כמה וכמה שאלותפאטה מורגנה
א. האם מוסדות החינוך "חורב" נכללים בזרם הציוני דתי? הייתי בטוחה שכן, עד שקלטתי שהם על בסיס השקפתו של הרש"ר הירש, שלפי מה שהבנתי לא היה ציוני בכלל.

ב. מי הולך לפי פסקי הרמב"ם? אני יודעת שיש את ה"משנה ברורה" ויש את השו"ע (אשכנזים, ספרדים). האם יש נוספים בסדר גודל הזה? ולמה אנשים נוהגים לפי פסיקתם?

ג. מתי לומדים את הספר "אורות"? בישיבה תיכונית? גם בנות?
כמה וכמה תשובותחידוש

א. לא מכיר מקרוב את חורב, אבל למרות רש''ר הירש היה אניטי ציוני הוא גם לא היה חרדי המובן של היום, אלא יותר פתוח (ניאו אורתודוקס). בכל מקרה לא יודע כמה יש קשר באמת בינו לבין חורב.

ב.. בעיקרון תימנים. 3 אלו היו פוסקים חשובים שספריהם התקבלו בעם ישראל ולכן ממשיכים לנהוג על פיהם.

ג- אורות ספר קשה יחסית, לומדים בעיקר בישיבה גבוהה. בנות - אם אתן רוצות אין מי שמונע את זה מכן..

תודות רבותפאטה מורגנה
א. באמת חורב נחשב כחרדי מודרני
דמיינתי לי את האולפנה כציונית מאוד.. מעניין להכיר מישהי משם/מהישיבה

ב. תימנים? בחיים לא חשבתי!

ג. מעניין ממש. מה כן לומדים בתיכון?
(לא שואלת איזה ספר הוא הבסיסי והפופולרי ביותר של הרב, כי שמעתי שמי שלמד את כל כתביו אבל לא את אורות, בעצם לא הבין את משנתו של הרב).
חורב היתה פעם חרדית מודרניתאריק מהדרום

היא שינתה את פניה, אוכלוסייתה, מוריה וראשיה מזמן.

 

הרב קוק מומלץ להתחיל מעין איה, אגרות ראיה, מאמרי הראיה, מדבר שור.

אפשר גם אורות בליווי שיעורים באינטרנט אם מתעקשים.

רק מעירחמדת66

ממה שאני מכיר חורב הם לא חרדי מודרני, אלא דלי"ם למהדרין. ולא רלוונטי לדבר על ההשקפות של הרש"ר הירש והציונות, בתקופה שבה הרש"ר היה חי - היה לגיטימי לגמרי לא להיות ציוני(בטח פאסיבי).

צודקפאטה מורגנה
קטנתי בכלל מלהזכיר את שמם,
לא באתי עם שיפוטיות אלא רק רצון להבין
בישיבות תיכוניות לא ככ לומדיםטיפות של אור
ספרים של הרב קוק (כספרים).

באולפנות כל דף מקורות שני מעוטר בציטטה מהרב, בישיבות תיכוניות קצת פחות
מעניין, תודה!פאטה מורגנה
...הָיוֹ הָיָה

ניאו אורתודוכס זה ממש לא ההגדרה לרש"ר, אבל בהחלט יותר פתוח מחרדי זמנינו, כפי שציינת.

תשובותאריק מהדרום

א) חורב הוקמה ע"י תנועת "תורה עם דרך ארץ" שהקימו הרש"ר הירש והרב הילדסהיימר, זו תנועה של אורתודוקסים מודרנים שהתנגדו לציונות, עם השנים הרב קוק תפס אצלם הרבה מקום בחינוך שם, הרבה מחנכים וראשי בתי ספר הגיעו מבתי המדרש הציוני דתי, אני למדתי שם 12 שנים ולא זכור לי ששמו של הרש"ר הירש הוזכר יותר מעשר פעמים כל התקופה ההיא שלמדתי אצלם, למרות שהתונה שלו היתה תלויה על הקיר.

 

ב) הרמב"ם הוא אחד משלושת עמודי ההוראה של השולחן ערוך, הוא פוסק מרכזי ביהדות תימן וצפון אפריקה וביהדות בכלל, גם המקובלים רוחשים לו כבוד גדול וגם בקרב גוים באקדמיה ויהודים כופרים הוא מושא הערצה, השאלה היא יותר מי לא הולך לפי פסקי הרמב"ם, כמובן גם החפץ חיים במשנה ברורה פוסק חלק גדול מפסיקותיו לפיו.

 

ג) מתי שרוצים, גם בנות לומדות מתי שרוצות, אין דרך למנוע את זה כיום גם לו רצינו.

לגבי "אורות":הָיוֹ הָיָה

מאוד לא מומלץ ללמוד אותו בשלב מוקדם מהראוי,

הרצי"ה היה נותן ללמוד אותו רק בשיעור ד' ולמי שכבר למד וחזר כמה וכמה פעמים על כמה מספרי המהר"ל, ועל הכוזרי והחוה"ל, ועל ספרים אחרים של הרב זצ"ל, ורק אז הוא יכל להכנס לשיעור באורות. אני מבין מאוד את הרצון ללמוד את זה, הוא קיים בכולנו, אבל כדאי לעבוד בצורה מושכלת כדי להפיק את מירב התועלת ולא ח"ו להיפך.

ולגבי מה שכתבת משי שלמד ספרי הרב האחרים ולא אורות - הוא לא באמת יודע מה תורת הרב, -אני מבטיח לך, שמי שלמד אורות לפני הספרים האחרים, עוד יותר לא יודע מה תורת הרב וסביר שגם יסלף אותה, כי לקפוץ מדריגות אי אפשר.

בהצלחה רבה!

מסכים חלקיתרוצה להשתחרר
אני יודע שהיום רבנים גדולים מתלמידי הרצי"ה מלמדים כבר משיעור א אורות.
לדעתי תלוי בגישה של הלומד וברקע שלו.
מי שלא מכיר משיטת הרב קוק כמעט כלום ולא שמע שיעורים מתלמידי הרב קוק, יותר עלול לטעות, ונראה לי שגם בשיעור ד.
מי שמכיר, פחות בעיה.
צריך לגשת לזה כמו גמרא. בתיכון מבינים גמרא ברמה מסויימת, יחסית נמוכה, ועם השנים מצליחים להעמיק ולהבין יותר. אבל הלימוד הראשוני עוזר להגיע אחר כך ללימוד העמוק יותר. כמובן, בתנאי שניגשים ללימוד מראש בידיעה שככל שתגדל תבין טוב יותר.
בכל לימוד יש כלל: אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם.
גם אחרי כל הדרך שכתבת, הסיכוי שמההתחלה הוא יבין נכון ובאופן ברור את אורות, נמוך.
לא צריך לפחד מטעויות, אם ניגשים באופן נכון וחמושים בענווה.
טועים, ואחר כך מבינים נכון.
..הָיוֹ הָיָה

לגבי תלמידיו ומנהגם - איני יכול להתווכח,

אבל זה ברור שצריך עכ"פ להקדים לימוד ספרים אחרים, ולא נראה לי שיש מי שמלמד את זה מיד, בלי הספרים הקודמים.

וענווה לא מועילה לכל דבר, לא לחינם חשש הרצי"ה, אם בנ"א לומד משהו והבינו בצורה מסולפת - אנו יודעים מה אומרת על זה הגמ' בב"ב, רח"ל. ולכן - לקחת סיכון של ללמוד אורות בלי הכנה בגלל ש"אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל" - יכול להיות ח"ו הרה אסון. גם אם באים מתוך מלא ענווה וכו'.

ודגלו עלי אהבהרוצה להשתחרר
אני מכיר את המדרש שאפילו קורא ואיבת במקום ואהבת, ודילוגו עלי אהבה.
אשמח שתאיר לי לאיזו גמרא בבבא בתרא התכוונת..
ושוב, אתה חושב שאפשר ללמוד ישר את ההבנה הנכונה והמלאה בכל דבר? ובטח באורות? במה זה שונה מגמרא כפי שהסברתי?
לגבי תלמידי הרצי"ה, הרב זלמן מלמד מלמד אורות התשובה באלול, מסילת ישרים בחורף, ואורות מזמן קיץ של שיעור א והלאה.
ברור שיש עוד שיעורים בישיבת בית אל על כוזרי ומהרל, אבל זה לא אחרי, אלא תוך כדי.
..הָיוֹ הָיָה

הגמרא של שבשתא כיוון דעל על, והמעשה עם יואב על זכר בצירה וזכר בקמץ. סורי שאני לא זוכר עמוד מדוייק.

ולא אמרתי שאפשר ללמוד ישר ברמה הכי גבוהה, אבל ברור שיש רף תחתון.

יתכן ור' זלמן סבור שהרף התחתון הוא אחרי לימוד יסודי של אורות התשובה ומס"י, פלוס שיעורים בכוזרי ומהר"ל (אני מניח שגם הם נמסרים באלול - חורף, במקביל להנ"ל, כמו שאח"כ זה במקביל) אחרי כמעט שנה בישיבה, מספיק לזה, בפרט כשהוא המלמד - שיכול כמעט בוודאות למנוע שיבושים בהבנה, אי אפשר להשליך מזה לנערת אולפנה שתרצה לשבת ללמוד אורות. כי בכל הכבוד, ויש כבוד, אני יכול לחתום שהיא תגיע להבנות משובשות.

מה התירוץרוצה להשתחרר
לסתירה בדברי חז"ל?
נראה לי שמה שהבאת זה נכון בתורה שבכתב - בנוסח הנכון ובקריאה הנכונה שלה. וכן בתורה שבעל פה שמפרשת את התורה, ועל פיהן נקבעות הלכות. כמו מחיית זכר עמלק.
אבל בדברים של שיקול הדעת שלא נמסרים במלואם במסורת, ובכלל זה פרדס, אי אפשר לומר כמו שהבאת. אלא ודילוגו עלי אהבה.
אפילו על מרן הרב קוק בעצמו אומרים שחזר בו מדברים שחשב בחוץ לארץ, ויש דברים מאז שהם בבחינת משנה ראשונה.
אמנם לגבי קבלה ברור לי שזה חייב לעבוד כפי שאמרת. כי שם זה במסורת מדוייקת.
ממש לא...הָיוֹ הָיָה

טעות זה טעות זה טעות, בכל מקום ובכל מצב.

התירוץ פשוט - לא הרי לכתחילה כהרי דיעבד. ודוק.

לא הבנתירוצה להשתחרר
למה המדרש משבח טעות אפילו בדיעבד אם זה כל כך חמור??
ואיך זה קשור שטעות זה לא טוב לתירוץ שהצעתי?? ברור שטעויות זה רע מאוד, אבל בעניינים של שיקול הדעת לא שייך להיות בטוח לחלוטין שאתה צודק. במה זה שונה מדיונים בגמרא שיש בהם דעות שונות? אתה סבור שרק מגיל מבוגר אפשר ללמוד גמרא בעיון ולדון בשיטות כדי לא להגיע לטעות-כולי האי ואולי??

תכל'ס מסכים שהתירוץ שלך לקושיא פשוט יותר, אבל לא מסכים לדעתך על טעויות. כלומר, לדעתי החילוק שכתבתי בודאי נכון, גם אם לא בתור תירוץ לקושיא.
בעניינים שיש בהם מסורת ברורה, חובה לדייק, ואסור לפשוע בזה. אבל בעניינים שאין בהם מסורת ברורה, מה שייך לדייק?? צריך רק לנסות בכל הכח להבין נכון.
אסביר:הָיוֹ הָיָה

כשאני אומר בדיעבד ולכתחילה, כוונתי - שאדם שפעל באחריות, למד בצורה שהתורה מצווה עליו ללמוד, בבשלות והכנה, ובסוף טעה, אזי -  ודילוגו עלי אהבה. אבל אין מכאן שום ראי' להניח ח"ו שמותר מלכתחילה ללמוד מתוך הקלת ראש בטעויות העלולות לקרות מחמת "ודילוגו עלי אהבה" ח"ו!

אז מה שאמרת לגבי גמרא וכו ממש לא נכון, כי יש רף תחתון, וכמו שכבר כתבתי.

 

והחילוק שלך עקרונית היה יכול להיות נכון, אבל השאלה מה זה "דבר שאין עליו מסורת"... הטעויות שאפשר להסיק מלימוד אורות לא כראוי, הם חמורות הרבה יותר מכל מיני טעויות בדברים שכן יש עליהם מסורת, הפרמטר הזה הוא מאוד לא מתאים לכל מקום. טעות באורות יכולה להיות הרבה הרבה יותר חמורה מטעות בחבורה שתכתוב בגמרא.

חולק עליךרוצה להשתחרר
בעיקר לגבי היחס לטעויות.
מעתיק דברי המהרל בהקדמה לתפארת:
"ולא יאמר האדם כי התורה לא ניתנה רק לגדולי החכמים שהם רחוקים מן הטעות, אבל התורה ניתנה לכל. ולא יאמר גם כן אולי אשגה בתורה...
במדרש ודגלו עלי אהבה...
לכך מברכין לעסוק בדברי תורה, בין שהוא מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה, רק שיכווין ללמוד האמת אע"ג ששגג. הרי כי לימוד התורה לעצמו נקל מאוד, ואין צריך לחוש לשום דבר."
הרי מפורש לא כדבריך. אלא הוא למד שזה גם משפיע על הגישה מראש ללימוד. לא צריך לפחד לטעות כל עוד אתה מנסה בכל הכח להגיע לאמת.
באופן כללי ברור שיש סדר ללימוד. גם בדברים הפשוטים. ידוע שהמהרל כותב שלא מצליחים בלימוד כי משנים את הסדר. מדלגים על המקרא ועל המשנה וקופצים ישר לגמרא. ואז מדלגים ישר לתוספות ובסוף לא מבינים ולא יודעים כלום.
אבל, לדעתי עיקר הבעיה היא בזה שבסוף לא מבינים. ולא בזה שמבינים דברים לא נכונים. החשש המופרז מטעויות הוא לא מוצדק לדעתי.
גם מה שהבאת בהתחלה מהרצי"ה, מניין לך שזה מחשש לטעויות חמורות, ולא פשוט כדי להבין נכון?
וזה שהוא התעקש על זה, זה בגלל שהיה יצר חזק לתלמידיו ללמוד מייד אורות.
לדעתי מי שיש לו רקע על שיטת הרב קוק - גדל בבית כזה, קרא 'מלאכים כבני אדם' ו'משמיע ישועה', שמע שיעורים באמונה מרבנים תלמידי הרב קוק, אין חשש שיגיע לטעויות חמורות אפילו בגיל תיכון. וגם אם יגיע להבנות לא נכונות, הוא בהחלט יכול לשנות אותן עם הזמן ולא שייך פה בכלל שבשתא כיוון דעל על. כיוון שהוא ממשיך לעסוק בזה עם רבנים בישיבה, וגם מה שחשב מראש זה רק לפי שיקול דעתו ולא שכך קיבל מרבו כמו יואב.
...הָיוֹ הָיָה

אני לא רואה באמת מחלוקת בינינו, אלא שפה שונה, ודבר כזה מאוד מאוד קשה לפתור בהתכתבות. לכן כמדומה שמספיק מה שכתבת אתה ומה שכתבתי אני, והקוראים כבר יבינו.

אוקייטיפות של אור
בא לי להבין פעם.

למה מתכוונים כשאומרים 'הבנה שגויה' באורות?

כמעט כל הספר זה פסקאות בחשיבות ארץ ישראל, הציונות, וכלל ישראל (כולל החילונים)


ממה פוחדים? שיחשבו שמותר להיות חילוני? שלא צריך לכבד רבנים בחו"ל?
למה מתכוונים 'הבנה שגויה' באורות, בוא נראה...אריק מהדרום

למשל שהרב קוק הוא שבתאי נסתר, או פילוסוף מתנועת ההשכלה נסתר שמושפע משפינוזה, ניטשה, פיכטה, הגל, קאנט והרמן כהן, שהוא דורש פסוקים במקרא שלא כהלכה כדי להתאימם לדעת הפילוסופים האלו, וכן מעוות ומשבש דברי קבלה בזמן שהוא עצמו בז למקובלים כאשר הוא כותב ומפרסם שבחורי ישראל שעושים כושר להיות גיבורי כח לאומה הם יותר מתוקנים מהמקובלים.

 

כל זאת כשהוא מעז להתחצף ולפתוח את הספר "אורות" במחלוקת על גדולי ישראל כמו הרש"ר הירש כשהוא חולק כבר בפסקה הראשונה בנושאים כמו ארץ ישראל, כאילו שהוא מבין בזה משהו, כל זמן שהוא מתחנף לציונים ולחופשיים ולמשכילים ולמשפחת רוטשילד ולשלטונות המנדט כדי לדחוק את הקץ ולהוציא לפועל את הרעיון הציוני, כאשר באותו זמן הוא מעודד את תמימי ישראל לעלות כחומה וגם תומך במחתרות היהודיות לח"י, אצ"ל וההגנה בד בבד עם הקשר עם הבריטים, הוא עלול להביא עלינו אסון.

 

זאת ועוד שהוא מתחבר לרשעים ומבזי תורה כמוהו שהם כבר ברמה שצריך להתפלל עליהם שימותו, מבקשי רעת התורה והיהדות ומבקשים להעביר את ישראל מרוח ישראל סבא, לגדל דור של כופרים חצופים מלאי בוז לכל דבר שקדוש לעם ישראל ובאותו הזמן הרב קוק מלמד סנגוריא על יש"ו מייסד הדת הארורה שקצרה היריעה מלפרסם את כל הצרות והמועות והפוגרומים שסבלנו מהם.

 

אתה יודע, כל אותם רבנים שלא הבינו את הרב קוק נכון, זה לא שהם לא הבינו שהרב קוק חושב שמותר להיות חילוני ושלא צריך לכבד רבנים בחו"ל, היו סיבות לרדיפות ולפשקווילים, הם טעו אמנם אבל היה להם סיבות לטעות.

ואת כל ההבנות האלוטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ' בתמוז תש"פ 20:02

לימוד כוזרי ומהר"ל ועין איה מונע?


אכןאריק מהדרום

נותן לך פרספקטיבה על מה מדברים בספר אורות, מי שחושב שזה ספר שירה ומילים יפות והוא נהנה מהתחביר ובלשנות של הספר- יש סופרים יותר מוצלחים.

מי שרוצה להבין ולהפנים ולהשליך על החיים של עצמו מהספר, רצוי שיעבור כמה קורסי קדם לפני השיעור באורות, אך כיום יש שיעורים מוצלחים גם באינטרנט, במכון מאיר ובאתר של מכינת עלי.

מודה שלא הבנתיטיפות של אור
ואני גם מתקשה להאמין שבחור בשיעור א יגיע לאחת ההבנות השגויות שהצגת

אבל תודה
אף אחד לא מבין אותי אריק מהדרום


ממש לארוצה להשתחרר
מתכוונים לטעויות כאלה.
בשביל להגיע לשטויות האלה צריך לבוא בגישה מוקדמת עם אנטי. אחרת בחיים לא תגיע לרשעות הזאת.
טובאריק מהדרום

מעניין שהרבה תלמידי חכמים חשבו ככה, בזמן שהרב קוק היה חי היו רק אנשים בודדים בחוג הפנימי שלו.

לארוצה להשתחרר
לא מסכים שהרבה תלמידי חכמים חשבו ככה, ובטח לא אלה ששמעו קצת יותר על הרב קוק ולא רק שמועות רחוקות.
אני חושב שיש מאמר במאמרי ראיה שהרצי"ה כותב על זה שבירושלים כמעט כולם קיבלו את הרב קוק, גם אם לא דגלו בשיטתו. והקנאים שסברו כפי שכתבת היו מיעוט שבמיעוט.
וזה שהיו מעט אנשים בחוג הפנימי שלו זה פשוט. הוא הרי הביא שיטה חדשה ורעיונות חדשים, והיה צריך הרבה זמן עד שגידלו תלמידים שהולכים בדרך הזו. בטח כשהיתה תעמולה כזאת רצינית נגדו.
וכן, ההתנגדות היתה מבוססת הרבה על גישה מוקדמת שנבעה ממעשים שהם שמעו עליהם. כמו היתר מכירה שלא ישר בעיניהם. וכמו הגישה המקרבת שהוא נקט כלפי החופשיים. ועוד.
(טעות..)רוצה להשתחרר
איך מוחקים תגובה?
אם לא היית מגיב לעצמך - יכלת "לערוך" ובעצם למחוק..הָיוֹ הָיָה


דווקא זה לא נכון לגמרי....הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"א בתמוז תש"פ 08:22

רוב הת"ח הכירוהו והעריצוהו גם על דעותיו, בודדים לא...

אבל הבעיה שלא כל אנש צעיר מבין מה שהם הבינו... ובקלות יכול להגיע לטעויות.

גם אם לא לרמה הקשה שלהם שניסחת בציניות, אבל חפשי כן....

(הספיקו לי כמה התבטאויות של חכמי הבית היהודי בכל מיני מקומות על "דרכו של הרב קוק" ובלה בלה.. ושל כל מיני חוקרי קבלה ומשיחיות מאידך... קיצער...)

(זה גם התשובה למה ששאלתי?טיפות של אור
החשש הוא שיפרשו את הרב באורות כפשרן מדי?


אם כן, בעיניי אפשר פשוט ללמד קודם את 'על במותינו חלל' או משהו

או להוסיף דיסקליימר: 'תדעו שבמקומות אחרים הרב מתבטא אחרת, בצורה שמאזנת מה שכתוב כאן. הרב היה באגודת ישראל ולא במזרחי. אז אל תרוצו למסקנות רדיקליות')
לא לא...הָיוֹ הָיָה

אני לא מפחד משיפרשנו אותו כפשרן והוא "יעלב" מזה...

אני מדבר על אדם שמעריץ את הרב, ומקבל את דבריו, ודא עקא שיבינם בתורה בעייתית...

(נ.ב. לא לחינם צנזרו הרצי"ה והנזיר מה שצנזרו, כי יש היטב במה לטעות, וחלק מצנזוריהם נחשפו בשמונה קבצים, וחלק עדיין לא... אבל לדוג' - יש באורות הקודש שני מילים שכשהרב מדבר על שורש הטוב בכל דבר הוא אומר "גם באלילות" והם השמיטו את זה ונתגלה בהנ"ל, דבר כזה - מי שלא מבינו כראוי, יכול ליפול בו למינות רח"ל)

נורוצה להשתחרר
אז הם כבר ערכו את הספרים כך שלא יגיעו לטעויות מהסוג הזה.
לפי זה הבעיה היא ללמוד ספרים שלא נערכו על ידיהם.
ממש לא..הָיוֹ הָיָה

יש הבדל בין מה שמאוד מאוד חששו שיגיעו ממנו לטעות, לבין מה שמי שמספיק מוכן לא יגיע ממנו לטעות אבל מי שלא  -כן יגיע.

לדוגמא יחס לחילוניםרוצה להשתחרר
יש איזה טווח בין 'מותר להיות חילוני' לבין 'צריך להיפרד מהחילונים לחלוטין'.
ברור שאסור להיות חילוני. השאלה איך אתה מתייחס אליהם. מותר לשמוע שירים ותרבות שלהם? לקרוא ספרים שלהם? לגור בשכנות אליהם? לדבר איתם לכיף, בלי לחתור להחזיר אותם בתשובה בדיבור הזה?
יש עוד דוגמאות שהיו עליהם ויכוחים בציבור.
כמו סירוב פקודה. היו כאלה שלמדו שהמדינה היא כל כך חשובה וכלל ישראל כל כך חשוב, ובגלל זה אסור להתנגד לפקודה גם אם היא נגד התורה.
עוד דוגמא: מה היחס להתעמלות. האם בחור שעוסק בתורה, והגוף שלו לא כל כך חזק, הוא גלותי?
ובעניין דומה: מה המקום של לימודי חול? האם בחור שלא למד לימודי חול אלא רק לימודי קודש הוא גלותי?
בקיצור יש הרבה שאלות והתלבטויות, שחלקן נתונות במחלוקת גם בין גדולי תלמידי הרב צבי יהודה, ואני לא הצגתי אותן במדוייק ובשלמותן אלא רק נתתי מושג כלשהו.
אוקייטיפות של אור
אפשר הסבר איך לימוד כוזרי, מהר"ל ועין איה מונע הבנות שגויות בנושאים כאלו?

ואם הדברים נתונים במחלוקת בין תלמידי הרצי"ה, שלמדו גם את שאר הספרים, אז מה עשינו בזה?
עונה:הָיוֹ הָיָה

לימוד של הנ"ל מבשיל את נפש האדם ואת דעתו, להבין דברים בצורה פחות שטחית.

 

והטעות היא רחבה הרבה יותר מהמנעד הלגיטימי שאצל תלמידי הרצי"ה.

אוקיי, זה נשמע הגיוניטיפות של אור

פחות מבין למה הכוונה בתכלס

 

נורא אשמח לדוגמא קונקרטית

 

(ציטוט מאורות, הדגמה של הבנה שטחית, הסבר למה היא מזיקה ומה הכוונה האמיתית)

מצטרף לשאלהפלונפון מירוסלב
עברתי את הבדיחה הידועה של ריש מיליון בישיבה. ועד היום אני לא מבין אותה, למרות שהסבירו לי.
אז תלמד, לא תבין, לא יקרה כלום.
ג.מישהו כל שהוא
ממתי שמבינים מה כתוב שם..
צריך להתרגל לשפה של הרב. ולכן ממליץ להתחיל מספרים פשוטים יותר
כמו אגרות,עקבי הצאן, עין איה אורות התורה והתשובה.
או לקחת ספר עם פירוש ויש ב"ה הרבה..
או לשמוע שיעורים...

ובעיקר אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ.
אין זמן מתאים לומדים מה שרוצים! מאידך כדי גם להתייעץ כדי לא לבזבז זמן על דברים שלא מבינים
עוד שאלותפאטה מורגנה
תודה למשיבים


ד. מה הכוונה שמצוות הן לאומיות ולא דתיות?

ה. האם זה רק אני או שיש רבנים שדי יורדים על התלמידים, מדברים בציניות ולא תמיד נותנים יחס הוגן לשאלות? כאילו, זה ממש גורם לי תחושת אי נעימות (למרות שזה סרטון מלפני שנים). ככה זה עובד בישיבות? קשה לי לראות התנהגות כזו אצל רב.
...הָיוֹ הָיָה

א למה את מתכוונת?

 

ב' יש ויש, ברור, אבל הרוב הם אנשים ראויים והגונים, ולא תמיד מה שנראה לך כבעייתי הוא באמת כזה בעיני מי שבפנים... (גם לי היה ר"מ שהיה ציני כלפי אנשים לפעמים, זה היה הר"מ שהכי אהבנו.....)

בה. יתכן שאתה מדבר על רב ספציפי?פלונפון מירוסלב
אם כן, אז כשהייתי בשיעוריו גם התפלאתי על כך.
אבל אז שמתי לב שהוא מדבר כך רק לתלמידים ספציפיים שהם התיקים ביותר וכנראה זה מוצא חן בעיניהם.
אני בת ואני לומדת אורות וגם חברות שלי לומדותאין קדוש כה':)


ב.פלונפון מירוסלב
מה תימנים זה רק הדרדעים וגם הם יש להם מנהגים ותיקים, יותר, שאר התימנים זאת תמונה מורכבת.
המשנה ברורה לא שייך לאותה קטגוריה של שולחן ערוך. הוא ספר בפני עצמו.
המשנה ברורה שייך לאותה קטגוריה של ספרים "משלימי שולחן ערוך" בדומה לשתילי זיתים הקדום וכף החיים המקביל.

על הקומה של השולחן ערוך עצמו יש קווים מקבילים.
מצד ההשפעה של החפץ חיים, יש גם את הערוך השולחן, שולחן ערוך הרב, קיצור שולחן ערוך, החזון אי"ש. (יש עוד המון שיטות פסיקה אשכנזיות כמעט בכל מדינה אירופאית)
לספרדים יש את החיד"א, הבן איש חי וממשיכו הרב אליהו, הרב דוד חיים הלוי, הרב עובדיה, איש מצליח לג'רבאים, הרב טולדנו והרב משאש למרוקאים, שתילי זיתים ומהרי"ץ לתימנים, הרב שרגא לפרסים (לאחרונה גיליתי שיש להם ספרי פסיקה שהתפרסמו) ועוד ועוד כמו לאשכנזים בכמעט כל מדינה.
רוב הבלאדים ג"כ הולכים בעיקר ע"פ הרמב"ם.הָיוֹ הָיָה


זה לא נכוןפלונפון מירוסלב

שיטת מהרי"ץ ידועה, וגם שיטת השתילי זיתים.

מי שלא דרדעי, קיבל עליו את הוראות הרמב"ם בדינים, ואח"כ גם נטמעו חלק מהוראות מרן.

בהתחשב בעובדה שמרן הרבה פעמים הולך אחרי הרמב"ם (פוסקים אוהבים לצטט את ה80%, לא בדקתי), אין הרבה מחלוקות.

ויש פעמים שהם הולכים עם מרן נגד הרמב"ם, ויש פעמים שהם הולכים בלי שניהם אחרי מנהג קדום שבד"כ מקורו בגאוני בבל.

על זה גם הדרדעים מסכימים. ידועה שיטת הגר"י קאפח זצ"ל.

כתבתי "רוב" וגם הרוב "בעיקר" לפי הרמב"ם.הָיוֹ הָיָה

שים לב כמה פתח הותרתי - בדיוק בגלל טענות כשלך.

אבל ססוף כל סוף לא ניתן למחוק זאת לחלוטין.

זאת טענה שלא תתקבל על "רוב" הבלדיםפלונפון מירוסלבאחרונה

אבל בוא לא נכנס לעוד דיון מיותר ולא רלוונטי...

תשובות קצרותארץ השוקולד
א. ביחס לחורב, מהיכרות עם מספר חברים שלמדו שם, מדובר בישיבה תיכונית מהמיינסטרים הדתי לאומי.
הרב קוק הוא דמות מאוד דומיננטית שם, ויש הרבה התייחסות לפן הלאומי.
אחוז מאוד גבוה מהם הולכים לישיבות הסדר, השאר למכינות או מתגייסים ישר.
בעקבות הרב הירש מעניקים חשיבות ללימודי חול.
(אפשר לפתוח באתר שלהם לדוגמא כדי להבין את דרכם)

ב. ענו לך באריכות, אבל אוסיף שם, הרב קפאח.

ג. בישיבה תיכונית בטוח לומדים. אם מושך אותך ללמוד אורות אז למה לא?
מה שכן, אחרי שלמדתי כמה שנים בישיבה הרגשתי שהבנתי את דברי הרב קוק טוב יותר ממה שלמדתי בישיבה התיכונית.

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך