ב. מי הולך לפי פסקי הרמב"ם? אני יודעת שיש את ה"משנה ברורה" ויש את השו"ע (אשכנזים, ספרדים). האם יש נוספים בסדר גודל הזה? ולמה אנשים נוהגים לפי פסיקתם?
ג. מתי לומדים את הספר "אורות"? בישיבה תיכונית? גם בנות?
א. לא מכיר מקרוב את חורב, אבל למרות רש''ר הירש היה אניטי ציוני הוא גם לא היה חרדי המובן של היום, אלא יותר פתוח (ניאו אורתודוקס). בכל מקרה לא יודע כמה יש קשר באמת בינו לבין חורב.
ב.. בעיקרון תימנים. 3 אלו היו פוסקים חשובים שספריהם התקבלו בעם ישראל ולכן ממשיכים לנהוג על פיהם.
ג- אורות ספר קשה יחסית, לומדים בעיקר בישיבה גבוהה. בנות - אם אתן רוצות אין מי שמונע את זה מכן..
היא שינתה את פניה, אוכלוסייתה, מוריה וראשיה מזמן.
הרב קוק מומלץ להתחיל מעין איה, אגרות ראיה, מאמרי הראיה, מדבר שור.
אפשר גם אורות בליווי שיעורים באינטרנט אם מתעקשים.
ממה שאני מכיר חורב הם לא חרדי מודרני, אלא דלי"ם למהדרין. ולא רלוונטי לדבר על ההשקפות של הרש"ר הירש והציונות, בתקופה שבה הרש"ר היה חי - היה לגיטימי לגמרי לא להיות ציוני(בטח פאסיבי).
ניאו אורתודוכס זה ממש לא ההגדרה לרש"ר, אבל בהחלט יותר פתוח מחרדי זמנינו, כפי שציינת.
א) חורב הוקמה ע"י תנועת "תורה עם דרך ארץ" שהקימו הרש"ר הירש והרב הילדסהיימר, זו תנועה של אורתודוקסים מודרנים שהתנגדו לציונות, עם השנים הרב קוק תפס אצלם הרבה מקום בחינוך שם, הרבה מחנכים וראשי בתי ספר הגיעו מבתי המדרש הציוני דתי, אני למדתי שם 12 שנים ולא זכור לי ששמו של הרש"ר הירש הוזכר יותר מעשר פעמים כל התקופה ההיא שלמדתי אצלם, למרות שהתונה שלו היתה תלויה על הקיר.
ב) הרמב"ם הוא אחד משלושת עמודי ההוראה של השולחן ערוך, הוא פוסק מרכזי ביהדות תימן וצפון אפריקה וביהדות בכלל, גם המקובלים רוחשים לו כבוד גדול וגם בקרב גוים באקדמיה ויהודים כופרים הוא מושא הערצה, השאלה היא יותר מי לא הולך לפי פסקי הרמב"ם, כמובן גם החפץ חיים במשנה ברורה פוסק חלק גדול מפסיקותיו לפיו.
ג) מתי שרוצים, גם בנות לומדות מתי שרוצות, אין דרך למנוע את זה כיום גם לו רצינו.
מאוד לא מומלץ ללמוד אותו בשלב מוקדם מהראוי,
הרצי"ה היה נותן ללמוד אותו רק בשיעור ד' ולמי שכבר למד וחזר כמה וכמה פעמים על כמה מספרי המהר"ל, ועל הכוזרי והחוה"ל, ועל ספרים אחרים של הרב זצ"ל, ורק אז הוא יכל להכנס לשיעור באורות. אני מבין מאוד את הרצון ללמוד את זה, הוא קיים בכולנו, אבל כדאי לעבוד בצורה מושכלת כדי להפיק את מירב התועלת ולא ח"ו להיפך.
ולגבי מה שכתבת משי שלמד ספרי הרב האחרים ולא אורות - הוא לא באמת יודע מה תורת הרב, -אני מבטיח לך, שמי שלמד אורות לפני הספרים האחרים, עוד יותר לא יודע מה תורת הרב וסביר שגם יסלף אותה, כי לקפוץ מדריגות אי אפשר.
בהצלחה רבה!
לגבי תלמידיו ומנהגם - איני יכול להתווכח,
אבל זה ברור שצריך עכ"פ להקדים לימוד ספרים אחרים, ולא נראה לי שיש מי שמלמד את זה מיד, בלי הספרים הקודמים.
וענווה לא מועילה לכל דבר, לא לחינם חשש הרצי"ה, אם בנ"א לומד משהו והבינו בצורה מסולפת - אנו יודעים מה אומרת על זה הגמ' בב"ב, רח"ל. ולכן - לקחת סיכון של ללמוד אורות בלי הכנה בגלל ש"אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל" - יכול להיות ח"ו הרה אסון. גם אם באים מתוך מלא ענווה וכו'.
הגמרא של שבשתא כיוון דעל על, והמעשה עם יואב על זכר בצירה וזכר בקמץ. סורי שאני לא זוכר עמוד מדוייק.
ולא אמרתי שאפשר ללמוד ישר ברמה הכי גבוהה, אבל ברור שיש רף תחתון.
יתכן ור' זלמן סבור שהרף התחתון הוא אחרי לימוד יסודי של אורות התשובה ומס"י, פלוס שיעורים בכוזרי ומהר"ל (אני מניח שגם הם נמסרים באלול - חורף, במקביל להנ"ל, כמו שאח"כ זה במקביל) אחרי כמעט שנה בישיבה, מספיק לזה, בפרט כשהוא המלמד - שיכול כמעט בוודאות למנוע שיבושים בהבנה, אי אפשר להשליך מזה לנערת אולפנה שתרצה לשבת ללמוד אורות. כי בכל הכבוד, ויש כבוד, אני יכול לחתום שהיא תגיע להבנות משובשות.
טעות זה טעות זה טעות, בכל מקום ובכל מצב.
התירוץ פשוט - לא הרי לכתחילה כהרי דיעבד. ודוק.
כשאני אומר בדיעבד ולכתחילה, כוונתי - שאדם שפעל באחריות, למד בצורה שהתורה מצווה עליו ללמוד, בבשלות והכנה, ובסוף טעה, אזי - ודילוגו עלי אהבה. אבל אין מכאן שום ראי' להניח ח"ו שמותר מלכתחילה ללמוד מתוך הקלת ראש בטעויות העלולות לקרות מחמת "ודילוגו עלי אהבה" ח"ו!
אז מה שאמרת לגבי גמרא וכו ממש לא נכון, כי יש רף תחתון, וכמו שכבר כתבתי.
והחילוק שלך עקרונית היה יכול להיות נכון, אבל השאלה מה זה "דבר שאין עליו מסורת"... הטעויות שאפשר להסיק מלימוד אורות לא כראוי, הם חמורות הרבה יותר מכל מיני טעויות בדברים שכן יש עליהם מסורת, הפרמטר הזה הוא מאוד לא מתאים לכל מקום. טעות באורות יכולה להיות הרבה הרבה יותר חמורה מטעות בחבורה שתכתוב בגמרא.
אני לא רואה באמת מחלוקת בינינו, אלא שפה שונה, ודבר כזה מאוד מאוד קשה לפתור בהתכתבות. לכן כמדומה שמספיק מה שכתבת אתה ומה שכתבתי אני, והקוראים כבר יבינו.
למשל שהרב קוק הוא שבתאי נסתר, או פילוסוף מתנועת ההשכלה נסתר שמושפע משפינוזה, ניטשה, פיכטה, הגל, קאנט והרמן כהן, שהוא דורש פסוקים במקרא שלא כהלכה כדי להתאימם לדעת הפילוסופים האלו, וכן מעוות ומשבש דברי קבלה בזמן שהוא עצמו בז למקובלים כאשר הוא כותב ומפרסם שבחורי ישראל שעושים כושר להיות גיבורי כח לאומה הם יותר מתוקנים מהמקובלים.
כל זאת כשהוא מעז להתחצף ולפתוח את הספר "אורות" במחלוקת על גדולי ישראל כמו הרש"ר הירש כשהוא חולק כבר בפסקה הראשונה בנושאים כמו ארץ ישראל, כאילו שהוא מבין בזה משהו, כל זמן שהוא מתחנף לציונים ולחופשיים ולמשכילים ולמשפחת רוטשילד ולשלטונות המנדט כדי לדחוק את הקץ ולהוציא לפועל את הרעיון הציוני, כאשר באותו זמן הוא מעודד את תמימי ישראל לעלות כחומה וגם תומך במחתרות היהודיות לח"י, אצ"ל וההגנה בד בבד עם הקשר עם הבריטים, הוא עלול להביא עלינו אסון.
זאת ועוד שהוא מתחבר לרשעים ומבזי תורה כמוהו שהם כבר ברמה שצריך להתפלל עליהם שימותו, מבקשי רעת התורה והיהדות ומבקשים להעביר את ישראל מרוח ישראל סבא, לגדל דור של כופרים חצופים מלאי בוז לכל דבר שקדוש לעם ישראל ובאותו הזמן הרב קוק מלמד סנגוריא על יש"ו מייסד הדת הארורה שקצרה היריעה מלפרסם את כל הצרות והמועות והפוגרומים שסבלנו מהם.
אתה יודע, כל אותם רבנים שלא הבינו את הרב קוק נכון, זה לא שהם לא הבינו שהרב קוק חושב שמותר להיות חילוני ושלא צריך לכבד רבנים בחו"ל, היו סיבות לרדיפות ולפשקווילים, הם טעו אמנם אבל היה להם סיבות לטעות.
לימוד כוזרי ומהר"ל ועין איה מונע?
נותן לך פרספקטיבה על מה מדברים בספר אורות, מי שחושב שזה ספר שירה ומילים יפות והוא נהנה מהתחביר ובלשנות של הספר- יש סופרים יותר מוצלחים.
מי שרוצה להבין ולהפנים ולהשליך על החיים של עצמו מהספר, רצוי שיעבור כמה קורסי קדם לפני השיעור באורות, אך כיום יש שיעורים מוצלחים גם באינטרנט, במכון מאיר ובאתר של מכינת עלי.
אריק מהדרוםמעניין שהרבה תלמידי חכמים חשבו ככה, בזמן שהרב קוק היה חי היו רק אנשים בודדים בחוג הפנימי שלו.
רוב הת"ח הכירוהו והעריצוהו גם על דעותיו, בודדים לא...
אבל הבעיה שלא כל אנש צעיר מבין מה שהם הבינו... ובקלות יכול להגיע לטעויות.
גם אם לא לרמה הקשה שלהם שניסחת בציניות, אבל חפשי כן....
(הספיקו לי כמה התבטאויות של חכמי הבית היהודי בכל מיני מקומות על "דרכו של הרב קוק" ובלה בלה.. ושל כל מיני חוקרי קבלה ומשיחיות מאידך... קיצער...)
אני לא מפחד משיפרשנו אותו כפשרן והוא "יעלב" מזה...
אני מדבר על אדם שמעריץ את הרב, ומקבל את דבריו, ודא עקא שיבינם בתורה בעייתית...
(נ.ב. לא לחינם צנזרו הרצי"ה והנזיר מה שצנזרו, כי יש היטב במה לטעות, וחלק מצנזוריהם נחשפו בשמונה קבצים, וחלק עדיין לא... אבל לדוג' - יש באורות הקודש שני מילים שכשהרב מדבר על שורש הטוב בכל דבר הוא אומר "גם באלילות" והם השמיטו את זה ונתגלה בהנ"ל, דבר כזה - מי שלא מבינו כראוי, יכול ליפול בו למינות רח"ל)
יש הבדל בין מה שמאוד מאוד חששו שיגיעו ממנו לטעות, לבין מה שמי שמספיק מוכן לא יגיע ממנו לטעות אבל מי שלא -כן יגיע.
לימוד של הנ"ל מבשיל את נפש האדם ואת דעתו, להבין דברים בצורה פחות שטחית.
והטעות היא רחבה הרבה יותר מהמנעד הלגיטימי שאצל תלמידי הרצי"ה.
פחות מבין למה הכוונה בתכלס
נורא אשמח לדוגמא קונקרטית 
(ציטוט מאורות, הדגמה של הבנה שטחית, הסבר למה היא מזיקה ומה הכוונה האמיתית)
א למה את מתכוונת?
ב' יש ויש, ברור, אבל הרוב הם אנשים ראויים והגונים, ולא תמיד מה שנראה לך כבעייתי הוא באמת כזה בעיני מי שבפנים... (גם לי היה ר"מ שהיה ציני כלפי אנשים לפעמים, זה היה הר"מ שהכי אהבנו.....)
שיטת מהרי"ץ ידועה, וגם שיטת השתילי זיתים.
מי שלא דרדעי, קיבל עליו את הוראות הרמב"ם בדינים, ואח"כ גם נטמעו חלק מהוראות מרן.
בהתחשב בעובדה שמרן הרבה פעמים הולך אחרי הרמב"ם (פוסקים אוהבים לצטט את ה80%, לא בדקתי), אין הרבה מחלוקות.
ויש פעמים שהם הולכים עם מרן נגד הרמב"ם, ויש פעמים שהם הולכים בלי שניהם אחרי מנהג קדום שבד"כ מקורו בגאוני בבל.
על זה גם הדרדעים מסכימים. ידועה שיטת הגר"י קאפח זצ"ל.
שים לב כמה פתח הותרתי - בדיוק בגלל טענות כשלך.
אבל ססוף כל סוף לא ניתן למחוק זאת לחלוטין.
אבל בוא לא נכנס לעוד דיון מיותר ולא רלוונטי...
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה