ב"ה
הימים האלה פשוט עוברים להם אחד אחרי השני מותירים אותי עומד ומשתאה,
הרגעים הקטנים נראה כי מתחרים זה בזה מי יצליח להתנדף לו מיד כלא היה,
התחושות האלה בלבי נראה כי פיתחו סניליות כל שהיא חוזרות על עצמן כמנטרה,
המעשים האלה שבשגרה נדמו בעיניי כלוע פעור של תנין רב שיניים בלב יבשה,
החשיבה הזאת כבר הכניסה אותי לסרט של לופים שדומה כי יימשכו EVER,
הסגנון הזה מזמן כבר דחס אותי לבועה שלא ארצה להיות בה ביום שתשתבר
החום הזה ,מתנחל לי בתוך הראש הופך אותו לכבד ומלא אפר,
מניח שנחמד לו שם בפנים במוחי התוסס , אני מפתיע ומגלה דווקא אמפתיה לאדון הלא פר.
ואיכשהו תרצו או לא , מתחיל להרגיש שלעניין כבר, אין מי שידבר
ותחושת בטן לוחשת לי שזה לא הזמן הטוב אליי להתחבר
ובצורה מוזרה לא מוצא בזה עובדה מרירה ואת העניין למתסכל
ובחיוך מוזר עוד יותר נכנס לחדרי ברגיעה שגורמת לאף של אחי להתעקל
לא שיש לי מושג למה, החיים שלנו תותים לפתע גרוני צווח ניחר עליו בעוז
גופי מתזז בפראות מעלה מטה "אדמההה שמייםם " צורח ,הטונים במציאות מזמן הפסיקו לאחוז
כל דציבל נוסף גורם לרובד סומק נוסף של אושר לעטוף את לחיי ,לחיים אלו שבשגרה יותר מזדהות עם הa4 הלבן דווקא.
לאחר ההופעה המרשימה ,בסיפוק מלווה פרצוף סמוק יוצא כמלך מחדרו
איך הייתי?! שואל את משפחתי אך הם רק בוהים בי במבט מעורפל משהו
נו ,בטח .מגחך לעצמי .הרי מי יישאר שפוי לאחר הפצצה שהבאתי פה ?! נכנס למטבח, הרי רציתי לשתות.
מברך בשמחה גדולה אולי גדולה מדי לפי דעתו של אחי שמסתכל עלי במבט מוזר ,אני בשלי גומע את המים בעליזות . " אחי ,קבל קליעה מדויקת " מכריז אני בעוד כוסי מוטלת ישירות בפח הכניסה , "תגיד נתקעו לך הפנים או מה?" שואל את אחי ,שנראה כי המבע המוזר הזה התקוע משום מה עליי ממאן לעזוב אותו. "נו טוב תהנה לך" מגחך לעברו בפנים מקסימות תוך כדי דילוגים לחדרי אל מול פניהם הבוהות של בני משפחתי. נו שוין כולם השתגעו פה היום , לפחות אהיה כאן הנורמלי היחיד , מחייך לעצמי בהשלמה.
נכנס לחדר.
מביט על התמונות במבט מזוגג .מה קורה לי ?! ללא הכנה נמחק החיוך באחת מפניו ליבו הפסיק מפעום גופו התכסה בזיעה קפואה מעביר בראש את הזמן האחרון, פיק ברכיים עווית בכל הגוף
יצאתי מדעתי. יצאתי מדעתי.
צמד המילים הלזה הולם לו בראש ללא הפסק או רחמנות. אדיש לסבלו . הדבר שממנו פחד יותר מכל אכן הגיע.
הגל פשוט כיסה אותו .
נכנס למיטה עם בגדיו מתכסה עד למעלה מראשו גוש שחור השתכן לו בלב עוצם את עיניו בתקווה שעולם החלומות יאיר לו , יאיר לו את הלב שדומה כי מהיום לא ישוב להיות כשהיה. מעתה היום הבא אליו יקום יהיה מאתגר משהיה אי פעם .זהו הוא הגיע לסף. מותיר אותי משתומם למולו. אחי, אל תחכה שתעבור את הסף האתגר של העולם ש'אחרי' כתהום לעומת האתגר שעכשיו, זעקו אליי עיניו השחורות כמתוך השאול . טפל בעצמך לפני שזה קורה אנא , לחש לי הוא בקול מיוסר וכהרף עין נבלע בחזרה לעולמו . את הקול ההוא לא אשכח לעולם.
