לנשים בלבד!הריון ולידה2
יש למישהי רעיון איך לדכאות חשק מיני אצל אישה?
תודה!
היי.. אני מציעה לך לרשום אולי מה הבעיה קצתבתי 123
לפרט יותר האם זו בעיה מול בעלך האם בעיה שלך מול עצמך?
הבעיה בפערים בנינוהריון ולידה2
הוא מספיק לו אחת לחודש ואני רוצה יותר וזה סתם הורס את הבית, אם יש כדורים שאתן ממליצות אני אשמח
אל תציעו שנלך לטיפול בנושא היינו ולא עזר
מה הרמה הדתית שלכם? את שומרת טהרה? הריבתי 123
ברור שלא מדובר רק על חשק והרי אם לך יהיה פחות חשק זה לא הפתרון יחסי אישות זה גם מגע חום יחס האם את זה את כן מקבלת ממנו מספיק?
כמה זמן אתם נשואים? יש לכם ילדים? יכול להיות שבעלך מאוד במתח ממשהו שקורה או מהעבודה ?
שומרת טהרההריון ולידה2
נשואה כמה שנים טובות זה ככה מההתחלה בערך יש ילדים(3( הוא מאוד רגוע ישן צהרים וחי בעיקר טוב.
יש כאלה שאין להם חשק/לא אוהבים
זה לא מוזר
פשוט לא מכירים כאלה יותר מדי
כן יש גברים כאלה זה פשוט משהו במוח כנראהבתי 123
ניסיתם ללכת לרב? הרי לפי ההלכה הוא חייב לספק אותך ויש עונות שהוא חייב בהם אבל מצד שני אם פעם בחודש זה כבר מאמץ בשבילו אז זה משהו אחר
ניסית להעלות לו את החשק וגם לא עבד?
קצת נשמע מוזריעלללל
שמספיק לו אחת לחודש☹
הייתי פותחת את זה איתו, לא נראה לי סביר בכלל זה ממש ממש מעט , ברור שאת תירצי יותר זה הרי לא סביר לקיים אחת לחודש יחסים
במקום לדכא את החשק שלך הייתי ממליצה לבדוק מדוע אצלו אין חשק
בדקנו אין באמת איך לטפלהריון ולידה2
הוא פשוט לא אוהב
לא נשמע שהפתרון הוא במה שהצעתבאורות
לדכא את החשק שלך זה ממש לא מה שיעזור.
אמרת שלא נציע טיפול, ולעומת זאת את מעדיפה לדכא לעצמך את הבריאות שלך?? ברור שעדיף טיפול! אז הייתם בטיפול אחד ולא עזר, זה מה שאומר לוותר? גבר שלא רוצה לקיים יחסים בכלל(פעם בחודש כשהוא עושה לך "טובה") זה מדליק נורות אדומות. זה לא מצב תקין ואין שום סיבה להמשיך לחיות ככה ולקבל את זה כגזירת גורל. צריך להבין את שורש הבעיה- הוא בדכאון? סטרס מטורף? איבד את העבודה אולי? הוא א-מיני? נמשך למין השני? זה משהו שקשור אליך או שבלי קשר הוא חסר חיות? יש פה המון שאלות והרבה כיוונים (חלקם קיצוניים, אני יודעת, אבל בכוונה כתבתי אותם כדי להסביר לאיפה זה יכול ללכת).
לעצמך בנתיים- אני יכולה להבין את התסכול שלך, חוסר סיפוק מיני זה דבר מאוד קשה, כן מציעה לך למצוא עם עצמך דרכים לספק את עצמך. ובמקביל- לחזק את הרומנטיקה! לתת אחד לשני המון, במחוות הקטנות, במילים, בלבוש יפה אחד בשביל השני, במתנות. אל תוותרי. ובטח ובטח שכדורים בשבילך זה לא הפתרון.
אנחנו נשואים כמה וכמה נשים טובותהריון ולידה2
ועשיתי הכל עשינו יותר נכון
היינו בכמה מטפלים .הכינו לו משקה מיוחד בשבילו שיעלה את החשק וכלום
יש כאלה
הוא א מיני בדיוק. וצריך לחיות עם זה
אוף, ממש קשהבאורות
אם אבחנו אותו רשמית כא-מיני זה התמודדות כלכך לא פשוטה. אגיד בכנות שאני לא מספיק מבינה בזה כי לא יצא לי להכיר אישית מישהו כזה או להבין איך ואם אפשר לטפל במצב כזה, אבל מעבר למיניות- כתבת למטה באחת התגובות שאת רוצה להרגיש אהובה. גם אם הוא לא רוצה אותך ברמה המינית, השאלה היא האם הוא אוהב אותך. סליחה על השאלה הנוקבת קצת. אם אתה אוהב מישהו, גם אם אתה לא נמשך אליו, אתה תרצה לתת לו. אתה תדאג לו, אתה תרצה שיהיה לו טוב ואם לא טוב לו, זה יכאיב לך. ואני לא יודעת מה המצב ביניכם אבל לי אישית נראה שהבסיס של זוגיות זה גם חיי אישות בריאים, וכשהם לא קיימים בכלל וכביכול "אין מצב שיתקיימו" (כך נשמע מדבריך) ואת מרגישה רע בזוגיות שלכם ולא אהובה אז למה להשאר ביחד?
יש מצב שתוספת טטסטרון תעלה לו את החשק המיניכלה נאה
הוא עשה בדיקת דם הורמונלית?
יש גם כדורים.
אם זה משקה טבעי לא הייתי מאמינה בזה. מנסיון שלי עם כל מיני מטפלים טיבעיים בכל מיני נושאים.

אני לא חושבת שאת צריכה כדורים. הוא זה שצריך כדורים להעלות את החשק בשביל זוגיות תקינה.
אל תותרי לפני שתנסו הכל.
תפני למכון פועה ותתיעצי.
אם חסר לא טסטוסטרון אפשר לקבל תוספתrivki
אבל אם לא - אז זה לא מתאים.
בבדיקות דם יכול להיות שזה בתווך הנורמליכלה נאה
יכולים להעלות עד לגבול מסויים.
זה ככה מתחילת הנישואין?רסיס אמונה
אולי כדי למצוא פתרון להגיע לדרך האמצע ולא לדכא אצלך. בסוף זה יצר בריא וטבעי.
ככה מתחילת הנישואיןהריון ולידה2
קראתי שכתבתרסיס אמונה
שהוא א-מיני
לדכא אצלך את החשק לא יענה לך על הצורך השכלי להרגיש אהובה ומחוזרת. זה הרבה מעבר ליצר שצריך לספק
יש פה פן נפשי עמוק..
הייתי מנסה ללכת ליועץ מומחה עם הסתכלות רחבה שידע לתת לשניכם מענה מתאים(ש לי מישהו להמליץ לך אם את מירושלים/מרכז)
אני אציע לך משהו הפוך מיואשת******
אבקת מאקה. מוסיפים אותה ליוגורט או שייק. משפר בהחלט חשק. לא שעשיתי מחקר קליני או משהו וזה לא הופך אפס למאה, אבל זה עוזר קצת.
כמו כן שאלה מצחיקה אבל ... האם הוא ישן מספיק? ישן טוב? (בלי נחירות רציניות למשל )
הוא ישן בהחלט טובהריון ולידה2
תענגי את עצמךמצפה להריון.
סתם חבל לסבול ...
לא הייתי ממהרת לקחת כדורים לדיכוי חשק,
אני חושבת שזה אסור הלכתיתאהבתחינם
ניראלי
לא בדקתי אבל שמעתי פעם מישהי שאמרה...
לא יודעת ,שתבדוק...
בהצלחה בכל דרך.
למה אסור?מצפה להריון.
היא לא מוציאה זרע לבטלה
לא יודעתאהבתחינם
אין לי באמת מקור לזה
רק ציינתי ששמעתי ושווה לבדוק.
אם מישהי יודעת אולי אני טועה שתשתף,..
לפי מיטב ידיעתי-אין בזה שום איסוראחתפלוס

רק לגבר זה עבירה

אין עם זה בעיה המליצו לי כמה וכמה אנשים ל"לדאוג" לעצמיהריון ולידה2
אבל זה מעבר לקיום יחסים
זה להרגיש אישה נחשקת אהובה שרוצים אותה
אוקי..אהבתחינם
חיבוק יקירה, נשמע ממש לא פשוט!!!!!!
את אלופה ומהממת🤗
בעקרון לנשים אין איסור ממשמיקי מאוס
כמובן שכשזה מגיע על חשבון הזוגיות זה פסול מכל מיני סיבות ערכיות.
במקרה כמו זה כמו גם במקרה של אישה שרוצה ללמוד את עצמה כדי להכווין את בן הזוג וכדו זה מותר.

אם זה יספק אותך אז אולי זה באמת דבר מתאים
אבל זה כל כך מפספס את העניין...

יש מגע אינטימי חוץ מזה?
יש אהבה וקרבה?
אם לא אז כדאי לטפל בזה קודם כל.
גם אדם שאין לו חשק למין יכול לענג אותך ולשמח אותך, זה קצת יותר קשה כי יש לו הרבה פחות מוטיבציה .נכון. אבל צריך להגיע למקום שזה יגיע מתוך אהבה ביניכם..

לדכא את החשק שלך זה פשוט לכבות אותך. זה ממש לא פתרון!

ממליצה מאוד על מרכז יה"ל, יש עוד גופים דומים שמתמחים בנושא במגזר הדתי.
זה לא קל בכלל אבל צריך לעבוד פה על פתרון זוגי ששניכם תקבלו את כל מה שאתם צריכים מבחינה רגשית

בהצלחה!
^^ כתבת נכוןבאורות
כתבת נכון מאדמיואשת******


זה ממש לא שחור לבןתוהה לי
ובטוח שלא אסור הלכתית באופן גורף.

ותכלס התשובה הפשוטה הריון הנקה וגלולות 🙄מיואשת******
יקרהחגהבגה
סליחה שאני בוטה,
אבל זה לא תקין בשוך קנה מידה שגבר מספיק לו אחת לחודש, אם הוא בריא.
אלא אם כן אתם בני 80 וגם אז לא בטוח- ואני לא צוחקת.
צריך לבדוק מהר מהר מאיזה מקום זה מגיע.
בהצלחה!
יקרה, סליחה שאני בוטה בחזרהמיואשת******

כל זוג צריך להגיע למקום שתקין לו

וזה שכרגע הצהרת על אוכלוסיה של 50% מהעולם שהם צריכים כולם להיכנס לקופסא אחת שמתאימה לדעתך ותקינה לדעתך ואם לא אז הם לא בריאים או בני 80 זה מאד מאד לא בסדר.

הנקודה היא שזוג צריך לעבוד ביחד על מה שטוב להם ולהגיע למקום שהם מסופקים ביחד

זה שאנשים לא מבינים שיש יותר מדגם של גבר אחד בעולם, ומצפים מכל הגברים להיות X Y ולהתנהג בצורה מסוימת זה פשוט לא נורמלי.

בבקשה תפסיקו עם זה זו שיפוטיות נוראית!!!! ואתן(לא רק את, שוב ושוב עולות פה הדעות האלו)  עושות נזק עצום לשלום בית של בנות שקוראות פה וזה לאאאאאאאאאאא נכווווווווווווווון!!!!

את באמת חושבתחגהבגה
שזה תקין, בריאותית ונפשית לגבר לרצות להיות עם אשתו
פעם
בחודש?
לא יודעת את הסיפור, לא יודע. מה המצב שלהם, מה הנתונים, כי הפותחת לא סיפקה מידע על זה (בגלל שלא זה מה שהיא רצתה לשאול)
אבל אני ממש ממש עומדת על דעתי.
גבר בריא
ברוב שנותיו
לא אמור להיות מסופר מינית פעם בחודש.
אם הכל תקין, כולם בריאים, ואין התרחשויות הזויות.
אם היא הייתה אומרת שהוא רוצה פעם בשבוע ואני הייתי צועקת עת זה- אז הייתי מבינה את תגובתך.
לא אומרת שיש תבנית אחת. מסכימה שכל אדם, גבר, אישה, וזוג, הם שונים. ויש מצבים שונים בחיים, יותר לחץ, ממש, התמודדויות שונות, שמשנות. את החשק, הרצון והכוח, לשני המינים.
ויש נשים שיותר רוצות ויש גברים שיותר רוצים ויש כאלו ששניהם מספיק להם פעם ב.. ויש כאלו שלא מהמיטה והכל בסדר.
מבחינה סטטיסטית, ותבדקי, אבל באמת, רוב הגברים, בעלי חשק מיני המוביל לקיום יחסים בתדירות יותר גבוה מפעם בחודש.
כן אני באמת חושבתמיואשת******

שיש גברים שזה יהיה להם תקין. אם לאשה שלהם זה לא מספיק אז הם צריכים לעבוד על זה. זה לא הופך אותם ללא בסדר , לא בריאים, זקנים, וכן הלאה.

ואני חושבת שאת ממש לא מבינה מה את אומרת ומה את גורמת בהנחותייך המבוססות על... מה בעצם?

ואסיים כאן.

מיואשת אני לא מסכימה איתךבאורות
יש עניין של ספקטרום. ובספקטרום הנורמה של גברים, גבר שלא מעוניין בכלל ביחסים ואולי פעם בחודש מסכים- זה בקצה. ומעיד על משהו לא תקין.
לא מדובר פה על מישהי שכותבת שהיא רוצה כל יום ובעלה לא רוצה ובסוף זה פעם בשבוע וסהכ הוא אוהב אותה ונמשך אליה ופשוט הוא עייף וכו וכו כמו הרבה הודעות. זה סיפור אחר. וכותבת הפוסט בעצמה מעידה שמדובר פה על אבחון רשמי של אדם א-מיני. וזה כבר סיפור שלם אחר. לגבי עצות ושלום בית וכתיבה בפורומים בכללי- כל מי שכותבת סיפורים רגישים בפורומים כאלו צריכה לקחת בחשבון שהתשובות שניתנות כאן הן לא על ידי אנשים מוסמכים, שלמדו, אלא נטו על פי נסיון וחוןיה אישית של הגולשות. מטבע הדברים, כל אחת כןתבת ממה שהיא מכירה. לבסס את שלום הבית שלך על פי דברים שכתבו לך בפורום זה מאוד חמור בעיני. אפשר לקחת עצות, אפשר לחשוב מחשבות, מפה ועד להפוך עולמות- טעות חמורה ומי שיודעת שדברים שיכתבו לה עשויים להשפיע עליה ככ שלא תכתוב כאן אלא שתלך לגורמים מקצועיים בלבד.
קודם כל תגובתי לא התייחסה לכל הסיפור של הפותחתמיואשת******

אלא לקביעה שגברים כאלו הם לא בריאים שנאמרה פה.

אכן יש ספקטרום

בכל ספקטרום יש קצה

ומי שנמצא בקצה הוא לא לא בריא, ולא בן 80. הוא בקצה. זה בדיוק המשמעות של ספקטרום. אם לא יהיו קצוות לא יהיו לספקטרום משמעות.

אבל קצוות הספקטרום מעידים על "חריגה"באורות
כמו שהספקטרום האוטיסטי, מי שנמצא הקצה שלו, אך אחד לא יחשוב להגיד שהוא "לגמרי סבבה" בהתנהגות החברתית שלו והכל טוב ויש גם אנשים כאלה ולא צריך לעשות עם זה כלום. אפשר לא לעשות עם זה כלום, השאלה אם זה מה שטוב, גם בשבילו, ובמקרה הזה שמדובר על השפעה שהיא מעבר להשפעה על אותו אדם אלא השפעה על זוג ועל משפחה(!- וזו נקודה חשובה, אנשים לא מבינים כמה זוגיות בריאה, גם מבחינה מינית, מקרינה החוצה כלפי הילדים. אישה שלא מקיימת יחסים בכלל(והיא מעוניינת בכך) תהפוך עם הזמן לאומללה ככל הנראה, וכבויה. יחסי אישות זה דבר חשוב! )
לא. קצוות הספקטרום מעידים על קצה.מיואשת******

בדיוק כמו שאמרת- מי שנמצא בקצה הספקטרום האוטיסטי, הוא עדיין אוטיסיטי. 

מי שנמצא בקצה הספקטרום המיני - הוא עדיין בעל מיניות נורמלית, רק בקצה.

מי שנמצא באחוזון 3 במשקל הוא עדין בסדר. הוא פשוט קטן מאד ותינוק שנמצא באחוזון 95 לא נגיד לאמא שלו לעשות לו דיאטה.

 

שימי לב שכתבתי בפירוש שאם זה לא טוב בזוגיות צריך לטפל בזה בצורה זוגית! בשום מקום לא אמרתי ולא אגיד אחרת.

אבל שוב, התייחסתי לאמירה של לא בריא, בן שמונים, לא תקין. שהן אמירות ממש ממש ממש לא נכונות!

אני לא חושבת שזו מיניות נורמלית..באורות
וכן, תינוק שיהיה באחוזון 3, כנראה שצריך לשנות משהו. ברור שהצורך שלנו בהשוואות כלפי מדד "נורמה" הוא דבר קשה וזה שמי קבע בכלל מהי אותה "נורמה" בטח בדבר מורכב כמו התנהגות מינית. אבל הכי הכי חשוב כאן זה בעיני התחושה של הצד השני. ואם בשבילה התחושה היא שזה לא טוב לה, שזה לא מה שהיא רוצה, שזה קיצוני לה, כאן צריך לעבוד. יש הרי לא מעט זוגות שלא מקיימים יחסים גם חודשים על חודשים וסבבה להם. אם זה מה שעובד בשבילם והם באיזון- בסדר גמור(חבל לי עליהם כי בעיני זה פספוס של עולם שלם אבל מצד שני, שוב, אם זה מה שטוב להם בנפש.)
לגבי משפטים על לא בריא וכמו זקן- זה באמת נאמר מתוך מהי התפיסה של גבר נורמלי. גם על פי הגדרות מקצועיות, תשאלי יועצים מקצועיים, את אפרת צור כמו שהצעת, אם גבר שלא רוצה לקיים בכלל יחסים נחשב עם מיניות תקינה. (גם התפיסה של אישה נורמלית אגב! מבחינתי אישה שכותבת שמבחינתה לא לקיים יחסים בכלל, ברור שאגיד לה שהיא צריכה לעשות עבודה עצמית ולהבין את שורש העניין, כי מטבענו בגדול אנחנו יצורים כן מיניים, וזה דבר חשוב לנו).
אני מרגישה שאת מתעקשת לערבב את שני הנושאיםמיואשת******

את כל הזמן חוזרת לנושא הזוגי ואני מדגישה שאני לא מדברת על זה. זה קצת קשה לי כי אני מרגישה שאת לא מקשיבה.

 

ולא דובר פה על לא יחסים בכלל שזה לא בספטקרום. דובר על פעם בחודש. זה כן בספקטרום. וזה כן גבר נורמלי. וכן ,דיברתי עם יועצת ברמה של אפרת צור.

 

לא כל תינוק באחוזון שלוש צריך לתקן ולא כל פעם בחודש היא לא תקינה- ברמה האישית. לא הזוגית.

נראה לי שאין לי מה להמשיך

אוקי,באורות
עבר עריכה על ידי באורות בתאריך כ' בתמוז תש"פ 15:19
אני חושבת שהבנתי את המקום שממנו כתבת ושממנו גם נפגעת. יכולה להסכים.
עכשיו דיברתי עם בעלי על זהבאורות
והוא מסכים איתך והסביר לי את הגישה שלך בצורה טובה (אל דאגה, שאלתי אותו תיאורטית, לא הראתי לו את ההודעות). אז מסכימה איתך לגמרי😅
חחחח. תמסרי לו תודה מיואשת******

סליחה אם יצאתי קצת תקיפה או לא תקשורתית... לפעמים אני משתבללת כשכואב לי.

נחמד שגבר זר יודע להסביר אותי יותר טוב מעצמי המום

מבססת את הנחותיי על ראיה פשוטה של העולםחגהבגה
באמת שאני שואלת את אותה שאלה, על מה *את* מבססת את טענותייך?
על יועצים זוגיים שמתמחים בתחוםמיואשת******

ראיה פשוטה של העולם? ראי את ההודעה השניה שכתבתי. אני לא חושבת שיש פה מישהי שרואה את עולם הגברים ותדירות היחסים שלהם ב"ה רובינו מכירות את הבעלים שלנו ולא הרבה מעבר לזה.

את לא יודעת מזה א מיני?oo
יודעתחגהבגה
רק עכשיו קראתי שהגיבה להודעות קודמות שהוא א מיני בהגדרה.
אז זה כן משהו שהוא לא רגיל.
ולפתוחת- בהצלחה, אין לי עצות מעשיות..
אני מסכימה איתך!WeAreFamily
למה שגבר רוצהמצפה להריון.
האישה צריכה להענות לו ?
פה מדובר באישה עם חשק , ובעלה לא מספק אותה. זה עצוב מאוד
אבל אם היו כותבים שהגבר רוצה והאישה לא מספקת אז היא מסרבת, והיו יוצאים עליה
גם לאישה יש רצונות וחשק, והבעל צריך להשתדל
אם לא , אז שתלמד לענק את עצמה
זה יעזור לה מעט
יקרה, שימי לב שכבתי "כל זוג צריך להגיע למקום שתקין לו"מיואשת******אחרונה

זו עבודה זוגית. לא משנה מאיזה צד. הזוג צריך להיות ביחד המקום שטוב לו.

והתגובה שלי בכלל לא היתה לפותחת אלא למישהי אחרת שכתבה שגבר הוא "לא נורמלי" אם לא בא לו כך וכך פעמים.

בוודאי שגבר צריך לנסות לספק את אשתו

אבל זה צריך להיות מתוך כבוד של אשתו למקום שלו ולא שהיא תחשוב שמשהו לא בסדר לא גברי לא טוב בו אם הוא רוצה פחות ממנה.

זוג צריך להגיע ביחד למקום שטוב להם. כזוג. בלי קשר לשאר העולם.

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^rivki
לדבר איתו המון יעזורהיושים
תגידי לו שזה נותן לך כוחות ושבלי זה את אישה עייפה וכבויה.
תודה לכל העונותהריון ולידה2
את לא חייבת לענות אבל תעני לעצמךמקרמה
כתבת שאת רוצה להרגיש אישה נחשקת
ולי זה העלה שאלה של האם החוסר חשק מתבטא בכך שהוא לא בעניין בכלל או שהוא לא יוזם יותר מאחת לחודש?
מה גורם לו לרצות?
הרי את מספרת שהוא כן רוצה לפעמים, רק בתדירות שונה משלך.
מה קורה אם את יוזמת?
ביגוד מימלי/ מגע האם הוא מתעורר גם אם לא היה נראה שהוא בעניין קודם?

כי אם זה המצב חבל לחכות לו...
במיוחד אם הגעת למצב חושבת על דיכוי

ותרי על המוסכמות... זה לא שווה את זה
את בסדר גמורציפ'קה
קורה מלא שבני זוג לא מסונכרים.
את לא צריכה לדכא את החשק המיני שלך. וכנראה שאת לא מבינה את המשמעות של לקחת כדורים כדי לדכא חשק מיני, את לא רוצה את התופעות לווי.

יכולה להמליץ לך על צעצועים בפרטי.(וזה לגמרי מותר הלכתית. אם כבר מה שפסול זה שהוא לא מקיים מצות עונה)
אל תחשבי על דיכוי עצמך בכלללינק
את בריאה , הנפש שלך בריאה , הגוף שלך בריא
ואסור לך לדכא אותו.
הפוך ! בחיי נישואין אמורים לבוא אחד לקראת השנייה. לצאת מאזור הנוחות , לתת גם כשלא נוח ואין חשק.
אם לא יהיה לך חשק לבשל /לכבס וכו' , ותגידי לו בא לי פעם בחודש - איך הבית ייראה ?!
לגבי לדאוג לעצמך , כמו שכבר אמרו , לא ניראה שיש בעיה הלכתית (תקנו אותי אם אני טועה) . אם כבר מוסרית/ערכית שכאילו לחכות/להשהות את החשק לבעל , אבל מה לעשות שלא בא לו ? אז למי משהים את החשק ?!
אל תשכחי שנולדת לבד (עד שהתחתנת כך וכך שנים..) בזמן הזה לא נהנית ? נכנסים לנישואים וזהו ? סוף ההנאה ?? ממש ממש לא !!
נולדת לבד ואחרי 120 גם תלכי לבד. חיי נישואין אמורים להביא את ההנאה לידי ביטוי -- במסגרת המותר וההלכה.
אז תוציאי מהראש את המחשבה על דיכוי החשק.
ותתחילי לדאוג לעצמך , תתחילי לחיות.
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"לאחרונה

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייהאחרונה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

 

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

 

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

 

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים 

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

 

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

 

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה 

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

 

האם תסכימו לא להבין, 

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

 

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

 

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

 

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

 

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.


ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !אחרונה

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.


אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל

הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…

הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.


הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.


אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..


והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.

וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו.  אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.


שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)

אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל  זמן רק חושב עלי.


היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.


סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.

ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.

ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.


אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…

והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.


ואז הוא התקשר.


הוא בדרך.


נבהלתי.


שאלתי אם קרה לו משהו.


ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.


ואז כל הדמעות התפרצו.


והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.


הדברים נכנסנו לפרופורציות.


וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.


ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.

ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.


ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.

שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

את כל כך מחוברת לעצמךEliana a

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

חיבוק ענקיתהילה 3>

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

וואי אהובההבוקר יעלהאחרונה

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

האמת שגם לי זה נשמע קצת מוזר ולא הכי קשוריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).


לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

באמת שאלה טובהנפש חיה.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)


ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

גם אני מכירה כמוךיראת גאולה

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

מחוננותתהילה 3>

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.


 

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

 

אני האמת תוהה מה ההבדלבתאל1
בין סימנים של אוטיזם לקשב וריכוז. כי נשמע שיש הרבה מהמשותף. 
אוטיזם זה קודם כל לקות תקשורתיעל מהדרום

לק"י

 

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התסמינים יכולים להיות דומים אבלממשיכה לחלוםאחרונה

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

 

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה
חיבוקתהילה 3>אחרונה

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

יש דבר כזה לאבחן היפראקטיביות לפעוט?אנונימית בהו"ל

סליחה אני ממש נואשת

הבן שלי בן כמעט שנתיים (עוד חודש)

שובבבבבבבבבבבב

פרא ממש

אני לא עומדת בקצב!

הוא גם מגיע לכל דבר מטפס משתחל

כל פעם אני מוצאת אותו במקום מפחיד אחר

אני לא מצליחה לשמור עליו.

הוא יודע לפתוח קופסאות של תרופות עם נעילת בטחון

וכמעט את כל סוגי המנעולים לארונות

ולברוח מהכסא בטיחות או החגורה של כסא האוכל בקיצור- הבנתן את העיקרון...

הוא גם לא יישן טוב בלילה- קשה לו מאד להרדם 

הוא צורח שעות, אז אי מוציאה אותו שלא יפריע לאחים שלו

ואז הוא נשאר ער עד 11 בערך ומשתולל בכל הבית...

ביום הוא בכלל לא ישן והגננת קצת מתלוננת עליו

ויש לו מלא כח

היה עכשיו מפגשי חנוכה ואני רואה שהבני דודים מפחדים ממנו

לא אלה בגילו, ילדים בני חמש שש חוששים ממנו

הוא מרביץ, שורט נושך

זורק חפצים על ילדים אחרים

האמת לפעמים גם אני מפחדת ממנו (למרות שיחסית לי ולבעלי הוא לא מציק וגם לא לגננת כי יש לנו סמכות עליו)

הוא חכם, הוא מבין, אני רואה לגמרי.

הוא יודע מה מסוכן מה אסור

זה לא עוזר

הוא לפעמים אומר אחרי שעשה משהו רע 'עונש, אני עונש' _לא יודעת מאיפה זה בא, אולי מהגן.

אבל הוא בהחלט מבין שעושה מעשה אסור.

(עכשיו אמרתי לו שמחר חוזרים לגן, היה חופש יומיים, מיד אמר לי את השמות של החברים ומשחקים האהובים מהגן)

לפעמים אני חושבת ש*אני* צריכה כדור כדי להתמודד איתו

אבל לפעמים נדמה לי שגם לו אפשר לעזור

גם בשבילו מפחיד להיות כזה מנוע עוצמתי בתוך גוף של פעוט.

הוא מנחם את האחים אחרי שפוצע אותם...

 

אחים שלו גם לא אוהבים אותו כל היום מתלוננים עליו הוא הורס להם נוגע מציק

אני באמת מנסה לעזור אבל לא תמיד יכולה אני אחת ושי לי 2 ידיים והבית לא גדול

והוא אוהב את אחים שלו ורוצה שישתפו אותו במשחקים.

אבל כשאי קולטת שאני דוחה את ההחתלה שלו כי אין לי כח להתמודד איתה-

אני מבינה שמשהו פה לא תקין.

שאני שוקלת אם לקחת אותו לגינה (כי אני אצטרך בטוח לטפס על המגלשה מבחוץ להוריד אותו משם)

או שעדיף להשאר בבית (ועוד משהו יישבר..)

בקיצור מה עושים?

 

לכי להתפתחות הילדפאף

תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...

אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...

בהצלחה! נשמע קשוח ממש

תודהאנונימית בהו"ל

זה לא ילד ראשון שלי

קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו

זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה

גם אין לו פחד

חופשי בגינה נניח

ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה

הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך

וואלה זה זר לי..

וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..

זה נשמע לי קשור לוויסות חושיפאף
אני מסכימה איתך שזה לא בו שנתיים רגיל, זה פשוט נשמע כמו התנהגויות של בן שנתיים מוקצנות, עם היפראקטיביות פחות יש מה לעשות בגיל הזה, אבל וויסות חושי, הפסקות תנועה יזומות, דברים כאלה לדעתי יכולים מאוד לעזור, כדאי להתחיל מרופא ילדים ולהתעקש על הפניה להתפתחות הילד ולמרפאה בעיסוק 
מסכימהיראת גאולה
לא מאבחנים היפראקטיביות בכזה גיל, אבל יכולים לתת כלים מכיוונים אחרים.
אני רק שולחת חיבוקאחת כמוני
נשמע מתיש ביותר 
רק רוצה להרגיע אותך שעם הגיל זה מתאזן קצת...חילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 23:59

וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...
 

יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'

ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...

אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...

 

יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים
 

 

גם לי נשמע כמו ויסות חושי. בהצלחה רבה!!!! לא פשוט❤שיפוראחרונה
מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל

יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..

הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...

מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.

מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..

יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..

יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,

מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...

אשמח למחשבות שלכן

מוסיפהאנונימית בהו"ל

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.  

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר. 

יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם
זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן. 
אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל
כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות. 
אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום

לק"י


זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

תודה על זה.אנונימית בהו"ל
ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.

אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"לאחרונה
ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור

אולי יעניין אותך