האם כמות החורים באוזן(יעני עגילים) מעידים על רמה דתית כלשהי?והאם סוג העגילים?
ברור לי שזה משדר משו וקצת משפיע על הרמה הדתית שיחשבו על הבחורה,לפחות ממבט ראשון. אבל עדיין,יש לזה משקל גם בנוגע לדייטים?הייתם פוסלים על עגילים מסויימים?
תודה לעונים!
על רמה אסטטית, זה מכוער.
מי שיש לה חור שלישי רביעי ומעלה נראת כמו איזה זרוקה בטיול בתילאנד, והרבה פעמים ראיתי את זה בא ביחד עם חולצות טישרט גזורות, שיער מבולגן ומסתובבת יחפה בכל מקום.
אם זה הסגנון שלך, לך על זה.
זה גורם לאנשים לחשוב "האם זה מעיד על רמה דתית [ירודה]".
ולכן מי שחשוב לו לחיות בחברה של אנשים ברמה דתית גבוהה, ירגיש מוזר לעשות דבר כזה. *או להתחתן עם מישהי כזאת*. כי הוא לא רוצה שאנשים שלא מכירים אותו אישית יפקפקו ברמה הדתית שלו.
ולכן זה מגדיל את הסיכוי שזה אכן מעיד על זה. כמו כל סגנון לבוש - הוא מעיד לאן אתה מרגיש שייך.
ברור שזה לא מעיד בצורה מוחלטת, וברור שיש כאלה שלא יפריע להם. ויש כאלה שמאד אוהבים להתלבש מוזר, או בסגנון שלא תואם את החברה שבה הם חיים. או הם חיים בחברה שלא תואמת את הרמה הדתית שלהם.
אני לדוגמא הייתי מרגיש מאד לא בנוח עם סגנון לבוש כזה
מישהו גילה צדיקומטר ולא סיפר לי???
כי אין איסור כזה..
אבל לדעתי זה כן מעיד על רמת חיפוש אחרי מילוי עצמי מול שלווה והתעסקות בפנימיות.
וכנראה שהרמה הדתית קשורה לזה.
לא הייתי מצפה לראות אדם שעסוק בקירבה לקב"ה וגם מחפש להוסיף לעצמו קישוטים
אז גם עגיל אחד הוא "מחפשת להוסיף לעצמה קישוטים".
וגם יותר משני זוגות נעליים. או טבעת יהלום. או שרשרת
איפה אתה שם את הגבול?
יש פחות או יותר נורמה...
שרשרת אחת, עגיל אחד בכל אוזן, טבעת אחת.
יותר מזה זה חריג.
ומבסס אותה ב"התעסקות בקישוטים".
כל אשה (כמעט) מתעסקת בקישוטים. ההחלטה שלך שמי שמתעסק בקישוטים חריגים (לאו דווקא משקיע יותר זמן...) הוא יותר רחוק מרוחניות, היא לדעתי החלטה מאד לא מבוססת (להערכתי גם לא נכונה, אבל בוודאי לא מבוססת)
לא ראיתי הבדלים רוחניים משמעותיים בין מי שהיתה לה טבעת אחת למי שהיו כמה. סגנון רוחני אולי, הבדל לא.
ולגבי עגילים זה סיפור אחר, כתבתי את דעתי בתגובה לשאלה
אפילו שופט כדורגל מקפיד לדוגמא להסתפר מכובד ולא כמו השחקנים שסביבו.
אמרתי שלבוש חריג לא מעיד על רמה רוחנית
לבוש חריג כן מעיד על פחות כניעה למוסכמות (בהגדרה - כי החריגויות הן הדברים שרוב האנשים נמנעים מלעשות).
את אי-הכניעה למוסכמות אפשר לקחת להרבה מקומות
יכולה להיות אי-כניעה למוסכמות שמתבטאת ברמה רוחנית נמוכה. יכול להיות, לא הכרחי
שיעבוד לחברה זה לעשות דווקא משהו שמעיק ומפריע למטרה הכללית שלך.
פה זה להתלבש נורמלי כי יש עניין לא לבלוט ומצד שני לכבד את עצמך.
הקושיה היא על זה שחריג, מה חסר לך שאתה צריך להוסיף דברים?
מבקש אמונהנכון הרבה דברים אנחנו לא עושים בגלל החברה, אבל זה לא תמיד רע.
לכן זה לא חכם לצאת למלחמת חורמה נגד הפחד מהחברה ולהתנהג כמו מוזר. העיקר לא להיות משועבד..
כי יש לזה גם שימוש טוב - להימנע משטויות ודברים רעים.
אדם עם מטרה ושלווה פנימית לא מחפש אטרקציות מה אפשר להוסיף יותר מהנורמה.
הוא עסוק בדברים יותר רציניים
אני האחרון שאפסול על דברים לא הלכתיים שרק "יוצרים רושם לא ראוי" וכל מיני חרטא כזו.
מצד שני הרבה פעמים זה לא כל כך יפה בעיני בלי קשר.
ישבן?
טחול?
מנסה להבין מה זה 4 כוכביות
אגב הפנה אותי לירושלמי הזה, כי אני מכיר שפוסקים את הדרשה של הבבלי המון. (מפני מה מנה הכתוב וכו')
ומה? רשי מביא בבירור את הבבלי בפסוק נ' ד"ה כומז.
כנראה בגלל זה רשי הביא את הירושלמי.
שכויח לך על הבקיאות, ובכל זאת, יכולת להשאיר אותנו בלי המידע הקריטי.
ויש גם מקומות שחור שני הוא דבר נורמלי,
(סך הכל 3 חורים, כי משום מה זה חייב ללכת בצורה אי סימטרית, ככה אמרו לי.
חור שלישי יכול להיות 3 באוזן אחת ושנים באחרת או יחס של 1:3 כל אוזן, שוב לא ברור לי מה הבעיה בסימטריה)
אבל חור שלישי\ רביעי\ אליקס\ ובגדול כמות מתכת חריגה שהגברת מחליטה לחורר את האוזניים שלה בעזרתה,
על זה הדיבור כאן.
וזה כנראה נכון להרבה דברים חיצוניים. אם זה דבר שמרגישים שבאמת מייצג אתכם, אז אין סיבה להתחפש.
אם לא - למה מעניין אותך מה הם יחשבו עליך?
להיות 'תורני' וללכת ע"פ סטיגמות אלו שני דברים שונים. זה ממש לא מחייב שיהיו ביחד אלא להיפך.
סטיגמות באופן אישי, זה משהו שמזעזע אותי ומראה על חוסר תורניות.
חלק מהערכים של התורה זה סדרי עדיפויות ומי שמתייחס ברצינות לסטיגמות הסדרי עדיפויות שלו במצב רע.
זה הרבה פעמים פוזה של צדיקות ולא יראת שמיים.
מי שבאמת חשובה לו יראת שמיים יהיה אכפת לו לשאול הרבה דברים אחרים ולא מכמה עיגולים שנמצאים לה באוזן.
מסכים שכולנו הולכים אחרי סטיגמות אבל מי שקושר את זה (באופן עקרוני ולא כחולשה מזדמנת) עם הדת זה נראה לי פשע ממש.
אתקן את דברי - כל עוד בנאדם מודע לכך שסטיגמות זה דבר רע, גם אם יוצא לו פה ושם להשתמש בסטיגמות - בסדר, לכולנו יש חולשות.. אבל אנשים שהופכים דברים זניחים לעקרוניים הם אנשים שהופכים את היוצרות.
אם שהדת שלו מבוססת על סטיגמות - שילך על זה! שיחשוש לאנשים ש'פוסלים' על שני עגילים באוזן ועל שאר הסטיגמות. אבל מי שמחפש אמת, כנות, ובעיקר פנימיות ולא חיצוניות לא יכול שלא להגעל מזה שהופכים דבר חיצוני לדבר פנימי. וזאת ההגדרה של סטיגמה. להפוך דבר חיצוני ולהתייחס אליו כאילו הוא עקרוני.
הסתייגות - אם האדם מודע לכך שזה לא בהכרח משקף עולם פנימי אך הוא חושש שזה כן זה משהו אחר. אבל קשה לי להאמין שמישהו ישמע על מישהי תורנית ועל כמה שהיא צדיקה ויפסול על חשש לפגם מידותי בגלל משהו חיצוני. צריך להיות ממש אטום בשביל זה.
בדיוק כמו שלא תמצאי הרבה בחורים תורניים שיש להם בעצמם עגיל, על אף שאין שום איסור בזה
בהחלט מעניין לשמוע לגבי השורה האחרונה - בחור עם עגיל - לקראת נישואין וזוגיות
זה לא "סטיגמה", זה נורמה של לבוש. הסיכוי שתרצי בחור שלובש שמלה (גברית, אין איסור) הוא נמוך מאד. למה? ככה. זה מה שמקובל בחברה.
לכל החלטה יש מחיר.
הנקודה היא כזאת - אם תהיה מישהי, שאני יודע שהרמה הרוחנית, הדתית, וכו' שלה הן מצוינות, והולכת עם שני עגילים באותה אוזן, זה יפריע לי. יש סיכוי שאפסול על זה. כי התחושה שלי היא שבחברה שאני חי בה זה לא מקובל.
בנוסף, כיון שאותה אחת יודעת שהיא מרחיקה אותי ואחרים כמוני, שחיים בחברה מאד דתית שבה זה לא מקובל, ובזה היא מצמצמת לעצמה אפשרויות בצורה משמעותית, כן יכולה להיות מחשבה של "מה היא חשבה כשהיא עשתה את העגיל השני? היא לא ידעה שזה לא מקובל? אהה, היא בטח התכוונה להתחתן עם מישהו מחברה שבה זה כן מקובל. טוב, אז היא לא מתאימה לי"
לא בטוח מה להתייחס.
אבל נניח שהגעתי לדייט וראיתי שיש לה שני עגילים באותה אוזן, ארגיש מאד לא בנוח לשבת לידה. ממש.
כמו שאת תרגישי אם הבחור יגיע חבוש בכובע צילינדר, בערך.
כן, אני מרגיש שזה סגנון לבוש ממש חריג. זה יכול להיות יפה, אבל עדיין חריג ברמות, ולכן לא יתאים לי. אני מניח שאני לא היחיד. מוזר לי התיאור של חלק מהכותבים והכותבות כאן ש"זה ממש מקובל".
זה ממש לא מוזר שאתה חי עם בתרבות מסויימת שרוב מי שכתב פה לא חי בה.
זה הטעם שלו. אז מה אם הוא חריג
בתור גבר ממש אין לי מושג מה ההבדל בין עגיל אחד לשתיים.
זה בין הדברים שנראה לי בחיים אני לא יבין. ממש אין לי טאצ' לדברים הללו.
בתור גבר שיודע לספור, אני מבחין בקלות בין אחד לשניים
ומעולם לא ראיתי מישהי שמשתייכת לסביבה שלי ויש לה שני עגילים
אבל חוץ מה המספר (1 או 2), זה לא אומר לי שום דבר.
כמו שאני לא מבין סגננות בזה, ואיך זה יכול להתאים לגבות כך אין לי מושג מה המשמעות המספרית.
לא מכיר את הסביבה שלך. וגם אם אני לא מכיר משהי עם שתי עגילים בחיים לא הבנתי מהאישיו בזה.
אפשר לומר שאני חי על הגבול של חרדי.
אם את רוצה, תלכי לבדוק כמה נשות אברכי הר המור/מרכז הם עם יותר מעגיל אחד לכל אוזן.
וכמו שכתבתי כאן התשובה בגוף השאלה - לקראת נישואין וזוגיות, מזה ששאלת אני מבין שאת מודעת היטב לזה שזה מסמן השתייכות מסויימת, לפחות מבחינה חברתית
זאת חברה מאוד ייחודית ועם נורמות משלה.
לא הייתי מסיק ממנה לשאר הציבור.
וגם אם אין אברכית במרכז או הר המור שהולכת ככה זה לא אומר שזה פסול.
רוב הציבור הם לא הר המור מרכז (לא מדבר על השקפה), גם התורני.
אמרתי לא מקובל. בדיוק כמו כובע צילינדר, משקף וז'קט עם זנבות.
הכי דוסית כדי להסתכל על זה ככה.
רובנו לא כאלה, כדאי להיות מודע לזה.

שראיתי פעם בחורה כנראה ממש דוסה חצאית מטאטא, והיו לה מגפיים עם סוליה בעובי 10 ס"מ (למרות שהיא די גבוהה באופן טבעי) וקוקו בצבע ירוק...
יש גם מקרים קיצונים לצד השני
ותופתע מאוד,
זה נהיה מאוד מאוד רווח.
חור שני זה ממש אצל כולם.
שלישי גם קיים המון (והרבה פעמים חמישה, שניים בצד אחד ושלוש בשני)
אליקס הוא קצת יותר נועז אבל גם קיים המון המון, גם אצל דוסיות מאוד
נזם הולך ורווח מרגע לרגע .
אני מניחה שהמבוגרות שם פחות,
אבל האברכיות הצעירות לגמרי ככה.
ויש לי חברות אברכיות בישיבות האלו, אני אומרת מידיעה.
אבל עד שאשתכנע שזה אכן נורמלי, אני מניח שדעתי תישאר כמו שהיא
גם אם היא בגובה 3 מטר ולא אשים לב זה לא יפריע לי.
אבל אני חושב שנושא השרשור איננו "עד כמה קל להבחין בעגיל שני" אלא "האם מפריע לך שיש למישהי עגיל שני".
ואם את מתכוונת שאנשים אחרים לא ישימו לב, אז זה טוב לדעת, וכך אוכל לסיים את הפגישה ברוגע ובלי להסמיק, ולמחרת להסביר לה שלא מתאים לי.
אני מנחש שאם יהיה רלוונטי, אהיה מסוגל לעבור תהליך של השלמה עם זה. אבל זה ידרוש תהליך מאד משמעותי
בעיני זה סגנון לבוש שמאד לא מקובל בחברה בה אני חי.
אם היינו הולכים לאי בודד לתקופה, והיא היתה אומרת שלמשך התקופה הזאת היא רוצה - בכיף.
שוב, בדיוק כמו שאת לא תרצי להתחתן עם מישהו שמתלבש באופנה של המאה ה18.
והוא ממש לא היחיד.
את היית מוכנה להתחתן עם מישהו שמתנהג/מתלבש בצורה שהחברה שלך מגדירה כ"חריגה מאד מאד"?
ואני מוכן לקבל מישהי שלבושה בסגנון שלא מקובל, כל עוד זה לא יפדח אותי כשאני הולך לידה ברחוב (או כשכולם יודעים שאשתי לבושה בצורה משונה)
אבל קצת לא אמין בעיני.
בכל מקרה, באופן כללי, קשה לדעת אם הבחורה "תורנית ממש", ואם יודעים פרטים כאלו זה לא כ"כ מעודד, מאחר והמחשבה הראשונית היא להכליל. בנוסף, יש לא מעט שזה יפריע להם בגלל ההרגל, ולא יעזור לומר "שכל הבנות ממקום פלוני הולכות עם וכו'.
לא יודע אם זה מעיד על הרמה הדתית, אבל זה כן מלמד משהו על הסגנון הנפשי של הבחורה.
אני יודע שזה היה גורם לי דחייה מסוימת, אלא אם כן ממש לא שמים לב לזה. בכללי אני מעדיף מראה עדין, ברגע שיש משהו בולט (זה יכול להיות איפור יותר מידי בולט, בגדים צועקים, לק בצבע בוהק, תכשיטים מאוד גדולים), זה ממש מעורר אצלי דחייה. זה פשוט הטעם האישי שלי, בלי שום קשר לקטע הלכתי או לרמה הדתית. וכן אני עלול לפסול על זה, כי זה ממש יכול להציק לי. אני מעדיף בחורה שמתלבשת בסגנון עדין.
אולי באמת זה לא יפריע לי, אין לי מושג
לצבוע את השיער לירוק או לשים כמות מוגזמת של תכשיטים.
כמובן שהגבול משתנה מאדם לאדם
כמובן שזה לא הפרמטר היחיד


יש מצבקל"תהיא אמרה שלמרות שהלכתית זה לא אסור,
כמעט ואין אנשים שמעצבים את מה שיפה בעינהם אך ורק מתוך עצמם,
אנשים לוקחים את מה שנראה יפה בעינהם מתוך הסביבה שהם חיים בה,
ואם משהי רוצה לשים משהו שלא מקובל בסביבה שלנו,
כנראה שזה מעיד על בעיה אחרת של מה הסביבה שלה ומאיפה היא מושפעת.
(את האמת אני לא זוכרת אם ממש היה אסור לבוא עם חור שני, והיה צריך להוציא את העגיל שלו)
ככה האופנה מתעצבת, או באופן כללי מתרחשים שינויים, מדברים קטנים.
בכלל לא צריך להתרגש מכל חריגה קטנה מהתלם
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
זה לא קל בכלל להיות עם התחושות האלו...
וזה לגמרי תקין. כל פרידה יכולה להיות קשה, זה שהוא לא מתאים לך כבן זוג ושותף לחיים, לא אומר שכל התקופה שהייתם ביחד, הלכה לפח. את עדיין מעריכה את הבנאדם, ואולי גם אוהבת אותו. אל תילחמי בעצמך.
קחי את הזמן, אל תלחצי על עצמך❤️
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.
אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות
אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.
תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.
לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..
איך למה וכמה ? אין לי מושג.
אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.
אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.
לכן....אההמ אההמ...
אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,
אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.
מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.
בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.
תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.
אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,
כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון
כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,
בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.
תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,
אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.
לא הייתי חושש מזה לשניה
במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.
ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא
יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.
אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?
מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.
הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".
"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".
"על הפטפטנות", פלוטרכוס.
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
חתן מתוק מדבש*
אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה
שיעור ד' זה לא צעיר
לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?
אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך
זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן
לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפתאת הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא
מתחיל שיעור ג'
להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.
ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.
אוקי,
למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,
איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?
כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב
ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.
ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.
אחרי ההבהרה הזו,
איזה אופי תעדיפו יותר ?
גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)
אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.
אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.
רואה ? עניתי על התשובה.
עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)
מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)
או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.
זו השאלה.
שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,
גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.
זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
שייך,
סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.
כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..
אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .
ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע
אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.
ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף
זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב
רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
קשה לדעת.