יעקב אבינו וביטחון בפרנסה מאת השםנב"י
שלום לכולם,
אני מתלבטת בעניין שאלה ואשמח אם יש מי שידע להסביר אותה עבורי.

למדתי שאחד היסודות בביטחון בהשם הוא שהשם זן ומפרנס לכל וגם שמזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי עד תשרי חוץ מתשר"י.
לכן ההשתדלות במידת הפרנסה נדרשת אבל בגובה הפוך למידת הביטחון, ז"א שככל שהביטחון גבוה אז ההשתדלות הנדרשת היא נמוכה.
לכאורה יש כאן סתירה עם הדרך בה יעקב אבינו נהג אצל לבן חותנו, אני מתכוונת לאחר שהתפצלו בחלוקת הרכוש, יעקב כבר לא שכיר אצל לבן וכל אחד עובד לעצמו. חילקו בינהם את הכבשים אלו החלקים והנקודים. לפי מה שאני למדתי יעקב הכניס למים של השוקת מקלות בסימונים מיוחדים כדי להשפיע על כמות הצאן החדש שנולד כך שיהיה לטובת החלק שלו. ברור לי שיעקב אבינו, בכיר האבות, הוא במדרגת ביטחון עצומה בקב"ה בכלל ובפרט בעניין הפרנסה. אז למה נדרשת ההשתלות הזאת? הפרנסה מאת השם ואצל צדיק בסדר גודל כזה אמורה להיות השתדלות מינימלית ביותר והעניין של שינוי הסימנים על המקלות ותשומת לב לכמות על פניו מתנגשת לי עם הסתפקות בחלק שהשם נתן.

אשמח לשמוע אתכם
שאלה יפהסוג'וק

תשובה אפשרית היא שמה שהוא עשה אלו כוונות רוחניות שדווקא שייכות לתחום הביטחון והאמונה כמוסבר בכמה מקומות עפ"י הסוד. (עקודים נקודים וברודים אלו מושגים קבליים ותואמים גם בפיזיקה הקוונטית. וכעין זה הוסבר שיעקב פעל גם בצורה גנטית. יש לי מאמר על זה. באישי) 

 

תשובה נוספת אולי (צריך עיון) , שבגלות הלכי הרוח שונים והוא היה אז בגלות ופחות נוכחים באמונה בטחון ושלוה

 

תשובה נוספת יש דברים שצריך לפעול ואינם חוסר אמונה ובטחון והעיקר שלא לפתח תלות בתוצאות שאין עליהן שליטה לבני אדם

וגם בארץ ישראל צריך לעבוד את האדמה וכו' (כמו יצחק), בטח בזמן האבות שהם מיסדים מההתחלה ואין מי שיעשה במקומם למרות דרגתם. ומה שנאמר "מלאכתם נעשית..." זאת מציאות נוספת אחרת כשיש כבר עם ישראל

נקודה נוספת ששייכתסוג'וק

חזונו של יצחק היה שיעקב יקבל את הברכה הרוחנית ועשיו את הגשמית ועשיו יהיה כאילו הגביר עבור יעקב ואז עם ישראל היה כולו רוחני ועשיו היה דואג לגשמיות... (והיום כולם היו בני ישיבות ובלי 'אומת סטארט אפ' וכו... )

 

חזונה של רבקה ניצח , היא לימדה את יעקב להתעסק בחומר ולגנוב את הברכה הגשמית וממילא גם המציאות הגשמית הישראלית היא בקדושה ובגדר מצוה ואין בזה פסול וכדברי החתם סופר שבארץ ישראל "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" אינם פחות מצווה מאשר הנחת תפילין

בעצם יצחק ניסה לעשות סוג של יששכר וזבולון?נב"י
כנראה. ובגאולה השלמה משמע שכך יהיהסוג'וק


מעניין אותי החיבור שעשית לקוונטיםמישהו כל שהוא
אשמח אם תפרט....
פה ,בשרשור נפרד או באישי....
תודהנב"י
לגבי האפשרות הראשונה, אני חושבת שגבוה לי ההסבר. אם אני בכל זאת מנסה להבין, הכוונה שיש משמעות "רוחנית" נסתרת ואין המשמעות בהגדלת כמות הצאן לצורך פרנסה?

ולגבי השלישית, זה גם מה שאני חשבתי בהתחלה שצריך להפריד בין התוצאה הרצויה לבין ההשתדלות וברכה בפרנסה לאו דווקא אומרת יותר כסף אלא שהכסף מספיק ליותר דברים ולא מתבזבז אבל כאן יש פעולה כדי להגדיל ממש את הכמות מהחלק שלו כך שזה סותר. יכול להיות שהברכה בלאו הכי היתה שורה בחלק שלו והיה ברור לו שיתעשר אז הוא תלה את זה באיזה עניין גשמי כדי שלבן יתעסק בזה (כאילו שבכך תלויה הפרנסה) ברגע שיעקב יעזוב ולא יצטער הרבה על הברכה שהלכה מהרגע שהצדיק כבר לא נמצא?
לא משמעות רוחנית נסתרת, אלא פעולה רוחנית פנימית שגרמה לברכהסוג'וק

חומרית ללא הרבה מאמצים גשמיים

תודעת הצדיק נמצאת במקום רוחני שפועל ניסים גשמיים וזה שיא הבטחון

מה תואם במכניקה הקוונטית?פלונפון מירוסלב
>>סוג'וק

[מתוך חבדפדיה: עקודים נקודים ברודים הם הכינוי לשלושת העולמות המשתלשלים החל מן אדם קדמון ועד עולם האצילות. עולמות אלו חלוקים ביניהם במעמד ומצב הספירות בעולמות אלו. בעולם העקודים כלולים ועקודים כל הספירות בכלי אחד, בלי כל חילוק ביניהם. בעולם הנקודים מתפרטים הספירות לבחינות נפרדות שאינם כלולות זה מזה. בעולם הברודים הספירות הם בבחינת נפרדות, אבל כל אחת כלולה גם מהשניה]

 

----

 

בעשרות השנים האחרונות חידש המדע את המושג "סופרפוזישן" היינו שהגלים והחלקיקים התת אטומים נמצאים בו זמנית גם במצב גלים וגם חלקיקים. (בניגוד לתיאורית הדטרמיניזם שקדמה והופרכה)

 

החידוש המשמעותי הוא שברובד זה של בין פיזי למטאפיזי, היינו בין חלקיקי חומר לרבדים אנרגטים טהורים יותר, כוונת האדם (עולם האצילות..) היא המשפיעה על החלקיקים , גם אם אינו מדען.

 

רובד זה הוא הרובד בין הביטוי הפיזי של חלקיקי אטום ותת אטומים לבין רבדי השדות הטהורים מבעד לכל ביטוי, אפילו ביטוי אנרגטי, מה שמכונה כמו "השדה האקאשי", או תודעה אינסופית טהורה, או בפשטות מושגים אלוהיים של הכרה אוביקטיבית קוסמית, הרבדים של הרעיון לפני שלובש כל צורה של "עולם הזה"..

 

אם כן, בין עולם האצילות לרבדים רוחניים א-לוהיים, ישנם עולמות עקודים נקודים וברודים.

 "עקודים" - אלו הגלים, וכשמם גם כן עקודים כגלים - ובמהותם כלולים בלי חילוק

"נקודים" - אלו החלקיקים, וגם כשמם נקודות כחלקיקים - ובמהותם מתפרטים ואינם כלולים

"ברודים" - הם השילוב המתקבל בסופו של דבר בעולם התיקון שהרי בתיקון אין רק נקודים\חלקיקים או רק גלים\עקודים, ההרמוניה היא עולם התיקון.

 

עקודים ונקודים הם יצירה דאדם

ברודים זה עשיה דאדם , היינו מה למעשה מתווצר - עולם התיקון.

 

כל אלו הם ביטוי לקודם להם - רובד התודעה הטהורה של ה"שדה האקאשי" ושאר הכינויים שניתנו לאותם שדות תודעה טהורה כמו "החוויה האנושית כולה"

ולרמז - אקאשי - א"קאשי...

 

ולמהותן של עקודים נקודים וברודים כפשטן בפרשת ויצא:

 

לבן הארמי, כשמו, כמו הצבע הלבן, רוצה לטשטש את זהותו היחודית של יעקב ולבולל אותו בין הגויים מחוץ לא"י("ארמי אובד אבי"). לבן מסמל את עולם התוהו, וההשגחה המתלווה ליעקב מייחדת אותו בעולם התיקון, מה שמסמלים ה"עקודים, נקודים וברודים" שהם סימנים מוגדרים.

 

בדיוק כפי שנכתב עפ"י הפיזקאים - כך גם עשה יעקב:

במצבי הצבירה של החלקיקים\גלים הם אינם אלא סגולות אפשריות ועדיין לא "משהו"

וכמו שניתן לכוונן את החלקיקים - כך עשה יעקב שכיוונן את הפוטנציאל הגנוז למצב שיוולדו בצורות שנולדו!

הוא כיונן את התוצאה לפי ראייתו ורצונו ("וארא") ובכך הפעיל "מלאכים"

אי בעו צדיקי ברו עלמא..

 

(ובנוסף לכך כפי הידוע בגנטיקה שקיים פוטנציאל גנוז. על זה יש בויקיפדיה הסבר לגבי יעקב)

 וכך גם רומז ה"אור החיים" שכותב על הכח ה"היולי" הקודם ליצירה.

זה הסבר נחמד, לא קראתי לעומקפלונפון מירוסלב
אבל ברור לך שעולמות העקודים נקודים וברודים הם אלא דבר שאפשר להביא מחבדפדיה?
הלימוד שלהם עמוק וקשה ודורש הקדמות במשך שנים.
בגדול מה שהיה לי קשה עם הרעיון שלך זה שהתייחס לבחינות ששייכות לעולם הגשמי... העולמות האלה הן הרבה הרבה מדריגות מעבר לעולם הרוחני אפילו.
אגב, עולם הברודים הוא בעצם עולם האצילות.
ועולם האצילות הוא נקרא אלוהות גמורה, כדין קמצא וכו'.
הייתי מציע שתלמד את הדברים האלה עם רב שידריך אותך. יתכן שיהיו לך חידושים חשובים.
אבל בלי זה מסוכן מאוד לסבור סברות בתחום הזה. למעשה זאת אחת האזהרות בלימוד קבלה.
>>סוג'וק

מסוכן מאוד לרחק תפיסה אלוקית מעולם אלוקי. הטבע = א-להים

ויתכן לצערנו שהרבה "מקובלים" עוד לא הסתדרו עם ההבנה הבסיסית הזו שהכל כאן. כל העולמות, כל הבחינות, הכל כאן. ולא בראש

הטענה שלך היא שהכל בראש, ולא כאן וכו'פלונפון מירוסלב

מה שאתה אומר שהכל כאן, זה בבחינות, לא בשורשים ואכמ"ל.

לא יודע כמה קבלה למדת, שאתה דוחה ככה את דעת כל המקובלים.

בכל אופן, לא כאן המקום להרחיב בפרטים.

>>סוג'וק

לא בראש הכוונה לא במחשבות. כן במצבי תודעה, חוויה, לא מחשבה, לא בשמיים

הרמב"ם לא אומר כךפלונפון מירוסלב

דווקא הרמב"ם יוצא נגד מי שדעתו ביסודה כזאת, שהם המגשימים.

ואיתו כל המקובלים.

בוודאי שיש חילוק גם בבחינת המקום, גם אם הכל יורד בהשתלשלות עד קצה המדרגות, זה לא באותו אופן שלפני בחינת המקום.

לא היתה פה הגשמה. קוונטים וחלקיקים אנרגטיים אינם הגשמה!סוג'וק

צא מזה

תשמח שהמדע מגלה את הלא חומרי שבחומרי. זו גאולה

זאת אלוקות! הטבע אלוקי! היינו 2000 שנה בגלות ולא תופסים זאת, התרגלו שעולם רוחני זה למעלה בשמיים

אנרגיה היא הגשמהפלונפון מירוסלב

ברור שבטבע יש אלוקות.

יש מדרגות גבוהות יותר.

אתה רוצה לחלוק על כל המקובלים? האר"י, הרמ"ק, הרמב"ן, מהגאונים, התנאים?

אני לא כל-כך מבין את האמירה הזאת.

 

אנרגיה היא לא יותר ממדרגה אחרת של חומר. וזה מה שחקר תת החלקיקים במכניקת הקוונטים מראה.

עצם הנוסחא של המרה בין אנרגיה לחומר, מסבירה את זה טוב יותר ממני.

אין לי עניין להתווכח אבל צריך לענות. אתה עושה הגשמה פה! כיסוג'וק

אנרגיה איננה חומר

 ובכלל לא קראת לעומק אז על מה הדיון

ש"ש

הרי גם באויר יש אטומים וקוונטים וזה לא חומר!..סוג'וק
אוויר הוא חומר, אטומים הם matter וגם חלקיקים תת אטומייםפלונפון מירוסלב

מוגדרים כחומר.

התאוריות של המיתרים וכו' הן מנסות להסביר את המציאות של אנרגיה. אבל כל השאר מוגדרים כחומר.

אתה יודע מעולה שהקדמונים התכוונו לגשמיות ב"הגשמה"סוג'וק
הקדמונים? מי אלה?פלונפון מירוסלב

המושג הגשמה, והריחוק ממנו, הוא של המקובלים. אצל הראשונים הוא התחיל ברמב"ם.

היו ראשונים שחלקו על הרמב"ם מפורשות כי הוא יצא נגד הגשמה.

ולעניין זה, אליבא דהמקובלים, הגשמה היא כל דבר שאינו שייך לעולם הרוח ולמעלה ממנו.

להכניס את האין סוף תוך הגדרה של אנרגיה? אין הגשמה יותר מזה.

אפילו להגדיר את האין סוף כאצילות זאת הגשמה.

אל תלביש עליהם מושגים שהם לא דיברו עליהםסוג'וק
לא היו בזמנם מושגים נסתרים בתוך החומר שאליהם התכוונו ב"הגשמה".
לפי דעתך האלוקות בכלל לא בתוך בעולם ויש עוד מלבדו בארץ
אני הייתי שואל אחרתאריק מהדרום
מה הקטע בכלל של המקלות? איך זה בדיוק פועל אם בכלל?

דבר שני, אני לא מאמין במילה "השתדלות" במיוחד כשעובדים עם רמאים, אם מישהו יצליח להסביר לי את הקטע של המקלות זה יסתדר לי דווקא יופי, כי זה המעשה שיעקב היה צריך לעשות.
כמה שאני זוכרמבקש אמונה

כתוב שהנקבה מסתכלת על זה וזה יפה בעיניה ולכן מתעברת בולד שדומה לזה.

 

כמו שגם כתוב במסכת גיטין (כמדומני) שאחרי החורבן הגויים שמו ילדים מילדי ירושלים ליד המיטה בזמן שהם היו עם האשה..

זה עזר להן הקטע עם ילדי ירושלים?אריק מהדרום


לא כתוב. אבל הרי ליעקב זה עזרמבקש אמונה


ור' יוחנן שהיה יושב בשערי טבילהנוגע, לא נוגע
נכון!! יישר כוח!מבקש אמונה


האם אתה גם חושב שרבי יוחנן היה דומה לגביעאריק מהדרום

ושכל הנשים במקווה הנ"ל רצו בנים שדומים לגביע? או שיש גבול לכמה שאתה יכול לקחת אגתות תמוהות כפשוטן?

אין עין איה על גיטין וחבל אבל יש שכל ישר, אם הגוי היה יוצא לו ילד שדומה למישהו אחר בבית, יש מצב שהוא לא היה לוקח את זה בכיף בערך כמו פוטיפר.

 

עכשיו יש כמה סוגיות שאפשר לדון כאן על עבד איניש דינא לנפשיה, מה משמעות המקלות, מה הקשר לתפילין, האם יש בחירה חופשית, האם יעקב קנה קניין שלא בא לעולם, האם זו היתה רמאות, האם זו היתה הוראת שעה, האם זה בכלל עובד ועוד ועוד ועוד, קוואנטים, סטטיסטיקה ומיסטיקה, אבל אין לי זמן להאריך בזה.

מי הבין בגמרא שהוא היה דומה לגביע כפשוטו?מבקש אמונה

צריך לשאול את אותו אחד אם לדעתו גם היה לר' יוחנן רגל אחת - כמו גביע

 

כתוב גביע עם רימון באור השמש וכו'

אני הבנתי בפשטות שזה דימוי לכך שהעור שלהם היה יפה למראה. 

ולגבי הגוי, אני לא בטוח שיוצא ילד שונה לגמרי.  אבל בכל זאת, אין לו מה לחשוד אם שניהם יודעים למה זה קרה.

אשאל זאת אחרתאריק מהדרום

להערכתך, אם ישנו אדם שחור נוכח בחדר שבו מתבצע אקט, האם זה ישפיע על צבע עורו של הילד?

מובן שלא, לכן אין טעם להביא סימוככין מדברים מנותקים מן ההגיון ולהתעקש להבין אגדתות כפשוטן.

לא בדקתי... אבל לא אמרו שיצא שונה לגמרי. זו הבנה שלךמבקש אמונה

הכל בגדר הנורמלי.  

וכנראה שאם בעיני האשה הוא יפה, והיא תחשוב עליו בזמן התשמיש, הילד קצת דומה לו.

הסיפור עם יעקב זה לא אגדתא זה בדיוק מה שקרה.

 

 

לא, לא יצא דומה לו, בשום מובן, זה העניין.אריק מהדרום

ואכן זה לא אגדתא הסיפור עם המקלות של יעקב ואילולא היתה זו הוראה מלמעלה זה היה נדמה בגדר דרכי האמורי אלא אם כן מישהו היה מסביר אחרת, בא רש"י והסביר שזה כמו תפילין, אם יש לך רעיון להסבר מתקבל על הדעת מה הקשר לתפילין אשמח לשמוע, לא השערות מנותקות מן השכל כמו אלה שכתבת כאן.

תסתכל שוב בכל המפרשים.מבקש אמונה

רמב"ן, כלי יקר, וגם רש"י שלא כתב שום דבר על תפילין אלא בפשטות שזה הועיל לאותו עניין.

מה שאתה לא מבין לא אומר שזה לא נכון...  אני בטוח שאם תבדוק תגלה שזה נכון ואפילו מישהו משתמש בזה.

שתדע, תמיד כשאני רואה נשיונל ג'יאוגרפיק אני שומע שהם גילו משהו חדש או מודים שיש משהו שהם עדיין לא יודעים. 

 

קח לדוגמא, דברים שיכולים להפתיע,

יש את הסיפור עם רבא בר בר חנה על אותו ערבי שמריח עפר ויודע איפה הם נמצאים. אתה חושב שיש דבר כזה?

לא מזמן שמעתי על ערבים שחיים במדבר מרוב שהם מכירים את המקום הם יודעים לפי סוג החול איפה הם נמצאים.

 

 

(אגב, סתם מוזר לי שאתה תמיד מתעקש שאנשים מפרשים דברים לא לפי המציאות,

אבל כשזה מגיע לנבואות של הגאולה פתאום אתה זה שמתעקש לעקם את המציאות לפי הנבואות חושב)

זה מוזר בפרט כשהרמב"ן היה רופא מיילד במקצועואריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך כ"ד בתמוז תש"פ 11:50

אבל לרוב רבנים אינם מוסמכים לטעון טענות בשם הביולוגיה והרפואה כי הם אינם מבינים בזה וגם כי החכמות האלה מתפתחות כל הזמן וגם הגוף משתנה כידוע (אבולוציה) וזה גם לכל הדעות של חכמי ישראל בתורה ומדעני ישראל והגויים.

 

זה שנשיונאל גאוגרפיק לא מבינים דברים כגון התפתחותן של מוטציות או איך התפתחה העין האנושית, צוואר הג'ירפות או איך העצלנאים (החיה עצלן) הצליחו לשרוד בחוקי הג'ונגל למרות הניוון שלהם בכל תחום, שעות השינה הרבות והגוף הבשרני שלהם, על פי חוקי דארווין הם היו אמורים להכחד מזמן, ולא עוד שהתפתחו שני סוגי עצלנים (עם 3 אצבעות ועם 2 אצבעות) כל זה הם אינם יודעים כי הביולוגים לא כל כך מתעניינים בשאלות הללו, אם ישנן שאלות אפשר לשאול אותן כשאלת מחקר לתואר שני (כך לפי ההתממות של דוקינס) רק שאף אחד לא שואל זאת כשאלת מחקר כי לא משתלם למנחה של המחקר לשאול שאלות שלא קשורות בפיתוח נשק, תרופות או (אם כבר שאלות תאורתיות) שאלות שדווקא מעצימות את התאוריה של האבולוציה והמפץ הגדול, כי החבר'ה בוועדת פרס נובל אוהבים להפריך את התאוריות של הדת, (כל דת) כדי לגאול את האנושות מבורותה של הדת, הם ממש לא אוהבים את המכונים הנוצרים האוונגליסטים שמחליטים לאנוס את המדע כדי שיתאים למקורות שלהם.

 

זה לא אומר שלא צפויים לנו עוד הפתעות במדע אבל אפשר גם להעריך שאיש לא דרך מעולם על הירח כי יש פסוק "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגוע בך וכו'" משמע שאי אפשר לאדם להגיע לירח, (והיו רבנים שטענו זאת ושמה שראינו בסוכנות נאס"א היתה תאוריית קונספירציה כי אי אפשר לגעת בירח וזה יוצר משבר אמונה, דווקא רבנים רציונאליים מאוד) אבל למה להתאמץ, יש לנו ידיעה מסוימת על הגנום האנושי, אנחנו יודעים טוב מאוד איך אדם מקבל את צורתו ומה גורם לכך ואין שום צורך לחכות שהמדע יגיע למסקנה שצדקנו בדיוק כשם שאין שום צורך לחכות שהמדע יגלה סוף סוף שהצבוע לאחר שבע שנים נעשה עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, לאחר שבע שנים נעשה קימוש, לאחר שבע שנים נעשה חוח, לאחר שבע שנים נעשה שד (בבא קמא ט"ז ע"א) ואז לנסות לתרץ בדוחק שערפד זה עטלף זקן וכו' למה? בשביל מה? זו סוגיית אדם מועד לעולם, יש סיכוי לא רע שזה מדבר על התפתחות היצר הרע של האדם לאורך השנים שחז"ל ניסו לרמוז במשל כי זה דברים שעדיף להצניע מהציבור, בפרט שאחר כך נאמר ששידרו (עמוד השידרה) של אדם אחרי שבע שנים נעשה נחש, אפשר גם להעריך שזה לא כפשוטו, אין שום תיעוד של משהו שאפילו מתקרב לתיאור האבולוציה המטאורית המתוארת בגמרא זו.

 

לגבי אותו ערבי באגדתות רבא בר בר חנא, דווקא מכל האגדתות של רבא בר בר חנא מצאת את היחידה שיש לנו תיאור כמות שהוא של העניין? למרות שהמשך האגדתא תמוה וכנראה גם משל כמו כל האגדתות התמוהות של רבא בר בר חנא אבל כידוע, הבדואים תותחים בזה, וגם בגלל זה ישנו גדוד הגישוש הבדואי, אין לנו גששים טובים מהם, הם יודעים את רזי המקצוע ומעבירים את הסודות מאב לבן.

 

ולגבי נבואות הגאולה, זה פשוט, הרי אמרו לנו שאין לך קץ מגולה מזה, נותנים לך כאפה לפנים ואומרים "תסתכל! ארץ ישראל נותנת פרותיה בעין יפה! יש לנו שלטון שלנו בארצנו? זו הגאולה, נקודה." למה נתנו לנו את כל הרמזים העבים האלה לגלות מתי אנחנו כבר בגאולה? כי אחרי 200 שנות גלות יהיו אנשים שיתקשו לעשות סוויץ' ולהבין את זה וימשיכו לחכות לגאולה גם אחרי שארץ ישראל תתן פרותיה בעין יפה ויהיה שלטון שלנו בארצנו אז היה צורך לצרוח בגרון ניחר "אין לך קץ מגולה מזה!" וגם כי יש כאלה שנמשכים אחרי ישעיהו ליבוביץ' לאמר "יש כאלה שחושבים שהם יודעים מה קורה מאחורי הפרגוד" וכן, ברור שאנחנו יודעים, כי התנ"ך גילה לנו, ואם כל התנ"ך ניתן לפרשנויות אז אי אפשר לדעת כלום וזה בעצם ספר מיותר, בטח לא נבואה שנצרכה לדורות, אז חז"ל העבירו לנו במסורת וצווחו "אין לך קץ מגולה מזה!!!!" אין מקום כאן לפרשויות, פירות ארץ ישראל ושלטון שלנו בארצינו.

 

וזה לא שאני לא מאמין בניסים, אם הנהג של הבבא סאלי טען שהוא נס לשדה בוקר בלי דלק ברכב, אין לי סיבה של להאמין לו, הסאלי היה מלומד בניסים וידוע בכך, אבל כנראה הרכב הצליח לסוע בלי דלק מירושלים לשדה בוקר תוך קפיצת הדרך בחג סוכות  היתה כי ההשגחה העליונה היתה צריכה שהבבא סאלי יהיה שם לעשות תיקון בל זה מקרה פרטי של אדם שמלומד בניסים וידוע בכך ששובר את הטבע פעמים רבות, (ראה ספר "דרך ה'" לרמח"ל) אבל אם אנחנו מדברים כאן על עמוד שדרה של אדם שופך למקלות ועל צורה מוזרה שבו וולד מבל ת צורתו הפיסית באופן קבוע בטבע? זה לא.

 

כל זאת ועוד בהקדמת הרמב,ם לפרק חלק, בספרים "גבורות ה'" וכן "באר הגולה" למהר"ל, ובתורת הרב קוק, אני לא המצאתי את זה.

מוזר מוזר... אז כנראה שהוא ידע מה שאתה לא יודע.מבקש אמונה

וכנ"ל שאר המפרשים...

 

נחמד שאתה מביא דברים ממש הזויים שכתובים, אבל זה בגמרא - שמלאה בכל מיני משלים

או סברות שכמה רבנים הביאו מדעתם מברכת הלבנה.. נו באמת

זה לא ראיה לתורה עצמה שכתבה מה קרה במציאות. וכך רוב המפרשים כותבים... 

 

ולגבי הנבואות,

לא טוענים שזה בכלל לא הקץ, אלא שעדיין לא הכל התקיים. כי תכלס תקרא ותראה שלא.  

אם נצמדים לפשט ולמציאות, זו האמת.  אבל זה לא הדיון עזוב.

אף אחד לא טוען שהכל התקייםאריק מהדרום

הר הזיתים טרם התבקע לשניים וגם בית המקדש לא נבנה עדיין,ההשלכות המעשיות של המחלוקת נעה בין אמירת הלל ביום העצמאות ויום ירושלים וגילוח בספירת העומר ויום טוב שני באילת והיחס למדינה, לציונות ולצבא בעיקר, כשחושבים על זה לא בדיוק מחלוקת משמעותית.

 

אני מביא דברים מהגמרא שאף אתה מתעקש שדברים הזויים בגמרא מנותקים מכל היגיון אכן קורים, ואתה מביא גם סימוכין מהמפרשים, וזה לא מוזר מוזר, זה שהרמב"ן ידע דברים שאני לא זה ברור אבל גם הרפואה המודרנית יודעת בהחלט הרבה דברים שהרמב"ן לא ידע וכל ניסיון להוכיח אחרת פשוט לא יצליח, לא לך ולא לשכמותך.

 

אז אם יש לך עדיין הסבר מתקבל על הדעת ואמיתי בעניין המקלות, במכניקה קוונטית, סטיסטיקה, גנטיקה או כל הסבר הגיוני אחר (לא מיסטי ולא מטא פיזיקלי) אשמח לשמוע כי טרם שמעתי משהו שיתקבל על דעתי, הסברים הרבה שמעתי עוד לפני השרשור הזה אבל לא אחד הגיוני.

לא אמרתי שדברים הזויים מתקיימים..מבקש אמונה

הבאתי רק דוגמא ממשהו שהרבה חושבים שהוא רק משל ויצא שהוא יכול לקרות במציאות.

בכל אופן, התורה היא אמת, לא משלים, וזה מה שקרה במציאות עם המקלות...

כנ"ל המבול, כנ"ל האתון של בלעם וכנ"ל כל מה שכתוב שם. 

 

לגבי הנבואות,

כשאני פעם שאלתי אם הכל התקיים אתה יצאת עלי שאני צריך להסתכל אחרת, וזה כפיות טובה.

להזכירך

זה לא משהו אישי נגדךאריק מהדרום
כל מי שלא מסתכל אחרת זו כפיות טובה כלפי הקב"ה על כך שרוב הנבואות של הגאולה כבר התקיימו, ממש לא רק אתה, ועדיין איש לא אומר שהכל התקיים.

לגבי זה שהתורה היא אמת ולא משלים, כן קצת קשה לחלוק במפורש על רש"י בדיבור המתחיל השני על התורה בפרשת בראשית אבל כמובן זה לא רק אתה.

אם בכל זאת תמצא הסבר באמת הגיוני ומניח את הדכת תודיע לי, כנראה אהיה באזור ויהיה נחמד לפתוח עוד שרשור בעניין זה.
כמובן.. לרגע לא חשבתי שזה אישי ח"ומבקש אמונה

סבבה אז עכשיו הבנתי אותך לגבי הנבואות, סגרנו פינה קורץ

 

אתה צודק לגבי בראשית, אבל הרי רש"י אומר את זה מפורש,

ואם אני זוכר נכון שפתי חכמים מסביר שם למה אי אפשר לפרש כפשוטו...

אבל אותו רש"י מסביר במקומות אחרים כן כפשוטו ממש.

 

בכל אופן, אני אנסה לבדוק את העניין יותר. יישר כוח על הדיון! 

יש סיפור כזה שמלך רצה להרוג את אשתו, ורשבי הסביר לופלונפון מירוסלב
יש איסור של בני ט' מידותפלונפון מירוסלב
פשוט שר' יוחנן לא התכוון שיעברו עבירה. ח"ו
יש מעשיות אחרות בשס שמפורש שפעלפלונפון מירוסלב
יש לסיפור הזה כל-כך הרבה פשטיםפלונפון מירוסלב
פתח את ברא"ם, הגור אריה ושפתי חכמים ותראה איך אפילו ברש"י יש המון הבנות של הפשט עצמו
אבל אומרים אדם אל יכול לגעת בחלקו של חברו כמלוא נימהנב"י
אולי אני לא מדייקת, אבל ברעיון אני זוכרת שחז"ל מלמדים שמה ששלנו שלנו וגם בעסק עם רמאים אין לאדם אחר רשות לקחת מהחלק של חברו ואפילו בגניבה אם הקב"ה לא נותן רשות אז לא יכול להעלם כלום.

"מלכות", לא "אדם", אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.אריק מהדרום

וכן בתהילים "עם נבל תתנבל ועם עיקש תתפתל".

וכן במסכת בבא קמא כז ע"ב "מתיב רב כהנא בן בג בג אומר: "אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו ואמור לו: "שלי אני נוטל!"".

היי, שכחת שבמסכת יומא לח עמוד ב' כתוב את שניהם מבקש אמונה

ציטוט:

אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך  ומשלך יתנו לך

"אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא"

זה היה חלק מהעבודת ה שלומושיקו
בחסידות מוסבר שבאמצעות המקלות הוא המשיך את מה שאנו ממשיכים במצוות תפילין.
זה לא חסידות, זה רש"י מפורשאריק מהדרום

ועדיין אני לא מבין.

אולי בגלל זה אין לי קצה של הבנה, מה לי ולתפילין😏נב"י
בפשט אפשר לאמר שהמלאך אמר לו לעשות זאת מראשמישהו כל שהוא
ורק בסוף המעשה מספר על זה לרחל ולאה


ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ו ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך



אעפ שכגישה אני מעדיף לאמר שאין סתירה בין ביטחון להשתדלות
אז איך זה מסביר את "ועתה אעשה לביתי"?נב"י
יעקב כאן בעצם אומר שעד היום עשה לביתו של לבן וכעת מתחילה העשייה שלו לביתו. זה ממש מתחבר עם התגברות ההשתדלות על הביטחון לא?
בעיני זה די פשוט...רכבת הרים

אגב השאלה ממש יפה!!

אבל נראה לי שאם היינו שומעים על מישהו שעשה משהו כזה היום היינו אומרים איזה משוגע נראה לו שזה ישפיע??

קיצור כוונתי היא שזאת השתדלות מינימלית שגם לא דורשת תוספת עבודה,

כלומר אפשר לטעות ולומר שזה קרה באופן טבעי אבל כשחושבים על זה זה דיי מופרך!!

בכלל גם מי שמאמין בדרגה חזקה מאד מבואר שאל לו לסמוך על הנס וגם לו להכניס עצמו למצב שהוא זקוק לנס, המקלות היו ההסתרה של יעקב!!

זאת אומרת שהמקלות לא היו באמת להגדלת הפרנסה?נב"י
אלא סיפור כיסוי כדי שלא יראו את הנס שנעשה לו גם כשמחליפים את תנאי העסקה?
מזכיר לי את ההסבר של החנות ספרי קודש של האר"י הקדוש שהיתה פתוחה כל יום שלישי לשעות ספורות כדי שלא יגידו מאיפה הוא מתפרנס.
אז למה התורה היתה צריכה לפרט את הסוגים של המקלות לפרטי פרטים, אם זה סה"כ ללא משמעות והעניין היה הטעייה של לבן אז לא היה צריך להציג את זה כך?
זו כבר שאלה אחרת....רכבת הרים

ברור שמה שהתורה כותבת יש בו עומקים על גבי עומקים!! 

למה?? אני באמת לא יודע זה משהו קבלי יותר...

יש הרבה דברים שלא מובנים לנו למה התורה כותבת ומפרטת פסוקים על גבי פסוקים בעניינים מסויימים למרות שזה נראה לנו לא רלוונטי, אבל חיובי מיתה בהלכות שבת נלמדים לפעמים מדקדוקים של אותיות זה באת עניין שדורש לימוד מעמיק.

השאלה הייתה למה יעקב עשה את זה וזאת התושבה בעיני!

למה התורה בחרה לפרט באופן כזה זה שאלה אחרת שאני מניח שהתושבה עליה בחלקה היא סודות התורה...

 

צדיק הוא שותף עם ה' בתיקון העולםנוגע, לא נוגע
זו דרגה גבוהה יותר מלשבת ולבטוח. הצדיק יודע וחי את זה שהכל מאת ה' ובמקום לבטוח בה' שיפתור את הבעיות לבד הוא מבין שרצון ה' ממנו, דווקא בגלל מעלתו, זה לפעול.
אצל צדיק הכל זה מצווה ואם כן זה כמו אדם רגיל שלצורך מצווה צריך לפעול ולא (רק) לבטוח.
הפשט של הפרשה הזאת הוא קשה מאודפלונפון מירוסלב
ומפרשי רש"י הוא מופיע ככזה שאי אפשר להבין אותו על בוריו מהכתב (כמדומני שזה ברא"ם).
בגדול לדעתי זה כי הפרשה הזאת רומזת לסודות התורה בחלקים היותר גבוהים שבהם.
מה בדיוק יעקב עשה, למה כמה ואיך, קשור יותר לרוחני מאשר למעשי.
שאלה יפה ~דעתן מתחיל

רציתי להעיר שהנחת הבסיס שלך כנראה נתונה במחלוקת. יותר מדויק לומר שהיא דרך אחת ביהדות מתוך כמה היכן למקם את הקו הדק והגמיש בין הביטחון להשתדלות. מאות מקורות מפנים למעברים נוספים של אותו הקו (אפשר לעיין במאמר סיבה ומסובב של הרב דסלר לצד אחד, רמב"ם על מסכת אבות ד, ה לצד שני, הרב קוק בויקיציטוט (; לצד שלישי, חסידות לרביעי ועוד). כך שרק אם את סוברת שזו שיטתה הבלעדית של היהדות השאלה במקום. אני חושב אחרת.

למרות שניתן לתרץ בכל זאת ללא קושי.

זאת האפשרות היחידה שנחשפתי אליהנב"י
אשתדל לעבור על המקורות שהעלאת, אבל בלי קשר אשמח לשצוע כיוונים נוספים שקיימים כי לא הכרתי אפשרות אחרת
סוגיה קרובה ללבידעתן מתחיל

אולי אוכל להרחיב אם יהיה לי פנאי.

אם תרצי, אני יכול לשלוח מאמר הנוגע בנקודה מכמה זוויות מעט שונות.

דוגמא קטנה: בפשטות גם המחלוקת בין רשב"י לר' ישמעאל נכנסת תחת הנושא.

אני לא בטוח שהנחת היסוד שנויה במחלוקתפלונפון מירוסלב

יותר השאלה של מה לעשות בפועל.

וזה נובע מחילוק באדם עצמו, לא מכלל שתופס לגבי כל עמ"י. כל אדם ומדרגת הביטחון שלו.

זה לא היה בשביל להשפיע על הכמותצ'יאל

לבן לקח את כל התישים העקודים וכו', בלי המקלות (והנס) לא היו נולדים ליעקב בכלל.

ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח).אריק מהדרוםאחרונה

ומה לגבי מצוות מעקה? אם אדם ידוע מראש אם יחיה או ימות, לשם מה מצוות עשה דאורייתא לעשות מעקה לגג?

ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימוןאחרונה
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע

לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?

כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?

אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..


בשורות טובות.

אני מתכוון למשהו מעבר לזהנוגע, לא נוגע

אתה מחבר בין שני הדברים- מה שכתבת בסוגריים. מצויין.

אני מתכוון גם לזה וגם לשלב הבא- להגיע למצב שהמבט הוא מלכתחילה אחדותי (עד כמה שניתן). 

למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
אני יודעת שיש את הקטע עם חנה שרק שפתיה נעות וכזה אבל מעניין אותי אם יש לכם עוד תשובות....
..אני:)))))

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

תפילת חנה היא המקורפ.א.

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.


מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  


הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).


להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"


הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).


>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.


יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
בנוסף יש עניין קבלי שלא יישמע הקול בכלל. לא זוכר את כל המקורות, אבל יש על זה תשובה ב"דברי יצחק" (תשובות הרב כדורי).

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

כי תפילה היא האינטימי שבאינטימיטיפות של אור

אולי יעניין אותך