יעקב אבינו וביטחון בפרנסה מאת השםנב"י
שלום לכולם,
אני מתלבטת בעניין שאלה ואשמח אם יש מי שידע להסביר אותה עבורי.

למדתי שאחד היסודות בביטחון בהשם הוא שהשם זן ומפרנס לכל וגם שמזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי עד תשרי חוץ מתשר"י.
לכן ההשתדלות במידת הפרנסה נדרשת אבל בגובה הפוך למידת הביטחון, ז"א שככל שהביטחון גבוה אז ההשתדלות הנדרשת היא נמוכה.
לכאורה יש כאן סתירה עם הדרך בה יעקב אבינו נהג אצל לבן חותנו, אני מתכוונת לאחר שהתפצלו בחלוקת הרכוש, יעקב כבר לא שכיר אצל לבן וכל אחד עובד לעצמו. חילקו בינהם את הכבשים אלו החלקים והנקודים. לפי מה שאני למדתי יעקב הכניס למים של השוקת מקלות בסימונים מיוחדים כדי להשפיע על כמות הצאן החדש שנולד כך שיהיה לטובת החלק שלו. ברור לי שיעקב אבינו, בכיר האבות, הוא במדרגת ביטחון עצומה בקב"ה בכלל ובפרט בעניין הפרנסה. אז למה נדרשת ההשתלות הזאת? הפרנסה מאת השם ואצל צדיק בסדר גודל כזה אמורה להיות השתדלות מינימלית ביותר והעניין של שינוי הסימנים על המקלות ותשומת לב לכמות על פניו מתנגשת לי עם הסתפקות בחלק שהשם נתן.

אשמח לשמוע אתכם
שאלה יפהסוג'וק

תשובה אפשרית היא שמה שהוא עשה אלו כוונות רוחניות שדווקא שייכות לתחום הביטחון והאמונה כמוסבר בכמה מקומות עפ"י הסוד. (עקודים נקודים וברודים אלו מושגים קבליים ותואמים גם בפיזיקה הקוונטית. וכעין זה הוסבר שיעקב פעל גם בצורה גנטית. יש לי מאמר על זה. באישי) 

 

תשובה נוספת אולי (צריך עיון) , שבגלות הלכי הרוח שונים והוא היה אז בגלות ופחות נוכחים באמונה בטחון ושלוה

 

תשובה נוספת יש דברים שצריך לפעול ואינם חוסר אמונה ובטחון והעיקר שלא לפתח תלות בתוצאות שאין עליהן שליטה לבני אדם

וגם בארץ ישראל צריך לעבוד את האדמה וכו' (כמו יצחק), בטח בזמן האבות שהם מיסדים מההתחלה ואין מי שיעשה במקומם למרות דרגתם. ומה שנאמר "מלאכתם נעשית..." זאת מציאות נוספת אחרת כשיש כבר עם ישראל

נקודה נוספת ששייכתסוג'וק

חזונו של יצחק היה שיעקב יקבל את הברכה הרוחנית ועשיו את הגשמית ועשיו יהיה כאילו הגביר עבור יעקב ואז עם ישראל היה כולו רוחני ועשיו היה דואג לגשמיות... (והיום כולם היו בני ישיבות ובלי 'אומת סטארט אפ' וכו... )

 

חזונה של רבקה ניצח , היא לימדה את יעקב להתעסק בחומר ולגנוב את הברכה הגשמית וממילא גם המציאות הגשמית הישראלית היא בקדושה ובגדר מצוה ואין בזה פסול וכדברי החתם סופר שבארץ ישראל "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" אינם פחות מצווה מאשר הנחת תפילין

בעצם יצחק ניסה לעשות סוג של יששכר וזבולון?נב"י
כנראה. ובגאולה השלמה משמע שכך יהיהסוג'וק


מעניין אותי החיבור שעשית לקוונטיםמישהו כל שהוא
אשמח אם תפרט....
פה ,בשרשור נפרד או באישי....
תודהנב"י
לגבי האפשרות הראשונה, אני חושבת שגבוה לי ההסבר. אם אני בכל זאת מנסה להבין, הכוונה שיש משמעות "רוחנית" נסתרת ואין המשמעות בהגדלת כמות הצאן לצורך פרנסה?

ולגבי השלישית, זה גם מה שאני חשבתי בהתחלה שצריך להפריד בין התוצאה הרצויה לבין ההשתדלות וברכה בפרנסה לאו דווקא אומרת יותר כסף אלא שהכסף מספיק ליותר דברים ולא מתבזבז אבל כאן יש פעולה כדי להגדיל ממש את הכמות מהחלק שלו כך שזה סותר. יכול להיות שהברכה בלאו הכי היתה שורה בחלק שלו והיה ברור לו שיתעשר אז הוא תלה את זה באיזה עניין גשמי כדי שלבן יתעסק בזה (כאילו שבכך תלויה הפרנסה) ברגע שיעקב יעזוב ולא יצטער הרבה על הברכה שהלכה מהרגע שהצדיק כבר לא נמצא?
לא משמעות רוחנית נסתרת, אלא פעולה רוחנית פנימית שגרמה לברכהסוג'וק

חומרית ללא הרבה מאמצים גשמיים

תודעת הצדיק נמצאת במקום רוחני שפועל ניסים גשמיים וזה שיא הבטחון

מה תואם במכניקה הקוונטית?פלונפון מירוסלב
>>סוג'וק

[מתוך חבדפדיה: עקודים נקודים ברודים הם הכינוי לשלושת העולמות המשתלשלים החל מן אדם קדמון ועד עולם האצילות. עולמות אלו חלוקים ביניהם במעמד ומצב הספירות בעולמות אלו. בעולם העקודים כלולים ועקודים כל הספירות בכלי אחד, בלי כל חילוק ביניהם. בעולם הנקודים מתפרטים הספירות לבחינות נפרדות שאינם כלולות זה מזה. בעולם הברודים הספירות הם בבחינת נפרדות, אבל כל אחת כלולה גם מהשניה]

 

----

 

בעשרות השנים האחרונות חידש המדע את המושג "סופרפוזישן" היינו שהגלים והחלקיקים התת אטומים נמצאים בו זמנית גם במצב גלים וגם חלקיקים. (בניגוד לתיאורית הדטרמיניזם שקדמה והופרכה)

 

החידוש המשמעותי הוא שברובד זה של בין פיזי למטאפיזי, היינו בין חלקיקי חומר לרבדים אנרגטים טהורים יותר, כוונת האדם (עולם האצילות..) היא המשפיעה על החלקיקים , גם אם אינו מדען.

 

רובד זה הוא הרובד בין הביטוי הפיזי של חלקיקי אטום ותת אטומים לבין רבדי השדות הטהורים מבעד לכל ביטוי, אפילו ביטוי אנרגטי, מה שמכונה כמו "השדה האקאשי", או תודעה אינסופית טהורה, או בפשטות מושגים אלוהיים של הכרה אוביקטיבית קוסמית, הרבדים של הרעיון לפני שלובש כל צורה של "עולם הזה"..

 

אם כן, בין עולם האצילות לרבדים רוחניים א-לוהיים, ישנם עולמות עקודים נקודים וברודים.

 "עקודים" - אלו הגלים, וכשמם גם כן עקודים כגלים - ובמהותם כלולים בלי חילוק

"נקודים" - אלו החלקיקים, וגם כשמם נקודות כחלקיקים - ובמהותם מתפרטים ואינם כלולים

"ברודים" - הם השילוב המתקבל בסופו של דבר בעולם התיקון שהרי בתיקון אין רק נקודים\חלקיקים או רק גלים\עקודים, ההרמוניה היא עולם התיקון.

 

עקודים ונקודים הם יצירה דאדם

ברודים זה עשיה דאדם , היינו מה למעשה מתווצר - עולם התיקון.

 

כל אלו הם ביטוי לקודם להם - רובד התודעה הטהורה של ה"שדה האקאשי" ושאר הכינויים שניתנו לאותם שדות תודעה טהורה כמו "החוויה האנושית כולה"

ולרמז - אקאשי - א"קאשי...

 

ולמהותן של עקודים נקודים וברודים כפשטן בפרשת ויצא:

 

לבן הארמי, כשמו, כמו הצבע הלבן, רוצה לטשטש את זהותו היחודית של יעקב ולבולל אותו בין הגויים מחוץ לא"י("ארמי אובד אבי"). לבן מסמל את עולם התוהו, וההשגחה המתלווה ליעקב מייחדת אותו בעולם התיקון, מה שמסמלים ה"עקודים, נקודים וברודים" שהם סימנים מוגדרים.

 

בדיוק כפי שנכתב עפ"י הפיזקאים - כך גם עשה יעקב:

במצבי הצבירה של החלקיקים\גלים הם אינם אלא סגולות אפשריות ועדיין לא "משהו"

וכמו שניתן לכוונן את החלקיקים - כך עשה יעקב שכיוונן את הפוטנציאל הגנוז למצב שיוולדו בצורות שנולדו!

הוא כיונן את התוצאה לפי ראייתו ורצונו ("וארא") ובכך הפעיל "מלאכים"

אי בעו צדיקי ברו עלמא..

 

(ובנוסף לכך כפי הידוע בגנטיקה שקיים פוטנציאל גנוז. על זה יש בויקיפדיה הסבר לגבי יעקב)

 וכך גם רומז ה"אור החיים" שכותב על הכח ה"היולי" הקודם ליצירה.

זה הסבר נחמד, לא קראתי לעומקפלונפון מירוסלב
אבל ברור לך שעולמות העקודים נקודים וברודים הם אלא דבר שאפשר להביא מחבדפדיה?
הלימוד שלהם עמוק וקשה ודורש הקדמות במשך שנים.
בגדול מה שהיה לי קשה עם הרעיון שלך זה שהתייחס לבחינות ששייכות לעולם הגשמי... העולמות האלה הן הרבה הרבה מדריגות מעבר לעולם הרוחני אפילו.
אגב, עולם הברודים הוא בעצם עולם האצילות.
ועולם האצילות הוא נקרא אלוהות גמורה, כדין קמצא וכו'.
הייתי מציע שתלמד את הדברים האלה עם רב שידריך אותך. יתכן שיהיו לך חידושים חשובים.
אבל בלי זה מסוכן מאוד לסבור סברות בתחום הזה. למעשה זאת אחת האזהרות בלימוד קבלה.
>>סוג'וק

מסוכן מאוד לרחק תפיסה אלוקית מעולם אלוקי. הטבע = א-להים

ויתכן לצערנו שהרבה "מקובלים" עוד לא הסתדרו עם ההבנה הבסיסית הזו שהכל כאן. כל העולמות, כל הבחינות, הכל כאן. ולא בראש

הטענה שלך היא שהכל בראש, ולא כאן וכו'פלונפון מירוסלב

מה שאתה אומר שהכל כאן, זה בבחינות, לא בשורשים ואכמ"ל.

לא יודע כמה קבלה למדת, שאתה דוחה ככה את דעת כל המקובלים.

בכל אופן, לא כאן המקום להרחיב בפרטים.

>>סוג'וק

לא בראש הכוונה לא במחשבות. כן במצבי תודעה, חוויה, לא מחשבה, לא בשמיים

הרמב"ם לא אומר כךפלונפון מירוסלב

דווקא הרמב"ם יוצא נגד מי שדעתו ביסודה כזאת, שהם המגשימים.

ואיתו כל המקובלים.

בוודאי שיש חילוק גם בבחינת המקום, גם אם הכל יורד בהשתלשלות עד קצה המדרגות, זה לא באותו אופן שלפני בחינת המקום.

לא היתה פה הגשמה. קוונטים וחלקיקים אנרגטיים אינם הגשמה!סוג'וק

צא מזה

תשמח שהמדע מגלה את הלא חומרי שבחומרי. זו גאולה

זאת אלוקות! הטבע אלוקי! היינו 2000 שנה בגלות ולא תופסים זאת, התרגלו שעולם רוחני זה למעלה בשמיים

אנרגיה היא הגשמהפלונפון מירוסלב

ברור שבטבע יש אלוקות.

יש מדרגות גבוהות יותר.

אתה רוצה לחלוק על כל המקובלים? האר"י, הרמ"ק, הרמב"ן, מהגאונים, התנאים?

אני לא כל-כך מבין את האמירה הזאת.

 

אנרגיה היא לא יותר ממדרגה אחרת של חומר. וזה מה שחקר תת החלקיקים במכניקת הקוונטים מראה.

עצם הנוסחא של המרה בין אנרגיה לחומר, מסבירה את זה טוב יותר ממני.

אין לי עניין להתווכח אבל צריך לענות. אתה עושה הגשמה פה! כיסוג'וק

אנרגיה איננה חומר

 ובכלל לא קראת לעומק אז על מה הדיון

ש"ש

הרי גם באויר יש אטומים וקוונטים וזה לא חומר!..סוג'וק
אוויר הוא חומר, אטומים הם matter וגם חלקיקים תת אטומייםפלונפון מירוסלב

מוגדרים כחומר.

התאוריות של המיתרים וכו' הן מנסות להסביר את המציאות של אנרגיה. אבל כל השאר מוגדרים כחומר.

אתה יודע מעולה שהקדמונים התכוונו לגשמיות ב"הגשמה"סוג'וק
הקדמונים? מי אלה?פלונפון מירוסלב

המושג הגשמה, והריחוק ממנו, הוא של המקובלים. אצל הראשונים הוא התחיל ברמב"ם.

היו ראשונים שחלקו על הרמב"ם מפורשות כי הוא יצא נגד הגשמה.

ולעניין זה, אליבא דהמקובלים, הגשמה היא כל דבר שאינו שייך לעולם הרוח ולמעלה ממנו.

להכניס את האין סוף תוך הגדרה של אנרגיה? אין הגשמה יותר מזה.

אפילו להגדיר את האין סוף כאצילות זאת הגשמה.

אל תלביש עליהם מושגים שהם לא דיברו עליהםסוג'וק
לא היו בזמנם מושגים נסתרים בתוך החומר שאליהם התכוונו ב"הגשמה".
לפי דעתך האלוקות בכלל לא בתוך בעולם ויש עוד מלבדו בארץ
אני הייתי שואל אחרתאריק מהדרום
מה הקטע בכלל של המקלות? איך זה בדיוק פועל אם בכלל?

דבר שני, אני לא מאמין במילה "השתדלות" במיוחד כשעובדים עם רמאים, אם מישהו יצליח להסביר לי את הקטע של המקלות זה יסתדר לי דווקא יופי, כי זה המעשה שיעקב היה צריך לעשות.
כמה שאני זוכרמבקש אמונה

כתוב שהנקבה מסתכלת על זה וזה יפה בעיניה ולכן מתעברת בולד שדומה לזה.

 

כמו שגם כתוב במסכת גיטין (כמדומני) שאחרי החורבן הגויים שמו ילדים מילדי ירושלים ליד המיטה בזמן שהם היו עם האשה..

זה עזר להן הקטע עם ילדי ירושלים?אריק מהדרום


לא כתוב. אבל הרי ליעקב זה עזרמבקש אמונה


ור' יוחנן שהיה יושב בשערי טבילהנוגע, לא נוגע
נכון!! יישר כוח!מבקש אמונה


האם אתה גם חושב שרבי יוחנן היה דומה לגביעאריק מהדרום

ושכל הנשים במקווה הנ"ל רצו בנים שדומים לגביע? או שיש גבול לכמה שאתה יכול לקחת אגתות תמוהות כפשוטן?

אין עין איה על גיטין וחבל אבל יש שכל ישר, אם הגוי היה יוצא לו ילד שדומה למישהו אחר בבית, יש מצב שהוא לא היה לוקח את זה בכיף בערך כמו פוטיפר.

 

עכשיו יש כמה סוגיות שאפשר לדון כאן על עבד איניש דינא לנפשיה, מה משמעות המקלות, מה הקשר לתפילין, האם יש בחירה חופשית, האם יעקב קנה קניין שלא בא לעולם, האם זו היתה רמאות, האם זו היתה הוראת שעה, האם זה בכלל עובד ועוד ועוד ועוד, קוואנטים, סטטיסטיקה ומיסטיקה, אבל אין לי זמן להאריך בזה.

מי הבין בגמרא שהוא היה דומה לגביע כפשוטו?מבקש אמונה

צריך לשאול את אותו אחד אם לדעתו גם היה לר' יוחנן רגל אחת - כמו גביע

 

כתוב גביע עם רימון באור השמש וכו'

אני הבנתי בפשטות שזה דימוי לכך שהעור שלהם היה יפה למראה. 

ולגבי הגוי, אני לא בטוח שיוצא ילד שונה לגמרי.  אבל בכל זאת, אין לו מה לחשוד אם שניהם יודעים למה זה קרה.

אשאל זאת אחרתאריק מהדרום

להערכתך, אם ישנו אדם שחור נוכח בחדר שבו מתבצע אקט, האם זה ישפיע על צבע עורו של הילד?

מובן שלא, לכן אין טעם להביא סימוככין מדברים מנותקים מן ההגיון ולהתעקש להבין אגדתות כפשוטן.

לא בדקתי... אבל לא אמרו שיצא שונה לגמרי. זו הבנה שלךמבקש אמונה

הכל בגדר הנורמלי.  

וכנראה שאם בעיני האשה הוא יפה, והיא תחשוב עליו בזמן התשמיש, הילד קצת דומה לו.

הסיפור עם יעקב זה לא אגדתא זה בדיוק מה שקרה.

 

 

לא, לא יצא דומה לו, בשום מובן, זה העניין.אריק מהדרום

ואכן זה לא אגדתא הסיפור עם המקלות של יעקב ואילולא היתה זו הוראה מלמעלה זה היה נדמה בגדר דרכי האמורי אלא אם כן מישהו היה מסביר אחרת, בא רש"י והסביר שזה כמו תפילין, אם יש לך רעיון להסבר מתקבל על הדעת מה הקשר לתפילין אשמח לשמוע, לא השערות מנותקות מן השכל כמו אלה שכתבת כאן.

תסתכל שוב בכל המפרשים.מבקש אמונה

זה מוזר בפרט כשהרמב"ן היה רופא מיילד במקצועואריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך כ"ד בתמוז תש"פ 11:50

אבל לרוב רבנים אינם מוסמכים לטעון טענות בשם הביולוגיה והרפואה כי הם אינם מבינים בזה וגם כי החכמות האלה מתפתחות כל הזמן וגם הגוף משתנה כידוע (אבולוציה) וזה גם לכל הדעות של חכמי ישראל בתורה ומדעני ישראל והגויים.

 

זה שנשיונאל גאוגרפיק לא מבינים דברים כגון התפתחותן של מוטציות או איך התפתחה העין האנושית, צוואר הג'ירפות או איך העצלנאים (החיה עצלן) הצליחו לשרוד בחוקי הג'ונגל למרות הניוון שלהם בכל תחום, שעות השינה הרבות והגוף הבשרני שלהם, על פי חוקי דארווין הם היו אמורים להכחד מזמן, ולא עוד שהתפתחו שני סוגי עצלנים (עם 3 אצבעות ועם 2 אצבעות) כל זה הם אינם יודעים כי הביולוגים לא כל כך מתעניינים בשאלות הללו, אם ישנן שאלות אפשר לשאול אותן כשאלת מחקר לתואר שני (כך לפי ההתממות של דוקינס) רק שאף אחד לא שואל זאת כשאלת מחקר כי לא משתלם למנחה של המחקר לשאול שאלות שלא קשורות בפיתוח נשק, תרופות או (אם כבר שאלות תאורתיות) שאלות שדווקא מעצימות את התאוריה של האבולוציה והמפץ הגדול, כי החבר'ה בוועדת פרס נובל אוהבים להפריך את התאוריות של הדת, (כל דת) כדי לגאול את האנושות מבורותה של הדת, הם ממש לא אוהבים את המכונים הנוצרים האוונגליסטים שמחליטים לאנוס את המדע כדי שיתאים למקורות שלהם.

 

זה לא אומר שלא צפויים לנו עוד הפתעות במדע אבל אפשר גם להעריך שאיש לא דרך מעולם על הירח כי יש פסוק "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגוע בך וכו'" משמע שאי אפשר לאדם להגיע לירח, (והיו רבנים שטענו זאת ושמה שראינו בסוכנות נאס"א היתה תאוריית קונספירציה כי אי אפשר לגעת בירח וזה יוצר משבר אמונה, דווקא רבנים רציונאליים מאוד) אבל למה להתאמץ, יש לנו ידיעה מסוימת על הגנום האנושי, אנחנו יודעים טוב מאוד איך אדם מקבל את צורתו ומה גורם לכך ואין שום צורך לחכות שהמדע יגיע למסקנה שצדקנו בדיוק כשם שאין שום צורך לחכות שהמדע יגלה סוף סוף שהצבוע לאחר שבע שנים נעשה עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, לאחר שבע שנים נעשה קימוש, לאחר שבע שנים נעשה חוח, לאחר שבע שנים נעשה שד (בבא קמא ט"ז ע"א) ואז לנסות לתרץ בדוחק שערפד זה עטלף זקן וכו' למה? בשביל מה? זו סוגיית אדם מועד לעולם, יש סיכוי לא רע שזה מדבר על התפתחות היצר הרע של האדם לאורך השנים שחז"ל ניסו לרמוז במשל כי זה דברים שעדיף להצניע מהציבור, בפרט שאחר כך נאמר ששידרו (עמוד השידרה) של אדם אחרי שבע שנים נעשה נחש, אפשר גם להעריך שזה לא כפשוטו, אין שום תיעוד של משהו שאפילו מתקרב לתיאור האבולוציה המטאורית המתוארת בגמרא זו.

 

לגבי אותו ערבי באגדתות רבא בר בר חנא, דווקא מכל האגדתות של רבא בר בר חנא מצאת את היחידה שיש לנו תיאור כמות שהוא של העניין? למרות שהמשך האגדתא תמוה וכנראה גם משל כמו כל האגדתות התמוהות של רבא בר בר חנא אבל כידוע, הבדואים תותחים בזה, וגם בגלל זה ישנו גדוד הגישוש הבדואי, אין לנו גששים טובים מהם, הם יודעים את רזי המקצוע ומעבירים את הסודות מאב לבן.

 

ולגבי נבואות הגאולה, זה פשוט, הרי אמרו לנו שאין לך קץ מגולה מזה, נותנים לך כאפה לפנים ואומרים "תסתכל! ארץ ישראל נותנת פרותיה בעין יפה! יש לנו שלטון שלנו בארצנו? זו הגאולה, נקודה." למה נתנו לנו את כל הרמזים העבים האלה לגלות מתי אנחנו כבר בגאולה? כי אחרי 200 שנות גלות יהיו אנשים שיתקשו לעשות סוויץ' ולהבין את זה וימשיכו לחכות לגאולה גם אחרי שארץ ישראל תתן פרותיה בעין יפה ויהיה שלטון שלנו בארצנו אז היה צורך לצרוח בגרון ניחר "אין לך קץ מגולה מזה!" וגם כי יש כאלה שנמשכים אחרי ישעיהו ליבוביץ' לאמר "יש כאלה שחושבים שהם יודעים מה קורה מאחורי הפרגוד" וכן, ברור שאנחנו יודעים, כי התנ"ך גילה לנו, ואם כל התנ"ך ניתן לפרשנויות אז אי אפשר לדעת כלום וזה בעצם ספר מיותר, בטח לא נבואה שנצרכה לדורות, אז חז"ל העבירו לנו במסורת וצווחו "אין לך קץ מגולה מזה!!!!" אין מקום כאן לפרשויות, פירות ארץ ישראל ושלטון שלנו בארצינו.

 

וזה לא שאני לא מאמין בניסים, אם הנהג של הבבא סאלי טען שהוא נס לשדה בוקר בלי דלק ברכב, אין לי סיבה של להאמין לו, הסאלי היה מלומד בניסים וידוע בכך, אבל כנראה הרכב הצליח לסוע בלי דלק מירושלים לשדה בוקר תוך קפיצת הדרך בחג סוכות  היתה כי ההשגחה העליונה היתה צריכה שהבבא סאלי יהיה שם לעשות תיקון בל זה מקרה פרטי של אדם שמלומד בניסים וידוע בכך ששובר את הטבע פעמים רבות, (ראה ספר "דרך ה'" לרמח"ל) אבל אם אנחנו מדברים כאן על עמוד שדרה של אדם שופך למקלות ועל צורה מוזרה שבו וולד מבל ת צורתו הפיסית באופן קבוע בטבע? זה לא.

 

כל זאת ועוד בהקדמת הרמב,ם לפרק חלק, בספרים "גבורות ה'" וכן "באר הגולה" למהר"ל, ובתורת הרב קוק, אני לא המצאתי את זה.

מוזר מוזר... אז כנראה שהוא ידע מה שאתה לא יודע.מבקש אמונה

וכנ"ל שאר המפרשים...

 

נחמד שאתה מביא דברים ממש הזויים שכתובים, אבל זה בגמרא - שמלאה בכל מיני משלים

או סברות שכמה רבנים הביאו מדעתם מברכת הלבנה.. נו באמת

זה לא ראיה לתורה עצמה שכתבה מה קרה במציאות. וכך רוב המפרשים כותבים... 

 

ולגבי הנבואות,

לא טוענים שזה בכלל לא הקץ, אלא שעדיין לא הכל התקיים. כי תכלס תקרא ותראה שלא.  

אם נצמדים לפשט ולמציאות, זו האמת.  אבל זה לא הדיון עזוב.

אף אחד לא טוען שהכל התקייםאריק מהדרום

הר הזיתים טרם התבקע לשניים וגם בית המקדש לא נבנה עדיין,ההשלכות המעשיות של המחלוקת נעה בין אמירת הלל ביום העצמאות ויום ירושלים וגילוח בספירת העומר ויום טוב שני באילת והיחס למדינה, לציונות ולצבא בעיקר, כשחושבים על זה לא בדיוק מחלוקת משמעותית.

 

אני מביא דברים מהגמרא שאף אתה מתעקש שדברים הזויים בגמרא מנותקים מכל היגיון אכן קורים, ואתה מביא גם סימוכין מהמפרשים, וזה לא מוזר מוזר, זה שהרמב"ן ידע דברים שאני לא זה ברור אבל גם הרפואה המודרנית יודעת בהחלט הרבה דברים שהרמב"ן לא ידע וכל ניסיון להוכיח אחרת פשוט לא יצליח, לא לך ולא לשכמותך.

 

אז אם יש לך עדיין הסבר מתקבל על הדעת ואמיתי בעניין המקלות, במכניקה קוונטית, סטיסטיקה, גנטיקה או כל הסבר הגיוני אחר (לא מיסטי ולא מטא פיזיקלי) אשמח לשמוע כי טרם שמעתי משהו שיתקבל על דעתי, הסברים הרבה שמעתי עוד לפני השרשור הזה אבל לא אחד הגיוני.

לא אמרתי שדברים הזויים מתקיימים..מבקש אמונה

הבאתי רק דוגמא ממשהו שהרבה חושבים שהוא רק משל ויצא שהוא יכול לקרות במציאות.

בכל אופן, התורה היא אמת, לא משלים, וזה מה שקרה במציאות עם המקלות...

כנ"ל המבול, כנ"ל האתון של בלעם וכנ"ל כל מה שכתוב שם. 

 

לגבי הנבואות,

כשאני פעם שאלתי אם הכל התקיים אתה יצאת עלי שאני צריך להסתכל אחרת, וזה כפיות טובה.

להזכירך

זה לא משהו אישי נגדךאריק מהדרום
כל מי שלא מסתכל אחרת זו כפיות טובה כלפי הקב"ה על כך שרוב הנבואות של הגאולה כבר התקיימו, ממש לא רק אתה, ועדיין איש לא אומר שהכל התקיים.

לגבי זה שהתורה היא אמת ולא משלים, כן קצת קשה לחלוק במפורש על רש"י בדיבור המתחיל השני על התורה בפרשת בראשית אבל כמובן זה לא רק אתה.

אם בכל זאת תמצא הסבר באמת הגיוני ומניח את הדכת תודיע לי, כנראה אהיה באזור ויהיה נחמד לפתוח עוד שרשור בעניין זה.
כמובן.. לרגע לא חשבתי שזה אישי ח"ומבקש אמונה

יש סיפור כזה שמלך רצה להרוג את אשתו, ורשבי הסביר לופלונפון מירוסלב
יש איסור של בני ט' מידותפלונפון מירוסלב
פשוט שר' יוחנן לא התכוון שיעברו עבירה. ח"ו
יש מעשיות אחרות בשס שמפורש שפעלפלונפון מירוסלב
יש לסיפור הזה כל-כך הרבה פשטיםפלונפון מירוסלב
פתח את ברא"ם, הגור אריה ושפתי חכמים ותראה איך אפילו ברש"י יש המון הבנות של הפשט עצמו
אבל אומרים אדם אל יכול לגעת בחלקו של חברו כמלוא נימהנב"י
אולי אני לא מדייקת, אבל ברעיון אני זוכרת שחז"ל מלמדים שמה ששלנו שלנו וגם בעסק עם רמאים אין לאדם אחר רשות לקחת מהחלק של חברו ואפילו בגניבה אם הקב"ה לא נותן רשות אז לא יכול להעלם כלום.

"מלכות", לא "אדם", אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.אריק מהדרום

וכן בתהילים "עם נבל תתנבל ועם עיקש תתפתל".

וכן במסכת בבא קמא כז ע"ב "מתיב רב כהנא בן בג בג אומר: "אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו ואמור לו: "שלי אני נוטל!"".

היי, שכחת שבמסכת יומא לח עמוד ב' כתוב את שניהם מבקש אמונה

ציטוט:

אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך  ומשלך יתנו לך

"אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא"

זה היה חלק מהעבודת ה שלומושיקו
בחסידות מוסבר שבאמצעות המקלות הוא המשיך את מה שאנו ממשיכים במצוות תפילין.
זה לא חסידות, זה רש"י מפורשאריק מהדרום

ועדיין אני לא מבין.

אולי בגלל זה אין לי קצה של הבנה, מה לי ולתפילין😏נב"י
בפשט אפשר לאמר שהמלאך אמר לו לעשות זאת מראשמישהו כל שהוא
ורק בסוף המעשה מספר על זה לרחל ולאה


ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ו ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך



אעפ שכגישה אני מעדיף לאמר שאין סתירה בין ביטחון להשתדלות
אז איך זה מסביר את "ועתה אעשה לביתי"?נב"י
יעקב כאן בעצם אומר שעד היום עשה לביתו של לבן וכעת מתחילה העשייה שלו לביתו. זה ממש מתחבר עם התגברות ההשתדלות על הביטחון לא?
בעיני זה די פשוט...רכבת הרים

אגב השאלה ממש יפה!!

אבל נראה לי שאם היינו שומעים על מישהו שעשה משהו כזה היום היינו אומרים איזה משוגע נראה לו שזה ישפיע??

קיצור כוונתי היא שזאת השתדלות מינימלית שגם לא דורשת תוספת עבודה,

כלומר אפשר לטעות ולומר שזה קרה באופן טבעי אבל כשחושבים על זה זה דיי מופרך!!

בכלל גם מי שמאמין בדרגה חזקה מאד מבואר שאל לו לסמוך על הנס וגם לו להכניס עצמו למצב שהוא זקוק לנס, המקלות היו ההסתרה של יעקב!!

זאת אומרת שהמקלות לא היו באמת להגדלת הפרנסה?נב"י
אלא סיפור כיסוי כדי שלא יראו את הנס שנעשה לו גם כשמחליפים את תנאי העסקה?
מזכיר לי את ההסבר של החנות ספרי קודש של האר"י הקדוש שהיתה פתוחה כל יום שלישי לשעות ספורות כדי שלא יגידו מאיפה הוא מתפרנס.
אז למה התורה היתה צריכה לפרט את הסוגים של המקלות לפרטי פרטים, אם זה סה"כ ללא משמעות והעניין היה הטעייה של לבן אז לא היה צריך להציג את זה כך?
זו כבר שאלה אחרת....רכבת הרים

ברור שמה שהתורה כותבת יש בו עומקים על גבי עומקים!! 

למה?? אני באמת לא יודע זה משהו קבלי יותר...

יש הרבה דברים שלא מובנים לנו למה התורה כותבת ומפרטת פסוקים על גבי פסוקים בעניינים מסויימים למרות שזה נראה לנו לא רלוונטי, אבל חיובי מיתה בהלכות שבת נלמדים לפעמים מדקדוקים של אותיות זה באת עניין שדורש לימוד מעמיק.

השאלה הייתה למה יעקב עשה את זה וזאת התושבה בעיני!

למה התורה בחרה לפרט באופן כזה זה שאלה אחרת שאני מניח שהתושבה עליה בחלקה היא סודות התורה...

 

צדיק הוא שותף עם ה' בתיקון העולםנוגע, לא נוגע
זו דרגה גבוהה יותר מלשבת ולבטוח. הצדיק יודע וחי את זה שהכל מאת ה' ובמקום לבטוח בה' שיפתור את הבעיות לבד הוא מבין שרצון ה' ממנו, דווקא בגלל מעלתו, זה לפעול.
אצל צדיק הכל זה מצווה ואם כן זה כמו אדם רגיל שלצורך מצווה צריך לפעול ולא (רק) לבטוח.
הפשט של הפרשה הזאת הוא קשה מאודפלונפון מירוסלב
ומפרשי רש"י הוא מופיע ככזה שאי אפשר להבין אותו על בוריו מהכתב (כמדומני שזה ברא"ם).
בגדול לדעתי זה כי הפרשה הזאת רומזת לסודות התורה בחלקים היותר גבוהים שבהם.
מה בדיוק יעקב עשה, למה כמה ואיך, קשור יותר לרוחני מאשר למעשי.
שאלה יפה ~דעתן מתחיל

רציתי להעיר שהנחת הבסיס שלך כנראה נתונה במחלוקת. יותר מדויק לומר שהיא דרך אחת ביהדות מתוך כמה היכן למקם את הקו הדק והגמיש בין הביטחון להשתדלות. מאות מקורות מפנים למעברים נוספים של אותו הקו (אפשר לעיין במאמר סיבה ומסובב של הרב דסלר לצד אחד, רמב"ם על מסכת אבות ד, ה לצד שני, הרב קוק בויקיציטוט (; לצד שלישי, חסידות לרביעי ועוד). כך שרק אם את סוברת שזו שיטתה הבלעדית של היהדות השאלה במקום. אני חושב אחרת.

למרות שניתן לתרץ בכל זאת ללא קושי.

זאת האפשרות היחידה שנחשפתי אליהנב"י
אשתדל לעבור על המקורות שהעלאת, אבל בלי קשר אשמח לשצוע כיוונים נוספים שקיימים כי לא הכרתי אפשרות אחרת
סוגיה קרובה ללבידעתן מתחיל

אולי אוכל להרחיב אם יהיה לי פנאי.

אם תרצי, אני יכול לשלוח מאמר הנוגע בנקודה מכמה זוויות מעט שונות.

דוגמא קטנה: בפשטות גם המחלוקת בין רשב"י לר' ישמעאל נכנסת תחת הנושא.

אני לא בטוח שהנחת היסוד שנויה במחלוקתפלונפון מירוסלב

יותר השאלה של מה לעשות בפועל.

וזה נובע מחילוק באדם עצמו, לא מכלל שתופס לגבי כל עמ"י. כל אדם ומדרגת הביטחון שלו.

זה לא היה בשביל להשפיע על הכמותצ'יאל

לבן לקח את כל התישים העקודים וכו', בלי המקלות (והנס) לא היו נולדים ליעקב בכלל.

ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח).אריק מהדרוםאחרונה

ומה לגבי מצוות מעקה? אם אדם ידוע מראש אם יחיה או ימות, לשם מה מצוות עשה דאורייתא לעשות מעקה לגג?

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

שוב עם השופר? אני מדבר על לולב!דורש טוב לעמי

לגבי שופר דווקא יש מחלוקת שגדולי ישראל חיוו דעתם לגביה לפני כמאתיים שנה.

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690אחרונה

יכול להיות ש'ספריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

שנה טובה לכולםטיפות של אור

לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים

קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי

גמר חתימה טובה לכולם

שנה טובה קעלעברימבאראחרונה

גמר חתימה טובה

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 23:20

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד

מתחלק לשניים:קעלעברימבאר

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

מענייןארץ השוקולד

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

מענייןארץ השוקולד

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

אזקעלעברימבאראחרונה

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולד

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

אולי יעניין אותך