בריקוד של גוף ונפש יש קולות של מוזיקה, המון סוגים של מוזיקה, ויש בה איברים, איברים איברים תלויים בכל מקום, תלויים מהתקרה, משתלשלים מהחלון, ועל הרצפה, מסודרים בשורה. איברים איברים, גוף ונפש.
הנפש יש לה שמלה ארוכה בצבע לבן שהוא לא כל כך לבן, נניח לבן ורוד כזה, והגוף יש לו חליפה שחורה וחולצה לבנה בלי צווארון ויש לו אגלי זיעה על המצח.
והם רוקדים להם. איברים איברים.
והזמן עובר, והמוזיקה מתחלפת, והריקוד סוער ומפיל ומעורר, והזיעה זיעה. יש מאמץ.
שרירם מתכווצים, חיוכים באים והולכים ודמעות. קולות של שתיקה ושל ליפוף ומתיחה וצרחה אחת. ושוב שקט.
כי ככה זה. גוף נפש
והזמן עובר, ועל השמלה שלה כבר יש כתמים שחורים של חליפה ועל החליפה יש כתמים לבנים בכאילו, נגיעות ורודות. והם מתמזגים ככה פשוט. גוף נפש.
והאיברים איברים מתחברים לאנשים וילדים שהם היו כל החיים. כל האנשים שהם היו.
והמוזיקה נרגעת, והאוויר נכנס, והחום יורד, והזיעה נספגת, והחיבור מושלם.
גוף נפש.
מין ריקוד מחופף שכזה.



