צעדיה הפצפונים נדמים כשרשרת פרחים שצומחים. ונובלים. וצומחים. ושוב נובלים. שובל של רגעים הרוסים לעומת רגעים נעימים עוטף אותה בכסות שקופה. מסיכה.
והיא צועדת וצועדת לתוך החושך כשהיא יודעת שזה חושך. והיא עדיין ממשיכה לצעוד ולצעוד. רגל רגל. ימין שמאל ימין שמאל ימין. שמאל.
היא מעבירה את עיניה בין צידי הכביש המחוספס שהיא צועדת בו בזה הרגע והיא רק מייחלת לראות את הרגעים הנעימים ולא רק את ההרוסים שביניהם. והיא לא חושבת מעבר למה שאפשר לחשוב, כי המחשבות כבר עברו את מעבר למה שאפשר לחשוב. ושוב היא מציצה הצידה לראות אם אולי הפעם היא תצליח לקלוט את הרגעים המתוקים והנעימים שהיא מייחלת לעצמה יום יום, שעה שעה, שניה שניה.
ואולי היא צריכה רק להפנים שהצעדים האלה הם אלו שרק מחשלים אותה יותר ויותר. הצעדים האלה רק זורעים בה שוב ושוב את הזרעים כדי שתוכל לפרוח ולהיפתח אפילו שלפעמים היא שוב נובלת. ושוב נופלת.
זה רק עניין של זמן עד שהיא תצמח שוב מחדש. והיא צריכה לזכור אתזה. והיא צריכה להבין שהיא לא צועדת אל החושך. היא צריכה לראות שכרגע היא צועדת בתוך החושך הישר אל האור. ולעזעזל כמה דברים היא צריכה לזכור ולהבין ולהפנים וכמה כבר היא יכולה לצעוד.
אבל בשביל ללמוד ללכת כמו שצריך, מה שנדרש ממנה זה עבודה עבודה עבודה. ועוד עבודה.
כל יום לזכור. כל יום להבין. כל יום להפנים. כל יום לעשות.
מה שלא הורג אותך, מחשל אותך.
והיא צועדת וצועדת לתוך החושך כשהיא יודעת שזה חושך. והיא עדיין ממשיכה לצעוד ולצעוד. רגל רגל. ימין שמאל ימין שמאל ימין. שמאל.
היא מעבירה את עיניה בין צידי הכביש המחוספס שהיא צועדת בו בזה הרגע והיא רק מייחלת לראות את הרגעים הנעימים ולא רק את ההרוסים שביניהם. והיא לא חושבת מעבר למה שאפשר לחשוב, כי המחשבות כבר עברו את מעבר למה שאפשר לחשוב. ושוב היא מציצה הצידה לראות אם אולי הפעם היא תצליח לקלוט את הרגעים המתוקים והנעימים שהיא מייחלת לעצמה יום יום, שעה שעה, שניה שניה.
ואולי היא צריכה רק להפנים שהצעדים האלה הם אלו שרק מחשלים אותה יותר ויותר. הצעדים האלה רק זורעים בה שוב ושוב את הזרעים כדי שתוכל לפרוח ולהיפתח אפילו שלפעמים היא שוב נובלת. ושוב נופלת.
זה רק עניין של זמן עד שהיא תצמח שוב מחדש. והיא צריכה לזכור אתזה. והיא צריכה להבין שהיא לא צועדת אל החושך. היא צריכה לראות שכרגע היא צועדת בתוך החושך הישר אל האור. ולעזעזל כמה דברים היא צריכה לזכור ולהבין ולהפנים וכמה כבר היא יכולה לצעוד.
אבל בשביל ללמוד ללכת כמו שצריך, מה שנדרש ממנה זה עבודה עבודה עבודה. ועוד עבודה.
כל יום לזכור. כל יום להבין. כל יום להפנים. כל יום לעשות.
מה שלא הורג אותך, מחשל אותך.
