סיפור אחר לכן אני חושש שכל בת שתעשה דבר כזה אסור לשפוט אותה

וגם אם כן הייתי שוקלת לא הייתי עושה את זה
ולא בגלל דת או משהו ז"א כן בגלל משהו, אבל לאו דווקא דת

בעיני הפתרון הנכון במקרה כזה הוא חתונה של פשרה. "רווק ורווקה" שמתחתנים וחיים יחד באותו בית.

שאלת אם הפתרון לרווקים/רווקות הוא ללדת ילדים בלי להתחתן

כתבתי שזה פתרון רע מאד. 

אם מחפשים פתרון פחות רע, אפשר שיתחתנו ויחיו באותו בית עם ויתור על האיכות של הזוגיות

שהילד לא יגדל בבית שרבים בו חס וחלילה במקרה הרע ובמקרה הטוב אני לא חושבת שבריא שילד יראה את החוסר זוגיות של ההורים ...

אם את לא רוצה שילד יגדל בבית שרבים בו....

אני חושב שעסקי הנדל"ן יצנחו משמעותית. לדעתי רבים ב99% מהבתים

וההנחה שנישואי פשרה מחייבים זוגיות נוראית היא לא נכונה, אבל היא הסיבה להרבה תופעות מיותרות של רווקות

תהיה זוגיות רעה 

אבל אני רואה סיכוי גבוהה לחוסר זוגיות וזה לא המודל שבו אני הייתי רוצה לגדל ילד...

לגבי מריבות יש בעניי הרבבה הבדל אם יש מריבות ואהבה ומריבות מתוך אהבה  לעומת מריבות בלי הקשר הקרוב והחיבור והאהבה

ויכול להיות גם בבתים צמודים עם מעבר בפנים או משהו כזה לא ממש חשבתי על זה בקטע מעשי ברוך ה' אני לא בכיוון 

ובלי קשר לדת.

זה להביא ילד מתוך מניע אגואיסטי ולגרום לו עוול.

גם ככה נח לאדם שלא נברא שמנברא. אז עוד אתה בורא אותו באופן שהוא יגדל במציאות לא נורמלית (בלי לדון את מי שעושה את זה. אבל ילד לאם חד הורית גדל במציאות לא נורמלית) ויחפש את זהותו והשתייכותו כל חייו.

תראה הורים שבצב כלכלי דחוק עם בית קטן ו10 ילדים שבוחרים להביא עוד אחד. איפה האגואיזם כאן?

ההתייחסות לאידיאלים נחלקת לשני סוגים: (אזהרת פילוסופיה): 

1. לאדם יש מצפון המכתיב לו ערכים ואידיאליים , זו תכונה אנושית - ומותר האדם מן הבהמה.

2. אנשים נתפסים באידיאליים על מנת למלא בעצמם צרכים בסיסיים אגואיסטיים של הנפש (למשל, לתת לעצמם אישור שהם אנשים "טובים" וממילא זה נותן להם זכות קיום וכדו'- ובמונחים מקצועיים- סופר אגו מפותח, כניעה להתניות)

אבל למה לךהסתבך?

יש אנשים טובים שעושים דברים טובים למען הכלל והחברה.

ואם טוב להם להיות ילדים מתלהבים ודוסים למה זה מפריע לך?

של מי?

חסרים מתלהבים ודוסים שטוב להם?

זה שיש דרך שונה לא אומר שלמי שהולך בה טוב יותר.

ומי שטוב לו בד"כ לא מתנגח באחרים, ולא מנסה להוכיח להם כמה רע להם.

כל הדברים שאתה עושה הם אגואיסטים גם.

(תוכל לפרט מה לא?)

אז מה אכפת לך, אם יש אנשים שהאגו שלהם הוא לפתח את העולם וללדת ילדים כדי לתת להם מה שהם מבינים כ"טוב".

גילוי נאות: בעיני התפיסה שלידת ילדים היא אגואיזם טהור וצריך לדבר נגדה, היא תפיסה רעה מאד. מאד. זאת דעתי ותפיסת העולם שלי.

אז אם כל מה שהאדם עושה הוא אגואיסטי, מה זה משנה מה הוא עושה? כל דבר שייעשה, כולל להקשיב לרעיונות שלך (או לשלי), זה מעשה אגואיסטי (ובמשתמע - דבר רע).

וזה הטיעון שלי.

אבל אולי נוציא את הקונוטציה השלילית מהמונח אגואיסטי?

אפשר להבין שהאדם הוא יצור אנוכי ו"מתוכנת" להגשמה עצמית ולמילוי צרכיו האישיים. יש אנשים שההגשמה העצמית שלהם היא מחוץ לעצמם (אלטרואיזם) וודאי שלרב אלו אנשים חיוביים יותר מאנשים שההגשמה העצמית שלהם היא נטו סביב עצמם.

אבל אני חושב שהמטרה של תת-השרשור הזה (שעוסק בהנחה די יסודית בבסיס השאלה שעליה מוסב השרשור כולו) היא לדון בקונוטציה השלילית

ברור לי שיש תכנות פנימי והנעה פנימית למעשים. בעיני יהיה מוזר לכנות את זה אגואיזם, כי המניע הוא פנימי אבל לא היעד, ולכל הפחות אין מקום לקונוטציה שלילית, ששייכת למקרים שבהם גם היעד הוא עצמי, ומוצדקת במקרים שבהם זה בא על חשבון מישהו אחר

מצפון נקי זה יעד פנימי.

נכון אלו יעדים גבוהים יותר.

אבל עדיין מכוונים פנימה.

גם לתת צדקה גורם למצפון נקי וסיפוק עצמי. גם לא לרצוח ולא לשדוד. אז אם השיקול של "אל תהיה אגואיסט" הוא מה שמנחה את האדם, אין שום הבדל אם הוא רוצח ושודד או לא....

אם יש טוב ורע, אני יכול לעשות טוב ולא לעשות רע.

אם הכל רע, אז אין משמעות לכלום.

הבחירה לעשות טוב ולא לעשות רע היא כאשר אפשר להבחין ביניהם

ואני חושבת שזו ההבחנה בין אגואיזם חיובי לשלילי

לדאוג לעצמך- זה גם לצרכים הפסיכולוגיים הראשוניים שלך. וביניהם להרגיש בן אדם טוב. כך שכשאתה דואג לסביבה אתה ממלא אצל עצמך את הצורך  הזה.

יאלה המשך דיון נעים.

פרשתי.

כי היא לא תשנה את דעתנו על לידת ילדים.

אם אתה רוצה לטעון שלא יעשו משהו, אתה צריך להסביר למה זה אגואיזם רע, לא שזה אגואיזם

טוב זו חפירה אינסופית ולא בא לי לערער לאנשים יסודות בסיסיים. אז מוותרת על ההמשך.

זכותך לחלוק..

עשרה ילדים בבית קטן זה צפוף מאוד (יכול להיות שאני מוטה בגלל שיש לי חברה בכורה במשפחה שהם 10 ילדים בבית קטן וממש רע לה מזה ) זה מהיכרותי עם כמה בתים כאלה לא עושה טוב לילדים .

זה אגואיסטי כי להורים יש את הסיבה שלהם ללדת עוד ילד (כן גם אם זה מתוך אידיאולוגיה מה הילדים עשו שהם צריכים להגשים אידיאולוגיה של ההורים שלהם ?)

אם היית כותבת שיש להם מצב כלכלי טוב בית גדול ועשרה ילדים אני בהחלט חושבת שדעתי היתה פחות אנטי אבל גם אז עשרה ילדים מתי יש לך זמן להיות איתם באמת להקשיב וכדו... (ובאופן אישי אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב לילד) 

אני מכירה גם משפחות מיוחדות שזה ברוך ה' נהדר גם עם 14 15 ילדים ולא בבתים גדולים  במיוחד אבל אני חושבת שבאופן כללי זה לא טוב לילד 

גם אני בכורה לעשרה ילדים, גדלתי בבית קטן, ואני בהחלט חושבת שכל אח ואחות שיש לי הם ברכה ומתנה גדולה. והייתי שמחה אם הורי היו מביאים עוד ילדים.

יש לי חברה שהיא בכורה ל-13, גם כן בדירה קטנה, והיא חושבת אותו דבר.

ומי שחושב שהורים כאלה מביאים עוד ילד ממניעים אגואיסטים - לדעתי לפחות, לא יודע על מה הוא מדבר!

נראה לכם כל כך קל לגדל 7-8-9-10 ילדים? נראה לכם שלהורים עם מספר כזה של ילדים, אין מושג כמה עבודה נוספת תדרוש עוד ילד, שהם מביאים אותו ממניעים אגואיסטים?

באמת נראה לכם?

נטו אידיאליזם.

החברה שלי, ממש ממש לא היה מצב כלכלי כל כך משופר...

ואנחנו לא היחידות.

אני מכירה משפחות רבות כאלו, והרב המוחלט של הילדים - שמח עם כל אח נוסף!

ואני מכירה משפחות כאלה וגם אנחנו לא מעט ילדים וטוב ברוך ה' 

אבל בכל זאת אני בדעה שכתבתי 

אבל ברור לי מאוד שזה תלוי במשפחה ובהורים 

ואני מתפללת שכל הורה שאין לו מספיק פניות ומקום פיזי לילדים שתהיה מודעות לזה ולא יביא עוד ילדים 

ומי שיש לו את היכולת התכנית והרגשית אז אשריהם ממש על הרצון 

כן, בהחלט תלוי במשפחה ובהורים. ובטוחה שיש הורים שלא עשו את זה ממניעים הכי טובים.

אבל לרוב - נראה לי הנחה מאוד פרועה שאנשים יעשו דבר כזה ממניעים אגואיסטים. אם כן - הם פשוט מזוכיסטים...

ובתור אחת שהיתה בחדר של 5 - ולא חדר גדול - ובתור אחת שבהחלט לא גדלה ברווחה כלכלית, אבל עם הורים מסורים במיוחד - כן. במאת האחוזים.

אלף פעמים מעדיפה כל אחד ואחת מאחי ואחיותי על פני כל מה שלא קיבלתי כתוצאה מהמצב הכלכלי.

ומכיוון שאני אוהבת כל כך את 2 הבנות המקסימות והנפלאות שכבר יש לי - כן. אני אתן להן את המתנה הגדולה ביותר שאני יכולה לתת להן: אחים ואחיות.

וכן, אשמח מאוד אם הורי יביאו ילדים נוספים, גם אם זה יאמר שאני אוכל לבוא פחות לשבת/שיהיה להם עוד פחות זמן לדבר איתי בטלפון או כל דבר אחר. ואם שאלתם - אחי ואחיותי שבבית ישמחו גם הם.

ומקבלת שיש כאלה שקשה להם לחיות בחוסר בגלל ילדים נוספים, אבל זו העדפה אישית. לא בהכרח שלרב הילדים עדיפה הרווחה הכלכלית...

ואגב, אבי גדל ברווחה כלכלית של ממש (וילה עם בריכה פרטית ומשרתת שגרה אצלם) אבל עם אח אחד בלבד - וגם הוא חושב שאלף פעמים עדיף איך שהוא מגדל אותנו.

מה שכן, אם יש הורים שזה יגרום להם מעמסה רגשית, שלא יוכלו לאהוב את כל ילדיהם באמת ולהראות להם את האהבה הזאת, שלא יוכלו לגדל אותם בצורה בריאה עקב מחסור כלכלי או מספר ילדים גדול - כן. מסכימה שעדיף שיביאו פחות ילדים. אבל בקרב המשפחות הגדולות שהכרתי - הורים כאלו הם בהחלט המיעוט.

אולי מאמצת או כמו שהעלו פה מתחתנת רק בשביל זה 

אבל שלא נגיע בעזרת ה'

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!