כמה ילמדו מבפנים? את כל הב"י?

ברור שהרוב ילכו על הסיכומים.

חוצמזה, זו כבר שאלה כללית על התפקיד של הבחינות רבנות. ובאמת אין לה תשובה.

הורידו עשרות סימנים כדי לתת על חצי מהחומר בית יוסף.

עדיף הכל עם משנ"ב בלבד מאשר לדלג על סימנים

הורידו הלכות זימון (במיוחד קעח וקעד שממש חשובים), וקסח' כדי להוסיף כמה סימנים הרבה פחות חשובים.

מזל שנבחנתי במתכונת הישנה (כלומר ברגע ששמעתי על המתכונת החדשה, רצתי להבחן...)

לא נבחנתי עדיין על זה.

קשה מאד להבין את הסברא שלהם בזה

אלו הסימנים שדברתי עליהם

קסח זכרתי שזה פהב"כ אבל היסח דעת איזה סימן זה?

מפריע לו שרב לא סיים ש"ס. ואני חושב שאלו ואלו דברים נכונים.

אבל צריך להבין שהיום לא מכשירים באמת "רבנים", אלא "מורי צדק". כאלה שיוכלו לענות על שאלות מצויות.

זה היה פעם מפריע לי, היום אני מבין שיש רב ויש רב...

יש מי שיודע הלכות פסוקות, ויש מי שיודע לפסוק הלכות. לא עושים שימוש, לא לומדים כללי הוראה. עוד הרבה "צרות" יש בזה.

אבל הדור כזה שבא לשאול רבנים בהרבה דברים קטנים (רואים את זה קורה הרבה בקבוצות וואטסאפ), ובפועל יש צורך ביודעי הלכות מעבר לקיצורים למיניהם...

 ש"ס ושו"ע לפחות או"ח ויו"ד.חו"מ ואבה"ע לא צריך הכל לדעתי כדי להיות רב.

אצלנו בכולל יש דירבון גם לסיום ש"ס (חלקם סיימו חלקם כמוני - בדרך) גם שימוש וגם ובעיקר לדעת הלכה טוב עם ראשונים ואחרונים.

האם זה אידיאלי - לא. 

האם א"א לשמש ברבנות (גם של שכונה או יישוב) לפני שמסיימים ש"ס וד' חלקי שו"ע בעיון? לא נראה לי.

אני חושב שהמדרג הוא לדעת את הסוגיות העיקריות (בערך מבחני רב יישוב) כמו שצריך ואפשר להורות (ולדעת ששאם זה בנושא שלא למדת לעומק אתה לא יכול לפסוק)  ובנתיים להמשיך ללמוד כמה שיותא

אבל נראה לי שהגדר של "רב שכונה" היום הוא מה שהיה פעם "משיב" או "מו"צ" (עזוב שניה את ההגדרה הלשונית).

פעם רב, במובן של רב היה עובר מבחנים קשים, ולא רק בידע, גם ביראת שמים. מעבר לעובדה שהוא היה חייב לשמש אחד מגדולי ישראל לפני כן.

בגלל זה אני נוטה להפריד בין הדברים, ולכן גם פחות חורה לי כבר על הסגנון הזה של הרבנות שיש היום.

סוג של צורך השעה.

היום בעולם עם תקשורת רוב ככל השאלות המורכבות מגיעות לגדולים אוטומטית. כל אחד יכול להגיע לכל גדול כמעט ללא בעיה. תוסיף לכך את פרוייקט השות והגוגל וכמות ספרי השות שנכתבו וזמי נים לחיפוש - היום התפקיד של רב שכונה/יישוב הוא בעיקר חינוכי. ושל רב עיר הוא בעיקר פקידותי.

כמה רבני ערים שאתה מכיר מקבלים שאלות הלכתיות רק מתוך היותם רבני העיר (ולא מאנשים ותלמידים שלהם ששאלו גם לפני)? רב יישוב מקבל יותר שאלות כי הוא יותר מחובר  לתושבים וגם שם רוב השאלות הם בדברים שכבר התעסקו בהם. ואם זה "גדול עליו" זה מאד לגיטימי להעביר שאלה הלאה.

פעם בעולם של 0 תקשורת יעילה רב של כל יישוב קטן כפר או עיירה היה חייב לדעת להתמודד עם עגונות ממזרים ושאר שאלות קשות. הרב היה הדיין, המו"צ, המלמד והמחנך. היום התפקידים האלו התפצלו.

דיינים מתמחים רק בדיינות ולרוב לא מספיק בקיאים באו"ח יו"ד כמו מי שעבר רבנות, הבעיה היא שמי שעבר רבנות אין לו שמץ של מושג בהלכות חו"מ. ולשניהם לאו בהכרח יש יכולת פדגוגית ללמד שיעורי תורה או לחנך את האנשים ליר"ש. 

וזה בסדר גמור. היום אתה מתקשר לרב שלך לשאלות באמונה ויר"ש.

 לומד מרב אחר גמרא מרב שלישי תנך ומרב רביעי הלכה ולרב חמישי אתה הולך כשיש צורך בדיין. וזה בסדר!!!

או בקיצור רב שכונה אולי מבחינת יידע הלכתי הוא כמו משיב או מו"צ (ללדעתי מו"צ זה בד חלקי שו"ע ובבקיאות הרבה יותר גדולה מרב עיר אבל לא קריטי) אבל התפקיד שלו שונה לגמרי

אני קצת לא מרגיש טוב, אז אולי לא הבנתי אותך נכון. אבל נראה לי שכתבת והתכוונת למה שאני כתבתי והתכוונתי

ונסכים שאנחנו מסכימים.

מקסימום טעינו

יבורך המברך

הוא אמר את זה לפני כמעט עשור, לא התעדכנתי בדעתו בנידון היום.

אבל נראה לי שלאור ריבוי מקיימי המצוות (ה' יוסיף עליהם אלף פעמים) הוא היה מסכים שצריך שיהיה מי שיענה לפחות.

בכל אופן, פשוט לי שאדם שמורה הוראה ואין לו בקיאות בש"ס זה דבר נוראי.

בחלק מהכוללים לרבנות שיצא לי לבדוק בזמנו, הייתה דרישה לסיים מסכת כל X זמן.

כי כידוע, זה שהרב יוסף הוריד הוראה, עדיין לא אומרת שהוא כותב את המבחן...(כלומר, הוא לא)

אני נבחנתי בשיטה הישנה, אבל אם תדבר עם ראשי כוללים שמבינים, אז יש סיכוי לגמרי לגמרי לא רע שהמבחן ישאר פחות או יותר אותו דבר. לא מאמין שאף בוחן שפוי יחשוב שלדעת ראשונים בסימן שח, או שיח חשוב באותה מידה כמו רנ"ה...

ייתכן שיש הסכמה שבשתיקה, לתת כמה שאלות בקיאות למראית עין, וכל השאר כרגיל.

כשלמדתי שבת, למדתי גם את כל הב"י, ורובו לא היה "קריטי". היה די ברור למה הב"י שבחומר נמצא בחומר, ומה שלא - לא.(למעט כמה יוצאי דופן)

מצד שני להבין את זה ללא הב"י זה כמעט בלתי אפשרי.

שי"ט וש"מ למשל ללא ביאורי הלכה זה יותר מחצי חומר שאתה חוסך.

וגם רסג, ורעא-רעג, ורעו. וכנראה גם שלד.

אבל בסופו של דבר צריך לבחור...וברור שהפתרון של הכל - קרי כל הבית יוסף, הוא כנראה בעצם כלום.

זה מוריד הרבה חומר חשוב ונצרך

לרוב ומביא רק את מה שרלוונטי ומידי פעם יהיה פלפול. יש הבדל מהותי בין ללמוד רשב"א ריטב"א ר"ן רמב"ן וכו' ולקרוא את כל האורך שדיברו על נושאמסויים ולהבין איפה הנקודת מחלוקת ביניהם ועל מה היא יושבת לבין ללמוד בית יוסף שמתמצת לך מאד את שיטתם לעיתים קרובות אפילו לא מסביר מדוע הם חולקים. ואתה יכול לשנן כמו תוכי ראש א רמבם ב רשב"א ג בלי להבין למה כל אחד אמר מה שאמר ועדיין אםפ תשלוט בזה תוכל לקבל 80-90 בכיף

מספיק לשנן את הסיכומים. (כמובן שתשכח הכל מיד ואבוי לרב שיחשוב בכלל להורות אחרי שעבר ככה).

חוץ מכנראה איסור והיתר, בגלל שהרב טובי שם משתדל מאוד שזה לא יקרה.(שואל שאלות על המהלכים בב"י)

אוי ואבוי למי שיעשה כך הן מצד ההבנה של החומר, והן מצד הזכרון, ובמיוחד מצד היכולת לקבוע דעה בנושאים מעשיים.

מעיד על עצמי שבכל הבחינות שעשיתי, חרשתי את הב"י רצוא ושוב, חוץ מתפילה וברכות, וגם שם עברתי לפחות פעם אחת על כל הב"י(וכמובן בסימני עיון ביתר עמקות)

לכל הפחות מטעם שלא עושים שימוש חכמים, וגם מהטעם שהזכרת - שלא זוכרים הרבה אחרי המבחנים.

קשה לי להאמין שיש כמה אלפי מורי הוראה שיוצאים "לשוק" כל מחזור. במיוחד לאור ה"אחד (מאלף) יוצא להוראה"

הנתון האחרון ששמעתי זה שניגשים 2500.

בכתבה שהייתה בסרוגים ב2013 היה כתוב "6000" נבחנים בשנה!

הנתונים הרשמיים פה

https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalAffairs/RegulationsPending/RabbinateReg1.docx

הרוב הגדול לא ניגשים בכלל לכל המבחנים. כמה עשרות עוברים כל שנה. השנה עברו 250 סה"כ.

כלומר, עוברים? - צעירים מעל עשרים

המספרים מעודדים הרבה יותר. הדעת נותנת שאלה שעובדים הם אלה שכן עושים שימוש ובאמת במסלול הכשרה רציני.

לא בטוח אבל הם מעטים. 250 כל שנה מתוך אלפי נבחנים.זה הגיוני (ולא כולם הולכים  לכהן ברבנות)

מלבד זאת מי שיכהן ברבנות יבדקו ותו הרבה יותר מאשר לבקש תעודה וזהו

קשה לי קצת עם המציאות הזאת, אז תרשה לי להתכחש לקיומה

כשהייתי בכולל רבנות, לפני שנים רבות (בסוף לא נכנסתי למסגרת הספציפית), הראש כולל אמר לי שכבר כמה שנים אין מינויים לרבנות, אז בכל מקרה מינוי זה דבר קשה בפני עצמו. צריך גם גב פוליטי.

מעבר לעובדה שהמדינה מעכבת את הדברים האלה בכוונה. ולפני כשנה-שנתיים התפרסמה רשימה של ישובים, חלקם דתיים, שלא היה להם רב רשמי.

וזה נחשב לו למשכורתכמו תואר יכול לדלג מבחינתו על שימוש וללמוד קיצורים. יהיה לו תעודה ובפועל הואא לא יורה

או ממש מרמה?

כשהייתי בישיבה תיכונית, אמנם זה היה לפני המון זמן, כל הרבנים אצלנו היו מורי הוראה (למדו לפני כ30-40 שנה), וגם הורו הלכות בפועל. בהחלט היו תלמידי חכמים חשובים (לחלק מהם הוצעו רבנויות שכונה/יישובים).

קשה לי להאמין שר"מ לא מורה, אבל יתכן שהמציאות השתנתה מאז שהייתי בישיבה.

למשל מראות נידה לא רללוונטי בישיבה תיכונית. כנ"ל מליחה ותערובות. כן שבת. כן בו"ח קצת תפילה וזהו.

עברו בעיקר על סיכומים. לא הרבה חזרות. זוכרים מעשי לא את הסוגיא.

ב המציאות ברוב הישיבות שאני מכיר היא שיש רמ או שניים בקיאם בהלכה וכולם באים אליהם השאר מלמדים גמרא, תנך, אמונה וכו'

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!