חיפשתי ומשום מה לא מצאתי .
גם ראיתי שיש עצומה נגד לימוד כל הסימנים בעיון.. יכול להיות שאכן כיום כל הסימנים מרמב - שדמ
נלמדים בעיון??
כמה ילמדו מבפנים? את כל הב"י?
ברור שהרוב ילכו על הסיכומים.
חוצמזה, זו כבר שאלה כללית על התפקיד של הבחינות רבנות. ובאמת אין לה תשובה.
הורידו עשרות סימנים כדי לתת על חצי מהחומר בית יוסף.
עדיף הכל עם משנ"ב בלבד מאשר לדלג על סימנים
הורידו הלכות זימון (במיוחד קעח וקעד שממש חשובים), וקסח' כדי להוסיף כמה סימנים הרבה פחות חשובים.
מזל שנבחנתי במתכונת הישנה (כלומר ברגע ששמעתי על המתכונת החדשה, רצתי להבחן...)
לא נבחנתי עדיין על זה.
קשה מאד להבין את הסברא שלהם בזה
אלו הסימנים שדברתי עליהם
קסח זכרתי שזה פהב"כ אבל היסח דעת איזה סימן זה?

מפריע לו שרב לא סיים ש"ס. ואני חושב שאלו ואלו דברים נכונים.
אבל צריך להבין שהיום לא מכשירים באמת "רבנים", אלא "מורי צדק". כאלה שיוכלו לענות על שאלות מצויות.
זה היה פעם מפריע לי, היום אני מבין שיש רב ויש רב...
יש מי שיודע הלכות פסוקות, ויש מי שיודע לפסוק הלכות. לא עושים שימוש, לא לומדים כללי הוראה. עוד הרבה "צרות" יש בזה.
אבל הדור כזה שבא לשאול רבנים בהרבה דברים קטנים (רואים את זה קורה הרבה בקבוצות וואטסאפ), ובפועל יש צורך ביודעי הלכות מעבר לקיצורים למיניהם...
ש"ס ושו"ע לפחות או"ח ויו"ד.חו"מ ואבה"ע לא צריך הכל לדעתי כדי להיות רב.
אצלנו בכולל יש דירבון גם לסיום ש"ס (חלקם סיימו חלקם כמוני - בדרך) גם שימוש וגם ובעיקר לדעת הלכה טוב עם ראשונים ואחרונים.
האם זה אידיאלי - לא.
האם א"א לשמש ברבנות (גם של שכונה או יישוב) לפני שמסיימים ש"ס וד' חלקי שו"ע בעיון? לא נראה לי.
אני חושב שהמדרג הוא לדעת את הסוגיות העיקריות (בערך מבחני רב יישוב) כמו שצריך ואפשר להורות (ולדעת ששאם זה בנושא שלא למדת לעומק אתה לא יכול לפסוק) ובנתיים להמשיך ללמוד כמה שיותא
אבל נראה לי שהגדר של "רב שכונה" היום הוא מה שהיה פעם "משיב" או "מו"צ" (עזוב שניה את ההגדרה הלשונית).
פעם רב, במובן של רב היה עובר מבחנים קשים, ולא רק בידע, גם ביראת שמים. מעבר לעובדה שהוא היה חייב לשמש אחד מגדולי ישראל לפני כן.
בגלל זה אני נוטה להפריד בין הדברים, ולכן גם פחות חורה לי כבר על הסגנון הזה של הרבנות שיש היום.
סוג של צורך השעה.
היום בעולם עם תקשורת רוב ככל השאלות המורכבות מגיעות לגדולים אוטומטית. כל אחד יכול להגיע לכל גדול כמעט ללא בעיה. תוסיף לכך את פרוייקט השות והגוגל וכמות ספרי השות שנכתבו וזמי נים לחיפוש - היום התפקיד של רב שכונה/יישוב הוא בעיקר חינוכי. ושל רב עיר הוא בעיקר פקידותי.
כמה רבני ערים שאתה מכיר מקבלים שאלות הלכתיות רק מתוך היותם רבני העיר (ולא מאנשים ותלמידים שלהם ששאלו גם לפני)? רב יישוב מקבל יותר שאלות כי הוא יותר מחובר לתושבים וגם שם רוב השאלות הם בדברים שכבר התעסקו בהם. ואם זה "גדול עליו" זה מאד לגיטימי להעביר שאלה הלאה.
פעם בעולם של 0 תקשורת יעילה רב של כל יישוב קטן כפר או עיירה היה חייב לדעת להתמודד עם עגונות ממזרים ושאר שאלות קשות. הרב היה הדיין, המו"צ, המלמד והמחנך. היום התפקידים האלו התפצלו.
דיינים מתמחים רק בדיינות ולרוב לא מספיק בקיאים באו"ח יו"ד כמו מי שעבר רבנות, הבעיה היא שמי שעבר רבנות אין לו שמץ של מושג בהלכות חו"מ. ולשניהם לאו בהכרח יש יכולת פדגוגית ללמד שיעורי תורה או לחנך את האנשים ליר"ש.
וזה בסדר גמור. היום אתה מתקשר לרב שלך לשאלות באמונה ויר"ש.
לומד מרב אחר גמרא מרב שלישי תנך ומרב רביעי הלכה ולרב חמישי אתה הולך כשיש צורך בדיין. וזה בסדר!!!
או בקיצור רב שכונה אולי מבחינת יידע הלכתי הוא כמו משיב או מו"צ (ללדעתי מו"צ זה בד חלקי שו"ע ובבקיאות הרבה יותר גדולה מרב עיר אבל לא קריטי) אבל התפקיד שלו שונה לגמרי
פלונפון מירוסלבאני קצת לא מרגיש טוב, אז אולי לא הבנתי אותך נכון. אבל נראה לי שכתבת והתכוונת למה שאני כתבתי והתכוונתי
ונסכים שאנחנו מסכימים.
מקסימום טעינו
פלונפון מירוסלביבורך המברך
הוא אמר את זה לפני כמעט עשור, לא התעדכנתי בדעתו בנידון היום.
אבל נראה לי שלאור ריבוי מקיימי המצוות (ה' יוסיף עליהם אלף פעמים) הוא היה מסכים שצריך שיהיה מי שיענה לפחות.
בכל אופן, פשוט לי שאדם שמורה הוראה ואין לו בקיאות בש"ס זה דבר נוראי.
בחלק מהכוללים לרבנות שיצא לי לבדוק בזמנו, הייתה דרישה לסיים מסכת כל X זמן.
ארץ השוקולדאחרונהכי כידוע, זה שהרב יוסף הוריד הוראה, עדיין לא אומרת שהוא כותב את המבחן...(כלומר, הוא לא)
אני נבחנתי בשיטה הישנה, אבל אם תדבר עם ראשי כוללים שמבינים, אז יש סיכוי לגמרי לגמרי לא רע שהמבחן ישאר פחות או יותר אותו דבר. לא מאמין שאף בוחן שפוי יחשוב שלדעת ראשונים בסימן שח, או שיח חשוב באותה מידה כמו רנ"ה...
ייתכן שיש הסכמה שבשתיקה, לתת כמה שאלות בקיאות למראית עין, וכל השאר כרגיל.
כשלמדתי שבת, למדתי גם את כל הב"י, ורובו לא היה "קריטי". היה די ברור למה הב"י שבחומר נמצא בחומר, ומה שלא - לא.(למעט כמה יוצאי דופן)
מצד שני להבין את זה ללא הב"י זה כמעט בלתי אפשרי.
שי"ט וש"מ למשל ללא ביאורי הלכה זה יותר מחצי חומר שאתה חוסך.
וגם רסג, ורעא-רעג, ורעו. וכנראה גם שלד.
אבל בסופו של דבר צריך לבחור...וברור שהפתרון של הכל - קרי כל הבית יוסף, הוא כנראה בעצם כלום.
זה מוריד הרבה חומר חשוב ונצרך
לרוב ומביא רק את מה שרלוונטי ומידי פעם יהיה פלפול. יש הבדל מהותי בין ללמוד רשב"א ריטב"א ר"ן רמב"ן וכו' ולקרוא את כל האורך שדיברו על נושאמסויים ולהבין איפה הנקודת מחלוקת ביניהם ועל מה היא יושבת לבין ללמוד בית יוסף שמתמצת לך מאד את שיטתם לעיתים קרובות אפילו לא מסביר מדוע הם חולקים. ואתה יכול לשנן כמו תוכי ראש א רמבם ב רשב"א ג בלי להבין למה כל אחד אמר מה שאמר ועדיין אםפ תשלוט בזה תוכל לקבל 80-90 בכיף
מספיק לשנן את הסיכומים. (כמובן שתשכח הכל מיד ואבוי לרב שיחשוב בכלל להורות אחרי שעבר ככה).
חוץ מכנראה איסור והיתר, בגלל שהרב טובי שם משתדל מאוד שזה לא יקרה.(שואל שאלות על המהלכים בב"י)
אוי ואבוי למי שיעשה כך הן מצד ההבנה של החומר, והן מצד הזכרון, ובמיוחד מצד היכולת לקבוע דעה בנושאים מעשיים.
מעיד על עצמי שבכל הבחינות שעשיתי, חרשתי את הב"י רצוא ושוב, חוץ מתפילה וברכות, וגם שם עברתי לפחות פעם אחת על כל הב"י(וכמובן בסימני עיון ביתר עמקות)
לכל הפחות מטעם שלא עושים שימוש חכמים, וגם מהטעם שהזכרת - שלא זוכרים הרבה אחרי המבחנים.
קשה לי להאמין שיש כמה אלפי מורי הוראה שיוצאים "לשוק" כל מחזור. במיוחד לאור ה"אחד (מאלף) יוצא להוראה"
הנתון האחרון ששמעתי זה שניגשים 2500.
בכתבה שהייתה בסרוגים ב2013 היה כתוב "6000" נבחנים בשנה!
הנתונים הרשמיים פה
הרוב הגדול לא ניגשים בכלל לכל המבחנים. כמה עשרות עוברים כל שנה. השנה עברו 250 סה"כ.
כלומר, עוברים? - צעירים מעל עשרים
המספרים מעודדים הרבה יותר. הדעת נותנת שאלה שעובדים הם אלה שכן עושים שימוש ובאמת במסלול הכשרה רציני.
לא בטוח אבל הם מעטים. 250 כל שנה מתוך אלפי נבחנים.זה הגיוני (ולא כולם הולכים לכהן ברבנות)
מלבד זאת מי שיכהן ברבנות יבדקו ותו הרבה יותר מאשר לבקש תעודה וזהו
קשה לי קצת עם המציאות הזאת, אז תרשה לי להתכחש לקיומה 
כשהייתי בכולל רבנות, לפני שנים רבות (בסוף לא נכנסתי למסגרת הספציפית), הראש כולל אמר לי שכבר כמה שנים אין מינויים לרבנות, אז בכל מקרה מינוי זה דבר קשה בפני עצמו. צריך גם גב פוליטי.
מעבר לעובדה שהמדינה מעכבת את הדברים האלה בכוונה. ולפני כשנה-שנתיים התפרסמה רשימה של ישובים, חלקם דתיים, שלא היה להם רב רשמי.
וזה נחשב לו למשכורתכמו תואר יכול לדלג מבחינתו על שימוש וללמוד קיצורים. יהיה לו תעודה ובפועל הואא לא יורה
או ממש מרמה?
כשהייתי בישיבה תיכונית, אמנם זה היה לפני המון זמן, כל הרבנים אצלנו היו מורי הוראה (למדו לפני כ30-40 שנה), וגם הורו הלכות בפועל. בהחלט היו תלמידי חכמים חשובים (לחלק מהם הוצעו רבנויות שכונה/יישובים).
קשה לי להאמין שר"מ לא מורה, אבל יתכן שהמציאות השתנתה מאז שהייתי בישיבה.
למשל מראות נידה לא רללוונטי בישיבה תיכונית. כנ"ל מליחה ותערובות. כן שבת. כן בו"ח קצת תפילה וזהו.
עברו בעיקר על סיכומים. לא הרבה חזרות. זוכרים מעשי לא את הסוגיא.
ב המציאות ברוב הישיבות שאני מכיר היא שיש רמ או שניים בקיאם בהלכה וכולם באים אליהם השאר מלמדים גמרא, תנך, אמונה וכו'
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
- מדעים שבהם עובדים עם הידיים (פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה וכד')
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר