למה ואיך אני נמשך לנשים?פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' באב תש"פ 08:51
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' באב תש"פ 08:45
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' באב תש"פ 08:38
טיפולי המרה לא עובדים אף פעם, הם רק הורסים חיים של ילדים תמימים.

כל מי שרוצה יכול להשתנות, להיות הומו זו בחירה, ואסור למנוע מאנשים את ההזדמנות להשתנות.

נטייה מינית זו תכונה מולדת, מי שנולד הומו לא יכול לעשות כלום בשביל להשתנות. 

נטייה מינית זו תכונה נרכשת-חברתית-תרבותית. בעזרת כלים נכונים אפשר לפתור את זה.

הרב לוינשטיין רוצה לשלוח נערים לטיפולי המרה?! הומופוב מסוכן!

הטרור הלהט''בי לא מאפשר לרב לוינשטיין להגיד את האמת הפשוטה!


...

בכל חודש כמעט, מאיזו שהיא סיבה, הסוגיה הלהט''בית מכה גלים בציבור הדתי.
פעם הרב ההוא אמר משהו והותקף, פעם הרבנית ההיא ניסתה לארגן כנס והוחרמה, פעם חבר הכנסת אמר או הצביע כך או אחרת, ופעם בעולם קטן החליטו שזה הנושא הכי מושך רייטינג שהם יכולים להעלות בדעתם.

בכל פעם מחדש כשאני עד לוויכוחים סביב הנושא הזה, אני בעיקר נפעם.
נפעם איך אנשים שמימיהם לא פגשו הומו אחד, בטוחים שכל הומו שרק ירצה מספיק יוכל להשתנות.
נפעם מכך שאנשים אשר לא מכירים אפילו להט''ב אחד שהתחתן כדת משה מתוך אהבה, בטוחים שהשינוי בלתי אפשרי.
כולם כל כך בטוחים בעצמם, ואף צד לא מסוגל להבין שיש כאן מורכבות.

ואני, אני חי את המורכבות הזאת כבר 15 שנה.
אני המורכבות הזאת.

אני שותק במבוכה, מהנהן, מסתכל על אשתי בחיוך אוהב ונבוך, ומחכה שהשיחה תחזור לעסוק בנושאים אחרים.
 
והנה, בחודש האחרון, השיח הזה תוקף אותי מכל כיוון. רק בחודש האחרון, תייגו אותי כאן בפורומים לפחות 5 פעמים בשרשורים סביב להט''בים.
דף הבית של ערוץ 7 התמלא בכל כך הרבה כתבות על הנושא הזה (החוק נגד ההמרה, תגובת ח''כים מהימין, תגובת הרב לוינשטיין, השתלמות למורים בנושא להט''ב, מתקפה של מפלגת נעם על ההשתלמות ועל החמ''ד שנותן את חסותו, התקפלות של החמ''ד...).
ירדתי לפארק עם כל משפחתי לפני סעודה שלישית, והכנס הזה היה הנושא הכי חם בפרלמנט הקהילתי.
כרגיל, אין מורכבות. הכל שחור או לבן.
בידיעות אחרונות של השבת, כתבה ענקית על סרט בשם 'חתונה הפוכה'', סרטו של הרב מרדכי ורדי, על נשים מסכנות שהתחתנו עם הומואים ללא ידיעתן, והגילוי היה בלתי נמנע, כואב, משפיל ומזעזע.

...


מאז שהתחלתי לכתוב כאן לפני כחצי שנה, פנו אלי *עשרות* אנשים בהודעות פרטיות ועל גבי הפורום עצמו, כדי לשאול אותי ''איך עשית את זה''. איך הפכתי מהומו אשר נגעל מהמחשבה על קרבה רומנטית ופיזית לנשים, לביסקסואל הנשוי לאשה מדהימה מתוך אהבה עצומה.

עד היום סירבתי לענות על השאלה הזאת לפני שהשתכנעתי שאני מדבר עם הומו/לסבית.
לא רציתי לענות לאחים של, לא להורים של, ובטח שלא לסתם סקרנים.

הסיבה לכך כפולה:
א. פחדתי שהורים או אחים יקחו את הסיפור שלי בתור הוכחה שזה אפשרי לכולם, ואז יבואו בדרישות או האשמות חלילה כלפי הבן/האח שלא מצליח להשתנות.
אני יודע מה זה כשההורים מאשימים אותך ומתביישים בך, ואני לא מוכן לגרום את הסבל הזה לאנשים אחרים.
ב. זה סיפור כל-כך אישי, אינטימי, הנוגע בעצבי הרגש הכי עמוקים של חיי.
זה כל-כך לא פשוט לספר על כך בצורה פומבית, אני מרגיש כאילו אני עומד בפני ניתוח וכל השכונה מסתכלת.

הדיכוטומיה שבה מרבית האנשים מתייחסים לנושא הזה, המחשבה שהכל שחור או לבן, כאב הלב מכך שאנשים עלולים להפסיד טיפול פסיכולוגי שיציל את חייהם רק בגלל החוק שעבר השבוע בקריאה טרומית, הרצון לתת במה גם לאנשים שלא מתאימים לאג'נדה של אף אחד מהצדדים, כל אלה גורמים לי להרגיש שהגיעה העת לספר קצת על עצמי.

...


אני עומד ממש לדמם את הנפש שלי לתוך המילים האלה שאתם עומדים לקרוא.
בבקשה, לפני כל תגובה שיפוטית או כועסת שאתם מתכוונים לכתוב, זכרו זאת. מעולם לא הייתי כ''כ גלוי באופן פומבי שכזה.


...


התחלתי את חיי כילד נורמלי במשפחה נורמלית.
הורים טובים ואוהבים, אחים סבירים, חברים קרובים, חוג כדורסל וחוג שחיה (כולל השתתפות בכל מיני תחרויות שגם הקנו לי מדליות על הישגים אישיים), בני עקיבא, הכל היה רגיל.

כשהייתי בכתה ז' התחלתי ללמוד בישיבה תיכונית, ובשבוע השני של שנת הלימודים הצטרף לכיתה תלמיד חדש.
התלמיד התיישב בשולחן אחד לפני, בטור שלי, ואני זוכר בדיוק מה הוא לבש... חולצת פולו עם פסים ירוקים-לבנים, עם שרוולים קצרצרים שעוברים בקושי רב את הכתפיים.
אני ישבתי בדיוק מאחוריו, והסתכלתי עליו. לא הבנתי למה, אבל ידעתי שזה נעים לי להסתכל עליו. לא ידעתי מה המשמעות של זה, לא ייחסתי לזה כל חשיבות.
בהמשך השנה היו לי עוד כמה חברים טובים בישיבה התיכונית, שהרגשתי לפעמים צורך או רצון להסתכל עליהם. לא ידעתי למה, רק ידעתי שלפעמים קורה משהו טוב במוח שלי כאשר אני מסתכל, ולפעמים קשה לי להסיט את המבט.
 
באחד הבקרים, אחד מהחברים שלי בדיוק התחיל להניח תפילין, שכן הוא כבר התקרב לגיל מצוות. אני זוכר שהוא הפשיל את השרוול שלו עד לכתף, אבל הסתבך מאוד עם השחלת היד לתוך הרצועה והידוק הרצועה על השריר. הוא ביקש ממני את עזרתי, שאני אחזיק בשבילו את התפילין בזמן שהוא משחיל את היד ומהדק את הרצועה.
כחלק מהתהליך הזה, היה שלב שבו כף ידי ממש נגעה בזרוע שלו. אלוקים, זה היה כל כך נעים. עברה בי צמרמורת נעימה בכל הגוף, ו... לא הבנתי למה זה קורה לי. ידעתי שזה מוזר, אבל הנחתי שזה פשוט יעבור.


...


בהמשך כתה ז', יום אחד ראיתי התקהלות של כמה חברים באחת ההפסקות סביב טלפון של אחד מהם. זה היה טלפונים של פעם, עם מסך קטן והרבה מקשים... רק התחילו לצוץ אז טלפונים עם מסך צבעוני.
התקרבתי כי רציתי לראות במה מדובר, ואז ראיתי למשך כמה שניות סרט שלא ממש הבנתי מה יש בו. לאחר כחמש שניות זיהיתי שבצד שמאל יש איבר מין גברי, ובהיקש הבנתי מה זה הדבר המוזר שם בצד ימין - איבר מין נשי. מיד זזתי אחורה, והרגשתי בחילה קשה.
באותו היום לא אכלתי ארוחת צהריים ולא התפללתי מנחה.

לאחר שחזרתי הביתה וניתחתי את מה שראו עייני, הבנתי בעצם שעכשיו אני יודע איך מקיימים יחסי מין. והבנתי עוד משהו - זה מגעיל. מאוד. ואם להיות ספציפי - הגוף של האשה דוחה. דוחה ברמה שאני לא מסוגל לדמיין את עצמי נוגע באחד כזה, דוחה ברמה שאני לא מסוגל להסתכל עוד על גוף נשי (בעיקר אם האשה חשופה).
הרגשתי שעבדו עלי. שגרמו לי לחשוב שנשים הן חמודות, תמימות, טובות, יפות.

אבל פתאום הבנתי שנשים מכוערות מאוד, רק שהן מסתירות את זה, והן בכלל לא תמימות. הן רוצות לעשות את זה, את מה שראיתי, וזה פשוט דוחה.

לא היה אדם מבוגר שיתווך לי את מה שראיתי. לא היה מי שיסביר לי שככה לא באמת נראים יחסים, אלא הם באים מתוך אהבה וקרבה, ואי אפשר למקד את המצלמה על המעשה עצמו, לשדר את זה על מסך טלפון קטנטן, ולחשוב שככה זה נראה במציאות, מנותק מכל רגש וקדושה.


...


רק בכתה ח' הבנתי שמה שאני מרגיש כלפי החברים שלי זו משיכה מינית, ו... אני בעצם נמשך אל חלק מהחברים שלי. חשבתי שזה משהו שקיים אצל כולם, אבל פשוט לא מדברים עליו, כי אנחנו דתיים ולומדים בישיבה וכו'. כנראה זה מהדברים האלה שפשוט לא מדברים עליהם, ולכן כולם מתעלמים מכך.
 
כשהייתי בכתה ט', אותה הרגשה מוזרה כבר הייתה נוכחת הרבה יותר. התחלתי ללמוד בישיבה חדשה, עם פנימייה, והרגשתי קושי מאוד גדול עם מה שאני מרגיש כלפי החברים שלי. זה הפריע לי ללמוד, הפריע לי להתרכז, הפריע לי להתפלל, הפריע לי להיות קדוש. מהסיבה הזאת, כל כך שמחתי שהחבר הכי טוב שלי אינו יפה בעייני, ולכן אני יכול להיות אתו בלי כל המחשבות הטורדניות האלה.

אחרי כמה חודשים של חברות מאוד קרובה (היינו באותו החדר בפנימייה, ופשוט לא נפרדנו האחד מהשני), הוא טס לחו"ל לכמה ימים עם משפחתו.
בימים האלה הייתי עצוב, מדוכא, וכל כך התגעגעתי אליו. חלמתי עליו בלילות, הרגשתי שאין טעם להיות בישיבה בלעדיו.
ביום שלפני חזרתו לארץ לא נרדמתי בלילה. פשוטו כמשמעו. היו לי פרפרים בבטן, לא יכולתי לעצור את ההתרגשות שאחזה בי.
כשהוא חזר לארץ, חיכיתי ליד שער הישיבה כדי לקבל את פניו. לא אוכל להגזים בתיאור ההתרגשות שאחזה בי כשהוא חזר. כשראיתי אותו מרחוק התחלתי לרוץ לכיוונו, והתחבקנו כל כך הרבה זמן, ו... ורציתי גם לתת לו נשיקה.
אז בעצם הבנתי - אני מאוהב בו. כמובן, זה שהוא מכוער לא עזר לי כלל - ההתאהבות גרמה גם למשיכה המינית להגיע, והוא לא היה עוד מכוער בעייני, אלא הנער הכי מקסים בכיתה.
 
באחד משיעורי הספורט, המורה העצלן הביא לנו כדור כדי שנשחק כדורגל בזמן השיעור.
אחרי שאחד החברים שלי הבקיע שער, הוא הוריד את חולצתו והחל לנופף בה כאילו הוא איזה שחקן בליגה הספרדית ולא חובבן בישיבה תיכונית...
אני הסתכלתי עליו, ופתאום שמתי לב למשהו מוזר: אף אחד אחר לא מסתכל. כולם לגמרי אדישים למראה הזה, וזה אפילו לא היה נראה שקשה להם או שהם צריכים להיאבק בעצמם בשביל לא להסתכל. זה פשוט לא עניין אותם.

באותה השנה החלטתי שאני חייב להבין מה עובר עלי, ועשיתי חיפוש בגוגל: "משיכה לבנים". רציתי לראות האם כולם מרגישים את זה, ובאיזה גיל זה אמור לעבור סוף סוף.
התוצאה שהתקבלה הייתה הערך בוויקיפדיה על הומוקסואליות. באותו הרגע חשכו עייני. הרי להיות הומו זה קללה, לא? להיות הומו זה דבר רע, את זה כולם יודעים! הייתי כל כך תמים, עד אותו הערב אפילו לא ידעתי מה הפירוש של הקללה הזאת...
ממש במקרה, כמה ימים אחרי זה, התחילו הפגנות סוערות נגד מצעד הגאווה. שריפת פחים, חסימת צמתים וכו'. כולם דיברו רק על זה, גם במהדורות החדשות וגם בישיבה.
 
אני הייתי יושב בחדר האוכל בישיבה, ושומע את החברים שלי אומרים את המשפטים האלה. "זה תועבה! הומואים הם מגעילים! הם רק רוצים לעשות פריצות! הומואים הם רשעים גמורים!" וכו' וכו'. 
הייתי מצטנף בתוך עצמי, יודע שהם בעצם מדברים עלי. 
 
אני רע.
אני תועבה.
אני מושחת.
אני רשע גמור.
 
בעקבות טיפול ההמרה שנשלחתי אליו בכתה ט' (עליו כבר כתבתי בעבר:
נושא כבד - ראו הוזהרתם
התחלתי לפגוע בעצמי באותה התקופה. לשרוט עם סכין יפנית במקומות נסתרים ברגליים ובבטן, לכרות על עצמי אותיות בדם. הייתי מבקש מהמדריך בפנימייה מים רותחים לתה, וכשהוא היה מביא לי את הקומקום, הייתי הולך לכיור ושופך לעצמי על היד (כל הידיים שלי התמלאו בשלפוחיות, ולהורים סיפרתי שזה מנפילה מהאופניים...).
רציתי ש-ה' יראה שהנה, אני לא רוצה את זה. הנה, אני אפילו מעניש את עצמי. אם הייתי רשע אז הייתי נהנה מזה, נכון? אז לא, אני רק סובל, כואב, מדמם. 
 
בכתה י"א הסבל שלי הוביל אותי לניסיון התאבדות בפועל, שהסתיים באשפוז בבית חולים, ובזוג הורים שלא מבינים איך זה קרה לילד המאושר שלהם...


...



כשהייתי בשיעור א' וכבר הכרתי הרבה הומואים דתיים מכל הארץ, הבנתי שיש משהו חריג בתחושת הגועל והחרדה שאני חש כלפי הגוף הנשי, וכלפי אינטימיות עם אשה.
הבנתי שחבריי ההומואים פשוט אדישים לגוף של נשים, ורק אני ממש מתחלחל מהמחשבה על להסתכל על אשה חשופה מאוד.
רק אני יכול לראות בחור מנשק בחורה ברחוב, מבלי להבין איך הוא לא רץ מיד להתקלח כדי לנקות את עצמו.
בעצם בפעם הראשונה בחיי נפל לי האסימון, והבנתי את גודל הנזק שעשה לי אותו סרטון לפני 6 שנים. הבנתי שעד היום, אני לא יכול לדמיין שום סוג של קרבה אינטימית עם אשה, בלי להיזכר במסך הקטן ובמה שהוא שידר.

...


אחרי זמן מה, בהשגחה ספציפית של ה' יתברך, הייתי חייב להתמודד עם הטראומה שלי בדרך הכי לא צפויה.
בחורה בגילי כרעה ללדת ולא הגיעה לבית החולים בזמן, רצה הגורל והקב''ה ואני הייתי האדם הכי קרוב...

באותו היום, כשחזרתי הביתה מלא אדרנלין מהחוויה המרגשת, פתאום התחלתי לחשוב על זה.
אוקיי, ראיתי עכשיו אשה, ו... זה לא היה מגעיל. פשוט גוף. עור. אין ממה לפחד, לא צריך להיבהל.

זאת הייתה הפעם השנייה בחיי שראיתי את זה, בהפרש של כמעט 10 שנים.
הפעם, ההקשר היה רפואה במקום זימה, קדושה במקום טומאה, יצירת חיים במקום תאווה מבוימת.


...


בימים ובשבועות שלאחר מכן, פתאום יכולתי ללכת ברחוב ולראות אשה יפה. כלומר לשים לב לזה שהיא יפה, משהו שלא היה קיים בעבר מבחינתי.

בהמשך, בתקופה שנמשכה מספר חודשים, לאט לאט התחלתי להרגיש מה שכל גבר סטרייט מרגיש כלפי אשה. בלי שבכלל התכוונתי, ללא צורך בטיפול פסיכולוגי זה או אחר, מרגע שהטראומה שלי טופלה על ידי אותה הלידה, נבקע חור ענק בחומה שעמדה ביני לבין המין הנשי, עד שהיא התמוטטה לחלוטין.


...


יש עניין חשוב מאוד, שהסבירה לי לאחרונה רבנית מוערכת, ד''ר לפסיכולוגיה ומרצה באוניברסיטה.

משיכה מינית של סטרייט/הומו/לסבית היא כמו מים שעוברים דרך צינור ישר וחזק.

גם אם הצינור יהיה סתום בסופו והמים לא יוכלו לצאת (כלומר אין למשיכה איך לבוא לידי ביטוי כרגע), למשל בגלל שאתה לומד בישיבה ואין כלל בנות בסביבה שלך, המים לא ייצאו לשום מקום אחר. הם יחכו לרגע שבו הצינור ייפתח, אתה תהיה בחברת נשים, והמשיכה תגיע במלוא עוצמתה (אני מדבר על המשיכה עצמה, לא על מימוש שלה).

לעומת זאת, משיכה מינית של ביסקסואלים היא כמו צינור בצורת Y.
יש שני פתחים, ובמצב הרגיל המים יכולים לזרום דרך שניהם במקביל.
אך כאשר אחד הפתחים נסתם והפתח השני נותר פתוח, המים ייצאו מהפתח הזה במלוא עוזם. אם ביסקסואל לומד בישיבה, לא הולך לתנועת נוער מעורבת, מתגייס לצבא ליחידה נפרדת... לעיתים הוא כלל לא יידע שהוא ביסקסואל. המשיכה לגברים תהיה כה עזה, באותו הזמן שבו אין לו שום רגש או משיכה כלפי נשים, כך שמבחינתו יהיה ברור לו שהוא הומו.
אם הוא גם מימש את המשיכה הזאת והגיע לכדי יחסים אינטימיים, אז הפתח השני של הצינור עשוי ממש להחליד, להיסתם ולהיעלם. כלומר זרם המים לכיוון הגברי יהיה כל כך חזק, עד שבצד השני יהיה מקום רק לטפטוף חלוש, אם בכלל.

כאשר ההפרדה נובעת לא רק מסיבות טכניות אלא גם מתוך אידיאל דתי, הסכנה במקרה הזה כפולה:
לא רק שאין נשים בסביבה של אותו ביסקסואל, אלא גם מלמדים אותו ומחנכים אותו שזה רע ליהנות מיופיה של אשה, אסור לו לדבר עם נשים על דברים אישיים, אסור להסתכל על אשה לא צנועה וכו'.

ההלכות האלה כמובן מאוד מאוד חשובות לכמעט כל הגברים הדתיים, אך הן הרסניות עבור גברים ביסקסואלים, שעלולים ממש לזוז על הסקאלה של המשיכה המינית לכיוון ההומוסקסואלי כתוצאה מכך.

היום, אם פונה אלי נער או בחור והוא אומר לי שהוא ביסקסואל, קודם כל אני אומר לו להתקרב כמה שיותר לחברה מעורבת.
ללכת לבני עקיבא במקום לאריאל, ללמוד באוניברסיטה במקום במכללה דתית נפרדת, לעשות הכל כדי שהצד הזה של הצינור לא יינמק.

אם הפונה מעיד על עצמו שהוא הומו, אני מנסה להבין בכוחותיי הדלים מה יחסו לנשים.
אם למשל הוא מגיב באדישות למראה אשה יפה - מאוד יכול להיות שהוא צודק.
אך אם הוא כלל לא מביט על נשים יפות כי זה אסור, או כי יש לו רתיעה מכך מסיבות חברתיות/דתיות/טראומטיות - אז קיים סיכוי לכך שהוא ביסקסואל, והוא צריך טיפול פסיכולוגי איכותי שיעזור לו לפתוח את הסתימה בצינור הזה.
לא להמציא משיכה חדשה יש מאין, אלא להוריד את החסמים מהכוח שכבר קיים בו.

במקרה הזה, ככל שהפנייה לעזרה תהיה בשלב מוקדם יותר, כן ייטב.

במקרה שלי, הטרגדיה של טיפול ההמרה הייתה כפולה.
מצד אחד הפסיכולוג דחף אותי למצב שבו התמכרתי להכאיב לעצמי מבלי שזה הוריד במ''מ את המשיכה שלי לגברים, ומהצד השני הוא פספס את זה שאני באמת יכולתי להיות ביסקסואל.
אם הוא רק היה מנסה להכיר אותי טוב יותר, והיה מבין מה שראיתי בכתה ז', בסך הכל שנתיים לפני כן, יכול להיות שהיו נחסכות ממני כל כך הרבה שנים של סבל וכאב...


...


בעקבות שיחה ארוכה שהייתה לי על הנושא הזה עם הרב יגאל לוינשטיין, בגדול הוא מסכים אתי. טיפול לא יכול לעבוד תמיד, ולא אפשרי להמציא משיכה יש מאין או להעלים לחלוטין משיכה אחרת.
הוויכוח שלנו הוא על המספרים. הוא טוען שאצל מרבית האנשים המגדירים עצמם הומואים, הרתיעה מנשים נובעת מהסיבות החיצוניות שכתבתי עליהן קודם, ואילו רק מיעוטם באמת לא יכולים לפתח משיכה לנשים.
לדעתי הוא לא צודק בהערכה הזאת שלו, אבל שמחתי לגלות שהוויכוח בינינו הוא על מספרים ואחוזים ולא על המהות.


...


האם ניתן לשנות נטייה מינית?
אני מאמין שלא.

האם יכול להיות שאדם המגדיר את עצמו כהומו, הוא בכלל לא כזה?
אני יודע שכן. אני דוגמה לכך, חברים נוספים שלי שהתחתנו מתוך אהבה הם דוגמה לכך (האמת היא שבמקרה שלהם הריחוק מנשים נבע מסיבות דתיות, ולא מסיבות טראומטיות כמו אצלי).

האם טיפול המרה יכול להועיל?
לדעתי לא, טיפולים כאלה רק גורמים לנזק.

האם אני בעד החוק שאוסר על הטיפולים האלה?
חס וחלילה. כמו שכתבתי, טיפול פסיכולוגי איכותי שנעשה באמצעים פסיכולוגיים מקובלים, עשוי מאוד מאוד לעזור כאשר צריך לפתוח את הסתימה בצינור.
זה יהיה אסון אם הטיפול הזה יימנע ממי שזקוק לו.
...גוונא

ראשית, להסיר את הכובע בפני תעצומות נפש שכאלה.

 

שנית, נק' אחת שהייתי רוצה שתתייחס אליה-אם הבנתי אותך נכון, אתה בעצם טוען שגברים שנמצאים על הרצף אזי המציאות של חינוך על בסיס הפרדה מגדרית כמו שקיים במסגרות הדתיות היא די מזיקה עבורם. אם כך, לשיטתך המצב בחברה הדתית הוא גרוע הרבה יותר מאשר בחילונית (ובגלל הטאבו, אנחנו לא מבינים כמה המצב פנימה חמור)?

תשובהפשוט אני..

ראשית, תודה


 


שנית, 


אם כך, לשיטתך המצב בחברה הדתית הוא גרוע הרבה יותר מאשר בחילונית? - לא, אני לא טוען כך.


 


אמנם מצד אחד קיימת ההפרדה הפיזית וההפרדה הנפשית בין המינים, וזה בוודאי לא תורם (ואף מזיק) לביסקסואל הדתי.


מנגד, השאיפה להקים בית המורכב מגבר ואשה, לחיות חיים של קדושה וכו' - אשר קיימת מן הסתם בצורה מובהקת יותר בציבור הדתי מאשר בחברה החילונית, גורמת בדיוק לאפקט ההפוך (כלומר ביסקסואל דתי ינסה יותר "למשוך" את עצמו לכיוון ההטרו מאשר ביסקסואל חילוני).


 


כלומר יש כאן כוחות הפוכים שפועלים על הביסקסואל הדתי. אצל חלקם הכוח הזה יגבר, ואצל חלקם הכוח השני יגבר. לכן אני לא יכול לומר בצורה גורפת ש"החינוך הדתי" פוגע בביסקסואלים.


 


התייחסתי רק לנקודה אחת ספציפית אשר פוגעת, וגם כתבתי מה ה"תרופה" של אותה הנקודה - לחיות כמה שיותר עם בני/ות המין השני.

אם תיקח את המקרה שלי למשל, אז מאוד יכול להיות שבלי החינוך הדתי שקיבלתי, השינוי שעבר עלי בעקבות הלידה לא היה משנה כלום בחיי.
הייתי כבר חי בזוגיות עם גבר, נהנה מהחיים, שם פס על העולם...
אצלי ההפרדה לא גרמה לנזק (וממילא היא גם לא הייתה מוחלטת, אני כן הייתי בבני עקיבא והייתי בקשר טוב עם בנות בגילי).

אילולא החינוך הדתי, אני כנראה לא הייתי נשוי היום לאשה.
תודה רבהמישהו כל שהוא

זה מאוד מעניין ומלמד

מדהים 'להכיר' ולשמוע את הסיפור

מרגש!!

תודה רבה על השיתוףמופאסה
תודה רבה רבה על השיתוףפאז
דברים חשובים מאד.
וואוLia

יכלתי להרגיש את הכאב שלך בכל מילה שכתבת.

 

יש לי כל כך הרבה מה להגיד שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. אבל אני שמחה שהצלחת לרפא את עצמך.. שאתה שלם עם מי שאתה.

אני יודעת שיש כאלה הומואים מוצהרים שחיים עם גברים חופשי אבל בתוך תוכם משהו לא נותן להם מנוח והם פשוט לא מבינים למה. אז ככה שגם מימוש תאוות זה לא הבטחה לחיים מושלמים וטובים. גם אצל סטרייטים.

בסופו של דבר, איך שלא נהיה, אדם שטוב לו הוא אדם שמחובר לעצמו בכל הרבדים הנפשיים ללא הדחקת רגשות. 

 

אני חייבת לומר שתמיד הייתה לי סלידה מההפרדה הקיצונית בין גברים לנשים (ואין לי ספק באמיתותה של תורה). לא הבנתי איך אנשים שחיים בבועה ולא יודעים כלום מהחיים יכולים להיות בריאים בנפשם. ברמה שכשאני רואה כאלה ברחוב אני מרחמת עליהם ואני לא יודעת להסביר למה. מצד אחד הם לכאורה מקיימים קלה כבחמורה וזה מעורר התפעלות מצד שני אני אומרת לעצמי "איכ. למה הם עושים את זה לעצמם".

 

לפני שבועיים בערך היה לי ויכוח עם אישה חרדית איך אני נותנת לבן שלי להסתובב ליד נשים לא צנועות בגן שלו (אשכרה עצרה אותי ליד הגן והתחילה להרצות לי שהיא לא מבינה איך הורים מסוגלים לשלוח את הילדים שלהם לשם), הסברתי לה שככה אני רוצה שיגדל - שיראה וידע הכל ואחר כך יבחר לעצמו מה שטוב לו, ושאת החינוך הטוב הוא מקבל בבית וזה מספיק. 

 

פשוט חיזקת לי את הנקודה שתמיד האמנתי בה ולא ידעתי למה. תודה.

תודה רבה 🌷פשוט אני..
מצד שני, חוסר הפרדה גורר בעיות אחרות.

זה עניין כל כך מורכב, באמת שאין לי תשובה לשאלה מה עדיף...
אין לי מיליםנגמרו לי השמות
כמה אומץ
כמה מורכבות
כמה עזרה לאחרים
כמה הקול שלך חשוב, קול שמבין שנפש האדם מורכבת ולא שחור או לבן,
שמצד אחד לא רוצה בפגיעה בגוף או בנפש,
ומצד שני אומר שלהרבה מציאות אחרת יכולה להיות אפשרית עם כוונון נכון כמו שהסברת על הצינורות.

באמת נגמרו לי המילים...
משתאה מהכוחות, מהגבורה, מהאומץ, מהרצון להעניק ולעזור לאחר.
ישר כוחך! ומאחלת לך שהקב"ה תמיד תמיד יהיה איתך ועם משפחתך המדהימה ושתזכה לעזור לעוד הרבה מאוד אנשים
דווקא לך, מכל האנשים בעולם, נגמרו המילים?פשוט אני..

וואו וואו אני ממש מקווה שכמה שיותר מחנכים קוראים את הפוסטל..
הזה. הוא כ"כ מלמד וכ"כ חיוני.
בבקשה אל תסתפק רק בצורת ההפצה הזאת.
פנה לישיבות, משרד החינוך ותלמד את הדברים הכ"כ חשובים האלה שיכולים להציל כ"כ הרבה נפשות, כ"כ בתים, ולשנות כ"כ הרבה דעות קדומות, אם לא את התלמידים עצמם לפחות את המחנכים.
אתה מסביר נהדר,
המסר עובר מדהים,
אתה מראה את המורכבות בצורה נפלאה.

ו.. איך אפשר לבקר אותך על משהו ממה שכתבת כאן?
אתה נשמה מאוד חיונית בדור שלנו,
אני ממש מתפללת שתפרח ותפיץ ותציל עוד ועוד.

תודה רבה על הלימוד החשוב.
תודה רבה אני לא מסוגל להופיע בצורה פומביתפשוט אני..

יש גם ילדים בסיפור הזה, והם לא אמורים להיכנס לתוך קו האש ולהפוך לשיחת היום בקרב חבריהם...

^^^^חובה חובה שכמה שיותר יקראוrivki
לא בהכרח להופיע עם הרצאות, אבל חולמת לראות פוסטים כאלה בתקשורת מגזרית וכללית. במקום הכתבות השטחיות והמגויסות...
חלומך התגשם - וכי מה יותר מגזרי מהפורום של ערוץ 7? פשוט אני..

תודה רבה על הפידבק, הוא מחזק

תודה על השיתוף, וישר כח על התעצומותהעני ממעש
ושאלה
משמע, שבאם היית נחשף למשהו יותר סטנדרטי, במסך הפלאפון בישיבה תיכונית, ההשפעה היתה לגמרי שונה. והיה אז 'מצית' משיכה לנשים. הבנתי נכון?
אני לא יכול לדעת בוודאות מה היה קורה אם וכאשרפשוט אני..
אבל לכאורה אתה צודק, ואם הסרטון לא היה כל כך דוחה, לא היה מציג יחסי מין אלא נניח נשיקה - התגובה שלי הייתה יכולה להיות הפוכה.

ואולי לא.
אפשר לומר בפשטות שחשיפה לסרטון כזה היא פגיעה מינית.אלירז
כמו שאם גבר יחשוף עצמו מול ילדה היא תפתח תסביכי פגיעה מינית שמשפיעים גם על הנטיה המינית שלה-
אז גם כאן.. ולכן יש סיבה מהותית לנטיה תוך מגדרית והיא לא בדיוק מולדת..
לכן יש גם אפשרות לשנות אותה.

השאלה היא גם ביחס המקדים-
ההתייחסות לנשים בתפיסה החינוכית של מחנכי הבנים (וכן להיפך)
וההתייחסות לבעלי משיכה תוך מגדרית בכלל.
את קראת כל מה שהוא כתב?עוד סתם אחד
כי הוא בדיוק טען שכלל לא ניתן להשליך ממנו על 'נטייה תוך-מגדרית', ושהוא למעשה מקרה של כפל-נטיות שאחת מהן נחסמה.

אז במקרה שלו היתה סיבה לכך שזה התבטא בנטייה *רק* תוך-מגדרית, אבל אין זה אומר שניתן להשליך עכשיו ש'נטיה תוך-מגדרית' איננה מולדת ויש אפשרות לשנות אותה.

מדהים שגם אחרי שהוא פתח בכך שהמצב הרבה יותר מורכב ממה ששני הצדדים בוויכוח מנסים להציג - מגיבים על הודעה שלו בהצגה פשטנית של הדברים.
בהחלט קראתי.אלירז
ובמובן הזה- אי אפשר להשליך מאף סיפור פרטי של מת"מים- על הכלל
כי בפועל אלה דברים שמתרחשים אצל הרוב בצורה כזו או אחרת.. ויש להם השפעה עמוקה על הנפש.
תגובות כמו שלך, הן בדיוק הסיבה שעד היום נמנעתי מלכתוב על זהפשוט אני..

"לכן יש סיבה מהותית לנטיה תוך מגדרית והיא לא בדיוק מולדת" - שימי לב שהמשיכה שלי כלפי בנים התחילה עוד הרבה לפני אותו סרטון.

 

הסרטון באמת היווה פגיעה מינית עבורי, ולכן הוא "סתם" את הצינור של המשיכה לנשים, אבל הוא בפירוש לא מה שגרם לי להימשך לבנים.

 

וכמו שהמשיכה שלי לבנים לא הייתה קשורה לסרטון הזה, כך יש גברים ונשים רבים וטובים שאי-משיכתם לבני/ות המין השני לא נובעת משום סרטון, פגיעה, חינוך לקוי או הפרדה מגדרית. הם באמת באמת הומואים/לסביות, ויכולים להימשך רק לבני מינם...

 

לקחת את הסיפור שלי ולהוכיח ממנו שלכולם יש אפשרות לשנות נטייה מינית, זה לעשות עוול לאותם אנשים.

אתה משום מה מניח שיש לי יחס עוין כלפי מי שכןאלירז
חווה משיכה תוך מגדרית בלי שום קשר לסרטון.

אין לי.
וגם אין לי מחשבה שאפשר לשנות נטייה תמיד.
זה לא קשור.
אני מבינה שיש אנשים שהנטיה טבועה בהם וטיפול לא יועיל לה. אין לי דבר נגדם.
אני פשוט מציינת שהם מיעוט משמעותי באופן יחסי לכמות הלהטבים הקיימת היום
לא יודע אם יש לך יחס עויןפשוט אני..
אבל כשאת אפילו לא מצליחה לבטא את המילה הומו, ומשתמשת במקומה בהמצאה של הרב הראל (''מת''מ'') כאילו להיות הומו זו קללה או מילה גסה, זה לא נראה טוב מבחינתי.

ולגבי מיעוט משמעותי או לא, גם המצדדים הגדולים היום בטיפולי המרה למיניהם, כבר לא טוענים שיש להם אחוזי הצלחה מדהימים כפי שהם טענו בעבר.
אם יורשה לי לשאול- יצא לך לדבר עם הרב אהרלה?אורה שחורה
אתה קצת בעמדת התגוננות. אני מבינה למה. הנושא מאוד רגיש. אבל תשים לב שכולם (נדמה לי שכולם. לא קראתי הכל) פה מאוד אוהדים אותך ומחבקים.

תודה ששיתפת. אני בדכ לא מתעניינת בנושא אבל אותך מרתק לקרוא.
הבעיה בפורום זה שאין טון לדברים שאני כותבפשוט אני..
אני מדבר לגמרי בצורה עניינית של דיון, ללא שום הרמת קול או כעס חלילה, כדי להחליף דעות בצורה עניינית.

אין לי אפילו טיפונת כעס או רגש שלילי כלשהו, בטח לא כלפי @אלירז המדהימה, שאת בעלה אני מכיר כבר כמה שנים בחיים האמיתיים שמחוץ לעולם הוירטואלי (היא יודעת בדיוק מי האדם שעומד מאחורי הניק שלי).

יש לי ויכוח עקרוני איתה, וחבל לי שבגלל חוקי הפורמט (אין טון, צליל, הבעת פנים) אפשר לחשוב שאני כותב בצורה כועסת או נעלבת.
...אורה שחורה
אתה בכוונה מזכיר את הרב יגאל ולא את הרב אהרלה? ההבדל בינהם משמעותי לא?
אם תסכים אשמח אם תענה במסר.
עם הרב הראל דיברתי לפני שנים רבותפשוט אני..
וגם זה היה רק דרך הטלפון.

עם הרב יגאל הייתה לי שיחה מאוד אינטימית, בתוך המכונית שלו, לפני שנה בערך.

זאת הסיבה...
מעניין. תודהאורה שחורה
אני לא אוהבת את המילה הומו כי בחוץ אנשים משתמשים בה כקללהאלירז
ואני לא רוצה שיתלווה לדברים שלי מחשבה שאני מזלזלת בבעלי נטיות הפוכות.
בסוף זה יוצא הפוך על הפוך ונראה שאני מבוהלת מזה.. 😅

שים לב שלא טענתי לאחוזי הצלחה עם הטיפולים הקיימים היום.
אלא למה אפשרי בעיני.
וברגע שמגיל צעיר היחס לנושא המיני בכלל יהיה מאוזן-
אני מאמינה שלא נגיע לתסביכים רבים בהמשך
מה שיהפוך את ההתמודדות עם כל ההפרעות בעולם המיני (התמכרויות וחסימות וכו')
להרבה יותר קלה.
זו הסיבה שאני מנחה למיניות בריאה מגיל הרך ועד זקנה.
הלואי שנזכה לשנות ולדייק לכבוד ה' ולכבוד הבריות.
חוצמיזה שלא רק הומואים מתמודדים עם הנושא..אלירז
יש גם לסביות וכמו שתיארת על עצמך- בי סקסואלים.
ומה עם א-מיניים?

לכן אני מנסה לתת לזה שמות אחרים. כוללים יותר
זה באמת הפוך על הפוךפשוט אני..
כי אם את לא משתמשת במילה בגלל שהיא ''קללה'', את מנציחה את המחשבה שזו קללה.

זה כנראה "קללה" לאדם עצמו. אבל הבאת נקודה למחשבה.אלירז
אני ממש מסכימהמקרוני בשמנת
לכן אני כן משתמשת במילה "נכה" ובביטוי "חולה נפש" ולא כל ההמצאות האלה שמשתנות חדשות לבקרים.
כי לא להשתמש במילה שהפכה לגנאי, זה לתת הצדקה לגנאי ולהיכנע לו. והרי המילה החדשה תהפוך מהר מאוד לגנאי גם כן, כי המילה לא הייתה הבעיה מלכתחילה, אלא היחס לשונה.
לגבי השימוש במיליםrivki
גם אני משתדלת לא להשתמש ב'הומו', למרות שזאת דווקא מילה נוחה וקצרה.
כי היא כבר מגויסת פוליטית.

כי אם מדובר בנטייה בלבד, למה לקרוא לאדם על שם נטיה. ואם מדובר במעשים, למה לקרוא לאדם ע'ש מעשים שליליים ואסורים, מבחינתי?

ואם אתה כותב שלא כל מי שקורה לעצמו 'הומו' הוא באמת כזה, למה לי ליצור נבואה שמגשימה את עצמה?

אתה בעצמך נפגעת מאוד מהחברים שלך שדיברו על 'הומואים' במצעד הגאווה, אבל הם בוודאי התכוונו למעשים מוחצנים ולא לכל אחד שיש לו נטייה כמו שלך. אולי אם היו פחות הגדרות ויותר התיחסות להתנהגות נטו, פחות צעירים היו נפגעים מכך.
♡♡♡אלירז
ואם הם היו אומרים ''המתמניקים מגעילים'', זה היה שונה?פשוט אני..
הבעיה לא הייתה בשימוש במילה ''הומו'', אלא במילים הקשות שהגיעו לאחר מכן.
אבל היום אתה מבין שהם בעצם לא התכוונו אליך?rivki
מה לדעתך היה קורה אם הייתי יוצא מהארון בפניהם?פשוט אני..

בלי ללכת במצעד הגאווה, בלי להתנשק עם גבר מול העיניים שלהם.

 

הם היו מקבלים אותי?

 

אני מאוד מאוד סקפטי...

פעם העלת מאמר שדיבר על זה שההגדרות הם אלו שמקשות על השינוימישהו כל שהוא
מהצופה נראה לי...
כשהמצב הטוב יותר הוא אדם שמתמודד מול תאוותיו השונות בלי להגדיר את עצמו על פיהם.
נראה לי שזה ייטיב מאוד עם כל מי שלא נמצא בקצה של סולם קינסי.
הרב הראל לא המציא את המילה הזאת בשביל לא להגדירפשוט אני..

ממילא אותה מילה גם כן מגדירה.

הוא עושה זאת כדי לדבר ב"לשון נקייה", כאילו שזה גס או מקולל להיות הומו.

 

ראה כאן:

"עשה תורתך טבע": יוצאים לשטח עם הרב אהרל

קראתי..נו טוב, זה פשוט אותה מילה רק בעבריתמישהו כל שהוא
אין הבדל בעייני.....

האם שמעת על הזוגות שנשאים בניגוד למשיכה של שניהם רק בשביל ילדים משותפים?

אשמח לשמוע מה אתה מכיר...
זהירות: נצלו"ש לפניך פשוט אני..


טוב נו אז תענה בשרשור על הזוגות...מישהו כל שהוא

אם בא לך כן...
אני חושבת שהם היו נבוכיםrivki
ולא היו יודעים איך להגיב. ואולי היו מגלים ש'הומו' זה לא בדיוק מה שהם חשבו. (כמובן אני לא מצפה משום ילד לעשות על עצמו כזה ניסוי מול כולם ).


מצד שני, אם היו עורכים מצעד 'בעד נישואין חופשיים ' או משהו דומה, כנראה זה גם היה גורר תגובות שליליות בחברה הדתית.
השוני הוא...אדם כל שהוא

האבחנה במושגים, בין בעלי נטייה לעושי מעשים, ולכן אם הם היו מנסים להביע גועל ביחס למצעדים, אין סיבה שהם היו משתמשים במונח מת"מניקים.

לא הבנתי אותךפשוט אני..
אתה מתכוון להגיד שאדם שלא ''עושה מעשים'' הוא אינו הומו אלא מתמניק?
בערך...אדם כל שהוא

המלה מתמניק מתארת את הנטייה, ואת הנטייה בלבד,

ולכן היא משרתת בדיוק את האבחנה הזו, שהיא חשובה מאוד, מבחינה רעיונית-דתית, ומבחינה אנושית.

 

בעוד המלה הומו, יוצרת טשטוש בין מעשים לנטייה.

בעיקרון, עדיף היה לא להשתמש במושג המטשטש הזה.

אבל גם אם מבחינה מעשית השימוש במושג הזה לא הולך להיכחד, אבל לפחות בהקשר של מתמניקים שנאמנים להלכה אפשר להקפיד על השימוש במושג מתמניק.

ומי שלא רגיל לחשוב על עצמו כהומו, אלא כמתמניק, לא ייפגע [או פחות ייפגע], כאשר הוא שומע דיבורים מהסוג שהזכרת בהקשר של מצעדי הגאווה, או סתם שימוש במילה הומו כקללה.

אין לזה שחרפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ז' באב תש"פ 10:12
הומוסקסואליות זו משיכה של אדם לבני מינו. המילה ממש לא מתייחסת לשאלה האם הוא מממש את הנטייה הזאת, כפי שבמילה הטרוסקסואליות אין התייחסות לכך.



אגב, המילה מתמניק אפילו עוד לא הומצאה כשהייתי בכתה ט'...
גם אם מבחינה מילונית אתה צודק.. אדם כל שהוא

השימוש במילה, ובר"ת להטב, חורג מהמשמעות הזו בהרבה.

יש עוד מה להרחיב ולהדגים, אבל אין לי זמן/אין לי כח/אני מתעצל.

 

ורק אציין, שאפשר להיות רעבתן דתי, בלי לשמוע שארגוני הרעבתנים הרשעים נלחמים בחוק החמץ ובחוק החזיר, ואפשר להיות עם נטייה אנרכיסטית עמוקה בנפש, בלי לחשוב שהדיבורים נגד הפגנות האנרכיסטים נוגעים אלי באיזו שהיא צורה.

 

ודי ברור לי, שהחברים האלה לא התכוונו לבעלי נטייה בלבד. סביר בעיני שהם בכלל לא נתנו את דעתם לשאלת היחס למצב הזה.

 

ואגב, אני לא בטוח שכשהיית בכתה ט' המילה מגדר [המ' השנייה בר"ת מת"מ], הייתה כבר בשימוש של בני אדם מהשורה.

מחשבות ותהיות-אדם כל שהוא

א. אחרים שראו את הסרטון הזה, לא הושפעו בצורה טראומטית כזו. מן הסתם ישנו משהו קודם בנפש, שגורם למישהו אחד להיות מושפע בצורה כזו, למישהו שני זה גם גורם נזק, אבל מכיוון הפוך [משיכה ליצריות נמוכה, והפרדה בין אהבה ליצר], ועל מישהו שלישי זה בקושי משפיע.

המשהו הזה, אולי יכול להיות גם גנטי.

ב. מה היה קורה, אם הטראומה מנשים הייתה נוצרת בשלב מוקדם יותר, לפני התחלת התפתחות המשיכה בגיל ההתבגרות?

האם המשיכה לנשים היתה יכולה לא להתפתח מלכתחילה? האם זה היה ניתן לריפוי בצורה דומה, או בתהליך מורכב יותר, אם בכלל?

האם במצב כזה, יתכן שכוחות גולמיים בנפש שהיו יכולים להפוך למשיכה לנשים בלבד, יחפשו מקום לפרוץ, ויהפכו למשיכה לגברים?

תשובותפשוט אני..

א.

שאלה יפה, אני עד היום לא לגמרי יודע למה אני הגבתי בצורה כזאת בזמן ששאר החברים דווקא די נהנו ממה שהם ראו.

 

אני מניח שזה בעיקר בגלל שאפילו לא ידעתי עד אז איך נראה גוף האשה, ובטח שלא ידעתי מה זה בעצם אומר "יחסי מין". הייתי ילד טוב ותמים, והנושאים האלה היו רחוקים ממני.

 

תאר לך שלא ידעתי איך נראית אשה ללא בגדים, ולא ידעתי שכאשר אוהבים ורוצים "לממש" את האהבה אז מורידים את הבגדים. חשבתי שכשאוהבים מתחבקים ומתנשקים, לא יותר מזה.

ואז, ברגע אחד שכלל לא הייתי מוכן לקראתו, גיליתי את שני הדברים האלה ביחד - בצורה כל כך קיצונית ובהמית. בלי שום הדרגתיות, בלי שאני בכלל מוכן מבחינה נפשית ומינית לגילויים כאלה.

 

כלומר יכול להיות שאם אני הייתי בדיוק אותו האדם, אבל הייתי יודע מראש מה אני עומד לראות, וכבר הייתי מכיר את גוף האשה וכו' אז לא הייתי מושפע בצורה כ"כ קיצונית מהסרטון הזה.

 

ב.

אני רק רוצה לדייק - לא הייתה לי טראומה מנשים (ואם כתבתי אחרת בעבר, אז זה היה מחוסר תשומת לב).

הייתה לי טראומה מגוף נשי חשוף ומאינטימיות עם נשים.

כלומר זה לא שפחדתי להיות עם אשה לבד בחדר או משהו כזה, ודווקא היו לי הרבה ידידות וחברות ברמה זו או אחרת, והסרטון כלל לא השפיע על כך.

 

אני מאמין שכל עוד הסיבה הייתה טראומה שאני יודע לשים עליה את האצבע, אז היה ביכולתי לתקן זאת, לא משנה באיזה גיל זה היה קורה.

 

אך אם חלילה זה היה בגיל שבו אני כלל לא יכול לזכור מה ראיתי (נניח גיל 3), אך למרות זאת הייתה נוצרת בראשי הטראומה הזאת, אני מאמין שזה היה הרבה יותר קשה להרפא מזה, כי יותר קשה לתקן משהו כשאתה לא יודע מה בעצם מקולקל.

 

לא התכוונתי לקושי בהתמודדות עם טראומה עלומה, כשלא יודעים..אדם כל שהוא

מה היא, אבל תוצאותיה נוכחות בחיים.

התכוונתי למשהו אחר.

אמחיש את זה עם דוגמא קצת שונה. ילד קטן רוכש מהסביבה שפה, יכולות תקשורת, התנהגויות אנושיות ועוד.ידועים מקרים של 'ילדי פרא', שלא גדלו בחברה אנושית, ולא קלטו את הבסיס הזה, ולאחר כן לא הצליחו להשלים להם את החסך.דוגמא פחות קיצונית, היא בעיית שמיעה שלא טופלה בגיל הרך, שיכולה להשאיר פגיעה משמעותית ביכולת התקשורת השפתית בהמשך, כיוון שהוחמצה הלמידה בגיל קריטי.
יש גם חסכים, שניתן יהיה להתמודד  איתם בהמשך, אבל מאוד לא פשוט. 

 

נראה לי, שגם כל מתבגר עובר תהליך התפתחותי, עם עצמו ועם הסביבה, ביחס ליצרים שלו, וייתכן שגם כאן יש מימד כזה או אחר של גיל קריטי.

מה יקרה לילד, שמשהו חסם את המשיכה שלו לנשים להתפתח, עוד לפני תחילת ההתבגרות, והחסימה לא טופלה בשלב מוקדם? האם ייתכן החסימה הזו, תנתב את המשיכה הטבעית שלו לכיוון הלא נכון?האם שחרור החסימה יפתור את הבעיה? האם יש משהו נוסף שנדרש? האם בכלל יש מה לעשות?

האם אפשר לדבר במקרה כזה על 'גילוי המשיכה הטבעית', או שיהיה מימד מלאכותי לתהליך, גם אם הוא אפשרי? 

שאלה יפה, באמת. לצערי אני לא יודע לענות עליה ⁦☹️⁩פשוט אני..
וואו... ישר כוח ענק על השיתוף.בוז
מקווה שזה יעזור לעוד אנשים שקוראים כאן ומרגישה שהם לא בסדר, אולי זה יתן להם תשובה.
הלוואי 🤗פשוט אני..
אני יודע שזה כבר קורה, אני מקבל הודעות פרטיות מאחים/חברים של להט''בים וגם מלהטבים (מעניין מתי אתחיל לקבל הודעות גם מהורים של...).

סיפורים קשים מאוד, חלקם רק בגלל חוסר הבנה. כואב הלב.
אם אצליח להקל במשהו, יהא זה שכרי על כל הסבל שחוויתי.
תודה על השיתוף הלא פשוטאלירז
אתה מתאר כאן ככ הרבה צמתים של יחס עקום ללהטביזם
וגם התייחסות דתית כללית מקולקלת למין ולגוף (נשי וגברי כאחד)
שבהחלט צריכים תיקון מיסודם
וגם יקלו על בעלי משיכה תוך מגדרית להבחין ולאבחן

יש בעיוותים האלה כדי לעוות גם את המשיכה המינית המתוקנת-מסיבות פסיכולוגיות וכלל לא לדעת שזו הסיבה ולא המשיכה האמיתית.

לכן טיפול מברר בנושא הזה-
הוא לא טיפול המרה,למרות שאחרים כן יגדירו אותו כך.

רוב האנשים הגיעו לצמתים האלה מבלבול שנוצר מחינוך מעוות ופסיכולוגיה שהצטרפה.
כשבפועל ייתכן מאוד וזו רק אשליה.


אז בהחלט הציבור הדתי צריך לשנות את כל יחסו החינוכי למיניות. כולל להטביות
זה תהליך שקורה בשנים האחרונות,אולי לאט מדי אבל קורה.
אחרי שזה יקרה ויהיה מתוקן-
ואחרי שאנשים יבחנו את הנטיה שלהם עם איש מקצוע
שיוודא שזה אכן ראשית הנטיה וכו-
תוכל להגיד שכל הומו הוא הומו מוצהר שלא יכול לשנות את נטייתו.
קראתי ברתק את דברייך ויש לי שאלההלוי מא
האם אתה סובר שבחברה הדתית ייתכנו יותר מקרים של הומוסקסואליות בגין החברה הנפרדת?
תודה פשוט אני..

אני לא חושב שיש יותר מקרים של הומוסקסואליות בחברה הדתית, ראה בבקשה את תגובתי הבאה:

 

תשובה - נשואים טריים

מניין אתה כל כך משוכנע שממקרה הפרטי שלך אפשר להשליךאאב
לכולם?
אתה בכוונה מגיב לתגובה או שהתכוונת להגיב לפוסט הראשי?פשוט אני..
אליך, ללא קשר לתגובהאאב
אוקיי, אז... קראת את כל מה שכתבתי?פשוט אני..
כולל עשרת הפעמים שבהם הדגשתי שמהמקרה הפרטי שלי אי אפשר להשליך לכולם?

זה די מתסכל,
לכתוב משהו כל כך הרבה פעמים, ואז לקבל האשמה כאילו אני טוען בדיוק את ההפך.

למשל,

''עד היום סירבתי לענות על השאלה הזאת לפני שהשתכנעתי שאני מדבר עם הומו/לסבית.
לא רציתי לענות לאחים של, לא להורים של, ובטח שלא לסתם סקרנים.

הסיבה לכך כפולה:
א. פחדתי שהורים או אחים יקחו את הסיפור שלי בתור הוכחה שזה אפשרי לכולם, ואז יבואו בדרישות או האשמות חלילה כלפי הבן/האח שלא מצליח להשתנות.
אני יודע מה זה כשההורים מאשימים אותך ומתביישים בך, ואני לא מוכן לגרום את הסבל הזה לאנשים אחרים.''

קראתי. אבל תקופה ארוכה מועלות כאן טענותאאב
על ידך
ביחס כולל לזה . ולכן נשאלת השאלה מניין אפשר להשליך ממקרה פרטי אל הכלל?
אתה יכול לשאול אותי מניין למדים שהרבי הוא המשיחפשוט אני..
אלה שאלות יפות מאוד,
אבל לא קשורות אלי...

עדיף לשאול אותן את מי שטוען כך.
אתה כותב שרבנים טועים שגישות טועותאאב
ואת זה רק במקרה שלך הפרטי.

איך?

רק רציתי להסביר את עצמי שרציתי להבין ולא סתם להקשות קושיות
כתבתי שכל מי שחושב שאין מורכבות, טועהפשוט אני..
אתה חושב שכל אחד יכול להשתנות? חבל, אתה טועה.

אתה חושב שאף אחד לא יכול להשתנות? ברכותיי, אתה טועה.

אתה חושב שאפשר להתחתן מתוך תקווה ש''אחרי החתונה זה יעבור''? מזל טוב, אתה טועה.

אתה חושב שזו תמיד תמיד נטיה מולדת? אשריך, אתה טועה.

אתה חושב שבכל המקרים זאת נטייה שנרכשה בגלל התרבות המקולקלת שיש היום? באסה, אתה טועה.
תודה על הלעגאאב
ועדיין תשובה אין
אני כלל וכלל לא לועג לךפשוט אני..
ב''אתה'' לא התכוונתי אליך, אלא לאדם כלשהו.
כלומר כל אדם שחושב ככה.

שאלת למה אני חושב שהרבנים טועים.
אני מסביר שזה לא קשור לרבנים, אלא לכל מי שטוען שאין כאן מורכבות וכולם אותו דבר.

גם בחברה הלהט''בית הרבה אנשים טוענים כך, וגם הם טועים.
אוקיי, ברור שמורכבות ישאאב
אבל עדיין אם מישהו נתקל במשהו ורק ממבטו שלו, כיצד ידע איך זה מערכתית?
אני מכיר מנקודות מבט שונות, על פני מספר דו ספרתי של שניםפשוט אני..
אני בקשר רציף עם עוד הרבה אנשים על הקשת הלהט''בית.
הנשואים שבינינו גם עושים שבתות ביחד.
אני בקשר עם רבנים שמתעסקים בנושא הזה, והם כולם בדיוק באותה הדעה כמוני (לא כל הרבנים בארץ, אלא כל הרבנים שאני בקשר איתם).

אפשר להגיד עלי הרבה דברים,
חלקם גם יהיו נכונים,
אבל להגיד שנתקלתי בסוגיה הלהט''בית רק מנקודת המבט שלי,
זה לא אחד מהם.
טוב, תודה לך על הסבלנותאאב
הסברת לעילא ולעילא דברי טעם.

עלה וגם הצלח.
תודה
אשריך 🌷פשוט אני..
ואני מבקש להזכיר:

לצערי בפורום אין טון ואין הבעות פנים.

אני מדבר לגמרי בצורה עניינית של דיון, ללא שום כעס או חוסר סבלנות חלילה, כדי להחליף דעות בצורה עניינית.

אם הרגשת אחרת,
אני מבקש סליחה.
אין לך על מה, את עצמך הבהרתאאב
וואו !משה


וראה גם סולם קינסימשה

כנראה שרוב האוכלוסיה יכולה לטייל קצת על הסולם הזה. אני מאמין שמי שנמצא ב-6 יהיה לו מאוד קשה, אבל למי שנמצא באמצע יש אפשרות לטייל קצת.

 

 

דוחות קינסי – ויקיפדיה

אני מבין ממה שאתה כותביהודה224
שיש מצב שיש הרבה חבר'ה לא מאובחנים(?!) כהומו או בי..
והרבה כאלה שיגדירו את עצמם כהומו והם באמת בי... ועוד משהו אם אין הבחנה וקריטריון מסודר אז אין הוכחה שאי אפשר להשתנות גם הומו וגם בי...
ויש משהו שמאוד מציק לי בהבנה שאי אפשר להשתנות אם כן לא נתנו לפדופילים תקווה וגם להם לכאורה אין יכולת להשתנות אז למה מענישים אנשים כאלו אפילו על החזקת חומר במחשב לכאורה הם לא פגעו בשום אדם...
מענישים אותם על כך שהם פוגעים בילדים, לא על הנטייה שלהםפשוט אני..
להגיד שמענישים פדופילים בגלל הנטייה שלהם, זה כמו להגיד שמענישים שודדי בנקים על זה שהם אוהבים כסף.
לראות סרט כזה לא פוגע בילדים...יהודה224
כמו שלראות פור' לא פוגע... לכאורה צריכה להיות איזה סימטריה... כמו שסמים לצריכה עצמית זה לא סיבה לעונש..
בטח שזה פוגעפשוט אני..
ההנחה היא שילד, להבדיל ממבוגר, לא יכול לתת את הסכמתו להצטלם לסרט הזה.
זה נעשה בכפייה על מנת להרוויח כסף מהפצת הסרטון.

בלי צופים, התעשייה תגווע ותמות.

אשמח אם הדיון על פדופיליה ייעצר כאן, זה ניצלוש....
זה ממש לא ניצלושיהודה224
אבל אכבד את בקשתך בעיני זה דיון לגיטימי...
רק אציין שלא כל סרטי הפ' מהבנתי הדלה הם תוצרת הוליווד הרבה זה ניצול של עשירון תחתון ומי שאין להן מה לאכול...כך שההסכמה שם לא ממש הסכמה...
אבל אעצור כאן כבקשתך
אני מאמין שאפשר לשנות בהרבה מצבים אולי לא בכולם אבל אפשר לשנות, זו דעתי מהבנה באמת קטנה בנושא
וממש לא מסכים עם הלגיטימציה וההסכמה להקים משפחה מעוותת שכזו, אבל מה אפשר לעשות נראה שזה הרוחות שנושבות היום בעולם ואין מה לעשות...
בודאי שזה פוגע בילדים באופן ישיר!מקרוני בשמנת
כשיש שוק למוצר מסויים ויש לו ביקוש, אנשים ידאגו לענות על הביקוש הזה.
איך יוצרים פורנו קטינים בלי לפגוע בקטינים בדיוק?!? עצם צילום קטינים באופן מיני, ביצוע אקטים עם קטינים, או צילום והפצה של קטינים גם אם לא למטרות פורנוגרפיה- זה אסור וזה פוגעני.
כל התייחסות מינית לקטינים פוגעת בהם, בטח ובטח כשמישהו עושה איתם אקטים מיניים ומצלם את זה.
מדובר בניצול מיני בוטה, אם לא ביותר מזה. טין להם אפשרות לתת הסכמה, אם בכלל שואלים אותם...

ובפורנו "רגיל" יש המון בעיות של ניצול ועיוות ומה לא. מבחינתי אדם מוסרי לא יכול לצרוך פורנו ולחשוב שזה בסדר. זה לא.
מסכים לגמרי עם הסיפאיהודה224
העניין הוא האם צריך להענש ולפי משפט ההומואים לא צריך עי אם זה מותר גם זה מותר, כמו החזקת סם מסוכן לצריכה אישית
עצם הביקוש לסרטים כאלה פוגע הילדים, אתה מבין את זה כן?סופי123
יש ילדים שעוברים התעללות בלתי נתפסת כדי לספק את הדרישה לסרטים פדופילים.
מסקרנותשני30
מה עשית בסוף עם עצמך?
עכשיו קראתי וראיתי שאתה נשוישני30
כל הכבוד על הפתיחות ובשיתוף ו
על הדרך שעשית עם עצמך
מותר לשאול איפה ההורים שלך היו בנושא?
קיבלת תמיכה מהבית?
נקודה כואבת מאודפשוט אני..
ההורים לא קיבלו. שלחו אותי לטיפול המרה שהרס את חיי, וכשיצאתי מהארון בסוף שיעור א' הם זרקו אותי מהבית, פשוטו כמשמעו.
רק אחרי כמה חודשים הם התחרטו וביקשו לחדש את הקשר, אבל הנזק ליחסים בינינו ולנפש שלי כבר נעשה...
(הגבת במקום הלא נכון )משה


אני רוצה לתקן את זה.. מקווה שיעבודבסדר גמור

@שני30 תסלחי אם אם יגרם נזק.

עדכון: הצלחתי לשרשר לפותח כמו שרצית.

וואו כל הכבוד לך שאתה משתףמאמושלי
זה לא מובן מאליו בכלל איזה סיפור וואו אני באמת קראתי מהתחלה עד הסוף והייתי פשוט מרותקת זה היה מעניין באמת תודה רבה על זה
תודה על השיתוף, בהחלט נושא חשוב ורגישLola_123
כואב הלב שיש נערים ונערות מבולבלים שנמצאים בלי הכוונה .
הם קיימים באלפיהם...פשוט אני..


תודה רבה על השיתוף הכנה. מעריכה כל כךמקרוני בשמנת
כואב לי על אותו ילד-נער שנחשף לטומאה הזאת. אני גם לא הייתי רוצה יחסים אם זאת הייתה הדוגמא שלי...
הסיפור שלך מרגש מאוד ואני לא רוצה להגיד עליו יותר מידי דברים כי הוא שלך.
ברוך השם שזימן לך תיקון לחווייה הקשה ונתן לך לראות את הטוב ולמצוא אהבה בריאה.
נקבעה לי שיחה בזום עם חבר כנסת 🙈פשוט אני..
נתבקשתי לא לספר, אז אשמור על זהותו אנונימית...
הוו זהירים ברשותאאב
נראים כאוהבין... ואין עומדים לו לאדם בשעת דחקו
מסקרן לאיזה חבר כנסת יש מישהו שעוקב פה.. ירא שמים!
מדהיםהריונית ותיקה
תודה על זה , אתה ממש צריך להעביר הרצאות לאנשי חינוך .
תודה רבה פשוט אני..
בפני אנשי חינוך עיוורים וחרשים - אין לי בעיה 😁
יישר כח על הדברים המחכימיםק"ש
טוב שאתה מסביר את הדברים בלי צנזורה במילים פשוטות לאנשים לא מקצועיים כמונו.

יש לי כמה שאלות/הערות וכד' - אך מרפרוף על השרשור, נראה לי שכל המוסיף גורע (או מנצל"ש...).
תודה אתה יכול לשאול, רק תנסה לא לגרוע ולא לנצלש 😋פשוט אני..
מכיר את המאמר? מה דעתך?אנונימי חדש
עבר עריכה על ידי אנונימי חדש בתאריך ו' באב תש"פ 00:21
יחס התורה לנמשכים לבני מינם - לדעת להאמין

בנוסף כתבת שאתה לא מאמין לאפשר לשנות נטיה מינית, למה?
למה בחרת במילה "מאמין" ולא "חושב" לדוגמה?
מדהים!!!!!!!! חייב להפיץ את זה... תעשה שיחות או משהו כזה...לב אוהב


שאלהבת 30
שעלתה לי כשקראתי מה שכתבת.
האם היה אפשר למנוע את הפגיעה שלך מהסרטון ההוא- אם מישהו- הורים, מורה, וכד' היו מסבירים מלך כבר בכיתה ה-ו על מבנה הגוף של האיש והאישה וכד'?
כלומר- אם היית נחשף לענין בצורה פשוטה, נקיה וישרה, יכול להיות שהטראומה מהסרטון היתה נחסכת?

אני שואלת כי אני מניחה שהרבה הורים לפעמים מתלבטים בשאלה ''מתי לדבר עם הילדים'', ואצל בנות זה יותר פשוט- צריך לדבר לפני שמקבלות מחזור.
אצל בנים- יתכן שיש נטיה לדחות שיחה חשובה כזאת.
לכל שאלה תשובהפשוט אני..
מקווה שזה בסדר שאני מעתיק

שאלה יפה, אני עד היום לא לגמרי יודע למה אני הגבתי בצורה כזאת בזמן ששאר החברים דווקא די נהנו ממה שהם ראו.

אני מניח שזה בעיקר בגלל שאפילו לא ידעתי עד אז איך נראה גוף האשה, ובטח שלא ידעתי מה זה בעצם אומר "יחסי מין". הייתי ילד טוב ותמים, והנושאים האלה היו רחוקים ממני.

תארי לך שלא ידעתי איך נראית אשה ללא בגדים, ולא ידעתי שכאשר אוהבים ורוצים "לממש" את האהבה אז מורידים את הבגדים. חשבתי שכשאוהבים מתחבקים ומתנשקים, לא יותר מזה.

ואז, ברגע אחד שכלל לא הייתי מוכן לקראתו, גיליתי את שני הדברים האלה ביחד - בצורה כל כך קיצונית ובהמית. בלי שום הדרגתיות, בלי שאני בכלל מוכן מבחינה נפשית ומינית לגילויים כאלה.

כלומר יכול להיות שאם אני הייתי בדיוק אותו האדם, אבל הייתי יודע מראש מה אני עומד לראות, וכבר הייתי מכיר את גוף האשה וכו' אז לא הייתי מושפע בצורה כ"כ קיצונית מהסרטון הזה. הוא לא היה גורם לי לחשוב ש''זה מה שנשים רוצות לעשות עם הגוף שלי''.

כמובן שזאת הערכה שלי, אבל אין לי דרך לאמת אותה 🧐
כלומר יכול להיות שאפילו עם ''הכנה'' מתאימה אני הייתי מאוד נגעל ומגיב ככה.
תודהבת 30
לא קראתי בתגובות.חגהבגה
קראתי בשקיקה.
תודה רבה לך.
בבקשה, בבקשה לך תעשה עם זה משהו גדול, ותסביר לכולם ולעזור, לכל כך הרבה- אבל באמת.
וואו.
אין לי מילים.
איזו תגובה מחממת לב, תודה 🤗פשוט אני..
קוראת אותך פה המוןחגהבגה
והייתי כ"כ סקרנית לקרוא את הסיפור שלך.
פשוט קידוש ה' עצום, תודה ענקית!
זה מלמד אותנו על התמודדות בהרבה תחומים- בחירת טיפול רגשי מתאים- בכל הנושאים, חשיפה מוקדמת לפורנוגרפיה והתמודדות של בני נוער מולה, וכמובן, התמודדות עם נטייה מינית שונה, ובעצם האמת שונה ממה שלימדו אותנו עד היום.
באמת תודה לך.
לא הצלחתי להבין משהוNoni
אז למה לדעתך לא לאסור את טיפולי ההמרה כמו שנעשים?
ומי שרוצה כמובן עדיין יכול ללכת לטיפול פסיכולוגי (כמו כל אדם סטרייט שהולך לטיפול פסיכולוגי) באמצעותו יבין אם "באמת הצינור שלו y" וכל שאר הדברים שכתבת בצורה מדהימה,
אגב תודה רבה!!
הבעיה היא הניסוח של החוקפשוט אני..
החוק מגדיר טיפול המרה כטיפול שמיועד לשנות נטייה מינית.
הוא לא מבדיל בין טיפול הכרוך בכאב פיזי וצפייה בפורנו למשל, לבין שיחה לגיטימית עם פסיכולוג על מנת להבין אם יש בסיס לאפשרות ''לטייל'' על גבי הסקאלה של הנטייה המינית.

ותודה רבה הפידבק המשמח 🤗
הבנתי..Noni
תודה!
והנה, כתבה על הרב לוינשטיין עמוד הראשי של ערוץ 7פשוט אני..

הרב לוינשטיין: אל תשתמשו במילה

 

הרב אומר בדיוק את הדברים שאני כתבתי כאן:

 

"זו שיטה מיוחדת בתקשורת איך לשנות דעת קהל", הוסיף. "מה הם עושים? לוקחים מילה: 'טיפולי המרה'. מה כלול במילה הזאת? היא מילה מפחידה, כי הרקע שהיא נולדה היה טיפולים אלימים, טיזרים חשמליים, פגיעות גופניות בבני אדם. דברים נוראים שנעשו בעבר".

"עכשיו הם אומרים, אנחנו רוצים להפסיק את זה. מי יתנגד למילה כזאת נוראה שמאחוריה מסתתר שד נורא? אז הם מכניסים בתוך המילה הזאת עוד משהו קטן, את העזרה הכי חשובה לבני אדם, טיפול פסיכולוגי הגון, עדין ואנושי", אמר.

תודה... מדהים איך כשרוצים מצליחים ( תקשורת וכו) כל פעם מחדשNoni
לעוות את הדברים..
לגבי דברי הרב לוינשטייןפריקה2
הוא מדבר על טיפולים שנעשו בעבר אבל נעשים כאלה גם היום, כפי שהעדת בעצמך.
האמירה "בעבר" אינה בעייתית לדעתך? היא מציגה את המצב כאילו אין עוד טיפולים בעייתיים כשזה רחוק מלהיות נכון.
לא אל הטיפולים האלה הוא מפנה, וזה העיקר מבחינתי.פשוט אני..




טוב לדעת, תודה!פריקה2
תודה לך. וכל הכבוד.אלעזר300אחרונה


איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסףאחרונה

מה לא עישנתי... זו השאלה.

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון