אני גם חשבתי שאני לבד בסיפור הזה.

אבל גיליתי שלהרבה הורים קשה להרדים תינוקות...

ואת ממש ממש לא אמא גרועה. פשוט צריכה קצת עזרה. לא קרה כלום.

חיבוק

יש מיליון ילדים כמוה ומיליון אמהות כמוך. באמת

גם אני כזאת ולא מתביישת

אצלי יותר גדול ועדיין ישן איתנו,ועדיין מרדימה אותו 

מה עם עגלה?

אבל לא הבנתי למה מישהו מכם צריך להיות איתה כדי שלא תיפול. היא כבר גדולה,היא מבינה,היא לא תקפוץ ראש לרצפה. ובטח היא כבר יודעת לרדת. אז מצמידים מיטה לקיר,מאבטחים עם כריות מסביב כדי שלא תתגלגל בטעות מתוך שינה, ואם היא תקום היא תרדם לבד

אז תעשי חיפש בפייסבוק על שינה מחבקת של אלכסנדרה. בגישה הקשרותית. 

תקראי קצת מה היא כותבת

אין לי עצות, אבל גם אני מתמודדת עם דברים דומים וזה לא אומר שאני אמא גרועה.

להפך, את נותנת את כל החיים שלך למען הילדה שלך, זה דבר עצום!

א. אם תצליחו לבטל את עניין ההורה המושבת כבר עשיתם צעד גדול...

תהפכו את העולם כדי למצוא דרך (ע"י דומם ולא ע"י בן אנוש) שתגן עליה מנפילה מהמיטה.

להצמיד את המיטה לקיר או לשים מיטת תינוק או עריסה או כל דבר שיגן עליה. בטח אפשר למצוא פתרון. לא הגיוני להיות מושבתים ככה.

אנחנו הורדנו דופן למיטת תינוק והצמדנו אותה למיטה שלי, אין לתינוק לאן לברוח...יש לו את המיטה שלו ולנו את שלנו..

ב. ייעוץ שינה זה רעיון טוב, אולי אפשר לוותר עליו אחרי מחשבות שיכולות לעזור.

האם היא לא עייפה בשעות הללו או התלות בהנקה גורמת להתעורר?

אני מניקה בשכיבה ומרדימה בשכיבה, עד גיל שנתיים לפחות.

כשהתינוק עייף ולא ישן אחה"צ כבר- הוא נרדם בכיף, אחרי מקלחת, בערב.מתעורר אחרי כמה זמן, מניקה שוב, נרדם שוב לכמה שעות או עד הבוקר.

אז מציעה לך לתת את הדעת על מידת העייפות שלה, סדר היום שלה, זמני השינה שלה במהלך היום, אמבטיה בחלק מטקס שינה ואמצעי להרגעת והרפיית הגוף לקראת השינה.

בהצלחה!!

בס''ד

ולך, @הריון ולידה2 היקרה 💙

כשהגדול שלנו היה פחות או יותר בגילאים האלה (היה בן שנה למעשה), עשינו ייעוץ שינה ששינה את חיינו לטובה. עד היום אנחנו מברכים על ההשקעה שעשינו אז, זה לימד אותנו כל-כך הרבה ועשה את חיינו לכל-כך יותר שפויים!

הוא גם היה נרדם רק בנדנודים, שעם הזמן הפכו ליותר ויותר ארוכים (זה כמו תרופה שהגוף מתרגל אליה, ושהופכת ללא יעילה יותר. אז צריך להגביר את הכמות, עוד ועוד ועוד.........).

גם אצלנו זה יכל לקחת המווווווווון זמן (40 דקות, שעה ויותר...). הגב כאב. נושאי השיחות ביני לבין בעלי נגמרו. דיברנו רק על ההשכבות האינסופיות האלה. נותרה רק עצבנות תמידית, שכמוך, התעצמה סביב שעות ההשכבה. 

ממש ממש ממש מבינה את התסכול שלך. זה סיוט לכל דבר! קחי חיבוק גדול. את ממש, אבל ממש, אבל ממש!! לא לבד בדבר הזה! כמו שכתבו מעלי. כל-כך הרבה הורים מתמודדים עם הדבר הזה.

*

בזמנו, עשיתי מחקר לגבי סוגי הייעוץ שונים (זה היה לפני 7 שנים) ובסופו של דבר הגעתי לשיטה שממש מצאה חן בעיניי. קוראים לשיטה הזאת ''שיטת לילה טוב'' (מי שפיתחה את השיטה הכשירה מדריכות שכולן מוסמכות בשיטה). היופי בשיטה הזאת היא שלא משאירים את הילד בוכה לבד לרגע. זה לא אומר שהילד לא יבכה. בימים הראשונים סביר שיהיה קצת בכי (או קצת יותר. זה גם יכול לקרות. אבל לא מחייב). אבל את כל הזמן אתו. לידו (בלי פלאפון). ממש אתו. ניגשת אליו כל פעם שהוא בוכה.

כל התהליך הוא של שבועיים-שלושה. למעשה רק הימים הראשונים מאד מאתגרים ודורשים המון מההורים. (המטפלת יכולה להמשיך להרדים איך שנוח לה, אין לזה השפעה על מה שקורה בבית). לאחר מכן התהליך ממשיך אבל אין עוד עבודה רבה וההשכבות כבר נינוחות, נעימות וקצרות.

יש לנעמה ברודי-שמש (מדריכה בשיטת לילה טוב) סרטונים מאד טובים ביוטיוב. בזמנו חרשתי אותם והם לימדו אותי הרבה. אבל בפועל רק ההדרכה האישית הצליחה ממש לעזור לנו. כי יכולנו לשאול שאלות, כי זה היה מותאם לבן שלנו ספציפית, כי היא אמרה לנו מתי לעבור לשלב הבא וכו'.

אני לא זוכרת כמה זה עלה בדיוק, אבל אני כן זוכרת שזה היה מאד יקר (אולי 1200 ש''ח?). היום אפשר לרכוש פורמולה של קורס אונליין + ליווי או רק קורס אונליין וזה יותר זול אני חושבת. (אני לא יודעת אם זה אפקטיבי באותה המידה. לנו באופן אישי הליווי האישי היה משמעותי).

*

לגבי רגשות האשמה... לקחת את זה ממש קשה. זה נוגע לך ממש עמוק בלב כל הסיפור הזה... שומעים את זה ממש. חיבוק גדול יקרה! על ההתמודדות עם הקטני, ועל התחושות שאת מרגישה. לא פשוט בכלל, בכלל...

תנסי לצאת מעצמך שנייה,

לכמה רגעים...

תנסי להתייחס לעצמך כאילו היית מתייחסת לחברה יקרה ומוערכת.

לא היית מנסה להסתכל אליה בעין טובה ובלב חומל?

לא היית אומרת לה שהכל בסדר, ואנחנו לא נולדות אימהות וזה דבר שאנחנו צריכות לרכוש?

לא היית משקפת לה את כל העייפות האדירה שלה? את כל שעות השינה החסרות שלה? את המחסור בזמן לעצמה ובזמן לזוגיות שלה?

לא היית מסבירה לה שכשאנחנו ככה שורדות,יממה אחר יממה, הראש לא פנוי לחשוב באופן צלול, ושהוא מתקשה לשבור את מעגל הקסמים הזה ולהמציא פתרון חדש?

לא היית מעודדת אותה שאין כזה דבר טעות, יש רק למידה וצבירת נסיון?

לא היית אומרת לה שלא קרה כלום!, ובסך הכל היא רק מרדימה את התינוק באופן שלא מתאים לה יותר?

לא היית מפרגנת לה בטירוף על כל השעות שהיא עמדה וניסתה להרדים את הילד ברכות ובסבלנות? על כל השעות שהיא ישבה לידו כדי שהוא לא יפול? על כל האהבה, המסירות והדאגה האלה?

לא היית מזכירה לה את כל מה שהיא ותינוקה כן הרוויחו מהשינה המשותפת ומההרדמות על-ידי נדנודים והנקות, כל עוד זה עבד? הקרבה, הרוגע, המתיקות, ההתכרבלות, הביחד...

לא היית אומרת לה שתמיד אפשר לשנות וזה ממש ממש לא כזה ביג דיל?

לא היית אומרת לה שאימהות נמדדת במיליוני דברים (אם זה בכלל דבר נמדד), ושאיך מרדימים תינוק, זה רק אחד ממיליוני הדברים האלה? אימהות זה להלביש, לכבס, להאכיל, להחזיק לגרעפס, לנחם, להניק, להחליף, לעבור לידה, לסחוב את הקטני 9 חודשים, לחפש מסגרת מתאימה, להביא למסגרת ולהחזיר, לקנות את כל הדברים להם הוא זקוק ברמה החומרית, לקחת לרופא, לדאוג לו, להתפלל עליו, לדבר איתו, לשיר לו, להוריד כינים, לשחק איתו, לעודד אותו בקריאות מפרגנות, להעניק לו כישורים חברתיים - וכל זה, זה רק כשהוא תינוק!!! אחר-כך הוא גדל ויש עוד ים של דברים חדשים שאנחנו עושות לילדים שלנו. ים של דברים! בחלק מהם אנחנו נצליח. בחלק מהם אנחנו נתמודד. בחלק מהם אנחנו נהיה מוכשרות. בחלק מהם נהיה פחות. ככה זה... וככה גם צריך להיות.

לא היית מרגיעה אותה ואומרת לה את כל זה?

מתוקה שלנו,

קחי את כל המילים הטובות שנכתבו לך כאן

תקראי אותם עוד פעם אם צריך

ותני לעצמך

טפיחה גדולה על השכם!

על כל הדרך שכבר עשית

ועל ההחלטה להתייעץ לגבי דרכים חדשות.

תני לעצמך טפיחה גדולה על השכם

וחיבוק אוהב.

מגיע לך כל-כך, אימא יקרה וטובה שאת ❤!

נגיד חודשיים..

פשוט נשכבים במיטה ליד, מדברים מדי פעם, אם זה צרחות ממש מלטפת או מרימה.

מתי מתקדמים הלאה? בא לי שהיא תלמד להירדם לבד אבל אני לא מצליחה להשאיר אותה בוכה לבד בחדר

עד איזה גיל נורמלי לחכות איתה עד שתירדם?

בת שנה

שילמנו מעל 1000 ש"ח. ייעוץ ממש אינטנסיבי ויום יומי.

לא עזר כי תכלס לא ממש מחדשים לך משהו פשוט עוזרים לך להתמודד(יותר בקטע הנפשי) עם הבכי של הילד (והלכנו על הייעוץ שהיה נשמע הכי הכי מכיל שיש) בסוף את צריכה לדעת שאם את לא מוכנה לשמוע את התינוק בוכה אז זה לא ילך. 

ואני לא הייתי מוכנה לשמוע אותו בוכה ולכן זה לא הלך. (ואין דבר כזה ייעוץ בלי בכי גם אם יגידו לך שכן)

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).