נשים למען המקדש עונות לרב ליאור: עולות בטהרה - סרוגים

ישנם מספיק פעמים שהיא כן נותנת.

לדעת הרב גם במסלול של המשטרה אפשר להיכשל באיסורים.

הוא מתכוון שהיא עלולה להביא לכניסה למקומות כאלה.

אתה חולק על זה?

כי לאן המשטרה לא מאפשרת הוא גם יודע,

ואם היא לא מאפשרת ממילא המפה לא עלולה להביא לכניסה אליהם.

אא"כ אתה חושב שהרב מפרסם מכתב לא רלוונטי.

אא"כ מבקשים מהם. ואז הם שואלים אם כל המשתתפים מסכימים, ואם לאו- לא הולכים לשם.

אבל המסלול הרגיל לא מאפשר להיכנס למקומות אלו.

היה נשמע מדבריך שהמסלול של המשטרה מחייב להיכנס למקומות אסורים.

@אוא"ר כתב: "בפועל טעות לא יכולה להיות כיון שהמשטרה לא נותנת לצאת ממסלול מוגדר".

עניתי: "המסלול שהמשטרה לא נותנת לצאת ממנו הוא לא המסלול של הרב ליאור".

הוספתי: "לדעת הרב גם במסלול של המשטרה אפשר להיכשל באיסורים";

אם המשטרה לא היתה מאפשרת להיכנס למקומות שאסורים לדעת הרב,

הרב לא היה כותב שהמפות עלולת להביא לכניסה למקומות כאלה.

ממילא, או שתטען שהרב פרסם מכתב לא רלוונטי,

או שהמשטרה מאפשרת להגיע למקומות אסורים לדעתו.

ישנן 3 מקומות בהר הבית בהן המשטרה נותנת אפשרות להתקרב לרמה ולחזור אח"כ למסלול. א' במזרח יש אפשרות לעלות על המדרגות, ב' בצפון ניתן להתקרב עד למדרגות של הרמה, ג' במערב ניתן להתקרב למדרגות של הרמה.

לפי פרסוםש להרב אלקנה ליאור, הרב דב ליאור חושש לדעת הרב גורן. לפיכך יש לחשוש כי המקדש כולו נמצא יותר מערבה ויותר צפונה מן המקובל(דהיינו, שיטת הרדב"ז). ועל כן אסור להתקרב לרמה מן הצד הצפוני והצד המערבי אע"פ שהמשטרה מאפשרת.

אני מבין איך שיטת הרב גורן  היא מערבה יותר בצורה שמגיעים אל השטח האסור בתחתית המדריגות. אני לא מבין איך הזזה של מטרים ספורים צפונה אמורה להביא לחשש עזרה בחלק הצפוני.

אני אישית שאלתי על זה את הרב ליאור והבנתי ממנו שמדובר על חשש חייל  בצפון ולא חשש עזרה.

הגדלתי לשאול ואמרתי לרב שע"פ המהרי"ט הרדב"ז והרמב"ם קדושת החייל בטלה בחורבן ומה שקדש לעתיד לבוא זה רק קדושה שקידש שלמה (עזרה בלבד, ללא חייל ועזרת נשים)  ובנוסף יש לנו ספק נוסף האם רוחב החיל היה 10 אמות או שעשר אמות היה רק הגובה/הרוחב במזרח וממילא יש לנו ספק ספקא. ספק האם יש קדושה בחיל וגם את"ל שיש קדושה ספק הלכה שהחיל הוא י' אמות וממילא כל מה שמחוץ לי' אמות משטח העזרות (לשיטה המחמירה ביותר) זה מותר לכתחילה להכנס לאחר טבילה וממילא בצפון יהיה מותר אף לעלות לרמה ולהתקרב כמה מטרים טובים (אפילו עשרות מטרים בודדים) והוא ענה לי שזה נכון להלכה ולא למעשה שיש לשים גדר שלא יעלו לרמה בכלל. לא הצלחתי ממנו להבין מדוע הוא אוסר להתקרב לרמה בצפון אבל מה שכתבת שזה בגלל הרב גורן לא יכול להיות נכון.

שלוקחת במטרים בודדים את המקדש דרומה לעניין כ50-60 מטר משם שעכשיו הם יהיו בחשש חייל?

ב זה לא ספיקא דדינה כי לא מצאנו אף אחד שכותב בפירוש אחרת וכל מי שדן בנושא התעלם מאיסור החייל - משמע שהיה לשיטתו מותר להכנס לשם. וזה מדוקדק גם מלשון הרמב"ם. אז אני מוכן לומר שלמרות שעקרונית זה הדין בפשטות אפילו אםם נתייחס לזה רק כאל ספק יש בזה ס"ס.

 לא מכיר מי שאומר שאם אין חייל קדושת הולכת לכל הר הבית. מאיפה לך חידוש זה?

ג אכן זה היה לפני כמה שנים אבל מה הקשר בין שיטת הרב גורן לבין החייל ברמה הצפונית? אפשר להגיד שיש לזה ראיות חדשות (ואשמח מאד לשמוע אותם) אבל זה לא קשור לכאורה לרב גורן

שאין בכוחי כאן לפרוט את כולן ואני גם לא מתחייב להשיב על מה שתגיב.

א. יש האומרים בדעת הרמב"ם שהחיל היה עשר אמות בגובה ולא ברוחב. לא מדובר בהכרח בחומת החיל אלא בגובה מפלסו מעל יתר ההר ועי' בחצרות בית ה' שלדברי הגר"ז קורן הרמה כולה היתה חיל - דבר שמתאים לגובה עשר אמות שהיא גבוהה משאר ההר.

ב. לשיטת הרמב"ם הכותב (הלכות בית הבחירה ז, טז): "החיל מקודש ממנו שאין גויים וטמא מת ובועל נידה נכנסים לשם", ע"פ ביאור מהר"י קורקוס שם: "בודאי שמלשון רבינו כאן נראה שסובר שאיסור תורה יש בו" (ועיין מנחת אברהם ח"א סימן כג שהאריך בנושא), קדושת החיל הינה מן התורה.

יש עוד כמה טענות, אבל כאמור, אין בכוחי כעת לפרטן (וגם את אלו כתבתי בקצרה ממש ואולי לא מסודר מספיק).

שהרב ליאור כן אמר שזה דין נכון.

חידושו של רב אברום שהחייל הוא מהתורה הוא חידוש עצום והמקור שלו הוא דיקדוק שלא ברור כלל בדברי הרמב"ם. זוכר שיש מחלוקת רמבם רשי אם זה אורך או גובה לא זוכר מי אומר מה.

אבל זו מחלוקת ויש מספיק מי שאומר שזה רוחב.

לשיטת הרב קורן אכן זה לה מקום סביר מאד אך לא וודאי ולכן יש ספק אם היה שם חייל וספק אם החייל קדוש. 

המסלול שמצורף למכתב מתרחק מהרמה מכל כיוון - בפרט ממערב.

מהר"י קורקוס זה חידוש של ר' אברום? נו, באמת. מה עוד?

מ"מ, מידי ספק לא יצאנו. לא ידועה לי הכרעה חד משמעית במחלוקת הראשונים הזו,

של פוסק בעל כתפיים שיכול להכריע מדעתו במחלוקות ראשונים

(כמובן, בכלל זה ככל הידוע לי גם הרב ליאור לא הכריע חד משמעית

ולא שמעתי שחלק על ר' אברום בנושא הזה).

הוא אמר לא למעשה! השאלה היא האם בכל המקומות זה חשש דאו או רק במערב.

מהר"י קורקוס הוא היחיד שמבין ככה את הרמב"ם שחייל זה דאורייתא ורב אברום ממשיך שזה גם היום בחייל.

וודאי שלא הכרענו הצגתי את זה בתור ספק. 

אני אעשה סדר.

 לא אמרתי לא מה אני חושב ולא מה אני עושה.

אתה אמרת שהרב ליאור חושש בצפון בגלל הרב גורן. אני לא הבנתי איך הרב גורן קשור לצפון מלבד פפער של אמות בודדות שלא משנה בכלל למי שלא נכנס לעומק הרמה.

הוספתי ששאלתי אותו על הספק ספיקא והוא  אמר לי שאכן עקרונית אני צודק אבל צריךך לגדור גדר ברור והרמה זה גדר ברור. (וממילא לכאורה זו שיטתו שלצפון הרמה אין חשש בכלל שהגיע העזרה וממילא אין נפקותא לשיטת הרב גורן) עכשיו טענתם ואני מאמין שיש ראיות חדשות לשיטת הרב גורן. מצוין! אשמח לראותם! אבל זה לא קשור לצד הצפוני. הטענות שקשורות לצפון הם על גודל החייל ולא על מיקום המזבח/אבן השתיה.

הוא כמה יותר ממאה מטר (כיפת הסלע עצמה היא כ50 מטר אם אני לא טועה) עכשיו רוחב העזרה היה קל"ה אמה שזה במטרים67.5 מטר.  אם אבן השתיה היא קה"ק אז זה בול באמצע -  33.75 מטר מאבן השתיה זה כבר לא עזרה. שזה בערך 10 מטר מחוץ לכיפה.

אם תזיז הכל צפונה בשביל המזבח זה סד"ג של 15-20 אמות מקסימום. אז ניקח עוד 10 מטר ו20 מטר אחרי הכיפה אפילו לשיטת הרב גורן זה לא עזרה. תוסיך עוד 30 מטר (60 אמה) לחייל ועדיין לא הגעת לקצה הרמה.

הרב אלקנה ליאור משרטט מפות מדויקות מאוד.

העזרה בהחלט יוצאת מתחום הרמה,

וע"פ הרב גורן הנצמד לרמה במערב עובר בכרת.

(נ.ב. יכול להיות שלא הובנתי. דיברתי בהודעה הזאת על החלק הצפוני בלבד ולא על החלק המערבי. בחלק המערבי אם אבן השתיה היא המזבח אכן העזרה יורדת מעבר לרמה במערב! לא בצפון)

זה חשש חיל עד שם לא וודאי חיל לשיטתו. כך לפחות יצא כשדיברתי איתו על זה

עם אביו שליט"א. ייתכן שמה שיאמר כעת ידויק יותר בהמשך וממילא יהיו שינויים.

מאחר שהרב כתב שבקרוב יצא מחקר שיבאר את הדברים,

אני חושב שמוטב להמתין שהמחקר יסתיים ויצא לאור במקום להטריד את הרב.

לשאול אותו שאלות וחשבתי להעלות את זה על הדרך. למרות שעכשיו עם הקורונה פחות יוצא לראות את הרב...

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?