שרגש לא ייגלוש, שלא ייגזימו הדמעות
שלא תכבה הלהבה, שלא יהרוס תבלין האהבה
ועברו 5 דקות, עוברות גם השעות
עדיין לא בוטחת, אבל נחנקת מחומות
תדעי שאשוב, יצאתי לתדלק.
רק תשאירי שביל ואור דולק
שאגיע שוב, למי שיודע לחבק
תשגיחי על הסיר, מידיי פעם לערבב
לראות שהכל בפנים נכון
שמא התאהבתי בצעד לא נבון
שמא גולשות הדמעות, סודקות את השריון
ונכון לא אמרתי, גם אף פעם לא אומר
ואינני מרשה כלל, אבל...
תערבבי, תתבלי,
דייקי את שפספסתי בעצמי
תעלי את ששקע ונעלם, את שאבד למול הים
למדי אותי איך ומתי לערבב
איך אדע מה טעות ומה נכון
לדעת לפני שאתאהב, מיהו האדם שאוכל איתו לישון
מול מי הדמעות ייסדקו את השריון
ומה בכלל הופך צעד לנבון
אני יוצאת אל שזמן לא נודע
איתי הגוף, תשגיחי על הנשמה
צאי איתי אל המסע, אל השביל
אל העבר שעוד מוביל
רק תזכירי לי מידיי פעם לערבב
לבדוק שבפנים הכול לפי המתכון
שכשאתאהב, יהיה זה לאדם הנכון
עד שייגלשו הדמעות, ואשתחרר מכובד השריון



