שיח מתמשך בענייני המחזור וההתפתחותתפוחים ותמרים
מאז שעודדתן אותי לפתוח את הנושא עם הבכורה שלי, מתקיים בינינו שיח תמידי.

באחד הימים קראה לי לשירותים כי ראתה שם משהו אדום (שהסתבר כחתיכת בגד).
השבוע באה איתי לקנות דאודורנט ותוך כדי הסתכלנו במדף של התחבושות עם הכנפיים (וואווווו!!!!! כמה סוגים?!) וקנינו חבילה אחת.

היא: אימוש, יש עוד מלאאאא זמן, אולי נקנה כשהוא יגיע?
אני: את חושבת שיהיה לנו כיף לרוץ לקנות עם דם בתחתונים?
היא: רעיון טוב! בואי נקנה
לקח לנו רבע שעה (!) למצוא סוג לא ארוך ולא סופר סופג 🤣

ו.. אני מאושרת שהנושא מדובר בינינו בכזו טבעיות
בחיים בחיים (בחיים!!!) לא הייתי קוראת לאמא שלי לשירותים.... ולא משנה מה הייתי רואה שם,
או שהיינו הולכות ביחד לקנות מוצרים למחזור.
לי סוג הפתיחות /טבעיות הזו היה חסר לאורך החיים. וזה משהו שאני שמחה לתת לה.

כמובן מוטרדת מכל מה שאני לא נותנת לה (ואפילו לא ממש יודעת מה זה....) אבל מדחיקה כרגע. בטוחה שהיא תעדכן אותי בגיל ההתבגרות.
איזו מתוקה היא.בת 30
מקסים!!.גם הבת שלי ביקשה שיהיו לה בתיק שתי תחבושות, ליתר בטחון.
את מעוררת השראהנפש חיה.
אין מה לומר, מלבד ״כל הכבוד״ לכן !קרן-הפוך
פשוט נהניתי לקרוא. איזה יופי שכך!! נשמעות אמא ובת פתוחותהשם בשימוש כבר
ורגישות. ברוך ה'!
תודה רבה לכן! לא מאמינה שהייתי יודעת איך לדבר איתה בכללתפוחים ותמרים
בלי כל העצות הטובות שקראתי כאן והמילים המדוייקות שנכתבו פה.
תודה לכל מי שהעשירה אותי והפרתה אותי ועודדה אותי !
וואי אפשר גם טיפים איך לפתוח את הנושאאני זה א
עם הבת שלי .. היא בת תשע וחצי ונראה לי שמתחילה קצת להתפתח בשדיים.. האמת שאני התפתחתי הרבה יותר מאוחר רק לקראת גיל 14 וחשבתי שיש לי זמן אבל אולי אני טועה לא רוצה שיתפוס אותה לא מוכנה.. התחלתי לדבר איתה בקטנה על עניין של הגוף אבל היה נראה שהיא בכלל לא מבינה ..אשמח לטיפים ולשלבים ...
איזו אמא מדהימה שאת!! וואו!אין לי הסבר

איזה כיף שזה ככה

מממשששש כיף! ככ שמחה שהיא זורמת איתיתפוחים ותמרים
מדהים!הריוניסטית
יש לי עוד הרבה שנים עד הגיל הזה.
אבל כל כך מתפללת שיהיה בנינו קשר פתוח בכל נושא, כמו שלי לא היה.
את אמא מדהימה, באמת!
וואו את ממש נותנת לי כח להתחיל לדבר עם הבנות שלי...תודה לך ה' 🙏
אלופה!!חיכיתי חיכיתי
את ממש מקור להשראה.
חוששת מהרגע שאצטרך להתחיל לדבר עם בת השמונה שלי...
שלי כבר בת 9.5 וזירזו אותי פה.... 😁תפוחים ותמרים
הבת שלי בת 8 וחצימחכה עד מאוד
ומצאה את שלי!!!
חקרה אותי לספר לה
אז סיפרתי
מוקדם מידי???
מה אתן אומרות?מחכה עד מאוד
קפץ סיפרתי היום על מחזורמחכה עד מאוד
כי היא מצאה תחבושות...
ושאלה שוב ושוב
פוחדת שהיא תהיה במתח
כמה שנים עד שתקבל כי זה רחוק...
או שתספר לחברות....
בעניין הלספר לחברות-אין לי הסבר

חשוב שתבין שזה עניין אישי,

ושלא תדבר על כך עם חברות...

 

מניסיוני המר--

חברות זה לא מקור מומלץ לשמוע על עניינים כאלו

עדיף שישמעו על כך מאימותיהן...

 

אם הבת שלי היתה רואה ושואלת ללא ספק הייתי מספרת!!

חושבת שעשית כמו שצריך(חושבת=לדעתי האישית)

לא נראה לי שניתן למנוע את זה.44444
שיחות מחזור בגיל סוף יסודי זה כמו שיחות על דייטים בגיל 20.
זה השלב שלהם בחיים.
חלק מהתפתחות תקינה למדי בעיניי.

כן הייתי נותנת גבול איפה לא מתאים לדבר על זה אבל ממש לא אוסרת של שיח עם חברות בנושא.
גם בגיל 8.5.

אם הבת שלי בגיל הנ"ל היתה מגיעה עם מידע מחברה (בעיקר כשהיא קטנה בשנתון) לא הייתי מזדעזעת.... כבר הייתי מסבירה בצורה מסודרת.....
מסכימה.טארקו
למה לא לדבר על זה עם חברות?כי לעולם חסדו


החברה הכי טובה זה השכנהמחכה עד מאוד
והיא ילדה בת 7!!מחכה עד מאוד
וזה כבר מוגזם
הבת שלי בת 6.5 (קטנה בשנתון עולה לכיתה ב')44444
האמת אם היא היתה שומעת- לא סוף העולם בעיני.
אני גם ככה בהריון והיא שואלת מיליון שאלות.
אז ממש על מחזור לא אמרתי אבל זה די השלב הבא....

אפשר להגיד לה לא לדבר על זה עם בת ה-7.

אם היא קטנה בשנתון אז זה אומר שהיא עולה לכיתה ד'. ככה שבכיתה ד' כבר מספרים ומדברים על זה עם הבנות. מנש לא רואה בעיה.
בכיתה ג' אולי הרבה לא מדברים עוד אבל לרוב זה יראה נורמאלי שבת תגיע עם ידע כזה מחברה.

באמת אפשר לבקש לא לדבר עם אותה שכנה. להגביל שיחה עם חברות בנושא זה להגביל אותה מלהשתתף בשיחות עם חברות- בטח בעוד שנה.
לא סוף העולם אם היא תספר לחברות.....44444
בגיל 9-10 כבר ממש מקובל לדבר איתן על זה.
גם בגיל 10 במיוחד אם היא קטנה בשנתון כנראה כבר המקדימות יתחילו לקבל מחזור.....
כל שבגיל 8.5 זה די סביר במיוחד אם קטנה בשנתון.
אני אמרתי משהו בסגנון הזה:מ.א.
יש הורים שמעדיפים לספר בדרכים שונות או בזמנים שונים, ולכן לא משתפים בזה חברות - כדי לתת להורים להחליט איך הם עושים את זה.

ככה זה לא הופך למשהו מסתורי ומלחיץ שאסור לדבר עליו, אלא עניין פשוט של כבוד לחינוך של אחרים.
נראה לי זה תלוי איפה גרים....44444
בממ"דים עם אוכלוסיה מגוונת ומאד פתוחה,מידע וחשיפה על מחזור בגיל 8 זו באמת הדאגה האחרונה שלי......

מקסים!דפני11
אהבתי.טארקו
בעיני לא... יהיו שיגידו אחרת...אין לי הסבר

אם היא כבר פגשה את זה לא חושבת שיש טעם להתחמק...

לדעתי, ממש לא.....44444
בצורה יזומה אולי הייתי מחכה לגיל 9, 9.5 אבל אם חקרה ושאלה גיל 8.5 נשמע לי ממש סביר.

האמת שהיא הייתה בשוקמחכה עד מאוד
דם????
חחח
גם בעלי היה בדיוק עזר לי להסביר...
והיא חזרה לעניינה ומשחקיה...
אבל היא מצחיקה!!
היום היא יושבת לידי
אני מריחה ריח מוכר...
אני אומר ת לה:
שולה....
שמת מהבושם שלי??
והיא נקראת מצחוק...
ואומרת:
שאני יהיה אמא
אני רוצה
מדף בשמים
מדף קרמים
ומדף שוקולדים...
מחי
מתוקה
כבר לא זוכרת את הסיטואציהאמא גם

אבל איכשהו הצעירה יותר (עוד לא בת 7) שמעה על מה אני והגדולה מדברות או אפילו ראתה משהו ושאלה

והסברתי

היתה בשוק בקטע של הדם

החליטה שלא טוב להיות בת,אמרתי לה שזה רק כשגדלים כמו אחותה הגדולה ועדיין לא קרוב אליה

לא הרחבתי,רק אמרתי כמה מילים שהיו הכרחיות להסבר

 

מה לעשות, לפעמים צריך להסביר כי הם חופרות

היא בטח חשבה שזה כואב, כמו דם מפצע.. מסכנה.ירושלמית טרייה
תכלס זה כואב ;)BL
אז אצלי ההיפך..באר מרים
אחרי השרשור שהיה כאן בנושא הכרחתי את הבת שלי לשיחה בנושא..

כל פעם שניסיתי ליזום היא התחמקה..

לקחתי אותה איתי ליום כיף בירושלים, אבל היא סירבה לשום דבר "נשי"-לא הסכימה שאקנה לה תכשיט.. רק הפתעות מהמקסטוק.. הלכתי איתה לדוכם של "דברי שיר" וממש רציתי לקנות לה ספר לקראת הבת מצווה (זה מתחיל להיות קרוב..) קאו משהו כזה "לנשמה" והיא ממש התנגדה.. הסכימה בסוף שאקנה לה ספר קריאה (מהסוג שיכלתי לקנות גם לבנים..).

ערב אחד היא יצאה איתי להליכה אז ניצלתי את העובדה שהיינו רק שתינו ולא היה לה איך להתחמק והתעקשתי לשוחח על זה.. היא באמת לא ידעה מה זה מחזור. (הכירה תחבושות כי ראתה אצלי אחרי לידות אבל חשבה שזה רק לאחרי לידה..)
אז הסברתי לה בשיא הקלילות.. ממש לא בצורה מעיקה..
היא רק חיכתה לרגע שתוכל להחליף נושא..

כשבאנו הביתה קראתי לה לחדר שלי ורציתי לתת לה את הספרון של "בואי ביתי" וברגע שהיא קלטה על מה זה מדבר היא סירבה בשום אופן לקחת ולא היתה מוכנה לשמוע מזה, טענה שזה "מבייש אותה"..
בסוף הנחתי את הספר במדף בארון שלי והראיתי לי איפה הוא ואמרתי לה שהיא מוזמנת לקחת מתי שתרצה..

כמה שזה מתסכל..
אחרי בנים שמדברים איתי חופשי על הכל דוקא עם הבת אני לא מצליחה..

ומצד שני היא משתפת אותי חוםשי בבעיות חברתיות, סיפורים על הצורות וחוויות צבית הספר, סיםורי סניף, מדריכה, שבט.. מי ברוגז עם מי ומה קקה בהפסקה..
מממש מפטפטת איתי כל היום שוטף..
אבל בתחום הזה - מסרבת..

וכבר יש לה ניצני שדיים.
קניתי לה לפני כמה חודשים ביחד איתה גוזיות אבל היא מסרבת ללבוש. מסכימה לשים את הגופיות בסיס-חצי במידה 0. זה גם סוגר לה את הפתח של חולצות פתוחות מידי..

יכול להיות שזה כי היא בת בין בנים?
לא בכוח. ניסית בכמה הזדמנויות, והיא עדיין לא מתחברת לענייניםקרן-הפוך
נשיים.

הרפי, עזבי אותה.

נוח לה ככה, ותזרימי איתה.

היא קלטה ומודעת שיש לה איתך דלת פתוחה, ובבוא העת כשהיא תצטרך אותך - היא תיזום.

לא יקרה כלום אם עינייני ההתבגרות המינית שלה ישארו לעת עתה במצב המתנה.

זה שהיא בת בין בנים, כנראה גם קשור.
אבל לא בהכרח.
כייף להישאר ילדה, כייף להישאר בתמימות הילדותית.

ההתבגרות שלה בא תבוא !

ותזכרי שלהתבגרות בנות יש עוד השלכות. לא רק התפתחות גופנית.
גיל ההתבגרות של בנות מלווה בקונפליקטים מול ההורים, בנות נעשות עקשניות ומרדניות.... מרגישות שלא מבינים אותן, פתאום יש מריבות וכעסים...
מאפיינים פסיכולוגיים של גיל ההתבגרות של בנות.
לא הכל ורוד וכייפי ביחסים בין אמהות ובנות בגיל ההתבגרות ...
אז היא לא בשלה לדבר על זה.טארקו
זה ממש הגיוני וטבעי שזה מביך אותה.

פתחת לה פתח. ומפה זה שלה.
ואם הקשר שלכן טוב אז בע"ה היא תגיע.

(אולי כדאי להתחיל איזה התכתבויות אמא לבת.. מחברת כזו שהיא יכולה לכתוב לך ואת כותבת לה וכזה
אולי שם יהיה לה יותר נעים לפתוח?
ואולי לא. ואם לא זה גם בסדר)
תראיתפוחים ותמרים
אני מנסה לחבר אמא כמוני עם ילדה שהיא (נניח שניה) - כמו אמא שלי ו... זה לא זורם.
אני טיפוס פתוח
אמא שלי טיפוס סגור
אני מוחצנת
היא מופנמת
לי נוח עם הגוף שלי
לה לא

אני לא נבוכה מענייני גוף ולא מתרגשת מהם - זוכרת את עצמי מקבלת מחזור בכתה ט' תוך כדי טיול שנתי - במקלחות המשותפות - פתאום מישהי צועקת לי - יורד לך דם על הרגל! !!!! (אפילו לא הרגשתי....) הלכתי בשלווה לתא שירותים עם טמפון, התארגנתי ויצאתי כאילו כלום.
מזל שידעתי לארוז לעצמי ענייני מחזור גם כשעוד לא היה סדיר.... 😁

זה אופי. אני הייתי בול ככה. כמו שאת מתארת.44444
עוד אין לי בת בגיל (אבל זה כבר לא רחוק...) אבל בתור זו שהיתה הילדה הזו ההמלצה לי כמה שפחות ללחוץ עליה.
ז"א- לתת מידע טכני, לדאוג למה שצריך ולשמור על הפרטיות.
זה אופי כזה. אחרי החתונה גיליתי את כל היתרונות שלו.
זה בסדר למרות כל השדרים מהסביבה שזה אופי לא לגיטימי ויש דרישה ל-100% שיתוף.
יש אנשים שאוהבים את הפרטיות שלהם.

לדעתי, תדאגי לתחבושות וכד'..
אל תשאלי אותה אם היא צריכה!!!!!
רק שיהיה לה ידע מאיפה לקחת.

לגבי חזיות- גוזיות מורכב יותר.
תדאגי שיהיו. מתי שהוא היא תשים. בסופו של דבר זה עניין אסתטי- לא יותר מזה.
בלי עצבים, בלי לחץ, עניין אסתטי נטו.

אני כל הזמן ברחתי מסיטואציות אינטימיות עם אמא שלי במשך כמה שנים טובות (האמת עד היום- בת 30+.....).

זה הרבה יותר גרוע.
יש אנשים שיוצרים איתם שיח דווקא כשאין יותר מידי שיתוף ואינטימיות יזומה.
אלא זורמים ונותנים להם את המרחב שלהם ולא נכנסים להם לחיים.
ואם זה משנה גדלתי במשפחה עם רוב מוחלט לבנות.44444
הכי חשוב זה שהיא יודעת שהיא יכולה לדבר איתך על זה.כי לעולם חסדו

אז היא לא בעניין עכשיו - בסדר.

בטח עוד מעט היא תתחיל לשמוע על זה מחברות ויותר תתעניין.

 

במיוחד שאת מתארת שהיא ממש מספרת ומשתפת על עניינים אחרים, ככה שזה לא שהיא פשוט לא רוצה לדבר איתך.

הכל טוב

 

וברוררר שבית של בנים משפיע...

 

בהצלחה!

אצלי...שמחה
השיחה הראשונה שאני עושה בנושא הזה
הוא על מעבר מילדה- לאישה.
אני מספרת לה שהיא כבר לקראת המעבר הזה. עוד שנה בת מצוה (או שנתיים. או 5 שנים. לא משנה... זה מתקרב...)
שואלת אותה- במה את מרגישה כבר קצת אישה? במה את מרגישה עדיין ילדה? מה את אוהבת בזה ובזה? ממה את שמחה? מה היית רוצה שיהיה אחרת?
וזהו. לא מחזור ולא כלום.
חושבת שזה הכנה לקראת נושאים "נשיים". מרכך קצת. אותה וגם אותי.

אחרי כמה שבועות- מתחילה שיחה על מחזור. ואני עושה את זה עם ספר. אנחנו קוראות יחד ומסתכלות בתמונות.
לא הכל בבת אחת. כל ערב קצת. או אפילו פעם בשבוע.
ובסוף נותנת לה את הספר.
ואז נותנת לה מארז מתנה עם פדים ונרתיק לפדים שהיא יכולה לשים בתיק.
איפה קונים נרתיק לפדים?תפוחים ותמרים
אפשר בארנק פשוטנפש חיה.
או קלמר יפה
לפעמים...שמחה
מגיע ביחד עם פדים שמתאימים לילדות. מתנה כזה... ואם לא- אפשר לקנות בסטוקים והכל בשקל, נרתיק קטן בגודל של פד, הכי פשוט וחמוד. זה כדי לשים בתוך התיק לשעת הצורך, ואם נפתח או נופל וחברות רואות- זה לא מביך.
יקרה, אני הבת שלךבוקר אור
שבגיל 12 מתפדחת ברמות לדבר על דברים כאלה עם אף אחד
ששונאת את כל העניין ומתה מפחד להרגיש בוגרת ןנשית ולהיפרד מהילדות ומהתמימות
שלא מסכימה לקחת פדים שיהיה לרזרבה וברגע האמת מזעיקה את אמא עם חבילה לאולפנה הרחוקה(אמיתי!)
בנחת,
זה עבר,
בגיל 17-18 כבר דיברתי על זה בחופשיות,
העיקר שהיא עכשיו יודעת שאם תצטרך עזרה יש לה את מי לשאול,
זה האופי שלה. לא אומר כלום על האימהות שלך. הכל טוב!
^^^^^44444
אצלי אני הייתי בכורה ואחרי בן (רוב מוחלט של המשפחה- בנות)אז עוד יותר דחיתי ולא רציתי את זה.
חחח....
גם היום אני עושה הכל כדי להמנע ממחזור.
זה היה לי מגביל ודי עונש (זה בסופו של דבר חלק מהקללה של בעצב תלדי בנים).
גם הבית לא הותאם לזה וכל האורח חיים.
(מי בכלל התאים טיולי מים עמוקים בשבילי, אפילו פחים בשירותים לא היו.... וגם לא פדים.... רק בשירותים של ההורים.....)
די העדפתי להמשיך להיות ילדה.

זה עובר....
אם כי גם היום אין מצב בעולם שאני אספר לחברה שאני במחזור. כן יבפר אחרי תקופה מסוימת ולא "בזמן אמת".
העיקר שפתחת את ערוץ התקשורת הזה.סופי123
כשהיא תצטרך אותך היא תדע שאת הכתובת. זה מה שחשוב לדעתי.
מזכירה לי את עצמיחדשה ישנה
גם אני הייתי כזאת.
הביך אותי מוות שיחות נשיות שכאלה עם אמא שלי.
עם חברות היה לי נח ופטפטנו בלי סוף על מחזור, ולמי כבר יד ניצני שדיים וכו'...
זה היה שיחות בשושו כזה... ש''המבוגרים'' לא ישמעו...

אם לומר את האמת, עד היום קשה לי לדבר עם אמא שלי על עניינים נשיים. או עניינים אינטימיים.
ברןר שהיום פחות, אני כבר אישה, ילדתי והכל.. זה אחרת.

יכול להיות שזה קשור לזה שגדלתי ביישוב סופר דוסי והיה מסר סמוי אולי שפאדיחה להיות בת. רק מעלה השערה, לא יודעת...
חחח... אני הייתי ככה וגדלתי במקום מאד מגוון.44444
רוב החברה סביבי היתה מסורתית.

ואצלי היה בדיוק כמו שאת מתארת.

נראה לי זה בעיקר אופי.
זה מתסכל אותיחדשה ישנה
לא מבינה למה..
כאילו, זאת אמא שלי!
למה יותר קל לי לדבר עם זרות על מחזור ועל לידות ועם אמא שלי יותר מביך...?!
אני כל כך מקווה שתהיה פתיחות בריאה ביני לבנותיי...
לדעתי זה נובע בין השאר מכך שקשר עם חברות הוא הרבה פחות44444
מחייב, מורכב וטעון מאשר עם המשפחה.
זה לטוב ולרע.....

אני שמתי לב לזה דווקא בהקשר הכללי של משפחה.

למשל אני ש-ו-נ-א-ת להודיע על הריון להורים ובטח למעסיק.
אבל לא מזיז לי לספר לחברות.

כנ"ל חוויות לידה.

גם היתה לי הפסקת הריון בחודש מתקדם.
לחברות היה לי יותר נח להגיד ולשתף.
אצל ההורים פחות.
הרגשה יותר רשמית.
גם המחשבה כל הזמן איך ומתי ואיך לא לפגוע.
אצל חברות הכל בזרימה... לפי החשק....

עוד הבדל משמעותי שקיים אצלי.
חברות באותו שלב שלך בחיים.
יש פחות הרגשה של ביקורתיות ושל מישהו שמסתכל עלייך מלמעלה.
לכן, הרבה יותר נעים לשתף.
אני שמתי לב לזה מול הגיסות.
אני בכורה בהפרשים קטנים משטר האחים (ביני לבין הכי קטן יש פחות מ-10 שנים) ובעלי הכי קטן בהפרשים גדולים כך שכל הגיסות שלי גדולות ממני בערך ב-10 שנים (חוץ מאחת זה יותר לכיוון 15 שנים).
ככה שהרבה יותר נעים לי לשתף חברות במקום שלי בחיים מאשר גיסות חצי דור מעלי.
תמיד קיימת הרגשת הפעירות מולם.
אני חושבת שעם אמא זה דומה.
בת כמה היא?מנסה לעזור

תוהה. בגלל הבנות שלי...

 

11 וחצי..באר מרים
אני מבינה אותהמנסה לעזור

איתי דיברו בגיל 11 + וקיבלתי בגיל 12

והייתי דיי בשוק/ הלם כשדיברו איתי על זה.. 

מקסימות שתיכן!מחי
הלוואי שגם לי יהיה קשר כזה עם הבנות שלי (והלוואי שיהיו לי בנות קודם כל )
נהדר אמא גם

איזה יופי של שיח

מתוקה שהיא

כל הכבוד לך!!מנסה לעזור

בת כמה היא?

היא בת 9.5 עולה לכתה ה' (קטנה בשנתון) ויש לה חברה אחת מפותחתתפוחים ותמרים
והנושא כבר די מדובר.....
כשקפצתי עם שתי הבנות (הבכורה ובת ה-6) לסופר פארם לקנות חיתולים, הגדולה לקחה את הקטנה למדפים של התחבושות והסבירה לה מה זה מחזור..... 😁
שלי בת 8.5 ועולה לד' (גם קטנה בשנתון)מנסה לעזור

ונראה לי מידי מוקדם לדבר על זה.

לא יודעת מה לומר...

 

איתי דיברו בסביבות גיל 11+ אאל"ט וקיבלתי בגיל 12...

עולה לקד' ועולה ל-ה' זה הבדל משמעותי בהקשר הזה.44444
לבת שעולה ל-ה' כבר יש חברות שמתחילו לקבל מחזור (הגדולות בשנתון בנות 10 וחצי) או יתחילו לקבל עוד חצי שנה.
אצל עולות ל-ד זה הרבה יותר נדיר.
ואצל לא מעט עולות ל-ה-ץ' בעיקר הגדולות בשנתון44444אחרונה
כבר מתחילים להופיע סימני מין משניים.
בת כמה היא?אלמוניתנית
מאיזה גיל להתחיל לדבר?
מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

גם אני ככהאוזן הפיל
עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7
חזיה נוחהרקאני

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

ובאיזה גיל של התינוק מפסיק הטיפטופים?אור10

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצלי מלידה ללידה הפסיק יותר מהרהשם שליאחרונה

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.


אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.


אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.


לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקוריתאחרונה

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

יפה. נכון.אונמר
ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.אחרונה
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
הצילו גמילהאנונימית בהו"ל

החלטנו לגמול

והיא לא עשתה קקי מיום שישי


והיום יצאנו לסידורים איתה והיא מהבוקר לא עשתה פיפי


לא מסכימה גם לעשות בטיטול


אמרתי לה שעד הבית היא צריכה להיות עם טיטול


אבל מה עושים?

בהצלחהדרקונית ירוקה

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

לתת לה הרבה לשתותאפרסקה

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

אתמול היא כן פיספסה פעמייםאנונימית בהו"לאחרונה
ובלילה הטיטול היה מלא, אבל גם קמה באמצע הלילה וביקשה ללכת לשירותים וגם ישר כשקמה.

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי


רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראלאחרונה
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.
שמתפוצצים 
הפסקת אש זה אומר שלא מתקדמיםאמאשוני

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.


גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.


הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.


התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.


לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.


לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.


נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש הסכם מול ממשלת לבנון, אין הפסקת אשרקלתשוהנאחרונה

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

 

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

נגיד הייתן חייבות לעשות דיאטהכולנה

לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.

כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.


התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.


אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.  


אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?

תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?

דיאטנית מהקוםה?

זריקות לא רלבנטי בשבילי

איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה. 

זה מורכב לענות על רגל אחתבשורות משמחות

אבל לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולנתח מאיפה בכלל התחיל המשקל לעלות מה היה סביב התקופה הזו

עם איזה אתגרים רגשיים התמודדת, עומסים-עבודה, משפחה, מערכות יחסים שלא עשו לך טוב

ותתחילי משם לעבוד עם טיפול רגשי שאליו את מתחברת


לגבי הבריאות ת'כלס כן זה גם דרך והיא מושפעת מאוד מהרגשי אבל גם פה צריך לעבוד אני ממליצה על בריאות טבעית שמבררת את שורשי הבעיות ונותנים לך הנחיות בהתאם ליכולות שלך

אולי יעניין אותך