שיח מתמשך בענייני המחזור וההתפתחותתפוחים ותמרים
מאז שעודדתן אותי לפתוח את הנושא עם הבכורה שלי, מתקיים בינינו שיח תמידי.

באחד הימים קראה לי לשירותים כי ראתה שם משהו אדום (שהסתבר כחתיכת בגד).
השבוע באה איתי לקנות דאודורנט ותוך כדי הסתכלנו במדף של התחבושות עם הכנפיים (וואווווו!!!!! כמה סוגים?!) וקנינו חבילה אחת.

היא: אימוש, יש עוד מלאאאא זמן, אולי נקנה כשהוא יגיע?
אני: את חושבת שיהיה לנו כיף לרוץ לקנות עם דם בתחתונים?
היא: רעיון טוב! בואי נקנה
לקח לנו רבע שעה (!) למצוא סוג לא ארוך ולא סופר סופג 🤣

ו.. אני מאושרת שהנושא מדובר בינינו בכזו טבעיות
בחיים בחיים (בחיים!!!) לא הייתי קוראת לאמא שלי לשירותים.... ולא משנה מה הייתי רואה שם,
או שהיינו הולכות ביחד לקנות מוצרים למחזור.
לי סוג הפתיחות /טבעיות הזו היה חסר לאורך החיים. וזה משהו שאני שמחה לתת לה.

כמובן מוטרדת מכל מה שאני לא נותנת לה (ואפילו לא ממש יודעת מה זה....) אבל מדחיקה כרגע. בטוחה שהיא תעדכן אותי בגיל ההתבגרות.
איזו מתוקה היא.בת 30
מקסים!!.גם הבת שלי ביקשה שיהיו לה בתיק שתי תחבושות, ליתר בטחון.
את מעוררת השראהנפש חיה.
אין מה לומר, מלבד ״כל הכבוד״ לכן !קרן-הפוך
פשוט נהניתי לקרוא. איזה יופי שכך!! נשמעות אמא ובת פתוחותהשם בשימוש כבר
ורגישות. ברוך ה'!
תודה רבה לכן! לא מאמינה שהייתי יודעת איך לדבר איתה בכללתפוחים ותמרים
בלי כל העצות הטובות שקראתי כאן והמילים המדוייקות שנכתבו פה.
תודה לכל מי שהעשירה אותי והפרתה אותי ועודדה אותי !
וואי אפשר גם טיפים איך לפתוח את הנושאאני זה א
עם הבת שלי .. היא בת תשע וחצי ונראה לי שמתחילה קצת להתפתח בשדיים.. האמת שאני התפתחתי הרבה יותר מאוחר רק לקראת גיל 14 וחשבתי שיש לי זמן אבל אולי אני טועה לא רוצה שיתפוס אותה לא מוכנה.. התחלתי לדבר איתה בקטנה על עניין של הגוף אבל היה נראה שהיא בכלל לא מבינה ..אשמח לטיפים ולשלבים ...
איזו אמא מדהימה שאת!! וואו!אין לי הסבר

איזה כיף שזה ככה

מממשששש כיף! ככ שמחה שהיא זורמת איתיתפוחים ותמרים
מדהים!הריוניסטית
יש לי עוד הרבה שנים עד הגיל הזה.
אבל כל כך מתפללת שיהיה בנינו קשר פתוח בכל נושא, כמו שלי לא היה.
את אמא מדהימה, באמת!
וואו את ממש נותנת לי כח להתחיל לדבר עם הבנות שלי...תודה לך ה' 🙏
אלופה!!חיכיתי חיכיתי
את ממש מקור להשראה.
חוששת מהרגע שאצטרך להתחיל לדבר עם בת השמונה שלי...
שלי כבר בת 9.5 וזירזו אותי פה.... 😁תפוחים ותמרים
הבת שלי בת 8 וחצימחכה עד מאוד
ומצאה את שלי!!!
חקרה אותי לספר לה
אז סיפרתי
מוקדם מידי???
מה אתן אומרות?מחכה עד מאוד
קפץ סיפרתי היום על מחזורמחכה עד מאוד
כי היא מצאה תחבושות...
ושאלה שוב ושוב
פוחדת שהיא תהיה במתח
כמה שנים עד שתקבל כי זה רחוק...
או שתספר לחברות....
בעניין הלספר לחברות-אין לי הסבר

חשוב שתבין שזה עניין אישי,

ושלא תדבר על כך עם חברות...

 

מניסיוני המר--

חברות זה לא מקור מומלץ לשמוע על עניינים כאלו

עדיף שישמעו על כך מאימותיהן...

 

אם הבת שלי היתה רואה ושואלת ללא ספק הייתי מספרת!!

חושבת שעשית כמו שצריך(חושבת=לדעתי האישית)

לא נראה לי שניתן למנוע את זה.44444
שיחות מחזור בגיל סוף יסודי זה כמו שיחות על דייטים בגיל 20.
זה השלב שלהם בחיים.
חלק מהתפתחות תקינה למדי בעיניי.

כן הייתי נותנת גבול איפה לא מתאים לדבר על זה אבל ממש לא אוסרת של שיח עם חברות בנושא.
גם בגיל 8.5.

אם הבת שלי בגיל הנ"ל היתה מגיעה עם מידע מחברה (בעיקר כשהיא קטנה בשנתון) לא הייתי מזדעזעת.... כבר הייתי מסבירה בצורה מסודרת.....
מסכימה.טארקו
למה לא לדבר על זה עם חברות?כי לעולם חסדו


החברה הכי טובה זה השכנהמחכה עד מאוד
והיא ילדה בת 7!!מחכה עד מאוד
וזה כבר מוגזם
הבת שלי בת 6.5 (קטנה בשנתון עולה לכיתה ב')44444
האמת אם היא היתה שומעת- לא סוף העולם בעיני.
אני גם ככה בהריון והיא שואלת מיליון שאלות.
אז ממש על מחזור לא אמרתי אבל זה די השלב הבא....

אפשר להגיד לה לא לדבר על זה עם בת ה-7.

אם היא קטנה בשנתון אז זה אומר שהיא עולה לכיתה ד'. ככה שבכיתה ד' כבר מספרים ומדברים על זה עם הבנות. מנש לא רואה בעיה.
בכיתה ג' אולי הרבה לא מדברים עוד אבל לרוב זה יראה נורמאלי שבת תגיע עם ידע כזה מחברה.

באמת אפשר לבקש לא לדבר עם אותה שכנה. להגביל שיחה עם חברות בנושא זה להגביל אותה מלהשתתף בשיחות עם חברות- בטח בעוד שנה.
לא סוף העולם אם היא תספר לחברות.....44444
בגיל 9-10 כבר ממש מקובל לדבר איתן על זה.
גם בגיל 10 במיוחד אם היא קטנה בשנתון כנראה כבר המקדימות יתחילו לקבל מחזור.....
כל שבגיל 8.5 זה די סביר במיוחד אם קטנה בשנתון.
אני אמרתי משהו בסגנון הזה:מ.א.
יש הורים שמעדיפים לספר בדרכים שונות או בזמנים שונים, ולכן לא משתפים בזה חברות - כדי לתת להורים להחליט איך הם עושים את זה.

ככה זה לא הופך למשהו מסתורי ומלחיץ שאסור לדבר עליו, אלא עניין פשוט של כבוד לחינוך של אחרים.
נראה לי זה תלוי איפה גרים....44444
בממ"דים עם אוכלוסיה מגוונת ומאד פתוחה,מידע וחשיפה על מחזור בגיל 8 זו באמת הדאגה האחרונה שלי......

מקסים!דפני11
אהבתי.טארקו
בעיני לא... יהיו שיגידו אחרת...אין לי הסבר

אם היא כבר פגשה את זה לא חושבת שיש טעם להתחמק...

לדעתי, ממש לא.....44444
בצורה יזומה אולי הייתי מחכה לגיל 9, 9.5 אבל אם חקרה ושאלה גיל 8.5 נשמע לי ממש סביר.

האמת שהיא הייתה בשוקמחכה עד מאוד
דם????
חחח
גם בעלי היה בדיוק עזר לי להסביר...
והיא חזרה לעניינה ומשחקיה...
אבל היא מצחיקה!!
היום היא יושבת לידי
אני מריחה ריח מוכר...
אני אומר ת לה:
שולה....
שמת מהבושם שלי??
והיא נקראת מצחוק...
ואומרת:
שאני יהיה אמא
אני רוצה
מדף בשמים
מדף קרמים
ומדף שוקולדים...
מחי
מתוקה
כבר לא זוכרת את הסיטואציהאמא גם

אבל איכשהו הצעירה יותר (עוד לא בת 7) שמעה על מה אני והגדולה מדברות או אפילו ראתה משהו ושאלה

והסברתי

היתה בשוק בקטע של הדם

החליטה שלא טוב להיות בת,אמרתי לה שזה רק כשגדלים כמו אחותה הגדולה ועדיין לא קרוב אליה

לא הרחבתי,רק אמרתי כמה מילים שהיו הכרחיות להסבר

 

מה לעשות, לפעמים צריך להסביר כי הם חופרות

היא בטח חשבה שזה כואב, כמו דם מפצע.. מסכנה.ירושלמית טרייה
תכלס זה כואב ;)BL
אז אצלי ההיפך..באר מרים
אחרי השרשור שהיה כאן בנושא הכרחתי את הבת שלי לשיחה בנושא..

כל פעם שניסיתי ליזום היא התחמקה..

לקחתי אותה איתי ליום כיף בירושלים, אבל היא סירבה לשום דבר "נשי"-לא הסכימה שאקנה לה תכשיט.. רק הפתעות מהמקסטוק.. הלכתי איתה לדוכם של "דברי שיר" וממש רציתי לקנות לה ספר לקראת הבת מצווה (זה מתחיל להיות קרוב..) קאו משהו כזה "לנשמה" והיא ממש התנגדה.. הסכימה בסוף שאקנה לה ספר קריאה (מהסוג שיכלתי לקנות גם לבנים..).

ערב אחד היא יצאה איתי להליכה אז ניצלתי את העובדה שהיינו רק שתינו ולא היה לה איך להתחמק והתעקשתי לשוחח על זה.. היא באמת לא ידעה מה זה מחזור. (הכירה תחבושות כי ראתה אצלי אחרי לידות אבל חשבה שזה רק לאחרי לידה..)
אז הסברתי לה בשיא הקלילות.. ממש לא בצורה מעיקה..
היא רק חיכתה לרגע שתוכל להחליף נושא..

כשבאנו הביתה קראתי לה לחדר שלי ורציתי לתת לה את הספרון של "בואי ביתי" וברגע שהיא קלטה על מה זה מדבר היא סירבה בשום אופן לקחת ולא היתה מוכנה לשמוע מזה, טענה שזה "מבייש אותה"..
בסוף הנחתי את הספר במדף בארון שלי והראיתי לי איפה הוא ואמרתי לה שהיא מוזמנת לקחת מתי שתרצה..

כמה שזה מתסכל..
אחרי בנים שמדברים איתי חופשי על הכל דוקא עם הבת אני לא מצליחה..

ומצד שני היא משתפת אותי חוםשי בבעיות חברתיות, סיפורים על הצורות וחוויות צבית הספר, סיםורי סניף, מדריכה, שבט.. מי ברוגז עם מי ומה קקה בהפסקה..
מממש מפטפטת איתי כל היום שוטף..
אבל בתחום הזה - מסרבת..

וכבר יש לה ניצני שדיים.
קניתי לה לפני כמה חודשים ביחד איתה גוזיות אבל היא מסרבת ללבוש. מסכימה לשים את הגופיות בסיס-חצי במידה 0. זה גם סוגר לה את הפתח של חולצות פתוחות מידי..

יכול להיות שזה כי היא בת בין בנים?
לא בכוח. ניסית בכמה הזדמנויות, והיא עדיין לא מתחברת לענייניםקרן-הפוך
נשיים.

הרפי, עזבי אותה.

נוח לה ככה, ותזרימי איתה.

היא קלטה ומודעת שיש לה איתך דלת פתוחה, ובבוא העת כשהיא תצטרך אותך - היא תיזום.

לא יקרה כלום אם עינייני ההתבגרות המינית שלה ישארו לעת עתה במצב המתנה.

זה שהיא בת בין בנים, כנראה גם קשור.
אבל לא בהכרח.
כייף להישאר ילדה, כייף להישאר בתמימות הילדותית.

ההתבגרות שלה בא תבוא !

ותזכרי שלהתבגרות בנות יש עוד השלכות. לא רק התפתחות גופנית.
גיל ההתבגרות של בנות מלווה בקונפליקטים מול ההורים, בנות נעשות עקשניות ומרדניות.... מרגישות שלא מבינים אותן, פתאום יש מריבות וכעסים...
מאפיינים פסיכולוגיים של גיל ההתבגרות של בנות.
לא הכל ורוד וכייפי ביחסים בין אמהות ובנות בגיל ההתבגרות ...
אז היא לא בשלה לדבר על זה.טארקו
זה ממש הגיוני וטבעי שזה מביך אותה.

פתחת לה פתח. ומפה זה שלה.
ואם הקשר שלכן טוב אז בע"ה היא תגיע.

(אולי כדאי להתחיל איזה התכתבויות אמא לבת.. מחברת כזו שהיא יכולה לכתוב לך ואת כותבת לה וכזה
אולי שם יהיה לה יותר נעים לפתוח?
ואולי לא. ואם לא זה גם בסדר)
תראיתפוחים ותמרים
אני מנסה לחבר אמא כמוני עם ילדה שהיא (נניח שניה) - כמו אמא שלי ו... זה לא זורם.
אני טיפוס פתוח
אמא שלי טיפוס סגור
אני מוחצנת
היא מופנמת
לי נוח עם הגוף שלי
לה לא

אני לא נבוכה מענייני גוף ולא מתרגשת מהם - זוכרת את עצמי מקבלת מחזור בכתה ט' תוך כדי טיול שנתי - במקלחות המשותפות - פתאום מישהי צועקת לי - יורד לך דם על הרגל! !!!! (אפילו לא הרגשתי....) הלכתי בשלווה לתא שירותים עם טמפון, התארגנתי ויצאתי כאילו כלום.
מזל שידעתי לארוז לעצמי ענייני מחזור גם כשעוד לא היה סדיר.... 😁

זה אופי. אני הייתי בול ככה. כמו שאת מתארת.44444
עוד אין לי בת בגיל (אבל זה כבר לא רחוק...) אבל בתור זו שהיתה הילדה הזו ההמלצה לי כמה שפחות ללחוץ עליה.
ז"א- לתת מידע טכני, לדאוג למה שצריך ולשמור על הפרטיות.
זה אופי כזה. אחרי החתונה גיליתי את כל היתרונות שלו.
זה בסדר למרות כל השדרים מהסביבה שזה אופי לא לגיטימי ויש דרישה ל-100% שיתוף.
יש אנשים שאוהבים את הפרטיות שלהם.

לדעתי, תדאגי לתחבושות וכד'..
אל תשאלי אותה אם היא צריכה!!!!!
רק שיהיה לה ידע מאיפה לקחת.

לגבי חזיות- גוזיות מורכב יותר.
תדאגי שיהיו. מתי שהוא היא תשים. בסופו של דבר זה עניין אסתטי- לא יותר מזה.
בלי עצבים, בלי לחץ, עניין אסתטי נטו.

אני כל הזמן ברחתי מסיטואציות אינטימיות עם אמא שלי במשך כמה שנים טובות (האמת עד היום- בת 30+.....).

זה הרבה יותר גרוע.
יש אנשים שיוצרים איתם שיח דווקא כשאין יותר מידי שיתוף ואינטימיות יזומה.
אלא זורמים ונותנים להם את המרחב שלהם ולא נכנסים להם לחיים.
ואם זה משנה גדלתי במשפחה עם רוב מוחלט לבנות.44444
הכי חשוב זה שהיא יודעת שהיא יכולה לדבר איתך על זה.כי לעולם חסדו

אז היא לא בעניין עכשיו - בסדר.

בטח עוד מעט היא תתחיל לשמוע על זה מחברות ויותר תתעניין.

 

במיוחד שאת מתארת שהיא ממש מספרת ומשתפת על עניינים אחרים, ככה שזה לא שהיא פשוט לא רוצה לדבר איתך.

הכל טוב

 

וברוררר שבית של בנים משפיע...

 

בהצלחה!

אצלי...שמחה
השיחה הראשונה שאני עושה בנושא הזה
הוא על מעבר מילדה- לאישה.
אני מספרת לה שהיא כבר לקראת המעבר הזה. עוד שנה בת מצוה (או שנתיים. או 5 שנים. לא משנה... זה מתקרב...)
שואלת אותה- במה את מרגישה כבר קצת אישה? במה את מרגישה עדיין ילדה? מה את אוהבת בזה ובזה? ממה את שמחה? מה היית רוצה שיהיה אחרת?
וזהו. לא מחזור ולא כלום.
חושבת שזה הכנה לקראת נושאים "נשיים". מרכך קצת. אותה וגם אותי.

אחרי כמה שבועות- מתחילה שיחה על מחזור. ואני עושה את זה עם ספר. אנחנו קוראות יחד ומסתכלות בתמונות.
לא הכל בבת אחת. כל ערב קצת. או אפילו פעם בשבוע.
ובסוף נותנת לה את הספר.
ואז נותנת לה מארז מתנה עם פדים ונרתיק לפדים שהיא יכולה לשים בתיק.
איפה קונים נרתיק לפדים?תפוחים ותמרים
אפשר בארנק פשוטנפש חיה.
או קלמר יפה
לפעמים...שמחה
מגיע ביחד עם פדים שמתאימים לילדות. מתנה כזה... ואם לא- אפשר לקנות בסטוקים והכל בשקל, נרתיק קטן בגודל של פד, הכי פשוט וחמוד. זה כדי לשים בתוך התיק לשעת הצורך, ואם נפתח או נופל וחברות רואות- זה לא מביך.
יקרה, אני הבת שלךבוקר אור
שבגיל 12 מתפדחת ברמות לדבר על דברים כאלה עם אף אחד
ששונאת את כל העניין ומתה מפחד להרגיש בוגרת ןנשית ולהיפרד מהילדות ומהתמימות
שלא מסכימה לקחת פדים שיהיה לרזרבה וברגע האמת מזעיקה את אמא עם חבילה לאולפנה הרחוקה(אמיתי!)
בנחת,
זה עבר,
בגיל 17-18 כבר דיברתי על זה בחופשיות,
העיקר שהיא עכשיו יודעת שאם תצטרך עזרה יש לה את מי לשאול,
זה האופי שלה. לא אומר כלום על האימהות שלך. הכל טוב!
^^^^^44444
אצלי אני הייתי בכורה ואחרי בן (רוב מוחלט של המשפחה- בנות)אז עוד יותר דחיתי ולא רציתי את זה.
חחח....
גם היום אני עושה הכל כדי להמנע ממחזור.
זה היה לי מגביל ודי עונש (זה בסופו של דבר חלק מהקללה של בעצב תלדי בנים).
גם הבית לא הותאם לזה וכל האורח חיים.
(מי בכלל התאים טיולי מים עמוקים בשבילי, אפילו פחים בשירותים לא היו.... וגם לא פדים.... רק בשירותים של ההורים.....)
די העדפתי להמשיך להיות ילדה.

זה עובר....
אם כי גם היום אין מצב בעולם שאני אספר לחברה שאני במחזור. כן יבפר אחרי תקופה מסוימת ולא "בזמן אמת".
העיקר שפתחת את ערוץ התקשורת הזה.סופי123
כשהיא תצטרך אותך היא תדע שאת הכתובת. זה מה שחשוב לדעתי.
מזכירה לי את עצמיחדשה ישנה
גם אני הייתי כזאת.
הביך אותי מוות שיחות נשיות שכאלה עם אמא שלי.
עם חברות היה לי נח ופטפטנו בלי סוף על מחזור, ולמי כבר יד ניצני שדיים וכו'...
זה היה שיחות בשושו כזה... ש''המבוגרים'' לא ישמעו...

אם לומר את האמת, עד היום קשה לי לדבר עם אמא שלי על עניינים נשיים. או עניינים אינטימיים.
ברןר שהיום פחות, אני כבר אישה, ילדתי והכל.. זה אחרת.

יכול להיות שזה קשור לזה שגדלתי ביישוב סופר דוסי והיה מסר סמוי אולי שפאדיחה להיות בת. רק מעלה השערה, לא יודעת...
חחח... אני הייתי ככה וגדלתי במקום מאד מגוון.44444
רוב החברה סביבי היתה מסורתית.

ואצלי היה בדיוק כמו שאת מתארת.

נראה לי זה בעיקר אופי.
זה מתסכל אותיחדשה ישנה
לא מבינה למה..
כאילו, זאת אמא שלי!
למה יותר קל לי לדבר עם זרות על מחזור ועל לידות ועם אמא שלי יותר מביך...?!
אני כל כך מקווה שתהיה פתיחות בריאה ביני לבנותיי...
לדעתי זה נובע בין השאר מכך שקשר עם חברות הוא הרבה פחות44444
מחייב, מורכב וטעון מאשר עם המשפחה.
זה לטוב ולרע.....

אני שמתי לב לזה דווקא בהקשר הכללי של משפחה.

למשל אני ש-ו-נ-א-ת להודיע על הריון להורים ובטח למעסיק.
אבל לא מזיז לי לספר לחברות.

כנ"ל חוויות לידה.

גם היתה לי הפסקת הריון בחודש מתקדם.
לחברות היה לי יותר נח להגיד ולשתף.
אצל ההורים פחות.
הרגשה יותר רשמית.
גם המחשבה כל הזמן איך ומתי ואיך לא לפגוע.
אצל חברות הכל בזרימה... לפי החשק....

עוד הבדל משמעותי שקיים אצלי.
חברות באותו שלב שלך בחיים.
יש פחות הרגשה של ביקורתיות ושל מישהו שמסתכל עלייך מלמעלה.
לכן, הרבה יותר נעים לשתף.
אני שמתי לב לזה מול הגיסות.
אני בכורה בהפרשים קטנים משטר האחים (ביני לבין הכי קטן יש פחות מ-10 שנים) ובעלי הכי קטן בהפרשים גדולים כך שכל הגיסות שלי גדולות ממני בערך ב-10 שנים (חוץ מאחת זה יותר לכיוון 15 שנים).
ככה שהרבה יותר נעים לי לשתף חברות במקום שלי בחיים מאשר גיסות חצי דור מעלי.
תמיד קיימת הרגשת הפעירות מולם.
אני חושבת שעם אמא זה דומה.
בת כמה היא?מנסה לעזור

תוהה. בגלל הבנות שלי...

 

11 וחצי..באר מרים
אני מבינה אותהמנסה לעזור

איתי דיברו בגיל 11 + וקיבלתי בגיל 12

והייתי דיי בשוק/ הלם כשדיברו איתי על זה.. 

מקסימות שתיכן!מחי
הלוואי שגם לי יהיה קשר כזה עם הבנות שלי (והלוואי שיהיו לי בנות קודם כל )
נהדר אמא גם

איזה יופי של שיח

מתוקה שהיא

כל הכבוד לך!!מנסה לעזור

בת כמה היא?

היא בת 9.5 עולה לכתה ה' (קטנה בשנתון) ויש לה חברה אחת מפותחתתפוחים ותמרים
והנושא כבר די מדובר.....
כשקפצתי עם שתי הבנות (הבכורה ובת ה-6) לסופר פארם לקנות חיתולים, הגדולה לקחה את הקטנה למדפים של התחבושות והסבירה לה מה זה מחזור..... 😁
שלי בת 8.5 ועולה לד' (גם קטנה בשנתון)מנסה לעזור

ונראה לי מידי מוקדם לדבר על זה.

לא יודעת מה לומר...

 

איתי דיברו בסביבות גיל 11+ אאל"ט וקיבלתי בגיל 12...

עולה לקד' ועולה ל-ה' זה הבדל משמעותי בהקשר הזה.44444
לבת שעולה ל-ה' כבר יש חברות שמתחילו לקבל מחזור (הגדולות בשנתון בנות 10 וחצי) או יתחילו לקבל עוד חצי שנה.
אצל עולות ל-ד זה הרבה יותר נדיר.
ואצל לא מעט עולות ל-ה-ץ' בעיקר הגדולות בשנתון44444אחרונה
כבר מתחילים להופיע סימני מין משניים.
בת כמה היא?אלמוניתנית
מאיזה גיל להתחיל לדבר?
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקהאחרונה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"לאחרונה
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1אחרונה

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
ניו בורן חורף מה צריךחנוקה

אין לי כח לקנות יותר מדי

אז אשמח להמלצות שאפשר לקנות מהמחשב, עדיף זולות

 

גופיות פלנל

רגליות פלנל - נעימות.

יש לי כבר אבל מבד רגיל, (של נקסט) כמה הייתן קונות פליז בהנחה ולא יבוא לידי שימוש שוב בקרוב?

יש לי ביגוד ראשוני דק ארוך אבל לא מחמם,

ויש לי שמיכת מעיל כזה (שקש)

כמה בגדים חמים הייתן קונות? איזה סוג? אמא שלי אמרה ליש קטיפה לא באמת מחמם זה רק לוק חורפי. אז מה כן?

ושוב המלצות מאיפה- מעדיפה בייביגרו ולא חליפות לניו בורן.

ועוד משהו- משקל לידה משוער 3.5- איזה מידה הייתן קונות? ניו בורן או 0-3?

 

תודה על כל ההכוונות!

חשבתי שאצליח לקבל יד2 אבל בנתיים אף אחד לא הביא לי משהו מדי רלוונטי חוץ משקי שינה (2) שזה נחמד מאד אבל לא מספיק.

גרה במקום קר יחסית.

אני ילדתי בדצמבר בירושליםואני שר

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

0-3 לפחות ואוברולים חורפיים, לא מעבריעל מהדרום

לק"י


אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

אני ילדתי נוברמבר ודצמבר....חוזרת בקרוב

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

תודה לכולכן!חנוקה

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

יש מבצעים כמעט בכל מקום עכשוואני שראחרונה

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות

אוף עשיתי תאונה ואני לא מצליחה להפסיק לבכותאנונימית בהו"ל
ב''ה כולם בסדר ורק הרכב נפגע קלות אבל מהלחץ אני פשוט בוכה ובןכה
זה נורמלימתיכון ועד מעון

הגוף פורק מתח

תבכי, תספרי כמה שיותר את הסיפור בדגש על יצירת רצף האירועים בצורה קוהרנטית והרפיות

לנשוםשמעונה
את עדיין באנדרנלין של זה. עוד מעט יעבור , ותוכלי לשמוח ןלהרגע
תודהאנונימית בהו"לאחרונה
אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה לאחרי לידה שקטה?אנונימית בהו"ל

באזור ירושלים

עדיפות לקבוצה מותאמת להריון ראשון

תבררי בארגון "יד שרה"עודהפעם

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

סתם להתקשר אליהם?אנונימית בהו"ל
כן, יש לך פה את המספרעודהפעם
לא מכירה... אבל שולחת חיבוקהתלבטות טובה
שה' ישמח אותך בקרוב (ולא מכירה)דיאט ספרייט
תבדקי בעמותת ניצצות ענבראחות אחתאחרונה

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

אולי יעניין אותך