מה כואב בלידה- אפשר הסבר?Batyam

מבינה שצירים זה איום ונורא וזו ההתרחשות המרכזית שגורמת כאב (בקיסרי או עם אפידורל לא מרגישים נכון?) אבל שואלת שוב,

מבחינת משהו פולשני, מה שכואב זה גם הבדיקה של צוואר הרחם והפתיחה שזה ידני ופולשני?

יש עוד מכשירים פולשניים וכואבים בלידה?

 

עונה לך על הקיסרי כקיסרית-השם בשימוש כבר
לא הרגשתי את פלג הגוף התחתון כלל לאחר ההרדמה
בנוגע לחתך בבטן וברחם-כן מרגישים(וגם שומעים ומריחים🤕 )שיש באזור הבטן התרחשות מעניינת, אני ידעתי בדיוק כשחותכים אותי אבל לא הרגשתי כאב כמובן, רק.. הרגשתי משהו באזור.
ומשפגה ההרדמה,
הרגשתי גם הרגשתי כאבים🙂
אבל עבר ב"ה.
והיה שווה❤️
הסוגריים!! אומייגאד!!!רקלתשוהנ
איך לא התעלפת???
שאלה טובה 🙂השם בשימוש כבר
איך הלב שלי דפק, והלח"צ ירד.. פלא באמת שלא התעלפתי
וכל הריח שניה בחדר הניתוח... ואני רגישה לריחות, באמת פלא🤔
עשיתי תשובה, ובקשתי סליחה מה' על כל חטאי
אמרתי לו אם אני מתה, לפחות אמות קצת צדיקה...
כזאת אני
לחוצה
וואלה??שלומצ'
איזה פחד!
לא הרגשתי כלום.
רק היה לי ממש חם. או קר? כבר לא זוכרת

כן הרגשתי שלוחצים לי על הצד של הבטן ואח"כ הבנתי שזה כדי להוציא את השניה. כפרה עליה, מאז ועד היום היא אוהבת לישון. קיבלה את הגנים של אבא שלה
בטוח קר... קפואאאאא שםהשם בשימוש כבר
ולא הרחת ריח של( לא לבעלות לב חלש)
עור חרוך?
עד עכשיו הוא עולה באפי כל אימת שנזכרת..
והרעש של הסכין שחותכת..
חחח חמודות!!
אז אחת ערנית ואחת ישנונית? 🙂
אמממ. אולי דמיינת?מיואשת******
אני הרגשתי הכל ושמעתי הכל. כפול ארבע. אבל יש סכין ויש מחט. ככל הידוע לי אין שום דבר שמייצר ריח של עור חרוך 😱
בדיוק מה שרציתי להגידבוקר אור
יששירוש16
לא להפחיד בבקשה - אין סכין שמסתובבת ועושה רעש. 😆
יש סקלפל והוא קטן. פיזי.
יש ריח של בשר חרוך מסיבה פשוטה:
כאשר חותכים את העור וכ'ו ישנם כלי דם שם והם מתחילים לדמם. צריך לעצור את זה אחרת מנותחים ימותו די מהר. אז משתמשים במכונה שנקראת 'דיאטרמיה' והיא עושה זריבה לכלי דם הקטנים שמדממים במהלך החיתוך.

יש פה נשים שאולי לא זוכרות או לא שמו לב לריח אבל אין סיכוי שנכנסו לניתוח ולא הייתה שם פעולה של דיאטרמיה. אין סיכוי.
אני יודעת שיש את הדבר שעושה צריבהמיואשת******
אבל זה לא ברמה שעושה ריח ממש. אני מאד מאד רגישה לריחות תאמיני לי.... והייתי בארבעה ניתוחים.
טובשירוש16
בתור אחת שבילתה שעות בחדר ניתוח מהצד השני אני אומרת לך שיש ריח. זה וודאי.

הרבה אנשי צוות לא מסוגלים לעמוד בריח הזה ונוטשים את האופציה לעבוד שם. בידיוק בגלל הסיבה הזאת.

אז ריח - יש.
מוזרמיואשת******
יש לחדרי ניתוח הרבה ריחות לא נעימים. אולי בריח של החומר חיטוי ששופכים בכמויות בקיסרי עולה מעל כולנה
אנישירוש16
חולה על הריח הזה😍
זה ריח של סבון אנטיספטי וחומר חיטוי..
אין עליו🤩🤩
חח שרשור מגעיל נהיהאורוש3
או! תודה על החיזוק,ועוד מהפן המקצועי.שלא יחשבו שאני ממציאה.השם בשימוש כבר
נכון? אני ממש זוכרת אותו. אמרתי לעצמי אוי ה' מה הולךהשם בשימוש כבר
שם בבטן וברחם שלי?
אז אצלי זה היה ברמה שעשה ריח ממש.. לא דמיינתי.השם בשימוש כבר
אני לא מהמדומיינות.
מאמינה לך. סליחה 🙏🏼💕מיואשת******
התקבל בהצלחה😉השם בשימוש כבר
לא דמיינתי. הרחתי.השם בשימוש כבר
אוי. מסכנה. 💕מיואשת******
וואי נשמה. שום ריח ורעש של סכין.אורוש3
שלושה קיסריים. מרגישים תחושת לחץ והתעסקות. זה הכל.
בטח שכן. זוכרת היטב. אפילו שעברו 9 שנים.השם בשימוש כבר
טוב, באסה. נשמע טראומטיאורוש3
לי היה קיסרי אחדאורי8
והרגשתי רק תחושה לא נעימה של לחץ ושמתעסקים לי בגוף. והרבה לחץ, כי היה קיסרי חירום
לא זוכרת שום ריח או רעש של סכין
אז אנייעל מהדרום
לק"י

הרגשתי שחותכים אותי (בהתחלה. כנראה כמה שניות עד שההרדמה התחילה לעבוד)
מההה?? מזעזעאמא יקרה לי*


צירים אלו התכווציות של הרחםאורי8
עם אפידורל לא מרגישים, אבל לפעמים יכול לקחת זמן עד שאפשר לקבל אפידורל, ואז מרגישים את הצירים.
בדיקה של פתיחה היא לא נעימה , אבל לא כואבת( אולי מעט, לא זוכרת).
צירי לחץ מורגשים פעמים רבות , גם כשיש אפידורל, לחץ חזק , לא ממש כאב( עם אפידורל).
מעבר לזה אין עוד דברים פולשניים, לפעמים פקיעת מיים, אבל זה תוך כדי לידה.
כדאי לך ללכת לקורס הכנה ללידה ולקבל מידע מסודר.
העאה חשובהחגהבגה
לא בקטע של להפחיד, אבל לפעמים האפידורל לא משפיע טוב, או לא משפיע, או משפיע על חצי גוף..
חשוב לדעת את זהחדשה ישנה
אצלי האפידןרל השפיע בערך 70%, המיילדת אמרה לי שזה יפה שזה משפיע ככה. לפעמים גם זה לא...
לפעמים למרות אפידורל מרגישים את הציריםאניחדשהכאן
אני הרגשתי הכל וצרחתי מכאבים גם אחרי האפידורל..והמרדים נשבע לי ששם לי את המינון הכי גבוהה
בעקרון פותחים ורידבאורות
שזה לא נורא אבל לא נעים (כמו בדיקת דם) וזריקת האפידורל גם לא נעימה ככ.
בדיקת פתיחה עלולה להכאיב אם עושים אותה מוקדם מידי או אם עושים אותה לא בעדינות/מיומנות. אצלי זה לא כאב כשמי שעשתה אותה ידעה מה היא עושה.
האמת כל הגוף כאב לי..ירושלמית טרייה

עד שקיבלתי את האפידורל היו לי כאבים בכל פלג הגוף התחתון, תחושת אי נוחות חזקה - כאילו את צריכה לשירותים אבל לא יכולה ללכת והכל תקוע. לא נעים ללכת. היה לי נוח יותר לשכב גם כשהתחילו הצירים. אחכ קיבלתי אפידורל והוא משפיע עלי חזק נורא אז לא הרגשתי כלום ושום דבר.

 

העירוי הוא מטרד והאפידורל גם לא נעים אבל הוא אי נעימות קצרה יחסית.

תלוי איזו לידה...תצמנהבס
עד האפידורל, הצירים כואבים... בדיקות פתיחה כואב...
יש סוגי זירוז פולשניים שכואבים
ועם האפידורל אני זוכרת שהלחץ של הראש בלחיצות בלידה ממש, כאב מאוד

מזל שהזמן בדרך כלל משכיח הכל 😆
ואם אין אפידורלהעוגב
גם התפרים של אחרי יכולים לכאוב, תלוי במיקום ובחומרה כמובן (עושים הרדמה מקומית, ועדיין).
לי כאב גם הלחיצות על הבטן אחרי...

ובכללי בהתאוששותמהלידה גם יש כאבים...
עד שמקבלים אפידורלחדשה ישנה
לוקח זמן, אי אפשר לקבל אפידורל ישר כשמתחילים צירים.
בדיקת פתיחה - אם מתכווצים זה כואב רצח!! צריך כמה שיותר לנשום ולהרפות. ככל שיש פתיחה גדולה יותר, פחות כואב. בכללי זו הרגשה של אי נעימות יותר מאשר כאב.
בלחיצות אני מרגישה הכל לחלוטין, האפידןרל לא משפיע בכלל בשלב הזה. ושניה לפני שהתינוק יוצא שורףףףף למות....
ואחרי הלידה יש כאלה שיש להן התכווצויות של הרחם מאוד מאוד כואבות. יש כאלה שפחות.
ובכללי, אצלי אני מרגישה בשבועיים שאחרי הלידה שכל האיברים הפנימיים שלי מפורקים לחתיכות ומפוזרים איפהשהו בחלל הבטן, במיוחד כשקמים מישיבה, הרגשה של על סף עילפון.


אבל היה שווה בסך הכל 😆
כשכל כך כואב עם הציריםחגהבגה
לי לפחות, לא עניין כלום. רק בדיקת פתיחה כשלא הייתה בצמר.
לא עניין עירוי
לא עניינה זריקת אפידורל- ואני מפחדת
כל כך כאב לי שרק ייחודי למשהו שיעזור
חגם, למשל בלידה האחרונה הייתי בבי"ח 15 שעות ובכ"זחגהבגה
לא הספקתי לקבל אפידורל ללידה
הצירים כואבים בדכבימבה אדומה
לפני שעוד מקבלים אפידורל ולפעצים זירוזים כאלה ואחרים כואבים
ובניתוח הכאב אח"כ ממקום הצלקת...
נראה לי בגדול לכולן יש כאב או תחושה לא נעימה אבל אצל כל אחתדובדובה
הרמה של הכאב שונה...
למשל- לי לידה ראשונה כאב נורא הבדיקת פתיחה שהאחות עשתה לי במיון.. צרחתי..אחכ שרופא עשה לא הרגשתי כלום. אולי זה תלוי ברגישות של מי שעושה... הצירים היו בלתי נסבלים.. הרגשתי שאני מתה . הייתי בסטרס עד שקיבלתי אפידורל ולא יכולתי כמעט לתקשר עם אף אחד מרוב לחץ. אח''כ תפרים.. חודש וחצי של כאבים עד שהחלמתי
לידה שניה כבר בכלל לא הרגשתי את הבדיקת פתיחה... לא כאב לי באיזור שם.. וגם אין לי שם כבר רגישות כמו לפני הלידה הראשונה אני תולה את זה בזה שהמקום ממש התרחב. אז גם אם אני לא ארפה בקושי כואב לי. הצירים שוב היו מהירים ובלתי נסבלים ואני שוב הייתי בחרדה מטורפת. ובכלל לא הספקתי אפידורל.. הלידה היתה כל כך מהירה שאפילו הסוף לא זכור לי... חצי שעה בערך מרגע ההגעה לבית חולים. ההחלמה היתה מהירה נורא לעומת הלידה הראשונה ששם היו לי תפרים טחורים ומה לא... לידה שניה עברה מעלי כאילו לא ילדתי..
לידה שלישית לא היו צירים באתי רק עם פתיחה.. לביקורת... ושם אמרו שאני בלידה.. בפתיחה 4-5. מאז לא חיכיתי בכלל וישר ביקשתי אפידורל...לא כאב כלום לא היו תפרים . קיצר חלום של כל אישה.
לידה רביעית - באתי רגועה היו צירים שהצלחתי סוף-סוף להשתלט עליהם.. הרפיתי בכל ציר .הכל היה רגוע. גם אני.. כי מאוד הרפיתי. אפילו התלבטתי אם לקחת אפידורל.. הבנתי ישר שההרפיה שלי על הגוף מאוד משמעותית ותורמת לכך שרמת הכאב ירד...
אז הייתי רפויה. מה שכן בסוף לקחתי אפידורל.. ובלחיצות לא היה פשוט כמו פעמים אחרונות. ורק אמרו לי תלחצי תלחצי.. וזה לדעתי גרם לזה שההחלמה היתה קשה יותר והטחורים אחרי גמרו אותי . לא היו תפרים . שבועיים לקח לי להתאושש גופנית...
יש לי חברה שלידה ראשונה היו לה כאבים מטורפים ולידה שניה ושלישית למדה להרפות באיזו שיטה ולא כאב לה כמעט.(ללא אפידורל)
אין לי מושג מה נכון אצל כל אחת . אבל אצלי ממש הרגשתי שאני מרפה הרבה יותר אז אני מרגישה שליטה על הכל. ופחות כואב לי...ואולי אני מדומיינת בכלל.. חחח אבל זה גם נחמד..
בהצלחה
ממש ממליצה לך ללכת לקורס הכנה ללידהאמא חדשהה
אפילו חד פעמי

לפחות לראות את הפרקים של זה


לידה זה כואב ללא ספק, אבל כדאי להגיע עם ידע לגבי שיכוך כאב בצירים, לגבי שלבי הלידה. ידע נותן לך כוח לקבל החלטות טובות יותר. הלחץ גורם ליותר כאב. בקורס גם לומדים הרבה פעמים איך לנשום נכון ומה מקדם את הלידה.
ממליצה על הספר "לידה פעילה" שגם מלמד המון.
יש גם את הקורס של אמית לידה שממוקד בתרגילים להורדת הכאב בצירים. אני לא שילמתי עליו כמעט כי קיבלתי החזר מקופח ומהבית חולים שילדתי בו (צריך לשאול אותה איזה בתי חולים מחזירים)
משתפת בתור אחת שעברה לידות רגילות ואח"כ לידת תאומות:אמהלה

הלידות שלי נורא קשות!

לכל אורך ההריון של התאומות אמרתי לבעלי- אולי כדאי ללכת מראש על קיסרי

ישבנו אצל פרופסור גדול מהדסה והוא ביטל את זה מכל וכל- אין שום סיבה שתלכו לקיסרי סתם

ואני הייתי בחרדות....

ואז הן התהפכו לעכוז... ושמחתי שיהיה ניתוח

בשבוע 31 כבר כמעט ניתחו אותי, ואז החליטו שאפשר להמתין עוד קצת שיגדלו...

עם יד על הדופק וכל יומיים-שלושה מעקב הצלחנו להגיע לשבוע 34+3

ואז- הן התהפכו...

לא ידעתי אם לשמוח או לבכות...

בסוף ילדתי בשבוע 35 בלידה רגילה ב"ה

הלידה הכי קלה שהייתה לי!!!

וכ"כ שמחתי שלא התעקשתי סתם על קיסרי

הן היו שבועיים בפגיה- וזה מאד קשה לאמא אחרי קיסרי ללכת הלוך ושוב לפגיה ולהרים ולטפל

אין ספק שהתאוששות מלידה רגילה קלה הרבה יותר מהתאוששות אחרי קיסרי

וזה חשוב במיוחד כשיולדים תאומים!

 

את לקראת לידה ראשונה! של תאומים! צועדת אל הלא נודע

אני מבינה מאד את הפחדים והחששות שלך מהלידה

אבל אם את בכל מקרה מתכוונת לקחת אפידורל(בלידות תאומים הם ממליצים במיוחד)

אז ברור שלעבור לידה זה קל יותר. את לא מרגישה עם אפידורל בדיקות פתיחה

ולא מכניסים לך לשם שום מכשירים!!! (בקיסרי כמובן יש כל מיני מכשירים ואביזרים

וההתאוששות קלה יותר (גם אם יש תפרים) ובד"כ תאומים יוצאים קטנים יותר, אז כל השלב האחרון יותר קל!

ממליצה לך מאד לחפש קורס הכנה ללידת תאומים, זה מרגיעה מאד כשיודעים דברים מראש.

בהצלחה רבהחיבוק

 

אז ככה...שירוש16
צירים זה באמת קשה. אבל בתור אחת שעברה צירים במשך כמה שבועות לסירוגין ואז תהליך לידה שהתחיל עם צירים ותינוק עם פנים הפוכות(עמוד שידרה כלפי עמוד שידרה...) שהסתיים בניתוח חירום- יש דברים הרבה יותר גרועים מצירים.
אני אישית הכי נהנהתי מתהליך הצירים. זו הייתה הרגשה מדהימה, לדעת שהגוף שלי מוציא לי את התינוק. לידיים.
לצערי לא זכיתי שהגוף שלי אכן בסוף יעשה את העבודה...

אני אישית קיבלתי אפידורל.
יש לי ככל הנראה בעיה אנטומית בגב והמרדים לא הצליח להכניס את המחט לאיזור האפידורל בגוף. הוא ניסה פעמיים. בפעם השניה זה כל כך כאב שביקשתי ממנו לעשות את זה באמצע ציר (בדרך כלל הם מפסיקים את הפעולה עם תחילת ציר) כדי שאוכל להתרכז בכאב של הצירים שכאבו פחות מאשר האפידורל.
וזה עדיין לא היה סיוט.
אחר כך האפידורל לא כל כך השפיע טוב על 2 הצדדים.
במקרה הזה צריך לשכב על הגב, אם צד אחד לא מושפע את מסתובבים לצד הנגדי וזה אמור להשתפר.
אנלגזיה (שיכוך כאבים) זה משהו מאוד אינדוודואלי. כל אישה חווה כאבים אחרת ולכן לא כל משכך כאבים עובד על כל אחת.
אני מציעה לך לא לקחת אפידורל על הפתיחה הכי קטנה, כי ידוע שאפידורל מעכב את תהליך הלידה (לא בהרבה. אבל בכל זאת).
יש מגוון אמצעים לשיכוך כאבים שתוכלי להשתמש בהן בשלבים הראשונים לפני קבלת האפידורל. (נשימות, תרגילים, מוזיקה מרגיעה, היפנוזה, גז צחוק)

אצלי האפידורל עבד בהתחלה. אבל בהמשך, כשנכנסתי לניתוח אמרתי לאחות שהפוש האחרון של התרופה לא עבד. אני מתחילה להרגיש הכל. (המרדים מכניס מחט ומוציא אותה, משאיר צינור פלסטיק שמחובר למכונה, המכונה מכניסה תרופה כל פרק זמן מסוים אם האפשרות להוסיף בין לבין..)
האחות אמרה שהכל בסדר והמרדים בחדר ניתוח יסתדר וייתן לי משהו אחר.
שום דבר לא צילצל לה במוח והיא ככל הנראה לא דיווחה על כך לחדר ניתוח. טעות חמורה ביותר.

בקיצור, נכנסתי לחדר ניתוח הכל טוב, מלבד נגיעות ולחץ לא הרגשתי כלום. כרגיל.
לקראת הסוף בתפירות התחלתי להרגיש כאב עמום. כמו דקירות קטנות. שאלתי את האחות שם למה היא דוקרת אותי. היא הסתכלה עלי ולא הבינה מה אמרתי...
אחרי כמה דקות אמרתי למרדים שאני ממש מרגישה דקירות. הוא אמר לי שאני לא מרגישה כלום ושאני אסתום את הפה.
לאחר כמה דקות או שניות התחלתי ממש לצרוח מכאבים. הרגשתי ה כ ל.
צרחתי עליהם שהם דוקרים אותי ותספיקו לחתוך אותי.
המרדים נתן לי גז מרדים וככל הנראה חומר קצת הפינוטי שמשכיח. תודה לאל. זה חלק שאני ממש לא רוצה לזכור לפרטיו...
בחדר ההתאוששות התעוררתי מהגז והחומר ההיפנוטי (שוב, זה משהו שצריך להדליק נורה אדומה) ופשוט לא יכולתי לנשום מרוב כאבים. הרגשתי שלקחו סכין וחתכו לי את כל הבטן. ממש. (הבנתי אז מה מרגיש פצוע דקירה. לא מאחלת לאיש לעבור את זה...)
אחרי ההלם הראשוני ביקשתי מהאחות משככי כאבים (יש להם הוראות מסודרות והיא לקחה את הזמן שלה. היא יכלה לתת לי מורפין IV בפוש. במתן ישיר לוריד. אבל היא לא...) בשלב מסוים התחלתי לצרוח מכאבים, ההרגשה שלי והכאבים היו בלתי נסבלים.
(ועדיין לאף אחד לא נפל האסימון...)
האחות נתנה לי משככי כאבים ונרדמתי. (אחרי שהיא צעקה עלי שלא אצרח כי זה מפריע לשאר המטופלים בחדר שמתאוששים אחרי ניתוח)
אחרי שעה התעוררתי והיא נתנה לי שוב משככי כאבים.

במחלקה עצמה האחיות כבר התעוררתי על עצמי. דרשתי לקבל משככי כאבים מסוימים ורווח לי סוף סוף.

מה המסר מכל הסיפור?
שאת מכירה את הגוף שלך הכי טוב. יותר טוב מכל הרופאים. אם את מרגישכ כאב, אי נוחות, חוסר הבנה וכ'ו- זכותך להביע את זה.
תיקחי איתך מישהי לחדר לידה שתעמוד לצידך ותתמוך בך וברצונות שלך. זה חשוב.

בהצלחה!

(נ.ב.
התופעה שלי היא מאוד נדירה והיא כוללת מטבוליזם מהיר של משככי כאבים. זה קורה. אבל זה יחסית נדיר.
הבעיה העיקרית הייתה חוסר תקשורת בין החדר לידה-לחדר ניתוח-לחדר התאוששות. אם הייתה תקשורת נכונה כל זה היה יכול להימנע. האנשים שם מספיק מקצועיים ומישהו היה עושה אחד ועוד אחד ועולה על כך שמשהו פה חריג).
בקשר למה שכתבת בהתחלה-יעל מהדרום
לק"י

כשאצלי החליטו על ניתוח שמחתי שאני אפסיק לסבול מהצירים (היתה מצוקה של העובר).
מסתבר שזה אישי לכל אחת.

(כמובן שאני שמחה שילדתי מאז בלידות רגילות ב"ה. אבל יש גם פלוס בניתוח, כי מהצירים אני מאוד סובלת)
התכוונת להגיב אלי?שירוש16
כן. כתבת שניתוח יותר גרוע מצירים או שלא הבנתי אותך?יעל מהדרום
אבל גם את כתבת שאת שמחה שמאז ילדת לידות רגילותמיואשת******

אז כנראה שבכל זאת את מסכימה שניתוח גרוע יותר מצירים

לא שהוא גרוע מבחינת הסבל והכאב בהכרחיעל מהדרום
לק"י

קודם כל כי ניתוח פחות בריא לגוף מן הסתם. וגם כי אז זה מגביל את מספר הלידות (וגם כי אני גם ככה מפחדת מניתוחים, אז לקבוע ניתוח מראש בטח היה ממש מלחיץ אותי🤣).

ב"ה ההתאוששות שלי מהניתוח היתה טובה, אז גם אין לי זכרונות לא נחמדים מזה.
(אני מאוד מאוד סובלת מהצירים. לא מבינה נשים שנהנות ללדת. אז מהבחינה הזאת הניתוח קטע לי את הסבל, על אף שהייתי עם אפידוראל, ובשלב שהחליטו על ניתוח לא כאב לי, אבל לחץ לי והציק לי).
לחץ והציק לך בצירים אבל אחרי ניתוח לא?מיואשת******

את אחת ממליון

אחרי ניתוח כואב ולוחץ ומציק מאד מאד, גם בהתאוששות קלה

תקשיבי, זה לא שהיתה לי ברירה אם ללדת בניתוח או לאיעל מהדרום
לק"י

אז לפחות "ניצלתי" מהצירים.
יש פלוס ומינוס בכל דבר. לא תמיד אני מצליחה להסתכל רק על החיובי, אבל זה מה שהרגשתי בלידה ההיא.
(זה לא שידעתי מה מצפה לי אחר כך).

אז אני לא אמליץ לנשים ללכת "סתם" לניתוח. אבל אם כבר, לפחות "נהנים" מזה שאין צירים.

אני פשוט מעדיפה להתכחש לעניין הלידות וזהו. אחרת אני כנראה לא ארצה עוד ילדים
חחחח. מסכימה איתך, וכל הכבוד על הראיה החיובית !מיואשת******


הניתוחשירוש16
הספציפי שלי היה גרוע מהצירים.

(קראת את הכל?)

בכל אופן, כל אחת חווה כאבים בצורה אחרת.
אחר כך קראתי הכליעל מהדרום
וואי, גם אצלי האפידורל לא עובד טוב..פעם אחת רק חצי גוף הורדםאמהלה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ז' באלול תש"פ 11:13

וזה היה הנורא מכל-הרגשתי שבצד אחד הגוף נקרע מכאבים וצד שני לא מורגש

הייתי הסטרית ברמות הזויות

בפעם אחרת האפידורל פשוט לא השפיע...

אז בלידה שלהתאומות סיפרתי על העבר שלי 

לקחתי רופא פרטי, אז הוא סידר לי את המרדים הכי מומחה(כמובן בתשלום)

והייתה הרדמה מעולה!!!

הוא הסביר לי שיש איזה עיוות במבנה האפידוראלי שלי

לכן בעבר זה לא עבד טוב

 


לא בטןחה שכדאי לכתוב פה סיפורים כאלהבאורות
הכונה לשני.
זה סתם להפחיד נשים, יש פה המון נשים לפני לידה מפוחדות, עדיף להעביר דברים חיוביים יחסית.
וואלה,ניסיתי למחוק אבל זה לא נותן לי. זה קרה לפני 30 שנה!!!אמהלה

הרפואה התקדמה בהרבה מאז

ומצאו פתרונות גם למקרים כאלו

אולי @יעל מהדרום יכלה לערוך ולמחוק את הסיפור?

לא התכוונתי ח"ו להלחיץ אף אחת

סליחה

אני אמחקיעל מהדרום
תודה רבהאמהלה


מעולהשירוש16
לא מעולה שהיית צריכה להוציא הון על זה. מרדים מומחה אמור לעשות את העבודה שלו נאמנה גם בלי תוספת בצד.

אבל, במידה ובאמת יש לך אבנורמליה בחוליות עמוד השידרה (זה דבר נפוץ. קורה)
עדיף ללכת לבדיקות כדי לקבל אבחנה ולעקוב אחר המצב הרפואי. יש לפעמים טיפול במקרים קיצוניים.
וכמובן - להודיע פעם הבאה למרדים מה יש לך.
תודה. האמת שלא הכרתי את התופעה... אבדוק את זה לקראתאמהלה

הפעם הבאה בעז"ה

איזה קטע...rivki
3 פעמים ילדתי עם אפידורל. רק בפעם הראשונה הוא השפיע שווה על 2 הצדדים. וזה היה בבי'ח אחר.
לא הסטרי, אבל לא נעים
מקווה שלא הלחצנו אותך יותר🙈יעל מהדרום
אמאלה. הפסקתי לקרוא באמצע!!! מרוב שנלחצתי חחחחanonimit48
***אני חייבת לכתוב לכל ההריוניות הריון ראשון***באורות
לא חושבת שכדאי לקרוא את השרשור הזה.
מנסיוני, פחד בלידה מוביל לכאב. ככה שלקרוא סיפורי אימה מפורטים על מה בדיוק כאב לכל אחת- איך זה עוזר? הרי במילא כאב הוא חוויה סובייקטיבית וכל אחת תחווה את הדברים אחרת.
הכי הכי חשוב בעיני זה לבוא עם סל כלים נכון ללידה בשביל לדעת איך להתמודד. לבוא בהחלטה שהולך לכאוב לי פיצוצים לא יעזור לכן!! להפך!! זה רק יגרום לזה להיות יותר כואב!! לבוא בידיעה שחווית הלידה שלי היא שלי ויש לי גם קצת שליטה על מה שארגיש ואחווה, זו גישה חיובית יותר. כל האמור לא בא לסתור את זה שלידה זה כןאב ואף אחד לא מכחיש את זה, אבל לטעמי לפני לידה עדיף להציף את עצמך בחוויות חיוביות של נשים כי יש המון כאלה, כן, גם בלי אפידורל.
צודקתתת! אני איתךאניחדשהכאן
למרות שסתם מוסיפה שלי באופן אישי דווקא כן עזר לקרוא הפחדות
אני הגעתי ללידה עם רמת הפחדות של חבל על הזמן שעדיף שלא ארשום אותם פה
ומתי שראיתי שזה לא כזה סיוט לא האמנתי שככה הפחידו אותי ושזה בקטנה לעומת מה שתיארתי שיהיה לי
לא מסכימהשירוש16
אני במצב בידיוק הפוך.
הגעתי ללידה בצורה אופטימית שאומנם יכאב לי אבל דורות של נשים עשו את זה לפני וגם יעשו אחרי ועוד בלי משככי כאבים אז הכל יהיה בסדר.

לא חלמתי על האפשרות של ניתוח. זה בכלל לא היה אופציה.
וקיבלתי מכה לפנים.

אני אישית מאוד אוהבת לתכנן. לשמוע חוויות של אחרות ולנסות להתכונן מראש למה שלא יהיה.
אבל פה אמרתי שנזרום. נחשוב טוב יהיה טוב.
אפילו לא בדקתי מהם אמצעי שיכוך כאבים מקובלים. וחבל.
רק בחדר ניתוח אחרי כל מה שעברתי נתנו לי גז צחוק והבנתי שזה היה יכול לעזור לי במקום האפידורל.

אני הכי בעד שכל אחת תקרא את התוכן שמתאים לה ותדע לסנן מה שעושה לה טוב.
אבל זה לא מה שאמרתיבאורות
לא אמרתי להגיע חסרת ידע. להפך, תדעו המון על הטכני!
אמרתי שעדיף להמנע מסיפורי זוועה. לדעתי...
כן חשוב לדעת מה כל האפשרויות, באיזה מקרים שולחים לקיסרי חירום ומה קורה שם, ומה האופציות לשיכוך כאבים.
^^^אפשר ללמוד ולקרוא על ההשפעה של אפידורלrivki
בכמה אחוזים הוא לא משפיע, אילו תופעות לוואי וכו. זה שונה מלקרוא שרשרת סיפורי זוועה (הרי מי שהיה לה טוב, פחות סיכויים שתכתוב)
בואי קצת נרגיע... טעיתי כששיתפתי את הנ"ל. נמחק. סוף סיפוראמהלה

פעם הבאה אחשוב עוד כמה שניות לפני שאשתף בעז"ה.

לא כיוונתי אישית אליךבאורות
אני כבר ילדתי שתי לידות בלי אפידורל ועדיין חלק מהתיאורים פה עשו לי חלחלה...
מסכימה ממש!!אמא חדשהה
אני דווקא חושבת שנשים שהולכות ללדת כן תהיינה מודעותהשם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך ז' באלול תש"פ 17:21
לאופציות, וכן לעומק הכאב והסבל...
כמו שמדריכת הכלות שלי אמרה לי-
יש בנות שרוצות להתחתן מהר כי לא ממש טוב להן בבית, לא סבל רציני אבל מספיק שרבות עם אמא או אחות ויאללה בא להן בית משלהן.. חושבות שחתונה תפתור להן את הבעיות..לא יודעות שהבעיות רק מתחילות!!
(ועל הלידה אמרה לי-הבת שלי שאלה אותי בהריונה הראשון- אמא, זה כואב ללדת? אמרתי לה-כמה שאת חושבת ומדמיינת שזה כואב, זה כואב הרבה יותר ממה שאת חושבת..
יש שיחלקו, אבל זו גישה שאומרת-נהיה מוכנים לגרוע מכל, ואז אם יהיה טוב-הרווחנו, ואם יהיה גרוע-היינו מוכנים)
@באורות? מה אומרת?
אבל זו רק דעתי העניה🙂
אם את יולדת 'רגיל ' בלי התערבויות מיוחדותrivki
שום בדיקה פנימית לא אמורה לכאוב. אם מישהי מכאיבה לך - תצרחי עליה!

הצירים עצמם והיציאה של העובר כמובן כואבים. 'איום ונורא'- אולי כן ואולי לא, זה אישי אצל כל אחת.

אם יש קרע שצריך לתפור וילדת בלי אפידורל - יעשו לך אילחוש.
🤣🤣🤣🤣🤣"תצרחי עליה"משמעת עצמית
אחלה עצה תצרחי עליה! אהבתי 😁מיואשת******
שתי הריונות טבעייםמחכה להריון

ואפידורל שלא משפיע ( לא על כולם האפידורל עובד טוב) כאביים איומיים!!!!!!! הרגשת לחץץ איומהה!!! בסוף עוברים את זה 

הבדיקות פתיחה זה שטויות וגם התפריםמחכה להריון

שאת בשיא הכאב של החיים שלך את לא מרגישה את זה 

אם ישפיע עלייך האפדירול תשמחי..יש כאלו שלא מרגישות כלום כלום

לי באמת רק הצירים כאבו.. אההה והתפרים שאחרי!!!!!מלאת אושר
בלידה רגילה לא מכניסים שום מכשיר, והאצבעות של האחות בבדיקת פתיחה באמת היו לי לא מורגשות בהשואה לצירים (אבל יודעת שיש נשים שזה החלק הכי כואב להם בלידה, אבל יש טיפים לזה- להגביה את האגן ולשים את הידיים מתחתיך. אני באמת ככה לא הרגשתי את הבדיקה בכל)

לי אישית ממש ממד כאבה התפירה. לידה בלי אפידורל ומשום מה הזריקת אלחוש לא עזרה בכלל. אז ממש הרגשתי כל תפר וזה היה לי החלק הכי נורא נראלי.

וגם מלבד הצירים עצמם שאותם פחות אמורים להרגיש עם אפידורל- יש לחץ מאוד חזק לקראת הסוף (לי אישית הוא הביא יותר הקלה מאשר כאב. אבל יש כאלה שזה קשה להם).....

אבל החלק הכי חשוב- היה לי כואב בלידה אבל הרבה הרבה פחות משחשבתי שזה יהיה ובכללי סיימתי את הלידה של אופוריה מטורפת ורצון ללדת עוד אינסוף פעמים... כאילו באמת יש גם סיפורים טובים אז חבל להלחץ מראש.
לי כאב בעיקר בבדיקות הפתיחהלאה1234
כי זה היה לפני האפידורל והמיילדות לא היו מספיק עדינות
ברגע שלקחתי אפידורל היה לי סבבה לגמרי, לקראת הסוף הרגשתי את הלחץ של צירי הלחץ אבל לא כאב כמעט בכלל
צירים לפני לקיחת אפידורל העברתי בבית בכיף! ישבתי במקלחת וכל פעם שהרגשתי ציר כיוונתי זרם מים חזק לאזור הכואב. היה מעולה.
טוב הבהלתן!Batyam
התפרצתי לדלת פתוחה;) ניכר שכולן רצו לשתף.
נשמע שזה כאב מטורף של החיים ומשום מה אתן שוכחות ורוצות ללדת שוב. אז מה זה אומר???
שהכל עובר בחיים. גם הם בעצמם😂😂השם בשימוש כבר
וברצינות,
אל תדאגי.
יחד עם כל ההשתדלות הנדרשת, והרבה תפילות-
תנשמי עמוק ותחשבי חיובי, בד בבד עם המחשבה שאת פתוחה לכל התפתחות ולא נעולה דווקא על אופציה אחת.. ומה שיהיה זה הכי טוב עבורך ועבור התאומים.
מי ששמר על כל היולדות הצדיקות והמסורות ישמור גם עלייך וילווה גם אותך...
ואת תראי - אולי לא מיד ואולי לא מהר כל כך,
אבל לבטח בהמשך - שהכל היה שווה..
אז שבע"ה הכל יעבור בקלות, בטבעיות, וידיים מלאות🙂
שזה כאב מסוג אחר לגמרי מכל כל כאב שהכרת עד כהבת 30
מי שמחליטה ללדת ללא אפידורל, יודעת שההבנה הזאת היא אחד הכלים המשמעותיים להתמודד עם הצירים בזמן אמת...
בדר''כ, כאב מצביע על בעיה, על משהו לא תקין שקורה בגוף, ולכן הוא מתקשר אצלינו לדאגה, או לבהלה וכד'.
בלידה, הכאב של הצירים הוא כאב שמוכיח ליולדת, בתדירות הולכת וגוברת שהנה הנה התינוק שלה בדרך החוצה והיא תזכה לעשות את הדבר כמעט הכי מדהים שאפשר לעשות בעולם- להביא חיים .
כל ציר- זה כאב טוב, כאב מקדם.
וכשמפנימים את זה אז זה עוזר לעבור את הציר בטוב. לא שלא כואב, (למרות שיש מישהי שפיתחה שיטה ללדת טבעי ללא כאב. לא שמעתי אותה ישירות, שמעתי מישהי שהיתה אצלה בקורס וזה נשמע מענין מאוד)
לרוב זה מאוד כואב, אבל הכנה מוקדמת, ריכוז, ומוכנות נפשית לעבור את זה ולתת לכאב הזה לקרות במקום להתנגד אליו- כל אלה עוזרים מאוד ללדת לידה טובה שיכולה להיות חוויה משמעותית מאוד.

אישית, הפעם היחידה שהשתמשתי באפידורל היתה כ''כ מאכזבת- גם סבלתי אח''כ מהקאות וסחרחורות אבל בעיקר הרגשתי שהלידה קרתה בלעדי. לא באמת הייתי שם, והרגשתי קצת פספוס
שהתוצאה מדהימה ברמות ושווה את זה 💕💕מיואשת******
שלא משנה מה תדעיחגהבגה
לא תוכלי לדעת באמת.
לא משקה כמה תלמדי, תחקיר, תקראי, תצפי,
החוויה שלך תהיה עוצמתית, עמוקה ושונה.
וכל לידה שונה מאחרת.
כולנו משתפות פה בכל מקום, גם את תראי שזה ייצא לך, אם תרצו ואם לא, בע"ה.מה שביכולתם זה לדעת מה שלבי הלידה, ללמוד דרכים להתמודד איתן, ולהתפלל
להתפלל
להתפלל.
ספרי לנו איך היה
תודה לכן יקרות!Batyamאחרונה
עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שליאחרונה

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחולאחרונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כאבים בקיום יחסים (נשים בלבד)אנונימית בהו"ל

אני כמה חודשים אחרי לידה

כבר בסוף ההריון התחילו לי כאבים, רופא הביא לי ג'ל לשים כל פעם, עזר חלקית מאוד

בפועל כל סוף ההריון כמעט לא היינו ביחד כי סבלתי

חיכיתי ממש לאחרי הלידה

התאוששתי והכל טוב, אין תפרים, בדיקות טהרה לא כאב לי,

ושוב כאבים בזמן קיום יחסים

זה מייאש אותי

זה אמור להיות דבר טוב ונעים

ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי

או שאני ממש סובלת או שלא נעים לא נורא

נמאס לי, זה מבטל לי את החשק לגמרי ולא בא לי כלום

אפילו לא חיבוק

לא יודעת מה אני רוצה ממכן

אולי תתנו לי רעיונות מה יכול לעזור מנסיונכן

מניקה? אם כן,הייתי חוזרת לרופא לברר על קרם אובסטיןאלישבע999

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

בפנים. לנשים בלבד!!!מרגול

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

תודהאנונימית בהו"ל

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

אז רופאת עריה וגם ייעוץ הלכתימרגול

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

מצטרפת לגבי החשיבות של ייעוץ הלכתישיפור

מהניסיון שלישיפור

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

(אני אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

אני חושבת שמרשם למשחה פעם ראשונהשיפור

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

יש וגיפם שזה אותו דבר בלי מירשםעל הנס

בהנקה הקודמתאנונימית בהו"ל

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

אצלי כשלא הספיק אובסטין אז פיזיו' עזרשיפור

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

לבדוקזוית חדשה

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

אין את שניהםאנונימית בהו"ל

תודה לך

רופאת עריהילד בכור

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

תודהאנונימית בהו"ל

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

תנסי להחליף גלברונזה

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

מה זהאנונימית בהו"ל

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

לפני כל מה שכתבו פהoo

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

נצודקתאנונימית בהו"ל

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

אםoo

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

אבלאנונימית בהו"ל

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לגוףoo

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

אצלי היה הכי קשה דווקא בהריון הכי לא צפוף שליהריון ולידה

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

אתoo

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

מתי אמרתי לטפל בלי לתת מנוחה?הריון ולידה

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אבל יש פתרונות שיכולים ממש לעזור!!!שיפור

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

ממש לא כל דבר עובר לבדמרגול

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

זה נכון. אבל פה לא מדובר על תקופה ארוכהפרח חדש

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

רק להגידנעמי28

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

חודשיים מהלידה זה כלוםם זה תמיד כואב בשלב הזההלוואייי

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

היי אני יכולה להגיד שגם אחרי חצי שנה כואבהריון ולידה

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

הי אהובהממשיכה לחלום

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

בול מה שרציתי לומרעוד מעט פסח

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

לא יודעת באמת מה הפתרוןכל היופי

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

קודם כלעוד מעט פסח

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

היית בפיזיו רצפת אגן?אמאשוניאחרונה

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

פריקה. בקשה לייעוץ. ארוך.. מאשה בחודש שביעי🙄,שגרה ברוכה

אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.

רקע:

כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.

דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.

אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.

ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.

בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.

מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)

הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.

מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.

וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.

אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.

בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל

ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.

יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!

אז הנה, אני בחודש שביעי.

זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)

אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.

מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?

האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?

אז לאן ליסוע?

אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.

לא הייתי חוזרת לשם שוב.מוריה

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

אני גם שמה התינוקיה בלילהפילה

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

היתה לי גם לידה שלא לקחתי. לא ראיתי הבדל,שגרה ברוכה

בהתאוששות האמת..(אצלי)

תודה על התגובה!,שגרה ברוכה

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

מתואמת

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

מסכימהאפונה

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

למה יממה?השם שלי

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

אחרי קיסרי?🤔מתואמת
אולי האיסור לא היה על לקום (היה אפשר לקום אחרי שפגה ההרדמה לגמרי), אלא על להישאר לבד עם התינוק...
כןהשם שלי

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

מתואמת

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

הפרוטוקול זה לנסות לקום אחרי שש שעותבוקר אור

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

תודה! אז זה באמת מה שזכרתימתואמת

לא זכרתי מדויק...

למצוא מלווה לאשפוזהשקט הזה

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

זה כמה שאלות שונות.לומדת כעת
  1. האם לשים בתינוקיה

  2. האם לחזור לאותו בי"ח

  3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

קוראת אתכן.,שגרה ברוכה

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

לא יודעת ספציפיתהשם שלי

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

בתכלס אם יש חדר פרטי אני מעדיפה,שגרה ברוכה

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אני יודעת שבעין כרם יש חדרים פרטייםמתואמת

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

ממה שידוע לי מדובר ממששלומית.

בכמה חדרים בודדים

כן, גם אני הבנתי כך.מתואמת

זה לא כמה בודדים בכלל, זאת כל המחלקה החדשהאמא לאוצר❤

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

איזו מחלקה?שלומית.אחרונה

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

יש באיכילובDoughnut

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

בוופלסון ואיכילוב, בבלינסון גם יש אופציה אני חושבתהשקט הזה

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

יודעת אם באסף זה לכל יולדת או אם לקחתי,שגרה ברוכה

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

אסף הרופא זה לא שמיר?יעל מהדרום

לא יודעת להגיד, ויעל כן, אסף הרופא זה שמירהשקט הזה

מהפרסום הזה נשמע שזה לכולםיראת גאולה

זה לא אמור להיות ככהמקקה

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

מעלה עוד כיווןשיפור

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמהאחרונה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות

18-19 ארוחת ערב עיקרית

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמתאחרונה
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

מחפשת רעיון לקמפינג, אשמח לעזרההריון ולידה

אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג

אבל-

  1. מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...

  2. אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.

  3. אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..

תודה רבה!

אולי להשכיר מזרון רק בשבילך?יעל מהדרום

אולי לקחת דירה פשוטהאמאשוני

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

אנחנו עשינו שנה שעברה קמפינגדיאן ד.

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

לא יודעת מה ההגדרה של זול מבחינתךטריה

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

מה עם החלפת דירותשלומית.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

תודה רבה! עונה לכן:הריון ולידה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

יש לכם אולי משפחה או חברים באזורים רלוונטים?כורסא ירוקה.

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

למשפחה בת 11 נפשותיהודיה מא"י

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

יש לכם אוהל?מנגואית

500 זה מחיר לדירה זולה לזוגאמא לאוצר❤

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

לגבי המזרון, יש מזרונים מתפנחים יחסית נוחיםקנקן שבור

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

יש את יער השלום בירושליםניק חדש2

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

מזרן מתנפח דווקא ממש נוח!מתואמת

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

תבדקו קמפינג במקומות עם כרטיס מטמוןרק טוב!

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

יש מתחם קמפימג מסודרתודה לה'.

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

שמעתי על קמפינג אלרום. חפשי בגוגל מספר...שש וארגמן

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

מזרון דק מהבית לדעתי יותר נח ממתנפחחילזון 123

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

יש לנו אוהלים טובים גדולים וגם מזרן מתנפח איכותיהריון ולידהאחרונה

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

וואורקאני

אולי יעניין אותך