אולי יותר מתאים לפורום נשואים טריים אבל יותר נוח לי לשאול אתכן, סומכת עליכן יותר... לא אכפת לי שתדעו מי אני אבל אני כותבת מאנונימי כי לא בא לי שבעלי המתוק ידע שאני כתבתי את זה. אשמח לתובנות גם בקשר לזה כי ממש לא נעים לי שאני ככה מתייעצת מאחורי הגב שלו...
אז ככה, אנחנו צריכים לקנות רהיט מסויים ופתאום ראיתי פרסום לזה יד שניה ממש בזול, נראה טוב ויפה ואיכותי, ממש מציאה. הראיתי לבעלי וגם הוא הסכים איתי. הלכנו לראות ואז בעלי אמר שהוא רוצה להתייעץ עם אמא שלו לפני שנחליט אם אנחנו לוקחים את זה או לא. הוא מאוד מעריך אותה וסומך על שיקול דעתה. אמרתי לו שאין בעיה והוא התקשר אליה, אמא שלו, חמותי, העלתה כל מיני נקודות שחשוב לברר וכל מיני דברים נכונים על החסרונות של יד שניה וקצת הורידה לו את החשק מהקניה... אמרתי לו בוא נדמיין סיטואציה שמחר אני מתקשרת לברר והיא אומרת לי שמישהו אחר לקח, אתה תתאכזב או תרגיש הקלה שנפתרה ההתלבטות? הוא מיד אמר בדיוק זה, הקלה... אני אמרתי שאתאכזב...
זה התחיל לעצבן אותי קצת אבל תכלס אין על מי... זה הבית שלי ולא של חמותי, ברור שדעתי צריכה לקבוע! ואנחנו מאוד שונות בדעות ובטעם אישי אני וחמותי... מצד שני היא לא התערבה, היא מעולם לא מתערבת לנו והיא באמת מקסימה ומכבדת, זה האיש שעירב אותה, היא רק יעצה מתוך נקודת מבטה ורצון כנה לעזור. אבל למה לכעוס על האיש, זה גם הבית שלו והגיוני שהוא ירצה לשמוע חוות דעת מאמא שלו, והוא ביקש רשות אפילו... אז מה, פעם הבאה לא להרשות?
אולי בסוף עוד נקנה את זה (אם לא יתפסו לפנינו...) אבל אני עם הרגשה חמוצה כזאת, אשמח לשמוע מה אתן חושבות וטיפים להבא...
אז ככה, אנחנו צריכים לקנות רהיט מסויים ופתאום ראיתי פרסום לזה יד שניה ממש בזול, נראה טוב ויפה ואיכותי, ממש מציאה. הראיתי לבעלי וגם הוא הסכים איתי. הלכנו לראות ואז בעלי אמר שהוא רוצה להתייעץ עם אמא שלו לפני שנחליט אם אנחנו לוקחים את זה או לא. הוא מאוד מעריך אותה וסומך על שיקול דעתה. אמרתי לו שאין בעיה והוא התקשר אליה, אמא שלו, חמותי, העלתה כל מיני נקודות שחשוב לברר וכל מיני דברים נכונים על החסרונות של יד שניה וקצת הורידה לו את החשק מהקניה... אמרתי לו בוא נדמיין סיטואציה שמחר אני מתקשרת לברר והיא אומרת לי שמישהו אחר לקח, אתה תתאכזב או תרגיש הקלה שנפתרה ההתלבטות? הוא מיד אמר בדיוק זה, הקלה... אני אמרתי שאתאכזב...
זה התחיל לעצבן אותי קצת אבל תכלס אין על מי... זה הבית שלי ולא של חמותי, ברור שדעתי צריכה לקבוע! ואנחנו מאוד שונות בדעות ובטעם אישי אני וחמותי... מצד שני היא לא התערבה, היא מעולם לא מתערבת לנו והיא באמת מקסימה ומכבדת, זה האיש שעירב אותה, היא רק יעצה מתוך נקודת מבטה ורצון כנה לעזור. אבל למה לכעוס על האיש, זה גם הבית שלו והגיוני שהוא ירצה לשמוע חוות דעת מאמא שלו, והוא ביקש רשות אפילו... אז מה, פעם הבאה לא להרשות?
אולי בסוף עוד נקנה את זה (אם לא יתפסו לפנינו...) אבל אני עם הרגשה חמוצה כזאת, אשמח לשמוע מה אתן חושבות וטיפים להבא...
פשוט לא תמיד יש לי מה להגיב..