אם הוא בחור כנה טוב ורחמן,אז תתקדמי בצעדי ענק,

אני לדוגמה כמעט לא היה לי בכלל רגש לבעלי לפני החתונה,

וברוך השם הכל ניבנה אחרי החתונה בס''ד, לכן אם הוא בחור

טוב לאט לאט תיבני את הרגש.

הוא צריך ללמוד לחכות בסבלנות

את צריכה ללמד אותו מה יעשה טוב לקשר ויקדם אותך

את צריכה ללמוד מה יקדם אותך

לאו דוקא בסדר הזה.

ואין סיבה לשקר. תגידי לו "אני עדיין לא שם, אבל אם נעבוד על זה אני יכולה להגיע לשם"

וזה די ברור...

ואם זה דורש ממנו מאמץ, הוא יצטרך להתאמץ

אבל אני מקווה שאפשר לסמוך עלייך שתהיה לך הסבלנות להסביר לו ולתת לו ללמוד איך לחכות לרגש שלך להתפתח. רק תרוויחי

לא כדאי להסתכל על זה מבחינת "מה עדיף לי", ו"מה עדיף לו"... אלא "מה עדיף לקשר בנינו".

חוסר כנות נשמעת לך משהו שיעשה טוב לקשר בניכם?

לפעמים להפתח זה לא נעים. יש בזה מימד של בושה. בושה שלי, בושה שלו.

אם הוא אדם שמעריך כנות הוא ידע להכיל את זה שאת אומרת לו. וגם יעריך את זה.

מה שהכי חשוב לתת לו - כבוד. תשדרי מולו כבוד. שאכפת לך ממנו. שאת לא רוצה למרוח אותו.

שלא סתם את עדיין בקשר איתו.

וחוץ מזה - את יודעת למה את מרגישה ככה? זה סתם כאילו? 

אם קשר מתקדם אז בדר"כ מחליפים עניינים אישיים וכולי וכולי.. והגיוני שהרגש נפתח.

את חושבת על סיבה ל'למה זה לא קרה לך?'?

את מצפה שיהיה משהו 'מיוחד' בקשר עם בן הזוג.

מה מיוחד בעיניך? 

מה יש אצל אחרים ש'מיוחד' ואצלו אין?

מה גורם לך להרגיש שזכית לבן זוג טוב ואצלו אין?

יש אחד שהוא רואה משהי שגומלת חסדים וזה מלהיב אותו.

יש אחד שיותר יופי חיצוני...

איזו תכונה/מאפיין יכול לגרום לך להתלהב מבנאדם?

כדי לבחון את הקשר את צריכה לראות מה את חושבת עליו. ומה את מצפה מבין זוג - ומה הפער.

תסבירי לו בדיוק מה שכתבת כאן.

וסביר שמה שהוא "רוצה לשמוע", זה לא כמו שאת חושבת - שהוא רוצה את ה"מידע"... אלא רוצה את ההרגשה שתהיה לו מזה שתאמרי את זה. ואין ענין לעשות את זה. 

צריך להעמיד דברים על מקומם - ולבנות על אמת.

למה זה קורה שבשכל הכל מושלם, אבל ברגש נאדה אין כלום.

אני חושב שאם זה לא עניין של יד המקרה ולא עניין של חסימה כלשהי אצלך או אצלו, אז כדאי לנסות להרגיש בכוח.

זה אומר שלפעמים כדי להרגיש צריך להתאמץ ולהשקיע כמאמר הידוע "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

ולהיות נוכחת בפגישות זה לא תמיד מספיק.

צריך להשקיע המון כדי לפתח רגש. מה זה אומר ?

- שיתוף טכני מהיומיום אבל גם רגשי. ככה סתם במהלך היומיום, בהודעת וואצאפ או שיחה אקראית, אפילו שכרגע אין אף רצון לעשות את זה - בכל זאת לשתף "בכוח". ולאט לאט זה יהפוך להרגל ולאחר מכן לרצון עמוק של שיתוף של כל דבר שנתקלים בו במהלך היום. 

- חשיבה מעמיקה על בן הזוג במהלך היום. להתלבט כן ממש להתלבט מתי לשלוח את הבוקר טוב ככה שיהיה הכי רלוונטי ומתי לשלוח לו תמונת מצב ולהשקיע בצילום התמונה מתוך רצון שזה יצא כמה שיותר טוב. להעלות איזה נושא שיחה מכתבה שראית ומשותף לשיחות קודמות שלכם וכו'. המטרה היא להכניס את בן הזוג למחשבה במהלך כל היום ושוב בהתחלה זה נעשה בכוח ולא מתוך רצון ולאחר מכן זה יתהפך.

- להעניק\להשקיע - בהתאם לקשר אבל בהחלט יש לזה מקום גם אם לא מרגישים שזה בא מבפנים. ולהשקיע באהבה. החלטת להכין עוגיות ? אז לשבת ולהתלבט שעה מה יהיה היחס האהוב עליו של פצפוצי שוקולד לבצק. החלטת לקנות משהו? להתלבט שעה מה לקנות ואיזה צבא הוא הכי יאהב. שוב על אותו עיקרון שכרגע זה נעשה בכוח אבל זה ישתנה לטובה.

זו סתם הצעה שלי שלא בטוח שנכונה כלל, אבל עלי היא עובדת. ומצאתי את עצמי יותר מפעם אחת מפתח רגשות אחרי שהתאמצתי והשקעתי ודחפתי את עצמי לקשר, גם כשלא היה לי רצון  רגשי לעשות את זה אלא זה נעשה מתוך הכרח או הבנה שבלי זה בחיים לא נתקדם. (כמובן כשבשכל הכל טוב ואתה רק מתפלל שיבוא הרגש).

אבל בלי ספק שמעל הכל, הכי חשובות אלו התפילות. להתפלל לקב"ה מעומק הלב ועם כל הכוונה שאת רוצה שהקשר הזה יצליח ושאת רוצה לפתח רגשות וכו'. (ללכת לכותל במיוחד אולי וכו')

ולבדוק אחרי שבועיים - שלוש (ושלא כל הזמן טרודים בהם למה אני לא מרגשה כלום אלא להרפות שנייה מהלחץ הזה) האם משהו זז, האם יש ניצנים של רגשות - אם כן מה טוב. אם לא - אולי באמת צריך לשקול גם אופציות אחרות.

אבל הכלל המנחה הוא "שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות" וגם התפילה היא פעולה כמובן.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.