כל עוד אחרי החגים נחזור לשגרה לא רואה ממש עניין..אז נכון בעז'ה יהיה פחות נפטרים, אבל אח'כ נחזור למה שהיה עד עכשיו..

לא יודעת מה האפשרויות הטובות יותר, וואלה לא הייתי רוצה להיות במקום המנהיגים שצריכים להחליט החלטות קשות, אבל באמת לא יודעת מה כבר עדיף. ומרגישה גם שדי שיגעו את הציבור.. עד שהתחילו שנה יחסית בצורה נורמלית, אז שוב להחזיר את כולם הביתה..

לגבות את הממשלה על צעדים מרחיקי לכת [לא בטוח שבשלב ההוא היה צריך סגר] אם היו ננקטים לפני חודש או חודשיים?

כמה אנשים לחצו לנקוט צעדים חריפים יותר אז?

גם לציבור יש אחריות, הן בציות להנחיות, הן בזהירות, הן בגיבוי צעדים נכונים של הממשלה, והן בהפעלת לחץ שינקטו צעדים נוספים כאשר הם נצרכים.

כדי לעזור לעצמנו ולמנוע סבל מאחרים, במקום להאשים את כל העולם

היא רק הביעה עמדה.. הכל טוב אחי

בכל אופן ממליץ לא להתייחס ברצינות להודעה שנראת לך פוגענית/לא עניינית.

יעני, מה שאחרים אומרים שזה כי "מה שהממשלה מחליטה זה תורה למשה מסיני"...  הם סתם לא חושבים עצמאית.

אז זה לא כך.

גם הסברה שהולכים לפי הוראות הממשלה, באה גם מהבנת הרציונל וגם מהבנה שאנשים שם מקדישים ימים כלילות לענין, יש צוות מומחים ממדרגה ראשונה שמגישים המלצות - ואכן, כשמנהלים מערכה, אי אפשר שכל אחד ימשוך לכיוון שלו. כעת זו מלחמה, יש סכנת נפשות - והקריאות מכל כיוון לצאת כנגד (לא מדבר על הבעות דעה מנומקות, השגות שמגישים למקבלי החלטות), הן מחלישות את המערכה, מסכנות נפשות. יש איזו בגרות בסיסית שנתבעת כשיש מערכה כוללת. לא כל זמן מתאים להפגנות איניבידואליות.

התפקוד לא בא לידי ביטוי "רק על חשבון שמחת החיים שלנו". זה מבט צר מאד לדעתי. מה נעשה.. לפעמים יש דברים קשים שנמשכים זמן, מצריכים מאמצים מתמשכים - ואז צריך עבודה פנימית ששמחת החיים לא תיפגע. לעצום עיניים או לעשות הפגנות, זה לא מה שיפתור כלום. גם לא האשליה שבעצם "הם לא עושים מה שצריך"... לא ראינו שמקומות אחרים, עם צפיפות משפחות כמו כאן - ושאינם מוכנים כמו גויים מסויימים לומר ש"הזקנים ימותו".. ח"ו - מצליחים טוב יותר.

הממשלה עושה "אלפי צעדים"... הוציאו כספים בכמות שלא היתה כמותה, כדי לעזור איכשהו לשרוד את המצב. זה מובן מאליו?.. אם לא שבמשך שנים נבנתה כאן כלכלה יציבה, פשוט לא היה מאיפה לקחת את הכסף (חלק מאותם אלה שמתלוננים כיום כל המצב הכלכלי, הם גם אלה שהתנגדו להוציא את הגז מהאדמה, כי זה "יעזור לטייקונים"... בגלל הגז הזה, יש יתרות עצומות שמאפשרות לסייע. בדיוק מה שאמר אז רה"מ שיקרה)

ומה זה "סגר לא יחולל קסמים"? מאיפה המומחיות?.. הרי על הסגר המליצו מומחים - הפרוייקטור וצוותו - שלא רצו להגיע אליו. מה זה "קסמים"?.. זו תרופת חירום בלית ברירה. לפי הסברם, כדי להציל את המערכת הרפואית מקריסה. והשגרה לא צפויה להתחדש מיד אחרי הסגר. הרי הם אמרו את זה. כמובן - גם על זה כבר מתנפלים עליהם...

התכנית היא לחדש את השגרה באופן מדורג יותר. פעם קודמת, נכנעו ללחצים של פתיחה מהירה. 

אלו סוגיות כבדות מאד. יש פרנסה, ויש בריאות. מציע לכולנו להיות יותר מתונים בביקורת שאין בצידה שמץ מחוייבות לאחריות על מה שיקרה כמובן.

למשל, עובד חיוני שצריך לדאוג לסידור לילדים הקטנים שלו, עסק שצריך לסיים משימות דחופות כדי לעמוד בלוח זמנים של הזמנות, סתם מישהו שיש לו משהו חשוב [שאינו אוכל] לקנות לפני החג , או לקנות בשביל תעסוקה בסגר.

סגר פתאומי גורם הרבה יותר סבל לאנשים מסגר מתוכנן. 

גם אהם היה עדיף מעכשיו, יש צעדים שננקטים באיחור, אבל טוב מאוחר מבכלל לא.

ב. יש שיקול משמעותי לנתינת זמן להתארגנות. זה חשוב גם לצמצום נזקים נלווים, וגם לשמירת הציות.

החליטו כך אז זה בוודאי נכון. כך שאתה מתייחס לטענה שלא נטענה.

אם הסגר נצרך, אז הוא נצרך גם הממשלה לא הייתה מקבלת את ההחלטה כלל, גם אם היא קיבלה אותה ממניעים עניינים, וגם היא קיבלה אותה ממניעים לא ענייניים, וגם אם הסגר ממניעים ענייניים והדחייה לא.

אם אתה לא מאמין לממשלה, אז תנהל את הדיון בלי קשר להחלטות הממשלה. כפי ששאלת -"הנפטרים שיהיו בגלל השבוע הזה הם כלום?", אז מה אתה עושה כדי שלא יהיו מאות רבות של נפטרים בגלל השבועות הקרובים?

השאלה האמיתית היא, 

למה אנחנו מקבלים את זה שכל אחד "קורא להפגנות", את התלונות הבלתי פוסקות - מכיוונים סותרים כמובן - בלי לצאת נגד זה.

לא היה דבר כזה במדינה, שיש מערכה קשה, ואנשים מתנהלים כאילו הכל כרגיל... מנצלים את ההזדמנות לתקוף ממשלה שלא לפי רצונם, אפילו שנבחרה לפני זמן קצר בבחירות דמוקרטיות; כמובן, מצפצפים בהפגנות הללו כל הוראות הבריאות ואח"כ מגלגלים עיניים על זה ש"הממשלה"  הביאה אותנו למצב הזה (כאילו הקורונה הוזמנה בחמגשיות באופן ממלכתי..).

פוליטיקאים מנצלים את ההזדמנות כבר "לחסל חשבונות" עם מי שלא נתנו להם תפקידים שרצו, או סתם שהם לא "מהצד שלהם" וכו' וכו'.

יש מלחמה, מערכה, ובמקום לגלות אחדות, סולידריות, אחריות - מתפנקים ומסתכסכים. 

בוודאי יש אנשים שלמצב יש השלכות קשות עליהם, בריאותיות, כלכליות, נפשיות וכד'. צריך להיחלץ בכל הכח לעזור. גם הממשלה עושה את זה. גם כל אחד צריך לחשוב באופן פרטי איך אפשר.

אבל ה"תרבות" החדשה הזו, להתנהל כאילו מישהו כאן הביא עלינו משהו רע, והוא פשוט לא נותן מספיק/ לא עושה מספיק, לא עושה נכון (כמובן, "אנחנו" היינו עושים יותר טוב - כשבד"כ זה נאמר בלי לדעת פסיק מהמאמצים שנעשים סביב השעון במלחמה הזו. ובלי להיות בקיאים בשיקולים הרפואיים  -שהם שיקולי נפשות ממש) - זו התנהלות רעה. מזעזעת. מופקרת.

אז אני לא רואה כאן שום ענין "מגזרי" דווקא - אבל אם יש, "זו צריכה להיות דווקא האחריות לכלל. שה"מגזר" יתעורר לקרוא להפסיק עם  הקיטורים, הפלגנות, ההפגנות, המיתקפות מכל כיוון - כולל ממש הפוכים.

ולגבי הביטויים שאת כתבת:

מה זה "כצאן המובל לטבח"?.. ה"טבח" כאן הוא בינתיים לצערנו מהמגפה שגבתה למעלה מאלף הרוגים. עושים מאמצים כבירים לעצור את זה. בהיות שלצערנו אי אפשר לומר שההנחיות המתונות יותר אכן קוימו - אז מגיעים למצב של צורך באמצעי חירום כה, כשאותם מומחים שממליצים עליו, הם כאלה שמאד לא רצו להגיע לזה. אז השיקול הוא פיקוח נפש.

מכאן זה מגיע לביטוי הבא: מי אמר ש"לא מוכיח את עצמו משום בחינה"?.. מה זה לא מוכיח? מלבד מה שהסברה היא פשוטה מאד, שיש בכך עצירה של שרשרת הדבקה, שמאפשרת מרווח נשימה (יש בתי"ח שמדווחים על סף-ספיקה. מה שאומר שחולים "רגילים", סתם מישהו עם התקף לב חלילה, שיגיע לבי"ח במצב כזה, עלול לא לקבל טיפול כי אין כח אדם באותו זמן. מי בדיוק יהיה אחראי על זה?..) - הרי הצוות שיושב עם פרוייקטור הקורונה, הוא צוות מקצועי. החלטות מתקבלות בשיקול. אז מה חושבים כאן? כל אחד יגיד את הסברה שאיזה רופא-קצה שהוא קרא עליו באינטרנט אמר, ו"ידרוש" שיפעלו לפיו?.. יש מי שמנהל את המערכה, מכל הצדדים סמכו על מקצועיותו, צריך לתת להם לעבוד. אפילו רכב לא קונים בכזו חוסר אחריות של "סברות כרס".

אכן, סגר זה לא נעים. אם למישהו זה "מדכא את הנשמה", באמת קשה. יש לקוות שיגמישו את הוראות הסגר עד למקסימום שמאפשר את התוצאות המקוות ממנו.

אבל מה זה "שיתחילו לתפקד בלי לגבות 'מאיתנו' מחיר".. מה זה "שיתחילו לתפקד"?  אנשים יושבים שעות על שעות, מקצים תקציבי עתק, מאמצים רפואיים אדירים, מגייסים כעת כח אדם של אלפי אנשים לבדיקות, דנים, מחליטים - "שיתחילו לתפקד"... מהיכן זה בא?  ומה זה "מאיתנו"?..  מה, הם עם אחר? כל הצעדים הללו, זה בדיוק בשביל ה"מאיתנו". לא "בשבילם".

והאמירה אח"כ, ש"הממשלה מנותקת", זו סיסמה פופוליסטית שאין לה שמץ אחיזה במציאות. בעיני זו גם כפיות טובה גדולה.

הממשלה אכן מנסה לעשות צעדים לפני סגר, אחרי סגר. אבל כשנוצרת "תרבות קיטור" וזלזול - אז ברור שהצעדים הללו יהיו מוגבלים ביעילותם. 

אם כל המתלוננים למיניהם, היו קוראים לציבור להפסיק כל אחד להיות המומחה הכי גדול - ופשוט לנהוג לפי ההנחיות (לא סותר שמי שבאמת מבינים ב מקצוע, יגישו המלצות, ישיגו השגות. או שאנשים שמצויים בקושי כלכלי יתארגנו לזעוק על כך שקולם יישמע. אבל האוירה הכללית, של שת"פ כדי לנצח) - סביר שלא היה צורך בצעדים כאלה.

ולומר ש"אה.. זה כי כאן ממלכתיים"... יעני, לא כי אנשים חושבים אחרת בשכל ישר ואחראי - אלא זה מתחיל מאיזה "שבב" מסוים, היא דומני למטה ממה שראוי להתייחס.

"שטויות במיץ", כי זה לא כמו דעתך?.. תמהני עלייך.

לעצם הענין, ה"בלאגן" הוא בעיקר בראש דומני. וגם התיאור.

זה שבתקשורת אומרים שהסגר יהיה ביום זה, ואח"כ ביום אחר (הרי משם את שומעת את הידיעות הללו), אינו מחייב את הממשלה. מ שלא רוצה "להתבלבל", שיחכה להודעה רשמית אחרי ישיבה מסכמת. הממשלה לא אמרה שהסגר יהיה ביום זה ואח"כ ביום אחר. עשו ישיבה אחת ארוכה - ופרסמו הודעה מסודרת.

בנוגע לפתיחת הלימודים, נכון שלא נעים שבערב חושבים שיש וביום לא - אבל מוכרחים לומר את האמת, שהם אמרו מראש שיחליטו ערב לפני כן, בגלל השינויים ברשימת הערים האדומות.

אבל מעבר לכך. יש כאן תופעה שהיא אכן לא "מסודרת"... הקורונה היא מפתיעה, קצב ההדבקה משתנה. גם הצרך לנסות להפעיל כלכלה וגם לשמור על הבריאות, גורם לתנודות ולפי זה לעידכוני החלטות וגישות.

לא יכול להיות שכל אדם שמרגיש בלאגן בראש - יאשים את ההנהגה ש"אין סדר"..  אפשר להבין שיש אנשים שהמצב יותר משפיע עליהם נפשית בגלל שחשים "בלאגן" - לא כולם ככה, חבל לדבר בשם "הציבור", הצבור לא "עייף". זו תחושה אישית - אז הם צריכים לעזור לעצמם. אולי, למשל, להקשיב פחות בתדירות לחדשות וניתוחים, לחכות להודעות רשמיות וכיו"ב. לגיטימי לגמרי.

לגבי "תכנית מסודרת". בתחילה נתנו תכנית מסודרת מאד. אח"כ הענין התמשך, בכל העולם למדו דברים חדשים על הנגיף הזה - אז התכניות היו צריכות להשתנות בהתאמה. ושוב, המציאות משתנה, מספר הנדבקים משתנה - אז גם התכניות המתאימות לאותו זמן משתנות. זה  לא כמו מצבים ידועים - למשל "פתיחת שנת לימודים" (בשנה רגילה), שיש נוהל סדור וקבוע.

ואנחנו רואים, שאפילו כשכבר קבע גמזו את נוהל ה"רמזור", אז יש ויכוחים.. האם בצדק עיר זו או אחרת הוגדרה "אדומה", האם זה בסדר לעשות עליה סגר...  ככה זה כשמדובר בציבור. יש דיונים, ויכוחים, בעלי אינטרסים - וב"ה שההנהגה חזקה ועמידה, ולא אומרת, אם אתם מפריעים לנו לסדר - אז אנחנו לא נעשה כלום.... לנהל ציבור זה דבר מורכב.

ואכן, היו גם בחירות תוך כדי - וצורך להרכיב קואליציה, כדי שיהיה גוף שינהל. זו מציאות. 

אני גם לא אומר שכל מה שהממשלה עושה זה מושלם. ובוודאי שיש גם דברים שניתנים להחלטה מהירה יותר, כשהתנאים נוחים יותר. אבל לא זה עיקר הענין.

דומני שדווקא הקבינט זוכרים טוב מאד שזו מלחמה. מי שלא מתנהלים כמו בעת מלחמה, אלו  המקטרים והמתלוננים למיניהם. לא מדבר על המשיגים עניינית, אלא על תופסי הטרמפים הפוליטיים, מקטרים מקצועיים, בעלי קונספירציות...

אל תשלי את עצמך ש"אף אחד לא היה מתלונן אם היה סדר".... זו נאיביות מאד מאד גדולה.

האופוזיציה היתה מתלוננת על כל דבר שרה"מ היה מנחה לעשות. ברגע שעבר ההלם הראשוני - חזרו לשנאתם וקנאתם.

גם בעלי הקונספירציות, ואלה שחושבים שיש ענין "רוחני" לחפש מיסטיקות ולא לבדוק מחקרים - היו מתלוננים. גם סתם בורים וקוטרים, היו מתלוננים, מסתמכים על זה שיש מי שמטפל במערכה - ומוציאים קיטור...  עולם כמנהגו נוהג. תמיד זה כך, כשמשהו קצת מתמשך - והאחריות אינה על המתלוננים (אחרת, לא היה להם פנאי לכך..).

וגם לגבי הסגר. מה זה "תכנית מסודרת".. זה הכל בראש.  הודיעו שבוע מראש. מי שרוצה להיות בחג עם המשפחה, פשוט יגיע בערב חג לפני שתיים בצהריים. הרי אף אחד לא יעצור אותו אח"כ מלחזור לביתו. ואני מניח שכך יעשו רבים. זה לא כמו שהיה בליל הסדר.

הקיצור, הדיבור הזה בשם "אנשים", הוא סובייקטיבי לגמרי. לא בלאגן ולא "על הקצה". פשוט מציאות שהיא באמת מורכבת, באופן אובייקטיבי, בגלל נתונים שמשתנים כל הזמן מבחינה רפואית וכלכלית - אז כדאי לעשות עבודה פנימית כדי להשתדל להיות יותר רגועים וחסינים. לא לצפות שהכל "הממשלה תעשה".

ל"יודע להתבטא"?.. העיקר התוכן גופו.

[ההערה על "שטויות במיץ", היא כי לא היה נראה לי מתאים לענות כך. דווקא ממך לא ציפיתי לזה. אבל לא נורא, כנראה נושא "חם", אז קורה... אדרבה, לתוכן שכתבת התייחסתי ברצינות ולפי הסדר. אלא שאני לא מסכים עם חלקו הגדול]

ב. את טוענת שהבלבול קיים אובייקטיבית ו"ברור כשמש" שההנהגה אחראית.

אני חלקתי על שני הדברים הללו, וגם השתדלתי להסביר באופן מנומק למה.

אז אני לא חושב שלומר "הוא קיים נקודה", זה משכנע. זה סה"כ לומר שאת בטוחה בדעתך. מותר לך.

ולכן גם המסקנה, ש"אתה בוחר להתעלם", כלומר, ביטחון שמה שכתבת צודק, ורק צריך למצוא הסבר למה השני לא חושב כך, אין לה מקום. אני לא "בוחר להתעלם" אני ממש עוקב אחרי מה שקורה - ואני פשוט סובר אחרת ממך. ודי הסברתי בהודעה הקודמת למה.

ואני לגמרי מחובר גם לאנשים שיש להם קושי.. וגם מצטער מאד על הקשיים הללו. זה עדיין לא מביא אותי לאותן מסקנות. הקושי הוא נגזרת של המצב האובייקטיבי שהעולם נקלע אליו.

ואמנם אני משתדל להסתכל באופטימיות ועין טובה - זה גם בריא - אבל לא מתעלם בגלל זה מנתונים ממשיים.

ומדוע לומר לגבי המענקים שהמדינה רצתה לתת שבסוף היא לא נתנה? הוציאו עשרות מיליארדי שקלים. סכומי עתק. גם אני עצמי קיבלתי..  בנידון הזה, הממשלה הודיעה מה בכוונתה לעשות - וקיימה. היו כאלה שטענו שעדיין לא קיבלו, התלוננו, מטפלים.  סה"כ, מערכת מאד גדולה.

אבל אני חושב שזה דבר יפה מאד שמדינה "מחלקת" סכומי עתק כאלה.

פעם, כשהיתה ל"ע קורית מגיפה, אז הקהילה היתה איכשהו מנסה לעזור, ואנשים היו במצב לא פשוט.

היום, ב"ה יש מדינה. כבר רואים כמובן-מאלו שמישהו יפצה על מה שלא הוא גרם.. (הקורונה הרי זה משמיים). גם זה סימן טוב. ב"ה.

ג. האמירה, "המשבר לא מנוהל מספיק טוב".. היא אמירה שאין לה שמץ הוכחה. ואומרים אותה אנשים מכל מיני מקומות וגוונים, שמסופקני אם היו מנהלים משהו כזה אפילו במחצית יעילות ממה שהוא מנוהל.

זה מצב מאד מורכב, כלכלית ובריאותית. כולל נתונים שלא היו ידועים קודם לכן ומתבררים רק תוך כדי המגיפה. 

לדעתי, אכן צריך הכרת טובה בסיסית כלפי מי שעומדים בראש המערכה - שלפחות לא נזרוק ביקורות שאין להן הוכחות ממשיות, ושהצפי הוא שאדם סביר היה מנהל אחרת.

אכן, יש אומרים שאם היו מתחילים מוקדם יותר את ריבוי הבדיקות ושליחה לבידוד של המונים - היה יותר טוב מבחינת הקרבנות. אבל זה דבר שקשה להוכיח. הנה, בר סימן טוב שהיה מנכ,ל מש' הבריאות, אדם נמרץ ואחראי, טוען שעל כל אדם שמגלים - יש שניים-שלושה שלא והם ממשיכים להדביק... אז זו שאלה. מכל מקום, כעת מנסים גם את זה - הלוואי שיצליח.

ד. לגבי התלונות. אני באמת חושב שחלק גדול מהציבור (לא עשיתי סטטיסטיקה) מבין שיש מצב נתון ולא קל להתמודד איתו - ואינו עוסק בתלונות.

אבל כאשר יש אנשים (לא ה"נורמלים" לפי הגדרתך..), שכל הזמן תוקפים בפראות את הממשלה והעומד בראשה; כל צעד שעושים, הם אומרים שהיה צריך ההיפך, אפילו לכיוונים ממש סותרים וכו' - אז באיזשהו מקום, זה משפיע על האוירה. וגם אנשים "נורמליים" מתחילים לפעמים לשאול את עצמם, רגע, אני נורמלי?... איך אני לא גם מתלונן?....

המצב מורכב. באמת לא קל לשתף פעולה "בכיף וברצון" עם סגר וכד'. זה דבר לא פשוט. אני חושב שאנחנו צריכים להשתדל לאזור כחות מתוכנו, כל אחד, ולהשתדל לראות את המאמצים הגדולים  שנעשים, להבין שיש כאן יד ה', ולהשתדל כמה שאפשר לכוון את האנרגיה לראות גם את הטוב הגדול שנעשה, את המאמצים, להרבות באחוה. זה מה שיחזק ויועיל.

כמובן, אם למשל היית יושבת בקבינט הקורונה, הייתי אומר שתבדקי באופן ביקורתי כל החלטה, כי האחריות עלייך. אבל במצב הנוכחי - אני חושב שזו הדרך.

ה. לגבי מי "שיושב שם ועוסק בשטויות ולא נותן למקבלי ההחלטות גב", יתכן שיש גם כאלה. קשה לי לדעת. הבעיה, שכל אחד חושב שמה שחשוב לו זה לא שטויות - ומה שהשני רוצה, היה אפשר לוותר. נניח, ברסלבים רוצים  להגיע לאומן, אחרים חושבים שבמצב הנוכחי הלחצים הללו זה שטויות וסכנה.  יש כאלה לוחצים לעשות הפגנות, אחרים חושבים שהם עוסקים בשטויות ומסכנים את כל הציבור. וכן על זה הדרך..

אז מה נעשה, ככה זה ציבור. צריך הרבה סבלנות. בכללי, ב"ה שקבינט הקורונה סה"כ נותן גיבוי להמלצות המקצועיות, וגם דן בכובד ראש על שיפורים והוספות.  אני ממש לא מקנא בהם...

ש"הכל מסודר".. כי המציאות עצמה לא כ"כ "מסודרת"... כמו שכבר כתבתי, נתונה גם לשינויים, רפואיים וכלכליים.

ו"על מי לסמוך" - זה רק על אבינו שבשמיים..

אבל עם זה, מתוך מה שעיינתי בדבר, מתוך הנתונים שקראתי על מה שעשו ועושים, הנימוקים של אלה שתקפו ומה שהסבירו העוסקים במלאכה במש' הבריאות וכד', נתונים מהעולם על הנגיף - אני חושב שהמערכה מנוהלת יפה. ויש במי לתת אמון, שעובדים "סביב השעון" ומתאמצים מאד לתת פתרונות טובים. גם רפואיים, גם כלכליים.

ויש גם מידי פעם חילוקי דעות בתוך האחראים על ניהול המערכה מטעם הממשלה, מה נכון יותר. כן סגר, לא סגר, מתי סגר ועוד ועוד (לפעמים זה עצמו מעכב דברים, כדרכו של עולם).

אני חושב שאנחנו - וגם הם עצמם - צריכים לכבד את זה. זה לגיטימי, כולם מתכוונים לטובה. כנראה שבמצב כזה, לא הכל יכול להיות לגמרי "מסודר". יש עקרונות בסיסיים - ויש נתונים משתנים שגורמים מידי פעם לשינויים מעשיים ביישום העקרונות, לשכלול העקרונות.

לקחת נשימה עמוקה, להשתדל להרגיע - ולהתפלל לה' שישלח רפואה שלמה לחולי עמו, ימנע נגיפה מנחלתו ויתן לכולם פרנסה טובה ואך טוב..

הוא נובע מקונסטלציה פוליטית שבנתה ממשלה של אפסים ופופוליסטים, שילוב מופלא של טימטום ופחדנות.
כל הרעפת הברכות שלך היא בדיחה, צחוק מהעבודה, לעג לנאנקים.

ואני לא חושב שאם אומרים על הסגר הרבה "קללות" זה גם יותר משכנע...

וגם לא אם אומרים חרפות כאלה (אפסים ופופוליסטים. טימטום ופחדנות), על הממשלה - שעובדת בענין יחד עם הפרויקטור גמזו וצוותו - שאף אחד כאן לא עשה פסיק שבפסיק ממה שמתאמצים שם. כל הזמן.

וגם לא אם אומרים על  דברַי שהם "בדיחה, צחוק מהעבודה, לעג לנאנקים"...

קביעות לא משכנעות ולא מנומקות, בנוסף ל"סגנון".

אבל כל אחד רשאי לחשוב מה שרוצה..

לפעמים זה קרוב לדיני נפשות אפילו.

הענין, שכלכלה פעילה ממש, מצריכה פתיחת המשק. כשמנסים לפתוח את המשק, רואים עליה התחלואה, ממתינים כמה שאפשר - ואז צריך שוב...

לכן, כנראה, קשה לקבוע בכך הסדרים קבועים לאורך זמן. כשיש סגר, קובעים סדרים לסגר, משתדלים לאפשר מה שניתן והכרחי. כשאין - קובעים סטנדרטים מרווחים יותר. הרי הגיעו לרזולציות של סוגי חנויות.

קשה לדעת האם, כלשונך, "ההתנהלות היתה במאמץ מקסימלי למניעת חלקים שובתים במשק". אין לנו מספיק נתונים, אנחנו לא יכולים לדעת מה היה קורה אחרת (הרי היו שדחפו לפתיחה מהירה של המשק - וכעת הם מתלוננים על הסגר).

ממה שאני רואה, הנושא הזה כל הזמן על השולחן. לא יושבים שם אנשים אטומים שלא איכפת להם מפרנסתם של יהודים. גם הוציאו סכומי עתק כדי לאפשר קיום בינתיים, של מי שפרנסתם נפגעה.

אני גם לא מביע "דעה מקצועית" על הסגר. צריך להכיר במגבלותינו....

אני רק אומר, שיש אנשים שמשקיעים בכך הרבה מאד מאמצים. יושבים אנשי מקצוע מעולים. ממה שבדקתי (ממש ניסיתי קצת "ללמוד את החומר"..), המאמצים שנעשים, גם בריאותית וגם כלכלית, באים מתוך שיקול דעת.

אז נראה לי שצריך לכבד את זה. לצופף שורות (מרחקים 2 מטר..), להבין שתמיד בדברים בסדר גודל כזה יש דעות שונות, ולתת קרדיט למי שמנהיגים את הענין.

כשיש ביקורת עניינית שיכולה לעזור - בכבוד..

לא זכור לי שאתה איש מקצוע.
אנשי המקצוע - החל בפרופסור יהודית מטות וכלה בראשי ארגוני גני הילדים הפרטיים לגיל הרך - הבהירו את דעתם, מכל האספקטים הרלוונטיים, שזה רעיון אווילי והרסני במידה קטסטרופלית הן למשק והן לחברה, אבל שר הבריאות הנרגז דפק בביריונות על השולחן וצעק שזו ההחלטה ושאף אחד לא יגרום לו לשנות בה פסיק.

שביקש שאענה לו.. (לא זכור לי שאתה מכיר אותי..)

ב. הבעת כעת דעה, בהסתמך על אנשים מסויימים (ארגוני גני הילדים הפרטיים הם כמובן נוגעים בדבר. בצדק), אז אחרים יכולים להביע דעה לא פחות, בהסתמך על מה שהם יודעים, קוראים ושומעים.

כמובן, יש הרבה אנשי מקצוע שהביעו דעה אחרת, כולל צוותו של פרופ' גמזו. כתיבות נרגזות לא הופכות דעה של פלוני אחר לאמת.

וכבר אמרתי, סגנון נרגז עם גידופים וכינויים ותקיפות אישיות, אינו יותר משכנע.

הפך לחבורה נרצעת של קפריזות השלטון.
עיין ערך פרופסור ברבש, שהוזמן לאותו תפקיד שבסוף גמזו לקח, אבל כאשר שמע את התנאים, וביייחוד היעדר התנאים - ואפס יכולות האכיפה לפני שנכנעים ומטילים סגר - אמר "תודה חברים אבל לא תודה".
תרגיש בנוח.

אבל זה ממש לא חשוב.
כל הבכירים הכי חשובים לעניין הבהירו שהסגר מטומטם, לא יעיל, לא יעזור כלום - כפי שאירע בסגר כפול באורכו כבר קודם - אבל אתה הרי מבין יותר מכולם.

ממש לא.

אבל אין לי ענין לדון עם צורת דיבור כזו ("ממש לא חשוב", "אתה הרי מבין יותר מכולם"..). אם נוח לך, אז בכבוד..

כל הבכירים הכי חשובים.
תרגיש בנוח.

יותר גדול מאשר ילד אחד שלומד בכיתה אחת.

ולמעשה, גם ילד אחד שנדבק, אם יש לו עוד אחים בבית, פוטנציאל ההדבקה שלו יותר גדול.

[היום יש בעמנואל 33 חולים, אגב].

וחוץ מזה, מסתבר, שאם נעשה את ההשוואה באמצעות חישוב של היחס בין מספר המשפחות שיש שם חולים, לבין מספר המשפחות בעיר, לא נקבל נתון שונה מהותית.

ורק אם נשווה את היחס בין מספר השפחות החולות, למספר התושבים בעיר, הנתון ישתנה מהותית, ולעשות את זה, זה ממש מניפולציה בנתונים.

לא זו בלבד שכמות אנשים כזו בצפיפות גורמת בוודאות להדבקה (קראתי שמאה חמישים שוטרים נדבקו) - 

אלא שזה אבי אבות הזלזול.

כשאנשים דנים על עשרים איש בתפילה בחוץ ברווחים, ושומעים על דבר כזה, זה עלול להרפות את ידיהם. אע"פ שגם אם יחללו שבת שם, אנחנו לא נעשה כך.

אבל זה ממש לא שייך ל"ממשלה שטועה כ"כ". הממשלה עובדת. עובדת היטב. מתאמצים כל הזמן.

ההפגנות הללו, קיבלו את אישור בגץ. סוג של עבודה זרה.

הממשלה/ הכנסת, היו צריכים להעביר החלטה על אכיפת ההוראות גם שם. קפסולות, רווחים.

בהיות שזה נגד נתניהו, אז כמובן הוא אישית נמנע מלהיכנס לדבר שיאמרו שעושה בגלל עצמו.

והעובדה המבישה היא, שגם האחרים - חלק חוששים בגלל התקשורת שיקבלו, וחלק (הצד של כח"ל כנראה) כי זה די נוח להם.

הנה, בנט, שמציע כל מיני הצעות למלחמה בקורונה - נמנע מלצאת חד משמעית נגד ההפגנות. למה? למה לא פנה לבגץ שיורו לאכוף את הנחיות הבריאות גם שם? הרי בו לא היו חושדים שהוא בעד נתניהו.

אז אכן, זה ביזיון לאומי. זו ה"הצלחה" היחידה של הטרור של ההפגנות הללו.

אבל זה לגמרי לא שהממשלה צריכה להניח את המפתחות.. שם עוד יושבים אלה שמתקוממים נגדם. חלק לא מבוטל מאלה שמחוץ לממשלה, במידה זו או אחרת, ממש משתפי"ם עם התועבה הזאת..

אדם שמבקר בחריפות את הממשלה, לא "בתגובה לשאלה" עונה שצריך להפעיל שכל ישר... - היה צריך לצאת נגד זה בכל תוקף. היה כול לדרוש תקנות שיחייבו הפגנות ממש באותם תנאים של תפילות בציבור, לכל היותר. 

זה לא נעשה.

כלפי ההגנות נשמעו קולות רפויים מידי. מן הסתם בסוף יצאו נגד זה, לא יחזיק. אבל הנזק של ההפגנות עצום. את כל המאמצים זה שם ללעג. מי יודע לאיזה אחוז מההדבקה אחראים החבורה הפראית והאלימה הזו - שאינה מקבלת תוצאות בחירות ותופסת טרמפ על משהו שבכלל התחיל בגלל מצוקת פרנסה של העצמאים - אנשים שמגיעים, שמים פלפונים על מצב טיסה שלא יוכלו לאכן אם הם בקרבת חולה, ומפיצים בכל הארץ.

ובעיקר - גורמים לזלזול  כללי. באיזה ביכ"נ או חתונה סופרים את האנשים בחוץ, ואלו מתקהלים באלפיהם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה