ושוב הגעת לאותה נקודה אתה והוא .הוא ואתה.
לא שיש לך טיפת מושג איך זה שוב הגיע לשם.
ועל מה ולמה בסופו של עניין שוב תרגיש נאשם .
הרי בינך לעצמך ברור לך עד כמה לא רצית בזה שוב.
וכבר רציתי להרכין ראש שתוכל לעבור קדימה
אבל זה כבר לא משנה שבשנית נשמע לקולך הקול הכאוב.
ואתם נמצאים שם שניכם. אדם עייף קול כאוב, לבד. שמיים קודרים,אדמה קרה, הזמן איבד מהממד.
למה זועק בלי קול למה דווקא שאני משתדל אתה חייב לבוא ולהרוס לי הכל.
תסביר לי למה אני מאמין לך למה אני מקשיב.
אתה רק מחזיר אותי אחורה בזמן ותוקע אותי במקום שממנו לא מסוגל להשיב.
ואני ממשיך ומצליח להתגבר ואתה רק מקשה עליי מילא תשאג בכעס יהיה לי קל יותר להשיב מלחמה .
אבל הכאב הקול הפגוע הזה ממיס אותי לא מותיר בי נשימה.
נשברתי לי כבר נמאס זה ממוטט אותי לחלוטין
חווה את זה כל פעם מחדש.
אז פשוט קול כאוב תוכל לעזוב אותי לנפשי לתת לי למחול באמת?!
אז נכון אני יודע שההוא אפילו לא ביקש ממני סליחה ולא זה לא בגלל שהוא מת
ומה שהוא עשה זה חרפה אבל אני חייב לעצמי לסלוח לשחרר
רק אז אוכל להמשיך הלאה לקבל את כל הטוב , להתקדם , להתחבר.
