עמירם חף מפשע!
חברים הקישור הנ"ל זה התרמת המונים כדי לשכור לו עו"ד מהשורה הראשונה שיעזרו לו במימון הערעור...
כל מי שאתם מכירים, הורים, חברים וכו' שיכול לתרום שלחו לו את הקישור ותרמו!!
"ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים" (הלכות מתנות עניים פ"ח ה)
נ.ב מי שלא מכיר את העלילה (לא מאמין אבל בכל זאת) יכול לשלוח במס"א או שיחה אישית ואשמח להגיד לו.
מקפיצה!
חיפשתי בתוך זה ולא מצאתי שכתוב משהו.
יש יעד?
כנראה כמה שיצליחו לגייס עד יגמר הזמן.
יש שם כמו חץ בדף ההתרמה השאיפה היא לעבור אותו, דבר שני הוא גם קיבל קנס של 994,000 ש"ח לנפגעים.
וכמובן חברים לא לשכוח לתרום ולהפיץ זה חשוב מאד!!! (מי שרוצה קישור או הסבר או כל דבר שיגיד לי)
"ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים" זה לא סתם, זה פדיון שבויים!!
החץ לא מתקדם
נופת צוף
חושבים שעמירם הוא רוצח שפל?
סבבה.
חושבים שעמירם חף מפשע?
גם זה יכול להיות.
אבל למה, למען ה', צריך לשקר בשביל זה?
"אין עוררין על כך, וכך קבע גם בית המשפט, שההודאה של עמירם, שהינה גם הראיה היחידה נגדו..."
בפסק הדין כתוב במפורש שיש ראיות נוספות מלבד אותה ההודאה.
"האשמת אדם על בסיס הודאה כזו היא מעשה פסול"
בפסק הדין כתוב שההודאה נפסלה, וההרשעה לא מתבססת עליה כלל וכלל.
כמו שאריות DNA או צילום וידאו של הפשע.
ציטוט מוויקיפדיה - "המשפט הישראלי מכיר ב-3 סוגים של תוספות ראייתיות: תוספות ראייתיות מסוג 'דבר מה' או 'חיזוק' הן ראיות המצביעות על אמיתותה של העדות היחידה (תוספות מאמתות), ואילו תוספת ראייתית מסוג 'סיוע' היא ראיה המצביעה באופן עצמאי על אשמתו של הנאשם ו'מסבכת' אותו בביצוע העבירה (תוספת מסבכת)."
פשוט אני..חחח באמת שאני לא חושש במקרה הזה...
"דבר מה" יכול להיות כל דבר שמסייע לנו לדעת שההודאה אינה שקרית, החל מכך שהנאשם אמר בהודאה שלו פרט מוכמן ועד קלטת של ביצוע הפשע. כמו כן, אין שום הכרח שההודאה תהיה העדות היחידה. תמיד צריך לאמת הודאה של נאשם.
שהוא מרשיע על סמך ההודאה, והוא משתמש בראיות הנוספות כ"תוספת ראייתית מאמתת" לגבי אמינות ההודאה. הוא לא טען שהן עומדות לעצמן.
"דבר מה נוסף" זאת ראיה שלא קשורה להודאה באשמה, אשר קושרת את הנאשם לפשע.
אם יש "דבר מה נוסף" אז אפשר להסיק שההודאה לא שקרית.
"דבר מה נוסף" יכול להיות גם קלטת וידאו, שזו ראיה חזקה מאוד. אין במילים "דבר מה נוסף" כדי לרמוז שמדובר בראיות לא חזקות.
המבחן החיצוני עניינו בדרישה לתמוך את ההודאה בתוספת ראייתית מאמתת מסוג "דבר מה נוסף", שתכליתה להפיג את החשש שהנאשם הודה במעשים שלא ביצע. בפסיקה נקבע, כי ניתן להסתפק בכל סוג של ראיה, ישירה ונסיבתית כאחת, שיש בה כדי לאשר במידה מה את תוכן ההודאה ולהצביע על אמיתותה.
במסגרת המבחן החיצוני יש לבחון אף האם קיים "דבר מה חסר" או "דבר מה סותר", במובן זה שפרטים שמסר הנאשם במסגרת הודאתו אינם מתיישבים עם ראיות חיצוניות להודאה
ה"דבר מה נוסף" במקרה שלנו, דהיינו ידיעת הנאשם את פרטי האירוע המוכמנים, זה ראיה ישירה לכל דבר ועניין (אמנם לא פורנזית-מדעית).
ראיה נסיבתית זה אם הנאשם היה אומר למישהו "וואלה בא לי לרצוח ערבים". עם ראיה נסיבתית אי אפשר בכלל לגשת לבית משפט, אלא אם כן היא באה בנוסף לראיות ישירות.
דוגמה נוספת לראיה נסיבתית:
נניח שכן שלי נרצח בדקירות סכין, ובדיוק יום לפני כן אני קניתי סכין ארוכה.
זאת ראיה נסיבתית, אי אפשר להרשיע אותי על סמך הראיה הזאת, אבל אם יש ראיות ישירות שקושרות אותי לפשע - אז גם הראיה הנסיבתית הזאת תוצג בבית המשפט כדי לחזק את הטענות של התביעה.
באשר למשפט זוטא:
התביעה תמיד, אבל תמיד, תרצה להשתמש בכל מה שיש לה נגד הנאשם.
גם אם יש אנס שתועד במצלמה מבצע את האונס, התביעה תעשה הכל כדי להציג בבית המשפט ראיות DNA, שחזור, גביית עדויות מעדי ראיה (כולל הקרבן עצמה), וכמובן הודאה של הנאשם.
עוד לא נולד הפרקליט שאמר "טוב חברים, יש לנו ראיה אחת, אפשר לסגור את העסק וללכת למשפט".
אלא גם בשחזור.
והטענה שלה נסתרה על ידי בית המשפט, שקבע שרצף הדיבור והידע הרב לא יכול היה להיצבר בצורה כל-כך קוהרנטית במוחו של הנאשם, אלמלא הוא ידע את הפרטים האלה מעצמו.
פשוט אני..אשר טוענת שהוא היה מבולבל כולו לאורך השחזור.
לעומת זאת 3 שופטים שטוענים שהשחזור היה מאוד ברור ונאמן.
לא קשה לי לבחור למי להאמין
ואכן בלי העינויים הוא היה ממשיך לשקר עוד זמן רב, כנראה.
כלשונה של פקודת הראיות?
אם כן, מה לדעתך גרם לרצון הזה?
רק בלי הנימוק "כדי להפחיד אותו".
"חרף היותו מי שגבה מהנאשם הודאה בסמוך קודם לכן, התלווה אף מיגל לשחזור."
בסעיפים 92-99, ישנה התייחסות נרחבת לפרטי חקירה מוכמנים (סודיים) שעמירם ידע, למרות שהם לא פורסמו בשום מקום בתקשורת.
בסעיפים 100-108, ישנה התייחסות לטענה שהוא ידע את הפרטים האלה כי החוקרים סיפרו לו עליהם, ויש שם כמה וכמה הסברים שמוכיחים שזה לא מסתדר עם המציאות.
סעיף 171 - אשתו של עמירם, אוריין, אמרה שהיא הייתה אתו בבית בלילה של האירוע בדומה ועד 10 בבוקר. אלא שהיא דיברה אתו בטלפון 6 שיחות שונות בסביבות השעה 9 בבוקר (למה שהיא תתקשר אליו 6 פעמים אם הם ביחד בבית?). כשהטיחו בפניה את העובדה הזאת - היא אמרה שהיא באמת לא זוכרת את השעות המדויקות, כלומר היא "לא דייקה" כשאמרה שהייתה אתו בבית עד 10 בבוקר.
בנוסף, היא אמרה שהיא זוכרת במדויק שהם הלכו לישון בשעה 1 בלילה (ציטוט שלה: "אני זוכרת בוודאות שזה היה בשעה 1 בלילה"). אבל כשהטיחו בפניה שהיא אמרה לחברה שלה, יום אחרי המעצר, שהיא הלכה לישון באותו הלילה בחצות - היא שוב אמרה שהיא באמת לא זוכרת.
כל עורך דין מתחיל יגיד לכם שעדיף לא להציג אליבי בכלל, מאשר להציג אליבי שמתברר בהמשך כשגוי ומלא סתירות.
בתי הכלא מלאים בפושעים שחשבו שהם חכמים, ולא השאירו ראיות ממשיות.
שהם לא ידעו.
הם היו יכולים לברר בקלות מה צבע הרכב, והיו יכולים לשים לב שיש בתמונה שהם ראו רשת.
גם אם נניח שהטענה שלהם אפשרית ולא מוזרה [ואני מפקפק], עדיין בסופו של דבר זה להסתמך על החוקרים, אותם חוקרים שעינו בניגוד לחוק, ובעלי אינטרס ברור.
תקרא את הסעיפים האלה, הם לא מתבססים על דברי החוקרים, אלא על דברי עמירם עצמו
לחוקרים?
ואגב, לגבי אפשרות של הרשעות שווא, כאשר הנאשם מתאר תיאור מפורט, כולל פרטים מוכמנים, גם כאשר החוקרים טוענים שאין אפשרות שהנאשם שמע מהם את הפרטים, ראה כאן (עמ' 740) - https://innocenceclinic.huji.ac.il/sites/default/files/theinnocenceprojectclinic/files/mrdky_hlprt_bvz_sngrv_22mkshl_hkhlpt_hhtnyvt_lhrshh_mvtyt_l_smk_hvdh_-_svlymn_l_byd_kmqrh_mbkhn22_mkhqry_mshpt_733_mkhqry_mshpt_kv_2010.pdf
הטענה שהעלית הובאה על ידי עורכי הדין שלו, ונסתרה.
"בעדותו בבית המשפט, הסביר ארז כי בהתאם לניסיונו בחקירות קודמות של תג מחיר, לא ניתן להשוות כתבי יד כשמדובר על כתובות גרפיטי (פרו' עמ' 1291) שו' 23-27).
יש ממש בטענה כי היה על המאשימה לעגן אמירה זו של החוקר ארז במסמך ערוך על-ידי מומחה או לכל הפחות במזכר על כך שהנושא נבדק. ואולם, אין מדובר במחדל אשר יש בו כדי להפחית משמעותית ממשקלן הרב של ההודאות."
בחיפוש בגוגל, מצאתי גרפולוגים משפטיים שמתייחסים לזיהוי כתב יד בגרפיטי.
זמיר סיון - "לא אחת נשלחתי לבוא לבחון כתובת גרפיטי שרוססו על מבנים, שלטים, תחנות אוטובוס ומבני ציבור או אנדרטאות ומתן חוות דעתי באשר להתאמה בתכונות הכתיבה בין כתובות גרפיטי אלה לבין דוגמאות כתב יד של חשודים פוטנציאלים בכתיבה, יש לדעת שבדיקת כתובות גרפיטי שונה במקצת ומורכבת מעט יותר ..
ועדיין, פרמטרים גרפיים מסויימים, חלקם בלתי מודעים ושאינם בהכרח קשורים לצורה, עשויים לקשור בים כתובות גרפיטי של "פלוני" לבין דוגמת כתב ידו, במשפט שעדיין לא הסתיים ואינני יכול לפרט את כל הפרטים, אני נדרש לדוגמא לבצע השוואה.."
מלי קדוש - "תחום הגרפולוגיה המשפטית עוסק בזיהוי כתב יד, בזיוף חתימות, במסמכים מודפסים, חותמות נוטריוניות, שינוי תיעוד רפואי, מכתבי איום, גרפיטי וזיופים היסטוריים."
מורי ורבותי קהל קדוש, נתכנסנו כאן הערב להועיל לעניין החשוב הזה.....
אז אחרי שזה גלש לויכוחי כן אשם לא אשם, הבה נזכיר את המטרה המקורית,
וכל מי שלא השתכנע שאכן עמירם הוא הרוצח, של דוואבשה ושל ארלוזורוב ושל הממזר בן מריה, מוזמן לסייע במימון המאבק ולהרים את תרומתו...
26 שעות לסיום הקמפיין, וטרם הגיעו למליון ש"ח!
זמן קצר והמלאכה מרובה...
ומצוות פדיון שבויים תעמוד לכולנו ליום הדין
אני לא זוכר מי זה היה שאמר בזמנו על אירועי סברה ושתילה (אולי אריק שרון) שמאשימים אותנו באירוע שניתן לסכמו בשלוש מילים "ערבים הרגו ערבים"
זה גם מה שקרה פה.. ערבים הרגו ערבים.
המחלקה היהודית עינתה בחור בשם עמירם כדי שיודה ברצח.
ועכשיו רוצים להכניס אותו לכלא ל95 שנה....
"אלקינו שבשמים, נקום את נקמתינו"
הפרקליטות אומרת שהוא כן.
ויש כאלו שמאמינים לה.
רוב הציבור הדתי והימני לא מאמין לה..
אם גם באלאור לא תמכו, אז מדובר אולי בדתיים, לא בימניים.
אני כתבתי שימניים דתיים ככה סבורים.
לגבי פרס - נו באמת.. זה לא ממין העניין.
להפגנות, בדרך כלל, הביינישים לא יוצאים כמעט.
ולימינה הצביעו *למרות* עמדת הצמד הנ"ל. ולא *בגלל*
כל מי ששהה בעולם הישיבות בסבבי הבחירות האלו יודע את זה.
שתיהיה שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל !!
שוב, זה עניין של רצון לבנות את בית ה', לא להתנדב לבנות בניין מגורים רנדומלי.
בכל אופן, גם אם נשאר בקטע הפרקטי, (עד כמה שניתן בפנטזיה הנוכחית) בהון אינסופי אין שום בעיה להשתמש בטכנולוגיות הבניה המתקדמות בעולם ובהכשרת עובדים יהודים ייעודיים.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
