על זה צריך  לחנך אותם.

כשיצטרכו לצאת  לעבוד תלמד אותם לעבוד על פי תורה..

למה לקלקל אותם מוקדם?

לא לחבק ולהפחיד אותו שהמצב רע..

ובלי קשר גם באופן אישי להאמין במצב הנוכחי שה' דואג למרות הכל, זה עצמו מביא את הברכה

כך שאחד מזכה את השני.

אבל ה' דואג לכל אחד.

השתדלות צריכה להיעשות, אבל במצב כמו הנוכחי שהכל נתקע אפשר להמשיך להיות רגועים

לכל אחד יש  את השליחות והניסיון שלו.

ברגע ה' הפך את העולם  וברגע הוא יכול להפוך חזרה.

אנחנו צריכים להשאר מספיק מרוכזים לתפוס את הרגע ולא לפספס אותו

אנחנו מדינה של סטארט אפים ואין דבר שיותר מעצים סטאר אפים ממשברים מהסוג הזה.

מלבד זאת נכנסנו למשבר מגפת הקורונה עם יחס חוב תוצר 60 אחוז שזה מדהים ביחס למדינות המערב.

מי שצריך לחשוש בראש ובראשונה הם מדינות עולם שלישי, אחריהם האיחוד הארופי, אחר כך ארה"ב ואחר כך סין ואנחנו הרחק ברשימה, המצב יציב להפליא ביחס לעולם.

יש משבר, יש אתגר, אבל ממש לא כמו המדינה החשמונאית בסוף דרכה, אפילו לא קרוב.

1 לא פשוט לא, החיסון שלנו אפילו לא קרוב לשלבים מתקדמים

2נכון ואולי לכן יש סיכוי לצבא מקוצעי מה שיתן לנו עוד כלכלה

3לא, זה ספין של טראמפ לבחירות

4נכון אבל אנחנו מצמצים את הפער די מהר

5לא יודע מאיפה הנתונים, לא חושב שזה נכון

6לא נכון, יבאנו סתם מכל מקום בעולם. אני יכול שיהיה חצי מילון מטוסים אבל בלי טייסים הם חסרי ערך. 

7 מכל מיני מדינות נחשלות, זה בוודאי מה שיציל אותנו עוד אנשים חסרי השכלה על הכלכלה

8שוב לא, ככה מנצחים מגיפה. לא עם רק סגר טייוואן: 24 מיליון תושבים, 2 חולים, ומכה קלה בכנף הכלכלית

אמן, אבל אני לא כלכך נאיבי שמאמין לצערי. אולי כדאי שאתחיל כבר מהיום כמו שאמר המלכה הלבנה לאליס: 

אליס: "אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים."

המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר."

לא יבחל בלשקר לעצמו שהסכמי שלום הם ספין, הלוואי עוד ספינים כאלה כה ירבה לנו הקב"ה ספינים כאלה, אם אתה לא יכול לראות בהסכם שלום זה אלא ספין בחירות הרי שהתעוורת או שאיבדת את שפיות דעתך לחלוטין.

ספין זו בעצם משהו שיש לו משמעות אבל בא לכסות על משהו אחר. במקרה הזה על הסכם הסיפוח שלא היה קורה בחיים.

זה טוב לטראמפ שכולם יחשבו שהוא הביא שלום למזרח התיכון, טוב לביבי ברור למה. טוב לדובאי שמתנערת מהפלשטנים מוצצי הדם, ומצד שני בונה ידידות עם ארה"ב. זה חשוב, אבל לא יותר מידי. אנחנו הרווחנו(האזרחי) הכי מעט פה. 

פודקאסט הספינר - מאחורי הקלעים של הפוליטיקה - The Spinner - האזנה אונליין פרק 61 פה

זה טבעי, אחרי טראומת אוסלו, אבל יש סיכוי שדווקא הסכם זה יחזיק מעמד והוא יהיה לנו רווחי הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין כרגע, נשק, גז, סייבר, נפט, מים, רפואה, היי טק, תיירות, עסקאות במיליארדים, יש סיכוי שדובאי תהיה לנו אסטרטגית יותר ממה שהיתה לנו טורקיה בשנות השמונים והתשעים וזה הרבה מאוד.

הם לא.

וישראלים לא ילכו לבניין או אפילו למלונות שם הציעו להם לגור חינם בבית מלון.

משכילים יותר קשה לפטר אבל ברגע שהם מפוטרים יותר קשה לקלוט אותם, אותו הדבר עם אנשים עם עודף ניסיון.

אנשים בלי ניסיון ולא משכילים בהשכלה רלוונטית ניידים יותר, יותר קל לקלוט אותם ויותר קל לפטר אותם.

דור הוואי לא צובר ניסיון ונוטה לרכוש השכלה חסרת תועלת "העיקר תואר" ולכן דור הוואי דווקא יהיה גמיש יותר מאשר אילו היה זה דור האיקס שהיה מתמודד עם המגפה.

ישראלים או כל בני אדם אחרים יעבדו במה שיש ברגע שלא תהיה ברירה, אין יותר עבודה ב"מומחה רשתות חברתיות" אז ימצאו עיסוק אחר, בניין, מלונות, מחסנים, סניטרים- הכל.

מי שיש לו התחייבויות, מי שיש לו ילדים, ימצא במה להתפרנס כי אי אפשר אחרת, גם הבנקים נהיו קשים יותר עם הלוואות.

וכן עסקים כושלים ניצלו הזדמנות לסגור ולקבל סיוע בגלל פגעי המגפה כשהעסקים הללו היו צריכים לסגור ממילא, וזו הזדמנות פז לשדרג את עצמם לרווחיים יותר.

היו תקופות קשות יותר כלכלית, ומצב כלכלי הוא עניין יחסי לשאר העולם (בריחת משקיעים, ירידה באשראי ושווי אג''ח) ומדובר במשבר עולמי.

אבל אם כבר דרמה אז יכולת לכתוב שקריסה כלכלית תביא לאי מוכנות צבאית ואת מדינות ערב לתקוף - חורבן בית שלישי, שואה שנייה!

אבל רחוק מקריסה כלכלית. זה משבר זמני וכאמור כלל עולמי, וכרגע האבטלה היא בסביבות 10-15% שזה לא נורא.

אם כבר דאגה אז אני יותר מודאג מזה שהוא היה רע כבר לפני בגלל החוב הלאומי, וזו צרה שלא תעלם אחרי הקורונה.

אתה רוצה לראות מה זו קריסה כלכלית? תסתכל על השכנים שלנו בלבנון (וגם בסוריה), שם מוכרים לחם לפי הקצבה והמטבע מתרסק. וזה עוד כלום לעומת מה שמחכה להם. המרחק שלנו מזה הוא עצום.

יש מצב שזה הסוף שלו בתור ראש ממשלה. נקווה. קודם זה היה מתן הגיבוי המתמשך למערכת המשפח ולעוולות שלה ועכשיו זה. אשמח בהחלט לראות מרד כנגד הטירוף הזה. 

אבל הוא לא הולך לראות מדינה בקריסה כלכלית - אלא מדינה שמוכנה להיכנס לשלושה שבועות לבתים כדי לחסוך צפי שאלף הרוגים. כל הכבוד.

והאנאלוגיה ל"מדינת החשמונאים" ממש לא במקום. הקב"ה החזיר אותנו לכאן - ואנחנו נמשיך בעז"ה...

ומכיוון שלהתווכח על ללא סוף אין תועלת - מציע שבעוד נניח שנה-שנתיים, נסתכל ונראה שהמדינה קיימת - ולא "קורסת כלכלית".. גם לא אח"כ.

ובהחלט מצטרף לברכות שיהיה לנו בהצלחה. זה תמיד חשוב.

גמר חתימה טובה.

מחבר "חרדי". אדם רחב אופקים. העביר מפוסט שכתב הרופא שחתום על זה.

אולי זה יעזור לקבל יותר בהבנה וברצון דברים שבימים כתיקנם איננו מורגלים בהם:

ד"ר אור גורן מומחה בהרדמה, רופא בכיר, המערך להרדמה, כאב וטיפול נמרץ בבית החולים איכלוב פרסם פוסט קשה:

"לקראת יום כיפור יש לי שאלה ואני חושב שזה המקום הנכון לשאול אותה.
ראשית, אני אציג את עצמי.
שמי אור, אני רופא במערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באיכילוב ואחד האחראים על ההיערכות והטיפול בקורונה.
בתקופה האחרונה אנחנו מוצפים.
באמת מוצפים.
חולים קשים מאד.
גם צעירים.
עם אחוז גבוה באופן לא סביר של חרדים.
מי שלא החזיק (ממוגן לחלוטין כמובן) את ידה של אשה בת 74 בריאה לחלוטין, בשעה 20:00 בערב והבין ממנה שהיא איננה רוצה להיות מונשמת וכתב לה מכתב פטירה 6 שעות אחר כך, לא מבין מה זו אימה.
מי שלא עמד מול גבר בן 45 עם מעט משקל יתר שלא מצליח לנשום, הנשים אותו ואז קבע את מותו שבוע אחר כך, לא מבין מה זו מגיפה.
מי שלא עושה שיחות טלפון עם משפחות יום יום כדי לעדכן אותם על ההדרדרות הבלתי נמנעת של קרובי המשפחה שלהם, לא מבין מהו צער.
מי שלא עבד ממוגן באופן מלא, במיגון חם ומחניק עם אדים על המשקף שעות ארוכות עד לתשישות כדי לנסות להציל עוד מישהו, אינו מבין מסירות נפש מה היא.
ראיתי המון בחיים.
לאורך השנים ליוויתי אל מותם מאות אנשים.
עברתי את שפעת החזירים ומיני מרעין בישין.

כזה דבר עוד לא ראינו.

אנשים צעירים שלעולם לא יגמלו מהנשמה כי המחלה הורסת את הריאות.
אנשים מבוגרים ופעילים שיכלו לחיות עוד שנים רבות, מתים במהירות מסחררת.

אני שואל ללא קינטור או רצון לניגוח-
מי מכם או מכן מתכונן להתפלל ביום כיפור שלא על פי ההנחיות?
ואם התשובה היא שאתם אכן אינכם מתכננים לפעול על פי ההנחיות – למה?

ולמי שחושב שהתפילה מגינה עליו- מעבר לכך שחמירא סכנתא מאיסורא – אם לא היו חלים עלי כללים של סודיות רפואית – הייתי בשמחה מספר לכם על חסידים ואנשי מעשה שנפלו שדודים בפני המחלה הזו.

ומסמרים לא קונבנצונאליים, אז כדאי להאמין לו.

[האמת, לא העליתי את זה ישירות ביחס למה שאתה כתבת - אלא בתור שרשור שעוסק בנושא התחושות בעקבות ההיערכות הנוכחית]

הרבה מיסים, כל החיים שלו.

אין פרופורציות, לשום דבר.  אם הייתה כזו כמות של הרוגים מתאונות דרכים היינו פשוט מתרגלים (כמו שהיה בשנות השבעים) וזהו.

אני אמנם לא חושב שכך יהיה - אבל לפחות הוא "יחיה"..

ואין שמץ מקום ל"השוואה" לתאונות דרכים. אמנם גם שם לא תמיד הבחירה תעזור מול נהג שנכנס חזיתית בנתיב שמולו - אבל בד"כ יש בחירה איך לנהוג (וגם לתאונות דרכים לא "מתרגלים", ואסור להתרגל. מנהלים מלחמה של עשרות שנים בזה. כשיש רכבים לא תקינים - כלומר, שהזהירות-בבחירה לא ממש תעזור בהם, כמו במגיפה, אז מורידים מהכביש..).

לכן, זה לא דומה. גם לא לשפעת שיש לה חיסון שלפחות על חלק חשוב מהאוכלוסיה עובד, וגם אינה מדבקת בכמות כזו.

ולקרוא "רגשות" מול "רציונאליות", לרצון להשתדל להציל חיים בכל מחיר - זה עולם הפוך..

מעולם לא ראינו, לשום נושא משמעותי בהלכה (וגם סתם במוסר האנושי), יחס כ"כ "קליל", כמו לדבר הזה, שהוא כמעט הכי חמור בתורה (כן, גם פרנסה. לכן השיקלול המתמיד. ועדיין)

כלומר, מצד אחד ברור שהחיים שווים יותר מכל ממון. ומחללים שבת, ויו"כ, אפילו בשביל "חיי שעה". 

מצד שני, יש חשבון שאכן באיזשהו מקום, גם להריסת הכלכלה יש משמעות של חיים במובן זה או אחר.

אבל להביא את הדברים לאבסורד כמו המשל שנתת כעת - זה לא הענין.

אנחנו לא מדברים על הצלה כרגע במחיר סיכון ודאי של חיים אח"כ. אלא על חשבון כללי, ש"מן הסתם" זה יעלה במשהו, ההוצאות הגדולות הללו.

במצב הכלכלי של המדינה כיום, ב"ה, זה לא שיקול. מלחמת יוה"כ עלתה לנו בלמעלה מ3000 הרוגים ר"ל, ונשארה במידה מסויימת כטראומה לאומית. ההוצאות הכלכליות ביחס למצבה של המדינה אז היו אדירות. איש לא חשב לעשות חשבון שלא כדאי להוציא יותר מידי, כי אח"כ זה יהיה קשה.

נכון שכסף לא גדל על עצים - אבל החיים עוד יותר לא גדלים על עצים. 

אמר היום השר מיכאל ביטון, שאם ע"י הסגר אנחנו מצילים חיים של אלף אנשים, שווה להוצא על זה מאה מיליארד - זה יהודי וזה ערכי. כך אמר. מאד התפעלתי מהמבט שלו.

מכל מקום, כשמדובר על דיני נפשות - לא חוכמה להקצין את העתיד.

המדינה היום - אחרי עשור של ניהול כלכלי מוצלח של רה"מ - נמצאת במצב טוב. רבים מהמתנגדים לממשלה כעת, התנגדו גם להוצאת הגז מהאדמה (יעשיר את הטייקונים...סוציאליזם בגרוש). הגז הזה, אמור להכניס לפי חשבונות מדוייקים, יותר מכל מה שמוציאים כעת. 

ב"ה, יש מי שמנהל את העולם, מבחינה זו התרופה קדמה למכה. יתכן שגם ההסכמים עם מדינות המפרץ יכניסו סכומים גדולים (כן, חאן אל אחמאר... אני יודע). הקיצור, זה לא שאנחנו במצב כלכלי שיגרום בהמשך לסכנת חיים. מקסימום לאי נוחות מסויימת. לדעתי גם זה לא.

אבל יש מולנו חיי אדם. ובחיי אדם, לא כל כותב פוסט, חשוב ככל שיהיה, מבין יותר מכל המערכת, ששומעת גם הרבה מאד מומחים. לא הכל "קונספירציות"...

כל שיפוצניק או פועל בניה שעולה על פיגום, או על מנוף. כל נהג שנוהג ברכב קטן של 60 אלף שקל, כל נוסע בקורקינט חשמלי או אופניים.

אין פרופורציות.

יש הרבה מה לעשות כדי לחיות עם המגיפה ואולי לשמור טוב יותר על אנשים בקבוצת סיכון. מה שעושים עכשיו זה לא.

שהיו בזמנו תאונות ו"התרגלנו" - 

הרי אפשר גם לומר שהיה משבר כלכלי קשה בשמות ה"ממי"ם" וחיינו עם זה...

והיה הצֶנע ו"התרגלנו".

וכשהיינו בגלות היו מיסים נוראיים שאנשים בקושי שרדו - ו"התרגלו"..

והיתה גם המגיפה השחורה וכביכול "חיו עם זה".. כלומר, חלק גדול ל"ע מתו.

אז ברור שאם השיקול הוא "להתרגל" לקושי הכלכלי, או "להתרגל" למות ח"ו - האפשרות הראשונה עדיפה.

אנחנו צריכים לראות מה מול עינינו. אם כעת יש סכנה מיידית (הסטטיסטיקה של החודש האחרון, בניגוד לקודמים, היא כבר של כ350 נפטרים יותר משנה רגילה, כאשר 400 מקורונה. אז גם מי שמאמינים בקונספירציות - ההקבלה בין המספרים חדה).

אז צריך לעשות כל הניתן מיידית לשמור על הנפש. חלילה לומר, "מתרגלים".. אף אחד לא היה מוכן "להתרגל" לדבר כזה אצל מי ממשפחתו הקרובה.

וכל שיפוצניק ופועל בניה, אכן צריך לנקוט כל אמצעי זהירות מקודם. ולתבוע את המעסיק אם זה לא כך. אלו לא "וירוסים" בלתי נשלטים. בעולם יש סכנות - צריך להיזהר ככל האפשר, כל אחד בתחומו.

מה שעושים כעת, האם זה הכי אופטימלי לשמירה על הנפש - זו שאלה שכל מומחה יכול לחוות את דעותיו - ואין ברירה, מישהו צריך להחליט, כי אם כל אחד יעשה כרוחו זה בוודאי לא יועיל.

אבל העיקרון הראשון - כל הניתן כדי להציל נפשות.

אני חושב שצריך לאמץ אותם. כלומר, להשקיע במניעת המגיפה עד לעלות שהם מציעים.

זה לא מושלם, ובכללים הלכתיים היה נכון אולי לעשות משהו אחר - אבל זו הדרך הטובה ביותר לוודא שלא נפשוט רגל אחר כך.

פלוס הצמדהפלוס ניפוח מכוון של חברות הביטוח וזה עוד שקר.

למעשה יש לנו גם מסכת ערכין שמודדת ערכו של עבד בראיה תורנית יותר אפשר להשליך על זה לעולם הביטוח ולתקן זאת בהזדמנות כי בינתיים חברות הביטוח מרוויחות מהאויר סתם.

בכל אופן, אתה אף פעם לא יכול למדוד מתי תיגמר המגפה ואתה מקסימום יכול למדוד מכפיל של חזקה בכמה אנשים יפגע הוירוס, זה לא מכפיל של כפל אלא מכפיל אקספוננטאלי, וכך גם צריך להתייחס לנזק הכלכלי, צריך לחזור לשגרה כמה שיותר מהר וכמה שיותר בריא וזה אולי אומר שהסגר מוצדק, לא יודע, אין לי נתונים לחשב.

ל"כמה שווה חיי אדם"...

לא מפיהם אנו חיים.

האמת, גם הם לא עושים חשבון "כמה שווים" - ולא רואים עצמם מוסמכים לעסוק בכך - אלא עושים חשבון עד כמה הם מוכנים להוציא כתמורה ביטוחית.  ואם אדם ישלם להם הרבה מאד - אז פתאום חייו יהיו "שווים" יותר השקעה בתמורה, אם יהיה צריך..

אז ב"ה שלהנהגת המדינה יש אפשרות לפעול בצורה גמישה יותר. להביא בחשבון מצב כלכלי כללי של המדינה, הכנסות צפויות עם השנים, אפשרות להתמודד עם מצב כלכלי מסוים באופן שאפשר יהיה לחיות עם זה וכד'. 

המדינה מבחינה זו, מייצגת את כולם. "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". אלא שכמובן, כשמדובר בציבור זה יותר מורכב לחשב כמה ביכולת המדינה להוציא. סה"כ, לא מוציאים מה שיגרום למדינה לא להיות יכולה להמשיך להתקיים במצב סביר חלילה

[למעשה, אני באמת גם לא חושב ש"נפשוט רגל" אח"כ.. "אין ציבור עני", מה שיוצא מכאן נכנס מכאן]

לגבי "מבחינה הלכתית", בוודאי שמאד מורכב לומר כמה אשר להוציא... ב"ה, שאנחנו כלל לא נמצאים במצב כזה שמצריך הכרעה כזו. גם אם יהיה צורך בהצטמצמות כלשהי בעתיד.

אלא שיש להעיר ערכית - בלי חשבון הלכה למעשה לנדון של ציבור - שאדם מצווה לאבד כל ממונו כדי לא לעבור עבירה. למשל, לא לחלל שבת. ופיקוח נפש - דוחה שבת. נותן קצת פרופורציה על ערכה של נפש מישראל...

נקוה שכל הדיון הזה יישאר תיאורטי מכל בחינה. קודם כל מהבחינה הבריאותית, של הנפשות, וגם מבחינת העול הכלכלי העתידי..

נ.ב. לא התיחסתי כלל לחשבון הפשוט, שאם סגר אכן יהיה יעיל - אז גם כלכלית, התגברות מהירה יותר על הנגיף, תשתלם מאד. היום כולם מבינים שאם לפני חצי שנה היינו גומרים עליו ע"י חדש עוצר (אם באמת זה היה מסיים את זה. אני אומר תיאורטית)... אז מלבד חיי אדם שזה העיקר - גם "כלכלית" היה משתלם לשלם לכולם משכורת ושישבו בבית...

מי שהולך לעבוד במגפה מסכן את כל הסביבה שלו, לעתים הרבה יותר ממשאית.

יש לי מלא תלונות לריבונו של עולם, מה זה?איזה מין טיעון מטופש? וחישבת גם כמה מיסים הוא הולך לשלם בלי הסגר? אולי הוא בכלל לא ישרוד ואז בכלל לא יצטרך לשלם מיסים, אחלה בחלה.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד