אתה לא חייב להאמין. אתה יכול לחשוב שאתה יודע את כל התורה כי איזה חבר אנונימי שלך שאל שאלה לאחרונה.

הרב כתב שהוא חוזר בו מהסכמה לספר שניסה לטעון את מה שאתה טוען וחתם עליו בכתב ידו.

הזוי שחבר שלא למד אצל הרב ליאור אפילו יום אחד אבל "מקפיד על דבריו"

נאמן יותר מהבן שלו או מתלמיד שלמד אצלו בישיבה 7 שנים.

זה עוד הרבה לפני שיצא נגד הספר הר הבית כהלכה, ולפני התגובה המפורשת שיצאה מלשכתו בנושא הזה...

בשיעורים והעמקה. א"א להשוות אדם שישב ולמד אצל רב,

לאדם ששאל אותו שאלה וקיבל תשובה של משפט וחצי בסגנון שו"ת סמס.

בנו הרב אלקנה הבהיר שוב ושוב שלדעת הרב יש לחוש לשתי השיטות במקום קה"ק.

הרב כבר שנים אומר להיצמד לכתלים ככל האפשר.

עמדתו ברורה.

אתה עושה דיוקים בנוסח תשובה שהוא ענה למישהו,

כשהרב עצמו לא התכוון שידייקו כך.

אם מצד כבוד - הרב גורן עצמו עלה לדרום (ולמחכמה) בלבד.

לעלות מעבר לכך זה כבר נגדו.

השאר הם פלפולי סרק.

בשורה התחתונה,

המחקר של הרב אלקנה מוכיח

שיש חשש כרת בהתקרבות לרמה.

המחקר נגד דעת אבא שלו?

כך שהחלק השני של מה שכתבת לא רלוונטי.

לגבי החלק הראשון - הרב כבר הביע מחאה נגד המתקרבים לרמה.

לכן אלו פלפולי סרק.

כי כתבתי שאני לא יכול להתווכח, לדון או לשאול בלי לראות את המחקר עצמו ומסקנותיו.

ב. מה הקשר בין המחאה של הרב ליאור לחיוב שלי למחות ואולי אפילו לאפרושי בידיים?

אולי אם יש לי אפשרות לתפוס את אח שלי, אז יש לי חיוב?

אולי אם יאיימו עלי במעצר אם לא אתקרב עם כל הקבוצה לרמה אז יש מקום להקל?

אם עפה לי הכיפה לכיוון הרמה(לא עליה), מותר ללכת לקחת?

יש כ"כ הרבה נפק"מ אם זה חשש איסור או לא, אע"פ שלמעשה צריך להתרחק.

כתבת שאם יש הוראה למעשה אז אין שום נפק"מ למה יש הוראה. הבאתי לך הרבה נפק"מ שיכולות להיות...

איפה טשטשתי? ואיפה שחקתי?

אני מבין אם תאמר שודאי שהרב ליאור מתכוון ל'חשש כרת' ממשי ולא שייך לומר שום צד 'היתר להתקרב' ולכן אם עפה לך הכיפה עד ליד הרמה, אסור ללכת לקחת אותה... אבל אל תאמר שאם יש שאלה למה הרב ליאור אוסר להתקרב, עדיין אין שום נפק"מ.

משחקים לידיים של מתנגדי העליה.

אני רוצה לדעת מה האמת. מי שמנסה למצוא תירוצים יעשה את זה גם בלי קשר למה שאני אומר.

חוץ מזה שכאן לא באתי להתיר, כי ודאי שלמעשה אין להתקרב.

וליתר דיוק: מקרים בהם ניתן להקל...

ואלו, דרך אגב, נפק"מ גדולות.

יש לי אח קטן שעולה, צריך לעצור אותו או לא? נפק"מ גדולה, ודווקא לחומרא.

"חוץ מזה שכאן לא באתי להתיר, כי ודאי שלמעשה אין להתקרב".

זה בדיוק מה שאתה בא לעשות:

"אולי אם יאיימו עלי במעצר אם לא אתקרב עם כל הקבוצה לרמה אז יש מקום להקל?

אם עפה לי הכיפה לכיוון הרמה(לא עליה), מותר ללכת לקחת?"

להחזיק את אח שלי שרוצה להתקרב.

כלומר, מטרתי הייתה לברר את האמת, יש נפק"מ לחומרא ולקולא. לא באתי לחפש להקל.

למה, היית מתיר לו לעלות לרמה? *כל* הרמה ספק כרת?

אז למה חילקת? ("אם עפה לי הכיפה לכיוון הרמה(לא עליה), מותר ללכת לקחת?").

ולכן החשש שימשך להיכנס אל תוך הרמה גדול יותר (אמנם השוטרים לא יתנו להיכנס לרמה, אך השאלה קיימת גם אם מותר לבקש מאחד מהשוטרים שיכנס להביא אותה.) ועל כן יש לאסור.

ב. אין הכי נמי שהשאלה קיימת גם על הרמה עצמה, אך שם יש כמובן פחות מקרים שיש לשאול עליהם, שהרי לא עולים היום על הרמה עצמה, ועוד שקשה שיקרה שכיפה תעלה את כל המדרגות. אך כמובן שעל הצד ההלכתי ודאי ששייך לשאול גם שם.

כפי שבוודאי ידוע לך. או שאולי לשיטתך אין בעיה בעליה לחלקים ברמה המקבילים למדרגות במערב?

סוף סוף, אתה צריך למצוא איזה היכי תימצי מסויים ורחוק כדי לשאול את השאלה על הצד שאסור לגמרי. השאלה שלי מקיפה הרבה מקרים ולכן שייך לשאול אותה.

ב. לא בדקתי את זה בעבר ואין לי מפה לפני עכשיו.

לפי הרב זלמן קורן אפשר? הרב ישראל אריאל עולה? (המשטרה מאפשרת. יש מספיק תמונות של עולים שם). מישהו מתיר לעלות במדרגות הללו?

מפה זה תירוץ. יש מספיק מפות ברשת.

מפת המקומות המותרים בכניסה בהר הקודש.pdf

או בפינה הצפונית של הרמה?

עד כמה שאני מכיר, לא עולים במדרגות עצמן אלא יש אנשים שמתקרבים עד קרוב אליהם. את זה הרב ישראל אריאל מתיר עד כמה שאני יודע.

מה הקשר לכאן?

נ.ב.

ניסיתי בעבר לחשב מטרים עם מפות ברשת ולצערי אני מסתבך איתם ולא מצליח לדייק.

עולים במדרגות עצמן. תתפלא.

יש לי גם יותר למעלה.

https://har-habait.org/panel/pic/WhatsApp%20Image%202020-08-13%20at%2012.20.24.jpeg

(משמאל יושב על המדרגה השלישית)

https://har-habait.org/panel/pic/WhatsApp%20Image%202020-08-10%20at%2008.22.42.jpeg

בתשובת הרדב"ז כתוב: "הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך היה בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל"

המרחק במערב עד לתחתי המדרגות הוא כ70 מטרים, כך זכור לי שבדקתי בעבר.

עד כמה שזכור לי הרב ישראל אריאל מדבר על סימון של חומה היכן שהוא באמצע המדרגות ממערב שעד אליה ניתן להתקרב. אני לא זוכר על איזו מדרגה הוא דיבר.

במערב, כמו שטענתי.

במערב היא יכולה לעוף? המדרגות שם "נוגסות" ברמה עצמה - הר הבית

ויש לי גם תמונות למעלה במדרגות, כך שזה לא משנה.

השאלה היא האם זה מצד שקיים חשש אמיתי לשיטת הרב גורן או שלא ואז מצד הדין מותר אלא שצריך להחמיר מסיבות אחרות. כגון חשש שאם תקל פה זה יגרום לאחרים להקל עוד יותר להיכנס פנימה ואז יכשלו בכרת, ח"ו.

אז אולי תשאל למה זה 'לכבד' את הרב גורן?

ניתן לתת כמה הסברים, א'. אולי זה רק לדייק שהאיסור להתקרב הוא לא על הצד של חשש באותו מקום. ב'. אולי כי לא שייך כ"כ לחשוש מצד צפון ששם הגבול הוא ברור(עד לרמה) ג'. אולי הסבר אחר, אך אם הביטוי הזה בכל מקרה מלמד שהיחס מסובך יותר. ד'. כמו שהצעת לעיל שהבנתי לא נכון בדברי הרב...

אם אוכל, אני ארצה לשאול עליהם את הרב אריאל...

כך שאין כ"כ נ"מ.

הרב ישראל אריאל: יש להיכנס ל'כיפת הסלע' מדין כיבוש - סרוגים

וכי יש הסתייגויות.

"מישהו עלה השבוע? לא? אז אני אעלה" וכיו"ב.

אני דן בדעת הרב ליאור, לא ההיתר לעלות לרמה או להר הבית.

אלו שעלו במדרגות יותר למעלה יכולים לטעון שעלו על פיו.

אע"פ שכבר בכתבה עצמה מופיע הסתייגות.

כך שסתם כך לאחרים מותר רק עד למקום מסוים.

כמו"כ מדובר על לפני 7 שנים...

אמנם מסתבר שגם היום הוא מתיר, אבל יכול להיות שרק לאנשי ציבור או בהסתייגויות אחרות.

אדרבה, מאז עלו ראשי מטא"ר לרמה מצפון ולא מחה בהם.

את "יכול להיות" וכו' אתה מוסיף כי גם אתה מבין שיש כאן בעיה

ואתה חושב שבכך פתרת אותה... מצטער לומר לך שלא.

גם לו היית צודק בזה, את ההיתר כולם יודעים. פורסם ברשת.

את ההסתייגויות - לא. והרב ישראל יודע לפרסם כשהוא רוצה.

לא חקרתי אותה ולא דנתי בה כאן. מה זה שייך לכאן?

אשמח שתשלח לי את התמונות שיותר למעלה. - הר הבית

לא משהו עקרוני לדיון כאן, אתה לא חייב לשלוח את התמונות...

סתם נגררנו לשיטת הרב אריאל.

לעלות במדרגות במערב אסור לגמרי? - הר הבית

וכדאי שתשרשר אליה כי אנחנו כבר מגיעים לקצה העמוד.

ב. עניתי עליה כבר, אם חוששים לשיטת הרב גורן אז אסור מצד חשש כרת. אם לא חוששים מצד המקום אלא מחשש שמא יכנסו יותר, אז אסור מצד אחר. אם זה רק מכבדים את שיטת הרב גורן אז ראוי להתרחק.

כמובן שכל זה רק מצד ההתקרבות למקום אסור מצד עצמו, יש כמובן חיוב שלא לסמוך על עצמנו במקומות כאלה אלא דעת גדולי ישראל המוסמכים ולפיכך חובה להתרחק(אם זה מהצד הטקטי ואם מהצד החינוכי או כל צד אחר).

אני מתנגד לזה, ראוי למחות, אבל: - הר הבית

אם ראוי למחות ע"ז, קיבלת תשובה לשאלות שלך.

א. כל מה שכתבתי הוא רלוונטי, - הר הבית

קודם שאלת אם מישהו מתיר, כתבתי לך את שיטת הרב אריאל.

השאלה שלי הייתה עד כמה יש חובת מחאה, האם זה סתם מחאה בעלמא. דהיינו, כאשר אני דן על זה עם מישהו(כמו כאן) אני צריך לומר שאני מתנגד לזה(ואולי אפילו זה לא? אני אמרתי למעלה בעיקר כדי שלא יגידו שאני בעד עלייה על המדרגות, כפי שראיתי שעשו כאן כבר, להקצין את עמדותיי. ואני לא מדבר בדווקא אליך אלא אל כל מי שהתווכח איתי בפורום הזה), או שמא יש חיוב יותר מזה(למחות בשעת מעשה, לתפוס בידיים אם יש לי אפשרות או רמת חיוב אחרת).

זה חילוק שבעבר שמעתי באזניי(בהקלטה), ועכשיו שמעתי אותו שוב.

לדעתי הדיון הזה מיצה את עצמו...

תגדיר כבוד ותגדיר חשש הלכתי... - הר הבית

את החילוק יצר השואל. לא הרב. הוא ניסה לדחוק את הרב לחילוק שלו.

בנוסף שהוא יכל לומר שאין זה משנה, הוא לא כבול ומוגבל למה ששואלים אותו.

מה גם שהחילוק הזה נוצר ע"י הרב בעבר וכל מה שנשאל הוא האם החילוק עדיין קיים או שמא בעקבות גילויים חדשים הוא שינה את דעתו.

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

פי הרוב

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.