אבל היא לא תבין

סתם... זה רק ר' אליעזר (לא בטוח שזה רק כי צריך לראות אם באמת נפסק כמותו בסוטה)

נרבה תורה בעולם....

הנה מתחילים:

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים

הזכויות לפקודתי....

מסכנה, לא יהיה לה חיים אין מספיק בכל היממה בכדי ללמוד כל כך הרבה..

את נגד שהיא תלך להרבה שיעורי תורה?

אז היית צריכה להגיב לראשון שהזכיר אותו.

ואגב, אחרי כל הדיונים וכו' וכו', צריך לזכור שזה משפט שאמר תנא קדוש, והוא חלק מהתורה שבע"פ. 

המשפט נועד להראות (בדרך גוזמא - מאירי) את החומרה של האיסור ללמד נשים תורה. אם אני זוכר נכון, הוא נאמר ע"י ר' אליעזר לבנו אחרי שסירב לענות לשאלה בלימוד ששאלה אישה. האישה היתה תורמת גדולה לישיבה של הבן של ר"א, והוא אמר לאביו שעכשיו היא כבר לא תתרום. על כך הוא ענה את המשפט הזה.

יש שתי שיטות בראשונים מה הבעיה בזה שאשה תלמד תורה. או שזה יביא לה מידות שתנצל לרעה - רש"י ותוס'. או שיש חשש שלא תבין כמו שצריך (כי נשים דעתן קלה, או כי אין דעתה מכוונת ללמוד) ויצא מזה קלקול לתורה.

אבל רק בגלל שאכן "מתירים"

אם לא היו מתירים - איך שייך לומר משפט כזה: "אבל לא באמת מעניין אותי אם מתרים או לא התורה היא גם שלי .

וגם של כל הבנות מוזמנות ללמוד..
ושהמשפטים האלה לא יעצרו אף אחת."

?

את לומדת כי זה כיף לך, אינטלקטואלית,  או כי זה רצון ה', כי זה תורת ה', כי את רוצה להתקרב אליו?

אגב הדוגמה מלא יהודי, אני בטוח שאת מכירה את דינו של גוי ששבת...

שיהיה.

מילא את - עשי מה שאת רוצה, אבל למה את טוענת ש"את תקראי לבנות ללמוד וששום דבר לא יעצור אותם"?

אם ההלכה הייתה אוסרת משהו, בצורה נחרצת, את תקראי לבנות לעבור עליה ושהיא לא תעצור אותם?

כשהיא מביאה את האדם לעבור עבירה.

מי שמקריב קרבן לה' מחוץ לבית המקדש חייב כרת.

גוי ששומר שבת או לומד תורה חייב מיתה.

קל יותר להבין אחרי שרואות כל מיני "מאמרים הלכתיים" של "רבניות" שחושבות שהן יכולות לחלוק על כל הפוסקים רק כי הן נשים אז הן מבינות טוב יותר...

אבל באופן כללי, לפעמים יש גזירות חכמים שיש בהן הפסד רוחני. כמו לולב שלא נטלנו השנה כי יו"ט בשבת, או קביעת נוסח לתפילה, שיש הרבה אנשים שזה מוציא להם את החיות מהתפילה. אבל בכל המקרים האלה חכמים ראו לתקן תקנות, כי הם הבינו שבמבט כללי הגזרה נחוצה, גם אם אנחנו לא תמיד רואים את הסיבה.

אגב, מי ששילם מחיר הרבה יותר כבד הן לא הנשים של הדור הזה. אלו הנשים בצפון אפריקה ומזרח אירופה לפני מאתיים שנה, בתקופה שהתייחסו לאיסור הרבה יותר ברצינות. רובן לא ידעו להתפלל, לברך ברכת המזון, הלכות שבת (כל אלה מצוות שנשים חייבות בהן) ועוד. כל היהדות שלהן הסתכמה בידיעות מעשיות של כשרות, טהרה וצניעות, והדלקת נרות של שבת (התחומים שמשפיעים על הגברים בבית...). המחיר היה כבד, אבל היה ברור לדור ההוא שצריך לשלם אותו.

1) יש הרבה יותר בעיות בהלכה ואמונה שנשים נתקלות בהן (ההיתר ללמוד הלכות הוא דווקא מתקופה מוקדמת, אבל הוא כל כך יושם בפועל), וצריכות כלים להתמודד איתם.

2) נשים (ויהודים בכלל) הרבה פחות מרגישים כפופים להלכה. הנשים היום שמחפשות ללמוד גמרא (כמובן לא כולן), היו עושות את זה בכל מקרה (לדוגמא - לא - לקראת נישואין וזוגיות). אז עדיף שתלמדנה מרב במדרשה, מאשר ממרצה באוניברסיטה.

אלו הנימוקים של רוב הרבנים שמתירים.

חוץ מזה, יש הרבה רבנים (גדולי תורה, גם אם לדעתי הם טועים בתפישתם) שחושבים שיש דברים שצריכים להשתנות ביהדות. הם לא רפורמים, אז הם עושים זאת בערך בתוך תחומי ההלכה (לדוגמא, פסיקה שדיעבד פעם הוא לכתחילה היום, פסיקה כדעת יחיד או כהלכה של שעת הדחק). במילים אחרות, אם הם היו בזמן חז"ל, הם היו חולקים עליהם גם אז.

זה בדר"כ המקור להיתרים הגורפים ש"מוחקים" את האיסור לגמרי.

מותר לה ללמוד (גם בעיון, כי זה רמה אחרת לגמרי של לדעת מה לעשות ודעות שונות ושעת הדחק וכו').

נשמע שוביניסטי?

בוא נראה מה נוגע לה ישירות בימינו..

אורח חיים - ודאי, הרי היא מקיימת הכל, כמעט הכל כמצווה ועושה ואם לא אז כלא מצווה ועושה (למעט תפילין אולי ששם הרמא אומר שמוחים אם היא מקיימת)

חושן משפט - ברור, הרי בימינו שהאישה יוצאת לעבוד ומשתתפת בעולם הכלכלי היא חייבת לדעת דיני ממונות לאשורם כדי להמנע מגזל, נזק ולדון דין צדק מול מקיימי האינטראקציה הכלכלית איתה

אבן העזר - ועוד איך, הרי בחתונה יש גם כלה לא?

יורה דעה - כמובן, הרי היא גם אוכלת ומכינה אוכל ולכן צריכה לדעת כשרות (שלא לדבר על נידה)

בקיצור יוצא שהדבר היחיד שלא נוגע אליה בימינו זה דיני קרבנות וכדו' (גם טומאה וטהרה אבל יכול להיות שבעתיד הקרוב כן וצריך ללמוד עכשיו לפחות ברמה בסיסית כדי שכשתהיה פרה אדומה לא יהיה כאוס מוחלט).

שלא נוגעים אליו (או בכלל - כמו עיר הנדחת וכו').

אבל יש על זה מאמר של ר' אברום שאומר אחרת ממנו (אותו כמובן הרב חיים נבון לא יביא), ואם תשימי לב אחוז די גבוה מהמקורות של הרב חיים נבון בעצם אומרים מה שאני אומר. אם את רוצה להביא הוכחה תוכלי לעשות זאת מרבנים קצת יותר חשובים מהרה"ג חיים נבון שליט"א חופק"ק לינדנבאום (הרבי מלובאוויטש לדוג').

וכן, זרמתי.

בנוגע לשרשור המקביל (וסליחה על החפירה) :

לא הגבתי כי אני לא בת, אבל כשזה בא מהבחור זה נראה לי יכול להעיד על ניתוק וחוסר הבנה של סוג השותפות. בישיבות יש מושג כזה של מישהו שמחפש חברותא במקום אישה.

עכשיו, אני דווקא בעד שנשים ילמדו, וללמוד עם בן הזוג זה מעולה. וזה שהוא רוצה לעשות את זה בדייט מראה שהוא חי את זה. אבל זה עדיין, לרוב, מגיע ממקום של להראות לה מה אתה עוסק ביומיום ושתהיה שותפה - אבל הדרך האמיתית לזה, לרוב, היא לא להתפלפל איתה כמו עם חברותא אלא להסביר לה איך אתה חווה את הלימוד, מה אתה מרגיש כשהבנת סברא קשה ואיך התחושה אחרי שישבת 10 שעות במשמר בלי לזוז - פחות לנסות להעביר לה את התחושה ע''י לימוד, כי זה לא באמת איך שהיא תחווה את זה.

כתבתי "כשזה מגיע מהבחור".

כמו כן "יכול להעיד", לא בהכרח.

(וגם אצלך השאלה היא מאיזה מקום זה מגיע)

הנקודה היא ששותפות לא חייבת להיות באותו מעשה.

אפילו להפך - לפעמים שותפות היא שילוב של שתי פעולות שונות.

לימוד הוא לימוד... מישהי יכולה להסביר לי?

דווקא בגמרא נראה לי שיש פחות מרחב תמרון לסגנון נשי או גברי. הגמרא היא הגמרא וזהו.

רגישות לנושאים מסויימים..

שמעתי את הרבנית אסתי רוזנברג אומרת שהיא לא תלמד סתם מסכת קידושין אלא רק אלא אם כן הבנות ממש מוכנות לכך.

חוץ מזה -אני לא מכיר סטיגמה מיוחדת על זה. 

נקודה בדיון (כלומר התעלמות מהמשעות הרגשית של דוגמה והתייחסות רק לקשרים הלוגיים בין חלקיה ובינם לבין הסוגיה) זה דבר שלמיטב התרשמותי קשה להן מאוד.

ודווקא קידושין? זה לא פרובוקטיבי ככ

אם כבר סתם מקשה על הלימוד.

אבל דמיון ורגש מפותח עוזר להקשר לסיטואציה שבמובאות בלימוד ולהבין אותם יותר וממילא יותר מבינים טוב את הסוגיא.

וככה זה בכל לימוד לוגי.

אתה לא יכול להכניס את עצמך ללוגיקה כמו שצריך כשאתה נגעל מהעצמים שעליהם הקשרים מופעלים.

דמיון מפותח אולי כן עוזר, רגש מפותח ממש ממש לא (למעט הלכות שממש תלויות ברגש אולי).

אני מאמין שיש כאלו שמצליחות להתעלות מעל זה. זה לא כזה חד מימדי.

אז כן, למה לא?

אישית מעדיף בדייטים מתקדמים...

יצא לי לספר בדייט לבחור שאני אוהבת להשתתף בדיוני הגמרא של אחים שלי אז הוא בקלילות הציע להביא לפגישה הבאה סוגיה ולדון בה.

אהבתי ממש.

איך היה?

(נראה לי הראשונה כאן שמעידה מניסיון..)

הדייט הבא לא התקיים עד עצם היום הזה. (מסיבות אחרות).

היה בזה משהו מגניב כי זו היתה הצעה שלו שבאה כתגובה על תחום שמעניין אותי.

לעומת זאת בחורים שמחפשים חברותא ומתפלפלים על כל משפט בדייט כאילו היה סוגיה בגמרא, או לחילופין מביאים ראיות והפרכות על כל דעה ונושא שעולים בפגישה- זה בלתי נסבל

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף