החיים מורכבים הרבה יותר מהגדרות ימני/שמאלני, על אף היותי משתייך לזרם הימני יותר של המפה הפוליטית אין זה מונע ממני להעביר ביקורת כשצריך, בדיוק כשם שאין זה מונע ממני לשבח ולהוקיר את מעלות השמאל.
מבחינתי שני ה"צדדים" (המדומים!) הינם בבחינת:
"פרי מצאתי: תוכנו אכלתי- קלפתי זרקתי"
כנ"ל לצורך העניין דעתי על תנועת הנוער בני עקיבא,
לצד הערכתי העצומה לה על פעולה עתיר הזכויות בחו"ל,
יש לי ביקורת רבה כלפיה על פועלה (והנזק לדעתי שהיא עושה) בתוככי ארץ הקודש.
האם זה גורם לי לפסול את כולה? האם זה זה גורם לי להסתכל עליה כ"מוקצה מלמת מיאוס" או לזלזל קשות בחניכיה, מדריכיה וקומונריותה? לחלוטין לא!!
עד מתי נמשיך לפלג את עצמינו במוחינו לשתי מחנות
שבו תמיד ישנם "רעים" ו"טובים" מדומיניים?
"אנחנו" ו"הם"
אנחנו- "מלאכים כבני אדם"
ו"הם" -יצירי האופל והשטן שכל תחלואות האשם נגרמו בגינם...
אני אדם, לא מלאך ולא בלטה
וכחלק מהיותי אדם אני גם מלא תהפוכות, נטיות,
תשוקות ורצונות.
לעיתים- אני חרא של בנאדם,
ולעיתים- אני כה מתוק, עד כי דבש מר לידי...🤷♂️
זוהי דרכו של העולם- אין (כמעט) טוב או רע מוחלטים
החושך והאור מסתחררים בערבוביה
יאנג ויינג, דוקטור ג'ייקל- ומיסטר הייד
איזון עדין בין הגוף והנפש והמופר ללא הרף.
וטוב שכך!
תארו לכם איזה עולם משעמם זה היה לו כולם
היו חושבים כמוני, או נראים כמוני,
שלא לדבר על הטבח הנוראי שזה היה גורם לו...
(ע"ע קומינזם ושות')
וזה תופס אותנו בכל שדרות החיים,
אפילו בתאים הפרטיים ביותר- התא המשפחתי,
זוגיות, אהבה, הענקה הדדית
ברגע שמתרגלים למחשבה שאתה ושאשתך
או את ובעלך הם "אני" ו"אתה"- שמה מתחילה ההפרדה
שסופה- מי ישורונו...
אז יאללה בואו נצא מהסרט הטורקי שנמצא אך ורק בראשינו,
כולנו יהודים, כולנו אחים, כולנו אוהבים
גם אם פה ושם יש מיעוט שולי שצועק אחרת
בואו פשוט נספיק להאמין לו ולשקרים שהוא אומר.
נאמין לעצמינו, למה שהלב שלנו אומר
2000 שנות גלות- שהפרידו בנינו ושיסו אותנו בזה בזה,
האם לא הגיעה העת להפסיק?
. אני לא הולך לפי שמות אלא לפי מקורות
אותו גוון פונדמנטליסטי כלפי נשים גם פה