ושמחת בחגך" - ארוחת חג עם המשפחה הגרעינית.
"יש בכלל אותה שמחה, לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד בראוי לו. כיצד: הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו; והאנשים, אוכלין בשר ושותין יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין". (רמב"ם)
לפני שאני ניגש לעניין. רק מדגיש שאני חילוני-מסורתי.
וכל השאלה היא לצורך סיעור מוחות, לא חס וחלילה לערער על אמונה של מישהו במשהו או לשנות אותה..
והשאלה שמסקרנת אותי,
מה דתיים חושבים לגבי ״אין שמחה אלא בבשר״, כשלמעשה, מאחורי המילה ״בשר״, יש בעל חיים.
עכשיו אני אפרט.
אני לא צמחוני.
די ברור לי, שבשר הכרחי לצרכי תזונה.
אבל, האם יש דתיים שמבדילים בין צרכי תזונה לצרכי *הנאה* ?
זאת אומרת, איך שלא מסובבים את זה, להרוג בעל חיים, לאכול אותו, רק כדי שיהיה לך *שמח* ו*כיף* (״על האש״, ״פיקניק״)
זה נשמע מוזר קצת *אחרי שחושבים על זה*, לא ?
דבר שני.
אני כל פעם מתבלבל לגבי היהדות, איך תכשיט הולך ביחד עם צניעות ? במיוחד אם זה ״תכשיט לפי ממונו״,
זאת אומרת שאם יש לך המון כסף תפציץ ביהלומים? למה שאישה צנועה תרצה יהלומים ?
שוב. לקחת הכל כדיון קליל.
מעניין אותי לשמוע מה דתיים חושבים על זה הנושא,
והאם יש דברים שאין ברירה אלא ״מצווה״ לעשות או..שמותר ״לחלוק״ על הרמב״ם ?
ויש הבדל בינו לבין מצוות שכתובות בתורה.(מבחינת פרשנות דתית)
כל מידע נוסף בדיון, ניצלוש״ים, איחלוש״ים(נראה לי את זה המצאתי כרגע), יתקבלו בברכה. בהצלחה !
אבל לא עיינתי