לקח לי הרבה שנים להבין שבסופו של דבר הם מפסידים בהתנהגות שלהם...

וכן אצלי גם בגיל קטן הם לא מוכנים להסתכל על אחרים, רק אחרי שהם גדלים.

וכל פעם הייתי אומרת לעצמי שהבעיה היא לא בי, ועד כמה לי טוב וכמה אני טובה.

שחוו את זה...

הסתכלות מצויינת להבין שהם מפסידים מזה. לגמרי. מאמצת!

וגם המשפט האחרון!! אני אשנן אותו כי באמת אני ישר משליכה את זה עלי וכמובן מתבאסת שהוא כזה דבק מגע...

יש של אחות ויש של אח שכבר נשוי הרבה זמן... אז אולי באמת איתם מרגישים יותר בנוח.

ראשית - אני בטוחה שאם תגלי מי את + שהתינוק של כזה חמוד יהיה אאוטינג 🤣🤣🤣🤣

סתם הייתי חייבת לעקוץ. 

אבל האמת שאני מתחברת מאוד למה שאת כותבת, ייתכן שאוביקטיבית באמת מתייחסים אליו פחות,

וייתכן שזה רק נראה לך. 

בכל אופן זה חוויה לא נעימה

זה גם הרגשה דחויה כזאת ולא רצויה, בפרט שגם ככה את לא בקבוצת הוואצאפ. (על עקרונות לפעמים משלמים, אבל הם לגמרי משתלמים!!!! כל הכבוד על ההחלטה)

אם הוא כזה חמוד, זה הפסד שלהם כמובן ואל תדאגי, הדברים מתאזנים בהמשך... מנסיון. 

כך שהוא יהיה גדול כללי המשחק בין כה וכה יהיו שונים ולא ירגיש שלא רוצים אותו. 

ולבנתיים חיבוק מאיתנו. לדעתי הוא הרבה יותר חמוד מהאחיינים האחרים😍😍😍 (אני צודקת, לא?)

הוא פשוט נסיךךךך

חמותי ממש אוהבת שמגיעים הרבה ביחד אבל באמת אני משתדלת שיהיה כמה שיותר שנגיע לבד...

עזרת לי עם ההסתכלות מהצד שלהם..

והאמת היא שלא נעים אבל אני די לחוצה מהבכי שלו, נגיד אם הוא לא אצלי והוא מתעצבן (לא אם טיפה מילל אבל כן אם בוכה) אני ישר רצה לקחת אותו אז אולי בגלל זה נמאס להם והם גם מרגישים לא נעים ממני...

חמותי כל הזמן אומרת לי שאני חייבת להפסיק להלחץ מהבכי שלו...

אמןןן שזה ישתנה כהוא יגדל..

בא לי שהוא יהיה הנכד הכייי אהוב

אנחנו משתדלים לשלוח תמונות וסרטונים אבל רק לחמותי והיא בד"כ לא מעבירה הלאה כי היא עצבנית עלינו שאין לנו ווצאפ...

באמת שלא תמיד יודעים איך להגיב לכלה שנלחצת.

וכן, זה קשה כשהחמות רוצה שיהיה לכם וואצאפ. 

ואני מאמינה שעצם זה שאת מבינה אותם בזכות הרגישות והחוכמה של הבנות האלופות פה

@אמאשוני ו@בתי 123

ובזכות שאין לך אגו ואת מסכימה להבין אותם. 

זה כבר יכול להסתדר , בהצלחה רבה

כן, באמת ממש צריך ללמוד את כל הניואנסים והתחושות.... אני עדיין מתפדחת שם (במיוחד בגלל שאנחנו הכי דוסים, מרגישה פחות "קולית" ופחות מעזה להיות שם ממש חלק בגלל זה)...

אולי זה גם קשור...

האמת היא שפעם פלטתי לחמותי משהו על זה שאני מרגישה שפחות אןוההבים ופחות מתייחסים לבן שלי אז היא אמרה "הוא הכי מתוק בעולם אבל את צריכה להבין שממש לא כיף להיות עם תינוק כזה נודניק וצרחן"

אהמ... אוףףףףף

אני מקווה שגם גיסים שלי חושבים ככה...

העלתן לי פה המון נק' ממש חשובות שבכלל לא חשבתי עליהן ומאוד עזרו לי.

בכלל לא חשבתי שאולי זה שהוא בן של אח ולא של אחות זה קשור, וגם עכשיו אני יותר רגועה עם זה שהוא כזה נודניק...

אתן מדהימות!

עודדת אותי שיכול להיות שכשיהיה יגדל יהיה משוחרר ובטוח.

אני באמת אעשה את מה שאמרת! הלוואי שבאמת יעזור...

לראות שזה לא בגלל שלא אוהבים אותו (האמת היא שזה מה שהרגשתי עד עכשיו) אלא בגלל שלא כיף להיות איתו.

הלוואיייי שזה כבר ישתנה!!

לפחות שיותר יתייחסו כשהוא כן עלי..

זה כ"כ מבאס העניינים האלה...

חייבת לציין שאנחנו כן חלק מקבוצת הוואטסאפ איפה ששולחים את התמונות, וגם (ובעיקר) שם אני מרגישה את מה שאת מתארת- מגיבים בעיקר לאחיינים האחרים.

כל פעם שהם מעלים תמונה סתמית של אחיין (אפילו סתם תמונה שלו יושב על הספה), ישר מלא תגובות "איזה נסיך!! (מיליון לבבות)" "מהמם וחתיך!!" "אהוב שלי!! חיים שלי!!!". ואם אני מעלה תמונה של הילד במסיבת סיום למשל, בדר"כ חמי וחמותי מגיבים, ועוד טיפה תגובות יבשות "חמודי" "מזל טוב".

אז יש משהו מאד חיובי בזה שאתם לא חלק בקבוצת וואטסאפ... (אם כי אכן יש חסרון- רחוק מהעין, רחוק מהלב).

אני מבינה את הבאסה שלך, אין לי כ"כ איך לעודד חוץ מאימרה שאני אומרת לעצמי גם על דברים אחרים בחיים- הכל עובר, הכל משתנה (סבתא שלי ז"ל הייתה אומרת -"הכל עובר חביבי" ).

כתבת שחמותך כן נותנת יחס, זה טוב מאד. הילד שלך בע"ה יהיה אהוב ולא יהיה לו חסר כלום.

בעתיד בע"ה דברים תמיד משתנים (לטובה)... גם בקשר לזה שאתם דוסים ואחרים לא, אני מאמינה שעם השנים הם יעריכו אתכם על זה ויהיה לכם את המקום שלכם שמור במשפחה.

אני אישית הרגשתי שלא כ"כ רואים אותי והגיסות/גיסים האחרים ממש עושים רושם וכל הזמן משווקים את עצמם, כולל את הילדים שלהם (מתקשר לעניין של התמונות בוואטאפ) ואני לא כזאת. אבל מאמינה שבעתיד ה"רושם" מגיע לבד, כשמדברים איתי אחד על אחד מכירים אותי יותר, ובשיחות האלה אני מרגישה שנוצר קשר טוב ולכן מאמינה שבע"ה עוד כמה שנים יהיה לי מקום טוב במשפחה, גם בלי לשווק את עצמי, זה יגיע מעצמו. ואותו הדבר גם עם הבן המתוק שלך...

@אהבתחינם ו @rory

אני לפחות יכולה להתנחם בזה שזה בגלל שאין לנו ווצאפ או שהוא כל כך עצבני כשהוא לא איתי..

הלוואי שגם אצלכן כבר ישתנה לטובה!

באמת צריך כל הזמן להגיד לעצמינו ז\שזה לא אומר שהילדים שלנו פחות חמודים אלא שהחמ/ות והגיסים סתם טיפשים שמפסידים את המתיקות שלהם

@אהבתחינם ו @rory

אתן פשוט מדהימות ואלופות!!!!!!

בטוח הילדים שלכן הכי מתוקים מכל הנכדים, אפילו רק כי יש להם אמהות כל כך מדהימות!!

אבל מה שאת מעבירה אליו זה שהוא ירגיש רגשי נחיתות ביחס לאחרים וישווה את עצמו לאחרים במקום להיות שלם עם עצמו

תנסי להפסיק עם ההשוואות, יש מצב שזה קשור לקבוצה כמו שאמרת- אתם פשוט יותר מרוחקים מהאחרים

דרך אגב- אני בחיים לא אציע את עצמי לקלח את האחיינים שלי, זה נראה לי לא במקום, בכל זאת פרטיות ולא משנה כמה הם מתוקים

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.