שזה התחיל בתור כינוי של דתיים ליט לדתיים תורניים, הם כאילו רצו לומר שהתורניים לא באמת דת"ל רגילים.

@רויטל.

אין כאן הגדרה מדוייקת או יותר מידי משמעויות בפועל, הרבה אנשים גם לא חושבים אם הם נחשבים חרד"לים.

משהו שמצמידים לבנאדם והוא לא מגדיר את עצמו.

חרד"ל יהיה כינוי לדתי לאומי שמרן.

לא תמיד זה כינוי חיובי.

זו גם הגדרה שאחרים הצמידו לו?

ומה היה לפני כן?

כדאי שאנשים יפסיק להשתמש בהגדרת מפלגות ושישאירו את זה לעיתונאים. זה לא נותן שום דבר.

להציב 'גדר' לתחום משהו לגבולות מסויימים בלבד.

אבל יש הגדרות שנצרכות.

לכן אע"פ שכל הגדרה מפלגת יש צורך בהגדרות מסויימות.

אבל מתי שאין צורך - לא כדאי.

וזה אסון שתהיה לנו ייחודיות, כי זה מפלג

זה לא קשור לייחודיות.

יכול להיות שאני מוגדר כ'דתי לאומי' בהשקפות שלי אבל אסור שזה יהיה גדר שמבדיל ביני לבין אחרים מעבר למה שצריך.

כמו שיש בגינה הרבה שתילים, בין כל שתיל ושתיל יש רווח - אחרת הוא לא יוכל לצמוח ולא תהיה לו שום משמעות,

אבל הוא לא נגד אחרים. פשוט בעד להופיע את עצמו, כחלק מהכלל

וכמו שבית הוא מוגדר. אחרת הוא יהיה פרוץ לארבע רוחות השמים, ולא תהיה לו כל משמעות. והוא לא יספק את ההגנה הנצרכת. והוא לא יכלול את מערכת החיים הייחודית לו

וההגדרות הנ"ל אינם הגדות נעלות כלל וכלל אלא חברתיות בלבד.

לכן הם מפרידות בני אדם מחברות שונות.

אני נותן משלים, כן

ההגדרות - דת"ל חרד"ל ליברל אינם הגדרות נעלות.

התוכן שנתת הוא תוכן נעלה נכון.

אסור לחר בין השתיים מדין כלאיים.

אבל ברצינות,

המשלים האלה שלקחתי אותם מהרב קוק מכמה וכמה פסקאות שבהן הוא מתייחס לנושא-

הם לא בשביל הלימוד התיאורטי;

אלו דברים שהרב קוק כתב אותם לגמרי להתנהלות פרקטית. כמו למשל היחס שצריך להיות בין מפלגות שונות

ההגדרה דתי לאומי היא בעיני הגדרה נעלה.

זה לא אומר שאם לא היה 'חרדי' ו'חילוני' שהיה צריך להוסיף את ה'לאומי'. ברור שהיינו מסתפקים בהגדרה 'דתי'.

אבל צריך להבין, המציאות היא, שההופעה בעולם הזה מופיעה בצורה של ניגודים. וזה לא חייב להיות מתוך איזשהו מאבק נורא וזה. זה יכול לבוא מתוך רצון לשלום, והופעה של צדדים רבים במציאות, והופעה של אמת שכן- לא נמצאת אצל אחרים. בדיוק כמו שנמצא אצלם..

אני מאמין שהבריחה הזאת מהגדרות היא בריחה מהגדרת היתר, שגורמת לנו להקצין לכיוון השני. שגם הוא לא נכון ומאוזן

שצריך להצטער הרבה על השימוש בכינויים 'חופשי' ו'חרדי'...

אם כך מה הוא היה אומר על חרד"ל וליברל? גוועלד!

אני מצטט ברשותך חלק קטן מהמאמר- כיון שזה מיד אחרי שהרב מדבר על הביטויים האלה:

" "החרד", כלומר מי שהוא חושב את עצמו שהוא שייך למחנה זה שקוראים לו "חרדים", הרי הוא מביט הבטה מלמעלה למטה אל המחנה השני "החופשים". ובמה שנוגע למחשבות של תיקון, של חיפוש מעשים ושל תשובה, הלא מיד הוא שולח סקירת עין אל המחנה השני העומד לפניו בכל מערומיו מתורה ומצוות והוא חושב בדעתו, שהתשובה במלוא מובנה הלא שם היא דרושה, אליהם הדברים מכוונים, להם ולא לו.

ו"החופשי", כלומר, מי שהוא עומד בזה המחנה שהוא מתאמר בשמו המודרני הזה, הרי הוא בוודאי חושב, שכל הרעיון של תשובה הרי הוא נוסח "חרדי" שאינו שייך לו כלל. ונמצא, שמכאן ומכאן הננו עומדים קרחים, ומוצא לרפואת מכאובינו הנפשיים מאין יבוא?

זה העיכוב האחד. ועוד עיכוב שני, מה שהוא איננו קל מן הראשון, כמו קיר ברזל עומד לפנינו בין מחנה למחנה, וההארה הכללית ממקור האחדות האלקית הקדושה המוכרחת להיות שורה על עם ישראל הגוי כולו, הרי היא כמו מתעלמת מעינינו והננו ממששים כעיוורים באפילה.

"

כלומר קודם כל, הרב מתייחס בדוקא להגדרות האלה, שמונעות את התשובה הן מה"חרדים" והן מה"חופשים".

זו הבעיה שיש לו עם ההגדרות הללו. בוודאי שהוא היה מעדיף שלא יהיו הגדרות, אבל באופן אישי- אפשר להביא עוד הרבה פסקאות של הרב קוק על הגדרות..

לגבי הדבר השני- הבעיה היא שיש קיר ברזל. 

הרב בד"כ מדבר על חשיבות ההגדרות.

לגבי ליברלי- הרב מתבטא כך:

'מקור הרשע הליברלי' (זרעונים- נשמת הלאומיות וגופה)

לגבי ההגדרה 'חופשי'- הרב אומר גם אותה במקומות שונים.

ממליץ ללמוד את מאמר תורת השלום (נמצא גם במאמרי הראי"ה)

ואת המאמר באוה"ק א' י"א 'ערך הניגודים'

בלי להגדיר בכלל אתה לא יכול להוציא מילה מהפה.

כל מילה טומנת בחובה 'הגדרה'.

אבל הרב קוק ממש לא אוהב את השימוש החברתי בשמות מהסיבות שהבאת ולא פירטת יותר מדי עליהם.

הרעיון המרכזי של ה'קיר ברזל' שהדגשת הוא לא הקיר עצמו אלא ההפרדה שהוא עושה אלא "ההארה הכללית ממקור האחדות האלקית הקדושה המוכרחת להיות שורה על עם ישראל הגוי כולו, הרי היא כמו מתעלמת מעינינו והננו ממששים כעיוורים באפילה"

 במילים אחרות - חלוקה לא עניינית למחנות גורמת מאיתנו שאנחנו מתייחסים אלינו ככמה גורמים בצורה לא עניינית ומסתירה מאיתנו את העובדה שאנחנו עם אחד עם כל המשמעויות הסגוליות של זה.

מה שהתכוונתי בתגובה הקודמת ---->

"תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם "חרדים" ו"חפשים". שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל."

"אין לנו עצה אחרת, אמנם, כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל מחנותינו. באמת, לא שני מחנות כי אם שלשה מחנות הננו מונים מאז."

הרב קוק נותן חלוקה עניינית אחרת, לעומת החלוקה הלא עניינית למפלגות.

לימינו אני חושב שגם כדאי ליישם את דבריו באותה מידה.

מפלגות - מתי שמדברים על פוליטיקה. כל השאר - בצורה עניינית. 

שניה אח"כ מופיע מה שהבאתי שזה ביאור של 'שמות הבעלים'.

בסוף הרצון הזה למחוק את כל ההגדרות הוא לא נכון בעיני.

לדעתי זה מגיע גם מאיזה מקום שאדם אומר לעצמו שהוא הכל, ולא מוכן להכיר בחולשותיו ולקבל אותם. דווקא בזה שאני מגדיר מי אני, המטרה שלי היא לעמוד מול עצמי, מול ה' ומול החברה ולומר- אלו היתרונות שלי, אלו החסרונות. אני לא מושלם, אני חלק.

ולמרות שהתנועה הזאת של מחיקת ההגדרה מגיעה ממקום של לומר- אני לא רוצה להיות נגד אף אחד, אני חושב שהנקודה פה היא בריחה מהתמודדות עם הערכים שלי, עם עצמי. עם ה'חלק' שלי. עם החוסר.

וכבודו של חנן בן ארי, או מי שלא יהיה- בכבודו מונח. איני מסכים עם הפחד מהגדרה עצמית, כמו שאיני מסכים עם האינפלציה של ההגדרות. אנחנו בכל זאת חלק בעולם! יש לנו תפקיד. לא רק 'להסתדר' עם כולם. כמובן זה לא חייב להיעשות בצורה של מחלוקת שלא לש"ש.

לגבי ההתחלה- כן, לא התכוונתי למשהו אחר

באופן אישי, אין לי צורך להגדיר את עצמי 'דתי לאומי' וגם אם אני מגדיר את עצמי ככה אני לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות.

ב"ה גיבשתי לעצמי השקפת עולם במשך השנים (וגם גדלתי בתוכה). וזהו. מלבד זה שאני חושב שזה נכון וזה יותר מקדם את המציאות אין לי שום עניין להגדיר את עצמי ככה.

אני מרגיש שהגדיר את עצמי בצורה מסויימת אני כבר ישריש את הדעה הזאת עמוק בזהות שלי. וכן, יש לי עניין להיות חופשי גם בדעות ולכן אני לא רוצה להשליך את זה על ההגדרת הזהות האישית שלי.

יש ערכים מסויימים שאני כן משריש אותם כי הם עמוקים אבל לא כל ערך אני רואה צורך גדול לעשות זאת.

הרצון למחוק הגדרות הוא טוב מתי שההגדרות מזיקות והרבה פעמים הם מזיקות. 

כשאני בפני עצמי אין לי צורך בהגדרה בכלל. הצורך מתעורר רק כלפי אחרים (אגב גם השם של האדם הוא כזה- האדם הראשון לא היה צריך בכלל שם).

והגדרה ציבורית- כללית יש לה חשיבות (אולי הרב קוק היה מחשיב את זה כשימור חיצוני כזה). אבל ברור שלא צריך להיצמד להגדרות שאחרים מכתיבים.. טוב אני חושב שאנחנו מסכימים

אם כל אחד יודע מי הוא- על חוזקותיו וחולשותיו וערכיו וכו' וכו'- אז מצוין. לזה אני קורא הגדרה עצמית. וזה מה שחשוב. וגם חשוב שהוא יכיר את הערך של אחרים

בפוליטיקה בעיקר. וזה נושא מאוד מצומצם.

איך אתה מבין מאמר מסע המחנות ביחס לזה?

שבמאמר המחנות הרב קוק התייחס להגדרות ההן- 'חרדי' ו'חופשי' שהן באו מלכתחילה כניגוד, ולא כהופעה של דבר חדש.

המילה 'חרדי' מבטאת פחד מה'חופשיים', שהם אלו שצריכים לחזור בתשובה כדברי הרב. והמילה 'חופשי' מבטאת חופש מהתביעה לתשובה, להתקדמות בעבודת ה' וכו' כפי שכותב שם הרב. והאמירה היא, שצריך לעבוד את ה' ביחד, כל אחד מהמקום שלו. ולא שכל אחד יהיה נגד השני ויצפה שהשני יעשה תשובה..

אבל הגדרות עצמיות, קרי, שהן לא באות מתוך ניגוד, אלא מתוך הופעה של דבר חדש-

אני יכול להביא מכאן ועד ההודעה החדשה פסקאות של הרב בעד זה.

אבל למה שאני אדבר בשם הרב? במאמר תורת השלום הרב קוק מדבר על זה בדיוק. על ההבדל בין הגדרות טובות להגדרות לא טובות, בהקשר של מפלגות.

באמת זה מאמר חשוב מאוד.

הרב קוק אומר בהרבה פסקאות שקודם כל אנחנו צריכים להגדיר, יש ערך להגדרה. אחרי שמגדירים אפשר לאחד. אבל אם לא הגדרנו קודם לכן- מה שיהיה זה לא איחוד, אלא טשטוש. 

ברמה הציבורית- אף אחד לא יכיר את תפקידו.

באורות הרב מדבר על הצורך בכך שיהיו תפקידים שונים, בהרבה פסקאות- אם לא יהיו אנשי קודש- הפועלים לא יוכלו לפעול כלום, והם יפעלו במחצית אנרגיה. צריך שיהיה זרע אדם, וזרע בהמה, כלומר רמה רוחנית ורמה גשמית. ובשביל זה בהחלט טוב שיש הגדרה.

לא ראיתי בשום מקום שהרב קוק שאף לבטל הגדרות ציבוריות בעם ישראל.

ולעניינו המקורי - ההגדרות החברתיות חרד"ל דת"ל ליברל הם הגדרות 'ניגודיות'. אינן הופעת דבר חדש. 

אני אסתכל במאמר 'תורת השלום' נשמע מרתק. גם העובדה שהוא התפרסם רק לפני קצת יותר מארבע שנים תופסת עניין.

ב'מסע המחנות' ראיתי שהרב ביטל את ההגדרה של חופשי וחרדי לטובת ההגדרות ציבו"ר.

ההגדרת דת"ל חרד"ל וליברל לא מוסיפות הרבה בשיח ולכן אני לא רואה סיבה לקחת אותן ברצינות.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.