שלום. יש לי כמה אחים נשואים ומתחתי עוד הרבה קטנים. אני באמצע.
יש לי הרבה הרבה תאקלים עם ההורים.
אני ממש לא מצליחה להתבטא מולם, הכל יוצא בכאב-עצבנות, מירמור.
ניסיתי לחשוב מלא מה קורה לי? והגעתי להבנה שהם פשוט לא שמים עלי ועל מה שאני מבקשת.
יש להם חיים ענפים ועמוסים..
ואני לפעמים מקללת את היום שהם ילדו אותי
+ את אחים שלי.
אותי-כי קשה לי.
את האחים- כי הם תופסים לי עוד יותר את הזמן והקשר שההורים איכשהו אמורים לתת
לפעמים בא לי לעזוב את הכל. כבר אין לי כוח...
רוצה להכאיב. רע לי. לא רע חיצוני ולכן לא מאמינים לי.
רע לי בלב.
הדיון פה מה ההגדרה שלכם לבעית תקשורת?
ומה אתם ממליצים לי לעשות?
ברור שבכך יש איסור חמור
)