חוץ מאצל רמי לוי, אין שום מקום שהעוף שווה שקל. וגם זה אחרי סכום מסוים.

אומנם זה לא רלוונטי לאולמות של ירושלים

אבל באולמות בצפון היחסית יקרים, אתה מקבל מנה שאם היית אוכל במסעדה היית מוציא הרבה יותר מהסכום שאתה נותן...

בס"ד

ההודעה שלך פשוט העלתה בי חיוך

לגבי נושא ההודעה- כבר מזמן הרב מנחם בושרטיין שליט"א יצא נגד העניין של הראוותנות בחתונות בעידודם של רב אברום והרב אליהו זצ"ל, כנ"ל הרב טל מתורת החיים, ועוד...

באמת לא חייבים. באמת שלא.

שובר מחיצות--

הרסת אותי!

אני ראיתי חתונות צנועות שהם היו שמחות ,

לעומת זאת יש חתונות מושקעות וההוצאות רובן היו מיותרות.

אז כל אחד יעשה את החשבון מה חשוב לו...

קודם כול אני מודה שכרגע אין לי חתן והוא בחיפושים אחרי

שנית אני מצידי להתחתן באמצע המדבר להביא תאורה ואוכל ונגמר הסיפור אבל בגלל שיש הורים שרוצים להזמין את החברים הקרובים והרחוקים.... והרחוקים מאוד! אז כנראה שצריך לעשות באולם(ואל תשכחו שיש סבא וסבתא בתמונה שגם רוצים לבוא...) 

ואני חושבת שבכול מיקרה לא חייב להתחתן במרכז י-ם שזה עולה יקר!!! אפשר גם למצוא מקום יותר זול וגם שמלת כלה (קדם כול זה בכלל לא עולה 4,800 זה עולה הרבה יותר אפי' אם זה רק לערב..) אפשר ללכת לתופרת וזה עולה הרבה הרבה פחות... מה גם שלי יש סבתא תופרת אז עולה לי רק הבד ב"ה שיש לי סבתא!!!

העניין שצריך באמת לזכור מה חשוב ומה פחות וכמובן צריך להתייעץ  הם ההורים משני הצדדים(תכלס מי משלם??) 

לק"י.

לתפור שמלה לא יוצא תמיד יותר זול.. גם אם את לא משלמת עלות תפירה..

בד של שמלות כלה עולה בסביבות 300 ש"ח למטר.. כמה בד את רוצה בשמלה שלך, זאת גם שאלה... אז.. לפעמים הרבה הרבה יותר נוח וזול פשוט להשכיר..

יש היום מלאאאא גמ"חים או משהו כזה שהשמלות שם מהממות!!! וזולות.. פחות מ1,000 בטוח!!

אנחנו עושים חתונה ממש ממש לא יקרה (יחסית), אבל יהיה כיף בטירוף!

מי שצריך עצות ורעיונות מוזמנן לפנות באישי..

ושיהיה במזל טוב!

לא מתחתנים בגלל שחייבים...

החתונה אמורה להיות "האירוע" של החיים, נכון לא לצריך לקפוץ ולהשתולל ובסוף לגור ברחוב...

אבל חתונה יפה ומושקעת בהחלט יכולה להוסיף אחרי זה לקשר הזוגי, זה לא קצת מזלזל להתחתן ברבנות?

למה לא להיות הכוכבים לערב אחד? (כסף הולך וכסף בא)

"מתחתנים לא רק פעם אחת בחיים פואד"

אתה אומר שיש טעם בחתונה מפוארת.

אך מהם הגבולות?

האם יש עניין להוציא כ"כ הרבה כסף, כדי שלילה אחד יהיה מרשים?

או שאולי עדיף לעשות חתונה נחמדה אך לא מפוארת, ואת הכסף שנחסך להביא לזוג

שהחיים שלהם כזוג יתחילו בדיוק בבוקר שלמחרת?

(נחמדה אין פירושה פלאפל וצ'יפס בפיתה..(: ).

חתונה מרשימה לא צריכה להתבטא ב7 סוגי בשר, וגם לא בחמישה.

חתונה מרשימה מתבטאת באוירה, שלרוב היא תלויה בחברי החתן והכלה.

לדעתי.

אפשר להגיד שזה בעיקר תלוי ביכולות הכלכליות של ההורים. בזה זה מתחיל ונגמר, לדעתי.

למה נעצרת בחתונה?

והמותגים? הריהוט? עגלה לביבי שנולד? ברית? סלון  חדש? שידרוג פלפון..... חסרים כאלו.

העסק צריך להיות ברור לכל אחד ואחת ועם השנים הוא מתחדד (לכאן או לכאן) סדר העדיפויות האישי/ זוגי/ משפחתי - הוא ורק הוא אמור להכתיב את הפעולה הנגזרת,  ובבית שומר מצוות הוא מתחשב בדרישות ההלכה, רגישות משפחתית (בגבול) ותו לא!

מי אמר ש..? אף אחד לא אמר!

ובשביל זה יש הורים שיודעים (בדר"כ) לעזור לשים את הברקס, בשביל זה יש חברים טובים (באמת) ובשביל זה יש זוג עם ראש גדול ולב רגיש.

ואפשר להגיע לחתונה מכובדת, יפה ושמחה גם בלי התאורים המוגזמים האלו אך בהחלט עם חלק מהם- את יכולה לסמוך עלי-- יש לי ניסיון כפול .

 וכלות נבונות שלמדו קצת על מהותו של יום לא תגענה עייפות אלא שמחות, מאמינות, מתפללות וגם יפות.

ההכנות לחתוני לא כאלה מתישות.. אל תישכחי שזה דבר שמח!!!!!!!!

כמו כל  דבר בחיים, שאפשר לראות אותו "כסיוט" ומעייף ומתיש.. לדעתי זה אחד הדברים המרגשים.. ונכון, להתחתן זה דורש המון כח נפשי בכל התקופה הזאת.. אבל אני בטוחה ב100% שזה שווה את זה!!!!

ואם לא בא לך, מה טוב.

חברה שלי התחתנה יום שישי בצהריים, היתה ארוחה חלבית, קצת ריקודים וזהו.

כל אחת ומה שבא לה.לכן מיותר לשאול, למה?
זה ה-יום של כל בחורה. והיא רוצה לעשות אותה כפי שמתאים לה.
 

רק על דבר אחד אני מתעכבת.
הלכנס לחובות.
הורים נבונים וחכמים (לא עשירים אלא חכמים!!) חוסכים לילדים שלהם סכום קטן מיום לידתם
וכאשר הם מתחתנים יונח להם בצד בסביבות ה40 אלף. ואף יותר.
וכל ילד יבחר מה לעשות עם הכסף הזה
אחת תרצה זמר פרטי בחתונתה ואחת תרצה לשים את הכסף בצד.

וזה אכן מעייף ומתיש, אם מארגנים חתונה בחודש.
אבל אפשר לארגן חתונה בנחת שלושה ארבעה חודשים.
 

ולא משנה מה יקרה ביום של החתונה שלה, (מניסיון של דברים הזויים שקרו לנו)
הכלה תהיה הכי מאושרת ביום הזה, פשוט כי היא התחתנה עם האדם שהכי מתאים לה.
 

ויש כאלו שנהנים מאירוע גדול... ויש כאלו שמעדיפים טקס קטן ומצומצם.

וכיוון שכמו שאמרו זה ה-יום של כל בחורה, היא רוצה לעשות אותה כפי שמתאים לה.

ומותר להיות שונים.

אני חושבת שהורים שחסכו כל חייהם עבור ילד זכאים להטיל איזה שהוא וטו. ולבזבז את הסכום הזה על חתונה, נראה לי אחד המעשים הכי לא חכמים שאפשר לעשות.

אני כן התחתנתי ומדברת מתוך הניסיון המועט שלי..

דבר ראשון- ציינת פה לחץ חברתי. לצד לחץ כזה יש גם לחץ משפחתי. יש ציפיות של ההורים מאירוע כזה ויש מימד של כיבוד הורים בהפקת האירוע. אם ההורים רוצים אירוע מכובד בצורה כזאת או אחרת, גם בזה צריך להתחשב.

כמובן שלא צריך להזגים. היום אפשר להשיג כמעט הכל- ביוקר או בזול. תלוי אם מוכנים להתפשר, על מה, עד כמה. תלוי כמה מחפשים. לא כל להקה עולה 9000 ש"ח, ולא כל שמלה עולה 4000. יש להקות ושמלות בפחות מחצי מהמחירים הללו.

לא צריך לעצב הזמנות וברכונים תואמים- אפשר גם ללכת על פשוט. לא צריך מאפרת או מסרקת שלוקחות הון תועפות- יש מספיק בחורות שלא לקוחות המון כסף וראוי לספק גם להן את פרנסתן בכבוד. לא צריך ללכת על האולם הכי מפואר שיש ולא כל מנה צריכה לעלות כ"כ הרבה. אפשר מנות משמחים, אפשר ללכת לאולם פשוט יותר.

זה עניין של השקעה ורצון. אבל דעי לך- זה ערב מיוחד, שבאמת מלא מלא בקודש. אני לא הגעתי עייפה או מותשת לחופה של עצמי- זה כבר תלוי בכלה עצמה. זה עניין של גישה והשקפה ואפשר להגיע- ב"ה, כמונו- לחתונה, שמחים יותר מתמיד ביום הגדול והקדוש הזה.

זה גם עניין של גישה לחיים...

ב"ה שאנו מוציאים כסף על חתונות ולא בנסיבות מצערות ל"ע. 

עם זאת, חתונה יכולה להיות מכובדת גם ללא הרשימה המפוצצת שתיארת.

החתונה שלי לדוג', הייתה מקסימה (אני מאוד אובייקטיבית...) ולא היו 600 איש (היו 350) המנות היו בסכום הרבה יותר נמוך (אך היה אוכל איכותי והכשר טוב) והשמלה הייתה מגמ"ח ללא עלות (חוץ מתשלום קטן לתופרת עבור שינויים קטנים). למה את חושבת שהכלה מגיעה מותשת? בד"כ ביום החתונה שמים לה "שומרת" שתשמור עליה טוב טוב...

אני חושבת שאפשר למצוא את שביל הזהב בין חתונת לוקסוס לבין חתונה ברבנות.

למה לא להתחתן עם 2 עדים? יש תקנה מדרבנן שנישואין יהיו במעמד של מניין. למה? כי חתונה זה לא סוד רומנטי של הזוג. צריך לפרסם את זה כי זה עניינם של כל עמ"י! דבר ראשון, כי לסטטוס ההורים יש המון השפעה על סטטוס הילדים שיוולדו. דבר שני, כי זוג שמתחתן ממשיך לבנות את עמ"י - וזה משפיע על כולם ולא רק על הזוג.

והוסברה לי בשיעור אישות ראשון בשמינית...

לקראת החתונה,עם ההתרגשות וההתלהבות מגיעות גם החששות(מה? זה סופי? אבל הוא לא כ"כ מתאים לי? ואוליי זה עדיין מוקדם לי חתונה עכשיו?),ואם החתונה לא היתה אירוע כזה מושקע,כזה יקר ועם כזה מספר אנשים-אני בטוחה שהיו הרבה יותר ביטולי חתונה בדקה ה90(:

לא יפחית מכבוד אף אחד מ'העם' להצטמצם גם כן...

(התקרובת שתוגש ל650 המוזמנים הנרגשים ב'סעודת החתונה' תורכב רק ממתאבנים...)

למה לא בעצם ?

למה לא לעשות את זה יפה ומכובד..?

אבל בכל מקרה, כל אחד יעשה את השיקולים שלו...

.ראיתי לאחרונה ששמלות כלה מתחילות להשכרה! בסביבות ה 8-10 אלף ש"ח להשכרה.

ואלא רק השמלות הפשוטות ...

|קטלוג 2011|

המחיר קופץ רק על זה באיזה ארבעת אלפים שקל.

(שלא לדבר על חוסר ההבנה שלי למה צריך קטלוג מעודכן מידי שנה. אפשר לחשוב ששמלת כלה בוחרים לפי אופנה. זתומרת כן, ברור לי שיש גם גורמים אופנתיים שמשפיעים על זה אבל זה בגד אחד שכל כך חורג מסגנון היומיום שלנו שאני בספק אם העובדה ששמלה בגזרת פרינסס כבר לא באופנה ולעומתה קו מותן גבוה עכשיו כן באמת משפיעה משמעותית. השאלה איך השמלה עומדת ואם נוח לרקוד איתה קצת יותר חשובה, אני מאמינה. בטח בציבור הדתי)

המחיר הוא בדר"כ העלות של ניקוי יבש + בלאי (כמה מאות בודדות), והמבחר ב"ה לא רע בכלל. (לא מצאתם באחד - יש עוד הרבה!)

הבטחה שלי: אף אחד לא ידע שזה מגמ"ח, חוץ ממי שסיפרת לו.

את הכסף שחסכתם תתנו לצדקה, תזמינו בו עוד חברים, תממנו בו שכ"ד (או קניה למי שיש...) או שפשוט תשאירו אותו להורים, כדי שלא יטבעו במינוס עמוק בגללכם

והרווח כולו שלכם!

קודם כל אומרים בואו נזמין את המשפחה... ואז גם חברים.. והופ, עם שני הצדדים מגיעים ל500 איש (תשאלי משפחה ספרדית מצויה ששם יש משני הצדדים לפחות 100 איש)..

ואז רוצים לרקוד כדי לשמח את החתן והכלה- אז צריכים תזמורת

ואז רוצים שהאירוע יהיה מתועד- אז יש צלם

וצריך מקום לכולם- אז צריך אולם

וצריך גם אוכל...

ועל זאת הדרך.

באמת לא חייבים להשתגע.

אני מאורסת- ועושה חתונה הכי פשוטה שיש. לא משקיעה ים כסף בשמלה, וגם היא מאוד פשוטה. אנחנו ממש לא משתגעים, אני גם חושבת שאירוע זה דבר תובעני.

אבל הוא מהכרח המציאות.

חוצמזה שיש כאן עיניין של כיבוד הורים- שזה חשוב להם, וזה האירוע שלהם..

חשבנו שאצלנו זה יהיה אחרת....... רצינו שאצלנו יהיה.........

בסוף ההורים אומרים:

חמודים, זאת לא רק החתונה שלכם, רוב המוזמנים הם שלנו, עם כל הכבוד אתם לא לבד בעולם

ומה אני אגיד לך-

בשביל השלום צריך להתאמץ....הרבה...

מזל טוב ובהצלחה!

אנשים מכנים בחתונות של אחרים, ותמיד רוצים לעשות יותר טוב וכו.... וזה נורא חבל! בשל נסיונות בחיי נתקתע באנשים שלא ידעו כשאין כסף לא עושים חתונות מפוארות!

השמחה האמיתי של חתונה אינה תלויה בכסף ששמים בחתונה אלא בחתן, בכלה ובאורחים! אפשר לעשות חתונות בסגנון אחר בלי לבזבז הרבה כסף.

לא הבנתי את הקשר לכיבוד הורים. אשמח אם תסבירו לי.

כנראה שזה תלוי במנטליות,

כי ההורים שלי, לדוג', רוצים שהחתונות יהיו כמו שהזוג רוצה.

אין להם עניין בכבוד משפחתי או מטרה להראות שיש הרבה כסף.

לדעתי, כיבוד ההורים הגדול ביותר בנושא החתונה, זה לבקש כמה שפחות ולהודות על מה שיש.

אין זה אומר לעשות חתונה שמבזה את בעליה, אך בהחלט לא לבקש יותר ממה שצריך.

ואל תדאגו- הורים אוהבים יתנו לילדיהם יותר ממה שיבקשו. אבל כבר עניין אחר.

הם רוצים יותר? אין בעיה. נשמח, אך אנחנו לא מבקשים.

חשוב לזכור-

השמחה מתבטאת יותר באוירה, בחברים המשמחים, ופחות בחיצוניות (מס' סוגי הבשר, אולם מנצנץ, להקה ידועה..)

זו דעתי.

1. ההורים פועלים לפעמים פועלים לטובת הזוג, ולפעמים הם איומים כלפיהם - וכל זאת ללא קשר לכוונות. 

פעמים רבות מידי מדובר במצבים מורכבים וקשים במיוחד, שלא משנה אצל מי האמת, יש עניין "לעולם חסד ייבנה" מחד, ומאידך "תפסת מרובה לא תפסת". 

ואומנם יש יתרון בהדרכה וייעוץ, אך בסופו יש צורך בבגרות וקבלת החלטות "אכזריות" לפעמים. 

שאומנם בתיאוריה, ההורים אוהבים את הילדים, ורוצים את הכי טוב בשבילם. אך במציאות, פעמים רבות נוצרים חיכוכים ומצבים נוראיים שמאיימים מאוד על זוגיות הזוג, ועל מצבם הנפשי, וכו. 

2. זאת ברקע, לצערי לפעמים על כולם, כולל ההורים וכלל הילדים - צריכים לזכור של מי הארוע. 

לפעמים ההורים צריכים לזכור שזה לא ארוע חברתי להשוויץ את כספם וכבודם (חתונת הדמים של הגשש החיוור שם שם )

ולפעמים הילדים צריכים לזכור שאם לא מדובר בכסף שלהם - אז אין להם את הזכות לעשות מה שבא להם איתו. 

ועוד ועוד 

ורוב הצרות בתחום נובעות לדעתי מכך שאנשים שונים חורגים מתפקידם ומקומם ופולשים למקומם של אחרים, והדבר מביא הרבה רוע ופגיעה לעולם ולמשפחות, ומבמקום שזה יהיה ארוע משמח שמלא באושר ואור והתחלה לדבר כה נפלא ונשגב. הדבר הינו כאב ראש אחד גדול שמפלג ופוגע ברבים.

ומלכתחילה אומנם התקווה היא ליראת שמיים ומידות. 

ובידעבד, יש התמודדויות לא פשוטות וצריך המון סיעתא דשמיא. 

ולוואי וישכילו הילדים להתנהג נכון כילדים, אך גם לא פחות כהורים. 

ככה כולם אז ככה זה.

ולא שאני חושבת שזה נכון ככה אבל גם לא שזה עוזר לי לחשוב...

עם מה שכתבת אני מסכימה לחלוטין.

אני מדברת על עניין אחר.

לפי מה שהבנתי מכמה מגיבים פה, חתונה צריכה להיות מפוארת כיוון שזה כיבוד הורים,

להראות שאנחנו נותנים להם להוציא הרבה ולא חוסכים מהם.

וזה נשמע לי הזוי אז הגבתי על זה.

יכול להיות שהבנתי היתה שגויה. הגיוני.

היה בערך את מה שאת מתארת (לא במדיוק אבל הכיוון הכללי) וכן כי לנו זה התאים אבל זה לא חייב להתאים לכל אחד.

אפשר באמת לעשות חתונה מצומצמת עם הרבה פחות מוזמנים ובאולם שמחיר המנה אצלו פחות מ150 (אולמות מעטים אבל ישנם כאלה). זה היום שלכם ואתם אמורים להחליט איך יראה היום (כמובן עם התחשבות מסוימת ברצון ההורים.. בכל זאת..) ואת אמורה להרגיש שככה את רצית לחגוג את היום שבו את מתחברת לחצי השני שלך (שזה העיקר) אבל גם לזכור כי כיום יש חשיבות להזמנת אורחים שחוגגים איתך ביום שמחתך (בזמן החתונה את רוב הזמן רוקדת עם החברות..)

שבת שלום..

עדיין לא זוג ועדיין לא עומד להתחתן...

אבל למען האמת גם אני שאלתי את עצמי לא פעם את השאלות האלו.

כנראה שזאת שאלה של אופי, יש את האנשים שפשוט מחפשים את ה-WOW...

ויש את האנשים שפשוט זורמים, כי זה מה שכולם עושים.

בהחלט ראוי לרדת בסטנדרט . אפשר בלי מננה ראשונה , קבלת פנים צנועה , לרדת במספר המוזמנים , לא כולם מוזמנים לארוחה , בר לארוחת ילדים , פחות פרחים .הזמנת מספר אורחים מצומצם ובמשך השבבוע לחגוג בשבע ברכות צנוע כל יום במעגל חברתי אחר בארגון המשתתפים .

הפסקת המחדל הזה צריכה להיות מהרבנים . כשזה יהיה גורף השמחות יהיו בבריאות ובשמחה אמיתית .

 נוספות

למי שאמר שזה מונע ביטול חתונות : יש עוד דרכים . שכירת דירה משותפת , רכישת ריהוט , סגירת מקום לאירוע ורצינות הזוג .

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!