חוץ מאצל רמי לוי, אין שום מקום שהעוף שווה שקל. וגם זה אחרי סכום מסוים.

אומנם זה לא רלוונטי לאולמות של ירושלים

אבל באולמות בצפון היחסית יקרים, אתה מקבל מנה שאם היית אוכל במסעדה היית מוציא הרבה יותר מהסכום שאתה נותן...

בס"ד

ההודעה שלך פשוט העלתה בי חיוך

לגבי נושא ההודעה- כבר מזמן הרב מנחם בושרטיין שליט"א יצא נגד העניין של הראוותנות בחתונות בעידודם של רב אברום והרב אליהו זצ"ל, כנ"ל הרב טל מתורת החיים, ועוד...

באמת לא חייבים. באמת שלא.

שובר מחיצות--

הרסת אותי!

אני ראיתי חתונות צנועות שהם היו שמחות ,

לעומת זאת יש חתונות מושקעות וההוצאות רובן היו מיותרות.

אז כל אחד יעשה את החשבון מה חשוב לו...

קודם כול אני מודה שכרגע אין לי חתן והוא בחיפושים אחרי

שנית אני מצידי להתחתן באמצע המדבר להביא תאורה ואוכל ונגמר הסיפור אבל בגלל שיש הורים שרוצים להזמין את החברים הקרובים והרחוקים.... והרחוקים מאוד! אז כנראה שצריך לעשות באולם(ואל תשכחו שיש סבא וסבתא בתמונה שגם רוצים לבוא...) 

ואני חושבת שבכול מיקרה לא חייב להתחתן במרכז י-ם שזה עולה יקר!!! אפשר גם למצוא מקום יותר זול וגם שמלת כלה (קדם כול זה בכלל לא עולה 4,800 זה עולה הרבה יותר אפי' אם זה רק לערב..) אפשר ללכת לתופרת וזה עולה הרבה הרבה פחות... מה גם שלי יש סבתא תופרת אז עולה לי רק הבד ב"ה שיש לי סבתא!!!

העניין שצריך באמת לזכור מה חשוב ומה פחות וכמובן צריך להתייעץ  הם ההורים משני הצדדים(תכלס מי משלם??) 

לק"י.

לתפור שמלה לא יוצא תמיד יותר זול.. גם אם את לא משלמת עלות תפירה..

בד של שמלות כלה עולה בסביבות 300 ש"ח למטר.. כמה בד את רוצה בשמלה שלך, זאת גם שאלה... אז.. לפעמים הרבה הרבה יותר נוח וזול פשוט להשכיר..

יש היום מלאאאא גמ"חים או משהו כזה שהשמלות שם מהממות!!! וזולות.. פחות מ1,000 בטוח!!

אנחנו עושים חתונה ממש ממש לא יקרה (יחסית), אבל יהיה כיף בטירוף!

מי שצריך עצות ורעיונות מוזמנן לפנות באישי..

ושיהיה במזל טוב!

לא מתחתנים בגלל שחייבים...

החתונה אמורה להיות "האירוע" של החיים, נכון לא לצריך לקפוץ ולהשתולל ובסוף לגור ברחוב...

אבל חתונה יפה ומושקעת בהחלט יכולה להוסיף אחרי זה לקשר הזוגי, זה לא קצת מזלזל להתחתן ברבנות?

למה לא להיות הכוכבים לערב אחד? (כסף הולך וכסף בא)

"מתחתנים לא רק פעם אחת בחיים פואד"

אתה אומר שיש טעם בחתונה מפוארת.

אך מהם הגבולות?

האם יש עניין להוציא כ"כ הרבה כסף, כדי שלילה אחד יהיה מרשים?

או שאולי עדיף לעשות חתונה נחמדה אך לא מפוארת, ואת הכסף שנחסך להביא לזוג

שהחיים שלהם כזוג יתחילו בדיוק בבוקר שלמחרת?

(נחמדה אין פירושה פלאפל וצ'יפס בפיתה..(: ).

חתונה מרשימה לא צריכה להתבטא ב7 סוגי בשר, וגם לא בחמישה.

חתונה מרשימה מתבטאת באוירה, שלרוב היא תלויה בחברי החתן והכלה.

לדעתי.

אפשר להגיד שזה בעיקר תלוי ביכולות הכלכליות של ההורים. בזה זה מתחיל ונגמר, לדעתי.

למה נעצרת בחתונה?

והמותגים? הריהוט? עגלה לביבי שנולד? ברית? סלון  חדש? שידרוג פלפון..... חסרים כאלו.

העסק צריך להיות ברור לכל אחד ואחת ועם השנים הוא מתחדד (לכאן או לכאן) סדר העדיפויות האישי/ זוגי/ משפחתי - הוא ורק הוא אמור להכתיב את הפעולה הנגזרת,  ובבית שומר מצוות הוא מתחשב בדרישות ההלכה, רגישות משפחתית (בגבול) ותו לא!

מי אמר ש..? אף אחד לא אמר!

ובשביל זה יש הורים שיודעים (בדר"כ) לעזור לשים את הברקס, בשביל זה יש חברים טובים (באמת) ובשביל זה יש זוג עם ראש גדול ולב רגיש.

ואפשר להגיע לחתונה מכובדת, יפה ושמחה גם בלי התאורים המוגזמים האלו אך בהחלט עם חלק מהם- את יכולה לסמוך עלי-- יש לי ניסיון כפול .

 וכלות נבונות שלמדו קצת על מהותו של יום לא תגענה עייפות אלא שמחות, מאמינות, מתפללות וגם יפות.

ההכנות לחתוני לא כאלה מתישות.. אל תישכחי שזה דבר שמח!!!!!!!!

כמו כל  דבר בחיים, שאפשר לראות אותו "כסיוט" ומעייף ומתיש.. לדעתי זה אחד הדברים המרגשים.. ונכון, להתחתן זה דורש המון כח נפשי בכל התקופה הזאת.. אבל אני בטוחה ב100% שזה שווה את זה!!!!

ואם לא בא לך, מה טוב.

חברה שלי התחתנה יום שישי בצהריים, היתה ארוחה חלבית, קצת ריקודים וזהו.

כל אחת ומה שבא לה.לכן מיותר לשאול, למה?
זה ה-יום של כל בחורה. והיא רוצה לעשות אותה כפי שמתאים לה.
 

רק על דבר אחד אני מתעכבת.
הלכנס לחובות.
הורים נבונים וחכמים (לא עשירים אלא חכמים!!) חוסכים לילדים שלהם סכום קטן מיום לידתם
וכאשר הם מתחתנים יונח להם בצד בסביבות ה40 אלף. ואף יותר.
וכל ילד יבחר מה לעשות עם הכסף הזה
אחת תרצה זמר פרטי בחתונתה ואחת תרצה לשים את הכסף בצד.

וזה אכן מעייף ומתיש, אם מארגנים חתונה בחודש.
אבל אפשר לארגן חתונה בנחת שלושה ארבעה חודשים.
 

ולא משנה מה יקרה ביום של החתונה שלה, (מניסיון של דברים הזויים שקרו לנו)
הכלה תהיה הכי מאושרת ביום הזה, פשוט כי היא התחתנה עם האדם שהכי מתאים לה.
 

ויש כאלו שנהנים מאירוע גדול... ויש כאלו שמעדיפים טקס קטן ומצומצם.

וכיוון שכמו שאמרו זה ה-יום של כל בחורה, היא רוצה לעשות אותה כפי שמתאים לה.

ומותר להיות שונים.

אני חושבת שהורים שחסכו כל חייהם עבור ילד זכאים להטיל איזה שהוא וטו. ולבזבז את הסכום הזה על חתונה, נראה לי אחד המעשים הכי לא חכמים שאפשר לעשות.

אני כן התחתנתי ומדברת מתוך הניסיון המועט שלי..

דבר ראשון- ציינת פה לחץ חברתי. לצד לחץ כזה יש גם לחץ משפחתי. יש ציפיות של ההורים מאירוע כזה ויש מימד של כיבוד הורים בהפקת האירוע. אם ההורים רוצים אירוע מכובד בצורה כזאת או אחרת, גם בזה צריך להתחשב.

כמובן שלא צריך להזגים. היום אפשר להשיג כמעט הכל- ביוקר או בזול. תלוי אם מוכנים להתפשר, על מה, עד כמה. תלוי כמה מחפשים. לא כל להקה עולה 9000 ש"ח, ולא כל שמלה עולה 4000. יש להקות ושמלות בפחות מחצי מהמחירים הללו.

לא צריך לעצב הזמנות וברכונים תואמים- אפשר גם ללכת על פשוט. לא צריך מאפרת או מסרקת שלוקחות הון תועפות- יש מספיק בחורות שלא לקוחות המון כסף וראוי לספק גם להן את פרנסתן בכבוד. לא צריך ללכת על האולם הכי מפואר שיש ולא כל מנה צריכה לעלות כ"כ הרבה. אפשר מנות משמחים, אפשר ללכת לאולם פשוט יותר.

זה עניין של השקעה ורצון. אבל דעי לך- זה ערב מיוחד, שבאמת מלא מלא בקודש. אני לא הגעתי עייפה או מותשת לחופה של עצמי- זה כבר תלוי בכלה עצמה. זה עניין של גישה והשקפה ואפשר להגיע- ב"ה, כמונו- לחתונה, שמחים יותר מתמיד ביום הגדול והקדוש הזה.

זה גם עניין של גישה לחיים...

ב"ה שאנו מוציאים כסף על חתונות ולא בנסיבות מצערות ל"ע. 

עם זאת, חתונה יכולה להיות מכובדת גם ללא הרשימה המפוצצת שתיארת.

החתונה שלי לדוג', הייתה מקסימה (אני מאוד אובייקטיבית...) ולא היו 600 איש (היו 350) המנות היו בסכום הרבה יותר נמוך (אך היה אוכל איכותי והכשר טוב) והשמלה הייתה מגמ"ח ללא עלות (חוץ מתשלום קטן לתופרת עבור שינויים קטנים). למה את חושבת שהכלה מגיעה מותשת? בד"כ ביום החתונה שמים לה "שומרת" שתשמור עליה טוב טוב...

אני חושבת שאפשר למצוא את שביל הזהב בין חתונת לוקסוס לבין חתונה ברבנות.

למה לא להתחתן עם 2 עדים? יש תקנה מדרבנן שנישואין יהיו במעמד של מניין. למה? כי חתונה זה לא סוד רומנטי של הזוג. צריך לפרסם את זה כי זה עניינם של כל עמ"י! דבר ראשון, כי לסטטוס ההורים יש המון השפעה על סטטוס הילדים שיוולדו. דבר שני, כי זוג שמתחתן ממשיך לבנות את עמ"י - וזה משפיע על כולם ולא רק על הזוג.

והוסברה לי בשיעור אישות ראשון בשמינית...

לקראת החתונה,עם ההתרגשות וההתלהבות מגיעות גם החששות(מה? זה סופי? אבל הוא לא כ"כ מתאים לי? ואוליי זה עדיין מוקדם לי חתונה עכשיו?),ואם החתונה לא היתה אירוע כזה מושקע,כזה יקר ועם כזה מספר אנשים-אני בטוחה שהיו הרבה יותר ביטולי חתונה בדקה ה90(:

לא יפחית מכבוד אף אחד מ'העם' להצטמצם גם כן...

(התקרובת שתוגש ל650 המוזמנים הנרגשים ב'סעודת החתונה' תורכב רק ממתאבנים...)

למה לא בעצם ?

למה לא לעשות את זה יפה ומכובד..?

אבל בכל מקרה, כל אחד יעשה את השיקולים שלו...

.ראיתי לאחרונה ששמלות כלה מתחילות להשכרה! בסביבות ה 8-10 אלף ש"ח להשכרה.

ואלא רק השמלות הפשוטות ...

|קטלוג 2011|

המחיר קופץ רק על זה באיזה ארבעת אלפים שקל.

(שלא לדבר על חוסר ההבנה שלי למה צריך קטלוג מעודכן מידי שנה. אפשר לחשוב ששמלת כלה בוחרים לפי אופנה. זתומרת כן, ברור לי שיש גם גורמים אופנתיים שמשפיעים על זה אבל זה בגד אחד שכל כך חורג מסגנון היומיום שלנו שאני בספק אם העובדה ששמלה בגזרת פרינסס כבר לא באופנה ולעומתה קו מותן גבוה עכשיו כן באמת משפיעה משמעותית. השאלה איך השמלה עומדת ואם נוח לרקוד איתה קצת יותר חשובה, אני מאמינה. בטח בציבור הדתי)

המחיר הוא בדר"כ העלות של ניקוי יבש + בלאי (כמה מאות בודדות), והמבחר ב"ה לא רע בכלל. (לא מצאתם באחד - יש עוד הרבה!)

הבטחה שלי: אף אחד לא ידע שזה מגמ"ח, חוץ ממי שסיפרת לו.

את הכסף שחסכתם תתנו לצדקה, תזמינו בו עוד חברים, תממנו בו שכ"ד (או קניה למי שיש...) או שפשוט תשאירו אותו להורים, כדי שלא יטבעו במינוס עמוק בגללכם

והרווח כולו שלכם!

קודם כל אומרים בואו נזמין את המשפחה... ואז גם חברים.. והופ, עם שני הצדדים מגיעים ל500 איש (תשאלי משפחה ספרדית מצויה ששם יש משני הצדדים לפחות 100 איש)..

ואז רוצים לרקוד כדי לשמח את החתן והכלה- אז צריכים תזמורת

ואז רוצים שהאירוע יהיה מתועד- אז יש צלם

וצריך מקום לכולם- אז צריך אולם

וצריך גם אוכל...

ועל זאת הדרך.

באמת לא חייבים להשתגע.

אני מאורסת- ועושה חתונה הכי פשוטה שיש. לא משקיעה ים כסף בשמלה, וגם היא מאוד פשוטה. אנחנו ממש לא משתגעים, אני גם חושבת שאירוע זה דבר תובעני.

אבל הוא מהכרח המציאות.

חוצמזה שיש כאן עיניין של כיבוד הורים- שזה חשוב להם, וזה האירוע שלהם..

חשבנו שאצלנו זה יהיה אחרת....... רצינו שאצלנו יהיה.........

בסוף ההורים אומרים:

חמודים, זאת לא רק החתונה שלכם, רוב המוזמנים הם שלנו, עם כל הכבוד אתם לא לבד בעולם

ומה אני אגיד לך-

בשביל השלום צריך להתאמץ....הרבה...

מזל טוב ובהצלחה!

אנשים מכנים בחתונות של אחרים, ותמיד רוצים לעשות יותר טוב וכו.... וזה נורא חבל! בשל נסיונות בחיי נתקתע באנשים שלא ידעו כשאין כסף לא עושים חתונות מפוארות!

השמחה האמיתי של חתונה אינה תלויה בכסף ששמים בחתונה אלא בחתן, בכלה ובאורחים! אפשר לעשות חתונות בסגנון אחר בלי לבזבז הרבה כסף.

לא הבנתי את הקשר לכיבוד הורים. אשמח אם תסבירו לי.

כנראה שזה תלוי במנטליות,

כי ההורים שלי, לדוג', רוצים שהחתונות יהיו כמו שהזוג רוצה.

אין להם עניין בכבוד משפחתי או מטרה להראות שיש הרבה כסף.

לדעתי, כיבוד ההורים הגדול ביותר בנושא החתונה, זה לבקש כמה שפחות ולהודות על מה שיש.

אין זה אומר לעשות חתונה שמבזה את בעליה, אך בהחלט לא לבקש יותר ממה שצריך.

ואל תדאגו- הורים אוהבים יתנו לילדיהם יותר ממה שיבקשו. אבל כבר עניין אחר.

הם רוצים יותר? אין בעיה. נשמח, אך אנחנו לא מבקשים.

חשוב לזכור-

השמחה מתבטאת יותר באוירה, בחברים המשמחים, ופחות בחיצוניות (מס' סוגי הבשר, אולם מנצנץ, להקה ידועה..)

זו דעתי.

1. ההורים פועלים לפעמים פועלים לטובת הזוג, ולפעמים הם איומים כלפיהם - וכל זאת ללא קשר לכוונות. 

פעמים רבות מידי מדובר במצבים מורכבים וקשים במיוחד, שלא משנה אצל מי האמת, יש עניין "לעולם חסד ייבנה" מחד, ומאידך "תפסת מרובה לא תפסת". 

ואומנם יש יתרון בהדרכה וייעוץ, אך בסופו יש צורך בבגרות וקבלת החלטות "אכזריות" לפעמים. 

שאומנם בתיאוריה, ההורים אוהבים את הילדים, ורוצים את הכי טוב בשבילם. אך במציאות, פעמים רבות נוצרים חיכוכים ומצבים נוראיים שמאיימים מאוד על זוגיות הזוג, ועל מצבם הנפשי, וכו. 

2. זאת ברקע, לצערי לפעמים על כולם, כולל ההורים וכלל הילדים - צריכים לזכור של מי הארוע. 

לפעמים ההורים צריכים לזכור שזה לא ארוע חברתי להשוויץ את כספם וכבודם (חתונת הדמים של הגשש החיוור שם שם )

ולפעמים הילדים צריכים לזכור שאם לא מדובר בכסף שלהם - אז אין להם את הזכות לעשות מה שבא להם איתו. 

ועוד ועוד 

ורוב הצרות בתחום נובעות לדעתי מכך שאנשים שונים חורגים מתפקידם ומקומם ופולשים למקומם של אחרים, והדבר מביא הרבה רוע ופגיעה לעולם ולמשפחות, ומבמקום שזה יהיה ארוע משמח שמלא באושר ואור והתחלה לדבר כה נפלא ונשגב. הדבר הינו כאב ראש אחד גדול שמפלג ופוגע ברבים.

ומלכתחילה אומנם התקווה היא ליראת שמיים ומידות. 

ובידעבד, יש התמודדויות לא פשוטות וצריך המון סיעתא דשמיא. 

ולוואי וישכילו הילדים להתנהג נכון כילדים, אך גם לא פחות כהורים. 

ככה כולם אז ככה זה.

ולא שאני חושבת שזה נכון ככה אבל גם לא שזה עוזר לי לחשוב...

עם מה שכתבת אני מסכימה לחלוטין.

אני מדברת על עניין אחר.

לפי מה שהבנתי מכמה מגיבים פה, חתונה צריכה להיות מפוארת כיוון שזה כיבוד הורים,

להראות שאנחנו נותנים להם להוציא הרבה ולא חוסכים מהם.

וזה נשמע לי הזוי אז הגבתי על זה.

יכול להיות שהבנתי היתה שגויה. הגיוני.

היה בערך את מה שאת מתארת (לא במדיוק אבל הכיוון הכללי) וכן כי לנו זה התאים אבל זה לא חייב להתאים לכל אחד.

אפשר באמת לעשות חתונה מצומצמת עם הרבה פחות מוזמנים ובאולם שמחיר המנה אצלו פחות מ150 (אולמות מעטים אבל ישנם כאלה). זה היום שלכם ואתם אמורים להחליט איך יראה היום (כמובן עם התחשבות מסוימת ברצון ההורים.. בכל זאת..) ואת אמורה להרגיש שככה את רצית לחגוג את היום שבו את מתחברת לחצי השני שלך (שזה העיקר) אבל גם לזכור כי כיום יש חשיבות להזמנת אורחים שחוגגים איתך ביום שמחתך (בזמן החתונה את רוב הזמן רוקדת עם החברות..)

שבת שלום..

עדיין לא זוג ועדיין לא עומד להתחתן...

אבל למען האמת גם אני שאלתי את עצמי לא פעם את השאלות האלו.

כנראה שזאת שאלה של אופי, יש את האנשים שפשוט מחפשים את ה-WOW...

ויש את האנשים שפשוט זורמים, כי זה מה שכולם עושים.

בהחלט ראוי לרדת בסטנדרט . אפשר בלי מננה ראשונה , קבלת פנים צנועה , לרדת במספר המוזמנים , לא כולם מוזמנים לארוחה , בר לארוחת ילדים , פחות פרחים .הזמנת מספר אורחים מצומצם ובמשך השבבוע לחגוג בשבע ברכות צנוע כל יום במעגל חברתי אחר בארגון המשתתפים .

הפסקת המחדל הזה צריכה להיות מהרבנים . כשזה יהיה גורף השמחות יהיו בבריאות ובשמחה אמיתית .

 נוספות

למי שאמר שזה מונע ביטול חתונות : יש עוד דרכים . שכירת דירה משותפת , רכישת ריהוט , סגירת מקום לאירוע ורצינות הזוג .

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.