אני מחפשת לחברה שלי בחור שנשרף,
יענו שנהיה חרדי,
מתוק עם יראת שמים ואהבת השם,
היא בת 22..
פרטים וכו באישי.
ואל תחששו! כל מי שמכיר שישאל אותי, אולי נקבל ביחד שליש גן עדן? 
תבורכו 🌹
אני מחפשת לחברה שלי בחור שנשרף,
יענו שנהיה חרדי,
מתוק עם יראת שמים ואהבת השם,
היא בת 22..
פרטים וכו באישי.
ואל תחששו! כל מי שמכיר שישאל אותי, אולי נקבל ביחד שליש גן עדן? 
תבורכו 🌹
גבוה בערך 1.90
נו אולי נבדוק אותם?
אה ובן כמה הוא?
כי יש לי עוד חברה והיא כן גבוהה. 1.78 נראלי..
הלא היא ישיבת תפארת צבי
ניסית שם?
חמדת66
מפוצלשיםהיחידה ששמעתי עליה, ורק דברים רעים לצערי.
אני גם לא מחלק ציונים. זה רק מה ששמעתי ממספר חברים שלמדו שם ושלא מכירים אחד את השני.
לקח לה כמה שנים להפוך למשרפה....
נכון שהרבה לא טובים אבל בעיקר אבל שדווקא באים מהעולם החרדי והם שבאבניקים ורוצים מקום קליל יותר... יש לי שם כמה חברים גדולים ממני שהלכו וממזרוחניקים הלכו לכיוון יותר חרדי והם דווקא רציניים מאוד.
ואגב, גם החברים שאני מתאר, הם חבר'ה איכותיים למדי. והם התנתקו לגמרי מהסגנון הזה של הישיבה.
החברים שלי בסך הכל חיפשו מקום ללמוד בו תורה, וכל הזמן ניסו לשטוף להם את המוח לשנות את כל מה שהם גדלו עליו (קרי הסגנון הדתי לאומי).
שניים מהם סיפרו שבגלל הרקע הדתי לאומי ממנו הם הגיעו, זה גרם לכמה גורמים (לא הבנתי אם אלו רבנים בישיבה או דמויות אחרות) לנסות לסכסך בינם לבין המשפחה שלהם, עד כדי לנסות לנתק אותם מהמשפחה, וזה גרם להם להמון מתחים. שזה לא נשמע לי מעשה ראוי למי שמתיימרים להיקרא "בני תורה" לעשות
דבר נוסף שחלק מהם תיארו לי זה שהם נדרשו כחלק מהקבלה שלהם לישיבה, לשנות את כתובת המגורים שלהם במשרד הפנים לבית של אחד הרבנים בישיבה, למרות שבפועל הם לא גרים שם, ע"מ שהישיבה באיזהשהו אופן תקבל תקציבים גבוהים יותר, שזה נראה לי כמו מעשה הונאה לא ראוי.
אבל שוב הם לא הרוב, רק אומר שיש כאלה.
בס"ד
שלום,
מכיוון שאתה מטיל האשמות קשות על הישיבה ובעקיפין יש חשש לענ"ד ללעז על תלמידיה ח"ו ה"י, באתי כאן לכתוב את הדברים שאני נתקלתי בהם במהלך לימודיי בישיבה לאורך תקופה לא קצרה של כמה שנים, וכן השמועות שאני שמעתי מהתקופות שלפניי ואחריי, הכל בעז"ה אשתדל להתייחס באריכות כדלהלן על הצד היותר *אמיתי*.
יתירה מזאת, כידוע קיים בד"כ קושי ממשי בהוצאת הלעז מהמקבל לשה"ר כמוזכר באריכות בח"ח. וגם למיטב ידיעתי בימינו קיימים מחקרים רבים שמאששים עניין זה בעקבות בחירות 2016 בארה"ב וכן על רקע הבחירות כיום ב2020, ביחס לשימוש בפייק ניוז כשיטה להשגת רווחים פוליטיים ובפרט מצד אינטרסים וגופים זרים ועל כן אחרי הקדמות אלו מקווה שתהיה מובנת הסיבה מדוע אני אכתוב באריכות.
-----
ראשית, אני למדתי בישיבה לאורך כמה וכמה שנים, לפני כ5 שנים, ואני הייתי די מעורבב חברתית ע"מ לשמוע שמועות לטווח של עוד כ3 שנים~ נניח אחורה, וגם עד היום יש לי חברים שלומדים עד עתה שם אז אם נחבר את המספרים, אז עדיין לא נגיע לאנשים שכיום הם בני 30+ כפי שהזכרת (שזה ככה"נ לפני כ12 שנה מעתה), כך שאיני יכול להכחיש את דבריך, אבל אני כן יכול לומר בביטחון מלא שהרוח שאותה אתה מתאר מאוד זרה לרוחי מההיכרות הקרובה שלי עם הישיבה. עם צוות הרבנים והאברכים וכו'. ועל כן, אני אתייחס רק לתקופה שאותה אני *מכיר*.
בתחילת דבריך הזכרת שהם כל הזמן ניסו "לשטוף להם את המוח לשנות את כל מה שהם גדלו עליו (קרי הסגנון הדתי לאומי).". בתקופה שלי זה לחלוטין לא היה בכלל. לא זכור לי שנאמרו מילים "רעות" על הציבור הדתי לאומי מצד הצוות. גם כשאנחנו ניסינו להוציא מהם מילים רעות בכוח אפילו בעקיצות רבות שמתחת לחגורה
ממש לא זכורים לי ביטויים חריפים מצד הרבנים ואם היה משהו זה ממש לא נפוץ... אכן היו שני אברכים, שאם ניסית *בכוח* לדובב אותם מה הם חושבים על כל מיני רבנים לייטים בציבור הדתי לאומי אכן היית יכול לשמוע כמה וכמה דברים לגביהם מפי אותם אברכים (ד"א אם תשאל כל מיני רבנים חרדלי"ם לגביהם אני מניח שתוכל לשמוע בע"פ דברים לא פחות חמורים מפיהם ודבר זה ידוע לי מפי חברים שלומדים בישיבות דת"ל).
אבל ראשית כל, אני לא רואה בכך שום שטיפת מוח . שנית, אני רואה בכך משהו שהוא לגיטימי לגמרי להביע את דעתך, לא לגיטימי זה להשתיק את מה שאתה סבור. שלישית, זה לא שהם מנסים "לשטוף לך את המוח" ובפרט שתחילת השיחה זה מצידנו הבחורים.... וסוף סוף הם אברכים ככה שראוי להכניס את זה בפרופורציה מתאימה. ועי' בסוף.
אבל תכלס לפני כל ה"תצטדקיז", כמי שלמד בישיבה ומכיר מקרוב אותה, השימוש בביטוי ש"מנסים לשטוף את המוח" הוא פשוט מגוחך. הרי חלק לא מועט (אם לא הרוב) מן הבחורים שאני הכרתי הם אנשים מספיק ביקורתיים ובעלי עמדה מכדי שישטפו להם את המוח... זה פשוט הבעת זלזול רציני באינטליגנציה ובכושר שיקול הדעת של הבחורים שהכרתי. (ושמא אינטליגנציה היא היא היכולת לשיקול דעת).
ובמאמר מוסגר אני אוסיף מתוך תחושת כאב מסוימת על דרך הלימוד בתוך כל מיני תתי מגזרים בסגנון הדת"ל - שתדע שהבחורים שאני למדתי איתם היו הרבה יותר ביקורתיים מבחורים בכל מיני ישיבות ו"מוסדות" דת"ל למיניהם. את הדוגמאות לכך אני יכול לתת במכביר, אבל זה לא נראה לי שייך למקום זה, אבל ברמיזה לכך אומר שתוכל למצוא כל מיני אנשי הגות ליברלים שמאריכים בכך ואכמ"ל.
נ.ב עריכה למחרת: שכחתי להוסיף שאכן מתקיימת שיחה בערך פעם בשבוע יותר בסגנון של שמו"ס וניתן לומר שרעיונה ו"הנחותיה" הם אכן בגישה חרדית (וזה לגיטימי לגמרי), אבל אני לא חושב שהיא עוסקת יותר מידיי בצורה ישירה לגבי השקפה או נגד הציבור הדת"ל אם בכלל... אלא יותר מצד המוסר במה שהרב חושב שנכון "להתחזק" ובעיקרה חשיבות הישיבה כחממה וכו' כמדומני. בכל אופן, מסופקני אם בחור יחליף את הכיפה בעקבות השיחה הזאת. א
-----
שנית, כתבת טענה חמורה שהישיבה מנסה לסכסך עם המשפחה. אני לא מכיר את זה. ואני מכיר דווקא להפך, שכמה וכמה פעמים דיברו איתי אישית ועם בחורים אחרים שאני מכיר בדיוק בידיוק להפך. ככה שזה נשמע לי די מוזר..
אני כן יכול לחשוב על מקרה שבו שהבחור ירצה להמשיך ללמוד תורה אבל ההורים ילחצו עליו לעזוב (אני לא מכיר אישית כזה מקרה ממש חמור. אבל אני חושב שממש במעומם שמעתי על משהו כזה), אז אכן יעודדו אותו להמשיך ללמוד תורה. אבל זה לא שיעודדו אותו לנסות לעשות ברוגז בבית או משהו! (שזה כל כך לא מה שאני מכיר ממה שפגשתי שם). אני לא מונח בסוגיה הזאת אבל ככל שידוע לי גם הרעיון שת"ת גדול מכיבוד אב ואם מוזכר ביו"ד ר"מ י"ג. וגם מבחינה מוסרית זה הגיוני שהילד יכול לסלול את דרך חייו בעצמו אפילו נגד דעת הוריו ק"ו בעניינים כמו מצוות ות"ת שנראה אותם אפילו כחלק ניכר ממטרת העולם או הבריאה ואכמ"ל. לא רואה בכך בעיה מוסרית אם הבחור רוצה בכך. אף שכמובן שזה כל כך מצער וקצת קורע את הלב אם מציאות שכזאת אכן תקרה, אבל בד"כ אני מניח לאחר כמה שנים שההורים רואים שהילד שמח בבחירתו, וכולם ביחד עברו תהליך של קבלה בין אחד לשני אז אני חושב שהדברים הללו מסתדרים.
לא מזמן שודרה תוכנית דוקו-ריאליטית בשם "עוד ניפגש" על כמה מקרים מצערים בין חברי משפחה חילונית לילד החוזר בתשובה. אבל זכור לי "מעולם קטן" שאחד מיוצרי התוכנית? הזכיר שזה ממש לא נפוץ לשמחתם.
------
לגבי כתובת המגורים, אני לא שמעתי על כך. עכשיו או לפחות עד התקופה שבה למדתי בישיבה רעיון שכזה גם למיטב הבנתי הוא גם בלתי אפשרי אבל באמת אכמ"ל.
לגבי השאלה המוסרית על כך, דווקא אני ממש לא בטוח שזה לא ראוי כי לכאורה זה תלוי במטרת התקציבים הללו שאני בכלל לא מכיר אותם (ובפרט שעולה השאלה האם נדרוש את רעיון המחוקק – ובכלל שנינו לא יודעים מהו. או שמא די בלשון החוק שזה נראה לי הגישה המקובלת במשפט). ד"א אני לא מקבל גם את התפיסה שבחור שלומד בישיבה הוא לא גר שם, מה זה שונה ממקומות לימוד אחרים בהם יש בחורים שמשנים את הכתובת בת"ז לשם? אבל זה סתם כחקירה בעלמא. כי באמת לא שמעתי על כך.
נ.ב
לאחר שהתייחסתי אני מקווה בזהירות ובכנות לכל אחד מן הערות שהעלת דבר דבור על אופניו, אני אכתוב את הדברים שאני הרגשתי משם. חלק מהדברים הללו מגיעים מהרהורים או תבונות אנתרופולוגיות על דרך הישיבה.
אני מניח שמסתתרת אצל אנשים רבים (ואולי גם אצלך) השאלה הברורה כיצד יכול להיות שבחור ישרף?! הרי "האמת" בוודאי נמצאת אצלנו - בציבור הדת"ל, אז כדי שבחור ישרף אנחנו בד"כ נחפש איזשהו סיבה א-רציונלית למעשיו, למשל הוא היה נתון תחת סוג של "שטיפת מוח" כפי שהזכרת ורק ככה נוכל להסביר זאת.
אבל אני חושב שתמונת עולם זאת או הנחת יסוד זאת היא די נאיבית.. יש כמובן סיבות טובות מאוד לגישה/"השקפה" החרדית, וכמובן ישנם גם סיבות לגישה הדת"ל. כמובן שסגנון הטענות הוא רחב והוא יכול לנוע משינויים בתפיסות המטאפיזיות של המציאות וכלה בגישות יותר מתודולוגיות או פרגמטיות.
בכל אופן, אני רוצה לטעון בכך שגם אדם שהגיע מתוך שיקול דעת והתבוננות רחבה בדברים יכול לאחוז בגישה חרדית. (ד"א מאוד מעניין לציין שגם בתוך הציבור הדת"ל ישנם כל מיני סגנונות שלאורך השנים התקרבו ומתקרבות עדיין לסגנון החרדי, וגם בציבור החרדי ניתן למצוא כל מיני סגנונות שאני לא חושב שיש להם עתה ביטוי ממשי בשטח אבל מבחינה השקפתית שמתקרבות לגישות של הציבור הדת"ל ושמא החרדל"י).
כמובן שניתן לשאול על כך שני קושיות, הראשונה מגיעה מהאספקט הפילוסופי בדבר חוסר ההסמכה – כיצד שני דמויות בעלי נתוני פתיחה טובים ברמה אפריורית יכולים להגיע לחוסר הסכמה. אבל גם ניתן לעורר קושיה על כך מצד השאלה האם לאותו תלמיד ובחור יש די כלים כדי להכריע בדברים או אם מצד מוסרי זה בסדר להטיל עליו אופציה נוספת שכזאת שהוא לא חשב עליה. אז אני ממש לא בטוח שיש בכך בעיה (ובפרט שאם לא עכשיו אז אימתי), אבל בסופו של דבר תמיד אנחנו נמצאים תחת מעטה של חוסר מידע ונאלצים להתגבר ולהמר תחת מצב זה. כפי שפרופ' שלום רוזנברג מטבתא "כשאין שורשים עלינו להשתמש בכנפיים". בעניין היחס של האדם המאמין בפוסטמודרניזם או "לכפירה" עם אותו הימור של היותו בן המלך בביתו של השפחה שלקוח מר' נחמן.
ובכללי הבחורים בגיל הזה מתמודדים עם הכרעות חשובות ומשמעותיות, לא בטוח שאני רואה בכך שינוי מהותי מדברים אחרים ויש שיגידו אולי שאכן יש מטרה לתת לבחור לבחור. (אומנם ניתן להמשיך להקשות שממה נפשך כיצד זה מסתדר עם גישה חרדית שלכאורה לא דוגלת בכך, אבל לא נראלי שזה כורת את הענף שזה יושב עליו).
אבל כל זה היה נכון אם הישיבה הייתה מנסה להנחיל השפקה חרדית לבחורים הדת"ל כפי שכל כך ברור לך, אבל כפי שכבר היית אמור להבין מדברי עד עתה זה לא היה המצב שפגשתי.
*המצב שפגשתי* - הוא שהישיבה (לענ"ד זה משתנה קצת מרב לרב שם, אבל אני חושב שזה מה שהבחור יפגוש) מנסה להנחיל לבחור שיהיה הוא עצמו וישתפר לרמה המתאימה לו. כדברי החסידים "כאשר אגיע לשמים לא ישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, אלא למה לא היית זושא".
לי *אישית* אחרי כמה שנים בישיבה הציעו כמה רבנים ללמוד תואר בשילוב עם לימוד תורה (אפרופו "משרפה") בהבנה שזה מה שיתאים לי.והיה גם הצעה מצד רב אחר שאני יעבור לישיבה כמו "מרכז הרב".
יתירה מזאת אני יכול לתאר איפה שאני הייתי, ואני כמעט ולא מכיר ישיבות שדוגלות בכה *מעט כפייה* על הבחורים פרט לכל מיני גדרים מחייבים והגיוניים.
עיקר הכפייה (וזה אכן דבר מצוי) שבחור יכול לפגוש לפי דעתי, שיהיה רב אחד משם שככה"נ ינסה לשכנע אותו לא לצאת מהישיבה כאשר הוא רואה שאם הוא ישאר שם אז הוא יגדל מבחינה רוחנית או שמא משער בדעתו שהוא יתקלקל ה"י בחוץ ביחס למצבו או בהתאם לאן שפניו פונות. אבל דומני שבמידה והבחור כבר הכריע, אז אכן יקבלו את החלטתו. [בלי קשר נראלי שזה נק' חשובה חינוכית].
אם ככה בוודאי עולה הקושיא העצומה איך יכול להיות שאנשים נשרפים מכזה מקום? הרי כל מה שאני מתאר עד עתה הוא אבסורדי ביחס לחשיבה שנעלה על דעתנו.
אלא עיקר היסוד שאני ראיתי לא טמון בכפייה אלא בגידול, שאם תלמד בחברה חרדית ורבים מרבותיך יהיו חרדים ותרגיש הזדהות בערכים הללו- באהבת התורה והקב"ה, השטייגען, שמחה וריתחא דאורייתא וכו' אז ייתכן מאוד שתרצה להמשיך בדרך התורה שקיבלת ואהבת וכנראה תישאר ותגדל במסלול חרדי... (זה לא הכרחי ויש אברכים שיצאו משם דת"ל וכו') אבל אני לא רואה בכך שום פסול. והכל ב-ס-ד-ר. אפילו אם מישהו בחר להיות חרדי....
נ.ב יש אברכים ורבנים שהגיעו דת"ל שהם כל כך מקסימים וחמודים וחכמים שלמדו שם וחלקם גם כל כך פתוחים. ככה שלהציג את זה כמשהו בעייתי זהו נראלי כעוול.
כמו כן, חשוב לציין שבשנים האחרונות הסגנון של הישיבה השתנה ומגיעים גם בחורים רבים מאוד מישיבות ותיכונים חרדים, ועדיין חיים בהרמוניה וביופי רב עם בחורים דת"ל, שלצערי התמעטו לאורך השנים. אני לא כל כך מכיר מה המצב עכשיו לגבי "המסגרת" וכו' וייתכן שזה השתנה שיתאים יותר לסגנון הזה "החדש" ואכמ"ל.
ככה שאם מישהו מחפש מידע קונקרטי על ההתאמה לישיבה, אז ייתכן שיש כיום יותר מסגרת מהתקופה שבה הייתי, אבל אני ממש לא בטוח ובאמת אינני יודע מספיק על כך, כך שצריך לברר זאת עם מי שבקיא בפרטים ולא נראלי כל כך מסובך לבדוק זאת.
אני את שלי אמרתי, ומה שהלב חומד להאריך הזמן דוחק.
בכל אופן, כולי תקווה שנרגיש את אותו צער על בחור שנשרף כמו בחור שהוריד את הכיפה...
ואני כותב זאת בדמע רב מהיכרות רבה שזה לא המצב ולא פועלים דיי בתחום הזה נכון לעתה,
בברכה,
ק'
יש גם בישיבת "אור החיים" של הרב אלבז חבר'ה דתיים לאומיים שהתחרדו.
אצל הרב ארוש זה פחות בישיבה עצמה אבל בשיעורים של ימי רביעי תוכלי למצוא שם גם כמה כאלה (אם זה הסגנון)
אממ לדעתי, בדרך כלל בישיבות של בעלי תשובה תמצאי גם כאלה מבתים דתיים לאומיים או שהתחרדו
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)