מה עושים כשמרגישים שהולכים להשתגע?תוהה לי
תינוק שכבר שבוע שלם בוכה, צורח, מעלה קצת חום, הוריד תדירות של ארוחות והירדמויות בחצי, והדבר היחיד שמרגיע אותו זה ללכת איתו כשהוא על הידיים (והוא שוקל טון). הייתי אצל הרופאה, בדקה, אמרה שהכל בסדר על פניו ויש מצב שזה מהחיסון לפני שבוע, של גיל 4 חודשים.
בכל מקרה אני מרגישה שאני מאבדת את שפיותי, זה רק אני ובעלי על הזאטוט, המשפחות רחוקות, אין אפשרות לשלוח אותו במצב הזה לבייביסיטר וחוץ מזה שהוא רק יונק. וגם ככה הוא לא תינוק רגוע מאז שהוא נולד, וכל מי שרואה אותו בהלם מההתנהגות שלו, אבל עכשיו זה הגדיש כל סאה, וזה פשוט מצב מטורף.
אני מרגישה שאני מאבדת את זה ומאד מאד כועסת על המציאות הנוראה הזו של תינוק קטן שבוכה וסובל, חוסר אונים מטורף מצידי וגם החוויה הנוראית הזו של תינוק שצורח לי באוזן ובוכה ושוחק אותי עד דק.
זה יעבור מתישהו?
בטח שיעבור, אמרת שהרופאה אמרה....רויטל.

שזה מהחיסון, אז כבר יעבור, אבל יקרה תכניסי הרבה שמחה 

תשמחי עם מה שיש, חבל להיות בעצבות וברוגז על דבר שלא בשליטתך,

תרגיעי אותו פעם בעגלה פעם בעלך פעם ביד,ובעזרת השם הכל יהיה

בסדר,ואת תרווי המון נחת ממנו אמן.

 

 

תודה❤תוהה לי
תנסו לטייל איתו בחוץ, הרבה פעמים האוויר מרגיע אותםמכחול
ובהצלחה, קשה ממש
תודה רבהתוהה לי
אבל אנחנו גרים בקומה 4 בלי מעלית, כך שזה לא הכי קל לצאת, וגם כשיצאתי איתו השבוע הרבה פעמים הוא בכה בחוץ ואז הייתי צריכה יד אחת להרים אותו ויד שניה להסיע את העגלה.. בקיצור, לא פשוט
אולי תיקחי אותו בידיים? בכלל בלי להוריד את העגלה?אין לי הסבר
תצאו שניכם ושהוא יהיה כבד תתחלפו...
בתקופת שהבת שלי לא הפסיקה לבכות רק האוויר בחוץ היה מרגיע אותה😌
קשה ממש, בטח יעבורoo
גם לי היה ילד שבכה ברצף עד גיל שמונה חודשים, ואז זה עבר לו
גמני הייתי מחזיקה אותו המון על הידיים
וואי, איזה קשה זהתוהה לי
איך שרדת? איך לא מתחרשים ולא משתגעים?
לא בטוחה שהייתי ממש שפויהoo
זה היה השרדות ממש
היה לי ילד ממש לא רגועאל הר המוריה
לקחנו אותו לטיפול ביקום, ולאט לאט הוא נרגע.. ממליצה.
במיוחד אם זה מהחיסון , אפשר ככה לנקות רעלים..


זה ממש קשה!!
אני בגיל הזה הייתי איתו כל היום במנשא, רק ככה היה רגוע יחסית..
מה הכוונה טיפול ביקום?רויטל.


זה טיפול ע"י מכשיר עם תדריםאל הר המוריה
בעצם לכל דבר בעולם יש תדר משלו, ואנחנו רואים לרוב בצורה ויזואלית נגיד שולחן, אבל זה עשוי מחלקיקים שנעים בתדר מסויים.
אז ישב מישהו ופיצח את התדרים, ומזה יש לנו מכשיר שקוראים לו ביקום, ואפשר דרכו לדוגמא לבטל את התדר של הרעלים.
תודה יקרהתוהה לי
קראתי קצת על הטיפול הזה.. חוץ מזה שאני ממש סקפטית, זה מאד יקר
מה שטוב לך ❤אל הר המוריה
אני מכירה הרבה שראו ישועות
ניסית לתת1234אנונימי
לו משכך כאבים? אולי משהו כואב לו והוא סובל...

במצב כזה של בכי טחון מתמשך שבוע, הייתי מנסה ולו רק כדי לראות אם זה פותר את הבעיה
בוודאי, נתתי כבר הרבה פעמיםתוהה לי
אקמול, נורופן. נראה שזה באמת עוזר לפחות בזה שהוא מסכים לינוק ואז נרדם. אבל אחרי כמה שעות שוב עולה קצת החום, וההתנהגות שלו על הפנים..
היום קיבל נורופן ונובימול, מרוב שסבל..
סליחה, לא זוכרת כבר מה רלוונטי אבלמיואשת******
בדקת ריפלוקס סמוי? כי את אומרת שהוא בוכה המון. ואני לא זוכרת אם סיפרת פה שבדקת או ששאלו אותך כבר את זה, סליחה אם זה כבר משהו שבדקת
לגבי ההתנהגות הרגילה שלו, לקחתי אותו כבר ל2 רופאים שוניםתוהה לי
הם בדקו אותו, שמעו את התלונות שלי, לא עלה משהו שמרמז על ריפלוקס. הם רק אמרו לתינוק שיגיד לאמא שלו להפסיק לחפש בעיות.
בכללי, כשהוא מרגיש טוב, אז אם מעסיקים אותו נונסטופ, ממש טוב לו (ולנו פחות..). (גם היום תוך כדי הבכיות שלו גיליתי שאם אני לוקחת את הראש אחורה ואז באה לתוך הפרצוף שלו עם אפצי קולני, הןא בןכה מצחוק. אחרי 10 דקות כאלו, כל הראש שלי סחרחורות.. הפסקתי, והופ, בכי). עכשיו כשהוא באמת לא מרגיש טוב, אני מתחילה להתגעגע להתנהגות הקודמת שלו, מה שנקרא להוציא את העז מהבית. מה שיש לו תמיד זה כנראה פשוט סוג של אופי שיעבןר כשיגדל (בטוח זה מבעלי )
לדעתי תסמכי על האינסטינקטים שלךשירוש16
תינוק שבוכה נון סטופ ועוצר רק על הידיים או רק כשמעסיקים אותו זה לא דבר רגיל.
ייתכן והוא סובל ממשהו ורק הרגעה על הידיים או הסחת דעת מצליחה להרגיע אותו למרות שזה זמני.
ילד לא סובל מחום שבוע סתם. ועוד חום שלא ממש מגיב לאקמול/נורופן.

אין לי מושג מה קורה איתכם באופן וכללי מה האינטראקציה המשפחתית והטיפול בילד - אבל, אם יש לך תחושה שמשהו לא בסדר - אל תשתיקי את הקול הזה בגלל רופא אחד.
תסמכי על עצמך ועל האינטואיציה שלך.

בהצלחה!
נורופן מגיל חצי שנה רק יקרהאורוש3
קשהאמא6
גם אצלנו אחרי החיסון של 4 חודשים היה שבוע זוועה...בסוף זה עבר
מעניין, האחות בטיפת חלב אמרה לי שזה בדיןקתוהה לי
כמו החיסון של גיל חודשיים, ואותו מינון, ואז היה לו רק קצת שלשולים. אבל את נותנת לי מלא תקווה❤
למרות שזה אותו חיסון הגוף לא תמיד מגיב אותו דברפשיטא
שלי בחיסון של חודשיים ישנה כל היום והייתה רגועה ממש ובשל 4 חודשים העלתה חום והייתה כווצ'ית.
מתייייייש!בת 30
תגידי ניסית לשים אותו במנשא? אולי אפילו על הגב. לפעמים זה מרגיע מאוד מאוד
את האמתתוהה לי
שהייתי אצל אחותי ומדדתי מנשא של ליליבייבי, עם התינוק עלי, גם מקדימה וגם על הגב, והיה לי ממש ממש כבד וזה נחשב מנשא מצויין. קצת חבל לי להוציא 600 שח על משהו שאולי לא אשתמש בו, אבל אולי אני כן צריכה לקנות, מתלבטת ממש, פשוט הכסף לא ממש זורם אצלינו כמו מים כרגע
לא מכירה את המנשא הזהבת 30
אבל באופן עקרוני כששמים על הגב, זה כמו תיק. הרבה יותר קל לשים משקל כבד על הגב מאשר על הבטן.
אבל זה תלוי במבנה שלך- כמה את חסונה...
חחחחח, אהבתי את החסונהתוהה לי
כרגע מרגישה כמו שבר כלי, אני צריכה לקנות מנשא פלוס סבל.
ברור, לא קונים מנשא חדש לפני שאת יודעת שהוא טוב לךלפניו ברננה!
תחפשי שכנה לשאול ממנה, או גמח מנשאים (מכירה כמה, יכולה לכתוב לי בפרטי ואראה אם משהו באזור שלך)
או תחפשי לקנות ביד שניה.
תודה רבה!תוהה לי
אני מירושלים, גמח מנשאים נשמע רעיון מעולה
לא מכירה באיזור..לפניו ברננה!
מצטרפת להמלצות על מנשא...אודיה.
ולא הצלחתי להבין את ההתנהגות שלו ברגיל.

משועמם? אוהב הרבה צומי?

או שהוא בוכה הרבה ונראה שכואב לו?
אני לא יודעת מה לגבי השבוע הזהלפניו ברננה!
באמת יכול להיות בגלל החיסון,
אבל אותי תפס העניין שהוא כל הזמן לא רגוע.
יונק?
ניסית לבדוק אם הוא רגיש למשהו?
זה לא נראה בכי של כאבתוהה לי
זה נראה בכי של תסכול. תסכול משיעמום, תסכול מזה שהוא מכניס דברים לפה וזה לא המרקם שהוא חשב שזה, תסכול שהוא רוצה להכניס כל דבר לפה ולא יודע איך, תסכול מהחיים נראה לי שהוא עוד לא הפנים מה זה אומר להיוולד לעולם שלנו על כל מורכבויותיו
וכן, רק יונק. אני באופן כללי ממעטת במוצרי חלב ונמנעת מכל מאכל שיכול לגרום לגזים
אז כמו שכתבו כאן, מנשא יכול להיות פתרון מוצלח..לפניו ברננה!
⁦❤️⁩⁦❤️⁩
קפץ לי רעיון בשבילךבת 30
יש עיסוי לתינוקות.
איכשהו נשמע לי שזה יכול להיות לו ממש טוב.
בטוח יש ביוטיוב סרטוני הסבר. שווה לך לנסות!!
וואי אני רק חיבוק ♥️דבורית
בכי מתמשך יכול להוציא אותי מדעתי כפשוטו
זה נוראאאא
רק יכולה לומר שאחרי שעובר זמן ומסתכלים על התקופה מרחוק, זה נכנס לפרופורציה
אבל באותו הזמן, זה כאילו העולם נגמר
תודה יקרה על ההזדהותתוהה לי
זה לגמרי מוציא מהדעת. אני לא מכירה את עצמי ככה אבל הוא הביא אותי לקצה השבוע כל כל הרבה פעמים.
ההזדהות שלך מאד עוזרת!
ללכת להתייעצות רפואית נוספת.תיתי2
זה מה שאני הייתי עושה.

נכון שיש תינוקות שההסתגלות שלהם לעולם יותר מאתגרת (אותם קודם כל - ואותנו)
אבל כדאי לשלול את כל הכיוונים הרפואיים האפשריים.
במיוחד אם יש החמרה... (ולא, לדעתי חיסונים הם לא תשובה לכל מצוקה... בוודאי לא חיסון של 4 חודשים, במשך שבוע...)

לפעמים לתינוק משהו קטן מציק, וזה הופך את החיים לסיוט. ממש ברמת השיניים/אוזניים/רגישות לחלב או גלוטן/ריפלוקס סמוי...
הרופאה אמרה שאם לא עוברתוהה לי
אז לחזור אליה למרפאה, אז אחכה עוד יום יומיים, ומקסימום אחזור אליה. היא רופאה טובה, בדקה אותו ביסודיות, מאמינה שאם זה ימשיך היא תשלח לבדיקות הרלוונטיות. תודה רבה!
מעודדת (?) שלי היה תינוק קשהההה שחשבתי שבחייםתפוחים ותמרים
לא ארצה עוד אחד, עד גיל 8 חודשים לא ישן אף לילה, לא נרגע בהנקות, לא בידיים, לא באוטו, לא ב.... $#@×*&?!
בסוף שנינו הגענו לקריסה, ואז חילקנו את היממה, אני הייתי מעסיקה אותו כ-ל היום, והוא היה ממש בסדר כל עוד היינו ביחד. טיולים, משחקים, אמבטיה ארוכה, סיפורים, שירים וכאלה. בלילה - שהיה סיוטטטט - בעלי היה איתו כל הזמן. אני לא הייתי מסוגלת.

פתאום, בגיל 8 חודשים, הוא הפסיק לבכות והתחיל לישון, והפך להיות ילד מהמם. הימים ההם נשארו בזכרון ובסיפורים.
תודה יקרהתוהה לי
קודם כל נשמעת חוויה איומה ממש, אז חיבוק
ושמחה שזה מאחוריכם..
אני בשלב שלא מבינה איך אי פעם יהיה לי כוח לעוד ילד.. וחוששת שגם שאר הילדים שלי יהיו ככה..
אבל אכן הצלחת להרגיע אותי קצת❤
נשמע קלאסי לריפלוקס סמוי 😬😬😬יראת גאולה
גם שלי הייתה צורחת את נשמתה, ובגיל 8 חודשים הפכה לילדה חדשה...

ואני לא אומרת את זה כדי לעורר נקיפות מצפון שאולי היית צריכה לנהוג אחרת, כי את עשית מצוין, אלא בשביל הפותחת -
כמו שכתבה כאן למטה @אמאנאם, ריפלוקס סמוי לא ממש ניתן לאבחן, ולכן נותנים תרופה ורואים אם היא משפיעה. (כן אפשר לבדוק אם יש התנהגויות מסוימות סביב אוכל, ולתינוק שניזון מתמ"ל אפשר גם לנסות תמ"ל ar)
^^^ כמו שאמרתי קודם גם לי זה נשמע ריפלוקס סמוימיואשת******
@תוהה לי את כמובן תעשי מה שנראה חך אבל זה ממש לא נשמע נורמלי מה שאת מתארת ואין סיבה לא לנסות לבדוק את הכיוון
לא אמרתי קודם אבל רופא שאומר לאמא שתפסיק לחפש בעיות או משהו כזה כמו שכתבת לי מקודם בעיני צריך לעבור רופא מיד
אמא תמיד יודעת. שתדעי לך. מנסיון רב שנים לא היתה פעם אחת שחשבתי משהו סותר את הרופא ולא צדקתי. לב של אמא מרגיש אם משהו לא תקין ואם משהו לא מרגיש לך טוב אז הרופא צריך לעזור למצוא מה זה ולא לבטל אותך.
חיבוק גדול!
אז היום הרופאה אמרה שזה בטוח לא ריפלןקסתוהה לי
עם כאלו פולקעס.. אני פשוט אקבע תור לרופא שציינה @אמאנאם וננסה.. אני צריכה גם לקרוא על ריפלוקס סמוי לראות אם אני מוצאת שם את הבן שלי.. בכל מקרה תןר לרופא נורמלי ותןר לאןסטיאופת אלו שני הדברים הבאים ברשימת הצ'קליסט האינסופית.
תןדה יקרה❤
למיטב הבנתי אין שום קשר בין ריפלוקס סמוי למשקלמיואשת******

דווקא בגלל שהוא סמוי, ואין פליטות, אז עולים במשקל נורמלי אבל סובלים מכאבים

כאמור, לא היה לי ב"ה מעולם לילדים שלי אבל קראתי על זה פה מלא, אז כמובן בעירבון מוגבל, אבל ממש שקראתי זה לא נשמע קשור

אולי תבאנה תכף מומחיות הפורום בנושא 

איזה שטויותיראת גאולה
ריפלוקס סמוי הוא בלי פליטות, זה בעצם צרבות, כי האוכל עולה אבל לא נפלט החוצה.
ממילא אין שום שום קשר למשקל. לכן גם קשה לאבחן את זה. ואני בטוחה שהמון פעוטות סובלים מזה ופשוט לא מאובחנים 😟

האבחון הוא מתן תרופה למשך עשרה ימים. אם זה עוזר ומקל - זה הפתרון.


יכול להיות שמשהו אחר מציק לו. אני לא יכולה לדעת אם זה ריפלוקס סמוי או לא. אבל ברור שמשהו מקשה עליו, וריפלוקס יכול להיות אחת האפשרויות, כדאי לשלול אותה.
ריפלוקס...שמחהאחרונה
אמנם האוכל עולה,
אבל זו לא תחושה של צרבת
אלא ממש כאב.
אמרה לי את זה מישהי מבוגרת שהיה לה ריפלוקס כתוצאה ממחלה
אילו התנהגויות מזוהות עם ריפלוקס סמוי חוץ מבכי ואי שקט?תוהה לי
הבן שלי אןכל יפה, עולה מאד במשקל, פליטות ממש בגדר הסביר, ישן טוב בלילה. מה שכן כל היום רוצה על הידיים וצריך תעסוקה נונסטופ אחרת הוא בוכה וצורח. וגם ככה נהיה מתוסכל מאד מאד מהר. אני לא יכולה לדבר בטלפון עם חברות או להכין לעצמי אוכל או ללכת לשירותים אלא אם כן אני מחזיקה אותו אחרת הוא בןכה, אני לא יכולה סתם ככה לשבת איתו על הספה או על ספסל בגינה, כי הוא בוכה. אז אם אני הולכת לגינה אני חייבת בפועל להתנדנד איתו בנדנדה. קשה לאכול ארוחות כשהוא ער כי צריך שיחזיקו אותו וכו', זה הרעיון בגדול..
לקשת את הגב אחורהצבעי התכלת
והטיה של הראש אחורה.
לי יש ילדון ריפלוקס לא סמוי. שלא הפסיק לפלוט והוא בהחלט בעל פולקס מכובדים
טוב, אין לו את הסתמינים האלותוהה לי
וגם לא תסמינים נוספים שקראתי בגוגל.
בכל מקרה קבעתי לו תור לאוסטיאופתיה מקווה שיעזור
אני חושבת שהקלה במנח זקוףמיואשת******
לעומת כשהוא שוכב זה גם מראה אולי על זה
איזה תרופה נותנים?? הצילו...........הריון ולידה

אני חייבת עזרה.

התינוק שלי בן חודשיים וחצי - לא עולה במשקל ולא ישן כמעט בכלל ביום.

הוא לא פולט אבל יש לו קשיי נשימה מסוימים ואחרי שהוא נרדם- הוא מתעור תוך 5-10 דקות ובוכה.

לא מצליח לישון יותר מ-10 דקות בכל פעם.

כשהוא היה בן חודש וקצת זה היה נראה גזים. בטן קשה ובוכה המון. עכשיו פחות בוכה בערב אבל עולה ממש מעט במשקל ולא מצליח לישון שינה טובה ביום.

 

איך מאבחנים ריפלוקס סמוי?

ואיזה תרופה ניתן לתת כי להקל עליו?

הוא יונק

 

 

לגשת לרופא ילדים לומר שאת חושדת בריפלוקס סמוייראת גאולה
התרופה כמדומני היא אומפרזול או בשמות מקבילים.
לא אמורות להיות תגובות לשבוע שלםאורוש3
מהחיסון הזה. תני לו נובימול ותחזרי לרופא. חיסון מחליש את המערכת החיסונית ואז יכול להתלבש משהו. וירוס, דלקת אוזניים וכו'
אני אחזור לרופאהתוהה לי
אם זה ממשיך עוד יום יומיים.. באמת מוגזם! מסתבר שכן קשור לחיסון כי זה התחיל יומיים אחרי החיסון והרופאה שללה דלקת אוזניים. דווקא נשמע לי הגיוני שזו התוצאה כשנותנים מליון חיסונים בפעם אחת
משתגעיןחגהבגה
אימאלה קשה קשה קשה קשה קשה...
קשה!
אין לי עצות- רק מה שאמרו לך, לצאת לטיול באוויר, בעגלה/מנשא
מה עם נסיעה באוטו?
בהנחה שיש לכם.
על הידיים להתנדנד בכסא נדנדה או משהו בסגנון.. מוצץ לוקח?
אולי תתני לו קצת מים מורתחים, ימים חמים אולי הוא צמא.
אולי שיניים בגלל החום?
בלי קשר לחיסון....
מנסה אופציות
אוף הלוואי יעבור לו ויהיה רגוע ומתוק
באלי לקחת לך אותו לכמה שעות שתשני, תנוחי...
וואי, בואי, קחי אותו, תאמיני לי שהוא מתוק, גינגי, שמן טוזתוהה לי
עכשיו אני בגינה.. באמת הרבה יותר שמח..
עדיין היה לו חום היום 37.4..
טוב, עכשיו התחיל לבכות, יאללה, הביתה..
תודה על כל העיצות וההזדהות, אין עלייך
שניכם מסכניםחגהבגה
הוא, כי הוא סובל אבל את- כי את רואה את זה ולא יכולה לעזור לו..
אוף
זה נוראתוהה לי
בסוף הוא צרח מהגינה עד הבית, כאילו לא הספיק לי העלייה התלולה לבניין וה4 קומות בלי מעלית..
ברגע שהוא מתחיל לצרוח המוח שלי נהיה שחור ואני מרגישה ממש רע פיזית שאין לי איך לעזור לו . תחושה נוראית.
מכירה את זה לגמריחגהבגה
ממש.
הלוואי אירוע בהנקה וירדן
ויישן ויישן
ויקום שמח וטוב לבב
37.4 זה לא חוםשירוש16
התכוונת ל38.4?
תודה על תשובתך למעלהתוהה לי
החום הרגיל שלו זה 36.9.. כבר שבוע שהחום שלו קצת גבוה, בממוצע 37.5 או 37.6. זה לא רגיל, כשהחום שלו ככה הוא צורח וממש לא רגוע,לא יונק ולא ישן, עד שמקבל תרופה.
חזרתי לרופאה היום, אמרה לבדוק שאין פריחה מחר ולשלול אדמדמת. ואם ממשיך נתנה הפניות לבדיקות דם ושתן. מקווה שמחר החמודציק ירגיש טוב יותר...היום פשוט התייפחתי מולו בדמעות והתחננתי אליו שיעזוב אותי במנוחה. לפחות הבכי שלי הימם אותו קצת. אחר כך הראיתי לו קצת מהסרט של החתונה שלנו, ונתתי לו ללקק סוכר שנשאר בחבילה של חמצוצים רק כדי שיסתום קצת. ובסוף הוא נרדם הקטנציק. אני מוצאת את עצמי עושה שברים שבחיים לא ישבתי שאעשה רק כדי שיהיה כמה דקות בשקט
שובשירוש16
מתחת ל38 זה לא חום.
37.5-37.9 זה חום תת פיברילי.

לכל אחד יש חום גוף שונה ומשתנה במשך היום וכתגובה למיליון ואחד דברים.
החום בבוקר יותר גבוה מחום במשך היום.
החום גוף במקום קר או חם, מתחת לשמיכה משתנה.
לא הרבה. קצת.

אבל בחינה קלינית חום גוף מתחת ל38 לא נחשב לחום המעיד על תגובה דלקתית ומצריך אקמול.

מה שכן - יש הבדל גדול בין חום הנמדד בפה לפבין חום הנמדד בטוסיק או מתחת לבית השחי.
חום שנמדד בבית השחי צריך לעלות מעלה כדי לקבל את המדד הנכון. אבל חום בפה הוא מספיק מדויק.

אצם העובדה שנתת לו אקמול והוא נרגע מעיד על כך שהוא כאוב מסיבה כלשהי.
לפעמים את האקמול נותנים להורדת כאב...דבורית
אפילו שאין חום
ואיך פעם רופא ילדים אמר לי, 37.5 זה חצי הריון 😏
אקמול הוא גם להורדת חום וגם לכאביםשירוש16
טכלס זה עובד על מנגנון אחיד שמוריד דלקת שמוריד את הכאב.
זה אכן מה שכתבתי 🙂דבורית
רפלוקסאמאנאם

רופא ילדים מאד בכיר בירושלים ד"ר גרינפלד אמר לי שהרבה פעמים יש לתינוק רפלוקס סמוי וא"א לאבחן - אז הוא אומר שלתת תרופה לרפלוקס. הוא טען שזה לא מזיק, ואם זה רפלוקס זה רק עוזר אז תמיד כדאי לנסות לחודש.

בני השני היה תינוק בלתי אפשרי - כמו שאת מתארת אבל בלי ההפסקות של צחוק. ואז הלכנו לד"ר גרינפלד והוא נתן לנו את התרופה לרפלוקס וב"ה עזר מאד

הקטן הנוכחי פתאום נהיה בכיין באזור 4 חודשים אז נתנו לו גביסקון וב"ה השתפר פלאים.

תןדה יקרהתוהה לי
מה השם המלא שלו?
קוראים לו ג'פרי? ראיתי בגוגל..תוהה לי
איפה מקבל בירושלים? אפשר דרך מאוחדת? תודה יקרה! לתרופה קוראים גביסקון?
שואלת גם כאןהריון ולידה

אני חייבת עזרה.

התינוק שלי בן חודשיים וחצי - לא עולה במשקל ולא ישן כמעט בכלל ביום.

הוא לא פולט אבל יש לו קשיי נשימה מסוימים ואחרי שהוא נרדם- הוא מתעור תוך 5-10 דקות ובוכה.

לא מצליח לישון יותר מ-10 דקות בכל פעם.

כשהוא היה בן חודש וקצת זה היה נראה גזים. בטן קשה ובוכה המון. עכשיו פחות בוכה בערב אבל עולה ממש מעט במשקל ולא מצליח לישון שינה טובה ביום.

 

איך מאבחנים ריפלוקס סמוי?

ואיזה תרופה ניתן לתת כי להקל עליו?

הוא יונק

אוי..מסכן הוא ומסכנים אתם...באורות
במצב כזה הייתי לוקחת לרופא גסטרו מומחה. לא רופא ילדים רגיל. שיעשו לו אבחון רציני. נשמע שהוא ממש ממש סובל... ריפלוקס סמוי יכול לגרום להפסקות נשימה ובעיות נשימה בגלל התכווצות של קנה הנשימה מהחומצה עשולה להם כל הזמן. יש תרופות שאפשר לקחת. בכל מקרה זה מול רופא. יש את ד"ר שלומי כהן שהוא מנהל מחלקת גסטרו ילדים באיכלוב. מקבל בפרטי. גם דרור וסרמן.
הטיפים הם להאכיל ארוחות קטנות במרוויחים צפופים יחסית, לנסות להניק אותו בתנוחה זקופה ואחרי הנקה להשאיר אותו זקוף(בפוף או בטרמפולינה) למשך חצי שעה לפחות. כשמשכיבים אותו לישון להשכיב עם הגבהה מתחת למזרון.
אז היינו מאושפזים כמה ימים בבי"חהריון ולידה

באיכילוב

כדי לבדוק למה הוא לא עולה במשקל כמו שצריך.

בעיקרון, הוא סובל מסטרידור שזה קנה נשימה צר והוא אמור להסתדר לבד עד גיל שנה.

רצו לבדוק אם הסטרידור מפריע לאי עלייה במשקל.

ובדקו אותו רופא אא"ג, רופא ראות ורופא גסטרו

ואמרו שלא נראה שהסטרידור מפריע לו לעלייה במשקל.

 

יצאנו משם בלי תשובות ברורות.

רק להיות במעקב.

 

אז כדאי לקבוע תור למרפאת גסטרו שמה כדי להיבדק ולבדוק אם זה לא ריפלוקס סמוי?

 

 

אם בדק אותו כבר רופא גסטרו בבי"חבאורות
אז לא יודעת אם לא היה אמור "לעלות" על זה כבר, אבל הייתי נותנת לזה צ'אנס נוסף ולוקחת לרופא נוסף.. בטח אם שוחררתם ככה בלי שוב משנו שיכול לעזור, קצת מבאס..
מוזר שלא חשבו לבדוק ריפלוקסיראת גאולה
למיטב ידיעתי הבדיקה ה"אמיתית" לריפלוקס היא בדיקה מסובכת שיכולה להתבצע רק בהרדמה או משהו כזה מסובך,
לכן לא מבצעים אותה, אלא נותנים תרופה לניסיון למשך עשרה ימים, ואם המצב משתפר - מסיקים שזו הייתה הבעיה.
הטיפים האלו באמת עזרו לנו מאוד, אבליראת גאולה
דווקא היות שהם עזרו - המשכנו לא לקלוט את הבעיה, ובעצם המשכנו לסבול...
כלומר זה עזר חלקית.
הרופאת ילדים הציעה לי לנסות את הטיפים לפני שמנסים תרופה, ואז הריפלוקס הפך מריפלוקס רגיל (גלוי, עם מלא פליטות וחוסר עליה במשקל) לריפלוקס סמוי.

עוד טיפ להנקה, להניק כל ארוחה מצד אחד בלבד (כי החלב האחורי שומני יותר ונפלט פחות מהחלב הקדמי).
וטיפ שגיליתי על עצמי - להפסיק לאכול עגבניות (כולל רסק עגבניות, פיצה וכו') עזר מאוד.
וואי נשמה נשמע כ"כ כ"כ לא פשוטבאורות
דבר ראשון את גיבורה, באמת..תינוק שבוכה בלי הפסקה זה הדבר הכי קשה מעצבן ומתסכל שיש. בגלל שאת כותבת שהוא לא רגוע מאז שנולד, ממליצה לקחת אותו לאוסתיאופת. יש לי המלצה בפרטי אם תרצי.
שולחת לך מלא מלא כוחות, בטוחה שבסוף זה יעבור ותראו ברכה בכל ההשקעה שאתם משקיעים עכשיו בגידול שלו.
תודה יקרהתוהה לי
האמת שאנחנו על הקצה, ואני עוד יותר. כבר מדברת דיבורים לא יפים בכלל לתינוקי ודיבורים מאד קשים על החיים המבאסים שעוברים עלי לאחרונה. כל היום בכי וצרחות. מחר אני לוקחת אותו על הבוקר לבדיקות דם ושתן, מקווה לטוב.
תודה יקרה על המילים הטובות, זה מאד עוזר! אשמח להמחצה על אוסטיאופט וגם הסבר קצת על מהות הטיפול, אם יש לך כוח..
תודה❤
שולחת לך במסר❤באורות
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

מסכימהמחי

גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.

מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.

אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36אחרונה
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוooאחרונה

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

התייעצות לגבי בריתששיק

היתה לנו כבר ברית ב"ה, אבל עשינו אותה מאד מצומצם, רק בני משפחה, אצל אחות שיש לה בית גדול, ולא כולם הגיעו אז היו בערך 50 איש, וגם זה היה פעם ראשונה שלי אז לא ידעתי בכלל מה הטקס, והייתי כ"כ לחוצה שממש רציתי מוהל רופא ויצא שהרופא שמצאתי היה ספרדי ואנחנו אשכנזים והטקס שהוא עשה לנו הרגיש קצת זר, ובכללי היה קצר.

הפעם זה תאומים ויש ציפיה מהמשפחה שנעשה אירוע גדול, ולמען האמת אני כ"כ סובלת (בניגוד לבן הראשון שהיה הריון רגוע וקל, ולידה מהירה וכיפית) שאני מרגישה שזה צריך באמת להיות אירוע גדול גם, וגם סעודת הודיה בעזרת השם.

יש עוד קצת פחות משלושה חודשים ב"ה אז יש זמן אבל אנחנו מתחילים לחשוב על דברים. נגיד מצאנו מוהל שמתאים לנו בהשקפה, נקווה שהוא יהיה פנוי. אבל אשמח לשמוע על טקס, איך עושים שמח וזה. נגיד אנחנו מאוד רוצים שכולם ישירו "ישמח ליבי" לפני כל ברית. חשבתי אולי להדפיס את מהלך הטקס והשירים ולחלק. מוגזם?

קיצר אשמח לשמוע כל דבר ובעיקר דברים שאני לא חשבתי עליהם. 

יש לי דקה אבל אכתוב מה שבעיני הכי חשוב לגבי האוירהעכבר בלוטוס

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

קודם כל בשעה טובה שיהיה ובידיים מלאותעל הנס

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

כמה דבריםרק טוב!

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.


2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.


3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....


4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.


5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)


שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

אפשר לעשות ביחדפרח שמח
אנחנו עשינו לתאומים ביחד.
ביחד כן.רק טוב!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.


ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

יש מנהגים שעושים ממש אחד אחרי השנירק רגע קט

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

בשעה טובה!!פרח שמח

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

אני לא מתכננת 2 טקסים נפרדיםששיק
בעזרת ה', אבל לא הכל תלוי בנומחיאחרונה
אם נולדים מוקדם, או שיש פער משמעותי בין המשקלים ואחד משתחרר לפני השני, לפי רוב הדעות צריך לעשות ברית לכל אחד מתי שהוא מוכן לברית (אם מדובר בהבדל קטן לפעמים אפשר לחכות כמה ימים ולעשות ביחד. אבל אם מדובר בהפרש של כמה שבועות בדרך כלל לא מחכים שהשני יהיה מוכן)
שי עובד ממש ממש מומלץ.נברשת
הרבה בריאות ובידיים מלאותדיאט ספרייט

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

אולי יעניין אותך