מה עושים כשמרגישים שהולכים להשתגע?תוהה לי
תינוק שכבר שבוע שלם בוכה, צורח, מעלה קצת חום, הוריד תדירות של ארוחות והירדמויות בחצי, והדבר היחיד שמרגיע אותו זה ללכת איתו כשהוא על הידיים (והוא שוקל טון). הייתי אצל הרופאה, בדקה, אמרה שהכל בסדר על פניו ויש מצב שזה מהחיסון לפני שבוע, של גיל 4 חודשים.
בכל מקרה אני מרגישה שאני מאבדת את שפיותי, זה רק אני ובעלי על הזאטוט, המשפחות רחוקות, אין אפשרות לשלוח אותו במצב הזה לבייביסיטר וחוץ מזה שהוא רק יונק. וגם ככה הוא לא תינוק רגוע מאז שהוא נולד, וכל מי שרואה אותו בהלם מההתנהגות שלו, אבל עכשיו זה הגדיש כל סאה, וזה פשוט מצב מטורף.
אני מרגישה שאני מאבדת את זה ומאד מאד כועסת על המציאות הנוראה הזו של תינוק קטן שבוכה וסובל, חוסר אונים מטורף מצידי וגם החוויה הנוראית הזו של תינוק שצורח לי באוזן ובוכה ושוחק אותי עד דק.
זה יעבור מתישהו?
בטח שיעבור, אמרת שהרופאה אמרה....רויטל.

שזה מהחיסון, אז כבר יעבור, אבל יקרה תכניסי הרבה שמחה 

תשמחי עם מה שיש, חבל להיות בעצבות וברוגז על דבר שלא בשליטתך,

תרגיעי אותו פעם בעגלה פעם בעלך פעם ביד,ובעזרת השם הכל יהיה

בסדר,ואת תרווי המון נחת ממנו אמן.

 

 

תודה❤תוהה לי
תנסו לטייל איתו בחוץ, הרבה פעמים האוויר מרגיע אותםמכחול
ובהצלחה, קשה ממש
תודה רבהתוהה לי
אבל אנחנו גרים בקומה 4 בלי מעלית, כך שזה לא הכי קל לצאת, וגם כשיצאתי איתו השבוע הרבה פעמים הוא בכה בחוץ ואז הייתי צריכה יד אחת להרים אותו ויד שניה להסיע את העגלה.. בקיצור, לא פשוט
אולי תיקחי אותו בידיים? בכלל בלי להוריד את העגלה?אין לי הסבר
תצאו שניכם ושהוא יהיה כבד תתחלפו...
בתקופת שהבת שלי לא הפסיקה לבכות רק האוויר בחוץ היה מרגיע אותה😌
קשה ממש, בטח יעבורoo
גם לי היה ילד שבכה ברצף עד גיל שמונה חודשים, ואז זה עבר לו
גמני הייתי מחזיקה אותו המון על הידיים
וואי, איזה קשה זהתוהה לי
איך שרדת? איך לא מתחרשים ולא משתגעים?
לא בטוחה שהייתי ממש שפויהoo
זה היה השרדות ממש
היה לי ילד ממש לא רגועאל הר המוריה
לקחנו אותו לטיפול ביקום, ולאט לאט הוא נרגע.. ממליצה.
במיוחד אם זה מהחיסון , אפשר ככה לנקות רעלים..


זה ממש קשה!!
אני בגיל הזה הייתי איתו כל היום במנשא, רק ככה היה רגוע יחסית..
מה הכוונה טיפול ביקום?רויטל.


זה טיפול ע"י מכשיר עם תדריםאל הר המוריה
בעצם לכל דבר בעולם יש תדר משלו, ואנחנו רואים לרוב בצורה ויזואלית נגיד שולחן, אבל זה עשוי מחלקיקים שנעים בתדר מסויים.
אז ישב מישהו ופיצח את התדרים, ומזה יש לנו מכשיר שקוראים לו ביקום, ואפשר דרכו לדוגמא לבטל את התדר של הרעלים.
תודה יקרהתוהה לי
קראתי קצת על הטיפול הזה.. חוץ מזה שאני ממש סקפטית, זה מאד יקר
מה שטוב לך ❤אל הר המוריה
אני מכירה הרבה שראו ישועות
ניסית לתת1234אנונימי
לו משכך כאבים? אולי משהו כואב לו והוא סובל...

במצב כזה של בכי טחון מתמשך שבוע, הייתי מנסה ולו רק כדי לראות אם זה פותר את הבעיה
בוודאי, נתתי כבר הרבה פעמיםתוהה לי
אקמול, נורופן. נראה שזה באמת עוזר לפחות בזה שהוא מסכים לינוק ואז נרדם. אבל אחרי כמה שעות שוב עולה קצת החום, וההתנהגות שלו על הפנים..
היום קיבל נורופן ונובימול, מרוב שסבל..
סליחה, לא זוכרת כבר מה רלוונטי אבלמיואשת******
בדקת ריפלוקס סמוי? כי את אומרת שהוא בוכה המון. ואני לא זוכרת אם סיפרת פה שבדקת או ששאלו אותך כבר את זה, סליחה אם זה כבר משהו שבדקת
לגבי ההתנהגות הרגילה שלו, לקחתי אותו כבר ל2 רופאים שוניםתוהה לי
הם בדקו אותו, שמעו את התלונות שלי, לא עלה משהו שמרמז על ריפלוקס. הם רק אמרו לתינוק שיגיד לאמא שלו להפסיק לחפש בעיות.
בכללי, כשהוא מרגיש טוב, אז אם מעסיקים אותו נונסטופ, ממש טוב לו (ולנו פחות..). (גם היום תוך כדי הבכיות שלו גיליתי שאם אני לוקחת את הראש אחורה ואז באה לתוך הפרצוף שלו עם אפצי קולני, הןא בןכה מצחוק. אחרי 10 דקות כאלו, כל הראש שלי סחרחורות.. הפסקתי, והופ, בכי). עכשיו כשהוא באמת לא מרגיש טוב, אני מתחילה להתגעגע להתנהגות הקודמת שלו, מה שנקרא להוציא את העז מהבית. מה שיש לו תמיד זה כנראה פשוט סוג של אופי שיעבןר כשיגדל (בטוח זה מבעלי )
לדעתי תסמכי על האינסטינקטים שלךשירוש16
תינוק שבוכה נון סטופ ועוצר רק על הידיים או רק כשמעסיקים אותו זה לא דבר רגיל.
ייתכן והוא סובל ממשהו ורק הרגעה על הידיים או הסחת דעת מצליחה להרגיע אותו למרות שזה זמני.
ילד לא סובל מחום שבוע סתם. ועוד חום שלא ממש מגיב לאקמול/נורופן.

אין לי מושג מה קורה איתכם באופן וכללי מה האינטראקציה המשפחתית והטיפול בילד - אבל, אם יש לך תחושה שמשהו לא בסדר - אל תשתיקי את הקול הזה בגלל רופא אחד.
תסמכי על עצמך ועל האינטואיציה שלך.

בהצלחה!
נורופן מגיל חצי שנה רק יקרהאורוש3
קשהאמא6
גם אצלנו אחרי החיסון של 4 חודשים היה שבוע זוועה...בסוף זה עבר
מעניין, האחות בטיפת חלב אמרה לי שזה בדיןקתוהה לי
כמו החיסון של גיל חודשיים, ואותו מינון, ואז היה לו רק קצת שלשולים. אבל את נותנת לי מלא תקווה❤
למרות שזה אותו חיסון הגוף לא תמיד מגיב אותו דברפשיטא
שלי בחיסון של חודשיים ישנה כל היום והייתה רגועה ממש ובשל 4 חודשים העלתה חום והייתה כווצ'ית.
מתייייייש!בת 30
תגידי ניסית לשים אותו במנשא? אולי אפילו על הגב. לפעמים זה מרגיע מאוד מאוד
את האמתתוהה לי
שהייתי אצל אחותי ומדדתי מנשא של ליליבייבי, עם התינוק עלי, גם מקדימה וגם על הגב, והיה לי ממש ממש כבד וזה נחשב מנשא מצויין. קצת חבל לי להוציא 600 שח על משהו שאולי לא אשתמש בו, אבל אולי אני כן צריכה לקנות, מתלבטת ממש, פשוט הכסף לא ממש זורם אצלינו כמו מים כרגע
לא מכירה את המנשא הזהבת 30
אבל באופן עקרוני כששמים על הגב, זה כמו תיק. הרבה יותר קל לשים משקל כבד על הגב מאשר על הבטן.
אבל זה תלוי במבנה שלך- כמה את חסונה...
חחחחח, אהבתי את החסונהתוהה לי
כרגע מרגישה כמו שבר כלי, אני צריכה לקנות מנשא פלוס סבל.
ברור, לא קונים מנשא חדש לפני שאת יודעת שהוא טוב לךלפניו ברננה!
תחפשי שכנה לשאול ממנה, או גמח מנשאים (מכירה כמה, יכולה לכתוב לי בפרטי ואראה אם משהו באזור שלך)
או תחפשי לקנות ביד שניה.
תודה רבה!תוהה לי
אני מירושלים, גמח מנשאים נשמע רעיון מעולה
לא מכירה באיזור..לפניו ברננה!
מצטרפת להמלצות על מנשא...אודיה.
ולא הצלחתי להבין את ההתנהגות שלו ברגיל.

משועמם? אוהב הרבה צומי?

או שהוא בוכה הרבה ונראה שכואב לו?
אני לא יודעת מה לגבי השבוע הזהלפניו ברננה!
באמת יכול להיות בגלל החיסון,
אבל אותי תפס העניין שהוא כל הזמן לא רגוע.
יונק?
ניסית לבדוק אם הוא רגיש למשהו?
זה לא נראה בכי של כאבתוהה לי
זה נראה בכי של תסכול. תסכול משיעמום, תסכול מזה שהוא מכניס דברים לפה וזה לא המרקם שהוא חשב שזה, תסכול שהוא רוצה להכניס כל דבר לפה ולא יודע איך, תסכול מהחיים נראה לי שהוא עוד לא הפנים מה זה אומר להיוולד לעולם שלנו על כל מורכבויותיו
וכן, רק יונק. אני באופן כללי ממעטת במוצרי חלב ונמנעת מכל מאכל שיכול לגרום לגזים
אז כמו שכתבו כאן, מנשא יכול להיות פתרון מוצלח..לפניו ברננה!
⁦❤️⁩⁦❤️⁩
קפץ לי רעיון בשבילךבת 30
יש עיסוי לתינוקות.
איכשהו נשמע לי שזה יכול להיות לו ממש טוב.
בטוח יש ביוטיוב סרטוני הסבר. שווה לך לנסות!!
וואי אני רק חיבוק ♥️דבורית
בכי מתמשך יכול להוציא אותי מדעתי כפשוטו
זה נוראאאא
רק יכולה לומר שאחרי שעובר זמן ומסתכלים על התקופה מרחוק, זה נכנס לפרופורציה
אבל באותו הזמן, זה כאילו העולם נגמר
תודה יקרה על ההזדהותתוהה לי
זה לגמרי מוציא מהדעת. אני לא מכירה את עצמי ככה אבל הוא הביא אותי לקצה השבוע כל כל הרבה פעמים.
ההזדהות שלך מאד עוזרת!
ללכת להתייעצות רפואית נוספת.תיתי2
זה מה שאני הייתי עושה.

נכון שיש תינוקות שההסתגלות שלהם לעולם יותר מאתגרת (אותם קודם כל - ואותנו)
אבל כדאי לשלול את כל הכיוונים הרפואיים האפשריים.
במיוחד אם יש החמרה... (ולא, לדעתי חיסונים הם לא תשובה לכל מצוקה... בוודאי לא חיסון של 4 חודשים, במשך שבוע...)

לפעמים לתינוק משהו קטן מציק, וזה הופך את החיים לסיוט. ממש ברמת השיניים/אוזניים/רגישות לחלב או גלוטן/ריפלוקס סמוי...
הרופאה אמרה שאם לא עוברתוהה לי
אז לחזור אליה למרפאה, אז אחכה עוד יום יומיים, ומקסימום אחזור אליה. היא רופאה טובה, בדקה אותו ביסודיות, מאמינה שאם זה ימשיך היא תשלח לבדיקות הרלוונטיות. תודה רבה!
מעודדת (?) שלי היה תינוק קשהההה שחשבתי שבחייםתפוחים ותמרים
לא ארצה עוד אחד, עד גיל 8 חודשים לא ישן אף לילה, לא נרגע בהנקות, לא בידיים, לא באוטו, לא ב.... $#@×*&?!
בסוף שנינו הגענו לקריסה, ואז חילקנו את היממה, אני הייתי מעסיקה אותו כ-ל היום, והוא היה ממש בסדר כל עוד היינו ביחד. טיולים, משחקים, אמבטיה ארוכה, סיפורים, שירים וכאלה. בלילה - שהיה סיוטטטט - בעלי היה איתו כל הזמן. אני לא הייתי מסוגלת.

פתאום, בגיל 8 חודשים, הוא הפסיק לבכות והתחיל לישון, והפך להיות ילד מהמם. הימים ההם נשארו בזכרון ובסיפורים.
תודה יקרהתוהה לי
קודם כל נשמעת חוויה איומה ממש, אז חיבוק
ושמחה שזה מאחוריכם..
אני בשלב שלא מבינה איך אי פעם יהיה לי כוח לעוד ילד.. וחוששת שגם שאר הילדים שלי יהיו ככה..
אבל אכן הצלחת להרגיע אותי קצת❤
נשמע קלאסי לריפלוקס סמוי 😬😬😬יראת גאולה
גם שלי הייתה צורחת את נשמתה, ובגיל 8 חודשים הפכה לילדה חדשה...

ואני לא אומרת את זה כדי לעורר נקיפות מצפון שאולי היית צריכה לנהוג אחרת, כי את עשית מצוין, אלא בשביל הפותחת -
כמו שכתבה כאן למטה @אמאנאם, ריפלוקס סמוי לא ממש ניתן לאבחן, ולכן נותנים תרופה ורואים אם היא משפיעה. (כן אפשר לבדוק אם יש התנהגויות מסוימות סביב אוכל, ולתינוק שניזון מתמ"ל אפשר גם לנסות תמ"ל ar)
^^^ כמו שאמרתי קודם גם לי זה נשמע ריפלוקס סמוימיואשת******
@תוהה לי את כמובן תעשי מה שנראה חך אבל זה ממש לא נשמע נורמלי מה שאת מתארת ואין סיבה לא לנסות לבדוק את הכיוון
לא אמרתי קודם אבל רופא שאומר לאמא שתפסיק לחפש בעיות או משהו כזה כמו שכתבת לי מקודם בעיני צריך לעבור רופא מיד
אמא תמיד יודעת. שתדעי לך. מנסיון רב שנים לא היתה פעם אחת שחשבתי משהו סותר את הרופא ולא צדקתי. לב של אמא מרגיש אם משהו לא תקין ואם משהו לא מרגיש לך טוב אז הרופא צריך לעזור למצוא מה זה ולא לבטל אותך.
חיבוק גדול!
אז היום הרופאה אמרה שזה בטוח לא ריפלןקסתוהה לי
עם כאלו פולקעס.. אני פשוט אקבע תור לרופא שציינה @אמאנאם וננסה.. אני צריכה גם לקרוא על ריפלוקס סמוי לראות אם אני מוצאת שם את הבן שלי.. בכל מקרה תןר לרופא נורמלי ותןר לאןסטיאופת אלו שני הדברים הבאים ברשימת הצ'קליסט האינסופית.
תןדה יקרה❤
למיטב הבנתי אין שום קשר בין ריפלוקס סמוי למשקלמיואשת******

דווקא בגלל שהוא סמוי, ואין פליטות, אז עולים במשקל נורמלי אבל סובלים מכאבים

כאמור, לא היה לי ב"ה מעולם לילדים שלי אבל קראתי על זה פה מלא, אז כמובן בעירבון מוגבל, אבל ממש שקראתי זה לא נשמע קשור

אולי תבאנה תכף מומחיות הפורום בנושא 

איזה שטויותיראת גאולה
ריפלוקס סמוי הוא בלי פליטות, זה בעצם צרבות, כי האוכל עולה אבל לא נפלט החוצה.
ממילא אין שום שום קשר למשקל. לכן גם קשה לאבחן את זה. ואני בטוחה שהמון פעוטות סובלים מזה ופשוט לא מאובחנים 😟

האבחון הוא מתן תרופה למשך עשרה ימים. אם זה עוזר ומקל - זה הפתרון.


יכול להיות שמשהו אחר מציק לו. אני לא יכולה לדעת אם זה ריפלוקס סמוי או לא. אבל ברור שמשהו מקשה עליו, וריפלוקס יכול להיות אחת האפשרויות, כדאי לשלול אותה.
ריפלוקס...שמחהאחרונה
אמנם האוכל עולה,
אבל זו לא תחושה של צרבת
אלא ממש כאב.
אמרה לי את זה מישהי מבוגרת שהיה לה ריפלוקס כתוצאה ממחלה
אילו התנהגויות מזוהות עם ריפלוקס סמוי חוץ מבכי ואי שקט?תוהה לי
הבן שלי אןכל יפה, עולה מאד במשקל, פליטות ממש בגדר הסביר, ישן טוב בלילה. מה שכן כל היום רוצה על הידיים וצריך תעסוקה נונסטופ אחרת הוא בוכה וצורח. וגם ככה נהיה מתוסכל מאד מאד מהר. אני לא יכולה לדבר בטלפון עם חברות או להכין לעצמי אוכל או ללכת לשירותים אלא אם כן אני מחזיקה אותו אחרת הוא בןכה, אני לא יכולה סתם ככה לשבת איתו על הספה או על ספסל בגינה, כי הוא בוכה. אז אם אני הולכת לגינה אני חייבת בפועל להתנדנד איתו בנדנדה. קשה לאכול ארוחות כשהוא ער כי צריך שיחזיקו אותו וכו', זה הרעיון בגדול..
לקשת את הגב אחורהצבעי התכלת
והטיה של הראש אחורה.
לי יש ילדון ריפלוקס לא סמוי. שלא הפסיק לפלוט והוא בהחלט בעל פולקס מכובדים
טוב, אין לו את הסתמינים האלותוהה לי
וגם לא תסמינים נוספים שקראתי בגוגל.
בכל מקרה קבעתי לו תור לאוסטיאופתיה מקווה שיעזור
אני חושבת שהקלה במנח זקוףמיואשת******
לעומת כשהוא שוכב זה גם מראה אולי על זה
איזה תרופה נותנים?? הצילו...........הריון ולידה

אני חייבת עזרה.

התינוק שלי בן חודשיים וחצי - לא עולה במשקל ולא ישן כמעט בכלל ביום.

הוא לא פולט אבל יש לו קשיי נשימה מסוימים ואחרי שהוא נרדם- הוא מתעור תוך 5-10 דקות ובוכה.

לא מצליח לישון יותר מ-10 דקות בכל פעם.

כשהוא היה בן חודש וקצת זה היה נראה גזים. בטן קשה ובוכה המון. עכשיו פחות בוכה בערב אבל עולה ממש מעט במשקל ולא מצליח לישון שינה טובה ביום.

 

איך מאבחנים ריפלוקס סמוי?

ואיזה תרופה ניתן לתת כי להקל עליו?

הוא יונק

 

 

לגשת לרופא ילדים לומר שאת חושדת בריפלוקס סמוייראת גאולה
התרופה כמדומני היא אומפרזול או בשמות מקבילים.
לא אמורות להיות תגובות לשבוע שלםאורוש3
מהחיסון הזה. תני לו נובימול ותחזרי לרופא. חיסון מחליש את המערכת החיסונית ואז יכול להתלבש משהו. וירוס, דלקת אוזניים וכו'
אני אחזור לרופאהתוהה לי
אם זה ממשיך עוד יום יומיים.. באמת מוגזם! מסתבר שכן קשור לחיסון כי זה התחיל יומיים אחרי החיסון והרופאה שללה דלקת אוזניים. דווקא נשמע לי הגיוני שזו התוצאה כשנותנים מליון חיסונים בפעם אחת
משתגעיןחגהבגה
אימאלה קשה קשה קשה קשה קשה...
קשה!
אין לי עצות- רק מה שאמרו לך, לצאת לטיול באוויר, בעגלה/מנשא
מה עם נסיעה באוטו?
בהנחה שיש לכם.
על הידיים להתנדנד בכסא נדנדה או משהו בסגנון.. מוצץ לוקח?
אולי תתני לו קצת מים מורתחים, ימים חמים אולי הוא צמא.
אולי שיניים בגלל החום?
בלי קשר לחיסון....
מנסה אופציות
אוף הלוואי יעבור לו ויהיה רגוע ומתוק
באלי לקחת לך אותו לכמה שעות שתשני, תנוחי...
וואי, בואי, קחי אותו, תאמיני לי שהוא מתוק, גינגי, שמן טוזתוהה לי
עכשיו אני בגינה.. באמת הרבה יותר שמח..
עדיין היה לו חום היום 37.4..
טוב, עכשיו התחיל לבכות, יאללה, הביתה..
תודה על כל העיצות וההזדהות, אין עלייך
שניכם מסכניםחגהבגה
הוא, כי הוא סובל אבל את- כי את רואה את זה ולא יכולה לעזור לו..
אוף
זה נוראתוהה לי
בסוף הוא צרח מהגינה עד הבית, כאילו לא הספיק לי העלייה התלולה לבניין וה4 קומות בלי מעלית..
ברגע שהוא מתחיל לצרוח המוח שלי נהיה שחור ואני מרגישה ממש רע פיזית שאין לי איך לעזור לו . תחושה נוראית.
מכירה את זה לגמריחגהבגה
ממש.
הלוואי אירוע בהנקה וירדן
ויישן ויישן
ויקום שמח וטוב לבב
37.4 זה לא חוםשירוש16
התכוונת ל38.4?
תודה על תשובתך למעלהתוהה לי
החום הרגיל שלו זה 36.9.. כבר שבוע שהחום שלו קצת גבוה, בממוצע 37.5 או 37.6. זה לא רגיל, כשהחום שלו ככה הוא צורח וממש לא רגוע,לא יונק ולא ישן, עד שמקבל תרופה.
חזרתי לרופאה היום, אמרה לבדוק שאין פריחה מחר ולשלול אדמדמת. ואם ממשיך נתנה הפניות לבדיקות דם ושתן. מקווה שמחר החמודציק ירגיש טוב יותר...היום פשוט התייפחתי מולו בדמעות והתחננתי אליו שיעזוב אותי במנוחה. לפחות הבכי שלי הימם אותו קצת. אחר כך הראיתי לו קצת מהסרט של החתונה שלנו, ונתתי לו ללקק סוכר שנשאר בחבילה של חמצוצים רק כדי שיסתום קצת. ובסוף הוא נרדם הקטנציק. אני מוצאת את עצמי עושה שברים שבחיים לא ישבתי שאעשה רק כדי שיהיה כמה דקות בשקט
שובשירוש16
מתחת ל38 זה לא חום.
37.5-37.9 זה חום תת פיברילי.

לכל אחד יש חום גוף שונה ומשתנה במשך היום וכתגובה למיליון ואחד דברים.
החום בבוקר יותר גבוה מחום במשך היום.
החום גוף במקום קר או חם, מתחת לשמיכה משתנה.
לא הרבה. קצת.

אבל בחינה קלינית חום גוף מתחת ל38 לא נחשב לחום המעיד על תגובה דלקתית ומצריך אקמול.

מה שכן - יש הבדל גדול בין חום הנמדד בפה לפבין חום הנמדד בטוסיק או מתחת לבית השחי.
חום שנמדד בבית השחי צריך לעלות מעלה כדי לקבל את המדד הנכון. אבל חום בפה הוא מספיק מדויק.

אצם העובדה שנתת לו אקמול והוא נרגע מעיד על כך שהוא כאוב מסיבה כלשהי.
לפעמים את האקמול נותנים להורדת כאב...דבורית
אפילו שאין חום
ואיך פעם רופא ילדים אמר לי, 37.5 זה חצי הריון 😏
אקמול הוא גם להורדת חום וגם לכאביםשירוש16
טכלס זה עובד על מנגנון אחיד שמוריד דלקת שמוריד את הכאב.
זה אכן מה שכתבתי 🙂דבורית
רפלוקסאמאנאם

רופא ילדים מאד בכיר בירושלים ד"ר גרינפלד אמר לי שהרבה פעמים יש לתינוק רפלוקס סמוי וא"א לאבחן - אז הוא אומר שלתת תרופה לרפלוקס. הוא טען שזה לא מזיק, ואם זה רפלוקס זה רק עוזר אז תמיד כדאי לנסות לחודש.

בני השני היה תינוק בלתי אפשרי - כמו שאת מתארת אבל בלי ההפסקות של צחוק. ואז הלכנו לד"ר גרינפלד והוא נתן לנו את התרופה לרפלוקס וב"ה עזר מאד

הקטן הנוכחי פתאום נהיה בכיין באזור 4 חודשים אז נתנו לו גביסקון וב"ה השתפר פלאים.

תןדה יקרהתוהה לי
מה השם המלא שלו?
קוראים לו ג'פרי? ראיתי בגוגל..תוהה לי
איפה מקבל בירושלים? אפשר דרך מאוחדת? תודה יקרה! לתרופה קוראים גביסקון?
שואלת גם כאןהריון ולידה

אני חייבת עזרה.

התינוק שלי בן חודשיים וחצי - לא עולה במשקל ולא ישן כמעט בכלל ביום.

הוא לא פולט אבל יש לו קשיי נשימה מסוימים ואחרי שהוא נרדם- הוא מתעור תוך 5-10 דקות ובוכה.

לא מצליח לישון יותר מ-10 דקות בכל פעם.

כשהוא היה בן חודש וקצת זה היה נראה גזים. בטן קשה ובוכה המון. עכשיו פחות בוכה בערב אבל עולה ממש מעט במשקל ולא מצליח לישון שינה טובה ביום.

 

איך מאבחנים ריפלוקס סמוי?

ואיזה תרופה ניתן לתת כי להקל עליו?

הוא יונק

אוי..מסכן הוא ומסכנים אתם...באורות
במצב כזה הייתי לוקחת לרופא גסטרו מומחה. לא רופא ילדים רגיל. שיעשו לו אבחון רציני. נשמע שהוא ממש ממש סובל... ריפלוקס סמוי יכול לגרום להפסקות נשימה ובעיות נשימה בגלל התכווצות של קנה הנשימה מהחומצה עשולה להם כל הזמן. יש תרופות שאפשר לקחת. בכל מקרה זה מול רופא. יש את ד"ר שלומי כהן שהוא מנהל מחלקת גסטרו ילדים באיכלוב. מקבל בפרטי. גם דרור וסרמן.
הטיפים הם להאכיל ארוחות קטנות במרוויחים צפופים יחסית, לנסות להניק אותו בתנוחה זקופה ואחרי הנקה להשאיר אותו זקוף(בפוף או בטרמפולינה) למשך חצי שעה לפחות. כשמשכיבים אותו לישון להשכיב עם הגבהה מתחת למזרון.
אז היינו מאושפזים כמה ימים בבי"חהריון ולידה

באיכילוב

כדי לבדוק למה הוא לא עולה במשקל כמו שצריך.

בעיקרון, הוא סובל מסטרידור שזה קנה נשימה צר והוא אמור להסתדר לבד עד גיל שנה.

רצו לבדוק אם הסטרידור מפריע לאי עלייה במשקל.

ובדקו אותו רופא אא"ג, רופא ראות ורופא גסטרו

ואמרו שלא נראה שהסטרידור מפריע לו לעלייה במשקל.

 

יצאנו משם בלי תשובות ברורות.

רק להיות במעקב.

 

אז כדאי לקבוע תור למרפאת גסטרו שמה כדי להיבדק ולבדוק אם זה לא ריפלוקס סמוי?

 

 

אם בדק אותו כבר רופא גסטרו בבי"חבאורות
אז לא יודעת אם לא היה אמור "לעלות" על זה כבר, אבל הייתי נותנת לזה צ'אנס נוסף ולוקחת לרופא נוסף.. בטח אם שוחררתם ככה בלי שוב משנו שיכול לעזור, קצת מבאס..
מוזר שלא חשבו לבדוק ריפלוקסיראת גאולה
למיטב ידיעתי הבדיקה ה"אמיתית" לריפלוקס היא בדיקה מסובכת שיכולה להתבצע רק בהרדמה או משהו כזה מסובך,
לכן לא מבצעים אותה, אלא נותנים תרופה לניסיון למשך עשרה ימים, ואם המצב משתפר - מסיקים שזו הייתה הבעיה.
הטיפים האלו באמת עזרו לנו מאוד, אבליראת גאולה
דווקא היות שהם עזרו - המשכנו לא לקלוט את הבעיה, ובעצם המשכנו לסבול...
כלומר זה עזר חלקית.
הרופאת ילדים הציעה לי לנסות את הטיפים לפני שמנסים תרופה, ואז הריפלוקס הפך מריפלוקס רגיל (גלוי, עם מלא פליטות וחוסר עליה במשקל) לריפלוקס סמוי.

עוד טיפ להנקה, להניק כל ארוחה מצד אחד בלבד (כי החלב האחורי שומני יותר ונפלט פחות מהחלב הקדמי).
וטיפ שגיליתי על עצמי - להפסיק לאכול עגבניות (כולל רסק עגבניות, פיצה וכו') עזר מאוד.
וואי נשמה נשמע כ"כ כ"כ לא פשוטבאורות
דבר ראשון את גיבורה, באמת..תינוק שבוכה בלי הפסקה זה הדבר הכי קשה מעצבן ומתסכל שיש. בגלל שאת כותבת שהוא לא רגוע מאז שנולד, ממליצה לקחת אותו לאוסתיאופת. יש לי המלצה בפרטי אם תרצי.
שולחת לך מלא מלא כוחות, בטוחה שבסוף זה יעבור ותראו ברכה בכל ההשקעה שאתם משקיעים עכשיו בגידול שלו.
תודה יקרהתוהה לי
האמת שאנחנו על הקצה, ואני עוד יותר. כבר מדברת דיבורים לא יפים בכלל לתינוקי ודיבורים מאד קשים על החיים המבאסים שעוברים עלי לאחרונה. כל היום בכי וצרחות. מחר אני לוקחת אותו על הבוקר לבדיקות דם ושתן, מקווה לטוב.
תודה יקרה על המילים הטובות, זה מאד עוזר! אשמח להמחצה על אוסטיאופט וגם הסבר קצת על מהות הטיפול, אם יש לך כוח..
תודה❤
שולחת לך במסר❤באורות
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

האמת שגם אני הייתי מכבסת על 1200יעל מהדרום
לק"י


ולא זכור לי שקרה משהו🤷‍♀️


הלוואי שאלו יהיו בושותינו😅

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

נראה לי זה לא חוקישיח סוד

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפוראחרונה
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שראחרונה

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש

הוא בן 1.7

אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות

בשבילי הוא חמוד ככה

אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח

הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?

אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
אפשר לטפטף קצת לשמפו ולחפוף לו
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

גם אצלינו ככה. לבנים לא בעיה, לבנות פחות.פלפלונתאחרונה
לסרק את מה שישרק טוב!
קראתי פעם שהסירוק (גם במברשת רכה זה טוב) ממריץ את התאים ומעודד צמיחה. לילדים שניסינו את זה צמח יותר שיער.


אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.


וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.


אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

תודה למגיבותפרח חדש

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

 

גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
עם מברשת רכה כדי לא להכאיב. 
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפור

אולי יעניין אותך