מה לפרט ? את ה ״אי אלו ״בעיות״ מזעריות ביותר לטעמי בפנים״
למה ?  אם אתה אנונימי כאן וזה לא מפריע לך, זה רק יכול לעזור יותר להבין את המצב ואז התשובה שאחרים יתנו
-אולי- תהיה ממוקדת יותר.

נניח שיש 2 תרחישים כלליים :
1.היא נפגשה איתך, הכל היה -בסדר- והפריע לה הקטע החיצוני וממש לא משנה אם כן תעשה או לא תעשה טיפול,
אם תעשה, אז אפשר להמשיך לתת לזה צ׳אנס. 

2. היא נפגשה איתך, היא התלהבה, היה לה סבבה, רק הקטע החיצוני הפריע לה והיא מקווה שצד ג׳ זרק מספיק רמזים כדי שתתעורר, תעשה את הטיפול שבכל מקרה אתה חושב שתעשה בלי קשר אליה והיא כבר לא יכולה לחכות להפגש איתך שוב, אחרי אותו טיפול .

מה לדעתך יותר משקף את המציאות שהיתה בינכם ? 1 או 2 ? מה הרגשת בפגישה ?

 

-לדעתי-
אתה צריך להיות מאוד קליל בנושא הזה ולראות את זה בתור הזדמנות.

אתה אומר שזה טיפול שאולי בכל מקרה היית עושה,
ושיתכן מאוד שגם אחרים  יהיו שמחים שתעשה ?

אם זה המצב.
אז קודם תעשה אותו -בשבילך- ותגיד לעצמך ״המהנדס הראשי רצה שזאת ״תעיר״ אותי ותגרום לי לעשות את הטיפול זה. אולי זה  בשבילה או אולי זה בשביל מישהי אחרת, אבל זה בטוח בשבילי״

אחרי שעשית,
תשלח הודעה לצד ג׳ ותודיע שעשית את השינוי.
*אבל* (לדעתי), אל תגיד שום דבר מעבר לזה.

אם היא מעוניינת בך, הצד השני (צד ג׳ או היא) יפנו אליך וזה גם יתן לך תחושה טובה יותר של ביטחון.

זאת אומרת ברגע שאתה עושה את השינוי הזה, את הצעד שלך עשית. זהו.
*לא* לפנות לצד ג׳ או לבחורה ולומר ״שומע ? אז עשיתי את הטיפול, תשאל אותה אם היא רוצה להפגש״.
רק לעדכן שעשית את השינוי וזהו.  וכמובן תפילה קטנה לחיזוק.

יש לנו נטייה לראות את הבעיות שלנו כזניחות או כלא בעיות בכלל, גם בגלל המעורבות האישית וגם בגלל ההיכרות מבפנים. 

וייתכן שהן גם באמת כאלה, אבל זה לא משנה איך אנחנו תופסים אותן אלא איך הצד השני, ובדרך כלל שכנועים הסברים והבטחות לא יעזרו בדיוק בגלל הפער הזה ביחס אל אותן בעיות.

אתה יכול להציג את הצד שלך ולהציע לדבר על זה, אבל תן לה לקבל את ההחלטות שלה בלי לחץ ותקבל את ההחלטה.

בגדול אני חושב שזה לא כדאי, אבל עד כמה - זה תלוי במה מדובר.

יש שני סוגים של דברים שממש לא נכון להבטיח:

א. דברים שאתה ממילא כבר רוצה לשנות, ולא נכון להבטיח כי אם באמת היית יכול/רוצה היית עושה את זה כבר. יותר נכון לומר שמה שיש עכשיו זה מה שיהיה, ואם אתה רוצה לנסות אז קודם תשנה ואז תנסה.

ב. דברים שאתה לא רוצה לשנות אבל מוכן בשבילה, וזה לא נכון כי הסיכוי שזה יחזיק מעמד לא גדול וגם כי לא נכון (באופן כוללני) ליצור מערכת יחסים שמבוססת על תנאים.

ויש שני סוגים שבהם לא נכון להבטיח אבל פחות נורא:

א. דברים שלא שמת לב אליהם ותרצה לשנות, ולא נכון להבטיח כי זה בספק כמו בחלק הראשון.

ב. דברים שלא מהותיים לך ולא אכפת לך אם יישארו כמות שהם או ישתנו, וזה לא נכון כי אתה לא יודע אם בעתיד כן יהיה אכפת לך ובגלל שלא נכון ליצור מערכת כזו כאמור. כן אפשר לומר שזה לא משנה לך ואתה מוכן עקרונית לשינוי.

ולגבי ביקורת עצמית: גם זה משהו רווח - אנחנו נעים בין ביקורתיות לסלחנות כלפי עצמנו, לפעמים בתחומים שונים ולפעמים אפילו באותו תחום עצמו. בני אדם הם יצורים מלאי סתירות ומורכבויות. נסה לחשוב מה הדבר הנכון בשכל ולנטרל כמה שאפשר את הרגש.

אבל אל תצפה שהיא תחכה לך עד שתעשה שינוי, תגיד שאתה מתכוון לשנות ואם זה בסדר מבחינתה אחרי שתצליח תפנה שוב.

לגבי ב' - אמנם המוטיבציה צריכה להיות אמיתית ולא בשביל בחורה שתשנה לך את המשוואה, אבל אם זה מה שיעזור לך לשנות מה שממילא רצית אז אדרבה. ועדיין - אתה ניגש לקשר כמו שאתה עכשיו, אם לקחת בחשבון שינויים אז רק אחרי שהם נעשו.

אתה מציין שמנסיון העבר זה קל לפתור את הבעיה.

זה אומר שכבר עשית את זה בעבר.

ועכשיו אתה לא רוצה לעשות כי....?

--(אתה חושב שאם אכפת לה מאיך אתה נראה אז היא שטחית? לא מסכים עם הקביעה, וגם את כן, אם זה החסרון הכי גדול שלה..)

--(אתה חושב שבעצם היא לא מעניינת אותך בכלל אז למה להתאמץ? בשביל הבאה אחריה, כן שווה להתאמץ? כי אולי הבאה אחריה גם תרצה?)

--(חשוב לך לשדר "לא אכפת לי, אם את לא רוצה אותי יש מיליון שהיו שמחות לבחור בי"? במחילה, זה הרבה יותר שטחי מאשר לפסול על מראה. תרשה לעצמך להיות פגיע)

----------------------

ונקודה נוספת - השדר שאני מקבל מהשאלה שלך הוא "לא אכפת לי, פשוט יש מישהי בהתלבטות עלי ואני מתלבט אם לעשות לה (ולעצמי) טובה ולשפר משהו במראה החיצוני שלי, או שהיא צריכה להבין שאם היא לא רוצה אותי אני לא צריך אותה ואני מסתדר לבד, בלי בנות שטחיות כמוה שכל מה שאכפת להם זה משהו קטן ולא חשוב על הפרצוף של הבחור"

הרי אני מקווה שאתה משקיע בקשר. נוסע כדי לפגוש אותה, חושב על הקשר ומשקיע בו - ובה - זמן ומחשבה. אבל השדר הזה לא נראה שיש לך רצון להכנס לקשר, להיות חלק מזה.

זה קורה גם לבנים לא רק לבנות

בא נדמיין תרחיש:

חודש קדימה מהיום. אתה קם בבוקר ואתה כבר אחרי השינוי.

הלכת. קבעת תור. שילמת. עשית את הטיפול\שינוי. וזהו, עכשיו אתה אחרי. "אדם חדש".

אמממה - הבחורה לא רוצה להיפגש עכשיו. היא "לא חושבת שאתם מתאימים" - כך מוסר הצד ג'.

מהי הרגשתך???

אפשרות א' - אוף! מעצבן! שיניתי בעצמי בשבילה. טרחתי והשקעתי. ועכשיו הכל לשווא?! באסה..

אפשרות ב' - אהה, היא לא רוצה? סבבה.. טוב שבזכותה התקדמתי ושיניתי בי משהו, ועכשיו המיועדת לי תקבל אותי מושלמת ..

והמסקנה ברורה.

בהצלחה אח יקר!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.