יש מצווה להתגייס לצה"ל?ניק כמעט בלי ראש
בוודאי.הָיוֹ הָיָה
מצוות עזרת ישראל מיד צר - ירושלמי ורמב"ם ובעקבותיו ספר החינוך.
ובמקרים מסויימים מצוות כיבוש, וירושה - רמב"ם ורש"י .
איפה כתוב שדווקא צבא? מדובר לגבי דין מלחמה..עבד ה'.
ולהפך מדובר שם אפילו שיוצא לבד, ללא כלום...
@ניק כמעט בלי ראש למה שיהיה מצווה? שלא לדבר שיש אפשרות לאיסור, על איסורים לעבור שם זה (כמעט) בטוח, עצם ההתגייסות אם היא איסור, יש מקום לעיין...
דמיונותרוצה להשתחרר
להגן על עם ישראל מאויביו זו מצווה גדולה. וזו המטרה היסודית של הצבא.
זה נכון שיש בו גם בעיות, וזה יוצר התמודדות והתלבטויות האם כדאי ואפשרי לנו כשומרי מצוות להיות חלק מצהל. אבל להגיע למחשבה שאין מצוה בהגנה על עם ישראל, או שיש דרך כלשהי לעשות את זה בלי צבא מאורגן - זוהי שטות גמורה.
נכון בדמיונות כתוב שדווקא צבא...עבד ה'.
מאיפה הבאת את זה? צה"ל בעצמו זה מיליצה מאורגנת... אז אל תספר לי סיפורים ודימיונות...
אין לי שום בעיה ללכת להלחם ככה, ואני מכיר עוד... ואם אתה רוצה דוגמאות אני יכול להביא, יש מלא מקומות ואנשים בארץ שהיו מעדיפים שלא יהיה צבא, ואז הם יוכלו לטפל באויבים כמו שצריך, לא צריך להיות מקובע...
מה זה גם בעיות? יש בו (אולי) גם טובות, וזה לא יוצר התמודדות, צריך לדעת שאין לנו מקום במקום שהוא לא עפ"י התורה!! כמו שלא תלך לתנועת נוער הצופים (או שכן אני לא יודע) למרות שהיא תורמת (לא יודע באמת עד כמה) בגלל שהיא לא מתנהלת עפ"י התורה, אז כך גם בצבא...
לא אמרתי שאין מצווה בהגנה על עמ"י ולא אמרתי בלי צבא מאורגן - אבל לגבי שאלת פותח השרשור זאת התשובה..
וודאי שצריך להגן על עמ"י, ואפשר ע"י צבא - אבל צבא יהודי, אז מי שאומר שצה"ל הוא צבא מפואר ובלה בלה בלה הוא זה שצריך להגיד עליו שדיבוריו הם - שטות גמורה...
בדעה צלולהרוצה להשתחרר
ב. סתרת את עצמך - בתחילה כתבת שאפשר בלי צבא ואתה מכיר כאלה שאין להם בעיה. בסוף כתבת שצריך להגן על עם ישראל על ידי צבא. לא משנה.
ג. אתה אולי מכיר מלחמה או התכתשות עם ערבים בכפרים ביו"ש. אתה ממש לא מכיר מלחמה בחיזבאללה. אין לך מושג מה היכולות שלהם וכמה לוחמים, תשתיות ואמל"ח יש להם, ואין סיכוי להגן מפניהם ללא צבא.
ד. הצבא היחיד שבפועל מגן על עם ישראל הוא צהל. לשם כך הוא הוקם, ולשם כך הוא ממשיך להתקיים. אפשר לומר מה היה אילו אני הייתי מחליט איך המדינה תיראה, אבל בסוף אין היום בפועל שום דרך אחרת, ושום גוף אחר שמגן על עם ישראל מלבד צהל.
ה. ההבדל בין תנועת הצופים לצהל הוא שעם ישראל יכול להתקיים בלי תנועת הצופים, ואינו יכול להתקיים בלי צהל. כלומר, אינו יכול לחיות בארץ ישראל בלי שיטבחו בו כפי שהיה בשואה כשלא היה לנו צבא.
ו. אחרי שמבינים את הנחיצות של צבא לעם ישראל, ושבפועל מי שעושה את זה זה צהל בלבד, אפשר לדבר על החסרונות שיש בו. גדולים ככל שיהיו. ואפשר אפילו להכריע שאנחנו כשומרי מצוות לא יכולים להשתתף בהגנה על עם ישראל בגלל המסגרת בה היא נעשית היום. אבל מי שבגלל החסרונות לא מצליח לראות את האמת הפשוטה שכתבתי, הוא פשוט איבד את זה.
נכוןארץ השוקולד
אענה,עבד ה'.
א. בלי נדר - קשה כאשר השיח רדוד...
ב. כתבתי אפשר לא חייב - ולא אמרתי שיש בעיה בהתאחדות של לוחמים דיברתי על הצבא - צה"ל...
ג. חיבאללה מורכבת מימלציות - כאשר כתבתי אנשים שמעדיפים ללא צבא - זה לא אומר ללא התארגנות עצמית - ואז אנו יכולים להיות בדיוק כמו צה"ל - מילציה מאורגנת...
ד. זאת הבעיה...
ה. זה לא צריכותו - אלא הדוגמה וההשוואה...
ו. ממש לא, אתה הוא זה שלא מסתכל נכון על צה"ל, אם הוא מגן עלייך, למרות שיש בו בעיות (והרבה) אז אתה צריך להתגייס אליו? זה דבר לא מוסרי ממש, סתם שתדע...
כמה אנשים יסכימו להצטרף למיליציה כזו?אדם כל שהוא
מה התקציב שתוכל להשיג לרכישת נשק, ולכמה טנקים, מטוסי קרב וסוללות נ"מ הוא מספיק?
וכמה מוכנים בשביל צה"ל?עבד ה'.
מה גם ברגע שהמיליצה שלנו - תחליף את צה"ל אז היא תהווה כחלק משמעותי...
הרבה מוכנים...אדם כל שהוא
והרבה מאוד אחרים לא היו מתגייסים מיוזמתם בלי כפייה, אבל מסכימים עקרונית עם הרעיון שצריך להגן על המדינה.
אתה רוצה לגייס בכפייה למליציה שלך? תגייס בכפייה גם את ההר-המורניקים הממלכתיים, ואת השמאלנים מצפון תל אביב?
מבין שזו דעתך אבל השאלה היתה הלכתיתמישהו כל שהוא
אגב שים לב מה קרה כשהיו הרבה מלציות שונות זה נגמר בחורבן בית שני.
אני לא צריך להוכיח, אתה צריך להוכיח..עבד ה'.
אם אתה אומר שיש חיוב להתגייס - אני אומר שאין, חובת ההוכחה עלייך שיש חיוב...
אבל הבאתי...מישהו כל שהוא
אמרת שזה מצווה ליחיד להלחם לבד עניתי שכתוב שם שהמלך עושה זאת, כתוב צבא עם שוטרים ,כתוב במשנב "כדינא דמלכותא"
וכל זה 'שטויות'?!
מעבר לזה סיפור בתנך כן מלמד הרבה כי זה מראה מה נהגו בעמ"י מאז ומעולם.
מימי יהושע דרך השופטים, שמואל שאול דוד, החשמונאים, המרד הגדול. כולם נלחמו כצבא אחד תחת הנהגה אחת.
מלבד בנפילת בית שני שם לכל כת היה צבא וזה באמת עשה רק טוב
אבל,עבד ה'.
מדובר שם על צבא שהולך בדרך ה'... וכאשר אמרתי שטויות זה היה על הרשימה הארוכה, ולא על המקורות השניים.
אני לא אמרתי לא להקים צבא, הדיון היה אם זה מצווה להתגייס או לא, כיום במצב של הצבא הזה - לא!
לזה אתה צריך להביא מקורמישהו כל שהוא
(אגב בר כוזיבא לא נשמע אדם מאמין במיוחד)
עוד מקור. אעפ שחובת הראיה עליךמישהו כל שהוא
יהושפט יצא להלחלם יחד עם מלכי ישראל הרשעים. מכאן שאין בעיה להלחם יחד עם רשעים. וק"ו בנידון דידן שכבר כתבו רבים שהם תינוקות שנשבו והדברים ידועים ומפורסמים
וַיְהִ֖י בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֑ית וַיֵּ֛רֶד יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּֽי־לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י לַמִּלְחָמָ֖ה רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹשָׁפָט֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃
וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִיאִים֮ כְּאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הַאֵלֵ֞ךְ עַל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן אֲדֹנָ֖י בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאוֹתֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹֽא־יִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִם־רָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּן־יִמְלָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃
וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃
וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃
וַיֵּלֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶך־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃
וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּֽי־קָרָ֣א יְהוָ֗ה לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשָׁפָ֗ט הַאֵ֨ין פֹּ֤ה נָבִיא֙ לַֽיהוָ֔ה וְנִדְרְשָׁ֥ה אֶת־יְהוָ֖ה מֵאוֹת֑וֹ וַ֠יַּעַן אֶחָ֞ד מֵעַבְדֵ֤י מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן־שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר־יָ֥צַק מַ֖יִם עַל־יְדֵ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃
וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֜ע אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ לֵ֚ךְ אֶל־נְבִיאֵ֣י אָבִ֔יךָ וְאֶל־נְבִיאֵ֖י אִמֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַ֗ל כִּֽי־קָרָ֤א יְהוָה֙ לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃
וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֗ע חַי־יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו כִּ֗י לוּלֵ֛י פְּנֵ֛י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֲנִ֣י נֹשֵׂ֑א אִם־אַבִּ֥יט אֵלֶ֖יךָ וְאִם־אֶרְאֶֽךָּ׃
עבור מי שמעדיף שלא יהיה צבא, כדי שיוכל להילחם באויבים..אדם כל שהוא
כמו שצריך, יש פיתרון פשוט.
יש חלקים בארץ ישראל שלא בשלטון מדינת ישראל, וצה"ל לא נמצא בהם.
הוא מוזמן להקים גבעה בגלעד, או בדרום לבנון, ולהגן עליה כרצונו.
אני לא צריך להתרחק עד לשם,עבד ה'.
אפ יש פה חלקים שעדיין לא "שלנו"...
אבל פה לדבריך צה"ל מפריע לך להילחם באויבים, אז תקיים את..אדם כל שהוא
המצווה לפחות שם.
ועבר הירדן ממש לא רחוק, שלושים קילומטר מזרחה מירושלים [או מישובי גב ההר] ואתה מגיע.
בגלל שהוא מפריע אני אפסיק?עבד ה'.
הכוונה הייתה שפה אני באמצע, אז לא אעזוב פה ואתחיל שם, אני אמשיך אסיים פה, ואמשיך שם...
אבל אין לך שום בעיה ללכת לשם?אדם כל שהוא
אם חבר שלך, שגר עכשיו בירושלים/ת"א ורוצה ליישב מקום חדש יתייעץ איתך איפה כדאי, תגיד לו שיותר קל בעבר הירדן/דרום לבנון כי שם צה"ל לא נמצא?
לא, אבל אני כרגע לא אלך לשם....עבד ה'.
אני אגיד לו שיש ביו"ש ובנגב מלא מקומות שאנחנו באמצע, ואל לנו להפסיק באמצע, קודם נסיים פה ולאחר מכן נמשיך גם לשם...
רק ליו"ש ולנגב? ומה עם הגליל?אדם כל שהוא
כרגע שם מתמקדת הפעילות, היא כבר באמצע...עבד ה'.
ברגע שנסיים פה נתקדם לשם...
אגב, לפי הסברא שלך היה ראוי..אדם כל שהוא
לא ליישב את יו"ש, לפני שמסיימים ליישב את הנגב והגליל, שהתחילו ליישב אותם לפני יו"ש..
יש לי הסבר אחר..אדם כל שהוא
אין לך ולחבריך, [ולכל העוסקים בישוב הארץ באופן פרטי], שום כוונה ויכולת להלחם עם צבא של ממש.
אפילו אותם שחושבים שהם מסוגלים להילחם יותר טוב מצה"ל, מתכוונים למאבק מול זורקי אבנים ובקבוקי תבערה, או לכל היותר נשק קל. אבל אין להם שום יכולת ונכונות להילחם מול צבא, אפילו מול צבא חלש כמו צבא ירדן, או מול מיליציות חזקות ומצויידות כמו חיזבאללה וכוח אל-קודס.
ובמקומות שמדינת ישראל לא שולטת, נמצאים צבאות אחרים.
לעומת זאת במקומות שמדינת ישראל שולטת, צה"ל מונע מכוחות צבאיים אחרים להגיע.
ממש לא קשור לצה"ל....עבד ה'.
ז הפשוט עניין של איפה כבר התחלנו, איפה אנחנו כבר בדרך, אח"כ נמשיך, אבל קודם היכן שאנחנו...
אז למה אתם לא ממשיכים את ההתישבות ברצועת עזה?אדם כל שהוא
כי,עבד ה'.
כרגע ללכת לשם (לצערנו) זה להתחיל התיישבות חדשה, אנחנו מעדיפים להמשיך ביו"ש, כמו שאמרתי...
אתה נגד הקמת יישובים חדשים עכשיו?אדם כל שהוא
אתה נגד לחזור למקומות שהיה בהם פינויים?
לא נגד, (לפחות) אני כרגע מתמקד ביו"ש...עבד ה'.
ואני בעד עוד ועוד מקומת חדשים, מי שיכול שילך, אני כרגע מתמקד (וממליץ) ביו"ש...
וסתם לטייל באיזור עזה, ללכת ד' אמות חדשות בארץ ישראל..אדם כל שהוא
יוצא לך מדי פעם?
תביא לי מקור שיש עניין דווקא בד' אמות חדשות?עבד ה'.
ולשאלתך כן, הייתי באיזורים האלה...
מתי בפעם האחרונה היית שם?אדם כל שהוא
באיזה מסלולים הלכת?
בליטני כבר היית?
[לא כ"כ ברור לי האם באמת יש עניין בד' אמות חדשות דווקא, אבל זה לא כ"כ קשור לנושא]
אני לא בחקירת שב"כ, תודה.עבד ה'.
גיבור גדול...מי האיש? הח"ח!
לא ייתכן שגיבור גדול כזה יחסה רק בצילו של צבא הכופרים. נא ללכת להתיישב רק באיזור עזה שבשליטת צבא הסאלאפים המאמינים.
פשוט תודה, מוג לב, שבלי קנה רובה שבבעלות צבא ההגנה לישראל מטעם המטה הכללי בתל אביב, לא היית יוצא מהבית מרוב פחד.
חחחחחחח הצחקתני,עבד ה'.
דמגוגיה יפה אבל זולה, כי לא ממש אין לי בעיה ללכת להתיישב שם, אבל כרגע אני ביו"ש, אז מיישב אותה אח"כ אעבור לשם...
ותאמין לי אני מעדיף שצה"ל יעוף משם, ואנחנו באמת נשלוט, לא יהיה לנו פרוצדורה ארוכת תווך....
גיבור יש רק אחד וזה ה' יתברך!!
אף אחד לא קונה את הסחורה שלך.מי האיש? הח"ח!
וזה לא עובד על אף אחד כש"כרגע" אתה שם... סתם ככה במקרה... אבל "אחר כך" אתה "תעבור" באיזה זמן לא מוגדר.
לא נשמע שהיית מצליח למכור שום דבר לאף אחד בדוכן בשוק (מצד שני תמיד יש פתאים מספיק תמימים באופן ממש לא מוסבר).
איזה סחורה? ואיזה בטיח...עבד ה'.
אני לא סתם במקרה שם, נכון אחרי שאסיים ביו"ש והכל שם יהיה בשליטתנו, אעבור לעוד מקומות, מה לא מובן?
תפסיק עם הדמגוגיה המסכנה שלך, שאני כאילו הפחדן, כי אני לא יודע אם היית פעם ביו"ש (ואל תגיד עכשיו שאתה גר שם, למה אני לא קונה את זה, וגם תגיד שאתה מחזיק את כל הגבעות בארץ...)
ורשמתי לך אם תצליח להעיף משם את צה"ל אודה לך...
אתה עובד רק על עצמך.מי האיש? הח"ח!
מציע לעשות סקר בין קוראי הדף הזה, כמה קונים את הבדיחה הגרועה הזו שלך.
"להעיף משם" זה אולי אתה מוזמן לעשות, אף אחד לא חושב כמוך בכלל ולא מדמיין כל מיני דמיונות מיליציוניים בחלומות בצהריים.
אתה כדאי לצאת "המנצח" מדבר שטויות עכשיו,עבד ה'.
צודק התורה זה "דמיונות מיליציוניים בחלומות בצהריים."
ולמה שאני אעבוד על עצמי, למה?
האפשרות האחרת לא פחות גרועה...מי האיש? הח"ח!
ועל התורה אין לך טאבו, לץ, להחליט שהיא דווקא הדמיונות המיליציוניים הפרטיים שלך. יש כאלה עם פירוש אחר, תאר לעצמך. אבל אין ספק, זה מעיד בדיוק איזה אופי יש לך, שמתמצה לא רק בחוסר סובלנות תהומי, אלא גם בהתנשאות מביכה ובלתי נסבלת.
////עבד ה'.
צודק גם לרפורמיים ולקראים יש פירוש אחר, יש לי סבלנות כל עוד מדברים דברים נורמליים ולא שטויות כדי להישמע יפה, חחח התנשאות.... מי שמתנשא כאן זה אתה. בתור מאבחן, ובתור זה שמחליט מהי התורה ומה היא פירושיה...
אני מקווה שאתה לא נפגע, ואם כן סליחה, פשוט זה גורם לי לחסור סבלנות, טיפשות!!
אף אחד לא נפגע.מי האיש? הח"ח!
ואל תסיט את הדיון שמתנהל במסגרת היהדות ההלכתית למקומות אחרים.
כן, יש אחרים ששומרים הלכה ואין דעתם כדעתך, ואגב הם בטוחים שאתה הוא זה שמדבר שטויות עצובות מאוד.
לא מסיט את הדיון,עבד ה'.
פשוט נאמרו פה דברי שטות, אז כבר אין עניין בדיון....
כן? מי אומר שלא ליישב את א"י? מלבד רבנים חרדים...
ליישב את ארץ ישראל זה הכרחי ומצווה.מי האיש? הח"ח!אחרונה
ועד גבול מסויים דוחה פיקוח נפש (ויש שיטענו שלמעשה עד אותו גבול אין זה בכלל פיקוח נפש).
הגבול עובר במקום שבו מסתיימת תחולתו של כוח שלטוני, המסתייע בצבא מדינתי, שמגן על חיי היהודים.
איזור עזה נסגר בידי חיילים ישראליים בגדרות ובמחסומים שהעובר אותם מתחייב בנפשו, ולכן אין שום גיבור גדול שיש לו הזכות או החוצפה לטעון שהוא יילך לשם להתיישבות מטעם עצמו. ולייחס לכך את התורה או ההלכה הרי זה חילול השם מהמדרגה החצופה ביותר. אני ממש לא חושב שרק גדולי הדור החרדים חושבים כך, אבל בוא תתאמץ קצת, שלח איזה מכתב בעניין לרב שלמה אבינר או הרב דוב ליאור, שתף איתנו את תשובתם.
גיבור גדול...מי האיש? הח"ח!
לא ייתכן שגיבור גדול כזה יחסה רק בצילו של צבא הכופרים. נא ללכת להתיישב רק באיזור עזה שבשליטת צבא הסאלאפים המאמינים.
פשוט תודה שבלי קנה רובה שבבעלות צבא ההגנה לישראל מטעם המטה הכללי בתל אביב, לא היית יוצא מהבית מרוב פחד.
אז אתה רוצה שהש"וע ירשום לך להתגייס לצה"למישהו כל שהוא
זה קצת בעיתי כי צהל לא היה קיים אז.
בכל אופן אתה מחוייב להגן על עמ"י מיד הקמים עליו רוצה לעשות זאל תבד בבקשה אתה יודע איפה חזבאללה גרים. לך והלחם.
באו נדבר מקורות.... - בית המדרש
....עבד ה'.
@רוצה להשתחרר ביקש בלי דמגוגיה, אז בלי...
יש לך דברי חכמה להגיד? תגיד אם לא אז עזוב...
סליחה על הנחרצות, מקווה שלא נפגעת.
מוזמן להביא מקורותמישהו כל שהוא
מקורות למה?עבד ה'.
הרשימת מקורות הזאת מגוחכת - לא הרמבם הרמבן וכו', אלא הרשימה עצמה, כי כל בר דעת יבין שלא רשום שם כלום, אלא יותר מזה הם מדברים על יחיד בעיקר....
מוזר דווקא כתוב בכל מקום צבא ...מישהו כל שהוא
עם שרים מפקדים כהן משוח שוטרים וכל הסדרים הרגילים. בכל התנך המלחמות מאורגנות בצבא מלבד שמשון. אולי תביא ראיה לדבריך שיחיד עושה מלחמה לעצמו
חֲלוּצֵי צָבָא כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ בִּגְבוּל הָעַכּוּ''ם וְיִכְבְּשׁוּם וְיִשְׁבּוּ מֵהֶן.
לֹא שַׂר צָבָא וְלֹא שַׂר חֲמִשִּׁים אוֹ שַׂר עֲשָׂרָה. אֲפִלּוּ מְמֻנֶּה עַל אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֵּק מִמֶּנָּה לַשָּׂדוֹת.
וּפוֹקְדִים שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וּמַעֲמִידִין מֵאָחוֹר כָּל מַעֲרָכָה וּמַעֲרָכָה שׁוֹטְרִים חֲזָקִים וְעַזִּים. וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם.
וּמַחֲצִית הַבִּזָּה חוֹלְקִין אוֹתָהּ כָּל אַנְשֵׁי הַצָּבָא בְּיַחַד עִם הָעָם הַיּוֹשְׁבִין עַל הַכֵּלִים בַּמַּחֲנֶה לְשָׁמְרָם חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר" לַעֲבֹר בִּשְׁנֵי לָאוִין. לֹא לְצָרְכֵי הָעִיר וְלֹא לְצָרְכֵי הַגְּדוּד:
וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּצָּבָא. וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:
וראה גם יכין על נגעיםפ"ז ד
הולכין לגדווד
אי גדווד גרסי' וודאי שם מקום הוא וקמ"ל בזה דגם בנסעם בדרך תמיד היה כל תורת ד' בפיהם אבל אי גרסינן לגדוד. וכיש ספרים [וכן נראה שהי' גירסא זו לפני הר"ב רק שדחה אותה בב' ידים]. נ"ל דהיינו בהלכם למלחמה במלחמת בן כוזיב' שהיה בימיהם נ"ב שנה אחר החורבן. והי' ר"ע נושא כליו של בן כוזיבא הנ"ל [כרמב"ם פי"א ממלכי']. וכשראה ר"ע את בן כוזיבא אמר דין הוא מלכא משיחא [כירושלמי תענית פ"ד ה"ג]. ואם כך הוא. וודאי קמ"ל טובא דאפילו בעת צאתם לקראת נשק. ונפשם בכפם תמיד. אפ"ה הי' לבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבת בגחלת:
וכן באגרת רב שרירא גאון - שכתב שמיתת תלמידי ר"ע היתה בשמדא- היינו בחרב. כלומר במרד בר כוכבא. ראיה גם לצבא וגם ללא מלך וגם כאשר המפקד אינו יר"ש. שהרי אמר "ה אל תצא בצבאותינו"
ומי עושה מלחמה בדיוק? מורה בבית ספר?הָיוֹ הָיָה
למה דוד הקים צבא? למה התורה מונה אנשים לפי "יוצאי צבא"?
מלחמה עושים בצבא. עובדה. לשבש סדרי בראשית אי אפשר.
עריכה: את הנ"ל כתבתי בלי לקרוא את הדיון שהיה פה בנתיים, כעת עברתי עליו, והמ אני אגיד לך, הטענות שלך לא תופסות מים, ומתמקדות בעיקר בדמגוגיות ובלהאשים אחרים בדמגוגיה, חבל.
וזה אפילו לא שאלה של השקפת עולם, גם הרב שך לא יקבל הנחה מגוחכת כ"כ שכל רשימת המקורות שהובאה כאן עוסקת ביחיד, זה מזעזע כל למדן מתחיל, אין סיכוי לדחוק ככה. אפילו הרב שך היה מגלגל מכל המדרגות מי שיטען ככה, לא כי הוא מת על צה"ל, אלא כי הוא לא סבל עקמימות בלימוד.
לא אמרתי לא להקים צבא...עבד ה'.
כתבתי שבנוכח הצבא (צה"ל) הזה - זה לא מצווה...
איזה דמגוגיות? אשמח שתראה לי, ותסביר...
לא אמרתי הכל אמרתי הרוב, וזה נכון, תשים לב שהם בעיקר מדברים על יחיד, הרמבן הרמבם וכו'
כתבת שהכל מדובר על יחיד.הָיוֹ הָיָה
ואין דין בצבא.
אם תסכים שיש דין בצבא, עקרונית - תצטרך לפרט לנמק ולהסביר למה צה"ל לא נכלל בזה. עם מקורות כדרכה של תורה.
לא אצטט, כל המו"מ עם האחרים כאן.
נו, וזה הבעיה... ידידי, מילא ענייני אמונה והשקפה, אבל לפחות איך ללמוד צריך לדעת! אין לכם בישיבה שיעור עיון?
הבנתי,עבד ה'.
אין דין בצבא...
טוב...
זה כתוב בפירוש, לא מבין את שאלתך...
..הָיוֹ הָיָה
אתה חוזר בך הלוך ושוב, שוין, אם אתה חושב שאתה יותר חכם מהראשונים והפוסקים, שיערב לך...
בכל מקרה, כמדומני שפותח השרשור מתכוון לשאול מה ההלכה ע"פ ההלכה המסורה לנו מדור דור, בדרך לימוד ההלכה, בסברא ועיון ודקדוק בדברי הקדמונים. ולא בכל מיני ספקולציות גיבעוניסטיות.
אני יכול להגיד לך מה התשובה של אנא עבדאשחר אורן
שלא ואולי יש איסור.
לא למדתי את זה.אנא עבדא דקב"ה
ע"פ מה שידוע לי יש פוסקים שזה מצווה, יש פוסקים שזה איסור ויש שלא פוסקים.
אידיאולוגית - כל יהודי חייב לתרום לעמ"י בדרך כזו או אחרת.
אני יודע.ניק כמעט בלי ראש
בגלל זה תייגתי אותו.
רציתי לדעת למה הוא חושב ככה...
ברוררוצה להשתחרר
הדיונים הם מצד החסרונות שבדבר - אוירה חילונית, לפעמים בחירות לא נכונות של המפקדים וכדומה.
ואז מתלבטים אם כדאי להשתתף במצוה למרות החסרונות.
באו נדבר מקורות....מישהו כל שהוא
רמב"ן השגות על ספר המצוות מצווה ד- מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ"....וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה, וכן אמרו בגמרא סוטה: "אמר רבא: מלחמת יהושע לכבוש, דברי הכול חובה. מלחמת דוד להרווחה, דברי הכול רשות". ולשון ספרי: "וירשתה וישבת בה: בזכות שתירש – תשב"....... אבל הארץ – לא נניח אותה בידם, ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. .....שנצטווינו בכיבושה ובישיבתה.....
הלכות מלכים ומלחמות א א -וְאֵי זוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִים. וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם.
ב- מִלְחֶמֶת מִצְוָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִטּל בָּהּ רְשׁוּת בֵּית דִּין. אֶלָּא יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ בְּכָל עֵת. וְכוֹפֶה הָעָם לָצֵאת
ואף כהן גדול יוצא למלחמה - שם ז' ח' הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וְהַמְאָרֵס אִשָּׁה הָאֲסוּרָה עָלָיו. כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. אֵינוֹ חוֹזֵר:
ושם ח' ד' - הַכֹּהֵן מֻתָּר בִּיפַת תֹּאַר בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה. שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂאֶנָּה אַחַר כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁהִיא גִּיֹּרֶת:
לאפוקי מדבריו בסוף שמיטה ויובלות שמדבר על פתור הכהנים ממלחמות שמדבר על מלחמת הרשות.
שו"ע או"ח שכט-
עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת באו על עסק נפשות ואפי' סתם יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת: הגה ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא [א"ז]:
יש מי שאומר שבזמן הזה אפי' באו על עסקי ממון מחללין שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו והוי עסקי נפשות [ומ"מ הכל לפי הענין] (פסקי מהרי"א סי' ק"כ):
ובמשנ"ב- יד) לספר וכו' - עיר שמבדלת בין גבול שישראל דרים בה לגבול העו"ג וחיישינן שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם:
טו) אפילו לא באו וכו' - ר"ל כשהקול יוצא שרוצים לבוא אעפ"י שלא באו עדיין מותר ללבוש כלי זיין לשמור ולעשות קול בעיר כדי שלא יבואו דאין מדקדקין בפק"נ [לשון או"ז] ודין זה ארישא נמי קאי [אחרונים]:
(יז) הכל לפי הענין - היינו לפי מה שמשער כעסן ופחזותן. ודע דהיום כשבאו מהאומות שחוץ לגבולינו לשלול שלל ולבוז בז בודאי מחויבים אנו לצאת בכלי זיין אפילו על עסקי ממון וכדינא דמלכותא וכן מבואר ברוקח ואגודה דהיכא דאיכא חשש שמא יכעסו יושבי הארץ עלינו מחללין עי"ש:
שכוייח, יפה ונכון כמובןארץ השוקולד
חברים אני חוזר בי....עבד ה'.
אין שום מצווה להתגייס לשום צבא בעולם, אלא אם אתה מתגייס בשביל שם שמיים, או מצוות כיבוד הורים וכו', אבל אין שום מצווה להתגייס לשם צבא בעולם...
מבקש את סליחתכם!!
והתיחסות למקורות שכותבים הפוך? אין! כמה נח לסדר את ההלכהמישהו כל שהוא
לפי איך שרוצים לחשוב.
איזה מקורות כותבים שמצווה להתגייס?עבד ה'.
כל המקורות שהבאתי....מישהו כל שהוא
שרק לפני רגע חשבת שהם מדברים על כך שמצווה להלחם במלציה והבראתי ראיות שלא כך.
הנה שלא תתצרך לחפש...
באו נדבר מקורות.... - בית המדרש
מוזר דווקא כתוב בכל מקום צבא ... - בית המדרש
לזה אתה צריך להביא מקור - בית המדרש
ואי אפשר בלי :מישהו כל שהוא
א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים׃
אמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל הָעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹרוּ אָרוֹר ישְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' (שופטים ה, כג). וְכִי צָרִיךְ הוּא לְסִיּוּעַ. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה.
עוד אחד.מישהו כל שהוא
ציץ אליעזר יג ק
איפה כתוב להתגייס? להלחם, אין לי ספק, אבל להתגייס?עבד ה'.
נראה לי בעברית פירוש המילה להתגייסמישהו כל שהוא
ניתן לטעון שזה רק הכשר מצווה כאשר אין מלחמה בפועל , אבל ראה משנב שהבאתי שגם ההרתעה היא מצווה ומחללים עליה את השבת.
ממש לא,עבד ה'.
לא כתוב שזה מצווה, כתוב שמחללים...
^^^הָיוֹ הָיָה
צרת ה"מחקריות" הפושה, איש הישר בעיניו יעשה, בסברות כרס ורגשות לבב.
על אלה אבדה ארץ...
נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי
מה דעתכם בעניין?
לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.
אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.
בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):
א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.
ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!
ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).
יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.
חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).
המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.
והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).
המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.
שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".
דעתינו רלוונטית לדיון בסברא, אבל לא למעשההסטורי
אם אתה רוצה להתפלפל בקושיות ותירוצים - אפשר.
אבל אני לא מבין איך מאן דהו היום חושב לנהוג למעשה אחרת מכל גדולי הדורות. אתה באמת חושב שמשהו ממה שהזכרת לא היה ידוע לרמב"ם שעבר בארץ ולא חיחק, למרן הב"י שהוציא את ספריו בארץ ואסר, לכל גדולי הדורות שלא נטלו לולב בשבת?!
כן! אני בפירוש חושב שכל אחת מ3 הנקודות שציינתידורש טוב לעמי
לא היה ידוע לרמב"ם, רוב הראשונים, ורבי יוסף קארו.
מלבד העובדה שרוב מוחלט של הראשונים שדנו בסוגייה חיו בחוץ לארץ והליבון של דין לולב בארץ ישראל היה עבורם דיון תיאורטי כמו דיני שמיטה, (שאפילו לא מופיעים בטור ושולחן ערוך), אני גם חושב שרובם המוחלט של הראשונים ורבי יוסף קארו לא ידעו על מנהג ארץ ישראל בפועל, ובטח שלא העלו על דעתם שנשתרבבו בתלמוד דברי החולקים על מסקנת התלמוד עצמו.
אך גם לולא כל זאת, די עצם העובדה שכיום המרכז הברור של היהדות הוא בארץ ישראל על מנת לטעון שאין אנו בטלים כלפי בני חוץ לארץ.
ואין אנו צריכים בדווקא לקבל את עמדתם גדולי תורה בדורנו שלא מכירים בתחיית האומה, ואפילו לא מהללים את ה' על קיבוץ הגלויות והקמת המדינה. חכמים שמחמת השקפתם מבטלים מראש כל רעיון לדון מחדש בהלכה בהתאם למציאות חדשה או תגלית חדשה.
דעת כל אחד רלוונטית מאדדורש טוב לעמי
כי כל אחד בר הכי שלומד סוגייה בעיון ומשתכנע במסקנה להלכה - מותר לו (מותר זו מילה עדינה) לעשות כהבנתו. בלי קשר למה שמורים חכמי הדור. רק לאחרים אסור לו להורות אלא אם כן הגיע להוראה. (וגם אינו מורה בפני רבו).
יש להניח שהרמב"ם לא הכיר את מנהג ארץ ישראלדורש טוב לעמי
הקדום. מאחר והנוצרים ביטלו את כל מנהגי יהודי ארץ ישראל - כשטבחו בהם והחריבו את הקהילות במהלך מסע הצלב הראשון כ40 שנה לפני לידת הרמב"ם. הראב"ן הירחי (בעל ספר המנהיג) הוא הראשון היחיד עליו אני יודע שהכיר את מנהג ארץ ישראל, (שכנראה חדל מלהתקיים בפועל עשרות שנים לפני דורו, אך לא בטוח שהוא בכלל ידע זאת). המנהיג מציין את המנהג מבלי להתרגש, ולא רומז שהוא בעייתי ובטח שלא יוצא נגדו.
זה מאוד מעניין, אבל לא רלוונטי למעשההסטורי
אין לנו את מנהג ארץ ישראל הקדום (למרות שהיו יהודים מעטים בארץ ישראל כל הדורות), אנחנו נוהגים לפי מה שנהגו גדולי הדורות שלפנינו. כיוון שהארץ היא 'ארץ ליקוטאית' גם צריך לשמור על מנהגי העדות, חוץ מבדברים ספציפיים בהם יש היום מנהג אחד ברור בארץ ישראל.
במחלוקות בבלי-ירושלמי, אנחנו נוהגים לפי הבבלי, חוץ מבמקומות הספורים שמכל מיני סיבות נפסק בהם כירושלמי.
כשנזכה לבית דין אחד שמקובל על כל ישראל, הוא יהיה בית הדין הכי גדול במניין (גם אם לא בטוח בחוכמה) מכל בית דין שעמד מאז רבינא ורב אשי והם יוכלו לדון את מה ראוי לפתוח מחדש.
אתה בעצם אומר שצריך לבטל מצווה מהתורה בלי שום סיבהדורש טוב לעמי
למען ערך האחידות שלא יהיה מנהג ארץ ישראל שונה ממנהג חוץ לארץ, כמו שכתבו רש"י והרמב"ם בהסבר הסוגייה השנייה, כמוה נקטו להלכה. אך באותה נשימה אתה טוען שלכל עדה אסור לשנות ממנהגיה למרות שזה גורם לכך שתורה נעשית כהרבה יותר משתי תורות וגרוע פי אלף מחילוקי מנהגים לגבי נטילת לולב בבית בצנעה בשבת.
זה נראה לך הגיוני? אתה באמת חושב שזה רצון ה'?
אני חושב שרצון ד' עובר דרך מה שעם ישראל קיבלהסטורי
ע"י חכמי הדורות.
הנזק לקיום רצון ד' מיחידים שקמו וחשבו שהם חכמים יותר מכל גדולי הדורות שהתרכזו לתורה שבעל פה - גדול הרבה יותר.
נ.ב.
גם אתה (והירושלמי) מודה שכששבת לא ביום טוב ראשון, במקדש מבטלים מצווה מדאוריתא. כלומר אין מחלוקת על עצם הכח ביד חכמים לעקור בשוא"ת.
זה יש כח ביד 'חכמים' לבטל מצווה מהתורהדורש טוב לעמי
כשהכוונה בפשטות לסנהדרין או לפחות לחכמים סמוכים, לא אומר שיש כח ביד חכמי בבל בסוף תקופת האמוראים או לאחריה לבטל מצווה, אפילו בשב ואל תעשה, בטח שבידי חכמי דורנו אין סמכות כזאת.
מה גם שהם לא התכוונו מעולם לעקור את קיום המצווה, אלא פשוט פירשו את המשנה באופן שבהתחשב במה שאנחנו יודעים, והם לא ידעו - מתברר כמעט בוודאות כשגוי.
הייתכן לומר שאמוראים המוזכרים בירושלמי היו מעלים על דעתם ליטול לולב בשבת אם אכן כבר תיקנו שאין לעשות כן מאות שנים קודם לכך זמן קצר לאחר החורבן?
והדברים מתמיהים שבעתיים כשהסיבה שהכריחה את אותם חכמי בבל לדחוק דוחק עצום ולהעמיד אוקימתא תמוהה במשנה היא עצמה ההנחה המוטעית שלהם לפיה המנהג בפועל בארץ היה שלא ליטול לולב, כשזה פשוט לא היה נכון במציאות.
במחילה. אתה צריך לעשות שיעורי בית גדוליםקעלעברימבאר
בעצם הבנה מה זה תורה שבעל פה ועניינה
אשמח להבהרהדורש טוב לעמי
ההבנה של זה שהתורה שבעל פה זהקעלעברימבאר
מה שחכמי ישראל לכל דורותיהם מורים, ולא שהם טועים ופרשנות אישית מהגמרא היא הצודקת.
יש שרשרת מסורת פסיקת הלכה מדור לדור. אנחנו לא "קראים של הגמרא"
ואם יש טעות מה עושים?אריק מהדרום
אז הלכה כבתראי.קעלעברימבאר
גם אם מוכח שהגרסא מקורית בגמרא או ברמבם היא אחרת ממה שנפסק בשו"ע, הולכים לפי השו"ע. כי זה ההלכה שהאומה קיבלה, ודבר ה' נוכח באומה לדורותיה ולא בטקסט היבש
אתה יכול להביא מקור לדבריך המתמיהים?דורש טוב לעמי
אתה צריך להכין שיעורי בית גדולים וכואריק מהדרום
תתחיל במסכת הוריות, מסכת קצרה וחביבה על מה עושים כשהסנהדרין טועים.
אגב גם משה רבינו טעה, גם אברהם אבינו ואפילו אדם הראשון.
אני בעיקרון בצד של "ההלכה היא מה שעם ישראל קבע"טיפות של אור
ואני מוטרד מאוד מהקבוצה שלאט לאט מוציאה את עצמה מההלכה המקובלת בשאר העם (בטעמים טובים מאוד ומתוך יראת שמים). יש גבול איפושהו שמסוכן לעבור (בוא אליי במקלך ותרמילך, רסג ובן מאיר, וכו'. אולי באמת הלוח הוא הגבול)
רק שלפעמים עם ישראל מחליט לשנות את ההלכה בעקבות ספרים חדשים שנמצאו בגניזות, או גירסאות מדויקות שנמצאות, או מחקרים על המציאות
וזו בדיוק הדרך בה דברים משתנים - רבנים מפרסמים מאמרים ואנשים דנים על הדברים. לכן בעיניי בהחלט יש ערך לדיון... ככה יוחלט האם בסוף השינוי יתקבל (ואז יפסקו ככה) או שלא
אז חזרנו לזה שאתה מבין יותר טוב מהרמב"ם, ממרןהסטורי
הבית יוסף ומכל מסורת הפסיקה ללא עוררין לפחות שמונה מאות שנה. עם זה אין לי איך להתמודד
אני עפר ואפר כלפי הראשונים, בטח שלא חכם מהםדורש טוב לעמי
אבל אני הקטן נאחז בשיפולי גלימתם של חכמים מובהקים כמו הרב ישראל אריאל והרב אליהו ובר ואחרים שפשוט יודעים דברים שהראשונים לא ידעו, ובלי קשר לכך, גם חיים בדור בו הנימוק לבטל מצווה מהתורה רק עבור השוואת דינם של בני ארץ ישראל לבני חוץ לארץ פשוט לא מחזיק מים.
אני משוכנע שאם הרמב"ם ורבי יוסף קארו היו חיםי היום, הם היו פוסקים ליטול לולב בשבת. כך שהדמגוגיה שלך היא לא רלוונטית.
עם כל הכבוד, באמת, לשני הרבנים שהזכרתהסטורי
העגונות בדור הזה לא מגיעות אליהם. אם כל כך פשוט שמרן הבית יוסף היה מורה אחרת כיום - כנראה שכל גדולי הדור, (או לפחות מישהו מהם...) היה מורה כך.
המאמר של יואל אליצור מדבר על מצב שבו רוב עם ישראל בארץ - זה עדיין לא המצב וגם הוא מביא ביושר שארבעה מחמישה פוסקים שהוא שאל, אסרו לחלוטין והחמישי הסכים להגיד משהו מסוייג שמי שיעשה לא עובר איסור.
בדברי לא היתה שום דמגוגיה, רק תיאור מציאות.
עובדתית הרב דב ליאור רק כתב לו יישר כחדורש טוב לעמי
על זיכוי הרבים. ושתיקתו רועמת באזניי.
הרב רבינוביץ' אמר שאין שום איסור ליטול לולב שבת בצנעה.
ומשלושת הרבנים האחרים לא היו לי שום ציפיות מלכתחילה, ושלא תטעה אני מכבד את תורתם מאד.
הרב יצחק יוסף שאמר למשל שלא מעניינות אותו הגרסאות המדוייקות ברמב"ם, ומה שקובע להלכה הן הגרסאות המשובשות שהפוסקים ייחסו בשגגה לרמב"ם. (לא בסוגייה הזאת, אלא כעיקרון מנחה).
והרב קנייבסקי והרב זילברשטיין הם נציגי גישת החזון איש, לפיה קרה איזשהו קסם עם חתימת התלמוד וש'אלפיים שנות תורה' תמו בדיוק אז, ומאז אין לחכמי ישראל שום אמירה בכל מה שנוגע ליישוב התורה עם המציאות.
ובנוסף, לפי דעתו של החזון איש כל כתבי הראשונים, וגרסאות מדוייקות שהתגלו בדור אחרון אין בהם שום ערך הלכה למעשה. אשרינו שזכינו לחפץ חיים ולרב עובדיה שגישתם היתה הפוכה מזו של החזון איש.
הציבור הציוני-תורני צריך להשתחרר מהתפיסה לפיה בכל ענייני הלכה אפשר לקבל ללא ערעור את עמדת של רבנים חרדים, ושהמחלוקות בענייני השקפה הן נושא נפרד.
תקרא שוב. הרב ליאור דחה את דבריו מכל וכלהסטורי
ודי רמז לו שאפילו רוב טכני לא יספיק, אלא שהדברים שתלויים ברוב צריכים בית דין...
וכן, הוא כתב את זה בצורה מכבדת וגם אמר שכוייח על הבירור...
במחילה, קרא שובדורש טוב לעמי
הרב ליאור, מלבד יישר כח על זיכיי הרבים, לא התייחס כלל לעצם הדיון בעניין מצוות לולב ביום הראשון בכל הארץ, רק כתב שהנושא של רוב יושבחה עליה לא משליך על תוקף מצוות לולב במקדש בשאר הימים.
אז אתה לא יודע לקרוא, במחילההסטוריאחרונה
הדברים של הרב ליאור, הם בדיוק הדרך לכבד, אך להבהיר שאינו מסכים.
אני יודע שכינה לא נוצרת מזיעהאריק מהדרום
אני יודע שהזיתים שנמצאו במצדה ובפרמידות הם פחות מחצי ביצה.
אני יודע שנמצאו קונכיות של ארגמון קהה קוצים בארץ מנוקבות בדיוק במקום שבו מוציאים את דם התכלת וזה בסבירות מאוד גבוהה בתכלת המקראית.
אני יודע שנמצאו חריטות של המנורה בעיר העתיקה בבתי כהנים הקדומים והנורה נראיתשם מעוגלת כמו בשער טיטוס ולא ישרה.
אין מה לעשות איתי.
מי ביטל אגב באמת את תקיעת שופר בשבת,קעלעברימבאר
סנהדרין או חכמי בבל. ואיך באמת לחכמי בבל יש כוח לבטל עשה?
ברור שהסנהדרין הם שביטלודורש טוב לעמי
כל המצבים בהם כתוב במשנה שלא תוקעים בשבת והדין שלא נוטלים לולב בחול המועד בשבת במקדש הם תקנה מפורשת של הסנהדרין.
אז מה השאלה? לסנהדרין יש סמכות לבטלקעלעברימבאר
אני לא דן לגבי מה ששנינו שהסנהדרין תיקנו, אלא לגבידורש טוב לעמי
מצווה מאד מסויימת לגביה אני משוכנע שהסנהדרין לא תיקנו לבטלה. נטילת לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת. ועל מנת שלא להיכנס לפינה - הבה נדון כרגע רק לגבי הדין בארץ ישראל.
אני לא מכיר את הסוגיא אני שואל רק על הטקסט שכתבת125690
אם הבנתי נכון את הכוונה, המנהג בארץ ישראל הוא לא דין יחודי לארץ ישראל אלא המנהג שנהג בה במציאות. אם זה נכון, החשיבות של היהדות בארת ישראל כיום לא מאוד רלוונטי לסוגיא. אם הבנתי לא נכון אשמח שתתקן אותי (הייתי גם קורא את המאמר אבל אני בפיגור לא קטן בסדר צהריים)
ברור היה לגמרא שבחוץ לארץ לא נוטלים לולב בשבתדורש טוב לעמי
משום שלא היו בקיאים בקביעות החודש. אז כנראה שלא הבנת אותי נכון. כי אכן לטענתי כעיקרון יש דין שונה לארץ ישראל ולחוץ לארץ. (יש מקום לדון ולומר שהיום גם בחו"ל הדין השתנה, והיו גם ראשונים כמו ר' אברהם בן משה ממונייטו שסברו שכיום, שאין ספק לגבי קביעות החודש יש ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת גם בחו"ל. ונהגו כן בפועל בצרפת, כמובא במסמך המקושר, אך לא על שיטה זו אני מתבסס).
כמה דבריםצע
יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?
אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..
יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?
שנה טובה לכולםטיפות של אור
לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים
קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי
גמר חתימה טובה לכולם
שנה טובה 
קעלעברימבאראחרונה
גמר חתימה טובה
להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי
מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?
צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?
לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...
אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת
תשובב אחרת
יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!
חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי
אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.
גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי
ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.
תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
וואי מענייןטיפות של אור
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר
ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות
יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור
שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'
(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')
"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"
לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.
אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.
ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.
ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה
דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד
ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?
לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר
של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.
כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.
ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?
ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה
לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד
דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.
בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?
המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר
על שום ערך מערכי יוון.
לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.
משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.
כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.
שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.
ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים
מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד
מתחלק לשניים:קעלעברימבאר
א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי
ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.
(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)
מענייןארץ השוקולד
א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.
ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.
ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.
אז:קעלעברימבאר
א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.
ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.
ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי
מענייןארץ השוקולד
א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.
ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.
ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.
אז:קעלעברימבאר
א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.
ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.
לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים
בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.
ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק
יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד
א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.
ב. טענה מעניינת.
ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.
אזקעלעברימבאראחרונה
א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).
ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.
ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אור
"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג
גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
ישר כח. תודה👍פתית שלג
שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד
של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.
אתה יודע אם הוא צודק בכך?
עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר
תן הפניה בבקשהארץ השוקולד
כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל
אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות
ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.
סתם, אנקדוטה מעניינת.
מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך
אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:
ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית
כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:
חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
איפה אפשרפצל"פ
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי
אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
אז לאהסטורי
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.
עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי
לערוך ולהוציא אותה.
מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
אגב יש גם את ג..חזק וברוך
מה?פצל"פ
חלק גחזק וברוך
ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה
זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)