חיסון שעלת-בעד ונגדבציפייה דרוכה
נגד, גם לא עשיתימתביישת_אנונימ
לא נוסה???תיתי2
מתחסנת, ברור
מכירה כמה תינוקות שהיו בסכנת חיים בגלל המחלה הזו. אפשר למנוע אותה.
זה חיסון שלא נוסה על נשים בהריון ועובריםמתביישת_אנונימ
זה שהם מחזיקים עד גיל חודשיים, לא קשור למציאות.
זה שבגיל חודשיים הוא מקבל חיסון, זה נכון (אם את מאשרת) אבל האם יפתח נוגדנים בכלל? האם יפתח נוגדנים ברמה מספיקה?
האם ייפגע מהחיסון? אין מחקרי בטיחות נאותים
האם את תיפגעי מהחיסון ? החיסון לא נבדק על נשים בהריון
והחיסון הזה, כמו כל החיסונים, לא נבדק אם הוא מסרטן !
קצת מוזר לומר זאת אם מיליארדי נשים כבר התחסנותיתי2
אני גם תוהה לגבי אמינות המידע שלך, האם אכן לא נוסה.
..מתביישת_אנונימ
חיסון שעלת לא מונע העברה והדבקה של החיידק.
מחקר לדוגמא שמצביע על חוסר יעילות: 90% ממקרי השעלת בגילאי חודשיים עד שנה היו מחוסנים ב-DTaP
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24216286
בעלון של החיסון נכתב שהוא לא נבדק על נשים בהריון. מה שאומר שאנחנו הנשים אלה שהצטרפו לניסוי, אבל זה ניסוי.
כל מי שחוסן ו"הכל בסדר" - החיסון הזה לא נבדק לטווח ארוך. אין לדעת אם יהיו נזקים עתידיים לילדים/אנשים שחוסנו בתור עוברים, וגם אם יהיו, אף אחד לא ידע לקשר ביניהם
אני חושבת שהחיסון מיועד בשביל הסכנה שבמחלה לתינוק שרק נולדרקלתשוהנ
ולא בשביל הגנה לכל החיים
תשמעי...מתביישת_אנונימ
הלוואיYaelL
וויטמין c היה תרופה להכל כמו שמתנגדי החיסון נוטים לחשוב. יש להם מן תאוריה של עולם אוטופי כזה, שהגוף יכול להגן על עצמו מכל מחלה, שמחלות מפעם היו בגלל תזונה וצפיפות וכיום אין מחלות.. שרק תקחו ויטמין סי ותנצלו מהכל. הלוואי שכל זה היה נכון.
אין מה לקרוא ולהתווכח איתך על המקורות שלך, קבוצות הפייסבוק של מתנגדי החיסונים מלאים ב"מקורות" כאלה, הרי בואי, זה לא שאת מצאת את זה בעצמך. (למרות שטענה שמי שעד חיסונים הם אלה שהולכים אחרי העדר והמתנגדים נורא פתוחים מחשבתית, אנטליגנטים ורק הם יודעים לקרוא מאמרים). ולדעתי הטענות האלה ממש לא רלוונטיות. כי עדיין גם אם נניח שלא בדקו על נשים בהריון או לא זוכרת מה עוד היה כתוב שם, עדיין הסיכון לשעלת (או כל מחלה אחרת שיש כנגדה חיסון) הוא אמיתי ומוחשי והסיכון לנזק משמעותי מחיסונים הוא מזערי אם בכלל קיים. וגם אם לא מגן ב100%- הסטטיסטיקה לא משנה למי שנדבק במחלה. ולבוא עם כל מיני טענות כנגד החיסון כסיבה שלא להתחסן- סליחה אבל זה ממש לא נותן שום פתרון כי מי שלא מתחסן אז יופי הוא ניצל מהסיכון לפגיעה תאורתית מחיסון אבל מה יגן עליו ממחלות? אפילו אם זו הגנה חלקית בחלק מהחיסונים, זה עדיף מ0 הגנה, לא? לא נתתם פתרון, וויטמין c זה לא פתרון לשום דבר חוץ מצפדת.
אין לוויטמין סי ולו מחקר אחד שמוכיח יעילות לכלוםמיואשת******
מוזמנת לבדוק.
זה ויטמין נחמד וטוב ולא מזיק. (בעיקר לכיס של היצרנים, לידדיעת מתנגדי חיסונים על בסיס מחקרים מוטים ממניע כספי, גם תעשיית הויטמינים עושה ימבה כסף)
הוא לא מוכח לכלום. למרות שעשו עליו המוווןןן מחקרים בתקווה להוכיח משהו, לא קרה.
זה לא נכוןבת 30
נכון מאודרויטל.
קראתי על זה המון בתחילת הקורונהמיואשת******
ולא מצאתי שום דבר מוכח חד משמעי. כל מיני אולי, כדאי להמשיך לחקור, וכאלו. שום דבר מוכח ממש
כן צריךשירוש16
השאלה אם צריך לקחת צוסף למרות רמות תקינות בגוף.
בזה הרופאים לא ממליצים לקחת תוסף
בכל אופןבת 30
ואני יודעת שאם הילדים שלי מקבלים 500 מ''ג ביום זה מונע נזלת בחורף...
וכשיש כבר נזלת כי אמא שלהם לא הגיעה לחנות, אז תוך שבוע ממתי שמתחילים שוב לקבל, הנזלת ובשיעול נעלמים.
אז הוכח, לא הוכח. אצלי בבית זה הוכח חד משמעית...
מיואשת******
אבל ויטמין סי לא מזיק, לבריאות!
ועוד משומיואשת******
מה שהכי עוזר אצלי למנוע צינון ושאר תופעות זה להימנע משיער רטוב. חייבים אצלינו לייבש אחרי המקלחת את הקרקפת. השיער הארוך בגב לא חשוב, אבל הקרקפת חייבת להיות מיובשת באופן סביר. כשמקפידים על זה זה ממש עושה פלאים. חורך בריא! ❤️
וואלהבת 30
והאמת שלא ראיתי קשר בין חפיפה להצטננות.
ואגב, אצלי נזלת ושיעול ממש לא נעלם מעצמו אחרי שבוע...יכול גם להימשך חודש ולהתפתח לדברים גרועים יותר. אז בהחלט הויטמין עוזר בזה.
זה לא החפיפה זה לישון עם שיער רטובמיואשת******

אף פעם לא נמשך לנו צינון יותר משבוע, אולי אנחנו ״c-ים״ באופן טבעי 😁
אהההבת 30
בתור אחת שמקפידה על תוספת של ויטמין C-אמהלה
גם אני ראיתי תוצאות מוכחות בשטח על ילדי הפרטיים ועלי, שכל עוד מקפידים על לקיחת ויטמין C הם ב"ה חולים פחות במחלות חורף. וגם כאשר הם כן נדבקים- אני מכפילה את הכמות והם ב"ה מתאוששים יפה ובד"כ זה לא נגרר לדלקות אוזניים וגרון.
אבל
ויטמין C לא מונע שעלת וגם לא מטפל בה! מנסיון אישי!
לא מונע קורונה
לא מונע פוליו
לא מונע חצבת
ואני בהחלט מתחסנת ומחסנת את ילדיי בכל החיסונים, בזמנם!!! (מלבד שפעת)
וכמובן שלוקחת אחריות מלאה על התינוק ולכן מתחסנת לשעלת לפני הלידה
לא אמרתי את כל מה שכתבת...בת 30
אני גם מחסנת לכל המחלות האלה, רק לא בלו''ז של טיפת חלב.
רק שכ''כ הרבה אני שומעת שויטמין c לא הוכח כיעיל או כמונע או מטפל בצינונים וכד', ומצד שני אני יודעת על הילדים שלי ואני שומעת על הרבה אמהות שמעידות שזה כן משפיע.
אגב, זה באמת מעניןבת 30
עשו על זה פעם מחקר?
לקחו כך וכך ילדים, נתנו להם את מקסימום מינון הויטמין האפשרי עבורם וחשפו אותם לחצבת באופן ישיר?
וואלה, לא נראה לי.
אז בינתיים א''א להגיד בוודאות שויטמין c לא מונע חצבת או פוליו.
צריך לבצע מחקר כדי להגיד כזה דבר בוודאות!!
לא עושים כאלה מחקריםשירוש16
במחקרים שכן נעשו על חצבת מצאו שויטמין A עוזר בהחלמה אבל לא מצאו קורולציה לויטמין C.
אז למה לעשות מחקר נוסף?
בכלל, במחקר תצפיתני לא מדביקים בפועל אנשים אלא עושה אנליזה של החומר הקיים.
המחקר שאת מציאה זה ניסיון בבני אדם.
נכוןבת 30
ה' ישמור!מ.א.
שיטות מחקר זה תחום רחב ומרתק. יש דרכים הרבה יותר מוסריות לבדוק אם ויטמין c מגן מחצבת.
את מוזמנת לחפש ב-google scholar ולבדוק אם עשו מחקרים כאלה (אני ממש ממש לא ממליצה להסיק מסקנות למעשה על סמך קריאת מאמרים, כי הערכת אמינות וחוזק של מחקר זה עוד תחום רחב ומרתק, שצריך להבין בו. החיפוש כן מאפשר לדעת אם מחקר כזה נעשה בכלל.)
את מבינה שכתבתי את זהבת 30
אגב, אני כן הייתי מוכנה לחשוף ילד מגיל חמש ומעלה לחצבת.
אחרי שקראתי המון על המחלה הזאת, אני ממש לא מפחדת ממנה.
העניין הוא שכן עושים מחקרים מעולים, רק לא בדרך שהצעת.מ.א.
אז את כנראהשירוש16
מכירהבת 30
מכירה את הטיפול בויטמין A, שמומלץ ע''י ארגון הבריאות, ומונע את סיבוכי המחלה?
יודעת שלמרות שזאת המלצה רשמית לא נותנים בבתי חולים בארץ לא נותנים את הויטמין?
האמת, אתן קצת מצחיקות אותי.
אתן יוצאות מנקודת הנחה שאני פשוט לא יודעת כלום ולא מבינה כלום ולכן חושבת מה שאני חושבת.
בכלל, זאת נקודת ההנחה לגבי כל מי שחושב אחרת.
הבעיה היא שזה לא נכון.
בטח שלא לגבי.
מניחה שיש כאלה שזה נכון לגביהם, בדיוק כמו שיש הרבה אמהות שהן בעד חיסונים באופן גורף מבלי אפילו לדעת איזה חיסון הילד שלהם קיבל אתמול. מכירה כאלה.
אבל מה שהכי מפריע לי זה הזלזול.
ההרגשה שכל האמת נמצאת בצד אחד.
כאילו הנושאים האלה הם לא מורכבים, כאילו הכל שחור לבן, אמת ושקר.
אני טוענת כל הזמן שיש כאן מורכבות מאוד מסובכת. אני לא טוענת שאסור לחסן, אני לא אומרת שחיסונים הם תמצית הרוע בעולם.
אני אומרת הרבה דברים אחרים אבל לא את זה.
לפעמים מצליח להתפתח כאן דיון נורמלי וענייני.
לפעמים לא. וחבל.
את עדייןשירוש16
גם אם לוקחים ויטמין A
אגב, ויטמין A לא ניתן למניעת חצבת אלא כטיפול. בכל המחלקות.
לא יודעת איפה ראית שלא. בבי"ח ממשלתי זאת ההוררה
כתבתי לך שאני מכירהבת 30
אני לא יודעת מה איתך.מ.א.
מסקרנות פתחתי את ההמלצות במקור.
הקשר בין ההמלצות האמיתיות לבין ההמלצות של מתנגדי החיסונים שראיתי קלוש מאוד עד לא קיים.
(אגב, למיטב זכרוני כן נותנים בבתי חולים בישראל ויטמין A כשזה תואם את הפרוטוקול של WHO, פשוט לא תמיד זה נצרך.)
אז זה לא אישי כלפייך, אני לא זוכרת מה את כתבת ומה כתבו אחרות. באופן כללי, כשכל טענה שאני מנסה לבדוק מתגלה כטעות בדרך זו או אחרת, אני חשדנית מאוד לגבי מכלול הטענות.
ועוד דבר אחדבת 30
אם יש הורים שחשבו ובדקו ונותנים את כללללל החיסונים בסל לילדים שלהם'- סבבה. זאת החלטה מושכלת. הם מכירים את הסיכונים הקיימים (אל תספרו לי שאין בכלל סיכונים...לא סתם יש בארה''ב בית משפט לענייני חיסונים שמשלם הון כל שנה להורים לילדים שנפגעו) וכך החליטו.
ומהצד השני, אני גם מכירה הורים שלא בדקו ולא כלום ורק אומרים ''חיסונים זה מסוכן'' בלי להסתמך על שום התייעצות או בדיקה ולכן לא מחסנים. בעיני גם זה לא נכון!! זאת לא החלטה מושכלת.
ולכן אני טוענת שאפשר למצוא את שביל הזהב. ששגרת החיסונים היא לא קודש קודשים. שלא יתכן ששגרת חיסונים אחת תתאים לכל תינוק ברחבי העולם. שמותר גם להסתכל מה עושים במדינות אחרות , מפותחות לא פחות מישראל, וללמוד מהן.
מותר להפעיל חוש ביקורת.
הסיבה העיקרית היא- כי זה קריטי עבור הילדים שלי.
זה לא דיון תיאורטי מטופש האם כדור הארץ עגול או שטוח.
זה מעשי מאוד מאוד לחיי הילדים שלי!! ולבריאותם עכשיו ולכל חייהם.
וכן, אני רוצה חד משמעית לדעת מה מזריקים להם, האם זה מספיק מוצדק והאם זה בטוח.
זכותי המלאה לבדוק ככל יכולתי ולהחליט החלטות בעצמי, מבלי שיכפישו אותי או שיקטלגו אותי בתור מסכנת הציבור וכד'.
העניין הוא שאין לנו כלים מספיק טובים בשביל זה.מ.א.
אני לא מחסנת בגלל הידע שיש לי, אני מחסנת כי בקרב אנשי המקצוע, שלמדו איך להסיק מסקנות מהמידע הקיים, יש קונצנזוס מאוד רחב לגבי הצורך להתחסן.
(לגבי הערעורים שיש על אנשי המקצוע - אם אפילו אני, עם מעט הידע שיש לי, מזהה טעויות גסות אצל המערערים, אני לא רואה סיבה לחשוב שהם יודעים יותר טוב מכולם.)
גישה מעניינתשירוש16
אגב, מה ההבדל ביו הנושא הזה לאנטיביוטיקה? למתן משככי כאבים? לבדיקות בהריון? לבדיקות לגילוי מוקדם? לניתוחים?
האם את סומכת על מקורות מידע מהימנים שאכן ניתן לסמוך עליהם והאם את יודעת כיצד להסיק מסקנות מתוך אותם מאמרים בצורה נכונה ובטוחה.
כדי לדעת כיצד לקרוא מאמר בצורה ביקורתית ולהפיק ממנו את המידע הנכון לוקח שנים של למידה ולא מעט קורסים בנושא.
תשמעיבת 30
בטח לא היום בעידן האינטרנט.
הדיון הזה מעייף אותי. זאת האמת.
ביקשתי ממך מחקר אחד. אחד. שמראה מבחן בטיחות לחיסון מחומש למשל, שנעשה כנגד פלצבו בלבד, ולא קיבלתי.
את אומרת ''קיים''.
אז להאמין לך שקיים?
על סמך מה?
לא, אני לא סומכת על כל פיפס שאני שומעת. ואני לא מאמינה לכל סרטון ביוטיוב.
הכל בסדר.
יש לי מעט שכל בקודקודי כדי להבחין בין מישהו שרוט לבין דברים שיש בהם טעם.
יש לי מספיק אינטליגנציה כדי להבין מתי מחקר הוא סביר ומתי הוא הזוי.
לא מוכנה לקבל את זה?
לא חייבת.
אבל לבוא ולחשוב שכל האינפורמציה האמיתית הבלעדית נמצאת רק אצל x, זאת טעות עקרונית. בכל תחום.
ואם מענין אותך, את ההנחיה הראשונה לפצל ולדחות חיסון קיבלתי לא פחות ולא יותר מאשר רופאת משפחה ותיקה מאוד, שהייתה רופאת המשפחה שלי ושל כל האחים שלי ושל כל ילדי האיזור שבו גדלתי.
היא ידועה כרופאה מקצועית מאוד ובעלה ז''ל היה רופא בכיר באחד מבתי החולים בירושלים.
וזה המשפט שהיא אמרה לי כשהתייעצתי איתה אחרי הלידה הראשונה שלי: ''היום נותנים יותר מידי חיסונים. יותר מידי. את יכולה לוותר על חלק. אבל על א,ב,ג, אל תוותרי כי זה חשוב''.
ומאז- קראתי עוד המון חומר. מכל כיוון אפשרי. מכל צדדי הדיון.
את רוצה להגיד שאין רופאים שחושבים אחרת?
תגידי. את טועה.
הרופאה הנ''ל היא לא היחידה. אני מכירה עוד 2 לפחות.
את רוצה להגיד שאין לי שום דרך להבין כלום ואין לי יכולת להבחין בין אמת לשטות?
תגידי.
גם בזה את טועה. כי את לא מכירה אותי.
כמובן יכול להיות שאטעה לפעמים, אבל גם רופאים טועים לפעמים...
בקיצור, בואי נשים סוף לדיון הזה. כי הוא לא הולך לשום מקום.
לך אין אמון בי
ולי אין אמון מלא בעולם שאת מייצגת.
אני רק מחכה למחקר ההוא.
רק מתקנתשירוש16
מאגר מידע מלא במחקרים על אינסוף נושאים. כולל חיסונים.
אני לא טוענת שאין לך אינטלגנציה.
אני פשוט חושבת שהבנת מחקר והסקנת מסקנות זה מיומנות נרכשת שצריך ללמוד אותה ולא להסתמך על השכל הישר.
את יכולה לפתוח ספר גמרא וללמוד ולהסקיר מסקנות בעצמך. מאמינה שיהיה קצת מאתגר אבל תצליחי להבין וללמוד. הבעיה שאי אפשר ללמוד גמרא בלי פשט ודרש ומישהו שלמד מרבותיו שילמד אותך.
תשאלי את בעלך, אי אפשר לפתוח גמרא ולהבין ממנה למעשה מה לעשות.
1. כי רוב הגמרא זה התפלפלות ולא הלכה למעשה.
2. צריך ללמוד איך ללמוד את הגמרא. איפה לשים את הניקוד ואת הפסיק במקום הנכון כדי ללמוד בצורה הנכונה.
כך גם במחקרים.
אך יכולה לקחת מאמר לידיך ולקרוא ומעט אתגר גם להבין ולהסיק מסקנות מעניינות.
אבל זה דומה ליהודי שלא מבין בלימוד מנסה לחיות על פי קריאת הגמרא.
צריך ללמוד איך לקרוא מאמרים.
רוב המאמרים נכתבים כדי להעלות השערות ולא כדי להסיק מסקנות, בוודאי לא חד משמעיות.
בכילים שיש לך את מסיקה מסקנות מאוד מעניינות.
אבל תני לי להניח שהיכולת שלך לקרוא מאמר ולהסיק ממנו את המסקנות הנכונות ישתפר אחרי שתלמדי סטטיסטיקה, ביקורת מאמרים, כתיבה אקדמאית וכתיבת סמינריון.
בהצלחה
סיימתי את הדיון בפורום בבחינתי
נשמהבת 30
למדתי באוניברסיטה
סטטיסטיקה
כתיבה אקדמית
כתבתי כמה סמינריונים נחמדים
וקראתי מאות מאמרים.
תודה.
מעניין.
לא את ולא יעל הפניתן אותי למחקר שביקשתי. אם אתן כ''כ בקיאות בתחום, וקיימים מחקרים כאלה, זאת לא אמורה להיות בעיה עבורכן. br />
בינתייםYaelL
לא מצאתי מחקרים בדיוק כמו שעליהם שאלת, אשתדל להמשיך לחפש, פשוט זה לוקח זמן.. אבל ניסויים כאלה נדרשים כדי לאשר חיסונים ולכן בטוח קיימים, יכול להיות שלא פורסמו כמאמרים.
רק רציתי להוסיף בנוגע לנושא הדיווח- מבדיקה באתר של משרד הבריאות עולה שלא צריך להיות רופא כדי לדווח על תופעות לוואי. גם הציבור הרחב יכול. כך שאת לא צריכה לבנות על הרופא שיעשה את זה, אם נתקלת בתופעה שנראית לך קשורה,דווחי.
אם תמצאיבת 30
חיסון הקורונה של פייזר, שפורסם כעת, הוא הראשון שבו הבטיחות נבדקה מול פלצבו, וזה בזכות לחץ מצד גופים שונים
מתחברת ממשציפאלקס
מסכימה ומחזקת את בת 30.
פשוט תבדקו ותחשבו מה מתאים.
ניסו לשכנע אותי להוסיף חיסון לילדיי בגלל מאפיין משפחתי, וכאשר טיפה שאלתי ובינתיים, גיליתי שאין צורך בכלל בכלל... וזה פשוט חלק מהפרוטקול.
האחיות באות בתפקיד חשוב מאוד, אבל אין להם את הזמן והיכולת לבנות תכנית ייחודית עבור כל משפחה, וכאן נכנס תפקידינו כהורים.
אנחנו מפצלים ודוחים חיסונים, ועל מעט גם מוותרים, והכל תוך ייעוץ ומחשבה יחד עם אחות טיפת חלב ועם רופאים.
אני מכירה מקרוב, ילדים שנפגעו קשות מחיסונים שהיו בהם בעיות, ואמנם עברו עשרות שנים מאז החיסון הזה, שכמובן הושמד מיידית כשהבינו שהוא פגום, אבל זה מחזק את הצורך, פשוט לחשוב ולהיזהר.
יש הרבה לא ידוע.
כמו שאמר לי נוירולוג בכיר-יתכן וחיסונים גורמים להופעת בעיות שונות, אבל הוא גם מציל חיים.
אז לא לבטל חיסונים, פשוט לחשוב, ולהקשיב גם למי שלא חושב כמוך, אולי תלמד ככה משהו חדש.
שלא לדבר על ורטיגושלומצ'
אתם לא רוצים אצלכם את הרעה החולה הזאת.
אז יכול להיות שיש להם מחסוראנייי88
לא מכירה מחקרים כאלה,באורות
^^ נכון.באורות
הנתונים שהבאת, גם אם הם נכונים, הם לא הנתונים החשוביםמ.א.
זו דוגמה מצוינת למניפולציות של מתנגדי חיסונים.
לא הבנתי מה כתבתבת 30
אין בזה כדי להעיד על יעילות החיסון?????
לא.מ.א.
100 אנשים התחסנו, 1 לא.
כולם נחשפו לחולי שעלת.
9 מחוסנים והאחד שלא מחוסן חלו.
90% מהחולים (9 מתוך 10) היו מחוסנים.
מזעזע, לא?
לא.
היעילות של החיסון היא 91%, שזה מעולה.
כמובן אלה מספרים מומצאים, רק בשביל להמחיש שאחוז המחוסנים מתוך החולים לא רלוונטי.
באופן דומה, אחוז החגורים מבין ההרוגים בתאונות דרכים גבוה. זה אומר שחגורות לא מועילות?
זה מעניןבת 30
א.בשעלת אנחנו גם יודעים שמחוסן יכול להדביק בלי לחלות.
ב. בהמחשה שלך כולם נחשפו לשעלת. במציאות שלנו, ממש ממש לא כולם נחשפים לשעלת. כדי להגיד שההמחשה שלך מדויקת צריך לבדוק מה קורה אם מאה אחוז של הילדים נחשפים לשעלת.
ואם מאה אחוז נחשפים, אני בטוחה שהנתונים של ההדבקה והתחלואה היו הרבה הרבה הרבה יותר גבוהים מעכשיו.
לגבי ב - כמובן.מ.א.
לגבי א - למיטב ידיעתי זו רק השערה. בכל מקרה גם מי שלא מתחסן מדבק בשלב הא-סימפטומטי, כך שזה לא שמפסידים משהו בחיסון.
בתכל'ס - בהשוואה בין אוכלוסיות מחוסנות ללא מחוסנות רואים בצורה ברורה שהחיסון מוריד תחלואה ומציל חיים של תינוקות.
בוודאי שיש קשרבת 30
נניח, חיסון חצבת שניתן בשתי מנות, הוא יעיל ב97%.
זה אומר שמתוך מאה ילדים שיחשפו, שלושה ידבקו למרות שהם מחוסנים.
חיסון אחר- שהוא לצורך הענין יעיל ב100%, אם כולם יתחסנו ויחשפו, אף.אחד לא ידבק.
אז בטח שיש קשר בין יעילות חיסון לבין כמה מחוסנים שיחלו.
ככל שהחיסון יעיל יותר, כך פחות מחוסנים יחלו.
ברור. אבלמ.א.
הוא רק אומר שזה לא 100% (ואין חיסון שטוענים שהוא 100%, זה לא חידוש).
הוא לא אומר אם היעילות היא 52% או 97%.
לכן להביא את הנתון הזה בתור הוכחה לחוסר יעילות של חיסון זו הטעיה - זה יוצר רושם לא נכון כאילו היעילות נמוכה, כשלמעשה זה לא אומר אם היא נמוכה או גבוהה, רק שהיא לא 100%.
זה כמו שאלות לוגיקה של פסיכומטרי...מ.א.
אם אחוז המחוסנים מבין החולים גבוה ודאי שהיעילות נמוכה - לא נכון.
זה מבלבל, ובדיוק את הבלבול הזה מנצלים מתנגדי החיסונים (אולי במודע ואולי כי הם עצמם טועים בזה).
סליחה שאני יוצאת תוקפנית, אבל מתביישת שייכתציפיה.
זו קהילה של אנשים שמתנגדים לחיסונים על בסיס עובדות הזויות שלא הוכחו במחקרים של שנים רבות, או שהוכח שהטענות שגויות.
אז אני ממש מצטערת, אבל לטעמי בנושאים של חיסונים כדאי פחות לשמוע לה.
חוץ ממה שכתבת, לא העלית טענה נגדית המבטלת את דבריימתביישת_אנונימ
סליחה, אבל אם הייתי במקומך הייתי מקשיבה לא רק לכן. הקב"ה ברא אותנו עם מערכת חכמה מאוד. לא עם אקמול ביד אחת ומזרק לחיסון ביד השניה.
מערכת חכמה, אבל חבל שהגוף שלנוציפיה.
בישול של אוכל. מחלות (אבעבועות שחורות, דבר).
ואני מצטערת, אבל זה באמת לא דיון שאני רוצה לקחת בו חלק. כתבתי בשביל שאר הנשים שקוראות פה.
ועם המערכת החכמה הזואנייי88
כי ערך חיח האדם אצלנו עולה עשרות מונים על הכל!
אוליבת 30
לא סתם ממליצים עכשיו לקחת ויטמין די.
כי גילו שלאחוזים גבוהים מהחולים שחלו קשה או שמתו לא היה מספיק ויטמין די
ואני אכן נותנת ולוקחת ויטמין דיאנייי88
כי את שומעת על עוד ועוד צשפחות עם מספר נפטרים וחולים בתחלואה קשה.
ועדין- גם בעבר עם האוכל הלא מתועש. וקרוב יותר לטבע. היו מגיפות הרבה הרבה יותר קשות....
אז לבטל ככה את החיסונים זה הכי קל.
אהל הילדים הלא מחוסנים לרוב מקבלים את חסינות העדר בזכותי ובזכות הרוב השפוי במדינת ישראל שכן מתחסן!!
גם אני.בת 30
לא כל חיסון נותן את האפקט, גם אם יש אחוזי התחסנות גבוהים.
חיסון חצבת למשל, לא יוצר את האפקט, אולי כי הוא לא יעיל במאה אחוז, או אולי בגלל שגילו מוטציה של הנגיף שלא מתחשב החיסון.
חיסון אדמת דווקא כן גילו שיצר חיסון עדר במדינות מסוימות.
ולסיום, זה לא הוגן ולא הגון לכתוב שאת שפויה בניגוד למי שפועל אחרת ממך, ולכן את מניחה שהוא לא שפוי.
מעולם לא נבדקתי, אבל אף פעם לא חשדו בי שאני לא שפויה.
אז בבקשה, זהירות במילים
לא רשמתי שאני שפויה לזה אין עדין הוכחה וזה לא בטוחאנייי88
אבל האמת שאם ירדו אחוזי ההתחסנות ויהיה התפרצויות של מחלות אני בעד כמו בצרפת לא להכניס לבתי הספר וגני ילדים מי שלא מחוסן!!
זה לא קשורבת 30
יהיו גנים לילדים מחוסנים וגנים לילדים שלא. יופי.
הענין זה ייחוס השפיות למי שמאמין כמוך וממילא ייחוס ההפך למי שלא
מדייקתשירוש16
ישנה אוכלוסיה שלא יכולה להתחסן מסיבות שונות: גיל, מערכת חיסונית לקויה ועוד.
כשמוסיפים להם את המתנגדי החיסונים ומרחיבים את מעגל הלא מתחסנים אכן יעילות החסינות עדר נפגעת.
שוב, את מעלה את הנושא שחיסונים הם לא יעיליל במאה אחוז.
נכון!
צודקת!
אף אחד לא אמר אחרת...
את לוקחת את המידע הזה ומבצעת מניפולציה כאילו חוסר יעילות של מאה אחוז פוגמת ברעיון של חיסון.
זה לא נכון!
אין טיפול בעולם שהוא יעיל ב100%.
תמיד יהיו את האנשים שלא מפתחים נוגדנים (מספיק נוגדנים) או שבמשך הזמן כמות הנוגדנים יורדת.
זה לא הופך את החיסון ללא יעיל או לא בטוח.
*את* החלטת שטיפול חסר יעילות במאת האחוזים נחשב לפגום ומסוכן. בפועל זה לא נכון ומאוד מטעה.
אגב, חצבת למשל הינה מחלה שבה מאוד חשוב החסינות עדר וחסינות זאת נפגמה בשנים האחרונות ולכן ראינו את התפרצות האחרונה בישראל ובארה"ב. בעיקר בקהילות מתנגדי החיסונים.
חצבת זאת דוגמהבת 30
נכון שהרבה לא מחסנים,מאז מטבע הדברים המחלה מתפשטת.
אבל היא מתפרצת גם במקומות עם אחוז כיסוי חיסוני מאוד מאוד גבוה.
ואני לא עושה שום מניפולציה,מחילה.
אני גם לא אומרת שחיסון שאינו יעיל במאה אחוז הוא פגום!!! ממש לא.
אני כתבתי ספציפית לגבי המושג ''חסינות עדר''.
אנשים חושבים שאם כולם יתחסנו נגד מחלה מסוימת אז יווצר האפקט של חסינות עדר.
ואני רק אומרת שזה לא מדויק.
במציאות רואים שזה לא ככה.
בארה''ב היתה התפרצות דווקא במקומות עם כיסוי חיסוני יותר מתשעים אחוז!!
באחד מהמקומות לפחות, הסתבר שזה היה מנגיף מוטנטי.
בשביל חצבתשירוש16
ישנם מגוון דרכי הדבקה. חומרה מחלה. פודרום. שלב הדבקה.וכו כל אלו פרמטרים חשובים שקובעים מה אחוז המחוסנים שצריך כדי ליצור חסינות עדר.
ההתפרצויות האחרונות התחילו בקהילות מתנגדי חיסונים.
והתרחבה למקומות אחרים.
זאת דווקא הוכחה לכך שצריך להתחסן ומי שלא - מסייע בהתפרצות והדבקה.
יש כאן נושא נוסףבת 30
האם הכלל יכול להכריח אותי, בתור פרט לעשות משהו פולשני כמו חיסון?
יש כאן גם שאלה מוסרית.
בוודאי לשכנע ולהסביר אפשר.
אבל האם מוסרית אפשר להכריח בנאדם לעשות משהו שהוא מאמין שהוא רע?
איפה עובר הגבול?
האם מה שנכון על הכביש למשל, לעצור ולשלוח רשיון לנהג שיכור, גם אם הוא חושב שהוא בסדר, נכון גם לנושא החיסונים?
התשובה היא לא כ''כ פשוטה.
בגלל שמדובר בענין שהוא מורכב. נהג שיכור על הכביש זה חד משמעי.
ילד לא מחוסן זה הרבה פחות חד משמעי. וזה גם לא מיעוט. אלו מיליוני ילדים בעולם.
מיליוני הורים בעולם הם מטומטמים? בורים? לא מבינים כלום מהחיים שלהם?
קצת קשה לי להאמין...
להכריח לחסן כמובן שאי אפשרמחכה_ומצפה
אבל להחליט שילד לא מחוסן לא נכנס למערכת החינוך הציבורית, כמו שנעשה בהרבה מאוד מדינות מערביות אחרות, בוודאי שאפשר.
אני מבטיחה לך שאם היה כזה חוק במדינה והורים לא היו יכולים לשלוח את הילדים שלהם לגן או לבי״ס (או לחילופין היו צריכים לשלם מכיסם על מסגרת פרטית לגמרי לילדים לא מחוסנים) פתאום כל מתנגדי החיסונים היו מחסנים כמו ילדים טובים (מניחה שגם את).
ומדגישהמחכה_ומצפה
מסגרת פרטית לגמרי, כזו שלא נתמכת על ידי המדינה, עולה עשרות אלפי שקלים בשנה. לילד.
מה לעשות, זה לא משהו שרוב האנשים יכולים לעמוד בו. אז זה או להיות עם הילדים בבית (לנצח בערך? כי באותן מדינות שהזכרתי גם אם מתחילים לחסן באיחור עדיין צריך להשלים את שגרת החיסונים), או לשלם סכומים מטורפים שלרוב האנשים אין, או פשוט... לחסן. אז כן, מאמינה שפרט לכמה בודדים ממש כולם היו מחסנים וכל הטענות היפות שלהם שהם טוענים בכזו נחרצות פתאום היו הרבה פחות נחרצות כשאין ברירה אחרת.
לאבת 30
בוודאי, פרטיים לגמרימחכה_ומצפה
וכן, זה בדיוק מה שקורה במדינות עם חובת חיסונים בהרשמה לבתי ספר - כולם פתאום מתחסנים (אני גם במקרה מתגוררת במדינה כזו).
אוליבת 30
תראי, בארה''ב למשל יש חובת חיסון לילדי בי''ס, אבל מי שמצהיר שיש לו סיבה רפואית או דתית שבגללה הוא לא מחסן- אז לא חייב.
לא יודעת אם ככה בכל המדינות, אבל לפחות בחלק.
אחותי היתה בשליחות כמה שנים והילדים שלה מחוסנים חלקית, והם הצהירו על סיבה דתית .
במורכבות הפוליטית- חברתית-דתית של ישראל, ולפי איך שדברים קורים פה בהתנהלות מול הקורונה...קשה לי להאמין שחוק כזה יעבור פה והיה ישים פה.
לדעתי יש מצב שהקורונה תהיה זרז לתהליך הזהסופי123
יכול להיותבת 30
בכל אופן, עד שיהיה חיסון שמתאים גם לילדים, אולי הקורונה כבר תהיה מאחורינו.
אני מאוד מקווה שגם אם יהיה מצב כזה, שיהיו מספיק חכמים כדי להחליט אילו חיסונים קריטי לתת כדי שהילד יכנס לגן ואילו לא.
זה לא אמור להיות קשה מידי. קראתי גם רופא שמציע לשכנע הורים שמתנגדים לחיסונים, בעזרת בניית תכנית חיסונים מפוצלים ודחויים.
דיברתי על חיסונים באופן כללי, על חוק חובת חיסון במוסדות חינוסופי123
אני לא...בת 30
עדייןשירוש16
איזו טענה?בת 30
תקראי שובשירוש16
אין לי כוח.בת 30
רק נקודה אחת עקרונית.
אני לא מאמינה, עקרונית, שיש תחום בעולם שהוא שחור- לבן, אמת- שקר.
אין תחום שבו במקום של ריבוי דיעות, האמת נמצאת כולה אך ורק בצד אחד. (אולי רק אם יהיה דיון על האם קיים הקב''ה או לא...שם מבחינתי זו נקודת אמת מוחלטת. כל מה שקשור לתחומים אנושיים- קשה להגדיר אמת מוחלטת)
אז לכן באופן עקרוני מאוד קשה לי שהאמת מוצגת כאן כדבר חד צדדי, בלעדי, משוייך כולו לצד אחד.
אגב, אם לא שמת לב,גם לצד השני אני אומרת את זה. ל''מתנגדי החיסונים' הקיצוניים. לא יתכן שכל האמת נמצאת בצד אחד.
אמת צריכה להתברר וזה קורה רק כששני הצדדים מכירים בזה שגם בצד השני יש אמת ולא רק אצלם.
זו הגישה הבסיסית שלי כלפי כל דבר בעולם כמעט.
וגם לגבי הנושא הזה .
ולכן מיציתי.
אם אני טוענת- ''תקשיבו, זה נושא ענק, מורכב מהמון מושגים, עדין, כל חיסון לגופו, כל תינוק לגופו''
והטענה מהצד השני היא באופן עקבי
''שום דבר לא מורכב. הכל פשוט וברור כשמש בצהריים.
יש אמת אחת מוחלטת.
ומכיוון שכך את או משקרת, או לא מבינה כלום מהחיים שלך, או לא יודעת להסיק מסקנות, או שאת סתם טיפשה ונתונה לשטיפות מוח''-
אז מה בעצם המטרה????
את ושאר הנשים פה שבצד של ה''אמת המוחלטת'' רוצות שהאמת המוחלטת שלכן תישמע, כדי שנשים לא ישמעו רק את השקר המוחלט שלי.
ואני, רוצה שנשים פה יבינו שהסיפור הזה מורכב.
שמותר להן לשאול ולבדוק ולהחליט לדחות חיסון, לפצל חיסון, לוותר על חיסון.
ולכן גם אם זה מעצבן, אותי אותך ואת כולם, כנראה שגם את וגם אני נמשיך להשמיע את הקולות שלנו כאן
ולתת לנשים את שני הקולות האלה, ומתוך כך, מי שמעוניינת תעשה את הבירור האישי שלה בנושא .
לא אמרתישירוש16
כי אין אמת מוחלטת בנושא קפואה ולא הכל ידוע.
פשוט לא נשמע לי הגיוני שדווקא אנשים שלא חקרו את גוף האדם, לא למדו אנטומיה פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, וירולוגיה וכ'ו הם כן יודעים יותר ובעלי האמת.
את טוענת שיש לך ידע ומחקרים - את מוזמנת להציג אותם. טרם עשית זאת.
להפנות לספר זה לא רלוונטי. אלא אם כן הוא מבוסס על מחקרים. ובמקרה הזה תוכלי להפנות למחקר עצמו ולא לספר.
הספר מבוססבת 30
תודה לך על התגובות...מתביישת_אנונימ
יש הבדל גדולשירוש16
לא בין ההשפעה של מתן ויטמין D בחולי קורונה. או ההשפעה שיש במניעה.
מצאו נתון אחד ספציפי.
לא עשו מספיק מחקרים כדי להוכיח שאכן יש קשר של סיבה ותוצאה ביניהם.
הסקנת מסקנות כזאת ללא הוכחות חותרות היא הטעיה של עובדות.
אגב, אין סיבה לתת ויטמין D כשאין חסר. להפך, מתן עודף של ויטמין D הוא מסוכן. מאוד.
ההמלצה כרגע היא לבדוק שיש רמות תקינות של ויטמין D בגוף. ואם אין - לתקן. לא לקחת אקטראה!
תראי איך תהליך הסקת מסקנות כל כך חשובה וקריטית.
מחילהבת 30
אני לא שייכת למשל לשום קהילה ולשום קבוצת פייסבוק...
וזה נורא נחמד לכלול את כל מי שמכיר להגיד משהו נגד חיסונים תחת הכותרת ''קהילת מתנגדי החיסונים ההזויה'',
אבל זה די רחוק מהאמת, והכי בעייתי- זה מצדיק עבור רוב האנשים את ההתעלמות מלא מעט טענות אמיתיות שעולות בנושא החיסונים.
צודקתשירוש16
רק שאין להם בסיס מחקרי אמפירי עם ניסונות קליניים מוכחים. זה הבעיה
אין לי כוח לדיון הזהבת 30
יש ספר שסוקר אלפי מחקרים שנעשו ומנתח אותם היטב . הוא נקרא ''צבים כל הדרך למטה''.
אם יש מישהי שמעניין אותה לקבל מידע לא מקבוצת פייסבוק, זה מקור טוב להתחיל.
אמנם הוא כבד ועיוני, אבל שווה את הקריאה. .
אגב, בנושא המחקרים זה לא רק אילו מחקרים נעשו. זה גם אילו מחקרים היו צריכים להיעשות כדי להבטיח בטיחות של חיסונים, ומעולם לא נעשו.
מסכימה לגמרי..מתביישת_אנונימ
והכי קל להגדיר את זה ככה
כשהתחילו לתת אותובת 30
לא היה נסיון לגביו אצל נשים הרות.
זאת אחת הסיבות שבהתחלה ממש לא העזתי בכלל להתחסן.
יוצא שכל הנשים שהתחסנו בעצם היוו ניסוי רחב ידיים ומקיף...
מה לא מוכחYaelL
בוודאי מוכח, כל מה שזה דורש זו בדיקת דם פשוטה ורואים שלתינוקות יש נוגדנים בדם.
למה לא קשור למציאות? לידיעתך לתינוק יש נוגדנים מהאם עד גיל חצי שנה בערך.
את טוענת שאולי תינוק לא יקבל יפתח מספיק נוגדנים? אוקיי. אז עדיף לא לחסן כי אז בטוח לא יהיו לו נוגדנים? מה הרציונל בזה? האם ייפגע מהחיסון? סיכוי קלוש מאוד ומעורפל שכן. האם יחלה בשעלת? אם ייחשף אז כנראה שכן. האם ימות משעלת? בהחלט עלול. לא נבדק האם מסרטן.. אוקיי. אם ימות משעלת כתינוק אז נכון הוא באמת לא יצטרך לחשוש מסרטן..
סליחה על הבוטות אבל זה חסר היגיון. אם נדבר סטטיסטיקה- הסיכוי לחלות בשעלת גדול מהסיכון מהחיסון.
כל מילה.רק טוב=)
מה, את נגד??YaelL
איזו הפתעה..
ברור שבעד!!רק טוב=)
ממליצה1234אנונימי
היו כאן הרבה דיונים כאלו בעבר, בדרך כלל זה מתפתח לשרשור ענק של בעד ונגד.
חיסון שעלת - הריון ולידה
יש כאן קישור לשרשור, בתוכו מופיעים עוד קישורים לשרשורים אחרים.
תודה רבה על הקישורבציפייה דרוכה
ממש ממש בעדילדת יום הולדת
החיסון הוא לא בשבילך, הוא בשביל העובר. הנוגדנים יעברו אליו ויגנו עליו. שעלת בגילאים צעירים זו מחלה קשה ממש, ואם אפשר למנוע אותה - למה לא? במיוחד אם הוא עתיד להיוולד בחודשי החורף.
בעד. אני לא רצה להתחסן ולחסןלפניו ברננה!
.
אני מתחסנת קבועאחתפלוס
זה נותן לך רוגע אחרי הלידה שאם הוא משתעל זה לפחות לא שעלת
אם הילד נדבק משעלת זה ממש לא פשוט
אני לא עושהבת 30
א. כי אני חשדנית באופן כללי ועקרוני בכל מה שקשור לחיסונים ולנזקים שעלולים לקרות מהם. וגם לחיסון הזה יש סיכון, יש עדויות על לידות מוקדמות שקרו.
ב. כי אני יודעת שב''ה אני גרה בסביבה יחסית מוגנת. אם נניח תהיה אצלינו התפרצות שעלת פתאום, יש מצב שאחליט להתחסן, כי שעלת אצל ילודים היא אכן מחלה מסכנת חיים. לכן בגיל חודשיים נותנים להם חיסון שעלת.
אגב, אם את רוצה ביות מלא- יש בזה עוד צד של הגנה על התינוק כי הוא בקושי נחשף לאחיות ולשאר היולדות.
ג. חיסון שעלת הוא לא הרמטי בכלל. הרבה מאוד ילדים שחוסנו נדבקים, ולאו דווקא בצורה קלה. כך שהיחס בין היעילות לבטיחות שלו לא כזה מוצלח.
ד. זה שהרופא לוחצת, נו שוין. תעשי את הבירור שלך ותחליטי. להחליט מתוך לחץ זה אף פעם לא טוב
בהצלחה!!
הקשר ללידות מוקדמות הופרךYaelL
לאו דווקא בקשר ישירדבורית
כתבתי למטה את הניסיון האישי שלי
אין לי דרך להוכיח
אני רק מקרה ספציפי
וכמוני עוד שתי נשים עם אותה תופעה לאותה רופאה ספציפית
השאלה אם כל אשה מדווחת, אם כל רופא מתעד...
המקרה שלי לא סיכן חלילה חיים, הוא רק פגע באיכות החיים שלנו באופן קשה (השלכות על משקל היילוד על ההנקה וכו'...)
טוב...בת 30
זה לא ממש משכנע...
את יכולה לשאול מאות נשיםמתביישת_אנונימ
אבל למה שמשרד הבריאות יעשה ניסוי כדי להוכיח שהחיסון הוא הגורם? יש כאן אינטרסים ברורים.
יש המון נשים כאלה אגב
יש מלא נשים שהתחסנו וילדו מוקדםYaelL
זה אכן נכון. יש גם המון נשים שילדו מוקדם ועשו שקיפות עורפית. האם זה אומר ששקיפות עורפית גורמת ללידה מוקדמת? הרבה נשים לוקחות חומצה פולית. אולי נחליט שזה גורם ללידה מוקדמת?
משרד הבריאות לא קשור, מחקרים קליניים לא מגיעים ממשרד הבריאות, אין קשר. ואיזה אנטרס יש למשרד הבריאות שאנשים יתחסנו? דוקא לידות מוקדמות- ובעצם פגים- עולים המון כסף למערכת. אז אם כבר האינטרס הוא למנוע את זה.
מה זה יש המון נשים כאלה? מניין לך? זו אמירה חסרת בסיס לחלוטין.
אני רקאנייי88
זה חא שיש כוח אדם רפואי עודף בפגיות.
נראה שאין בין מה שאת אומרת למציאות שום קשר.
את רוצה לבדוק מתי היו יותר פטירת תינוקות ואובדני הריון? היום או לפני 100 שנים???
כל סבתא שתשאלי תדווח לך ל"ע על אובדני הריונות וילדים בשלבים מתקדמים.
היום לא עלינו כשאשה יולדת לידה שקטה זה מזעזע והיא עוברת בדיקות מכל הסוגים כדי לוודא שהיא תעבור הריונות בטוחיל עם תינוק בסופו. פעם תינוקות שנפטרו בלידתם ל"ע היו חלק משגרה.
פעם היו מתייחסים ללידות שקטות ופטירת תינוקות בינקותם מסיבות שונות. כמו שהיום מתייחסים להפלות. ובתור אחת שחוותה 3 הפלות אני יודעת שזה קורה ובסטיסטיקה ב1 ל5 ההריוןיכול להסתיים בשליש הראשון. אז זה כואב ועצוב. אבל ממשיכים מפה.
ובדיוק ככה היו מתייחסים לאיבוד צץתינוקות ופעוטות לפני לא יותר מידי הרבה זמן. זה עוד דברים שסבתא וסבתא רבא שלי זוכרות וחוו על בשרם.
אז ימשיכו המצרצקים להגיד שהכל כסף ואינטרסים..
השאלה הגדולה היא איך מכסף ואינטרסים הצליחו להוריד ככה תמותת יחודים ותינוקות במאטת ואלפי אחוזים?
מאיפה הנתונים?בת 30
אם תהיה התפרצות כשהתינוק בן שבוע זה יהיה מאוחר מדי.מ.א.
נכון.בת 30
אבל אני מעדיפה ככה, בעיקר מתוך הכרות עם המקום שבו אני גרה והידיעה ששאר הילדים שלי מחוסנים (למרות שהחיסון הזה הוא ממש לא מאה אחוז), ובאופן כללי גם אם ח''ו תהיה פה התפרצות אז נדע איך להתנהל.
כן. תעשי גוגל על התופעות של המחלה הזאת.ציפיה.
בעד, שעלת מסוכנת לתינוקות. סכנת חיים.סופי123
בעיני אין פה שיקולים של בעד ונגדמקווה מאוד
יש שאלה בכלל?
מקרה שקרה לנו במשפחהMonica Geller
זה היה נורא, כל שיעול היא הכחילה ממש. (אישפוז של כמעט חצי שנה)
היום בת 9 ועד עכשיו יש קשיים בהתפתחות.
כן יש כאלה שלא התחסנו ולא קרה כלום, ואכן ברוב המקרים זה ככה.
את מוכנה לקחת את הסיכון??
אשפוז של חצי שנה 😓דבורית
אחרי ששכנתי אושפזה חודש מגיל שבועיים עד חודש וחצי בגלל שעלתרעותוש10
אז כן התחסנתי
זה היה לפני 4 שנים והיה כמה וכמה מקרי שעלת בתינוקות באזורנורעותוש10
מאוד חששתי בסוף התחסנתידבורית
לילה והיום לילה ויום השתעלתי בלי הפסקה
מעולם לא היו לי קשיי נשימה
נזקקתי למשאף לא מצאתי נתיב אוויר
לא היה לי לא יום ולא לילה
לא עזר לי כלום כלום כלום
השתעלתי חודש עד שהגעתי לשבוע 36
ואז פשוט ילדתי
לדעתי הלחץ התוך בטני עלה כתוצאה מהשיעול והיה חלק מהסיבה שילדתי מוקדם (והמשך השלכות נלוות)
הרופאה אומרת שחום זו תופעת לוואי הגיונית של החיסון
שיעול לא
אולי זה היה וירוס שהתלבש עליי בנוסף כשהייתי חלשה מהחיסון איני יודעת
מצד שני הרופאה אמרה ששמעה את התלונה הזו כבר מאוד שתי נשים נוספות חוץ ממני 🤷
לסיכום, מאוד פחדתי הפעם להתחסן
מצד שני פחדתי כי היו מקרים בשנים האחרונות של תינוקות שנדבקו בשעלת ולא עלינו נפטרו
בסוף החלטתי להתחסן
בדיעבד אמרו לי שאולי אפשר לבקש להתחסן רק לשעלת ולא עם כל התוספות שיש שם (טטנוס וכו')
אולי שווה לפצל
אפשר להתחסן בשבוע 36מיואשת******
💕איזה חווה קשה
נכון תודה אהובה על האמפתיהדבורית
ב"ה יומיים הייתי חלשה
יד נפוחה שבועיים
אבל זה מאחוריי
🌹רק בריאות!מיואשת******
לא בטוח שיעיל למי שיולדת לפני שבוע 40שבעבום
כדאי לברר
שלושה שבועות מינימום..באורות
את בטוחה בזה?דבורית
והיא יודעת שאני בחיים לא מגיעה לתאריך
בטוחה..באורות
לדעתי לא מייצרים חיסון שעלת בנפרדבת 30
לדעתךשירוש16
בשביל אותם אנשים שאלרגים למרכיב החיסון הרגיל
טוב לדעתבת 30
כל הענין זה לחסן אותן לשעלת.
אין סיבהשירוש16
מתוך אתר משרד הבריאותבת 30
אין בעולם תרכיב חיסון המכיל חיסון נגד שעלת בלבד אלא שהוא נמצא בתרכיב המכיל גם חיסון נגד טטנוס ודיפתריה.
את יותר מעודכנת ממשרד הבריאות.
יפה לך.
אני התחסנתיאם_שמחה_הללויה
זה באמת חיסון חשוב, לא כמו חיסון שפעת שעליו ויתרתי ( הכל לעניות דעתי כמובן)
אני התחסנתי. ולצערי ראיתי מקרוב תינוק שאימו לא חוסנה. היהאמהלה
מאושפז בטיפול נמרץ מגיל 3 שבועות. למשך חודש!!!! וההשלכות של זה מלוות אותו לכל החיים!!!!!
ד"א, אני אישית נדבקתי במהלך ההריון בשעלת מתלמידה.... זו מחלה נוראית גם לאנשים מבוגרים!!!
הגעתי לא אחת למיון ולצורך בתוספת חמצן.
יקרותתתתתמתביישת_אנונימ
מדברים על כך שיש סיכוי שהילד לא יידבק כלל וכלל בחייו
ואם כן, יפתח נוגדנים בעצמו
כי כשמעמידים את החיסון עם הנזקים שעלולים להגרם, ואני יכולה להגיד שלדעתי תמיד יש נזק כזה או אחר, מול לא להתחסן
עדיף לא להתחסן. להשמר מכל משמר.
להישמר מכל משמר =להתחסןמקווה מאוד
ניסיתי לעזור בכמה מילים, כל אחת תעשה כרצונהמתביישת_אנונימ
אוקיי.
נסיתי לעזור!
זה לא מה שאמרתי 🤗מקווה מאודאחרונה
את משווה בין להגיע למיון עם תופעות לוואי מהחיסון לבין להגיערק טוב=)
יפתח נוגדנים בעצמו= יחלה. תקראי לילד בשמו.
נכון, עדיף שילד יחלה לבד מאשר יחלה ויקבל על הדרך חומריםמתביישת_אנונימ
יש ילדים לא מחוסנים שבכלל לא חלו במחלות ילדות, ומחלות ילדות עדיין קיימות כי מחסנים אותם
המממ...בת 30
שעלת היא מחלה שעלולה להיות קטלנית אצל ילודים. וממש לא רצוי שהם יחלו בעצמם
השאלה היא...מתביישת_אנונימ
לחסן ולהכניס חומרים או לא לחסן ולא בטוח שידבק?
מה דעתך?
דעתי היאבת 30
כל חיסון הוא נושא בפני עצמו.
חיסון למחלה שקיימת ומסתובבת פה, שמסכנת חיי תינוק- בוודאי שהסיכון במחלה גובר על הסיכון שבחיסון ולכן כדאי לחסן.
חיסון למחלה שלא מהווה סכנת חיים מיידית- זה כבר דיון אחר (כמו אבעבועות רוח)
חיסון למחלה מסוכנת אבל שלא מסתובבת פה - זה גם דיון אחר (כמו פוליו. אני סבורה שחשוב לחסן אבל לא דחוף ואפשר לדחות.)
חיסון למחלה שאינה מסכנת חיים אבל עלולה לפגוע באוכלוסיה אחרת- גם כן דיון אחר. (אדמת).
גם צריך לקחת בחשבון שיש חיסונים ותיקים שהזמן הוכיח שהם יחסית בטוחים, ויש חיסונים חדשים יותר, שעדיין מעוררים אצלי לפחות חשש, לאור מקרים שהיו בעבר.
צריך לקחת בחשבון גם את הרכבי החיסונים הקיימים בטיפות חלב. אפשר לתמרן אבל לא בלי סוף.
צריך לקחת בחשבון מי התינוק!! איפה הוא גר. האם גר בדרום תל אביב וחשוף למהגרים מאפריקה או שגר באיזו גבעה נידחת בהר חברון?
צריך לקחת בחשבון סיפורים משפחתיים. אם כל המשפחה הגיבה בצורה לא תקינה לחיסון מסוים, אז כדאי להימנע, או לדחות.
בקיצור, זה לא חד וחלק ובטח שאין אמירה אחת נכונה לכל שלל החיסונים שנמצאים היום בסל.
זו דעתי.
אז כנראה בחיים שלך לא ראית ילד חולה בשעלת..רק טוב=)
"יש ילדים שלא חוסנו ולא חלו.."- אז מה, יש אנשים שלא חוגרים באוטו ולא קורה להם כלום, אז אולי באמת לא צריך לחגור?
"ומחלות ילדות עדיין קיימות כי מחסנים אותם"
מה? מאיפה הבאת את זה?
חוץ מזה,רק טוב=)
יש ילדים מחוסנים שגם יחלובת 30
צודקת. אבל באחוזים הרבה הרבה יותר נמוכים..רק טוב=)
נכוןבת 30
הייתי בעד עוד לפניאנייי88
הבן של השכנה אומנם לא היה בסכנת חיים אבל עד גיל חצי שנה לכ היו להם לילות וימים בגלל זה. והוא היה ממש נחנק מתוך שינה.
הבן של החברה היה בשערי מוות ממש. מורדם ימונשם בטיפול נמרץ.
אז אני ממש בעד!
רק אומרתחיהל'ה
משרד הבריאות. הוציא ריקול לחיסון אחרי כמה שנים בטענה של סיבה טכנית,
כשבהונג קונג, שחיסנו באותו חיסון - כתבו שיש חשש לזיהום, ומי שמבין בתופעות לוואי - שיפנה לרופא.
מעולם לא התנגדתי לחיסונים,
אבל אחרי שנחשפתי למידע המטריד הזה,
אני פשוט חוששת. לא סומכת יותר על משרד הבריאות שמונע משיקולים לא דווקא לטובת בריאות הציבור.
לפני שנחשפתי לזה - התחסנתי לשעלת, וחיסנתי את התינוק שלי כמה חיסונים.
עכשיו אני עוצרת הכל שוקלת מחדש
*נטען* שנגרםבאורות
גם אם היה חשש לזיהום, הפגיעות שההורים טוענים שהתרחשו בעקבות זה לא הגיוניות מבחינה ביולוגית.
משרד הבריאות לא היה מבטל את השימושבת 30
אם הורידו את החיסון הזה כנראה שהייתה לזה סיבה מספיק טובה מעבר לטענות של הורים.
הרי יש טענות של הורים כלפי עוד חיסונים...
השימוש בו לא בוטלבאורות
עדיין מחסנים בחיסון הזה
בדרך כללשירוש16
לכן בכל פעם שהולכים להתחסן האחות רושמת בתיק האישי את מספר האצווה.
על איזה חיסון מדובר?רק טוב=)
סייביוואק לצהבת בי.חיהל'ה
בחלק מהארץ. לא בכל הארץ.
נוסה בארץ ללא אישור של מי?באורות
של אף אחדחיהל'ה
זה לא נכוןYaelL
זה לא מה שהיה שם.
החיסון בהחלט היה מאושר. פשוט עשו ריקול כי היה חשש שבחלק מהם היתה שריטה על הבקבוק וחששו שזה פגע בסטריליות של התרכיב. לכן החזירו אותם ובדקו והתברר שהכל בסדר. וכמובן שמנגדי החיסונים חגגו על הסיפור והפיצו כל מיני הפחדות.
ממש לא נכוןבאורות
למה הם צריכים אישור של הFDA?רק טוב=)
את זה קראת?https://vaccines.org.il/חיסון_צהבת_סיביוואק_שהורד_מהמדפים
כל תרופה שמיוצרת צריכה לקבל אישור של הFDAהריון ולידה2
וזה אכן אחד השלבים שמקשים על פיתוח תרופות
אולי מקשהבת 30
ברור!הריון ולידה2
הגבתי לה שהיא שאלה למה צריך אישור לחיסונים שמיוצרים בארץ
לפי מה שאני יודעת אם זה משווק רק בארץ אז לא צריך..רק טוב=)
^^ בדיוקבאורות
נכוןהריון ולידה2
אבל גם בארץ צריך לעבור הרבה אישורים. וכמובן אם יש אישור מהFDA זה הרבה יותר פשוט לקבל אישור כזה
נכון, אבל להגיד שהחיסון לא קיבל אישור של אף אחד זה פשוט שקר.רק טוב=)
ברורהריון ולידה2
לא מודעים לתהליך הארוך שתרופות עוברות כדי להגיע למדפים.
תהליך שלוקח- גם אם זה רק לשיווק בארץ- לפחות עשר שנים
בדיוק, ובארץ הוא קיבל את האישור של אגף הרוקחותבאורות
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אין קשרהבוקר יעלה
אני גדלתי בארץ למשפחה מבוססת ב"ה
הכל היה לי יותר מאשר לחברות שלי
היום אני אומרת לאמא שלי שהפינוק לא היטיב איתי, והיה לי הרבה יותר קשה מאשר לבנות שגדלו בלבוסטע ועשו הכל בבית.
כשאת בונה בית משלך את צריכה להתאים את עצמך אליו. אלא אם ההורים שלו עדיין תומכים בהם וגם זה אגב בעייתי מאוד בעיני. וזה אומר לצאת מהתפיסה הילדותית ולעשות בשביל המשפחה שלך. להכניס גם שבע אלף בהתחלה, לקחת את הילדים בבוקר כי יש לך, וזה נותן מסגרת. להכין צהריים או מה שעובד לכם.
לא כ"כ הבנתי מה הקשר מאצו. גבר שעושה בבית הוא פחות גבר? בעיני הוא הרבה יותר.
משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
ממש פוגע ולא נעים😥שיפור
מצד שני, אולי כבר עדיף לא להיות איתן אם הן כל הזמן פוגעות ולא נעימות...
אולי תחפשי אפשרות אחרת? להתארח/לארח מישהו מהמשפחה שלך או חברה? אולי להתארח/ לארח לארוחות במהלך החג?
ואם זה לא הולך טוב השנה, מציעה בזהירות אולי לדבר ולברר שוב אם מתאים לכם בתור משפחה טיסה לאומן כל שנה לרה"ש.
חד משמעית אני מעדיפה לא להיות שםאנונימית בהו"ל
אין לי בכלל ספק בעניין הזה
רק התחושה המגעילה הזו.... ואחר כך את גם צריכה להמשיך ולכבד ולהגיע מתי שבא להם ולהגיע לאירועים שהבנות שלה בחיים לא מגיעות ואני כן באה בשבילה ומכבדת אותה! זה פוגע אין מה לעשות
אני אכתוב ישירמקרמה
דלגי אם את לא בפניות לקרוא.
לארח לראש השנה זה קשה!
לארח נשים עם ילדים בלי אבכ שלהם לרהש זה קשה!!
אני חושבת שהציפיות שלך ממנה להתגיס לעזרה ל'בעיה' שאתם בחרתם בה (לטוס לאומן ולחגוג רהש בהרכב חסר סה בחירה...) היא ציפיה גבוהה
האם זה היה נחמד מצדה לארח - כן
אבל זה גם הגיוני שהיא מיצתה את האירוע
ולענין זה שהעא מארחת את הבנות שלה
כלה זה לא בת
אין מה לעשות
אני לא יודעת על איזה רקע יש לגיסתך בעיה איתך
ולא בטוח לגמרי שזה משנה
אבל בהינתן ששתיכן באותה בעיה (לבד ברהש)
וששתיכן צריכות עזרה
ושמשאב העזרה מוגבל או לחילופין מסיבות אחרות לא ניתן להעניק את העזרה לשתיכן
הגיוני שהבת שלה זכתה בזכות קדימה
ובסוף- את לא באמת יודעת מה הסיפור ומה האינטרקציה בניהן (אולי חמותך פוחדת מההשלכות של להעמיד אוה במקום?)
בשנים האחרונות יצא לי לעשות הרבה חגים לבד
בנסיבות קצת אחרות (מילואים)
אני מודה על כל אירוח
זה לא מובן מאיליו בכלל
יצא לי גם לעשות שבתות לבד עם הילדים
יש בזה קסם
ולשנה הבאה - בנסיבות הקימות- תשקלו האם הבחירה הזאת מתאימה לכם
מסכימה*אורחת
אני קוראת הרבה פעמים תלונות פה בפורום, על אמא/חמות.
אני לא מסכימה עם הנחת המוצא שהן חייבות לנו, ואם הן לא עוזרות אז הן לא בסדר.
הן אדם בפני עצמו, עם כוחות יכולות ושיקולי דעת, ולא חייבות לנו כלום רק מעצם זה שאנחנו בנות/כלות שלהן.
זו דעתי, כאמירה כללית.
עכשיו יש שני סוגי אירועים שצריך להתמודד איתם:
משהו בלתי צפוי, כמו מחלה קשה וכו', שכן הייתי מצפה שיתגייסו לעזרה מעט יותר,
ומשהו צפוי ובחירי, כמו נסיעה לאומן, שזה החלטה שלכם להכנס לזה, ולא שאלתם אותם אם מתאים להם להתגייס לעזרה.
עם כל זאת, כמובן שזה באסה, ודרך העולם שבדרך כלל עוזרים, ובפרט כשיש אפלייה בין בנות וכלות זה מבאס.
אבל המקום הפנימי בנפש צריך להיות מקום של - אני בחרתי, ואני היחידה שצריכה לשאת בתוצאות הבחירה שלי.
כלה זו לא בת ? משפט פוגע מאודדרשתי קרבתךך
לא הבנתי, הכלה לא נשואה לבן של החמות??
באופן כללי מסכימה איתך שקשה לארח לראש השנה וכו וכו אבל זה היה נכון אם היא לא הייתה מארחת את הבנות .. כאן יש פה רק אותה שלא מוזמנת ונשמע שאין לה שום גב משפחתי אחר והחמות מודעת לזה
וזה מאוד מאוד פוגע !!
חיבוק ענקי ממש מכירה מקרוב את התחושה וזה משפיל מאוד
מהצד שלך חמותך היא כמו אמא?מקרמה
אני בקשר מעולה עם חמותי
אוהבת אותה מאוד מאוד
קוראת לה אמא
ובהרבה סיטואציות אנחנו באמת כמו אמא ובת
אבל בסוף היא לא אמא שלי
ואם חס וחלילה אני אגיע למצב שאני אצטרך לבחור- אמא שלי קודמת
גם מהצד השני- לא היינו רוצות שהחמות תרשה לעצמה להגיד או לעשות כל דבר שאמא אומרת או עושה
חמותי תמיד אומרת לי שאני הבת שלה
ואני תמיד מתכנת אותה שאני כמו...
ואם נגיע למצב שאני מתכסחת עם טחת הגיסות שלי ברור לי במי היא צריכה לבחור
מה לעשות... זה המציאות
החכמה היא לא להגיע למצבים של בחירה
(ואנחנו לא יודעות מה החמות אומרת לבן שלה... המקום של הבעל/בן פה בסיפור שהוא בפועל החוט מקשר לא ברור...)
תודה ממש על ההזדהותאנונימית בהו"ל
עצם ההכנה חודש מראש של אל תבואי זה פוגע בי
כי היא מלא פעמים זורקת שאני כמו הבת שלה, אז איך בדיוק?
כן, אני לא הבת של חמותיפה לקצת
כמו שהיא לא אמא שלי.
ברור לי לגמרי שיש ביני לבין הבנות של חמותי הבדל גדול ואני מצפה גם ליחס אחר.
הערות שחמותי אומרת לבנות שלה אני לא מוכנה לקבל ממנה לדוגמא....
ברור שלאהבוקר יעלה
אמא שלך וחמותך באותו מקום?
אני גם תמיד לא הבנת את השרשורים האלה.. כן יש חמות עם יציאות וכאלה אבל בסוף לבת קשורים יותר
דווקא מסכימה עם מה שכתבתאנונימית בהו"ל
ואין סיכוי שבעלי לא יטוס
אבל לא הסכמתי עם האמרה שכלה זו לא בת. מה עם הבן שלה? אלו הילדים שלו
מסכימההבוקר יעלה
ואם לא מתאים לך דלגי,
אומן זו בחירה, לא מילואים.
אפשר לוותר על העניין.
מצטערת אם זה פוגע אבל אני רואה נשים שנקרעות ברהש ואני בטוחה שלא זו הייתה כוונת המשורר
חיבוק!יהלומה..
אני לגמרי מבינה אותך אבל חשוב גם לזכור שאף אחד לא חייב לארח אותנו, גם לא החמות
מותר לה לבחור איך ועם מי היא רוצה לארח גם אם הבחירה שלה מכאיבה לך
ובמקום להמשיך לשאול למה להן אכפת או לא אכפת, הייתי משקיעה את האנרגיה בלבנות לך ולילדים ראש השנה שמח וטוב
היה פה שרשור שמידהי כתבה טיפים מדהימים- העתקתי לבעלי אני מקווה שגם אנחנו נשתמש בזה בחג
מה בעלך חושב על זה?ירושלמית במקור
חיבוק!! זה מאד פוגע...שמיכת פוך
תני לעצמך מקום להתעצבן ולהעלב אבל אל תבואי עם זה לחג.. תעשי לילדים חג מושלם תתאפסי על עצמך..
אני גם הייתי במקום הזה אבל מהצד ההפוך, הייתי חודש אחרי לידה ואחים שלי עם אותו מספר ילדים כמו שלי הוזמנו להורים שלי לליל הסדר בעוד שאני חודש אחרי לידה לא מוזמנת בכלל !!אין לתאר את הרגשת התסכול שהייתי צריכה להכין את כל החג מאפס בעוד שגיסותיי (לא בהריון / אחרי לידה) מגיעות כמו מלכות להתארח.
היה לי ממש קשה.. אני זוכרת את עצמי בליל בדיקת חמץ , בקושי עומדת במטבח ומכינה את הכל מאפס.. עד עכשיו אני עם דמעות כשאני נזכרת בזה (אי אפשר להכין לפסח מראש.. בגלל שצריך להכשיר את המטבח) לקח לי הרבה זמן לסלוח לאמא שלי על כך ומאז אני פשוט לא מצפה לי לכלום ממנה...
העצה שלי היא פשוט לא לצפות!!! להנמיך ציפיות בקשר עם חמותך.
ואווווואנונימית בהו"ל
ממש קשוח מה שעברת
חיבוק גם לך
זה קרה לנו גם עם חמותי בסיטואציה אחרת...
יש לי הצעה עבורךיהלומה..
אם תרצי את מוזמנת לפנות אלי בפרטי
למי שתרצי ללכת למקוםנעמי28
שפוגע בך ואת לא רצויה בו שנים אחרי שנים?
למה שהם ירצו לארח כשיש תקלים ביניכם (גם אם זה אשמתם)?
אולי כדאי לחשוב האם הסידור הזה של לטוס מתאים לכם מלכתחילה.
הוא צריך להתאים בהנחה שאף אחד לא פותר לכם את הבעיה ואתם מסתדרים בכוחות עצמכם.
אם מישהו יארח זה בונוס, לא המובן מאליו.
לטוס זה ברור שכןאנונימית בהו"ל
גדלנו על זה
אני לאט לאט מפנימה שצריכה למצוא את המקום שלי
אבל סה"כ התחושה מבאסת אותי כלפי חמותי
אני בטוב עם זה שהשארתי בבית,עבר מאורגנת ואפילו מתארחים לסעודה שתיים
רק אחר כך מה ? היא ביאסה אותי ממש
גם אם גדלת על משהונעמי28
לא בהכרח אומר שזה מתאים במצב הנוכחי.
תמיד אפשר לשנות הרגלים, השמיים לא יפלו.
תבדקו עם עצמכם אם אתם באמת שלמים עם החלטה וכל מה שזה כולל.
באמת מבאס, אבל לא נשמע שהיחסים תקינים גם ככה, הערות פוגעניות זה לא משהו נורמטיבי.
חיבוק ענק. התחושות שלך מובנות.אהבתחינם
אבל לדעתי,
היא באמת לא חייבת
נכון שזה מרגיש כאילו היא בוחרת..
אבל אתם החלטתם שהבעל טס לאומן בראש השנה
אין בעיה,
זה שלכם
תעשו את החישוב שלכם אם מתאים לכם הדרך הזאת אם אין לך איפה להתארח
ואם כן, אז תקחי בחשבון אופציה שתישארי בבית
לארח בראש השנה זה קשה מאוד.
והיא אירחה אותכם שנים (כמו שציינת) וזה מהמם בעיני
אני מאוד מבינה את הכאב שלך,
מאוד מאוד.
אבל אם קשה לך חג לבד
תשקלו אופציה שלא יטוס.
היא לא אשמה שאין לכם איפה להתארח. סליחה אם פוגעתמרגול
אתם בחרתם שבעלך יטוס לאומן ואת והילדים תישארו בארץ
היא מהתיאור שלך כבר כמה שנים רומזת שזה לא מתאים לה שתבואו ר"ה
אם בעלך טס בהנחה שהיא תארח, בלי לתאם איתה מראש- זה לא עליה.
ואם בעלך טס בידיעה שיש מצב שהיא לא תארח ולא יהיו אחרים שיארחו, אז זו תוצאה של בחירה שלכם.
שאפשר לחשוב שוב אם מתאים שיטוס לאומן. אולי את והילדים תצטרפו, אולי הוא לא יטוס, אולי יטוס ותהיו בבית.
אבל הבחירה היא שלכם.
גם אם גדלתם על זה.
אבל מבינה את הפגיעה האישית שחלק מארחת ואותך לאמרגול
הפגיעה מובנת מאוד, חיבוק! אבל לא מובן בכללכתבתנואחרונה
למה המשכת להגיע כל השנים האלה כשזה היחס וכשאת צריכה כל הזמן להעמיד במקום. איזו אוירה זו? לא נשמע לי חגיגי ולא סימן יפה להמשך השנה.
אז העצה שלי, תשמחי על ההזדמנות, כי לא הצלחת ליישם בלי הבקשה המפורשת את מה שאת טוענת שאת מעדיפה גם ככה- להישאר בבית ולחגוג עם הילדים באוירה טובה וכולם מרגישים רצויים במקומם, אז הנה היא דאגה לך שתוכלי לקפוץ למים, שנה הבאה גם אם היא תזמין כנראה שתעדיפי את הבית...
שיהיה לכם חג שמח! מאחלת לך שתאהבי את זה הרבה יותר
התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל
אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.
ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום
אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות
בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.
אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.
אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה
מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.
אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג
ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק
הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?
וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?
הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך
מישהי יודעת לספר לי על זה?
ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים
אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?
תודה מראש!
קוראת הכל
עוקבתניקזמני
לגבי הנובה טישימושית
לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,
במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.
מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים
ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)
נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.
אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור
לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו
כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל
ולא גוש הורמונים עצבני ;)
מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.
אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים
יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש
מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום
בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים
לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..
זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית
מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.
אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה
אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש
יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן
או התקן שזז או נפלט ולא שמו
אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים
אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)
ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים
כך שבלי ספק זה עושה את העבודה
בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית
המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...
ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין 
האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש
על התקנים
שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו
אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת
הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית
התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.
זה היה 3 סקרים בשנים שונות.
ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית
אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...
נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש
כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)
אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)
לא הייתי קוראת לזה הימור
שימושית
בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.
יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש
לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?
לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה
כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה
בהחלט גם קשור לזהשימושית
חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.
למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.
גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים
גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...
לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה 
גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור
תודה!
אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש
אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם
אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.
כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..
זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום
ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים
אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)
מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור
זה בסדר
טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.
כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה
אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש
זה גרם לי לדלקות
3 התקנים שונים
נובה טי
גנפיקס
ומירנה
כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.
אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות
את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית
זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)
ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.
האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש
זהב או מצופה זהב
מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..
אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת
מבאס מאודפרח חדש
היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..
ממש באסה
וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית
הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?
אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭
או מזהבשלומית.
😅
אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה
ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות
וזה גם בהפרשה מקומית
יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח
הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים
מצטרפת לזה מאודטארקו
אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.
יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי
תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל
מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?
אני לא מספיק מכירהשלומית.
כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.
אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...
מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך
הגודל לדעתיאחת כמוני
התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני
נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות
אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה
ורק פרטי
טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"לאחרונה
ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה
אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה
ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן
הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה
לעבןד בחול המועד
😭😭😭😭
😩😩😩😩😩😩
🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯
אני גוססת
אני בוכה
לא רוצה
אין לי תקווה
אני לא ריצה
די
תצילו אותי
לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!
על חשבונך?
אי אפשר לצעריחמדמדה
אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭
אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית
לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות
מקווה שיעבור בטוב♥️
כל חול המועד או חלק?שלומית.
אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך
כל הימים…חמדמדה
אופ
לא עובר לי
דווקא כשזה ארוך זה מורגש
הילדות בבית
כולם בטיולים
זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר
אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדשאחרונה
יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.
זה באמת מבאס מאוד מאוד
מבינה אותך ממש
אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה
מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו
אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור
אמממ..כבת שבעים
אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣
ממש קשה ליאובדת חצות
הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה
אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה
השבוע הזה הרגיש כמו נצח
ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה
לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,
פתאום זה לוקח מלא זמן
פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב
זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי
שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע
ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים
וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה
גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות
פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב
במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם
איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?
היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר
שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח
אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)
אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה
ואני פשוט רציתי להתחרפן
כואב לי הראש
ועוד לא הכנו מערכת
והבית עם כביסות וכלים
ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד
אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו
אני חייבת לו"ז ערב
מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים
אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה
עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות
שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד
וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים
אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי
או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד
מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123
להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.
יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.
באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?
כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.
הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.
אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת
כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות
ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו
יצא לי החשק להזמין להם
ומצד שני מבינה את הצורך החברתי
אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי
שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה
וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר
והשני רצה ללכת לגינה
ושניהם צרחו והיו לא מווסתים
ונראה לי שהזדקנתי בשנה
לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה
איך אתן מתנהלות מול זה?
לפי מה שמתאים ליהמקורית
הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר
אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים
איזו שעה זו היתה?שמשית123
אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא
גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור
ובכללי התחלות חדשות
הם חוזרים ממש מוצפים
וטלוויזיה זה עוד יותר מציף
אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה
אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים
ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע
קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם
קופסאות אוכל מכינה בערב
ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר
מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים
רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום
לק"י
אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.
יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.
הלוז שלי לכיתה אהמקורית
היה צהרון
וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי
אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות
מעירה מוקדם משכיבה מוקדם
מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה
לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן
הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.
מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123
מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?
אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.
לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.
אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.
תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.
ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.
אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום
לק"י
אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.
לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.
בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123
וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?
וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות
ההתחלות קשות 🤍כתבתנו
זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.
לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.
עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.
ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.
אצלינושיפור
משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?
ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...
לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.
כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.
ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...
אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.
אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!
דבר ראשוןהשם שלי
תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.
בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.
אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.
בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.
לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.
לא צריך יותר מידי להשתגע.
אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.
וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.
אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.
אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.
אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.
אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.
פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.
את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.
מתי הילדים חוזרים הביתה?
יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.
אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.
היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.
לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.
לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.
אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.
תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.
חיבוקאפונה
ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.
כל שינוי דורש הסתגלות.
המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.
אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.
עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.
דבר שני לגבי הילדים.
גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.
אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.
טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.
חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.
מה כדאי לעשות אחר הצהריים:
הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.
משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.
משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.
אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה
כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.
את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.
תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפוראחרונה
בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005
בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה
הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר
אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.
לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו
בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי
מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר
איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית
היה אחרת לגמרי לכןshiran30005
אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו
עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי
הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור
הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית
אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,
ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...
ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.
אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור
ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.
אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.
אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005
כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו
הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"
תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע
גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור
אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.
מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה
ולגבי תמונותשיפור
אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.
יש לגננת טלפון כשרshiran30005
אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...
הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת
זה נורמות אחרותהשם שלי
כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.
אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.
תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.
אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.
יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.
כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור
תראי איך הוא בחגיםממתקית
הוא נוסע בהסעה לגן?
עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345
קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.
לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.
אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.
תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005
וזה מה שמפריע לי
שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף
היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..
קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי
אין צורך ללכת רחוקאפונה
לאלימות וכו'.
גם אם הגננות מקסימות,
ברור שהילד לא מקושר אליהן
ולא מרגיש בנח בגן...
וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -
גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.
"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.
אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.
אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.
אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור
לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.
בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת
נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.
בתקווה שזה יעזור בע"ה...
וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור
הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.
אם הוא ככה משתף אזרק טוב!
תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?
מה היית רוצה שיהיה אחרת?
תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.
הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם
שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.
באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?
היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?
בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות
אנחנו לא בקורונה.
הבן שלי גם התחיל גן
הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת
אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת
מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…
הגננת שולחת תמונה שנרגע.
אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר
בהצלחה!
ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut
ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.
עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.
סתם לתשומת הלב...ממתקית
לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח
את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.
בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.
צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.
נכון.מתואמת
בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.
בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.
בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️
זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה
ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.
אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום
לק"י
וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.
בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.
בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.
התכוונתיאפונה
שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.
לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...
לגבי הסוף מסכימה איתך
הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.
יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת
אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני
ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.
נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.
אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.
כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.
אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.
לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.
לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?
אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.
לא קראתי תגובות קודמותצלולהאחרונה
רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.
ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.
חיבוק, לא פשוט בכלל❤️
הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה
שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.
בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.
ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)
מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.
מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.
הגיוני למדיישירה_11
איזה כיף מזל טוב
הגיוני בריבועקנקן שבור
תחילת הריון זה דבר מעייףףףף
תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש
ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות
בטח.מוריה
תאומים זה קשוח.
ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.
איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.
נהיה נפוץ. 😅 (הייתי שם לפני כמה חודשים..)
בבריאות שמחה וידיים מלאות.
השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם
את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור
זה ממש לא רק את...
ובהיריון תאומים עוד יותר...
השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעון
הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור
תודה על ההרגעה שזה נורמליהריון ולידה
אבל איך מסתדרים? ועוד חגים. ואנחנו בבית.
בעלי יודע לעשות הכל בבית, והוא עובד קשה לאחרונה, אבל הזמן שלו מוגבל.
עם הילדים האחרים אנחנו מסתדרים, יותר טכנית ניהול הבית, כביסות בישולים וכו.
וגם איך שורדים את העבודה בתקופה הזאת? בינתיים שורדת בקושי וכבר לקחתי יום מחלה אחד.
למנוסות בהריון תאומים- האם צפוי שיפור בשליש השני, או שעם תאומים זה שונה?
אולי לקחת עוזרת בתשלום?שיפור
אצלימוריה
היה שיפור קל ואז שוב עייפות וחוסר כח.
אבל זה לא מחייב.
מיקור חוץ והורדת סטנדרטים..טארקו
אין הרבה ברירות..
אני רקאםאני
מזל טוב ובהצלחה,
מקסימום תשעה חודשים וזה עובר.
אני גם בתחילת הריון לא הצלחתי לתפקד בכלל בעבודה ולקחתי הרבה יותר מיום חופש אחד (גם על חשבוני)
ואני לא בהריון תאומים, אז מאמינה שאצלך זה יותר מורכב.
אצלי זה טיפה השתפר עכשיו בשליש השני, ועדיין זה הריון, וזה כל מיני מיחושים וכאבים מוזרים, והבחילות והשינויים בשינה, והחוסר תאבון והכל...
זה לא עובר אחרי 9 חודשים. 🫣מוריה
אחרי זה יש תינוקות לטפל בהם.
🤦♀️אםאניאחרונה
משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו
יש לכן טיפים?
איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?
איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?
ובכלל טיפים לאווירה 
אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף
מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️
דוגמאות מהשנים הקודמות:
קולה- שנשמע בקול אבא ואמא
ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד
בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽♀️ אני זורמת)
חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)
וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?
אהבתי!הבוקר יעלה
יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?
השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף
באמת כדאי כבר להתחיל…
אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️
הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו
אבל אחשוב על עוד אופציות דומות 
רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה
שימושית
אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה
מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו
אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית
זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.
מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?
אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג
אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...
אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות
אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...
אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.
לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.
הכי פשוט הכי אווירת חג.
וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה
שימושית
כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-
קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.
על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.
אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)
בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,
מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.
בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים
לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...
ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.
ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️
וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור
מהמם, איזה יופי!נעומית
מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית
למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?
ככה-שימושית
משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה
משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור
ספרים על ראש השנה
קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'
יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,
התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.
תודה! מרגישה שהבנת אותי
כי לעולם חסדואחרונה
עוקבתבוקר אור
חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת
מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה
אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).
ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.
והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)
מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה
)
כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות
כי זה הכי נוח מבחינת הילדים
והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..
שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.
סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי
בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.
תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת
טיפיםאמאשוני
ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.
מעסיק אותם יופי בערב חג.
הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.
עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,
ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.
באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.
זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.
זה היה תהליך שלם.
אבל אולי זה יכול לתת השראה.
אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.
את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור
ואז הם רק צריכים ליישם.
אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'
אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.
מה שזורם לך.
אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.
אחרי החג להחביא עד כיפור.
אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.
להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)
אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.
כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.
למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.
שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.
אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.
4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.
מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.
אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,
עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.
בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.
לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.
לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,
אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.
אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם
לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)
דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,
לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.
מצאתי חבילת מנגטים סגורה
ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.
הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.
במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!
לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.
שנה טובה וחג שמח!
