תשוקה להתחתןיפה בלבן
שלום!
אני מדי פעם מציצה כאן בפורום, ופשוט ראיתי שיש כאן מלא נשים עם חוכמת חיים וניסיון. והחלטתי שיהיה יותר נכון לפתוח את הנושא הזה כאן.

אני בחורה צעירה, קרוב לגיל ה20(מתחת) ויש בי ממש תשוקה ורצון להתחתן.
יוצא לי לקרוא כאן מדי פעם מה נשים כותבות על הבעלים שלהם, ואיך הן אוהבות אותו ורוצות לשמח אותו, ואני מתפוצצת מקנאה!
לא בקנאה כפשוטה, אלא באמת כיף לי לראות את זה מהצד ואני פשוט רוצה גם בעל!
אני בתקופה יחסית מבובלת בחיים, ומרגיש לי לא נכון כרגע לצאת.
אבל אני תוהה לעצמי האם זה שיקול באמת משמעותי.
ואם נגיד לא הייתי מבולבלת אלא הייתי בתקופה נורמטיבית
זה היה נכון לצאת רק מתוך תשוקה להתחתן למרות ששאר הענפים בחיים כרגע לא מפותחים די, כגון כלכלה, לימודים וכו.
זה באמת בוער בי הרצון להתחיל לצאת ואיני יודעת מה לעשות.
למה צריכים שכל הענפים יהיו מבוססים ורק אז לצאת? התשוקה לא מסםיק חשובה,? ואם היא תדעך?
באלי בעל, מישהו שיהיה שם תמיד בשבילי ויתן לי חום ואהבה

תודה לכולן
איזו סיבה טובה יותר יש מאשר הרצון להתחתן?בתי 123
לגבי שאר העניינים האחרים מנסיון של אנשים אחרים הרבה יותר קשה להתחתן כשכבר מבוססים בחיים ומוגבלים מבחינת מקום מגורים או אורך חיים מסויים שקשור לעבודה.
לגבי לימודים זה עניין זמני יש הרבה נשים שלומדות בתחילת הנישואין זה בהחלט אפשרי וזה משהו שאפשר לדבר עליו עם הבחור שאת נפגשת
ברור!שקר החן

להפך, יותר קל לעבור אי יציבות בחיים כשיש לידך מישהו שתומך בך ועובר את זה יחד איתך...

בין התשוקה שלך להתחתן ובין התגובה מעלי, שקשה כשכבר מבוססים -קרן-הפוך
יש את שביל האמצע.

זוג צעיר צריך להיות מסוגל להתקיים באופן עצמאי בלי להיות תלוי בעזרה מההורים.
לשם כל צריך שיהיה מקור הכנסות מינמלי.
ובד״כ אנשים רוצים להתחיל את החיים ברכישת מקצוע שנלמד באקדמיה או במכללות להוראה, בתי ספר לאחיות.
יש לימודים למקצוע, יש שירות צבאי לגבר, או שאת מחפשת בחור שרק ילמד בישיבה, או שתמצאי בחור שכבר סיים צבא וגדול ממך במעט.

לא רע להתחיל לצאת להכיר מישהו בגילך, אך קבלת החלטות על נישואים צריכה לבוא מתוך שיקול דעת רחב.
יש גם שיקול של מניעת הריון בתחילת נישואים אם זה חשוב לטובת סיום לימודים, למשל.

במכלול הדברים - את יכולה להסתדר גם בנישואים בגיל 19-20 אם יהיו לשניכם היכולות לכלכל את עצמכם.
צריך להיות מסוגל להתקיים באופן עצמאישירוש16
זה דעה אישית. לא משהו מחייב.

יש הרבה זוגות שנעזרים בהורים. אפילו מלחתכילה.
כשזה מתאים לכל הצדדים זה יכול להיות מצוין.

לדעתי להגיד לזוג/אישה לא להתחתן (לא לחפש חתן) זה כמו להגיד לזוג נשוי : אל תביאו ילד לעולם עד שתיהיו מבוססים כלכלית.
יש הרבה זוגות צעירים (זוג סטודנטים/סטודנטית ובעל בכולל/ בעל בצבא ואישה עם משכורת מינימום וכ'ו) שבקושי מצליחים לסגור את החודש - זה סיבה לדחות תינוק?
לדעתי זו טעות. זה ממש עינוי להגיד לבנ"א לחכות.
להשקפתי ואורח חיי - שיקולים כלכליים נמצאים במכלול המחשבותקרן-הפוך
מתי להכנס להריון.
גם שיקולי פיתוח קריירה והתפתחות מקצועית.
כן לגמרי, אבל מסייגתרוטב סלט
אני התחתנתי מוקדם, חושבת שיש בדבר המון המון יתרונות, של התפתחות אישית יחד עם עוד בנאדם אהוב, יציאה יחד לעולם, ובכללי אם יש אהבה ואמון ובסיס בריא אני לא רואה סיבה למשוך קשר יותר מדי.

אבל.
יש קושי מאוד גדול להתחיל חיים עצמאיים כשיש לך מחוייבות לבית ומשפחה. למשל לצאת ללמוד תואר מהשנה הראשונה, זה אומר כמה שנים של עבודה יחסית מצומצמת אם בכלל, משכורת יותר קטנה וכו'.
או שבכלל לוקח גם זמן להתאפס על מה ללמוד, איפה, מי אני מה אני וקצת יותר קשה (ממש לא בלתי אפשרי, אבל כן יותר מורכב) ללמוד על עצמי דברים ככ חשובים כשיש גם עול פרנסה ובית מהצד, ופחות פניות של רווקים, ועוד לא דיברתי על ילד.

האמת, דעתי שאת לא צריכה עדיין להתחתן.ירושלמית טרייה

חתונה זה לא רק כוכבים וחיוכים ומישהו שדואג לך.

המישהו הזה מצפה שגם את תדאגי לו. ואולי הוא לא יהיה כזה טיפוס שדואג? רוב הגברים דווקא לא כאלה.

זוגיות היא לפעמים מתוקה ולפעמים אתגר.

עדיף לבוא לזוגיות ממקום של יותר יכולת לתת, גם אצלך וגם אצל הבחור שמיועד לך.

 

אני התחתנתי מאוחר יחסיתאבי גיל
אחרי הרבה שנים שלמדתי מקצוע שאהבתי והיה לי חשוב מאוד.
אחר כך ילדתי עוד בזמן שסיימתי תארים מתקדמים.
כשהתחלתי לעבוד מצאתי עבודה שאפשר לשלב בה גם בית וגם משכורת מצוינת ברוך ה' שזה לא מובן מאליו בכלל.
זה הכל עניין של מחשבה לעתיד.
אם הייתי מתחתנת מוקדם אין ספק שזה היה מאוד מקשה על העניינים.
(מביאה לך את הסיפור שלי שיהיה לך עוד נקודה למחשבה)

המון בהצלחה וזיווג הגון ומוצלח בעזרת ה' בבוא הזמן הנכון.. בנתיים תלמדי לאהוב את עצמך אמא שלי תמיד אמרה לי תאהבי את עצמך השאר יבוא
^^^^תודה לאמא שלך על משפט נפלאירושלמית טרייה
יש הבדל1234אנונימי
בעיניי בין סוגים שונים של תחומים בשאלה האם מתאים להתחתן עכשיו או לא.

אם מתחתנים אחרי שמסיימים ללמוד ויש עבודה מסודרת, זה מקל מאוד מאוד. אבל זה לא הכרחי בעיניי. כי אפשר להסתדר (צריך להגיע מוכנים לזה, להבין שיש לזה כל מיני השלכות, אבל יש הרבה שעושים את זה וזה אפשרי)

אבל אם הבלבול שאת מתארת קשור לא רק לדברים "טכניים" כביכול, אלא גם לדברים מהותיים יותר, כמו - מי אני? מה אני רוצה לעשות בחיים? מה הערכים שמנחים אותי? אלו תכונות חזקות בי? מה החולשות שלי?
זה כבר נראה לי יותר משמעותי ויש עניין לחכות קצת.
נכון, אלו דברים שיכולים להתברר גם ביחד עם בן הזוג, גם תוך כדי הנישואים. ונכון, אנחנו בני אדם וככאלה אנחנו דינמיים ומשתנים כל החיים.
ובכל אופן, אני חושבת שאם אפשר, עדיף לעשות את הבירורים ואת הבנייה העצמית הזו לבד. לבנות לעצמי אישיות שהיא עצמית, שמבוססת על עצמי ולא תלויה בבן הזוג. אחרי שאת מרגישה שלמה עם עצמך, שאת מרגישה שאת יודעת מי את ומה הכיוון שלך, אפשר לחשוב על חתונה.

חתונה זה לא רק אהבה בין בני זוג, זה הרבה מעבר לזה. זה אחריות, מחוייבות, בעיניי זוגיות = עבודה קשה. ככל שנגיע מוכנים יותר, בוגרים יותר ומבינים יותר לזוגיות, יהיה לנו קל יותר.

אז אם היית כותבת שאת באמצע שנות ה20, אולי התשובה הייתה משתנה. אבל את כותבת שאת עוד לא בת 20 ואני חס וחלילה לא מזלזלת, אבל קחי את הזמן, תבני את עצמך, תשקיעי באישיות שלך *בשבילך* ולא בשביל בן זוג עתידי. ובע"ה תתחתני בזמן שיהיה לך טוב.

(גילוי נאות, קצת לפני גיל 20. ב"ה מדהים וטוב, אבל זה בעקבות עבודה ועבודה ועבודה. ובהחלט היה קל יותר, אם הייתי מגיעה בוגרת יותר. וזה למרות שכשהתחתנתי חשבתי שאני כבר מספיק בוגרת)
התשוקהשירוש16
מגיעה ממקום ש"אני רוצה לקבל".
תיזהאי כי זה יכול לבוא לך כמכשול.
נישואים זה עבודת חיים של נתינה אינסופית.
אימהות זה נתינה טוטאלית.

אם את במקום שמחפש אהבה, פינוק, מישהו שיהיה רק איתך וכ'ו אולי כדאי להמתין מעט.. לקרוא ספרים על זוגיות ונישואים. להבין שחיי נישואים זה עבודה אינטנסיבית, במיוחד בהתחלה. הפרפרים וניצוצות באוויר נאלמים תוך שנה ואז מגיע שלב מאוד קשה של חוסר וודאות, טלטלאות, עליות וירידות, ולפעמים גם תינוק נכנס לתמונה בשלב הזה.
אם את מתעווה לצחוקים, עיניים מלאות לבבות, בעל משקיע ונותן, חוויות רומנטיות אז חכי קצת.
את עלולה להתחתן ומהר מאוד לגלות שטעית בכתובת.

לגבי הבלבול - אם זה קשור לדברים מהותיים כדאי לחכות עד שאת מתיישבת עם עצמך.
אם מדובר בעיניים של כלכלה ולימודים נטו - זה דברים שיכולים להסתדר אחרי החתונה.

(אני אישית מאוד רציני לסיים תואר ורק אחר כך להתחתן. בסופו של דבר יצא קצת אחרת - התחלתי כרווקה וסיימתי את התואר נשואה פלוס ילד. זאת חוויה מפוקפקת מלאה באתגרים אבל היא אפשרית והיא מדהימה.
לא הייתי מוותרת על בעלי או הילד שלי. גם לא תמורת השקט והשלווה שחברותי הרווקות חוו עד סיום התואר)
הרצון להתחתן טבעי ובריאאמא יקרה לי*

אבל

הוא לא עומד לבדו.

גם אני לא נותנת משקל כבד לשיקולים כלכליים (שוודאי שכיף אם כבר יש תואר ביד או עבודה מסודרת

אבל נבנים ומתפתחים במהלך החיים. אני התחלתי ללמוד לתואר עם 3 פיציים וילדתי גם תוך כדי.ב"ה סיימתי עם כולן ואפילו

התקבלתי להתמחות טובה. לא היה קל בכלל ודרש המון משמעת עצמית אבל שווה.)

 

אבל נשמע שאת צריכה להיות מוכנה יותר לנישואים. נישואים זה לא רק חיבוק וחום, זה גם אתגרים

זה להרחיב את העצמי שלך

את הנתינה לאחר ברמות שאינך מכירה

זה להיות שם גם בשבילו

לפתור אי הסכמות בינכם

במיוחד בהתחלה, כשזה תחילת בניית התא שלך. 

שלב מאתגר להרבה זוגות צעירים.

 

ואינני יודעת מה את קוראת פה, יש גם הרבה שירשורים מתוסכלים וכואבים. נישואים הם עבודת חיים.

האם יש בך נכונות להתמודד גם עם הקשיים שנישואים יכולים להביא עימם?

 

לי נשמע שאת זקוקה אולי לקאוצ'ינג לפני שתתחילי לצאת כדי שתגיעי ממקום מחוזק שמסוגל לקבל וגם לתת.

אולי מיכל וולשטיין היא הכתובת בשבילך.

בהצלחה יקרה והחלטות טובות!

היי יקרה..באפיק
הרצון שלך הוא דבר מקסים וחשוב, חתונה זה בהחלט דבר שנראה זוהר ומזמין (והוא אכן כזה).
bהתחתנתי לפני שנתיים, בגיל יחסית מבוגר בהשוואה לחברות שלי (24, כן, הן התחתנו בגיל 19-20).
הגעתי לחיים הזוגיים כשאני ב"ה עם תואר ראשון, חסכונות, ובעיקר- כבר לא ילדה.
באפיק של גיל 19 היא ממש לא באפיק של גיל 24.
השתנתי מחשבתית, פיזית, אני אדם בוגר יותר, שקול.
מה שעזר לי בסופו של דבר, להתחתן עם החבר הכי טוב שלי, ההמתנה הזו ביגרה אותי.
אני רואה כמה קשה לחברות שהתחתנו בגיל צעיר.
בלי מקצוע, הבעל עדיין היה בצבא, ישנות לבד, חיות לבד, מפרנסות לבד (ויש דיי הרבה הוצאות).
וכשנולדו ילדים, הוא בדיוק התחיל תואר, הוא לא פנוי להיות איתה, לשמור על הילד.
ובעיקר, הם פשוט לא הספיקו להכיר אחד את השני.
יש הבדל, בין בני זוג לבעל ואישה. סוג הקשר הוא אחר, ולפעמים צפים קשיים גם כשמתחתנים.
אני יכולה להעיד, שיצאנו שנתיים, לפני זה הכרתי אותו כמה שנים טובות, הדבר הזה גורם לנו לפחות חיכוכים, ריבים, אנחנו מכירים כ"כ טוב אחד את השניה, שזה פותר הרבה בעיות.
זוג צעיר גדל יחד, ולא תמיד זה דבר חיובי.

כמובן שהדברים לא גורפים. יש זוגות צעירים שמסתדרים מעולה.
אבל למה להוסיף קושי, כשאפשר לחכות עוד כמה שנים, להגיע בשלים יותר ולעשות החלטות מושכלות.

בהצלחה!
לכי אחרי הלב שלךשומשומ
התחתנתי בגיל 20 באמצע תואר ובעלי חייל ואנחנו מאושרים ב"ה!!
מילת הקסם היא אינדיוודואלית
לפי איך שאת מרגישה!מחכה להריון

אני התחתנתי בגיל 18 נשואה 6 שנים באושר! מרגישה שלא פיספסתי כלום בחיים..אין לי מקצוע ושום דבר אבל המשפחה שלי הם החיים שלי לא הייתי משנה דבר!

רק על המשפט האחרון שלך... לא מתחתנים בשביל לקבל אלאחצי שני
בשביל לתת.
וההגעה לנישואין ממקום של מגיע לי כזה לא תועיל.
כמובן זה מגיע. כי ככה זה. הדדיות ב"ה.
אבל הגישה הזו לא נכונה. ואני מבינה אותך לגמרי. אבל עדיין.. צריך לשנות תפיסה...

והבלבול שאת מרגישה ושחושבת שזה לא נכון לך עכשיו- במצב כזה הייתי מחכה שזה ירגיש לך נכון.

וזהו.
את נשמעת אדם מדהים ושמישהו ממש יזכה בך
בהצלחה רבה
זה מצער אבל התשוקה ממש לא מספיקה...מיקי מאוס
חתונה זה הרבה מעבר לקוצי מוצי של זוגיות ואהבה.
זה מחויבות.
זה לעשות את הבחירה הכי חשובה שלך בחיים.
זה לנהל בית טכנית וכלכלית.
וזה ממש לא רק לקבל מבעלך את כל מה שאת מיחלת אלא גם לתת לו, ובעיקר לתת..
זוגיות שמבוססת על הרצון לקבל היא לא יציבה ובסוף גם מייצרת המון תסכול.

אז נכון..יש לך תשוקה גדולה שלא ממומשת. וטוב מאוד שהיא שם.
אבל אם התחושה שלך היא שאת מבולבלת ולא בטוחה.
ובייחוד שבאמת את לא בגיל ובשלב בחיים שמתאים לזה אז תחכי עד שהשכל שלך יגיד לך שאת מוכנה לאתגר הגדול הזה...

לא חושבת שצריך להגיע למצב שכל הענפים מפותחים, בעז"ה כל החיים תמשיכי להיות בהתקדמות בענפים שונים.
אבל כן להגיע למקום שבו את מרגישה בטוחה ויציבה, מרגישה שמצאת דרך וכיוןן ושיש בך רצון וכוחות גם להעניק

בהצלחה!
היי מותק, מנסה לענותחצילוש
אני נשואה 9 חודשים סך הכל, התחתנתי בגיל 19 ואני עדיין לא 20. זה לא פיקניק, צריך להיות מחושבים ומאורגנים מראש, רק אציין ואומר שאת בעלי אני מכירה כבר מהתיכון, והיינו בקשר כמעט שנתיים. אם לא הייתי מכירה את בעלי, הייתי מחפשת להתחתן בשלב הזה? לא יודעת, בכנות. חושבת שהייתי מוכנה לחתונה בגיל הזה ושיש לנו ב"ה זוגיות מקסימה, אבל עם כל היתרונות, זה משהו שאין באמת איך להתכונן אליו. זהו. את אישה מבוגרת, מנהלת בית, קניות, תשלומים, בישולים, נקיונות. את מוכנה לזה בלב שלם? תחשבי על זה. לבוא בראש של אני רוצה זוגיות ובעל בלי לחשוב על כל הקושי והמחויבויות שמסביב יכול להיות הרסני. זה לא פשוט ללמוד תואר תוך כדי הריון, או לעמוד בעומס של מטלות בלימודים אחרי לילה לבן עם התינוק. אם את מוכנה לכל החבילה בלב שלם- לכי על זה. כדאי להתייעץ אם אנשים שמכירים אותך טוב, יכול להציב מראה ממש טובה.
התשוקה היא חלק מהמוכנות להתחתןרעותוש10
כשאת מסודרת מכל הבחינות התשוקה להתחתן אולי יורדת ואת מרגישה שבשביל להתחתן צריך לוותר על משהו

אני התחתנתי בגיל 18 מיד אחרי בגרויות...
למדתי בזריזות לתואר, בעלי היה גם חייל וגם אברך ואחרי זה שנינו התחלנו לעבוד.
אני לאט לאט התקדמתי בעבודה, ובעלי שהוא מוכשר בתחום מסוים מצליח בו - הסתדרנו כלכלית, בדרך גם שטפנו חדרי מדרגות..
אנחנו מאושרים, גדלנו יחד ! זכינו לכמה ילדים מתוקים !
נשואים כבר מספר שנים דו ספרתי...

אני מאמינה שזה נכון להתחתן צעירים לא לכולם אבל לחלק מהאנשים

רק הערה קטנה לגבי הסיום : "באלי בעל, מישהו שיהיה שם תמיד בשבילי ויתן לי חום ואהבה"
תבואי גם את בשביל לתת חום ואהבה- לא בשביל רק לקבל כי "בא לי", לא כל רגע זה רק נתינה חום ואהבה בזוגיות, עוברים תהליך...
ממליצה להצטרף לתוכנית שיש בערוץ 7 252. חפשיאם ל2

זוהי תוכנית שיש שם כמה אנשים ונשים מלומדים ומנוסים

שעוזרים בדרך אל החופה.

בהצלחה רבה 

בקלות

ובנחת

וואו וואו וואויפה בלבןאחרונה
אתן פשוט מדהימות!
קראתי כל תגובה ותגובה ובאמת התפעלתי
כל אחת ממכן נשמה טהורה שממש רוצה לעזור לאחרים(גם הערוץ הזה בכללי)
באמת אחשוב על מה שרשמתן
תודה רבה לכן!
מטפלת חדשה, האם אני מגזימה ?אנונימית בהו"ל

היי

אז הכנסתי את התינוק בין ה5 חודשים למטפלת אתמול.

מתלבטת אם אני חרדתית או שזה מוצדק.

אחותי שולחת לשם ילדה בת 13 חד ומרוצה

כשבאנו לראות ( לפני חודשיים )הייתי נחרצת מאוד שחשוב לי שיישן בלול ולא בעגלה, היא אמרה לי שיש לה לולים אבל הבנים שלה בחדר, אוקי.

אתמול מגיעים בפעם הראשונה אז ביקשתי לראות את הלול, היא אומרת משהו שוב על הבנים שלה אז אמרתי לה שאני פשוט חרדתית ורוצה לראות שהמזרן קשיח כי ישן על הבטן אז אמרה לי שתפנה את זה ותוציא את זה מחר שאראה. שבאנו לאסוף ראינו שבדיוק צרח ואמרה שסרב לבקבוק ( אנחנו עובדים על זה כבר כמה שבועות ). טוב ניתן עוד יום.

היום מגיעים, היא מראה לי מזרן של לול ( פיצי ) ואמרה תשים אותו לישון לידה אין לי מושג איך כי הרי לא הוציאה את הלול, אוקי.

הוא היה עייף ואחרי דקה שומעת אותו צורח

נשארתי כמה דק' אבל הייתי חייבת לקחת את הגדול לגן

חוזרת אחרי שעה וחצי שומעת אותו מדבר קצת היא בדיוק כותבת לי שישן ואכל יפה. אחרי כמה דק' מתחיל לצרחחחח שומעת עוד ילדים בוכים אחרי כמה דק' שומעת אותה עושה ששששש נשמע שהרגיעה אותו ואחרי כמה דק' שוב

בתכלס הייתי שם 40 דק', מתוכם צרח 25 שמעתי אותה כמה פעמים אומרת שששש ופעמיים 'שקט!'

נשברתי ודפקתי לקחת אותו, העיניים שלו אדומות, ריסים רטובות ומשתנק קצת

היא אומרת לי שהוא מאוד רגיש אבל ישן ואכל יפה שיחק קצת וכו'

אני שואלת אם הוא בכה כי הוא קצת נשנק כזה והיא עונה שדווקא לא בכה עכשיו ושגם בבוקר הוא עשה לה את זה 🤦‍♀️

מילא, הוא רגיל יותר לידיים כי היה איתי אבל למה לשקר לי ???? מרגישה שאני לא יכולה לסמוך ככה. אמא שלי טוענת שיש אמהות שלא רוצות לדעת שבכו אבל אני ביקשתי לדעת, אמרתי לה שאני רואה שנראה שעכשיו בכה !

גם מה הסיפור שאני לא יכולה לראות איפה ישן, זה מדאיג אותי

וחוץ מזה שלא שמעתי אותה מדברת עליהם חוץ משנכנסתי

בעלי רוצה להוציא, לא יודעת אם הוא מגזים. ואל תגידו לי ללכת עם המצפון כי אם כן בחיים לא הייתי שולחת ילד ובגלל זה ביליתי שעות במיון בהריון חחח

יצא פריקה,סליחה

אשמח אם יש למישהי עצות

זה כבר עניין של תקשורת והתייחסתיאמאשוני

לזה במקום אחר.

שאלו מתוך סקרנות מה יכולה להיות הסיבה,

אז נתתי דוגמה.

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

למיטב זכרוני, זה מה שדיברתי עליויראת גאולהאחרונה
תינוק מאוד נאמן להנקה (סרבן בקבוקים )שמש בשמיים

לא מסכים לקחת בקבוק בכלל בכלל בכלל, היה הכי הרבה 5 שעות בלעדי בינתיים.

מה עושים?

בן ארבעה חודשים.

5 שעות זה לא מעט...חילזון 123

מה הבעיה בעצם?

את יוצאת לעבודה בקרוב?

זה בעיה שהוא לא שותה כלום 5 שעותשמש בשמיים

והוא יהיה גם יותר מזה, אני חוזרת לעבודה.

וגם, הימים הולכים ונהיים יותר ויותר חמים אז עוד יותר מלחיץ שהוא לא מסכים לקחת בקבוק

השאלה איך אפשר לגרום לו כן לשתות מבקבוק?שמש בשמיים
ניסית בקבוקים מסוגים שונים?השם שלי

היו פה בפורום כמה פעמים המלצות על בקבוק של לנסינו לסרבנים.


לפעמים גם טמפרטורה שונה יכולה להשפיע.


אפשר לבקש מהמטפלת שתיתן לו קצת חלב/ מים בכפית או במזרק. זה לא בכמות של ארוחה, אבל לפחות שיהיה משהו.


ואם הוא ממשיך לסרב, אולי אפשר להתחיל טעימות ואפילו כבר לתת יותר מזה, אם הוא מסתדר עם המוצקים.

תנסי בקבוק לנסינו, עזר עם הסרבנית בעלת הלשוןמתואמת
הקשורה שלנו.
גם ממליצה על לנסינואפרסקה
כנל לשון קשורה (אצלנו היה מקרה קל)
חוץ מסוג הבקבוק,ואני שר

לנסות שמישהו אחר יתן.

הקטנטנים האלה חכמים... למה להסכים לבקבוק כשיש אותך?

להתפלל שאצל המטפלת או מי שנשאר איתו הוא יבין שאין לו ברירה ויסכים.

יכול להיות שכשתחזרי לעבודה הוא יסכיםמתיכון ועד מעון

בהצלחה, מוכר ומלחיץ בו זמנית

אני יכולה להגיד שאלתי חלק מהנאמנים לקחו ואחת נותרה בעקשנותה

מנסים כל יום בלי להתייאשאמאשוני

תנסי בבוקר בעצמך ובערב ע"י מישהו אחר.

לפעמים דווקא הרוגע של האמא וההכירות הקרובה שלה עם התינוק יעילים יותר מאשר כשאדם אחר מנסה.

אז לנסות גם וגם.

תנסי גם בתנוחת הנקה וגם כשהוא יושב עלייך עם הגביעל מהדרום

לק"י


אלייך.


ובהצלחה!

אני גם חייבת לנסות כבר בקבוק.

אם לא מסכים מבקבוקאפונה

אפשר להשקות בכוס

זו כמובן מיומנות שלוקח זמן להשתפשף בה אבל את יכולה להתחיל.

מעניין, היית מנסה חלב אם או מים?שמש בשמיים

בגיל ארבעה חודשים זה נשמע לי הזוי, אבל אולי...

חלב אםאפונה
אישית נותנת ככה מים מגיל חמישה חודשים בערך
מטיילים איתו ביחד אמ פי 5

זה מה אני עושה

שלי בן 7 חודשים ונאמן מוחלטות להנקה

התחלתי איתו מוצקים שזה משביע אותו יותר

 

ועד אז שיתרגל לבקבוק הוא חלק בלתי נפרד ממני

עונה לכולןשמש בשמיים

אין לי אפשרות לקחת אותו איתי, כבר חזרתי לעבודה פשוט השבוע יצאתי מוקדם בכל הימים כי הוא בכה ולא לקח בקבוק, אבל זה פיתרון גרוע, גם כי ככה אני ל יכולה למלא את כל השעות שלי בעבודה וגם זה יהיה סיוט למטפלת שלו לשרוד איתו עד שאחזור. אולי עכשיו הוא עוד לא קלט שאין ברירה כי ארבע חמש שעות הוא הצליח להחזיק מעמד ואז קיבל הנקה.

אז זה עונה גם לשאלה מי יתן לו את הבקבוק, הוא מסרב מכולם, ממני, מבעלי, מאמא שלי מאחותי ומשתי מטפלות שונות. לא היה אף אחד שהצליח לתת לו. נותנים לו חלב מחומם בטמפרטורה נעימה, ניסינו גם שמישהו אחר יתן לו את החלב מיד אחרי ששאבתי כשזה הכי טרי ועדיין חמים מהגוף.

 

אז נשאר מכל מה שכתבתן רק בקבוק לנסינו, כמה הוא עולה? יש אפשרות איכשהו לנסות אותו קודם? כי מכל סוגי הבקבוקים שניסינו (שלושה סוגים) הוא לא הסכים אף אחד, אז לא תולה בזה מלא תקוות...

 

עד שחזרתי לעבודה לא השארתי אותו בלעדי בכלל חוץ מהטבילה אחרי הלידה...

לא יקר מדיצלולהאחרונה

סביב ה-40 אם אני זוכרת נכון.

גם אצלנו הוא היחיד שעזר🙃

מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

יש לי דגם אחרהשם שלי

אבל נראה לי שדי דומה.


אני מכינה בעיקר בשרי:

נקניקיות, קציצות בלי רוטב, חזה עוף, עוף


וגם צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים.


יש לי תבנית עמוקה שבה אני מכינה עוף ותפוחי אדמה, כתחליף לתנור.

יש מגש של טיגון באוויר חם, שבו אני מכינה צ'יפס ונקנקיות.

ויגש של גריל, שבו אני מכינה קציצות וחזה עוף.

יש לי דגם אחר, הגודל שונה אבל התבניותקופצת רגע

נראות לי דומות.


אני מכינה בזה גם שניצלים ושניצל דג, בתוכנית של air fry, לא יוצא ממש כמו מטוגן אבל אם שמים שמן מתחת ומעל יוצא טוב.

על רשת גריל עושים המבורגרים, שיפודים וכו', מוכנים בבית או קנויים, וגם סתם חזה עוף עם קצת תבלינים. אוהבת גם' לשרוף' בזה תפוחי אדמה שלמים או בטטות חצויות לשניים, יוצא כמו ממדורה אם את יודעת למה הכוונה.


גם סתם לחמם דברים מהמקרר, על תוכנית reheat יוצא ממש טעים, נניח שניצל יוצא קריספי.

לי יש כזה- הוא מצויין! פירוט בפניםnik

בתכנית אייר פרי- מכינה שניצלים שיוצאים פגז (צריך להתיז עליהם שמן משני הצדדים), מחממת אוכל (מרגיש טרי) ואפשר גם ירקות ופרגיות.

בתכנית גריל- שמה פרגיות ונקניקיות, חושבת שבתכנית של מדיום.

השימוש העיקרי שלי בו הוא לחימום אוכל- זה יוצא טעים ברמות! 

על איזה תכנית את מחממת?רוני 1234
יש לך את הדגם של פותחת השרשור?
אייר פרי, וכןnik
מתייגת את המקוריתטארקו

שכותבת המון על השימוש שלה בנינג'ה גריל..

@המקורית

מנצלשת לשאלה- לדעתכן יכול להחליף לגמרי תנור בשרי?הדס=)

אנחנו מתלבטים אם לקנות נינג'ה גריל אבל יהיה צפוף לשים גם וגם...

 

משפחה עם עוד מעט 7 נפשות בעז"ה

עושה אוכל די פשוט, תבנית אחת כל פעם

בעיקר מנסה להבין אם יש גודל של נינג'ה מומלץ שיכול להכיל תבנית עוף גדולה עם תפוחי אדמה או שקטן מדיי?

ואם יש עוד דברים חוץ מהגודל שנפסיד אם נעבור לניגג'ה במקום לתנור....?

גם הדגם הגדול קטן למשפחה של 7 נפשותואילו פינו

כשאני מכינה לכל המשפחה אני עושה 2 נגלות או בתנור בתבנית גדולה..

לעצמי מכינה שם המון! 

לא יודעת לגבי גודלכנה שנטעה

כי אנחנו כרגע רק 3 נפשות,

אבל מבחינת שימוש - אצלי הנינג'ה מחליפה לגמרי תנור בשרי!! אני מכינה בה ההההכככללללל

עוף וירקות, תפוא, מוסקה, שיפודים, על האש, שניצלים, צ'יפס, רולים, מה שבאלך.

יש בזה כלכך הרבה אופציות ועובד כל-כך מהר ומצוין שמבחינת השימוש נטו זה שיא המשתלם, לדעתי ומניסיוני

נראלי אני אבקש מהם אחוזים על שיווק🤭

לדעתי קטן ולא מחליף.המקורית
זה קטן מדירוני 1234
עונה מנסיוננו הדלרק טוב!

שלנו רק מפסח..

אז אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לנצל אותו. אבל מאז שיש לנו אותו התנור הבשרי לא עבד אפילו פעם אחת (משפחה של 8 נפשות).

ציפס בפסח (לא אןכלים קטניות. אז הכנו כמעט כל יום והרבה) היה הרבה יותר מהיר איתו מאשר בתנןר. ככה שבארוחה יכולנו לעשות 2 נגלות כדי שיספיק לכולם.


תפוא כמו של מדורה, מאוד אוהבים פה. לוקח הרבה פחות מבתנור.


שניצל תירס כנל.


ירקות כנל.


השאר עוד לא יודעת. בנתיים שניצלים ועוף עשינו בסיר. מניחה שזה גם מהיר יותר מתנור. ככה אומרים.  

אכן משתמשת בו לא מעטהמקורית

מכינה בו בשרים, ירקות, אופה והשוס - הוא מחמם אוכל למצב שהוא טעים כאילו עכשיו הכינו אותו.

אבל יש לי דגם אחר האמת


מכל מקום, זה נורא תלוי מה אוכלים בדכ. אני למשל לא מכינה בו שניצלים/ חצילים ואצלי הוא לא מחליף טיגון אבל אני מתחזקת (מנסה לפחות😅) תפריט תזונתי מסוים שממש מקל עליי להשתמש בו

אני משתמשת בתכניות reheat, grill, bake, roast בעיקר.


מכינה המון דבריםואילו פינו

שעועית ירוקה,  אנטיפסטי,  נקניקיות צ'יפס המבורגר סטייק, עוף, תפוחי אדמה, עראייס, דגים,שניצלים, לביבות, קציצות טונה

מקצר זמנים ממש!

רק כשאני מכינה עוף לכל המשפחה אני משתמשת בתנור הבשרי..

יש לך מתכונים?רק טוב!

או רוצה לפרט מה הכללים?

שלנו חדש ובנתיים משמש בעיקר לציפס ותפו"א.

עשיתי גם חציל שלם אבל נראה לי היה אפשר לעשות אותו טוב יותר.

עוף, דגים, שעועית ירוקה, קציצות אשמח לדעת איך לעשות.

יש לנו את הדגם מקס פרו נראה לי. 

אני לא מבינה בדגמים.. יש לי משהו שונה ממה שהפותחתואילו פינו

וזה הרבה ניסוי וטעייה, להבין את המכשיר..

שניצלים מצפה כרגיל, מרססת ספרי שמן על כל צד ועל תוכנית אייר פרי ל13-16 דקות תלוי בעובי של השניצל (יותר ארוך מטיגון אבל היתרון מבחינתי שזה לא דורש השגחה צמודה כמו טיגון ויותר בריא)


שעועית ירוקה עושה גם על אפיה וגם אייר פריי. שמה קפוא מהשקית, שמן זית ומלח (אפשר גם קצת רוטב סויה ושומשום אם זה באפיה) ל10 דקות.


אנטיפסטי-חותכת את כל הירקות שיש לי במקרר (גזר קישוא בצל סגול, בצל רגיל, שום, בטטה גמבה שעועית, ברוקולי וכרובית.. או חלק כל פעם) לגודל אחיד, מתבלת

על אפייה או אייר פריי. הזמן מאוד משתנה לפי הגודל של הירקות. מרבע שעה עד 35 דקות בערך. כדאי לערבב באמצע


עוף על אפיה עם רוטב שאוהבת/פירורים כמו שניצל ל35 דקות פלוס (תלוי בכמות של העוף, זה בד"כ מכינה בתנור כי מכינה כמות גדולה. כשעושה רק לעצמי רבע עוף אז כחצי שעה..)


דגים עם רוטב שאוהבת/עשבי תיבול על אפייה לרבע שעה 20 דקות..

מנצלשת, משהיא משתמשת בנינג'ה פודי?1112
אשמח לרעיונות
מנצל''שת-עוד מעט פסח

מה בעצם היתרון של הנינג'ה בהנחה שיש לי בבית תנור בשרי, פלנצ'ה איכותית ואפילו גריל גז בחצר?

מה היתרון שלו?

מבחינתי מהירות. מתחמם מאוד מהר ומבשל מאוד מהרואילו פינו

צ'יפס בתנור לוקח שעה לפחות על החום הכי גבוה, בנינג'ה לוקח לי 17 דקות... וזה הרבה היה יותר טעים.

אין לי גריל גז.. אבל את הפלנצה מסרתי אחרי שקניתי את הנינג'ה כי כבר לא היה לי בו שימוש 

לנו יש גריל גז גדול יחסית בחצר. כשיש אורחיםקופצת רגע
מפעילים אותו והרבה פעמים יושבים בחוץ.

בנינג'ה אנחנו עושים סתם ככה כנפיים וקבבים לבן שלי כשהוא רוצה, סטייקים פה ושם, המבורגרים. לא צריך לצאת, וזה זריז מאוד.


אני משתמשת בו הרבה אבל האמת שקניתי לצורך ספציפי, של טיגון ללא שמן. בלי זה לא יודעת אם הייתי ממליצה, זה תופס מקום על השיש

מנצלשת מי שיש לה, יש חסרון גדול מבחינתי....ממתקית

איפה מאחסנים???
זה מכשיר ממש ענק לא? 
ומבינה שהוא לא מכיל הרבה (הפלסטיקה מסביב יותר תופסת מקום)?
מצד שני, מבינה שהוא מהיר, וניתן להכין בפחות שמן.
יש עוד חסרונות או יתרונות?

לי יש מקום עבורו במטבח האמתהמקורית

בפינה נסתרת. וחוץ ממנו יש לי רק קומקום על השיש

אם הייתי צריכה להכניס ולהוציא מהארון, סביר להניח שלא הייתי קונה/ משתמשת כמו עכשיו

תודה!!! צודקת צריך מקום נוח לשליפה, לי איןממתקית
האמת שגם אם היה לך ארון לשים אותו בוהמקוריתאחרונה
לא הייתי ממליצה כי זה מכשיר כבד 
שאלה פדחנית לכן מאנונימיתאנונימית בהו"ל

אתן שואלות את הבעל על כל קנייה שאתן עושות?

האם זה מתאים כרגע?

אני במצב הזה קצת ומתחילה להרגיש מפודחת שאישה מעל גיל 30 צריכה לשאול מישהו

מה לקנות ומתי

כמה שמסבירה לו כבר שנים שזה לא נעים והוא באמת מנסה לשחרר

זה לא הולך!!!!

ולא חסר לי שום דבר ב"ה, אני לא מרגישה מסכנה

רק היום למשל היה ממש בא לי להזמין משהו לאכול ואני יודעת שכרגע החשבון

לא במצב הכי טוב וחששתי מהתגובה שלו אז לא הזמנתי

אני יכולה לקנות קפה ומאפה בתדירות גבוהה נניח והוא לא יגיד מילה.

אבל על דברים גדולים יותר הוא ישר מתבאס..נניח מעל 100 שח

והוא בעל מדהים ומפרגן לי בטירוף אבל גדל בדקדוקי עניות קשים וממשיך את זה הלאה לחיים.

הוא עובד על זה מלא ואני הרבה יותר משוחחרת מפעם

אבל יש את הקטנות האלה שנניח הזמנתי משהו,יום למחרת הוא יגיד לי אני רואה שהזמנת

כאילו מה אין לי חיים משל עצמי?

יש לציין שהוא עובד ממש קשה ואני כרגע לא.

 

אהבתי ממשזברה ירוקה
סקר בעקבות דיון עם חברה לבוש אירוע לבת שנתייםשיח סוד

מה נראלכן יותר פרקטי

להלביש בת שנתיים וקצת באירוע קיץ-

שמלה אורך ברך עם שרוול קצר?

או בגד גוף קצר אבל חגיגי? (רק בגד גוף בלי עוד מכנסון)


גם נוחות וגם בהנחה ויהיה קריר ביום האירוע ויהיה צריך להלביש גרביון ושיראה נורמלי


מה אומרות?

זה לא דחוף, אבל כן אשמח שיגיע הקיץ הזה😅יעל מהדרום
פורקת פה..הילושש

היי לכולן, 

 

אני בחודש שביעי ב"ה. 

אחרי תקופה ארוכה בבית עם הילדים שניסיתי לג'נגל בין עבודה מהבית, ניקיונות, ילדים ו.. שפיות. 

הילדים חזרו למסגרות ואני למשרד. 

ואני פשוט חסרת אנרגיה. מרגישה על הפנים! 

 

אני במשרד, יש לחץ, עבודה.. ואין, אני לא מצליחה לעבוד ברצף. בא לי לברוח מפה. 

פשוט קשה לי לעבוד שבוע שלם. אין לי עוד כוחות. 

 

בנוסף לכך, ובעיקר מה שמעיב על מצב הרוח- 

האיסופים של הילדים- 

שה' ישמור!!!!!!!!! 

אני פשוט סובלתתת מהחום. אני לא נושמת! יש לי הרבה הליכה ונסיעות עד שאני חוזרת הביתה. 

אני יוצאת מהעבודה ב 15.00 וחוזרת הביתה עם הילדים רק בסביבות 16.30-16.50. 

אני חוזרת גמורה, עייפה, עצבנית, וסבלנות לילדים המתוקים- אין! 

 

המרחק מהעבודה למעון של הקטנה הוא 3 תחנות- סבבה לגמרי, 

אח"כ אני צריכה לנסוע איתה ברכבת לאסוף את הגדול שלי, ומשם יש לי הליכה של 20 דק'. 

אוספת אותו, שכל הזמןןןןן הילדים שלי רוצים להישאר שם בחצר ולשחק. לרוב אני זורמת.. 

ואז.. עוד 20 דק' הליכה הביתה. 

עם עגלת תאומים- סוחבת עליי 3 ילדים. אחת בבטן, ו2 שיושבים בעגלה. כבדים!! ויש לי 2 עליות בדרך.. 

והשיא- קומה 2 במדרגות. 

מגייעה הביתה ורק רוצה להיזרק על הספה! לא אכפת לי מה הם עושים! 

אממה?! הם עושים! הרבה! בלאגן! מרטיבים את עצמם, משחת שיניים מרוחה בכל מקום. כאילו למנוחה שלי יש השלכות. 

וגם אם לא אכפת לי שיבלגנו, הקטנה שלי לא באמת מאפשרת לי לנוח, היא נצמדת אליי ברמות. היא גם חוזרת רעבה (למרות שאני תמיד מצוידת בפרי/חטיף, בנוסף לפרוסה שאוכלת בגן) 

אני חייבת להכין משהו זריז כשחוזרת הביתה.. 

 

בקיצור, 

אני במשרד, 

ולא מפסיקה לחשוב על החום בחוץ ואיך אני עושה את זה עוד יום ועוד יום ככה עד הלידה (בתחילת החופש הגדול, ד"א) 

 

 

באלי לבכות! 

 

 

 

 

אין לי כרגע סיבה. כשאין רכב...יעל מהדרום

לק"י


פעם הייתי נוהגת. לא למרחקים, אבל כן לערים קרובות.

אני כן חושבת שאם ארצה לחזור אקח כמה שיעורים. כרגע זה לא רלוונטי מבחינתי.


@מתיכון ועד מעון חבל אולי, אבל זה מה יש כרגע.

שונאת שונאת את המשפחה של בעלי!אנונימית בהו"ל

בכללי לא סובלת אותם.

ציניים ורכלנים ברמה בלתי נסבלת!

 

אבל כאילו לכאורה מגובשים, ואוהבים לעשות דברים ביחד.

 

עכשיו הם עושים טיול של יומיים כל המשפחה (הורים וכל האחים, הרבה מהם נשואים)

ורק אותנו לא הזמינו!!!

 

אני רותחת וזועמת!

וזה מבאס את בעלי שאני מדברת ככה על המשפחה שלי, אז מחפשת דרך להירגע בלי לפאור לו.

לא מזיז לו שלא הזמינו אותנו. מפרגן להם שיהנו וזהו.

 

ובטעות שיתפתי גיסה אחת בזה שלא כיף לי איתם (לא מהמשפחה עמצה, אחות של בעלי) ומאז היא מדברת איתי בקול חומל כזה.

בא לי לחנוק אותהההההה

 

הלוואי שתעזרו לי להירגע!

יכול להיותאיזמרגד1
שהם יודעים שלא כיף לך איתם ולכן לא הזמינו?
לא נראה לי. א. מה בעלי והילדים אשמים?אנונימית בהו"ל

ב. לפחות שישאלו אם אנחנו רוצים לבוא. מה זה הגועל נפש הזה??

והטיול מחר, זה לא שהם תכננו מתישהו כן להזמין.

לא חשבתי על זה שזה עם ילדיםאיזמרגד1

אז באמת לא יפה מצידם ומבאס ממש🫂

האמת שבמקומך הייתי סקרנית למה לא הזמינו אותנו, אבל כנראה שהתשובה (מה שלא תהיה) רק תהיה מעצבנת יותר...

ותודה על התגובה!אנונימית בהו"ל
הלם, פשוט הלם.ממתקית

מה קורה למשפחות היום? חמות? תתעוררו.
סליחה שאין לי נחמה.
איך אפשר לנחם? לא יודעת
הכעס שלך מובן, חיבוק!!!!!!

מבאס מאוד!!!דיאן ד.

מקווה שזה בסדר שאני שואלת

אבל עם יד על הלב.

יש להם סיבה למה לא להזמין אתכם?

וואורקאני

נשמע כואב

במקרה כזה הייתי שולחת את בעלי לברר למה לא הזמינו אתכם

אפשר לומר שזה דיי בוטה

מעצבן ממשאפרסקה

אני חושבת שאם היה קורה לי גם הייתי מתעצבנת. למרות שתכלס, אם לא כיף לך איתם, אולי עשו לך טובה.

אצלנו פעם גיסי הזמין אותנו למסיבת יומולדת של הבת שלו כשהוא ראה את בעלי במקרה יום קודם. אני התחלתי לחשב חישובים איך למען ה נצליח להגיע, ואיזה תוכניות של מחר צריך לבטל. ואז נפל לי האסימון שהם בכלל לא תכננו להזמין אותנו (כן הזמינו אחרים מהמשפחה). אז בלב שמח עדכנתי שלא נבוא והללויה רווח לשני הצדדים. 

מוזר שלא הזמינו אתכם. יכול להיות שהבינו. איכשהוקופצת רגע
שאתם לא יכולים / לא מתאים לכם?

האמת שנראה לי שלא הייתי מתאפקת והייתי מבקשת מבעלי לברר מה קורה. ואם לא היה שואל אולי הייתי שואלת איזו גיסה בעצמי. 

לדעתי זה עניין שלו מולםהמקורית

ואם זה מפריע לו - שהוא יפנה וישאל וידרוש הסברים

נכון שזה לא נעים ומעצבן, אין ספק, ואולי הגיסה גם דיברה על זה עם הורים? (מה שאמרת לה כאילו) ולכן לא הזמינו?

מציעה לשים לב מה את אומרת למי, את לא יכולה לדעת למי זה יגיע ואיך. בסוף הם הורים ואת גיסה, הקשר שונה


חיבוק♥️♥️

גם אצלנו יש תופעה כזו, ולי גם עולים הטורים כשזה קועדינה אבל בשטח
זו חוצפה ממדרגה ראשונה. תנסי לדון לכך זכות, אולי הם חשבו שהזמינו, אבל אם לא, תתעצבני ובצדק. למה הילדים שלך צריכים לשמוע שכולם יצאו והם לא? כל כך מכירה וזועמת איתך.
אפשר לנצלש לך? זה לא משפיע לך על היחס לבעלך?וואלה באלה

היו לי כמה אירועים מאוד לא נעימים לאחרונה עפ המשפחה של בעלי.

לא מסוגלת לראות אותם או לדבר איתם ואני שמה לב שזה משפיע לי על היחס לבעלי, אני קצרה אליו יותר ועצבנית למרות שמסכן הוא לגמרי בצד שלי ומבין וחושב שהם היו לא בסדר. לא מגיע לו ולא יודעת מה לעשות עם זה.


וחיבוק לך. האמת נשמע נורא❤️

האמת היא שב"ה לא. הוא כל כך שונה מהמשפחהאנונימית בהו"ל

שלו וכל כך מתוק ב"ה, אז זה לא מרגיש לי קשור אליו מה שהם עושים.

 

תודה, וחיבוק גם לך! משפחה של בעל יכולה להיות כזאת מעצבנת

איזה כיף! אולי באמת אני צריכה לחשוב על זה ככהוואלה באלה
ותודה❤️
טוב, אז האמת היא ששלחתי הודעה לגיס שארגן את הטיולאנונימית בהו"ל

והוא אמר שהוא פשוט לא חשב שנרצה לבוא.

 

אבל עדיין, הוא כתב הודעה בקבוצה המשפחתית, ותייג את כולם חוץ מאותנו!

מה הבעיה שלך לשאול אם אנחנו רוצים לבוא?

 

אם הוא כתב בקבוצה המשפחתית אז בעצם מבחינתוקופצת רגע

הוא יידע אתכם. זה כבר קצת יותר מובן.

למרות שבאמת מיותר לתייג בתוך הקבוצה את כולם חוץ מכם 

לא מדויק, כי את הטיול הם תכננו לא בקבוצה -אנונימית בהו"ל

כולם חוץ ממנו, ואז הוא שלח בקבוצה תזכורת למשהו שקשור לטיול ותייג את כולם חוץ מאותנו.

ככה נודע לנו על הטיול בכלל...

אויש זה באמת מעליב 😖קופצת רגע
אם לחשוב על הצד השני- אולי לא רצו להיות נודניקיםיעל מהדרום
לק"י

ולהציע כשברור שלא תרצו.


אני מבינה למה זה מעליב, וכנראה שלא הייתי נוהגת ככה. אבל אולי אפשר להסתכל על זה אחרת.

הייתם רוצים לבוא?נעומית
מהיכרות שלך עם הנפשות הפועלותאמאשוניאחרונה

האם את יכולה לחשוב על סיבה שהוא יכול להעלות בדעתו שלא תרצו לבוא?


נניח כיוונים כמו:

השתתפות כלכלית

בעיות צניעות שאתם יותר/ פחות מקפידים מהאחרים

כשרות כנל

אולי אתם לא אוהבים את סגנון הטיולים האלו? (נניח הרבה הליכה)

אולי יש לכם מוגבלות כלשהי

אולי התפיסה שלכם את המצב הביטחוני שונה מהאחרים.


חוץ מסיטואציה שהם אנשים מרושעים שרוצים להרע לכם, האם יכולה להיות סיבה שאולי תלויה בדינמיקה שלכם, בתיעדוף שלכם/ באילוצים שלכם שיכול להסביר את הפער?

אני כותבת מה היה איתנושואלת12

גם לא הזמינו לדברים וממש ממש נפגעתי.

והערנו על זה והיו מריבות ולא עזר.

וכעבור שנים שהבנתי שהם לא רוצים בקשר איתי ואני לא יכולה לחייב אותם לרצות אותנו וכשאני כבר לא מעוניינת בקשר הם פתאום כן מזמינים וכן מעוניינים.


אז אני רק ממליצה לך לא לאכול את הלב על זה וחבל על העצבים ומי שלא רוצה אותי אז גם אני לא רוצה קשר איתו


וראיתי שכל הדיבורים הרעים חילחלו גם לילדים ובסוף אלו סבא וסבתא שלהם ואני לא רוצה שהם יפסידו אותם

אבל גם את בעלה והילדים לא הזמינו.מרגול

ואת נהדרת❤️


אבל זה מרגיש לי שונה (לטוב ולרע) כשגם את הבן והנכדים (בעלה והילדים) לא מזמינים.

אפילו היצר האימהי הזה של - היי, אל תפלו את הילדים שלי 

תודהשואלת12

כמובן שלא הזמינו גם את בעלי והילדים.

אבל מי שנפגעה זאת אני. בעלי לא נפגע והילדים לא ידעו.

הייתי שואלת אותם ישירותשירה_11
הלם

אולי יעניין אותך