גם לי בערך כך היה ,הכי חשוב לדעת שזה לכאן ולכאן ואסביר קצת,

כשמגיע הבן\ת השני קצת האמא פחות לחוצה מכל בכי מכל מכל דבר

שמציק או קשה לילד המון אוויר של לחץ יורד, מצד שני נהיה קינאה 

והבכור לא מוכן לוותר, עד עכשיו היה המלך הנסיך עכשיו מרגיש

שלוקחים לו את זה, לכן להשתדל לשתף אותו עד כמה שאפשר,

כמו תביא מוצץ תעזור לי להרים אותו, והכי חשוב לא לדחות אותו,

ולהשגיח עליו המון שלא יכה או יזרוק עליו משהו, תכניסי המון שמחה

אל תלכי לכוון קושי, לחץ, נפש, תמיד תגידי לעצמך זה הכי טוב שיש

אני שמחה אני אתגבר, ואת תראי שיהיה לך פי אלף יותר קל, בהצלחה

רבה רבה לך אמן.

אז תעשי אחד ועוד אחד, הכוונה תראי איך הוא מגיב אולי באמת הוא קטן מדי

ולא קולט, ואז עם הזמן ישמחו פה לעזור לך המון, אבל אל תחשבי עכשיו מהעניין,

מאוד חשוב שאת רגועה ושמחה, ככה את מקרינה על כל הבית, בהצלחה רבה לך אמן.

יש חשמליות נטענות שחלקן מתלבשות על השד וחלקן לא.

ויש ידניות.

בכל מקום שממליצים עליה קודם כל מסתייגים שיש הרבה נשים שאומרות שהיא חלשה ולא שואבת מספיק וכו

אני משתמשת בה יום אחד בשבוע ולי היא שואבת מצויין, אבל אולי לשימוש יומיומי זה פחות מוצלח, לא יודעת להגיד.

לדעתי זה ממש לא נוח להיות מחוייבת לשקע חשמל. עם האלחוטית אפשר לעשות עוד דברים, לשאוב בנהיגה (שלי מפסיקה לשאוב אוטומטית אחרי עשרים דקות) זה גם הרבה יותר דיסקרטי, לדעתי רוב האנשים לא שמים לב בכלל שאני שואבת

ההתניידות הזאת ממש קריטית לי , מצד שני אם היא לא שואבת טוב אז מה זה יעזור לי...

שאיבה של פעמיים ביום בערך

שימשה אותי גם בשאיבה יומיומית ולהגברת כמות חלב

השתמשתי בעבר באמדה פינס ובמשאבה של יד שרה.

אני אישית לא חושבת שהיא פחות טובה מהן

אני ממליצה מאוד, משתמשת בה באופן יומיומי.

היה לי בעבר מדלה פריסטייל ואני לא מרגישה שהאלחוטית חלשה יותר.

יש לי דו צדדי, מאוד נוח, אני עושה הכל תוך כדי (עבודות בית, עבודה מול מחשב, נהיגה).

השתמשתי במדלה פריסטייל 3 ילדים וברביעי עברתי לביאמבה, שואבת כבר שנה בערך איתה והיא מעולה.

מבחינתי שידרג לי ממש את כל החוויה, שווה כל שקל.

אני רואה שאת חוששת שהיא שואבת פחות אני לא נתקלתי בזה (ואני שואבת כמויות גדולות)

ולא צריך להחזיק?

מה שהכי חשוב לי זה האפשרות להסתובב חופשי ולעשות דברים תוך כדי 

ארדו מליה Ardo melia

נראלי עם החוטים תמיד יותר טובה אבל זה שואב לי טוב 

נראלי די אותי דבר כי פעם שעברה השתמשתי בחוטים ועכשיו איתו

סתם שמעתי מיועצת הנקה את זה 

ואני ממש לא אהבתי אותה

היא פצעה אותי ושאבה לי פחות מהחשמלית

אבל לחברה שלי יש בדיוק כמו שלי והיא הייתה ממש ממש מרוצה

אז כנראה זה משתנה מאחת לאחת

(לדעתי היא פצעה אותי כי יש לי חזה גדול אבל לא בטוחה כי זה כן ישב כמו שצריך)

תפס אותי שאמרת שאתם נוסעים הרבה לשבת בגלל מריבות הילדים - זה כי הם לא רבים ליד אנשים אחרים?

אז אולי בזה טמון פתרון? שכמעט תמיד יהיו אורחים בבית וככה הם לא יריבו? (מן הסתם לגדולה זה יכול לעשות הכי טוב, זה גיל שבדרך כלל אוהבים לבלות עם חברות, ומצד שני גם נזהרים מאוד שלא יהיו "פדיחות" מולן...)

חוץ מזה, רעיון נוסף: להכין "טבלת אהבה" - בכל פעם ששני ילדים או יותר מראים שהם אוהבים זה את זה (אומרים מילה טובה/מתגברים ולא רבים/מביאים משהו לאח/משחקים יפה יחד) מסמנים נקודות כמספר הילדים השותפים ב'מעשה האהבה', וכשהטבלה מסתיימת - קונים משחק שווה וכדומה שמתאים לכולם.

ובקשר לקשיים הספציפיים של הילדים -

הגדולה בעבר לא הייתה מרביצה? (יכול להיות שגם לה קשה השינוי עם הלידה... לא מדברים על זה, אבל לפעמים דווקא לאח הגדול, ולא משנה בן כמה הוא, הכי קשה עם הולדת אח חדש, בטח אם זה בהפרש גדול)

ובקשר לבן החמש - קורה הרבה פעמים בגיל הזה שמתחילים לדבר מילים לא יפות, בדרך כלל כחיקוי של הסביבה (חברים בגן). לא צריך להילחץ מזה ולהאשים את עצמך❤️ נשמע שאת נוהגת איתו טוב.

בכל אופן, טוב שאתם הולכים להדרכת הורים, זה יעשה לכם סדר ויחזיר לכם את הביטחון בהורות❤️

אז האמת שבשבת שעברה כשנסענו להורים הם רבו גם שם והרבה,אז כנראה זה לא הפיתרון.

פשוט הרגשתי שאצל אחרים יש לי יותר עזרה, לדוגמא אמא שלי יכולה לבוא ולדבר איתם ובבית זה אני ובעלי מולם וזה ממש הורס לי את האווירה של שבת שאני כל הזמן רק עצבנית וכועסת.

בעבר היא אולי הרביצה אבל זה התגבר מהלידה,

לפני זה, היא היתה עוזרת הרבה עם האחים ושומרח עליהם.

תודה לגבי הטבלת אהבה, נראה לי שנעשה את זה ♥️

אלא אם כן היא לא אוהבת חברות...

ובקשר לשאלה על איך להעביר את שבת חורף - אולי הרבה משחקי קופסה משפחתיים ושיתופיים?

בבית בכיף, אני יכולה חלק מהזמן לשחק איתם.

השאלה מה בשאר הזמן כשאני נחה והם עם עצמם?

לגדולה אולי ספרים?

אצלינו, גילאים קצת שונים, בדרך כלל יש איזה שעתיים שמעסיקים את עצמם עם פליימוביל. ושאר הזמן צריכה להעסיק... שזה באמת קשוח. אני הרבה מקריאה ספרים. לפעמים הולכים לשחק אצל חברים שכנים וזה מאוד מקל.

גם מוציאים מזרונים ומניחין על הרצפה

בהצלחה יקרה

הקושי יעבור

אהבה.לשבת עם סיפור קצר- 5 דק'. להראות להם שאת חושבת עליהם למשל "הכנתי היום x לארוחת צהרים כי ידעתי שאתה אוהב. זה במיוחד בשבילך וכו'"

הדברים הקטנים האלה עושים הבדל גדול!

דווקא בגלל שזאת תקופה מאתגרת ומן הסתם יש לך פחות זמן אליהם.

לפחות בשבת שהבעל בבית תנסו לייצר יותר זמנים של איכות לכל ילד

את משחקת או לומדת משהו עם הבכורה ובינתיים הבעל עם הילדים האחרים

ואחכ הפוך

אפשר גם לשתף את הילדה בטיפול התינוק/ת דברים שכיף לעשות עם תינוקות וגם סתם בעבודות הבית לעבוד ביחד ולשוחח

תנסו לייצר אוירה טובה ושל שיתוף בטוחה שזה כבר ישתפר.

ולתת לו להתמוסס לאט ככל שניתן

לגרגר ערק זה ממש מרדים את הכאב או להניח פד וגם בערק על השן הכואבת

ממליצה גם לקחת ויטמין סי  1000 mg

בתור אחת שלא משתמשת בתרופות קונבנציונליות

כמובן שכתוב שאסור בהנקה

גם לשפשף את השן שכואבת

חליטת מרווה גם טוב לגרגר אבל לא בהנקה!

בין אם לגרון, בין אם לשן

תרגישי טוב♥️

לפעמים כדור רגיל של משכך כאבים עוזר גם לכזה סוג של כאב

זה מ שאני עשיתי בהנקה... לקחתי אדוויל והרגיע קצת את הכאב

שאת שותה מספיק

ההנחיה לבדוק אם יש יותר מ4 בשעה.

שותה המון😀

היו פעמים שהיה יותר מ-4 בשעה, זה אומר שצריך להיבדק?

ובסוף בסוף, זה פשוט דבר שקיים.. מבאס וכואב אבל זה "סתם" עוד תופעת הריון.. וכן לפעמים זה מתיש להיבדק ככ הרבה על משהו כביכול סתמי. הייתי מבקשת מהרופטא איזו הנחיה מתי להיבדק  ומבהירה לו מה התדירות שזה קורה לך, כי לא הגיוני נגיד כל יום להגיע למיון

בדיוק אין לי את הכוח והסבלנות לבלות במיון..

אנסה לשלוח פנייה באפליקציה לרופאה שלי.

תודה😍

מהצ'אט- צירי ברקסטון היקס (צירים מדומים) יכולים להופיע כבר החל מהשליש השני של ההיריון, בדרך כלל אחרי שבוע 20, אך לרוב הנשים הן מורגשות יותר במהלך השליש השלישי, במיוחד לקראת שבועות 28-27 ואילך, כשהן הופכות לתכופות יותר ככל שמועד הלידה מתקרב, אך אינן גורמות לפתיחה של צוואר הרחם.

ומנצלשת- אם יש לי התקשויות לא כואבות במיוחד, אבל לפעמים גם יותר מארבע בשעה, עדיין כדאי ללכת להיבדק? יש לי הרבה פעמים אבל זה בעיקר לא נוח ומציק, לא כואב

אבל ממה שאמרו לי זאת תופעה רגילה, ופשוט צריך לעבור את זה...

האמת שאף פעם לא חשבתי להיבדק, וגם לי היה הרבה פעמים במנוחה או תוך כדי שינה

נראלי אם זה מתגבר או נעשה חזק יותר מבדר"כ או אחרי מאמץ כדאי ללכת לבדוק, אבל אם זה רגיל והבדיקות הרגילות יוצאות תקינות אז אין סיבה להילחץ, אולי לשאול את הרופאה מתי כן ללכת להיבדק

בכל השאר כבר לא.

בוא נגיד שהאחיות החמודות במיון יולדות אז כשבאתי אמרו לי, טוב שבאת, ככה את מכירה איך נראה מיון יולדות מבפנים ומה זה מוניטור ולא תפגשי את המקום הזה פעם ראשונה בלידה, אבל מצד ההתקשויות לא באמת היה צריך לבוא. 

לא רוצה לקחת אחריות אבל לא הייתי נוסעת (ואכן גם לא נסעתי) אם זה רק לא נוח ומציק אבל לא כואב. אם כואב אז אולי כן כדאי להיבדק.

מה שכן עשיתי היה לתזמן ולראות אם יש סדירות כלשהי, אצלי היו הרבה יותר מארבע בשעה אבל במרווחים לא סדירים, אז זה גם הרגיע אותי.

אצלי כן כואב, אדבר עם הרופאה וניראה מה היא אומרת.

תודה❤️

לי היה כשלא שתיתי מספיק

אם חזר למשקל לידה?

הוא יונק המון, ממלא טיטולים יפה מאוד ובגדים שהתאימו לו לפני שבועיים כבר קטנים עליו עכשיו, אז אין לי ספק שהוא עבר את משקל הלידה שלו. הוא גם לא ירד כל כך הרבה כבר בבית חולים.

לכן לא לקחתי אותו בגיל שבועיים, את ההדרכה כבר שמעתי והשקילה לא הייתה לי קריטית.

(אולי חבל כי ככה אין נקודת ייחוס למשקל ולגובה ולהיקף ראש, אבל לא נורא...)

שלא חייבים את התור של חודש.

שיכולה בגיל 6 שבועות ויאחדו את החיסונים. (מה שנותנים בגיל חודש הוא בלי תופעות לוואי)

אבל לפי מה שאמרו לי, לא חייבים.

מעקב שקילה עשיתי אצל הרופא. פחות המתנה חחח

כי יש חיסונים שאם קיבלו באיחור אז גם המנה הבאה צריכה להיות באיחור מותאם, בגיל חודש זה לא ככה?

אחרי שאת המנה הראשונה מקבלים בבית חולים.

זה לא אמור לעכס חיסונים אחרים.

יצא לי שקבעו יותר מאוחר כי לא היו תורים.

זה לא קריטי.

וגם תודה @מוריה וכל המגיבות!

גם את של גיל חודש

זה לא עיכב כלום

וזה עבר סבבה

כי זה מה שהיה פנוי

והאחות רצתה כבר לחסן לגיל חודשיים

לא הסכמתי

אמרתי קודם של החודש ולגיל חודשיים בזמן שלו...

תכלס היא דחתה לי את התור של גיל חודשיים ואת החיסון הזה עשה בגיל 3 חודשים ופצלתי א החיסון

מכיל את החיסון נגד שעלת.

והחליטו להקדים בגלל התפרצות שעלת.

לא יודעת כרגע מה המצב של ההתפרצות הזו.

לק"י

ולא ניסו לשכנע אותי שלא לדחות.

כנראה פחות קריטי.

לגבי 1 זה נשמע לי תקין, את יכולה לסחוט להקלה אם זה כואב לך.

לגבי 2 נראה לי שזה לא משפיע, כמו שאשה שהייתה הרבה פעמים בהריון ובהנקה לא ממשיכה עוד שנים יותר לקבל מחזור (תחשבי שאשה שיש לה 7 ילדים הייתה בהריון בערך 5 שנים במצטבר והניקה נניח עוד חמש שנים בלי וסת, היא לא תקבל מחזור עשר שנים יותר מאשה בלי ילדים בכלל, נכון?)

אני חושבת שזה לא קשור למספר ביציות אלא לשינויים הורמונליים בגוף

שילדה כבר מספר ילדים הסיכוי שלה להרות בגילאי 40+ גבוה בהרבה מאישה של ילדה.

אז כנראה שכן יש לזה השפעה כלשהי, אבל בטוח לא אחד על אחד.

או שזה כזה ממה שראית בסביבה שלך?

לא נראה לי קשור לכמות הביציות בכל מקרה, אולי למין היכרות של הרחם עם ההריון, הוא כאילו מאומן.

אבל מעניין אם זה משהו שנבדק פעם מחקרית...

את יכולה לבדוק בגוגל/צ'אט

אני חושבת שעיקר העניין הוא שאצל אשה שכבר ילדה בעבר, ידוע שכל מערכת הפוריות עבדה בצורה תקינה.

אישה שלא ילדה, יכול להיות שהיתה גם בעבר בעיית פוריות שעדיין לא התגלתה, וזה משפיע גם אחרי גיל 40.

זאת אומרת שלא עצם ההריון והלידה גורמים לכך שלאישה יהיה יותר סיכויים להרות בגיל מבוגר, אלא להפך, לנשים שכבר הרו וילדו מראש יש יותר סיכויים להרות וללדת מאשר אוכלוסיית הנשים שעדיין לא ילדו, וזה נכון גם בגיל המבוגר יותר

1. תקין. תשאבי או תסחטי עד להקלה.

2. אין שום קשר. זה אמנם נשמע הגיוני אבל בפועל הממוצע לסיום הפוריות הוא בגיל 44 בלי קשר עם האישה השתמשה באמצעים הורמונליים שמונעים ביוץ/ ילדה מלא ילדים/ היו לה מלא מחזורים. מאגר הביציות מדלדל גם ללא ביוץ

( תחשבי שאם התיאוריה הזו הייתה נכונה היה כאן אקזיט: רווקות היו לוקחות אמצעי מניעה שמונעים ביוץ כמו גלולות במקום להקפיא ביציות... אבל זה לא עובד) 

יש לנו 400000 ביציות בגוף מתוכן אנחנו משתמשות בתקופת הפוריות עד המונפאוזה (גיל המעבר) בכ400-500 ביציות.

כמות הביציות שנאבדת בכל חודש היא כ20 ביציות, רק אחת עוברת ביוץ.

בקיצור הבקרה היא הורמונלית ולא על סמך כמות הביציות, הסירי דאגה מליבך, אם תקבלי מחזור לפי הכמות את לעולם לא תגיעי להפסקת מחזור