אני אחשוב עליו

תודה.

קודם כל זה לא וודאי שהאבימלך שהיה בסיפור עם אברהם זה אותו אבימלך כאן

חוץ מזה אני לא מבין איזה פסול מצאת בו? אדרבה אני דווקא חושב שמהסיפור הזה אפשר לזכות אותו לכף זכות גדולה וגם אפשר מכאן ללמוד המון על דמותו המעניינת והדיי לוטה בערפל.

נדמה לי שיש פרש"י שמעיד שהוא היה אדם מאוד מאוד צדיק

הנקודה שלי היא שאסור למהר לכתוב דברים כאלה על אנשים מהתנ"ך מדובר באנשים גדולים

אסור ללמוד תנ"ך בגובה העיניים..

היכן נראה ברש"י כי הוא היה צדיק ?

לכאורה להיפך, רש"י אומר: "ניקיון כפיים אין כאן".

גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.

וגם ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.

וכן ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.

ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.

יקח לי זמן למצוא אותו אבל אוכל למצוא אותו בע"ה

לגבי ההשקפה מבעד לחלון, מוזר שרק זה מתמיה אותך.

אני חושב שהנושא הזה ספציפית הוא מאוד עמוק ואני לא אתפלא אם מאחד הפסוקים האלה שלא קיים בהם רובד פשט

ולגבי היותו מלך במקום שאין בו יראת אלוקים.

על אחת כמה וכמה זה מדגיש את הנקודה שלי

להיות צדיק במקום הזה (ועוד במשרה של מלך) שביכולתו לעשות ככל העולה על ליבו זה רק מחזק את הטענה שלי

 עכ"פ אנסה בל"נ למצוא את הרש"י

להבא ממליץ לך להשתדל לשמור אש קטנה שמדובר באנשים כאלה, אלא אם כן מדובר באנשים שחז"ל סיווגו אותם כרשעים.

אבל לגבי אותם דמויות שרק נידמות לך לא טוב, שב ועל תעשה עדיף.

בראשית כא ח

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק"

 רש"י : "משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך"

כמו להבדיל להזמין את נתניהו יחד עם עוד רבנים להקפות שניות או יום ירושלים

שגדול הדור אין הכוונה דווקא גדול בתורה

בשולחן ערוך אורח חיים רפב ג בהגה שם:
"ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים" 

תודה

יש גם הרבה ענייני טרמינולוגיה המשתנים עם העיתים.

מה שהיה גדול הדור בזמן התורה אינו מה שבזמן רשי, וזה של רשי אינו של השולחן ערוך וכו

מה שכן מעט הטריד אותי שאולי יש דברים בגו היא האימרה המפורסמת של חז"ל

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם -ישא בת גדולי הדור"

אם יוצא מכאן שיש הבדל בין גדול דור לתלמיד חכם = גדול דור לא תלמיד חכם

עממה פחות הגיוני שהכוונה כאן לגדול דור במובן של עם ארץ כי גם על זה הזהירו...

כמו שאמרתי צ"ע

מסתמא הכוונה גדולי הדור באמונה......

לא בגלל הלשון "גדול הדור", כי הרי יכול להיות באמת שהכוונה לחשוב שבדור (או ל"גדול הדור באמונה".. כאמור.. )

אלא בעיקר בגלל ההשוואה לשם ועבר. שהיו באמת באמת גדולי הדור במובן הכי פשוט של זה אצלנו (פוסקי הדור, התלמידי חכמים שבדור..)

ובגלל זה פחות שייך לדעתי לתרץ שהכוונה לגדול דור במובן של חשוב הדור.

כי הרי שם ועבר דאז לא היו מחשובי הדור.. אין על זה מחלוקת בכלל.

מה שכן הם באמת היחידי הסגולה של הדור, וגם של עשר הדורות הקודמים לאותו דור.

כמדומני הם היו אז באזור גיל 500?

לכן קשה לומר שגדולי דור במובן של חשובי הדור, כי אני מסופק אם שם ועבר היו מוכרים באותו דור.. קל וחומר שחשובים

מי היה מלך העיר "שלם" לפי חז"ל (ורש"י)?

וברמב"ן: (סתם כי אני אוהב אותו) 
על דעת רבותינו (נדרים לב ב) שאומרים כי מלכי צדק הוא שם בן נח, הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את ה', והיה להם לכהן לאל עליון, כי הוא אחי אביהם הנכבד, כי ירושלים מגבול הכנעני היא מעולם: 

גם לפי אביי ששאל מהפסוק הגוי גם צדיק תהרוג, משמע שהיה צדיק, הכוונה רק להחשיבו לאונס במעשה שרה, כיוון שהוא ״אומר מותר״. אך לא מדובר כאן כלל עד דמותו הכללית של אבימלך.

וכמו שציינת, במסקנה גם זה נדחה. כי ״היה לו ללמוד דרך ארץ״ - כלשון רש״י.

(וכבר רמזתי ע"כ בסוגריים מדברי רש"י שם) אבל ישנו כעין כלל שבדמות שהתורה לא הרחיבה כ"כ עליה, והזכירה את אותה בהקשר מסויים ובטקסט מצומצם, עלינו לגזור את המידע לגבי אופייה הכללי מחומר הגולם המרוכז הזה. כך נהגו חז"ל בדרשותיהם, למשל על עשו. ולכן אם באיזכור הראשון בתורה הוא מוזכר כמי שעשה מעשה שלילי, סביר להניח כי לא לחינם התורה הפגישה אותנו לראשונה עם ההקשר הזה, וכן להיפך.

זאת ועוד, מדברי הברייתא שם לגבי המשל של האכנסאי משמע שזה היה פגם קדום בדמותו של אבימלך, ולא מעידה חד פעמית.

ועוד, עי' בנזיר (כג.) לגבי ופשעים יכשלו בם, במה שדרשה הגמ' במי שהיתה אשתו ואחיותיו וכו', שמשמע שמי שנכשל בזה, יש עליו שם פושע מקודם.

היא רק אם אינו חף מפשע לעניין לקיחת שרה, לא הבנתי איך הסקת שזה הופך אותו לצדיק לדעה כלשהי.

@איקסלין

לדעתי, כותב המאמר ממשיך את הקו הישיר של גישת רבותינו לאבימלך בעניין הזה...

"נביא הוא וממך למד, אכסנאי הוא שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו, כלום שואלין אותו: אשתך זו? אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד."  היינו שהיה אבימלך צריך שידע שאנשי המקום אינם הגונים, ושהצהרת אברהם אינה הוכחה, שהיה אנוס לומר כך. ועל זה! על זה מגיעה לו מיתה! כי למרות שבעיניו הכל נראה טוב, והוא "יוצא בסדר" העלמת העין שלו "שהיה לו ללמוד ולא למד" מחייבתו מיתה!! זה מאוד התחבר לי עם המאמר

• רשי עצמו אומר (על טענת אבימלך בתם לבבי ובנקיון כפי) - נקיון כפיים אין כאן.
• גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.
• ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.
• ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.
• ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.
• והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים - ברור מאברהם כי זה נזקף לאשמתו של אבימלך
• עיין היטב בתשובה המפולפלת ״לא ידעתי מי עשה.. וגם אתה לא הגדת לי וגם אני לא שמעתי״ לכאורה מרוב שלא ולא, יש משהוא שכן. מצא את הנעלם.

מעולם לא הרגשתי כל כך מושפל באינטרנט

כתשתם אותי מכל הכיוונים

(אני מוריד את המגבעת שאין לי)

אשריכם

אשר ללא הוויכוח לא היו עולים 

אני מניח שיש לי יד בדבר, אף על פי שלא כיוונתי לכך..

עלה והצמח שבת שלום !

לשון המדרש (תנחומא בובר וישלח כג):

וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'. זש"ה טוב ללכת אל בית אבל וגו', אמר ר' שמעון בר אבא שתי מדות הן של גומלי חסדים, לגמול חסד עם הכלה ואת המת, אם באו שתיהן ביחד לתוך ידיך אין אתה יודע איזו מהן לאחזו תחלה, בא שלמה ופירש, טוב ללכת אל בית אבל וגו', מצינו בני אדם שהלכו לבית המשתה ולא נתפרשו שמותם, ובני אדם הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנם ונתפרשו שמותם ונתנבאו ברוח הקדש, ומי היו אלו שהלכו לבית המשתה, כתיב ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול, מהו גדול, מלמד שהיו שם שם ועבר ואבימלך, ולא נתפרשו שמותם, אבל אלו שהלכו לבית האבל נתפרשו שמותם, ונדחו מגיהנם, ושרתה עליהם רוח הקדש, שנאמר ויען אליפז התימני, ואין ויען אלא לשון נבואה, שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול, הוי טוב ללכת אל בית אבל וגו'. ומי הראה פנים תחלה [לאבל], הוי אומר הקב"ה אימתי כשמתה דבורה, שנאמר ותמת דבורה וגו', וכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'.

לשון רבנו בחיי (בראשית כא ח):

ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני