אני אחשוב עליו

תודה.

קודם כל זה לא וודאי שהאבימלך שהיה בסיפור עם אברהם זה אותו אבימלך כאן

חוץ מזה אני לא מבין איזה פסול מצאת בו? אדרבה אני דווקא חושב שמהסיפור הזה אפשר לזכות אותו לכף זכות גדולה וגם אפשר מכאן ללמוד המון על דמותו המעניינת והדיי לוטה בערפל.

נדמה לי שיש פרש"י שמעיד שהוא היה אדם מאוד מאוד צדיק

הנקודה שלי היא שאסור למהר לכתוב דברים כאלה על אנשים מהתנ"ך מדובר באנשים גדולים

אסור ללמוד תנ"ך בגובה העיניים..

היכן נראה ברש"י כי הוא היה צדיק ?

לכאורה להיפך, רש"י אומר: "ניקיון כפיים אין כאן".

גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.

וגם ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.

וכן ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.

ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.

יקח לי זמן למצוא אותו אבל אוכל למצוא אותו בע"ה

לגבי ההשקפה מבעד לחלון, מוזר שרק זה מתמיה אותך.

אני חושב שהנושא הזה ספציפית הוא מאוד עמוק ואני לא אתפלא אם מאחד הפסוקים האלה שלא קיים בהם רובד פשט

ולגבי היותו מלך במקום שאין בו יראת אלוקים.

על אחת כמה וכמה זה מדגיש את הנקודה שלי

להיות צדיק במקום הזה (ועוד במשרה של מלך) שביכולתו לעשות ככל העולה על ליבו זה רק מחזק את הטענה שלי

 עכ"פ אנסה בל"נ למצוא את הרש"י

להבא ממליץ לך להשתדל לשמור אש קטנה שמדובר באנשים כאלה, אלא אם כן מדובר באנשים שחז"ל סיווגו אותם כרשעים.

אבל לגבי אותם דמויות שרק נידמות לך לא טוב, שב ועל תעשה עדיף.

בראשית כא ח

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק"

 רש"י : "משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך"

כמו להבדיל להזמין את נתניהו יחד עם עוד רבנים להקפות שניות או יום ירושלים

שגדול הדור אין הכוונה דווקא גדול בתורה

בשולחן ערוך אורח חיים רפב ג בהגה שם:
"ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים" 

תודה

יש גם הרבה ענייני טרמינולוגיה המשתנים עם העיתים.

מה שהיה גדול הדור בזמן התורה אינו מה שבזמן רשי, וזה של רשי אינו של השולחן ערוך וכו

מה שכן מעט הטריד אותי שאולי יש דברים בגו היא האימרה המפורסמת של חז"ל

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם -ישא בת גדולי הדור"

אם יוצא מכאן שיש הבדל בין גדול דור לתלמיד חכם = גדול דור לא תלמיד חכם

עממה פחות הגיוני שהכוונה כאן לגדול דור במובן של עם ארץ כי גם על זה הזהירו...

כמו שאמרתי צ"ע

מסתמא הכוונה גדולי הדור באמונה......

לא בגלל הלשון "גדול הדור", כי הרי יכול להיות באמת שהכוונה לחשוב שבדור (או ל"גדול הדור באמונה".. כאמור.. )

אלא בעיקר בגלל ההשוואה לשם ועבר. שהיו באמת באמת גדולי הדור במובן הכי פשוט של זה אצלנו (פוסקי הדור, התלמידי חכמים שבדור..)

ובגלל זה פחות שייך לדעתי לתרץ שהכוונה לגדול דור במובן של חשוב הדור.

כי הרי שם ועבר דאז לא היו מחשובי הדור.. אין על זה מחלוקת בכלל.

מה שכן הם באמת היחידי הסגולה של הדור, וגם של עשר הדורות הקודמים לאותו דור.

כמדומני הם היו אז באזור גיל 500?

לכן קשה לומר שגדולי דור במובן של חשובי הדור, כי אני מסופק אם שם ועבר היו מוכרים באותו דור.. קל וחומר שחשובים

מי היה מלך העיר "שלם" לפי חז"ל (ורש"י)?

וברמב"ן: (סתם כי אני אוהב אותו) 
על דעת רבותינו (נדרים לב ב) שאומרים כי מלכי צדק הוא שם בן נח, הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את ה', והיה להם לכהן לאל עליון, כי הוא אחי אביהם הנכבד, כי ירושלים מגבול הכנעני היא מעולם: 

גם לפי אביי ששאל מהפסוק הגוי גם צדיק תהרוג, משמע שהיה צדיק, הכוונה רק להחשיבו לאונס במעשה שרה, כיוון שהוא ״אומר מותר״. אך לא מדובר כאן כלל עד דמותו הכללית של אבימלך.

וכמו שציינת, במסקנה גם זה נדחה. כי ״היה לו ללמוד דרך ארץ״ - כלשון רש״י.

(וכבר רמזתי ע"כ בסוגריים מדברי רש"י שם) אבל ישנו כעין כלל שבדמות שהתורה לא הרחיבה כ"כ עליה, והזכירה את אותה בהקשר מסויים ובטקסט מצומצם, עלינו לגזור את המידע לגבי אופייה הכללי מחומר הגולם המרוכז הזה. כך נהגו חז"ל בדרשותיהם, למשל על עשו. ולכן אם באיזכור הראשון בתורה הוא מוזכר כמי שעשה מעשה שלילי, סביר להניח כי לא לחינם התורה הפגישה אותנו לראשונה עם ההקשר הזה, וכן להיפך.

זאת ועוד, מדברי הברייתא שם לגבי המשל של האכנסאי משמע שזה היה פגם קדום בדמותו של אבימלך, ולא מעידה חד פעמית.

ועוד, עי' בנזיר (כג.) לגבי ופשעים יכשלו בם, במה שדרשה הגמ' במי שהיתה אשתו ואחיותיו וכו', שמשמע שמי שנכשל בזה, יש עליו שם פושע מקודם.

היא רק אם אינו חף מפשע לעניין לקיחת שרה, לא הבנתי איך הסקת שזה הופך אותו לצדיק לדעה כלשהי.

@איקסלין

לדעתי, כותב המאמר ממשיך את הקו הישיר של גישת רבותינו לאבימלך בעניין הזה...

"נביא הוא וממך למד, אכסנאי הוא שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו, כלום שואלין אותו: אשתך זו? אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד."  היינו שהיה אבימלך צריך שידע שאנשי המקום אינם הגונים, ושהצהרת אברהם אינה הוכחה, שהיה אנוס לומר כך. ועל זה! על זה מגיעה לו מיתה! כי למרות שבעיניו הכל נראה טוב, והוא "יוצא בסדר" העלמת העין שלו "שהיה לו ללמוד ולא למד" מחייבתו מיתה!! זה מאוד התחבר לי עם המאמר

• רשי עצמו אומר (על טענת אבימלך בתם לבבי ובנקיון כפי) - נקיון כפיים אין כאן.
• גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.
• ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.
• ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.
• ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.
• והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים - ברור מאברהם כי זה נזקף לאשמתו של אבימלך
• עיין היטב בתשובה המפולפלת ״לא ידעתי מי עשה.. וגם אתה לא הגדת לי וגם אני לא שמעתי״ לכאורה מרוב שלא ולא, יש משהוא שכן. מצא את הנעלם.

מעולם לא הרגשתי כל כך מושפל באינטרנט

כתשתם אותי מכל הכיוונים

(אני מוריד את המגבעת שאין לי)

אשריכם

אשר ללא הוויכוח לא היו עולים 

אני מניח שיש לי יד בדבר, אף על פי שלא כיוונתי לכך..

עלה והצמח שבת שלום !

לשון המדרש (תנחומא בובר וישלח כג):

וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'. זש"ה טוב ללכת אל בית אבל וגו', אמר ר' שמעון בר אבא שתי מדות הן של גומלי חסדים, לגמול חסד עם הכלה ואת המת, אם באו שתיהן ביחד לתוך ידיך אין אתה יודע איזו מהן לאחזו תחלה, בא שלמה ופירש, טוב ללכת אל בית אבל וגו', מצינו בני אדם שהלכו לבית המשתה ולא נתפרשו שמותם, ובני אדם הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנם ונתפרשו שמותם ונתנבאו ברוח הקדש, ומי היו אלו שהלכו לבית המשתה, כתיב ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול, מהו גדול, מלמד שהיו שם שם ועבר ואבימלך, ולא נתפרשו שמותם, אבל אלו שהלכו לבית האבל נתפרשו שמותם, ונדחו מגיהנם, ושרתה עליהם רוח הקדש, שנאמר ויען אליפז התימני, ואין ויען אלא לשון נבואה, שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול, הוי טוב ללכת אל בית אבל וגו'. ומי הראה פנים תחלה [לאבל], הוי אומר הקב"ה אימתי כשמתה דבורה, שנאמר ותמת דבורה וגו', וכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'.

לשון רבנו בחיי (בראשית כא ח):

ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.