אני אחשוב עליו

תודה.

קודם כל זה לא וודאי שהאבימלך שהיה בסיפור עם אברהם זה אותו אבימלך כאן

חוץ מזה אני לא מבין איזה פסול מצאת בו? אדרבה אני דווקא חושב שמהסיפור הזה אפשר לזכות אותו לכף זכות גדולה וגם אפשר מכאן ללמוד המון על דמותו המעניינת והדיי לוטה בערפל.

נדמה לי שיש פרש"י שמעיד שהוא היה אדם מאוד מאוד צדיק

הנקודה שלי היא שאסור למהר לכתוב דברים כאלה על אנשים מהתנ"ך מדובר באנשים גדולים

אסור ללמוד תנ"ך בגובה העיניים..

היכן נראה ברש"י כי הוא היה צדיק ?

לכאורה להיפך, רש"י אומר: "ניקיון כפיים אין כאן".

גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.

וגם ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.

וכן ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.

ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.

יקח לי זמן למצוא אותו אבל אוכל למצוא אותו בע"ה

לגבי ההשקפה מבעד לחלון, מוזר שרק זה מתמיה אותך.

אני חושב שהנושא הזה ספציפית הוא מאוד עמוק ואני לא אתפלא אם מאחד הפסוקים האלה שלא קיים בהם רובד פשט

ולגבי היותו מלך במקום שאין בו יראת אלוקים.

על אחת כמה וכמה זה מדגיש את הנקודה שלי

להיות צדיק במקום הזה (ועוד במשרה של מלך) שביכולתו לעשות ככל העולה על ליבו זה רק מחזק את הטענה שלי

 עכ"פ אנסה בל"נ למצוא את הרש"י

להבא ממליץ לך להשתדל לשמור אש קטנה שמדובר באנשים כאלה, אלא אם כן מדובר באנשים שחז"ל סיווגו אותם כרשעים.

אבל לגבי אותם דמויות שרק נידמות לך לא טוב, שב ועל תעשה עדיף.

בראשית כא ח

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק"

 רש"י : "משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך"

כמו להבדיל להזמין את נתניהו יחד עם עוד רבנים להקפות שניות או יום ירושלים

שגדול הדור אין הכוונה דווקא גדול בתורה

בשולחן ערוך אורח חיים רפב ג בהגה שם:
"ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים" 

תודה

יש גם הרבה ענייני טרמינולוגיה המשתנים עם העיתים.

מה שהיה גדול הדור בזמן התורה אינו מה שבזמן רשי, וזה של רשי אינו של השולחן ערוך וכו

מה שכן מעט הטריד אותי שאולי יש דברים בגו היא האימרה המפורסמת של חז"ל

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם -ישא בת גדולי הדור"

אם יוצא מכאן שיש הבדל בין גדול דור לתלמיד חכם = גדול דור לא תלמיד חכם

עממה פחות הגיוני שהכוונה כאן לגדול דור במובן של עם ארץ כי גם על זה הזהירו...

כמו שאמרתי צ"ע

מסתמא הכוונה גדולי הדור באמונה......

לא בגלל הלשון "גדול הדור", כי הרי יכול להיות באמת שהכוונה לחשוב שבדור (או ל"גדול הדור באמונה".. כאמור.. )

אלא בעיקר בגלל ההשוואה לשם ועבר. שהיו באמת באמת גדולי הדור במובן הכי פשוט של זה אצלנו (פוסקי הדור, התלמידי חכמים שבדור..)

ובגלל זה פחות שייך לדעתי לתרץ שהכוונה לגדול דור במובן של חשוב הדור.

כי הרי שם ועבר דאז לא היו מחשובי הדור.. אין על זה מחלוקת בכלל.

מה שכן הם באמת היחידי הסגולה של הדור, וגם של עשר הדורות הקודמים לאותו דור.

כמדומני הם היו אז באזור גיל 500?

לכן קשה לומר שגדולי דור במובן של חשובי הדור, כי אני מסופק אם שם ועבר היו מוכרים באותו דור.. קל וחומר שחשובים

מי היה מלך העיר "שלם" לפי חז"ל (ורש"י)?

וברמב"ן: (סתם כי אני אוהב אותו) 
על דעת רבותינו (נדרים לב ב) שאומרים כי מלכי צדק הוא שם בן נח, הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את ה', והיה להם לכהן לאל עליון, כי הוא אחי אביהם הנכבד, כי ירושלים מגבול הכנעני היא מעולם: 

גם לפי אביי ששאל מהפסוק הגוי גם צדיק תהרוג, משמע שהיה צדיק, הכוונה רק להחשיבו לאונס במעשה שרה, כיוון שהוא ״אומר מותר״. אך לא מדובר כאן כלל עד דמותו הכללית של אבימלך.

וכמו שציינת, במסקנה גם זה נדחה. כי ״היה לו ללמוד דרך ארץ״ - כלשון רש״י.

(וכבר רמזתי ע"כ בסוגריים מדברי רש"י שם) אבל ישנו כעין כלל שבדמות שהתורה לא הרחיבה כ"כ עליה, והזכירה את אותה בהקשר מסויים ובטקסט מצומצם, עלינו לגזור את המידע לגבי אופייה הכללי מחומר הגולם המרוכז הזה. כך נהגו חז"ל בדרשותיהם, למשל על עשו. ולכן אם באיזכור הראשון בתורה הוא מוזכר כמי שעשה מעשה שלילי, סביר להניח כי לא לחינם התורה הפגישה אותנו לראשונה עם ההקשר הזה, וכן להיפך.

זאת ועוד, מדברי הברייתא שם לגבי המשל של האכנסאי משמע שזה היה פגם קדום בדמותו של אבימלך, ולא מעידה חד פעמית.

ועוד, עי' בנזיר (כג.) לגבי ופשעים יכשלו בם, במה שדרשה הגמ' במי שהיתה אשתו ואחיותיו וכו', שמשמע שמי שנכשל בזה, יש עליו שם פושע מקודם.

היא רק אם אינו חף מפשע לעניין לקיחת שרה, לא הבנתי איך הסקת שזה הופך אותו לצדיק לדעה כלשהי.

@איקסלין

לדעתי, כותב המאמר ממשיך את הקו הישיר של גישת רבותינו לאבימלך בעניין הזה...

"נביא הוא וממך למד, אכסנאי הוא שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו, כלום שואלין אותו: אשתך זו? אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד."  היינו שהיה אבימלך צריך שידע שאנשי המקום אינם הגונים, ושהצהרת אברהם אינה הוכחה, שהיה אנוס לומר כך. ועל זה! על זה מגיעה לו מיתה! כי למרות שבעיניו הכל נראה טוב, והוא "יוצא בסדר" העלמת העין שלו "שהיה לו ללמוד ולא למד" מחייבתו מיתה!! זה מאוד התחבר לי עם המאמר

• רשי עצמו אומר (על טענת אבימלך בתם לבבי ובנקיון כפי) - נקיון כפיים אין כאן.
• גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.
• ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.
• ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.
• ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.
• והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים - ברור מאברהם כי זה נזקף לאשמתו של אבימלך
• עיין היטב בתשובה המפולפלת ״לא ידעתי מי עשה.. וגם אתה לא הגדת לי וגם אני לא שמעתי״ לכאורה מרוב שלא ולא, יש משהוא שכן. מצא את הנעלם.

מעולם לא הרגשתי כל כך מושפל באינטרנט

כתשתם אותי מכל הכיוונים

(אני מוריד את המגבעת שאין לי)

אשריכם

אשר ללא הוויכוח לא היו עולים 

אני מניח שיש לי יד בדבר, אף על פי שלא כיוונתי לכך..

עלה והצמח שבת שלום !

לשון המדרש (תנחומא בובר וישלח כג):

וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'. זש"ה טוב ללכת אל בית אבל וגו', אמר ר' שמעון בר אבא שתי מדות הן של גומלי חסדים, לגמול חסד עם הכלה ואת המת, אם באו שתיהן ביחד לתוך ידיך אין אתה יודע איזו מהן לאחזו תחלה, בא שלמה ופירש, טוב ללכת אל בית אבל וגו', מצינו בני אדם שהלכו לבית המשתה ולא נתפרשו שמותם, ובני אדם הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנם ונתפרשו שמותם ונתנבאו ברוח הקדש, ומי היו אלו שהלכו לבית המשתה, כתיב ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול, מהו גדול, מלמד שהיו שם שם ועבר ואבימלך, ולא נתפרשו שמותם, אבל אלו שהלכו לבית האבל נתפרשו שמותם, ונדחו מגיהנם, ושרתה עליהם רוח הקדש, שנאמר ויען אליפז התימני, ואין ויען אלא לשון נבואה, שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול, הוי טוב ללכת אל בית אבל וגו'. ומי הראה פנים תחלה [לאבל], הוי אומר הקב"ה אימתי כשמתה דבורה, שנאמר ותמת דבורה וגו', וכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'.

לשון רבנו בחיי (בראשית כא ח):

ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.