במקומו גם אני הייתי אומר אותו דבר.

אדם שמכר סודות מדינה למדינה אחרת הוא בוגד, ויש שיאמרו שהעונש היה צריך להיות מוות.

כישראלי אני כמובן בעד בגידות כאלה שהן לטובתנו, אבל בתור איש שלטון אמריקאי הגיוני שהוא יהיה בצד האמריקאי.

ועל סיפור כזה, מל'עשות, החוק היבש האמריקאי ממש ממש ממש לא מתקרב למה שהוא קיבל, בטח לא לעונש מוות (בחייאת..).

גם אי שלשטון אמריקאי אמור להיות מוסרי וישר. אי אמ סורי.

אבל ככל הידוע לי העונש על בגידה בארה''ב הוא עדיין עונש מוות (באופן עקרוני כמובן, החלת העונש תלויה בחומרת המעשים ובביסוס האישום וכו'). אני לא חושב שיש כאן חוסר מדתיות, ואני מאמין שלו זה היה הפוך (ישראלי שמכר סודות וריגל עבור מדינה אחרת) אתה היית מתנגד לשחרור.

בטח גם כאן תתענו שמדובר באנטישמיות, הרי אם הם היו רוסים גויים הם אפילו לא היו יושבים בכלא.

במקרים אחרים נעשו חילופי שבויים (בתמורה למרגלים/לוחמים אמריקאים) ועיסקאות שונות, לרוסיה יש הרבה יותר כוח מיקוח מישראל.

אבל שם לא היה שום קשר לישראל.

ואני לא מבין אם אתה מתכוון שזו אנטישמיות או בגלל "כוחה ומעמדה וחשיבותה בעיני עצמה של ישראל" ומה זה אומר בכלל.

אני לא מכיר את מקרי הריגול והעונשים עליהם בארה''ב, כמו שאני לא מכיר את דעת ביידן עליהם.

התייחסתי לעיקרון ולהתבטאות של ביידן, ולכך שייחסו אותה לאנטישמיות.

אני מתחיל לחשוד שזה נובע מאנטישמיות כלפיי.

מדובר על מידע שהם התחייבו להעביר למדינת ישראל. בתכל'ס הם אלה שהיו אמורים להתנצל בפנינו..

חוץ מזה שמדובר על מדינה ידידותית, כך שאני לא חשוב שמדובר בבגידה.

התביעה שם בכלל דרשה 20 שנה בכלא, ורק בגלל מסמך סודי שהתברר אח"כ כשיקרי, גזרו עליו מאסר עולם.

וזה מובן, אבל תבין שהאמריקאים לא רואים את זה כך וגם זה מובן.

אם את החומר הספציפי הזה הם היו אמורים להעביר זה נתון במחלוקת, ובכל מקרה גם אם הם היו לא בסדר - ריגול זה ריגול.

וזה שמדובר בריגול של מדינה ידידותית - יש שיגידו שזה דווקא חמור יותר.

וראיתי שהזכירו בהקשר הזה את סטיבן לאלאס, שהעביר באופן שיטתי מידע בטחוני רגיש מארה"ב ליוון, ונידון ל14 שנות מאסר.

אני מאמין שאת אותם דברים ביידן היה אומר גם על סטיבן לאלאס.

הטענה שהמניע הוא אנטישמיות מגוחכת בעיניי.

ויותר סביר בעיני שגם כאשר מדינת ישראל מוצאת מרגלים כאלה, היא נמנעת מלתפוס ולהעמיד לדין אנשים שעשו את זה מסיבות דיפלומטיות, מאשר שאף פעם לא מצליחים לתפוס אותם,

היו מעטים שקיבלו חנינה בתמורה לעזרה במלחמה הקרה מול בריה''מ.

נראה אותך מונה כאלה שקיבלו קיצבה כמספר הנאצים שנהרגו במשפטי נירנברג. יודע מה? חצי.

למאסר עולם ולא יצאו מהכלא עד יומם האחרון?

[אני לא רואה קשר בין השאלה הזו לנושא השרשור, אגב].

זה נהיה ספורט להכניס לי מילים לפה או שגם אתה אנטישמי כלפיי? 🤨

התייחסתי לעניין של הקצבה, כאילו היה איזה יחס מועדף וסלחני לנאצים (בהשוואה לאנטישמיות לכאורה כלפי פולארד).

אם לוקחים את משפטי נירנברג ומשפט בלזן (לא מכיר אחרים) אז כן - רובם הוצאו להורג.

[גם אני לא רואה את הקשר, וגם אין מקום להשוואה בין מלחמה לבין ריגול ותפיסה של אדם בודד]

שיש פחות נאצים שהעונש שלהם קוצר בסה"כ מאשר נידונים למוות במשפטי נירנברג?

זה ממש לא נראה נכון.

ראה כאן- משפטי נירנברג הנוספים – ויקיפדיה

וגם פתיחה אקראית של כמה ערכים בקטגוריה פושעי מלחמה נאצים בויקיפדיה, נותנת לי את הרושם שלחלק גדול מפושעי המלחמה הנאצים העונש קוצר.

שלא היה יחס מועדף או אוהד לנאצים, למעט בודדי בודדים שארה''ב חננה כדי שיסייעו לה במלחמה הקרה.

'נאצים' זה מאוד כוללני, היו מיליוני נאצים ורובם לא הועמדו לדין בכלל.

כשמדובר במלחמה וכמויות של 'נאשמים' אז ברור שיש רף נמוך של ענישה ושחרורים מוקדמים.

לא מובן לי איך הכנסת את "שיש פחות נאצים שהעונש שלהם קוצר בסה"כ מאשר נידונים למוות במשפטי נירנברג" למילים שלי, זה הרי ברור שהמשפט הזה מופרך.

מה שדיברתי עליו זו הקיצבה.

אבל בעיקר אתה טועה כשאתה "ממש במקרה" מכנה "גדול האנטישמים" את מי שהרגע פשוט עיצבן את הימין כי הצליח - כדמנטי מושחת - להעיף מהבית הלבן דמנטי מושחת. אבל את זה שהימין אוהד.

אז בעצם זה אנטישמי יותר גדול מההוא שנכנס עם התת מקלע לבית הכנסת (סליחה, "המרכז הקהילתי" לפי הרבנות בישראל, זה הרי קונסרבטיבי) בפיטסבורג ושלח אחד עשר יהודים לקבר? יש אתר דירוג עם הקריטריונים המדוייקים לגודל האנטישמיות? איך זה נמדד, ביחידות של דצימטרים או הקטאליטרים?

שביום בו ג'ב בוש הכריז על התמודדותו למועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית לבחירות של 2016, אתה כמובן זעקת את זעקתו של האסיר האומלל שלנו, שאותו גילגלו מכל המדרגות האבא שלו (ג'ורג') והאח שלו (ג'ורג') וכמובן מי ששיחק בהם על חוטים, דיק צ'ייני.
אני מריץ חיפוש, בטוח שאמצא שכינית גם אותם בכל מיני כינויים.
כי הרי אין כאן שום דו פרצופיות חלילה, וזה ממש לא קשור לנצחונו של ביידן, סתם כך ביום קר ובהיר של כסלו נזכרת בסיפור.

אפשר לחשוב שרק המיסגור או ההתקפה המגוחכת הזו היו חסרים, ושבלעדיהם היחס לבחירות באמריקה לא היה אפוף תחושת גיוס חירום כאילו אחד הצדדים הוא ציונות צרופה והאחר - טוב, נו, מה שטענת, אנטישמים מתועבים גרועים מהגרמנים. הדו פרצופיות הזו ניבטת לאורך ולרוחב של האתר הזה, או עשרים אתרים,  בנוגע לפוליטיקה האמריקאית.

פשוט תודה באמת, שאתה מעלה באופן חד צדדי את יחסו של מי שעכשיו ניצחונו הוא לצנינים עבור הימין הישראלי. ושההקשר הוא לא הבחירות אלא התזכורת שקיבלנו לפרשת האסיר האומלל, שזוכה איכשהוא עכשיו למעט אוויר לנשימה, לא כי טראמפ נקף אצבע בשבילו אלא כי פשוט תקופת עונשו מוצתה עד תום, אבל אתה תשלוף רק את השייכות של המנצח המעצבן מהבחירות לעניין. ושאתה מתעלם באורח מביך ממה שעשו לו בני משפחת בוש והנלווים עליהם לאורך 12 שנים. סתם כי ככה אתה יוצא טוב בפורום הזה, או בישיבה כשאתה פוצח בנאום, או בבית הכנסת כשמכבדים אותך בבמה.

אני יכול לחוש אלף פעם אימה וחרדה מנצחון של המפלגה הדמוקרטית, אבל לא אהיה דו פרצופי לרגע אחד לגבי הרפובליקנים, ולא אהפוך כל עניין או בעיה עם דמוקרט לתיוג "גדול האנטישמים", רק כי זה יזכה אותי במחיאות כפיים מתלעלעות מההמון.

אצל מי שלא מבין מהחיים שלו אבל מתעקש להתעסק.
ביידן היה שם לאורך אותן שנים בדיוק, מה לעשות שהוא לא היה אז הנשיא ולא הסגן.
לא נראה לי שידועים לך הרבה דברים באופן כללי, כמו למשל שכל תקופת תחילת מאסרו ושנות הכלא הקשות ביותר החלו אצל פאפא בוש, שזה לא צריך לעניין אף אחד אם כן אמר או לא אמר או מה אמר, הנקודה היא שאצלו הוא נזרק לכלבוש הכי נורא ואתה החלטת שזה לא מהעניין, כאילו שזה תלוי בדעתך בכלל.

משאיר לקורא לשפוט מה כאן תשובה עניינית, ומה מצדיק - אחר כל הדיבור הזה - לפתוח דף עם ההצהרה הבומבסטית שמישהו הוא לא פחות מאשר גדול האנטישמים, ולא נניח ואגנר, או אולי המופתי.
הדבר האחרון שאני מיניתי את עצמי לכנות משהו או מישהו, זה מקסימום שאני מגדיר את ראש העירייה אצלנו כקצת אופורטוניסט (אבל עדיין בכללי הוא אחלה).

"רוב הנאצים לא הוצאו להורג וקיבלו קצבה -"

תגובתך - "ממש לא."

מסקנה לוגית: כלומר, לפחות חצי מהנאצים, הוצאו להורג ו/או לא קיבלו קיצבה.

ציטוט "נראה אותך מונה כאלה שקיבלו קיצבה כמספר הנאצים שנהרגו במשפטי נירנברג."

כאן כבר יש קפיצה לוגית קטנה, שכוונתך לומר שזו משימה בלתי אפשרית.

אבל אם מקבלים את ההנחה הזו, הרי שאתה אומר שמספר הנאצים שקיבלו קצבה קטן ממספר הנאצים שנהרגו במשפטי נירנברג.

ואם מתרגמים את הביטוי קיבלו קיצבה -"העונש שלהם היה מאסר לתקופה מוגבלת", מגיעים למשפט הראשון שכתבתי-

"רוב הנאצים שנשפטו הוצאו להורג, או לפחות נידונו.. 
למאסר עולם ולא יצאו מהכלא עד יומם האחרון"

ואם מתרגמים אותו ל"עונש שלהם קוצר"- מקבלים את המשפט השני שכתבתי - "שיש פחות נאצים שהעונש שלהם קוצר בסה"כ מאשר נידונים למוות במשפטי נירנברג"

בכל מקרה, זה באמת מופרך.

אף אחד לא היה מדבר. לכולם היה ברור שהוא צריך להענש אבל לא ככה...

הוא השתמש בתפקיד שלו והעביר מאות אלפי מסמכים מסווגים למדינה אחרת.

בתור ישראלי - אם היה נתפס כאן מרגל בסדר גודל כזה שהיה מעביר מסמכים למדינה זרה, אפילו אם היא ידידותית - הייתי מתנגד לשחרור שלו עד יומו האחרון, ולו מהסיבה ההרתעתית.

כמובן שאני שמח שהוא שוחרר, אבל זה כי אני ישראלי.

הכי מצחיק היה אולמרט שאמר שהוא מתנגד לשובו של פולארד לארץ, ושלא צריך להעריץ אותו כציוני נלהב כי הוא לא עבד בהתנדבות אלא עבד בשביל כסף.

אולמרט_מדבר_על_אנשים_שעבדו_בשביל_כסף

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל