בדור שכזה, מלא בלבולים מערביים ופוסט-מודרניים, אשר משריצים צחנת כפירה בלבוש הומאני ומוסרי כביכול. ומחדירים קרירות וזלזול ב"יידישקייט", במסווה של שלום ו"דרכי נועם"..
כמה יפה וטוב שיש קול שפוי, אמיתי, שלא מתבייש להכריז על ערכי התורה וללמדנו פרק ב"צאי לך בעקבי הצאן"...
ממליץ ממש ממש ממש לכל אחד ואחת לקרוא את המאמר הקצר הבא:
אני קראתי וממש נהניתי. הוא מדהים, מלמד, מחנך ומעורר.
קדימה כנסו....
וממחיש לנו ממש את ההיסטוריה חוזרת
קראתי גם, כל כך מתאימה ההקבלה הזאת!
הוא כן נועד לייצג דרך.
דרך שיודעת שיש עוד ערכים בתורה חוץ מלהיות נחמד...
דרך שיודעת שלפעמים הערכים האלו הם דוחים את ערכי הנחמדות...
דרך שלא מכניסה את כל סל התרבות המערבית לתוך החיים שלנו על ידי כמה "מאמרי חז"ל - מחמד" על שלום וקירבה ומידות טובות..
דרך שיודעת לעמוד על שלה, לסרב בגאון ובתוקף למנסים לערער אותה ולפגוע באלוהי'ה.
דרך שיודעת שמותר לומר לא. בתקיפות. באומץ. בחדות ונחרצות.
דרך שיודעת ללחום במזיקים לה, בעוז, בגאון, מתוך אמונה עמוקה ובטוחה
דרך שלא חושבת שמלחמה כזו היא פגם במידות, או מעשה גס.
דרך שיודעת ש"להיות נגד" זה לא מילה גסה.
דרך שיודעת להיות נאמנת לתורה, לתורה באמת, בלי לעשות בה כווצ'ים עד שהיא נראית כמו סחבה אחרי ספונג'ה..
דרך שיודעת להוקיע, כן, להוקיע. דברים פסולים מתוכה. ולא מרגישה "לא הומאנית".
דרך שיודעת לבוז, לבזות, להשפיל, את הלוחמים בה והמערערים עליה. הלוחמים באלקיה ומערערים עליו. ולא חוששת "אולי זה לא יפה?"
דרך שיודעת להניף בעוז ובגאון את הדגל "עברי אנוכי ואת ה' אלוקי השמים אני ירא"!!
ומי לה' - אליה!!
תודה לה' שזכיתי להשתייך לדרך הזאת!!!
אכן, יש להודות כ"כ הרבה..
נדיר היום, נדיר...
אין לי אפילו כח להגיב..
משאיר לקוראים להחליט אם דברייך רלוונטיים או לא.
(וכן, אני תוהה אם לא היית אומרת בדיוק בדיוק את זה למתתיהו... לצערי אני משער שכן)
ראשית, מאוד מוזר כל ההתמקדות ב"נגיעות אישיות שלי" והאריכות שלך בביקורת על "מה אני עושה". את חושבת שאני כתבתי את המאמר? שכותב המאמר מכיר אותי? יש כאן מאמר שנועד לתאר דרך של תורה. ומה אנו למדים בנושא ממתתיהו. למה רלוונטי כאן מה את חושבת עלי?
עכשיו אני מבין ששאלתך מראש למי זה מכוון לרמוז הייתה כי הנחת שאני מנסה לרמוז על עצמי, אז לא, גברתי, אני לא כ"כ מגלומן... הבאתי את זה כדי ללמוד על הדרך, אכן, דרך שאני רוצה ללכת בה ומשתדל ללכת בה, ומנסה גם להסביר אותה. אבל ממש לא "עלי" ולכן כל נאום המוסר לגבי לא ממש רלוונטי לדיון.
לעצם הדבר, נכון שאנו נבחרנו מלמעלה, ועל כך עלינו לשבח לפאר ולרומם. אבל זה לא סותר כלל שזה כן הרגשה של "הולך בדרך הנכונה" כי זו היא הדרך הנכונה!! כן כן, נבחרנו לדרך הנכונה!!
ומה שהמאמר מנסה להעביר לנו, ללמוד ממתתיהו - שאם אנו בדרך הנכונה, עלינו להלחם עליה ללא פשרות.
ללא גישה של "הכלה", ו"בואו נהיה נחמדים", ו"לא צריך להיות קיצונים", ו"למה כל דבר נגד"...
לא לא לא. זה אנחנו לומדים ממתתיהו, שזו לא חשיבה נכונה!
עלינו להגן ולשמור בקנאות על דרך התורה, דרך ה'. ולא לנסות להתייפייף ולהתעדן נגד גישות המנסות לקעקע אותה.
(וזה שהוא פעל בחכמה ועשה תרגיל, לא רלוונטי ולא זה הנידון. האם זה מה שראית כעיקר המאמר? כמדומה שמי שקורא אותו מתחילתו לסופו רואה בדיוק מה הוא בא לבטא - מלחמה עיקשת למען התורה, בלי התכופפות ופשרנות)
דווקא הגישה של "אל תפגע.." "אל תתגאה".."אתה רק שליח"... היא היא הגישה שנראית כביכול בשם התורה, אבל באמת היא נגד התורה! היא נשמעת מאוד יפה ומושכת, אבל על ידה מכשירים את כל השרצים, מרוב ענווה לא מעיזים להלחם ברוע.. ואז - גומרים כמו המתייונים..
מכיוון שלמעשה כן נכנסת לתקוף אותי על דרכי האישית, אני כן אענה על זה.
ותמצית תשובתי היא במה שכתבתי כבר לפני - שאת אותם הדברים היית אומרת גם למתתיהו.
זה בדיוק מה שבא המאמר לבטא - שתפסיקו כבר להתייחס לכל מי שמגן בקנאות על ערכי התורה כאילו הוא סתם אדם שאוהב מריבות ופועל מנגיעות אישיות, כשבכך אתם בעצם אומרים - הדרך הנכונה היא דרך של עדינות, "דרכי נועם" ושאר ציטוטים... צריך להיות מתקדם, נאור, לא להלחם בכל העולם ואשתו....וכו' וכו', וזה בדיוק הטעות!!
אלא מה, את אומרת "כן, זה מתתיהו, אבל אתה? אתה בטח פועל מעצבים ונגיעות אישיות" ובכן - תני לי סיבה אחת למה את חושבת שלא היית אומרת את אותו דבר בדיוק למתתיהו עצמו אם היית חיה לפני אלפיים שנה?
אם את חושבת שמי שמגיב בקנאות ותקיפות זה מתוך גאווה ונגיעות, זה כנראה מה שהיית חושבת גם עליו.
אבל משום מה ממרחק קל להעריץ אותו, ולחגוג את נצחונו, עד שזה מגיע אלינו, לדור שלנו, פתאום כבר מקדשים את הסובלנות... את הפרדוקס הזה בא לנתץ כותב המאמר! והוא זועק אל כל קורא וקורא: "אם אתה גבר, תלמד ממתתיהו, אל תחגוג סתם ותשאר בצד שנגדו, תלמד ממנו, תלמד איך לפעול ומה היחס לכל מי שמקעקע את יסודות התורה"!!
ולסיום, מה שכתבת על כך שזה מעיד על חוסר ביטחון עצמי, כבר האריך ידידי כאן: בלי להיכנס פה לויכוח - נוער וגיל ההתבגרות להסביר למה זה ממש לא נכון, וגם על זה יש לציין שמי שחושב כך על כל מי שתקיף נגד התורה - היה חושב כך על מתתיהו עצמו.... ומי שחוגג את חנוכה - מוזמן להבין את מה הוא חוגג, ולהפנים שלעיתים מלחמה עיקשת וחסרת פשרות נובעת דווקא מתוך ביטחון ואמונה עזה בצדקת הדרך, ולא הפוך. מתוך קנאות לשם שמים, ולא מתוך גאווה ונגיעות.
ובהקשר לכל זה, הייתי ממליץ לעבור על מה שהבאתי כאן: הנה דבר תורה נהדר, על יסוד מהותו של החנוכה: - נוער וגיל ההתבגרות שום דבר שמה אינו מדעתי האישית, אלא מתוך המבואר בספרים הקדושים על עניין החנוכה.
רק דבר קטן בקשר למשהו שכתבת
"אבל יכול להיות שמאחורי הדבקות הזאת מסתתר גם חוסר ביטחון כלשהו שמצריך עמדת התגוננות והתקפה במקום נועם ודרך ארץ."
אני אוכל מרורים מהטיעון הפסאודו פסיכולוגי הזה כבר שנים...
חוסר ביטחון זה ממש לא ההסבר היחיד לתוקפנות, והוא גם לא ההסבר הסביר. רוב מוחלט של הפעמים הוא נובע מחוסר סובלנות לדעות של השני או לאי יכולתו להבין, או סתם בגלל המזג של האדם.
גם מהכיוון השני, רוב מוחלט של הפעמים כשמישהו לא בטוח במשהו, הוא מהסס ומרסן, לא תוקף.
אני לא אומר שזה המקרה פה, אבל בד"כ הייתי שומע אותו אחרי שקטלתי אנשים בוויכוחים, ואז מה שנשאר להם בארסנל היה "אתה תוקף משמע אתה לא בטוח בדעותיך משמע אתה טועה" במקום לענות עניינית.
מאז אני פשוט מתעב אותו...
מתיתיהו בן יוחנן כהן גדול החשמונאי...
ועכשיו תקראי את הכל שוב
השוואה של מתיתיהו המכבי לשמרן הנלחם בפרוגרסיבים בימינו...
וכן זה קטע שלי... אני לא יודעת לסכם..
אמ כי הוא חרד"לי והוא פונה לחרד"לים מה השאלה
שהקשר הוא שהיחידים שבאמת ילחמו בפרוגרסיבים אלו החרדלי"ם. הלייטים מקבלים אותם מחד, והחרדים מאידך, פשוט לא מעניין אותם כי הם סגורים בתוך עצמם, וכל עוד זה לא נוגע אליהם, הם לא יילחמו בזה (זו לפחות דעת הכותב לפי הבנתי...)
פרוגרסיביזם (באנגלית: Progressivism; נגזרת של המילה progress, עברית: קִדמה) היא פילוסופיה המבוססת על הרעיון כי התקדמות מדעית, טכנולוגית, התפתחות כלכלית וארגון חברתי חיוניים לשיפור מצב האנושות. הקידמה הפכה לרעיון רב-משמעות בתקופת הנאורות האירופית, שדגלה בהתבססות על ידע אמפירי כיסוד לחברה. במרוצת הזמן השתנו משמעויות המושג בהתאם לתקופות ולנקודות מבט שונות.
ההפך משמרן
נאמני תורה ועבודה בקריאה חדשה: מחנכים מגוונים - חדשות כיפה סרוגה
למה שתלמיד ישמע רק עמדות תורניות? בואו נחשוף אותו לכל הזבל! נהיה חלק מהעולם המתקדם והנאור...
זה, זה המודל לחוסר היכולת לעמוד עם עמוד שדרה.
זו הדוגמה לעולם שמקבל את כל מה שהיונים רוצים שהוא יקבל...
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
