כן/לא
למה כן?
למה לא?
ואין שום קונספירציה לדילול האוכלוסיה - כל השטות הזאת מקורה במשפט אחד שביל גיייטס אמר שהוצא מהקשרו בצורה הכי מופרכת שיש.
אף אחד לא יודע מה גורם למחלות אוטואימוניות. כדי לקשור חיסון להתפרצות מחלה אוטואימונית נדרש להוכיח עליה סטטיסטית מובהקת בחולים מקרב אלה שקיבלו את החיסון החשוד לבין אלה שלא.
כשכתוב "תופעות לוואי אפשריות" בעלון החיסון זה לא אומר שתופעות לוואי אלה הוכחו או אפילו נצפו - אלא שמישהו העלה את האפשרות. למשל, אמא שהחליטה שהמחלה של הבן שלה קרתה בגלל החיסון שהוא קיבל לפני שנה - בלי שום הוכחה.
למה זה כך? כי זה החוק.
אין בזה שום הגיון ואין שום משמעות למה שכתוב ב"תופעות לוואי אפשרויות".
נשברתי בזה שהוא טוען שאנחנו לא יודעים כלום על תגובות בין-תרופתיות.
כמה דביל צריך אדם להיות כדי להיות מוקלט אומר את זה?
כנראה שבאותה רמת דביליות שנצרכת כדי להגיד שחיידקים לא גורמים למחלות.
בחיסון וזה נכון , הורסים את הגן של הוירוס כדי שהוא לא יוכל לתקוף בגוף .
RNA זה פשוט שיכפול של הדנא , כי הדנא לא יכול לצאת מתוך גרעין התא.
לפני שאת כותבת דברים אולי כדאי שתלמדי בכלל מה זה רנא ודנא... ומה תפקידם , ומה החיסון , כי את נכנסת לסטרס בלי להבין בכלל , ואולי גם מכניסה אחרים?
נ.ב. - אני לא אתחסן כרגע לקורונה כי מלחיץ אותי החוסר ודאות , כן מתפללת ומתחסנת לשאר הדברים. בעלי אגב , ברגע שיהיה חיסון הוא רוצה להתחסן...בעה
מעניין שאין לו מה להגיד על ה"חומציות של החיסון"... הוא פשוט נורא אוהב לדבר על חומציות...
(זקן ארוך) ![]()

לא חכם כמו המאסטר, אורן זריף - אבל כן, זה דורש שכל לדעת איך למכור את השקרים האלה ויותר חשוב, למי.
אני לא מרמה אנשים.
למה כן, כי אצלנו הכי חשוב דעת תורה,
יצא בקריאה להתחסן.
הרב שמואל אליהו: כולם צריכים להתחסן מפני הקורונה - חדשות כיפה סרוגה
אולי תשאלי גם את הרופא שאלות הלכתיות?
אני לדוגמא כשאני קונה נעליים אני מתייעץ עם עורך דין ואם אני רוצה להכיר את החוק בכל מיני תחומים אני מתייעץ עם פיזיותרפיסט
לא אני ולא אתה יכולים לקבוע להם באיזה אופן לילך.
צריך לכבד את הבחירות של כל אדם.
זה קצת מזכיר לי טענות חילוניות שאומרות "נשים דתיות וחרדיות ששמות כיסוי ראש לא יודעות שפוגעים בהן. הן לא באמת רוצות ללכת ככה".
זה קצת פטרוני.
אני באופן אישי לא דוגל בשיטה הזאת אבל אין לי שום סמכות מוסרית לומר לאחרים מה בשבילם הכי טוב.
להתיימר לדעת מה טוב לאחר על סמך הרגלים שלך בלבד.
לעומת אדם שחשוב לו משהו מאוד ספציפי (יהדות, הלכה) ואתה מוכיח לו מהספרים והמקורות של זה את הגישה האמיתית לזה.
שלום בית זה חשוב אבל אין משמעותו לעשות כל מה שהבעל אומר במיוחד כשמדובר בבריאות שלך וילדיך (למרות שאשמח מאוד למצוא אישה שמאמינה בזה)
כתבתי מה שחשוב ושכל אחד יקרא ואז יחליט מה לעשות
שאין איסור לשאול רב שאלה בנושא חיובי. לרבנים יש המון נסיון וידע על חיי נישואים (במיוחד לאלה שעובדים רבנות) ויש להם קהילה על הראש והם מבינים בדברים שבין אדם לחברו. אין חובה הלכתית לשמוע בדבר לא הלכתי (ככה אמר הרב מרדכי אליהו זצ"ל) אבל זה חכם הרבה פעמים.
אבל בתחום שהשאלה היא מקצועית בלבד כדאי לשאול אנשי מקצוע בתחום בלבד ולא רבנים ובטח שלא שרלטנים שמתחזים לרופאים וגם לרבנים עם 0 ידע רפואי שמנעו לדוגמא מאוכלסיות להתחסן נגד חצבת מה שגרם לאנשים למות.
לחם מלאיש כמה דברים שתרמו מאוד למהירות הזאת:
1. התפתחות הטכנולוגיה והיכולת להעביר מידע ממקום למקום במהירות.
פעם לא היה את המכשור שיש היום ולא היה את הידע הטכנולוגי שיש היום. בנוסף, כשעשו ניסויים בכמה מקומות מסביב לעולם, בקושי היה איך לתקשר ולהעביר מידע. (השיא בתקופת פיתוח החצבת היה לדעתי הטלפון).
היום, קבוצות של חוקרים יכולות לנהל ניסוי מבוקשר בעשרות אתרים ברחבי העולם ולעבוד ביעילות כאילו שהם יושבים יחד באותו משרד.
2. מימון.
כדי לעשות ניסויים ולפתח חיסון או תרופה יש צורך בכסף והרבה פעמים צריכים לגייס כספים.
בפיתוח חיסון הקורונה, זה לא לקח זמן.
3. אוכלוסיה שעליה ניתן לבדוק את החיסון. (הכי חשוב).
בד"כ, כשמפתחים חיסון אז קשה למצוא נבדקים שלא חלו (למשל, כל המבוגרים חלו בחצבת לני פיתוח החיסון) ואם קצב ההדבקה נמוך, אז קשה לבחון במהירות את יעילות החיסון מול קבוצת הביקורת.
בקורונה, זו לא היתה בעיה. זו מחלה חדשה שיש הרבה שלא חלו בה והיא מתפשטת כמו אש בשדה קוצים כך שניתן היה לבחון את יעילות החיסון מאוד מאוד מהר.
4. החיסון הכי מהיר שפותח למיטב ידיעתי עד היום לקח 3 שנים.
כאן, זה לקח שנה במאמץ מרוכז בתוספת שלושת הדברים שציינתי למעלה.
נראה לי כמו פרק זמן סביר.
בחוזים עצמם.
לפי מה שהבנתי החוזים גם של מודרנה וגם של פייזר כללו סעיף שאומר שהחברות לא אחראיות על נזקים שיווצרו, אם יווצרו למי שמתחסן וזה בניגוד לרוב המוחלט של חוזים מסוג דומה שמעולם לא כללו סעיף כזה.
מצד שלישי, לבנות את כל עולמנו על הסעיף הזה בשביל להתנגד לחיסון זה גם לא הכי מובן מאליו.
אני לא מתנגד לחיסונים באופן כללי. פשוט ספציפית פה אני בהתלבטות.
ששם מופיע הסעיף הזה
זה כמו יבואן שמכון התקנים אישר את ייבוא המוצר שלו - אין אחרי זה מה לתבוע את היבואן אם נגרם נזק.
היבואן עמד בכל התקנים והדרישות ואם בהם היה פגם, אז זה על מכון התקנים.
אי אפשר לתבוע את היצרן.
התהליך הביורוקרטי פחות רלוונטי אלא החוזה עצמו ולא משנה מה קורה בפועל.
כלומר, אם יש סעיף חריג מאוד בנוף הרפואי שאומר שהחברה לא אחראית על נזקים שעלולים להווצר (אם בכלל) ואי אפשר לתבוע אותה זה לא מדליק נורה אדומה שהחברה עצמה לא מאמינה במוצר שהיא פיתחה בלי קשר למי בשרשרת בקצה שלה הוא התובע, המדינה או האדם הפרטי?
זאת תהיה כן? לא קביעה
אם יש תקן ממשלתי למוצר כלשהו והמוצר עומד בתקן - בין אם היבואן ייבא אותו או שהיצרן ייצר אותו - אז אין אחרי זה מה להאשים את היצרן.
אם ל-FDA יש קריטריונים מסוימים שהחיסון עמד בו אז האחריות עוברת ל-FDA אם קרה משהו והוא זה שמחליט אם להתחיל בהפצת החיסון. (אלא אם נפל פגם בייצור או היתה תרמית וכו').
לכן, אם יתבעו מישהו, זה יהיה את הממשלה ולא את יצרנית החיסון.
לפי מה שהבנתי החוזים עצמם בין הממשלות עצמן לפייזר ומודרנה כללו סעיף כזה.
לא התכוונתי שהאדם הפרטי יתבע את החברות.
אני מתכוון שלמשל בחוזה של ה FDA מול פייזר יש סעיף שבו ה FDA לא יכול לתבוע את פייזר/מודרנה וזה מאוד חריג בתחום הזה.
כאילו, אם עד היום כל הסכם דומה בין ממשלות לחברות פרטיות לא כלל סעיף כזה ופתאום עכשיו יש סעיף זה לא נורה אדומה?
אם ה-FDA פירט את הדרישות והחברות עמדו בהן - אז למה שהן יהיו אחראיות?
אם דורשים מקבלן לבנות בנין לפי פירוט מסוים והוא עושה את זה - אם הבנין קורס למרות שהוא עמד בכל הדרישות, זו לא אשמתו.
אני לא יודע אם באמת יש סעיף כזה - לא ראיתי את החוזה.
אני גם לא יודע אם אין אותו בחוזים אחרים.
כך או כך, אני לא רואה כאן שום דבר מחשיד - במיוחד לאור העובדה שאין לי ספק שיהיו המון תביעות מצד אנשים שיקשרו מעתה ועד עולם כל בעיה רפואית שתהיה להם לחיסון.
אני מדבר על עצם האמונה במוצר.
אני גם לא ראיתי את החוזה, שמעתי ראיון עם בכיר במשרד הבריאות (לא זוכר את שמו) שהיה מעורב בתהליך חתימת החוזה שאמר שיש סעיף כזה.
אבל אם נניח לרגע שיש סעיף כזה ונניח לרגע שאין סעיף כזה בחוזים אחרים (כי זה מה שאמרו בראיון) זה עדיין לא אמור להחשיד?
ברור לי שהולכות להיות טריליון תביעות בגלל החיסון הזה.
מאנשים רודפי בצע ועד קונספירטורים שיספרו שהציפורן החודרנית שלהם היא בגלל החיסון.
מראש, החברות המדוברות אמרו ל-FDA: "זה יהיה כאב הראש שלכם. אנחנו לא מתעסקות עם זה".
ככה אני רואה את זה.
נ.ב.- בשבילך - תבדקי טוב טוב מאיפה את לוקחת את המידע .
אתה יכולה לקרוא על זה כאן:
WHO | Safety of pandemic (H1N1) 2009 vaccines
הדבר היחיד שאכן קרה היה דווקא בהתפרצות שפעת החזירים ב-76 שאז נעשה שימוש בסוג של וירוס.
זה כבר לא נעשה היום וודאי שלא בחיסונים לקורונה.
Guillain Barré syndrome (GBS) is a rapidly developing, immune-mediated disorder of the peripheral nervous system that results in muscular weakness. Most people recover completely but some have chronic weakness. It can develop following a variety of infections, including influenza. In people who have been immunized with available vaccines, the frequency of GBS usually is the same as in unvaccinated people. Extensive studies and data analysis of influenza vaccines have only found a well established causal association with the 1976 vaccine that contained an H1N1 swine-influenza-like virus. No other clear association has been found with either seasonal or other pandemic influenza vaccines.
During the 1976 influenza vaccination campaign, about 10 persons per million vaccinated persons developed GBS.
The reason why GBS developed in association with that specific vaccine has never been firmly established. The potential for the development of a similar risk with future vaccines can never be totally excluded. However, pandemic influenza vaccines are manufactured according to established standards, and are similar to recent well-studied influenza vaccines that have shown no association with GBS. Surveillance after vaccines have been sold (post-marketing surveillance) is being conducted to look for potential developments of serious adverse events. Safety monitoring systems are an integral part of strategies for the implementation of the new pandemic influenza vaccines.
כלומר, לא מדובר על החיסון שיצא לפני כמה שנים אלא על החיסון שיצא לפני כמעט חצי מאה שהכיל "H1N1 swine-influenza-like virus".
כלומר, מה שגורם להתפרצות התסמונת הוא הוירוס ולא החיסון. פשוט אז, השתמשו בסוג של וירוס כדי לייצר את החיסון.
זה אומר שהחיסון לא רק מונע הידבקות בקורונה, אלא גם מקטין ב-50% את הסיכוי למות מגורמים אחרים... (לא, זה לא באמת, זו פארודיה על איך מתנגדי החיסונים מציגים את הטיעונים שלהם).
אל תשתי מים! אם הקב"ה רוצה שתמותי מהתייבשות, תמותי.
אם לא, אז לא תמותי...
לדלג ל 3:17. זה התאגיד שלא מקבל כסף ממפרסמים ובעלי אינטרסים
התורה ציוותה "ונשמרתם לנפשותיכם". אז לא נכון לומר ש"אם ה' רוצה אני אמות גם עם חיסון וגם בלי חיסון"..
ה' אמר בתורה מה הוא רוצה. המצוות שציווה. וזו אחת ומרכזית מהן.
אז אם חלילה יקרה למישהו משהו לא טוב כי לא קיים את המצוה הזו להישמר לנפשו - זה לא "כי ה' רוצה", אלא כי המרה את רצון ה'.
כמו שמסביר המסילת ישרים, שאם אדם לא נזהר בדברים שטבע ה' בעולמו - אז הוא נענש מעצם אי הזהירות באופן טבעי, וזה עצמו העונש מה' על כך שלא קיים מה שציוה להיזהר.
לכן, הנימוק הזה אין לו שמץ מקום.
יכול אדם לומר שהוא חושש מסכנה במשהו רפואי, או מסופק בתועלת מול נזק - אז צריך לברר רפואית, לפי הכלים המקובלים, שזה גם מה שמקובל הלכתית (הדעה המרכזית ברפואה, בזמן שנתמכת בראיות ברורות, לפי ההבנה של אותו הזמן, לפי הכלים, ולפי הנסיון).
אבל לא לתלות בפאטליזם ש"ממילא יהיה מה שה' רוצה".. כאשר יש ציווי מפורש מה' לשמור על הנפש ע"י בחירה.
[לגבי שפעת, כנראה שלא אותו דבר. גם בגלל נתוני ההדבקה והתמותה, גם בגלל שבשפעת אותם חלקי אוכלוסיה שיותר בסיכון, נקראים מידי שנה להתחסן. זה לא חייב להיות "את". כאן מדובר במגיפה שגובה בבת אחת מחיר כבד מאד בחיי אדם ובתופעות נוספות, מתפשטת במהירות - כך שבוודאי צריך קודם כל לעשות כל מאמץ כדי לבלום את זה. גם לטובת אנשים אחרים]
קורונה זה חדש.
אני מניח שגם אם החיסון לצהבת ופוליו היו מפותחים היום באותם מרכיבים בדיוק כמו מה שקיים אנשים היו חוששים.
אם מי שכתב את השטות הזאת לא מוכן אפילו לחתום את שמו בסוף מסכת ההבלים הזאת, זה מעיד יותר מכל על איכותו ותוכנו.
שאפילו מי שכתב אותו, לא מוכן לחשוף את זהותו.
אפילו על הקשקשת בספר "מחקר סין" הכותבים שלו לא התביישו עד כדי כך בשטויות שהם כתבו.
ואפשר לראות מי הם ההזויים שמתלהבים ממנו.
כמו כן, העובדה שאפילו מי שכתב אותו מתפדח לפרסם את זה מעידה על כך.
גם אם את תכתבי ספר - כנראה שאני לא אטרח לקרוא אותו.
ושכל מי שלוקח ספר כזה ברצינות הוא כנראה לא העיפרון הכי מחודד בקלמר?...
כאן, למשל:
צבים כל הדרך למטה – ויקי חיסון
לאור ניסיון העבר, אני סומך יותר על האנשים שכתבו את הערך הזה ממה שאני סומך עלייך.
עד היום לא הבאת ולו מחקר אחד שתומך באיזושהי טענה שהעלית מאז ומעולם. (כשניסית לעשות זאת, זה היה אפילו יותר מביך - מחקרים לא קשורים שלא מגבים את הטענות שלך בשום צורה).
אפילו כאן, עשית את זה בעצמך - טענת טענה וגיבית אותה עם כתבה מופרכת ב-ynet.
אופייני.
כפי שכתבתי, זה מתחת לרמה שלי.
באף דיון.
מעולם לא נתת קישור אחד לרפואה שיתמוך באיזושהי טענה שלך בנושא כלשהו שמוביל למקור מדעי רלבנטי.
חבל לי שהרצון שלך להרגיש מיוחדת מעביר אותך על דעתך עד כדי כך שאת אפילו מנסה לגרום להורים לפגוע בילדים שלהם.
מספיק לראות את השטויות של מתנגדי החיסונים שאת דוחפת לכל מקום.
זה מה שמניע ומאפיין את כולכם.
(שגם מסכים עם רוב הידע המקועי שכתבת כאן בתחום)
אומר שסגנון כתיבה משתלח לא נעים לא מכבד ולא יגרום לאף אחד להתחסן ואף יצור אנטי
היא הזכירה ספר מסוים כאיזושהי סמכות מקצועית.
עניתי שקודם כדאי שמי שכתב את הספר יפרסם את שמו.
לגיטימי, לא? נראית לי דרישה די בסיסית שאם מישהו רוצה שניקח את דבריו ברצינות, לפחות שיעמוד מאחוריהם. כך מקובל.
מה היא ענתה?
שהטענה שלי טפשית.
משם אני עניתי באותו אופן - שהספר מטופש.
עכשיו היא כבר ירדה לפסים אישיים ולגלגה עליי שיש לי רוח הקודש.
אז אני כתבתי שמי שקורא אותו הזוי.
משם היא דיברה על "כסא הכבוד" שלי ולבסוף ייחסה לי מניעים של "שנאת חינם".
רק לה מותר לכתוב על המניעים שלי? לי אסור לכתוב מהם לדעתי המניעים שלה?
בעיני יש כאן סטנדרט כפול.
אשמח אם תוכל להסביר לי מה לא נכון במה שכתבתי ולמה לה מותר מה שלי אסור?
קראתי לעומק את דבריה. טענת שלא צריך לקרוא ספר ולהבין שהוא מטופש. היא שלחה עקיצה מינורית מאוד שזה "לא לכבודך" ואתה בתגובה ואני מצטט:
"טענת טענה ו... (עשית כך וכך) אופייני. כפי שכתבתי, זה מתחת לרמה שלי"
"את אפילו מנסה לגרום להורים לפגוע בילדים שלהם"
"לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין אותך"
מצא את ההבדלים.
הכתיבה שלך לא תורמת בגרוש למאמץ החיסונים ואף ההפך ואתה מבזה את עצמך בלבד
(ובעניין דומה. קבל אמת ממי שאמרה. גם מספר אנונימי אפשר להתייחס עניינית לטענות. וזה לא בהכרח הופך את אנשיו ותוכנו למטומטמים. אולי זה בגלל הסיכון של פרנסתם אם ידעו את דעותיהם שחשפו בפומבי. אולי בגלל שהם אומרים שטויות של ממש ואולי ההפך, הם היחידים שהולכים נגד הזרם ונגד מי שמממן הכל למען עצמו ומוציאים לאור את האמת המוסתרת ואולי סיבות אחרות. חבל לשפוט כל כך מהר, לפעמים המציאות מורכבת יותר מאנשים מטומטמים)
(הכותב תומך ברפואה מערבית ובחיסונים המאושרים ובידע המקצועי שספק שיתף בנושא אך היו לו דברים חשובים להבהיר על תרבות דיון נאותה)
"לא תרד מכסא כבודך כדי לקרוא אותו. פחחחחח" (ובתגובה שזה מתחת לרמה שלי היתה למשפט הזה. קוראים לזה "הקשר").
יותר מזה, כשכתבת שאני כתבתי: "טענת טענה ו... (עשית כך וכך) אופייני. כפי שכתבתי, זה מתחת לרמה שלי" - למה השתמשת בשלוש נקודות במקום לצטט כמו שצריך? למה ערכת את מה שכתבתי?
כתבתי שהיא קישרה לכתבה ב-ynet ושזה אופייני - וזה נכון. אם קראת את השרשור הזה, אז היא התחילה כאן עם ההפחדות שלה שמבוססות לחלוטין על כתבה ב-ynet.
כן, להתחיל להפחיד אנשים מחיסונים עם כתבות מופרכות מ-ynet זה אופייני למתנגדי חיסונים. גיליתי לך כאן משהו חדש?
וכן, היא מנסה לגרום להורים לא לחסן את הילדים שלהם. זה לא רק לפגוע - זה גם יכול להרוג. זו עובדה.
חוץ מזה, היא כתבה: "רק חבל ששנאת החינם שלך למי שחושב אחרת ממך מעבירה אותך על דעתך".
וואלה, לא מוצא הבדלים. מצטער.
אני רואה כאן ניתוח פסיכולוגי והערכת מניעים - בדיוק בדיוק בדיוק מה שאני עשיתי.
והיא עוד כותבת: "איך אתה מעז לקבוע קביעות אישיות על אחרים בלי להכיר אותם" - תגובה אחת אחרי שהיא עושה את זה בעצמה.
אז אל תספר לי שאין כאן סטנדרט כפול.
תודה.
(ובעיני, להחזיק בסטנדרט כפול זה מאוד מבזה).
על הספר האמור כבר נכתבו מספיק ביקורות מפורטות כדי להבין שזה מחזור של כל הטענות של מתנגדי החיסונים עם מקורות מסולפים במקרה הטוב או לא קשורים במקרה הרגיל.
בא נגיד את זה ככה: אם היו בספר טענות רציניות שמגובות במאמרים ומחקרים - למה בת 30 היקרה מעולם לא השתמשה בהם?
למה היא פשוט זורקת איזה שם של ספר שכל אנשי המקצוע לעגו לתוכנו ולרמתו במקום לכתוב איזשהו טיעון רלבנטי?
לה לא היתה תשובה - אולי לך תהיה.
ולך תדע? אולי ההורים של אותו תינוק מסכן לא חיסנו את הילד שלהם בגללה?
ההורים לא חיסנו נגד שעלת והתינוק נפטר – כיצד נמנע את מקרה המוות הבא?
מעניין כמה דם כבר יש על הידיים שלה.
"את שואלת רבנים שאלות רפואיות?"
"אולי תשאלי גם את הרופא שאלות הלכתיות?
אני לדוגמא כשאני קונה נעליים אני מתייעץ עם עורך דין ואם אני רוצה להכיר את החוק בכל מיני תחומים אני מתייעץ עם פיזיותרפיסט"
(שים לב שאני לא ערכתי את התגובה שלך אלא הבאתי אותה כלשונה. סתם היה חשוב לי לציין).
איזו תגובה יפה, נאותה, לא מתנשאת ומכבדת.
תענוג.
אתה חושב שהתגובה שלך עזרה לה להחליט להתחסן או שעשתה את ההיפך?
במקום לנסות "לתקן" אותי - אולי כדאי שקודם כל תעבוד קצת על עצמך.
בסדר?
ברור שאני משווה כי זה בדיוק אותו הדבר. בעצם, זה יותר גרוע.
מילא שאני כותב בצורה מסוימת למתנגדת חיסונים שמפיצה שקרים על בסיס שמועות וסיפורי סבתא (ושכותבת לי באותה צורה - מדהים איך כל ה"צדיקים" שמנסים לחנך אותי מתעלמים מהחלק הזה לחלוטין...) - אבל לצחוק ולזלזל במישהי שכל חטאה הוא סוג של תמימות?
אתה באמת משווה?
ההורים לא חיסנו נגד שעלת והתינוק נפטר – כיצד נמנע את מקרה המוות הבא?
זה לא מקרה בודד. בכל שנה יש ילדים כאלה.
לפני שבועיים היה ילד כזה שהתנדנד בין חיים למוות.
ואם הוא, כפי שהוא טוען, מנסה לשכנע ולהסביר - אתה חושב שזו צורה משכנעת? שהוא ישנה כך את דעתה או יגרום לה לשקול לעשות את מה שבעיניו הוא הדבר הנכון?
נראה לי שלא.
(אגב, אתה יכול לראות איך אני הגבתי בדיוק לאותה ניקית. נראה לי שיש לתגובה שלי סיכוי קצת יותר טוב להילקח בחשבון, לא?)
נ.ב.
הייתי מצפה שתבין שאם אתה רוצה שאתייחס אליך בכבוד, אז לא כדאי לפתוח את ההודעה שלך ב"איזה שטויות".
כיוון שהתחלת בקו הזה, אני המשכתי אותו.
תרגיש חופשי להתנצל בכל שלב כדי לעבור לפאזה אחרת של דיון.
לכן הוויכוח הוא מקצועי בלבד כי יש פה 2 צדדים ואף אחד לא מסכן בשביל להיות מיוחד כמו שאתה טוען שוב ושוב
בוגר אוניברסיטת יוטיוב לחקר סרטוני קונספירציה לא מקיים "ויכוח מקצועי" עם כל עולם המדע על סמך אנקדוטות חסרות ביסוס ודיסאינפורמציה.
היא כתבה שזה כבר קרה לפני מספר שנים עם חיסון לשפעת החזירים שהרג הרבה אנשים - וזה לא נכון.
באתר ארגון הבריאות העולמי, אליו שמת קישור, נכתב במפורש שנעשו הרבה מאוד מחקרים על החיסון הזה וזה שוט לא קרה.
היא התבססה על כתבה ב-ynet שהופרכה לחלוטין על ידי ארגון הבריאות העולמי.
ומה אתה חושב שקרה אחרי ששמתי את הקישור לזה?
היא הודתה בטעות? חזרה בה?
לא! מה פתאום?
זה ה"ממסד".
היא יודעת מצוין שהיא כותבת דברים לא נכונים. הוכחתי לה את זה פעם אחר פעם ומעולם! לא היתה לה תשובה עניינית שמבוססת על מחקר. (למרות שהיא קראה את הספר הנהדר שלה עם כל מראי המקום למחקרים הרלבנטיים).
היא ממשיכה להפיץ את הדברים הללו בדיוק בגלל הסיבה שכתבתי.
אגב, סתם מתוך סקרנות:
למה אתה לא כותב לה למשל שאני לא מונע משנאת חינם אלא מכך שהיא מעודדת הורים לסכן את חיי ילדיהם?
חשבתי שיש כאן שני צדדים - אבל נראה שאתה מתעלם מאחד מהם.
מוזר.
ומתעקש משום מה שהכל בכוונת זדון? אתה לא מסוגל להבין (גם בלי להסכים, אני לא מסכים) חשש מפיתוח חיסון כל כך מהר?
כן.
זה לא משנאה, זה מכעס ומפחד על חיים של ילדים.
היא כתבה שזה כבר קרה לפני מספר שנים עם חיסון לשפעת החזירים שהרג הרבה אנשים - וזה לא נכון.
באתר ארגון הבריאות העולמי, אליו שמתי קישור, נכתב במפורש שנעשו הרבה מאוד מחקרים על החיסון הזה וזה פשוט לא קרה.
היא התבססה על כתבה ב-ynet שהופרכה לחלוטין על ידי ארגון הבריאות העולמי.
ומה אתה חושב שקרה אחרי ששמתי את הקישור לזה?
היא הודתה בטעות? חזרה בה?
לא! מה פתאום?
זה ה"ממסד". זה טיוח וקונספירציות.
אז כן, לשקר ככה, זה בכוונת זדון.
ועוד לייחס כזה רע לכ"כ הרבה רפואים וחוקרים?
פשוט גועל נפש.
היא יכולה לכתוב שהיא מודאגת בגלל הפיתוח המהיר - בסדר - אבל היא לא עושה את זה.
היא פונה להפחדות שקריות וכשהעובדות מוטחות בפניה, היא פונה אל מחוזות הקונספירציה וממשיכה לשקר.
ואגב, זו לא הפעם הראשונה.
לא יודע עד כמה אתה מכיר אותה, אבל בכל פעם שהורה כותב שיש לילד שלו איזושהי בעיה - ולא משנה מה - היא מיד שואלת אם הוא חוסן לאחרונה.
רק כדי לזרוע את הפחד הזה בהורים.
גם כשמדובר בדברים שמעולם לא הועלה שום קשר ביניהם לבין תופעת לוואי של איזשהו חיסון.
הוא גם כתבה שקרים דומים גם על מבצע חיסוני החצבת שהיה כאן לא מזמן.
וגם אז, בכל פעם שהשקרים שהיא כתבה נחשפו, אז ה"ממסד" וה"ביג פארמה" וכו'.
אין לה בעיה עם ה"פיתוח המהיר" של החיסון - היא מתנגדת חיסונים שמפיצה ערימות של שקרים ודיסאינפורמציה גם כשמוכיחים לה שהם כאלה.
אז כן, יש כאן בהחלט כוונת זדון.
אבל אם לה אתה מוכן לתת להינות מהספק הפיצפון שעוד יש לך - ולי כבר אין - למה לי אתה לא מאמין?
למה במניעים שלי אתה מפקפק?
מעניין...
אני לפחות מסוגל לגבות את ההערכה שלי לגבי מניעיה.
אתה לא מתבסס על כלום.
אפילו תגובה עניינית אתה לא מסוגל לכתוב בנושא.
בקיצור, אני לא מקבל סדרות חינוך מאנשים בעלי סטנדרט כפול.
חפש לך אנשים אחרים לחנך ושה' יעזור להם... אני אסתדר, תודה רבה.
נ.ב.
וזה גם המקום להזכיר את התגובה המאוד יפה ואדיבה שכתבת למי שכתבה בצורה תמימה שהיא שואלת את הרב שלה.
היא לא שיקרה, לא ניסתה לשכנע - פשוט כתבה שהיא שואלת את הרב שלה.
נופת צופים של תגובה.
תענוג.
שפתיים יישקו.
אני בטוח גם ששכנעת אותה בתגובה שלך...
אתה ממש יכול להטיף לי בנושא...
בינייש פתוחעין טובה. המתכון לחיים מאושרים 


לאשתו.
![]()
"אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס"
האשמת את בת 30 בשקר ושהיא לא דיברה כלל על הפיתוח המהיר, והיא הזכירה אותו בפירוש.
ואתה מאשים אותה ברצח, ואז יוצא נגדי שהשתמשתי בציניות קלה רק במטרה להבהיר את הטעות בלשאול רבנים שאלות רפואיות ואתה מגן עליה שלא שיקרה כמו בת 30 כאשר אתה שיקרת עליה כי שוב, היא דיברה בפירוש נגד פיתוח מהיר.
ומה סוגר את הפינה טוב יותר בלהאשים אותי בסוף בצביעות?
מוות.
היא היתה יכולה לכתוב למשל, שהיא חושבת שהחיסון לשפעת החזירים מלפני כמה שנים גרם למוות למרות עמדת כל גופי הרפואה בעולם שהמחקרים שלהם סותרים את הטענה שלה - ושהיא חושבת שה"ממסד" הנורא מסתיר דברים.
היא לא כתבה את זה.
מקור:
ציטוט:"חיסון שפעת החזירים שהיה לפני כמה שנים יצא לשוק בקול תרועה רמה וגרם למותם של הרבה אנשים. עצוב. מקוה זה לא יהיה המקרה פה".
עכשיו, ניתן היה לחשוב שהיא פשוט טעתה.
טועים. טעינו. קורה, לא?
אז זהו, שלא.
אחרי שהוכחתי לה שזה לא נכון, היא התחילה להכפיש את הרופאים והחוקרים וטענה שה"מדינה מטייחת".
מקור:
כך קראתי לא מעט - נשואים טריים
ציטוט: "ברור שהעמדה הרשמית של המדינה שבה זה קרה לא תציג את זה ככה".
כלומר, היא שיקרה במודע כשהדבר היחיד שהיא הביא כראיה זה כתבה מ-ynet.
האישה הזאת היא מתנגדת חיסונים לא מהיום ולא מאתמול.
בכל פעם שמישהו מספר איפשהו על ילד עם בעיה רפואית כלשהי, היא מיד שואלת אם הוא חוסן כדי לזרוע בהלה.
בתקופת התפרצות החצבת, היא ניסתה לשכנע אנשים לא להתחסן.
כנ"ל לגבי חיסונים רבים אחרים.
מעבר לזה, אתה משקר. אני כתבתי שהיא גורמת למוות ברשלנות פושעת.גורמת להורים לפגוע בילדיהם - וזה נכון.
אפילו הרב שמואל אליהו פירסם משהו בסגנון וראיתי גם פסק הלכה שמגדיר אנשים שלא מתחסנים (בתקופת החצבת) כ"רודפים". אז ק"ו מי שלא מחסן ומשכנע בכך גם אחרים.
אתה, זילזלת והשפלת (היה כיף להתכבד בכבוד חברך?) מישהי שלא ניסתה לשכנע אנשים לא להתחסן.
היא לא אמרה שהיא לא תתחסן.
פשוט, בתמימות, היא אמרה שהיא הולכת לפי הרב שלה.
בלי רוע ובלי ניסיון לחנך אחרים או לשכנע אותם לפגוע בעצמם או בילדיהם.
במקום לכתוב לה כמו בנאדם נורמלי שלדעתך, זה לא מקומו של הרב להחליט בנושאים כאלה, אתה השפלת אותה!
אז סלח לי, אבל אתה הצבוע.
חוץ מזה, רק בתגובה הזאת שיקרת פעמיים:
1. שבת 30 לא שיקרה.
2. שאני כתבתי שהיא רוצחת.
2 שקרים וצביעות אחת גדולה.
ביום שבו תהיה במקום להטיף לי מוסר, ירדו דובוני אכפת לי מגומי מהשמיים.
בדיחה.
אבל אתה כן ואם תחזור על זה 1000 פעמים זה לא יעזור לך
ובחרת ל"עקוץ" מישהי תמימה שלא ניסתה להרע לאיש.
היא פשוט אמרה שהיא שואלת את הרב שלה.
אם לא היית רוצה להשפיל, היית פשוט כותב לה שזה לא משהו שרב אמור להחליט לגביו ואפילו מביא לה איזשהו מקור הלכתי לכך.
אם היית רוצה להועיל, היית יכול לציין בפניה שהרב אליהו, הרב קנייבסקי ועוד פוסקים רבים פסקו שיש להתחסן.
אבל לא!
אתה בחרת ללעוג לה.
ועוד אח"כ יש לך את החוצפה להטיף לי מוסר תוך כדי כתיבת שקרים.
אם האגו שלך לא מאפשר לך להתנצל בפני, לפחות תתנצל בפניה.
מי שלא מחסן יש לו דין רודף לפי הרב אבינר (והוא לא היחיד שפוסק כך):
אז מה תגיד על מי שמשכנע אנשים להיות "רודפים"?
וכך כתב הרב שמואל אליהו:
"
לצערי הייתי בבית עלמין בצפת לפני כמה שנים בהלוויה של ילד שההורים שלו לא חיסנו אותו. הם לא חיסנו בגלל חברה שסיפרה כי חיסונים זה מסוכן. זה היה נורא לראות את ההורים נושאים את הילד בידיהם לקבר.
מי יודע מה יהיה העונש בשמים של אותה חברה שסיפרה את סיפורי הזוועות על החיסונים. היא בוודאי חשבה שהיא עושה מצווה, אבל באמת היא גרמה למיתתו של התינוק הזה. תזכרו מילים יכולות להרוג ומילים יכולת להחיות. כך אמר החכם באדם "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ". (משלי פרק יח כא)."
ציטוט: "היא גרמה למיתתו של התינוק הזה".
אותה אישה שהפיצה שקרים ודיסאינפורמציה לגבי החיסונים "גרמה למיתתו של התינוק הזה".
יש לך בעיה עם ההתנסחות שלי?
פנה לרב שמואל אליהו ותגיד לו שזה לא בסדר מה שהוא כתב.
סבבה?
מה שאתה בחוצפה חסרת מעצורים עושה שוב ושוב. אתה לא בוחן כליות ולב. כמו שאתה טוען שאני השפלתי. רק הדגמתי את החסרון בגישה.
שב בשקט במקום לחלק ציונים לאנשים
מה אני כתבתי?
שהיא גורמת להורים לפגוע בילדים שלהם.
ואל תשכח שהוא גם כתב ש"מי יודע מה יהיה העונש בשמים של אותה חברה".
זה מעשה חמור מאוד גם בעיניו.
אז קדימה, תגיד לו.
היא שיקרה והוכחתי לך שהיא שיקרה עם מראי מקורות וציטוטים.
שקר זה תמיד בכוונת זדון.
זה שתתעלם ותתכחש זה פשוט צבוע ועלוב.
אתה השפלת מישהי על לא עוול בכפה רק כי רצית - כמו עכשיו - להתכבד בקלונם של אחרים.
אין לך טיפת בושה.
אתה צבוע ואני לא אשב בשקט.
אני אכתוב לך בפנים שוב ושוב ושוב שאתה צבוע ושאתה האחרון בעולם שיכול לחשוב אפילו על להטיף לי - או לכל אחד אחר בעולם - מוסר.
הבעיה היא לא ה"צדוקים" ולא ה"פרושים" - הבעיה היא אנשים כמוך - הצבועים.
מצטער שהרסתי לך את כל התיאוריה...
מצטער שאתה לוקה בהבנת הנקרא.
מקור:
בת 30 שיקרה. היא כתבה שהחיסון לשפעת החזירים גרם להרבה מקרי - נשואים טריים
ציטוט:
"האישה הזאת היא מתנגדת חיסונים לא מהיום ולא מאתמול.
בכל פעם שמישהו מספר איפשהו על ילד עם בעיה רפואית כלשהי, היא מיד שואלת אם הוא חוסן כדי לזרוע בהלה.
בתקופת התפרצות החצבת, היא ניסתה לשכנע אנשים לא להתחסן.
כנ"ל לגבי חיסונים רבים אחרים. "
וזאת לאחר שהיא עלתה את כל קונספירציית "הממסד מסתיר מאיתנו את האמת" והמליצה על ספר מטופש עד כדי כך שאפילו מי שכתב אותו מתבייש לפרסם את שמו - ושכל כולו הן טענות כזב של מתנגדי חיסונים באופן כללי.
מקור:
אבל זה לא באמת יעזור - נשואים טריים
ציטוט:
"אני יכולה לכתוב.
אבל הרי כל מי שכותב אחרת מהממסד הוא מחוק מבחינת הממסד, אז זה מעגל כזה שא''א לפרוץ אותו.
ובכל זאת?
בתור התחלה, הספר ''צבים כל הדרך למטה'' . מבוסס על מאות או אלפי מחקרים ונוגע בהרבה תחומים שקשורים לנושא. "
שלא לדבר על כך שאם תבדוק את תחילת התפתחות השרשור הזה, אז מדובר בשקרים של בת 30 בנוגע לחיסון של שפעת החזירים!
מקור:
מחילה, את טועה ומסכנת אחרים - נשואים טריים
ציטוט: "מחילה, את טועה ומסכנת אחרים.
"התחסנתי לשפעת חזירים בלי שום חשש.
אני קוראת מחקרים אמיתיים לא ההטעיות שרצות ברשתות".
אני מבין שיש אנשים שמתקשים יותר מאחרים ושהקב"ה חנן חלק מהאנשים ביותר יכולות וחלק בפחות... הרבה פחות..., אבל בכל זאת, נסה לעקוב.
לפני שמגיבים. כך תשע אם אתה כותב לענין או לא.
מי שהעלתה חיסונים אחרים לצרכי הפחדה היא בת 30 ששיקרה לגבי החיסון לשפעת החזירים כדי להפחיד כאן אנשים. (וכתבה נגד ה"ממסד הנורא" שמרמה את כולם וכו').
זה חלק מתפיסת העולם שלה - להפחיד אנשים מחיסונים.
בגלל אגו והצורך שלי להרגיש מיוחד.
יותר בזוי מזה, אין בעולם.
נ.ב.
גברת "איך אתה מעז לקבוע קביעות אישיות על אחרים בלי להכיר אותם"...
לא את היא זו שכתבה "רק חבל ששנאת החינם שלך למי שחושב אחרת ממך מעבירה אותך על דעתך"?
זה מה שנקרא חוסר מודעות עצמית מוחלטת.
כל הזמן!
בכל פעם שאת מספרת שה"ממסד" מסתיר דברים כי ראית איזה סרטון בקבוצה של קונספירטורים - את מכפישה את אותו "ממסד" שמורכב מאותם רופאים וחוקרים.
ובלי קשר, את גם כתבת לי באופן אישי משפטים מבזים ומכוערים - אז תפסיקי להיתמם. (למרות שזה באמת פחות חשוב).
את סתם כועסת כי מה שאני כותב נכון: אם היה לך איך לגבות את הטיעונים שלך בצורה רצינית, היית עושה את זה במקום לחפש כתבות מופרכות ב-ynet.
חוץ מזה, אנשים שגורמים להורים לסכן את חייהם של הילדים שלהם ראויים לכל ביזיון שהם מקבלים.
אני ממש בשוק והמון תגובות מאוד מדאיגות ומעציבות...
על האבעבועות השחורות שמעתם? הרגה עשרות מילונים. אך נעלמה בזכות חיסון...
לשפעת הונג קונג מצאו חיסון תוך 4 חודשים והיה יעיל ומיגר את המחלה
אתם לא סומכים על ארגוני בריאות מתקדמים בהמון מדינות בכל העולם?? אתם מאמינים לקונספירציות בכזה דבר?? אני מתלבט מה יותר גרוע, זה או ארץ שטוחה או היטלר/אלביס/קנדי עדיין חיים ומסתובבים בינינו...
אתם לא חושבים שאותם מדינות רוצות להילחם בקורונה ומבינות שחיסון לא יעיל או מזיק לבריאות יפגע באמון הציבור בחיסונים לכן יפגע במלחמה בקורונה???
מקווה שאצליח לשכנע אנשים ושהשרשור הזה הוא עוד דוגמא לפער בין חברי פורום לאנשים בעולם האמיתי...
אסור להזהיר מסכנות של מתחזה לרב ורופא???? מה עם שלום הציבור ובריאות הציבור??????
רבים וטובים מתו כתוצאה מהגזים.
חחח אתה קורע! 
כן כי זה מציל חיים ואיכות חיים פשוטו כמשמעו.
(והלוואי שכל השיח בנושא היה יכול להתנהל עם אהבה, אחדות וכבוד, עצוב לי שזה עוד נושא (כאילו אין מספיק) שיוצר כ"כ הרבה פירוד בעם שלנו... אוף).
מאמינה גדולה ברפואה ובמיוחד אם הרבנים יאשרו.
ככל שיהיה יותר מתנגדים לחיסון-יהיה לי סיכוי גבוה יותר להתחסן מוקדם. אחרת-אני אהיה בין האחרונים (אנחנו לא עובדים ברפואה, וב״ה בריאים וצעירים)
החיסון לא נבדק על ילדים ועד שלא יוכחו היעילות והבטיחות שלו על ילדים, לא יחסנו אותם.
אגב, התמונות מצחיקות, אבל כדאי לדעת ש-4 מתוך 20,000 אנשים זה פחות או יותר אחוז האנשים שלוקים בשיתוק הזה בכל מקרה.
היה לי אחד כזה בצבא - מצד אחד, הוא היה מסכן. מצד שני, בצבא לרוב לא מאופיינים בעודף טאקט וזה היה די מצחיק...
שלחו לי בקבוצת ווצאפ אז צילמתי את עצמי עושה פרצוף..
כולל פירוט המרכיבים של החיסון ו"עטיפתו", כולל ההליכים שעבר עד לאישורו, כולל תשובות מפורטות ספציפיות לגבי כל מיני עניינים שהועלו - נראה לי שאכן כך ראוי.
מונע חולי מהאדם ומהחברה בכללה.
מצרף קישור מענין מפרופ' אחד, שבסוף מציין בצער שהוא איחר להתחסן בילדותו לפוליו - וסובל מזה עד היום....
[לגבי מה שהוזכר כאן, שעוד לא ברור עד כמה זה מונע מלהדביק אחרים - אז אדרבה.. כמה שפחות ינהלו תעמולה נגד זה, אז גם האחרים הללו יתחסנו..
ולגבי השאלה על משך הזמן שזה יהיה יעיל, זה דבר שעוד צריך לראות, לכמה זמן מנגנון החיסון של הגוף יגיב היטב על דבר כזה. אבל מה בכך, הרי לשפעת מחסנים כל שנה, עם אחוז הצלחה פחות משל זה.
כפי שמצוין במקור שהבאתי, החיסון הזה עבר תוך זמן קצר, כמות ניסויים עצומה, מה שלא קרה במקרים אחרים, שנראו פחות דחופים]
תמיד יש את המיעוט הטוען שהכל המצאות/ קונספירציה/ תירוץ תורן
בד"כ יש להם אישושים כאלו ואחרים
למעשה יש לנהוג כדברי "הנהגת היישוב" בהוראה לרבים
זה גם במישורים נוספים-
אמר לי מישהו שיש חפיפה מוחלטת אצלינו, בין מסרבי המסכות ובין מסרבי הוראות ציבוריות כאלו ואחרות
ליצנות דוחה הכל
וכדברי הבדיחה, ש"לולי שמשה רבינו היה נותן את התורה בחורף, היה יודע שהצדק אתי"
כנסו לבידוד. אתם ממילא חוששים שנדביק אתכם בגלל תופעות הלוואי שייעלמו. אנחנו נחזור לחיות ואתם תתבודדו וכך לא יהיה לוירוס איך להתפשט. לא דרכנו כי נהיה מחוסנים ולא דרככם כי תשבו בבית בבידוד. וכך הוא יעלם מהעולם
מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
איתך שצריך ללמוד לקבל
רק לא בטוח שאחרי גירושין הלמידה תתרחש
יש שלא מקבלים/ משחררים גם אחרי הגירושין וממשיכים מלחמות על כל מני
אפשר לראות בשרשור הזה את הפער בין אנשים שמבינים שצריך לקבל את השני לבין כאלה שלא
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
פשוט אני..הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמותממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.
בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.
הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.
הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.
הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל
בישלתי , גם בשביל אותו אדם.
בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.
עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.
התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.
אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.
חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי
ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".
היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים
אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.
היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.
ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.
אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.
אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת
אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה
אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...
כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.
מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה
ולגבי שם של גרושה עדיף
אבל לחיות בנחת ובשלווה .
נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.
אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו
הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה
א. העזרה של בעלך לאדם בודד
ב. חוסר בגבולות בעזרה
ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה
ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו
אתחיל מההתחלה.
בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.
גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.
הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.
כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.
ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.
השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?
למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?
האם את מרגישה שאכפת לו ממך?
האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?
ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?
האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?
תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.
להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.
שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.
למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.
מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.
יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.
מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.
בהצלחה יקרה!
לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?
אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.
החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם.
או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק
או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.
הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?
לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.
שיש כל מיני מורכבויות,
מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.
ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,
וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)
אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.
קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.
יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.
בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר
(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").
מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.
ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך
ובפרט כשאת בהריון
תעצרי אותו לשיחה
ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.
בצורה ברורה.
אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר
לא מקובל וכאלה
רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע
ולא לדפדף את המקרה
כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון
הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.
זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם
מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.
הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,
ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית
לפעמים האנשים האלה סבירים
יודעים לא להפריע.
ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.
ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי
תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.
אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו
נתח מהזמן, שישים לב.
בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!
למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.
את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.
תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
השאלה אם יש לו ברירה.
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
היי
מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...
תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה?
ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.
לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.
ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.
שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.
אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.
מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:
1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).
2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.
עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.
כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.
אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.
מלא הצלחה יקרים!
ומזל טוב 🍷
פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.
קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.
אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...
מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש
אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה
ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...
שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)
ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.
אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.
מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר.
שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.
אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.
מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).
באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.
אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.
הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.
כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.
ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.
ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,
ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.
כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,
ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:
בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.
זו ממש עבודת חיים.
בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,
גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם
ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.
ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:
לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.
וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה -
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית
אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו?!
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיך להבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יום.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!
ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?
מה היקף העבודה?
מנסה להשיג.
המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.
גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.
המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.
אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?
תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.
למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..