מתעלפת לדעת הכי מוקדם שאפשר. גם אוהבת להתארגן טכנית לפני.

יש לי 2 בנות ובעלי כבר חולש על בן, אז לפחות בכל ההריון הוא היה משוכנע שזה בן.

ובלידה עצמה היתה זו עובדה מוגמרת שזו שוב בת.

הריון שלישי והחלטתי לא לבדוק. להשאיר כהפתעה.

אותי זה מעודד כי ההריון שלי מלווה בהרבה סבל וכאבים אז טוב לי שיש איזה הפתעה מסקרנת שמלווה את ההריון.

אבל יש לי בן ובת בבית כך שלא היה לי יותר מידי קשה להישאר מסוקרנת...

3 הריונות לא ידעה מה יש לה.

צריך לזה סבלנות וכוח אבל זה מגניב למדי

וגם (הכי חשוב!) חוסך את כל השאלות המביכות של: מה יש לך?? ומנסים לקרוא את הפנים שלך אם הם קלעו בניחוש.... לא סובלת את זה 

שאת טועה?? זה גאוניייי

סבתא של בעלי ראתה אותי ואמרה- יש לך בן, יופי, תהיה ברית.

מה שתגידי סבתא......

או אלו שאומרים- וואי התנפחת נורא, בטוח יש לך בת!

חמותי לא מבינה למה אני לא רוצה לדעת מה יש לי, וכל הריון היא חופרת,

פעם בשבועיים / חודש, היא שואלת את בעלי מה יש לכם?

וכמה שבעלי מנסה להסביר לה שאנחנו לא שואלים ולא יודעם, היא לא מאמינה וחושבת שזה רק בגלל שאנחנו לא רוצים לשתף אותה.

אז רגע, אם לדעתך אנחנו לא רוצים לשתף אותך, זו זכותנו לא? אפילו שבאמת אנחנו לא יודעים.

בלידה הראשונה מיד כשהתקשרה אחרי הלידה, השאלה הראשונה - "מה באמת לא ידעתם?"

טוב, נו, אחד ממעללי החמיות...

כל הכבוד שאת נשארת סבלנית. אותי זה היה מאוד מעצבן..

בהריון הנוכחי הקרובים אלי לא הבינו מה הקטע שלי לא לדעת מה יש לי? איזו מן החלטה מוזרה??

אנשים לפעמים שוכחים שהריון זה דבר פרטי. כמו שאני לא מתיעצת איתכם איזה אמצעי מניעה לקחת כך אני לא אמורה לשתף בהחלטותי לגבי ההריון.

ואני כן מתעצבנת לפעמים אפילו מאוד! אבל אז נזכרת שבעלי לא אשם במצב.

ואת האמת שאת 2 הראשונות ילדתי בהפרש מאוד קטן וכרגע אני עדיין לא בהריון, ולפני שבוע חמי שאל את בעלי אם אני משתמשת באמצעי מניעה וממש התרתחתי!!!!!!!

סליחה!!!!!!!! זה אני והגוף שלי וההחלטות שלי ושל בעלי כל מה שקשור להריון ולידה ולחיינו המשותפים, איך קשור אליך המידע אם אני מונעת או לא????????????? לא רוצה שתדע אם אני מונעת כמו שאני לא רוצה לדעת שאני לא מונעת!

הפרטים חסויים! מה שקשור אלי ולגופי הפרטי הוא לא מעניינך. נקודה, פסיק, סימן קריאה.

שינסה מישהו לשאול את בעלי כזו שאלה אני אצא עליו על 300 ​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

לחשוב על תגובה, כי אני לא מוכנה שיחשוב שאפשר לשאול מה שרוצים.

עוד לא הגעתי לנוסחה החריפה המתאימה ביותר...

אבל זה מידי קשוח, ממגזר ועדה דוסיים למדי ולא מכירים בכלל את המושגים האלו.

רק מהבחינה צריכה לארגן דברים בהתאם

כשיש לי בן ובת בבית לא בוער לי לדעת. ויש משהו כיף בסקרנות הזו זה עוזר לי לצפות ללידה

הכי כיף הפתעה!

אבל רק זה הגיע ב"ה ואני אחוזת סקרנות, ואז ניסיתי לשכנע את בעלי שהוא רוצה שנדע ובגלל זה אני גם אדע אבל הוא לא שיתף פעולה.

אז השבוע בסקירה מאוחרת כבר לא התאפקתי והאמת שמרז שאנחנו יודעים מרגישה הרבה יותר קשורה ומחוברת להריון אז לי אישית בסופו של דבר עשה טוב

ואז אני משכנעת אותו שהוא ממש מסכן שהוא לא יודע וכמה חבל בשבילו

ומעניין אם זו נסיכה או יורש עצר ואיזה ציוד צריך וכו' וכו' עד שהוא מתחנן שאספר לו 

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.

מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

ואם נוסעים ויהי מה, אז לצאת כולם ביחד לתפילה עם הילדים, אחרי קבלת שבת (בחוהמ נראה לי מקוצרת) בעלך לוקח ממך את הילדים לטיול ואת הולכת למקווה. הוא משלים את התפילה בחדר ביחידות... 

לומר למארחת בשקט שחברה שלך ביקשה שתשמרי לה על הילדה לחצי שעה עכשיו...

שהיא תחשוב שהחברה צריכה ללכת למקווה ואת עוזרת לה

תלכי עם תבנית עוגה בתן0וך התבנית את יכולה לשים מגבת;)

להביא לחברה שלך ואת כמה דק חוזרת וזהו