תדע שלפעמים המראה בפרופיל של הוואטסאפ לא משקף את המראה האמיתי

למרות שאני מסכימה איתו כמובן

אני כל כך מסכימה איתו

זה מדהים ועצוב כמה שזה נכון

מצד שני זה קשה, ובעיני לכן זה יוצר התנגדות,

כי באמת כולנו עובדים ככה, ברמות כאלו ואחרות,

מישהי מכוערת או לפחות פחות יפה מאחרות, מיד כביכול מאבדת מערכה

וזה הזוי כי היופי באמת לא מעיד על כלום,

על כמה מאושר תהיה לצידה

לא מעיד על החיים איתה, על החוזקות והחולשות שלה, על כמה אמונה, נתינה, ענווה וכו יש לה.

ולהיפך על גברים.

אבל זה דברים שאת אמורה לשמוע ולהבין גם בבירור, מוזר להשאיר הבנות כאלו לתמונה

אני מכירה כאלה שטוענים/ות שהם צריכים תמונה כדי להבין את הלך הרוח.. יותר במובן של לראות אם זה שייך ברמת הסגנון וכו'... אבל הם מאבדים בזה כ"כ הרבה... נניח אפילו שהם יראו שהבחורה הזאת נראית מעולה/ בדיוק מהזן הצר שהם מכוונים אליו.. לא חבל להכנס לתהליך של הקמת בית וחיבור בין נשמות מנקודה כ"כ חיצונית כמו תמונה?? הרי ממילא תראו יום אחד אחד את השני.. ואתם לא נשיא ארה"ב שתפוס כ"כ בלו"ז בשביל לצאת לדייט "מיותר". מה כ"כ חשוב לכם לעשות במקום עד שזה מבזבז את זמנכם המחושב עד דקות??....  ומה זה "מיותר"? אף פעם לא הייתי בדייט שהיה מיותר מבחינת המפגש המעניין וההכרות הבלתי אמצעית עם עולמות ותפיסות.. אתם פוגשים נשמות!!.. וגם אם זה כ"כ לא רלוונטי ובא לכם להקיא (לא מאמינה שאפשר להגיע לרמות כאלה) זה תמיד מלמד ותצאו עם ערך מוסף..

ביקשתי דוגמא למישהו שקלט משהו מתמונה וזה התברר כנכון.

רגע לא הבנתי, אמרת שיש כאלה שיכולים והיה אחד שצדק...

ואז את אומרת:  "להגיד שזה נכון בהכרח? אין לי שמץ, אבל יכול להיות שכן"   

בלבלת אותי

לא מעוניינת להשתתף בדיון, הבעתי את דעתי ואין לי כל כך כוח וזמן להתעסק בזה. (אתה יכול להגיב ואגיב בחזרה אבל מראש לא באמת התכוונתי להיכנס לזה).

רק שני דברים:

א. לא כתבתי שההתנגדות נובעת מחוסר הסכמה (מה זה אומר בכלל?) כתבתי שלדעתי ובחוויה האישית שלי ההתנגדות נובעת מהקושי האמיתי שלנו 'להתפשר' על המראה החיצוני, זה סוג של חולשה שלנו שאנחנו יודעים שחשוב לנו היופי יותר ממה שהוא באמת לוקח חלק מהמכלול של הבנאדם, כי הוא מאד מאד נחשב בחברה וכל הנושא מאד מוחצן

ב. רק להדגיש על מה שכתבת פה- |הוא האשים בהחפצה - לקראת נישואין וזוגיות|
שהוא אומר שזו מחלת נפש של הדור. הוא ח"ו לא אומר שמי שעסוק יותר בחיצוניות יש לו מחלת נפש, אלא יש לדור שלנו מחלה ידועה ומוכרת, שאנחנו נותנים משקל מאד גבוה לניראות ולמראה החיצוני, והרבה הרבה פחות לתוכן ולפנים של הדבר.

ואין שום בעיה עם הדברים שאמר (גם ״הקשוחים״), כשמנסים להבין מה עומד מאחוריהם ומה המסר שהוא מנסה לשדר.
אהבתי לראות את הטוב שיש בו.

הקטע זה שפשוט  עובדתית, והתורה וההלכה לא סותרים את זה (אלא אם מישהו יראה שכן),
יש משקל *גם* למראה בבחירת בן או בת הזוג גם במגזר הדתי. רואים את זה שוב ושוב ושוב.

ובמצב כזה, כשבשידוכים נפגשים עם עשרות אנשים (יש לי תחושה שחלק נפגשים עם *מאות* לפני החתונה...200-300 שזה הזוי ולא אנושי -מבחינתי-), אז את חלק מהאנשים זה יכול מאוד לבאס ולהתיש להפגש למטרת חתונה ולדעת *מהשניה הראשונה* שאין מצב לחתונה. 
 

יש מראה ויש מראה. נכון שהמראה לא אמור להיות חזות הכל, אבל הצד הגופני גם הוא חשוב.

לא דומה מראה טוב עם אוזני פייפר, למראה רע עם אוזני פייפר. ההכללה היא לא נכונה לדעתי.

אסור לאדם שישא את אישתו עד שיראנה, כי המראה חשוב. אם יראה ולא יאהב, אז לא יתחתנו.

עכשיו בימים עברו כל מוסד הזוגיות התנהל אחרת, ואז היה מספיק לשמוע על האישיות, להוסיף מראה ולהחליט.

בימינו זה לא עובד ככה. האם עדיף שיצאו לדייט שכבר מההתחלה אחד הצדדים יודע שזה לא ילך (שהרי כבר עם הראיה הראשונה אדם יודע אם יש סיכוי או אין סיכוי בכלל)? הרעיון של קבלת תמונה בא כדי לפתור את הבעיה הזו, שהיא קיימת.

זה כמובן לא סותר את זה שצריך לדבר בשיעורי זוגיות על הדברים החשובים באמת; על מידות טובות, חכמה, תכונות מסויימות, מגמת חיים שיכולה לצעוד ביחד, שאיפות רוחניות משותפות וכו'. החיצוניות היא לא הכל אבל היא בהחלט חלק.

אבל,
1. תדגיש יותר את מה שאמרת כרגע כי מדובר בנושא רגיש להמון אנשים.
זאת אומרת שהתמונה חשובה לא כדי לבדוק מי יפה יותר ואז להפגש, אלא כדי לבדוק שזה לא מקרה של ״אין מצב״.
אז זה ישמע אחרת ויעורר פחות התנגדות ואולי (שזה טוב לך) יותר שיתוף פעולה עם שליחת תמונה לפני פגישה או פרסום תמונה בוואצאפ.

2.  ואפרופו רגיש, אז גם ״לא משהו זוועה״, צריך להיות נניח...״משהו שברור לי שאין סיכוי לחיבור בכל מה שקשור למראה״. הרי מסתובבים ביננו אנשים בעולם עם מראה ״זוועה״. אולי אפילו בפורום. אולי אפילו כותב לך כרגע מישהו כזה.
מה איתם ?  אין להם לב ? אין להם רגשות ? (לקרוא את הטקסט עם *מוסיקה עצובה ברקע*)

ואם בשום מצב לא תצליח להמשיך מעבר לפגישה אחת 

אולי כדאי לשקול ולא להטריח אותה. 

בלי קשר לנאמר כבר

שתמונה ממש ממש לא תמיד משקפת לטוב ולרע 

ובטח לא סגנון 

חסר אנשים שמתלבשים שונה מהסגנון שלהם? בנים ובנות. 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!