מרגישה שהכל לא יציב.
רוב היום במיטה, חשבתי שהקושי מאחוריי ושאנחנו לפני הקלה בבחילות.
טעיתי. נראה שהחמיר.
בפחדים רציניים על העובר. כל כך קשה שאין עדיין פידבק ממנו לדעת שהוא בטוב. ובאחת הבדיקות ראיתי שכתוב שיליה קדמית אז בכלל הציפייה להרגיש מוקדם התפוגגה.
אבל החשש והדיכאון ממש לא בהתפוגגות.
וזה משפיע על המתח הנפשי מאוד. רק לפני שבוע הייתי בבדיקה ואני דואגת כבר.
וההורמונים גורמים לי לקום עצבנית וחלשה בבוקר, וכל היום מושפע מזה.
ובנוסף להכל לקראת שינוי גדול בחיים הזוגיים וזה מוסיף עוד ועוד ועוד
ואין לי כוחות לבני אדם. מרגישה עצבנית ומתוסכלת ורק תוהה לעצמי אם כך- איזו אמא אהיה??? ובעלי מסכן
וכל דבר קטן משפיע עליי
והכל מגעיל לי ומסריח
בתפר בין הטרימסטרים ה1-2

ואז גם הוא הבין שזה לא נגדו ובאמת באמת לא יכלתי למרות שאני הכי אוהבת שיש