אנחנו יכולים למצוא את עצמינו בכזה פלונטר, האם לקלל רוצח או לא....

השם ישמור ויעזור בקרוב

וישלח ניחומים למשפחה ולקרובים של הבחור.

אקדים ואומר חלילה לשום אדם לנסות לנקום את נקמתו של הקדוש באופן מעשי מהשוטרים. זה לא בידינו וגם לא נכון מכמה סיבות. אז חלילה לא לחשוב על שום פעולת תג מחיר וכאלה רעות, זה לא הכיוון בכלל.

אני מכיר מקרוב את אב המשפחה (אף זכיתי לדבר איתו כשעה ביום לפני הרצח במפגש קבוע שיש לנו) והוא גם נגד דברים כאלו. אנחנו צריכים להרבות אור וחלילה לא לעשות שום פעילות אלימה.

מה שכן בוודאי מותר להגיד ה' יקום דמם.

כבר הריב"א על התורה משמע ממנו שמותר לקלל מי שלא עושה מעשה עמך, וכך פסק להלכה המשנה ברורה בסימן שכ"ט בבירור הלכה שמותר לקלל רשע, וכן פסק החזון איש ב'סנהדרין סימן ל' "- שאדם שמותר לנדותו במילא מותר לקללו, ופה הרמב"ם ושאר הפוסקים האריכו על חובת הנידוי ואף יותר מכך במי שרק גורם לרציחתו של אדם.

מי לנו גדול מאלישע הנביא שקילל בשם המפורש את הנערים וכן יש לנו מעשיות רבות בגמרא.

אסור למסור דין במקרה שאסור לקלל. במקרה שמותר לקלל על פי הפוסקים, אז מותר למסור דין.

"כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה" זה דווקא אם הוא עושה אותם מעשים כמו שצדקיהו עשה, כמו שכתוב בספר פרשת דרכים למשנה למלך.

המנחת חינוך במצווה רל"א כותב שיש איסור דרבנן לקלל בכינוי רשע (פה זה כינוי כי לא אומרים את השם המפורש) אבל הוא כן מצדד שמותר במקרה שמצערים אותו, ופה יש לדון שלשיטתו לא רק מי שפגעו בהם בפועל אלא כל מי שמצטער עמוקות מהמקרה, נכלל באדם שהדבר הנורא ציער אותו.

אני מדגיש שוב חלילה ששום אדם יחשוב אפילו בכיוון לעשות מעשה אלימות כלפם.

ספר החינוך מצווה רלא

"שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [שבועות "ל ה ע"א] שאסור לקלל בשום ענין, ומכל מקום אינו לוקה אלא המקלל בשם מן השמות, כגון יה, שדי ואלוה וכיוצא בהם, או בכינוי מן הכינוין, כגון חנון, קנא וכיוצא בהם. ובכל לשון שקילל בשם או בכינוי חייב, שהשמות שקוראים בהם הגוים להקדוש ברוך הוא הרי הם ככל הכינויים. ומה שאמרו [ש ל"ו ע"א] שאפילו המקלל את עצמו לוקה, שנאמר [דברי ד', ] 'ט השמר לך ושמר נפשך מאד ."

מנחת חינוך שם

והנה המקלל רשע השמיט כאן הרב המחבר, ומבואר בש"ס שם ובר"מ שם דפטור דכתיב [שמות כ"ב, כ"ז], בעמך, דוקא בעושה מעשה עמך. ועיין בלשון הגמרא שם דפטור, נראה דאיסורא איכא, וכבר הבאתי לעיל  דכל מקום דפטור הוא אסור רק מדרבנן כמו בשבת, מ"מ זה דוקא אם קילל בכינויים כגון רחום וחנון, אבל בשמות המיוחדים נראה דאיכא איסור עשה, עיין תמורה ג ע"ב מחמת דמוציא שם שמים לבטלה ועובר על עשה את ה' אלקיך תירא [דברי י',כ'] , ובפרט בשם המיוחד הויה ברוך הוא וברוך שמו או בשם א"ד .

הפתיח: כן, זה מקרה חמור. וזה מקרה מאוד מצער. אין ספק שהיה צריך להגמר לגמרי אחרת.

עכשיו לשאלה/תמיה: בהנחה והנער עשה את מה שמיוחס לו שזה זריקת אבנים על רכבים פלסטינאים פתאום "אבן לא הורגת"? אבן שזורקים על אדל ביטון הורגת ואבן שזורקים על מוחמד לא הורגת? אז נער כזה להפוך ל"קדוש"?

כל זה אך ורק בהנחה ומה שיוחס לו באמת קרה. אני לא יודע אם קרה או לא. הדיווחים מדברים על הרכב שלהם שנמלט.

אם מה שמיוחס לו לא קרה אז אני מבין. אבל אם מה שמיוחס לו כן קרה?

ואילולא זה לא הייתי משתמש בביטוי הזה, כי אכן מדובר במקרה גבולי מאוד.

מה שברור - שהמשטרע התנהגה בצורה לא חוקית, לפחות לאחר מעשה, כאשר במשך שעות רבות היא עשתה כל מאמץ כדי לטייח את העובדות בשטח ולמנוע מאנשים - כולל ח"כ! - לראות מה באמת היה.

ואחרי הדבר הזה - ייתכן שהם בכלל לא זרקו אבנים!!!!

כשאני שומע קולות של מריבה מהילדים שלי, ומתקרב ורואה אחד מחייך והשני בוכה - אני שואל את המחייך "מדוע אחיך פלוני בוכה?", ואם הוא לא נותן מיד הסבר מנומק - יש לי יסוד חזק להניח שהוא הציק לאחיו, והוא מודע לכך שהמעשים שלו היו פסולים.

והנמשל לעניננו - מובן.

יגאל עמיר למשל ממש לא קדוש.

השוטרים טעו בסיטואציה הזאת. אין ספק. והייתי אפילו אומר לתבוע אותם ולהענשים את אותם שוטרים קלי דעת.

אבל זה לא הנושא.

הנושא הוא זריקת אבנים על רכבים.

אם, ושוב, רק אם, הנער אכן זרק אבנים על רכבים, הוא היה צריך להשאר חי אבל בכלא.

זה עדיין לא אומר שנחבק ונכיל גנבים אנסים ורוצחים יהודים חלילה

מחבל יהודי הוא מחבל, להבדיל לא בדיוק כמו שמחבל ערבי, כי הוא עדיין חלק מעם ישראל והוא קדוש וכו',

אבל לא הגיוני שאנחנו מתלוננים על היחס הלא שווה באופן מחפיר של המשטרה והמדינה בנוגע לערבים-יהודים, ומנגד לא נוקיע לגמרי את היהודים שזורקים אבנים או פוגעים בערבים חפים מפשע.

יצא לי אתמול הגרון מויכוחים בדיוק על הנקודה הזו

זה רק לעניין האם הוא מת עליו או לא. אין חלוקה של חלק לעולם הבא או לא.

כלומר, יהודי שהרג יהודי הוא נהרג עליו אבל יהודי שהרג גוי לא נהרג עליו.

אבל היום גם ככה לא מוציאים להורג אז זה לא רלוונטי.

אני חושב שמי שרוצח חף מפשע, לא משנה אם הוא רצח גוי או יהודי, אין לו חלק לעולם הבא.

אין לזה מקור. לא תמצא מקור ברור שיגיד לך "יהודי שרצח אין לו חלק לעולם הבא". הכל זה פרשנויות. אז הפרשנות שלי היא שכן, אין ליהודי כזה חלק לעולם הבא.

מי הסמיך אותך לחלק פרשנויות וכרטיסי כניסה לעולם הבא?

השיבוש הזה הוא נורא, כשלא מתחילים להבין בכלל את ההבדל בין יהודי לגוי, ומשווים רציחת יהודי לרציחת גוי, זובחי אדם עגלים יישקון. 

לא כל דבר צריך פרשנויות ופלפולים.

לא צריך להיות גדול הדור כדי לדעת ולהבין שרוצח חף מפשע לא יקבלו אותו בתופים ובמחולות אחרי 120 ולא משנה אם הוא רצח גוי או יהודי.

ושוב, החלוקה בהלכה זה רק לעניין הנהרג עליו ולא לעניין "חלק לעולם הבא". אין התייחסות לזה.

לפי דעתי צריך לרצוח את כל הערבים, ולא מעניין אותי הפלפולים שלכם כי "אין מקום לפלפולים".. מה אומר??

לא חכמה לקחת ציטוט מר' משה, ולהחליט שבכל מקום שנראה לך משהו אז ככה יהיה "בלי פלפולים.."

כבודו טועה בדבר משנה ממש, שכן נאמר שכל ישראל יש להם חלק חוץ מכמה מסויימים, ובנוסח הש"ס שלפניי לא מופיע "חוץ מזורק אבנים על ערבים"

נמצאנו למדים כמה חמור לזרוק עמדות נחרצות בהנף יד כשלא יודעים אפילו ש"ס משניות..

רצח זה דבר אוניברסלי.

אתה בוחר לפרש שזה שיש אולי "רשימה סגורה" כזו או אחרת של מי נכנס ומי לא אבל לא כן היא. הרשימה הזאת היא לא סגורה ויש המון פרשנויות למה הכוונה. 

בקיצור, "ואילו הן שאין להם חלק לעולם הבא" זאת לא רשימה סגורה.

וחוץ מזה שזה עניין של השקפה בכלל ולא הלכה. 

ושוב, לא צריך פירוט מדוייק של איזה רוצח לא נכנס. לא צריך להיות כתוב "חוץ ממי שזרק אבנים" או "חוץ ממי שדקר עם סכין" או "חוץ ממי שירה עם מאג". אתה יכול להבין את זה לבד. זה שאתה בוחר לפרש אחרת זאת בעיה.

אתה מחליט מה צריך ומה לא.. משעשע למדי, אני רק מתלבט אם התורה כעת היא בבחינת פלסטלינה או בבחינת ברבצק.

אני לא בוחר לפרש כלום, אתה אמרת שאין התייחסות, אני הבאתי התייחסות ששכחת או לא למדת, אל תתחמק עכשיו ב"פרשנויות"

ולוידע למה אתה קורה השקפה ולמה אתה קורא הלכה, אני יודע רק מה זה תורה.

ומה לעשות, בהתחשב בכך שיש חילוקים בין רוצח יהודים לרוצח גויים - כן היה צריך לפרט.

לא אני הפרשן, אלא אתה, שמעמיס על הגמרא את כל הגיגי ליבך.

בקיצור, אם אתם רוצים להמציא דברים - תמציאו את זה על דת מוחמד, לא על דת משה, היא מסתדרת לבד

יש חילוק בין הרג יהודי להרג גוי  רק לעניין הנהרג עליו ולא לעניין החלק לעולם הבא.

אין שום קשר לפלסטלינה או ברבצק או סליים, יש דברים ברורים ונהירים שלא צריך להם מקורות.

כמו שלא צריך מקור שאסור להכניס חתולה לארון קודש.

ו "לא יודע מה זה השקפה ומה זה הלכה יודע רק מה זה תורה" אני אפילו לא אתייחס לקשקוש הזה.

אני לא ממציא שום דבר במקרה הזה. רוצח חפים מפשע לא יכנס לעולם הבא נקודה. לא צריך בשביל זה את רבי יהודה הנשיא.

יש הבדלים גם בסדרי עדיפויות, במסירת אחד להציל אחרים, בדיני רודף, ובאינספור דינים.

אני מוצא את עצמי ממליץ לך ממש מעומק הלב להפסיק עם היומרה, ולא להביע דעות בלי לשבת לפחות בשיעור דף היומי, בסדר?

לך ברור ונהיר שמי שהורג גוי אינו קדוש, מי שישמע, מי אתה בכלל?

לא יודע למה אתה קורא קשקוש, אבל אם אתה כופר בנתינת התורה כולה למשה מסיני - אז היחיד שלא קדוש פםה ושאין לו חלק לעולם הבא - זה אתה ורק אתה, סו...

אתה ממציא לגמרי, רוצח ערבים יכנס לעולם הבא, וגם סביר להניח שתהיה לך מרפסת תצפית מהגהינום לראות אותו

כל צוציק נהיה לי משה רבינו, איזה דור מטומטם.

למה לקח לך כ"כ הרבה זמן?

אתה גאון! וואו!

בסדר, אם עושה לך כיף לחשוב שלא יהיה לו - תחשוב שלא יהיה לו, אני בטוח שזה לא מטריד אותו.

והיהדות הדתית תמשיך בנתיים להאמין בדברי חז"ל, גם אםא תה ממש ממש ממש עצבני בגלל זה.

(דעתי לא נשמעת? נו נו.. ברוך ה' שלא אתה מחנך את עולם התורה, וכנראה גם לא יודע איך הוא נראה.. אגלה לך סוד כמוס: יהודים דתיים מאמינים בחז"ל, וואלה? וואלה!)

ומעניין שאתה מתחמק מכל מה ש@רוצה להשתחרר כתב לך,

כשהמקורות לא מסתדרים עם נטיות ליבך פשוט מתעלמים מהם, אה?

יהודי קדוש...

ככל שיותר תתרגש כך זה יותר עושה לו את זה....

בפעם הבאה שתדחוף את אפך לעניינים לא לך, אשקול גם אני לספר לעוילם מה הניק המקורי שלך, כדאי לך לשקול אם זה משתלם לך.

שום בעיה, הוא יכול פשוט לא לדחוף את אפו לעניינים לא לו - והאנונימיות שלו תישאר במלואה.

עיסקה נאה, לא כן?

למה אתה עדיין מתעקש לחשוב שהוא מאמין בנצרות?

לא יודעת מה הסיפור איתו, אבל כבר מלאא פעמים הוא כתב שהוא ממש לא מאמין בנצרות ושזה עבודה זרה. 

אז מה הקטע להמשיך לטעון שהוא כופר ועובד ע"ז ולברך אותו במלא ברכות מצחיקות?

חוץ מהשורה של-

'הבחור הזה אהב את ישראל, את הארץ, ציפה לגאולה, ומתוך קנאות לכבוד ישראל וכדומה יתכן ובחר בדרך לא טובה, והחליט לעשות מעשה לא טוב'

איך אתה יכול להתייחס בכזה רוך והכלה לזריקת אבנים על אנשים חפים מפשע? לזרוק אבנים על רכב חולף זה לרצות לרצוח, או לפצוע או לפגוע באנשים!

ברור ברור שהכל בא אצלו לא מתוך מניעים טמאים של רצון לרצח או אכזריות, אלא מתוך אידיאלים וסערת רגשות (בגלל הפיגוע אולי) וממקום טהור, אבל הוא חוטא לגמרי בדרך שבה הוא פועל! הוא עבריין! גם התורה לא מתירה לנער עם נסערים ומלאים בערכים, ללכת לרצוח אנשים חפים מפשע.

אי אפשר לומר על אדם שמנסה לרצוח- יתכן והוא בחר בדרך לא טובה.

אני לא מדבר על המקרה הזה, אלא על עצם האמירה שלך.

אתה חושב שאנשים כמו עמי פופר או עדן נתנזדה, שפשוט פותחים באש על ערבים ודרוזים אקראיים ברחוב, מגיעים למעלה עם שירת מלאכים?

וכך כתב הרב אבינר (נא להתייחס לגופן של טענות ולא לגופו של הרב):

האם מותר לרצוח גוים?

תשובה: לא.

מדוע? לא צריך כל דבר לבאר מדוע ולמה. כשמבארים למה, מיד מתחילים הפלפולים. כך ענה הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב ס' קעד) לבעל ה"מנחת יצחק" ששאל האם השתלת לב מותרת. ענה הג"ר פיינשטיין: "איני רוצה להאריך בראיות ובסברות ובפלפולא, כי אני אומר שכל המוסיף לפלפל ולהביא ראיות הוא כגורע שמשמע שצריך ע"ז ראיות משום שלא פשוט כל כך ויבואו להקל לומר שאיכא למיפרך ואף שיהיו בדברי הבל מקליש זה כבר ויאמרו כי הרבנים חלוקים בזה שלכן שייך להקל ח"ו. ולכן אני אומר בתשובה להלכה ולמעשה דבר ברור ומוחלט ולא שייך כלל לדון ולפלפל בזה" (אמנם היום המצב השתנה ויש פוסקים רבים המתירים השתלות לב).לכן, אנו לא מתפלפלים במצוות "לא תרצח", והתשובה שלנו בנידון הינה: לא.

אף יותר מכך. כתוב במכילתא, ומובא בכסף משנה על הרמב"ם, הלכות רוצח (ב, יא): "איסי בן עקיבא אומר קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכת דמים לאחר מתן תורה שהוחמרו הוקלו?" כלומר, לפני מתן תורה, בזמן שבע מצוות בני נח, היה אסור להרוג גוי כי כולם היו גויים. לשבדי אסור להרוג נורווגי. לאחר מכן, קיבלנו תורה. התורה באה להחמיר ולהוסיף משבע מצוות לתרי"ג מצוות. התורה לא באה להקל ולבטל דברים שהיו אסורים לפני כן, זה דבר פשוט.

מעשה בזמן המנדט, שאמר מרן הרב קוק לנציב העליון: אתם לא מגינים עלינו מפני הערבים, ואתם לא מרשים לנו להחזיק נשק, או זה או זה. אמר הנציב העליון: אם ארשה לכם להחזיק נשק, אצטרך לאשר גם לערבים, למען האיזון. אמר לו מרן הרב קוק: זה אינו דומה! הערבים רוצים נשק בכדי לרצוח. אנו רוצים נשק כדי להגן עלינו. אמר לו הנציב העליון: כבודו מכיר רק את הנוער הדתי. הנוער הדתי לא ירצח סתם, אבל הנוער החילוני ירצח. אמר מרן הרב קוק: לא נכון, כל עם ישראל שמע "לא תרצח", הציווי טמון בעומק האומה הישראלית (לשלשה באלול ח"א אות ק).

ראשית, מבואר בפוסקים שיש לומר הי"ד גם על יהודי שנרצח בידי יהודים, אם זכרוני אינו בוגד בי ראשון המזכירים זאת הוא הנימוקי יוסף, אשר כתב עליו החזו"א "גם הוא בין הראשונים ייחשב"

שנית, קללה היא איסור רק כשהיא בשם ה', וגם זה אינו איסור כשהיא מוצדקת - כגון על רוצח יהודים וכנ"ל.

שלישית, המוסר דינו לשמים הוא במוסר דין עצמו, ולא במייחל לנקמת ה'.

כתבת שלשה דברים.

על הראשון - תביא מקור, ונשמע.

על השני - אני שמעתי את אחד הדוברים בהלויה אומר "אדוני יקום דמו". אם זו לא קללה בשם ה' - איני יודע למה אתה מצפה יותר מזה...

ועל השלישי - תביא מקור, ונשמע.

אין לפני כעת, יש תשובה של הרב מאזוז בשו"ת בית נאמן בה מביא את המקורות. חלק מהמקורות הביא כבר @חסדי הים לעיל

לגבי השני - קראת רק חצי משפט.

הוזכר כאן באשכול נושא "חזקת החפות", וברצוני לכתוב כמה מילים בנושא הזה:

א. לסתם ערבי שעובר ברחוב - יש "חזקת חפות" לומר שהוא לא מחבל. האם יש לו גם "חזקת חפות" לומר שהוא לא תומך-טרור? כמדומני שרוב הגולשים כאן יסכימו איתי לומר שלא. וכפי שאמרו חז"ל (שבועות לט א) "אין לך משפחה ... שיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו". הוי אומר: סתם ערבים ברחוב הם לא "בחזקת חפים מפשע" אלא "בחזקת מחפים על פשע"...

ב. לסתם יהודי יש "חזקת חפות", ולכן מעמדם של אהוביה ע"ה ויבלחט"א ארבעת הנערים שהיו איתו ברכב הוא "חשודים בניסיון לרצח" ולא יותר מזה.

ג. לפענ"ד לאנשי המשטרע יש גם כן "חזקת חפות" שאומרת שהם לא התכוונו להגיע למצב שבו אחד מנוסעי הרכב ייהרג, ולכן הם במעמד של "חשודים בהריגה ברשלנות פושעת".

כמו שאתם לא מסכימים לפסוק דין על אהוביה וחבריו - כך אל תסכימו לפסוק דין על השוטרים, ואל תכתירו אותם בתואר "רשעים שמותר לקלל אותם"!!!

שויון זכויות בין יהודים!

ואם תאמרו: לאנשי המשטרע (ובפרט לשוטרי מחוז ש"י, ובפרט לבלשים) יש חזקה שהם מתנכלים לנוער הגבעות - אז כמדומני שאם נביט לעצמנו בעיניים נוכל להודות על האמת ולומר שגם נוער הגבעות עושה הרבה צרות למשטרע, ושני הצדדים עושים כל מאמץ (חוקי, על גבול החוקי, ואפילו בלתי-חוקי) לסכל את צעדיו של הצד הנגדי...

בתגובה לשאלה שטרם נשאלה, אספר סיפור:

לפני כמה שנים טובות, עבדתי כמשגיח-כשרות בקייטרינג בו כל עובדי-המטבח היו ערבים.

להבהרת הרקע, אומר שהייתי ביחסים מצוינים איתם, ורק פעם אחת היה מקרה שאחד מהם איים על אחד העובדים היהודים האחרים (לא עלי), ותוך כמה דקות הגיעו שוטרים ולקחו אותו, והוא פוטר מיידית מהעבודה.

פעם אחת שאל אותי אחד העובדים: אתם בבת עין הרי לא מכניסים ערבים, אבל למה אתם לא מכניסים גם את נאג'ח (הנהג שהיה עושה משלוחים, כנראה מזרח-ירושלמי), הרי "יש לו תעודת זהות כחולה"?

אמרתי לו: תגיד לי, מחמוד, האם לדעתך הוא פחות ערבי ממך?

אמר לי: לא

אמרתי לו: אז גם לדעתי אין הבדל בינך לבינו.

מתוך פירוש "יפה מראה" על הירושלמי מסכת תענית פרק רביעי:

גדולים ורבים אחרים כתבו אחרת, והסכימו על ידם אחרוני דורינו, על כל דבר אפשר למצוא איזה מפרש שיגיד אחרת..

וגם הגרי"ש אלישיב הכריע כך.

שאומרים שצריך להתפלל לנקמת דמו של יהודי שנהרג על ידי יהודי?!

אשמח אם תביא מקור אחד...

הרב מאזוז זה לא מקור?

אנקדוטה:

בדיוק היום נתקלתי במראה-מקום שמישהו הביא לי בענין אחר בצורה כוללנית מדי, וכאשר פתחתי את הספר - ראיתי שכתוב שם בדיוק הפוך ממה שהוא בא להוכיח...

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.