היא אמרה "אני מדברת איתך בזהירות, כי יש לי הרגשה, או יותר נכון - יותר מהרגשה, שעברת משו"
אמרתי לה "בואי נדבר פתוח, אני חושבת שאת טועה"
היא אמרה "יאללה"
אמרתי לה.
היא אמרה לי.
"את גיבורת על. את גיבורת על"
אדם ענק. נסיונות ענקיים.
אמרתי לה "איך?"
היא אמרה
"ותראי כבר שבע סימנים"
רציתי לצרוח "אני בנאדם נורמלי"
ושתקתי.
העולם הזה כ"כ מוזר ושקרי. אנשים קולטים דברים לא נכונים.
הזיה.
אני כבר לא יודעת מי נורמלית פה.
ואם תהיה לי את הבחירה אם להעלם אם להלחם.
אני אעלם.
היא אמרה "את בשלב התחלתי"
צחקתי.
את גם מכירה את המקומות הרעים האלה? שבוכים באמצע הלילה ורוצים להרוג את העולם כולו?
היא אמרה "מכירה"
היא אמרה "אני יודעת מזה נסיונות ***** אני יודעת מזה נסיונות"
אמרתי לה "נכנסנו למשחק תפקידים שלא כיף לי בו. בואי נחזור להיות חברות רגילות"
היא אמרה "את מדהימה. ככה תספרי להורים שלך"
אמרתי לה "אני אתייעץ."
היא אמרה "אל תדאגי, אני לא נותנת לאנשים להיתלות בי"
אמרתי לה "אני שמחה לשמוע" חשבתי - אסור שזה יקרה ואפילו יתחיל. היא לא הולכת לעזור לי. אני והיא - חברות. מספיק דברים הקרבתי על המזבח הזה.
אח"כ בלילה דיברתי עם **** והיא אמרה לי שרואים על החיוך שלי שעברתי פגיעה. צרחתי בשקט. למה. למה. ואיך.
ניתקתי כל רגש מהקול שלי. רציתי שתגמור. היא אמרה "דיווחת?" אמרתי לה "אני לא במקום הזה" היא אמרה "אם אני לא מדווחת אני כמוהו, הורגת נפשות" שתקתי. רציתי שיגמר. נגמר בסוף, באחד ומשהו בלילה.
בצהרים, שדיברתי אז עם *** אז אחרי שדיברנו על המשחק תפקידים. והיא הבטיחה לי שזה לא זה. והיא רוצה לעזור לי בתור חברה רגילה שעוזרת ונעזרת. ושמתי מחסום ענק וגבול ברור
היא אמרה "אני אוהבת אותך, את בנאדם מדהים כ"כ
את משאירה הדים בלב שלי אחרי כל פעם שאני מדברת איתך"
אמרתי לה "אני אוהבת את הביטויים שלך **" ואותך. חשבתי.
ושתקתי לרגע, כי זה היה אמיתי האהבה. ולא אהבה לשם אהבה.
ואהבתי פתאום את כל העולם.
כי כי הכל זה ה' והכל זה טוב.
וכבר אני לא ילדה ביב' שמתרגשת מזה שאומרים לה שאוהבים אותה.
אני ה'. וה' זה אני. ואנחנו אחד ממש.
על הקשר שלה איתי