צר לי אם האשימו אותך במשהו לא טוב,

אני פשוט עסוק ולא ממש קורא ומתערב בכל דבר פה.  קבל את התנצלותי

ועל 'מה שעשו לך'?

התקרבנות זה דבר אחד, אבל גם להיות תוקפן וגם להתקרבן? בחייאת...

גם @המעיר כתב דבר נכון..

העניין הוא שאני רואה שלרוב אנשים נמנעים מאחדות כי הם בטוחים שהדעה של השני הורסת במידה מסויימת

וחוששים לתת לה איזה לגיטימציה.  ואז בעצם מתחיל ההיפרדות.

האם יש לזה גדר?

מה הקב"ה רוצה שנעשה כשנתקלים בדעה אחרת שלדעתי אגרום נזק אם אתן לה מקום?

או אולי אני טועה וההתחלה היא ממקום אחר בכלל?

שייפגשו כל גדולי הדור מכל המגזרים וידונו בינהם איך להביא את המשיח ואיך להוסיף אחדות

ההינוקא לדוג' (זה שמופיע אצלי בחתימה) בגלל הגאונות שלו הוא מצליח לחבר בין כל המגזרים... 

אבל ברמה הפרטית, פשוט אהבת ישראל... מה עוד אפשר לעשות? 

כל יהודי שרואים לא משנה אם חסיד, דתי לאומי, ליטאי, ספרדי, אשכנזי, מסורתי, לחשוב ולהרגיש כאילו הוא אח שלך ואתה אוהב אותו ורוצה בטובתו.

אם הם לא הוציאו את עצמם מכלל עמ"י אז בעיקרון כן.

לאהוב אותם, לשנוא את המעשים... 

לא בקיאה בזה, לכן גלגלתי קצת בגוגל

"מי שהתחתן עם נוכריה הוציא את עצמו מכלל ישראל. ילדיו לא יתיחסו אחריו ולא ייחשבו ליהודים הוא הדין למי שהשתמד, כלומר התנצר או התאסלם. "

הוציא עצמו מכלל ישראל | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

מאמינה שיש עוד מקרים שאדם מוציא עצמו מכלל ישראל.. 

רק בחנוכה האחרון ישבתי עם כמה חילונים והדלקנו נרות ביחד

אחד המדליקים שדווקא היה אדם חביב מאד אמר ש22 שנה הוא לא הדליק בגלל אנטי דת

ודווקא הוא גילה שזה נחמד.

אמנם הוא דיבר בין הברכה להדלקה ועוד המציא עוד ברכה משלו (בלי שם ה')

אבל לא הערתי כלום.  לא יודע אם זה בסדר אבל הרגשתי שזה יהרוס כי הוא לא יודע הלכות שידליק לפחות בכיף.

אבל פה באמת זאת השאלה, מה עושים כשהשני עם דעות בעיתיות

אולי יש ליצר הרע כוח לסכסך בין הת"ח בגללנו... לא יודע.

אני מציע שנתחיל מעצמנו ומן הסתם זה יקרין עוד

אז לגבי הרמה הפרטית,

אבל אם מישהו בטוח שלרצות בטובתו של השני זה לתת לו על הראש?

ואולי... 

או אפילו להגיד שזה קרוב לכפירה וכו' וכו' כיד הדמיון 

אבל סתם ככה, איפה נתקלים בזה? זה לא כזה מצוי ביום יום...

ביום יום החיים הם רגילים... לא פותחים עכשיו דיונים על השקפות והלכה

אז לא תוכל להוכיח אותם כי הם יתנו לך אלף ואחת סיבות למה צריך להשפיל ולבזות ולדבר בצורה לא נעימה

כי זה מבחינתם דרך התורה.

לכן אין טעם לדבר איתם לדעתי.

הבעיה היא לא באנשים פרטיים שמאוד רוצים אחדות וגם אולי באמת מיישמים את העניין של אהבת ישראל.

הבעיה היא כחברה, או כמי שאחראי על החברה, או כמי שהופקד על ציבור מסוים ואחראי עליו.

כי דרך שם אפשר להשפיע. 

אם רוצים לשנות תודעה מקרע ושיסוי לחיבור, צריך תהליך עמוק ושורשי.

אבל החדשות, וכל מיני אנשים בעלי השפעה לא תמיד תורמים לעניין לצערנו

ויש גם את הפסיביות, שאולי לא מזיקים ולא יוצרים קרע, אבל גם לא מנסים ליצור אחדות.. 

אני לא מרגיש שיש אחדות,

מרגיש לי שאנשים הרבה פעמים חייבים להתווכח על כל דבר במקום לשתוק למרות שיש דעה אחרת.

מרגיש לי שאנשים מתרחקים בגלל דעות מנוגדות.

אני חושב שאנשי ציבור הם סך הכל המראה שלנו.  הם גם אנשים רגילים אחרי הכל

לא אולי... בטוח חח

אבל נראה לי שאחדות נראית אחרת ממה שהולך היום

הוא שאנשי ציבור יש להם כח השפעה! 

ולא רק אנשי ציבור, גם רבנים.... 

חשבתי שאולי צריך להנהיג שאנשים רק יחזקו אחד את השני אם אפשר - ולא להעיר הערות..

סתם לדוגמא דבר שקרה לי

לא מזמן בחורה לא דתיה מספרת לי שהיא נפרדה מבת הזוג שלה (כן, קראת נכון) 

עם דמעות וכו' ואחרי רגע הדלקנו נרות חנוכה עם ברכה ושירים (קרה באמת)  והיא יודעת שאני דתי.

או שצריך להסמיך אנשים מיוחדים שיש להם השפעה שזה יהיה התפקיד שלהם 

לעורר את התודעה של אחדות ואהבה

או כאלו שיהיו מוסמכים להעיר ולא אף אחד אחר?  (אגב ככה זה בישיבה אצלי, רק הרב מעיר!)

אגב מה שסיפרתי היה באותו מעמד אם ההוא שאמר שהוא אנטי-דת.

והם מדברים על אמונה בהשגחה, שניה אחרי שהם מספרים על השטויות שהם עושים.

זה רק הוכיח לי כמה צריך להיות זהיר מלשפוט

על הקטע של להעיר... פשוט להיות אחראי להקים פרוייקטים של אחדות ואהבה, לדבר אחדות ואהבה, כל מה שאפשר... לשים את הנושא במרכז השיח הציבורי... 

וברור יש מלא חילונים ומסורתיים עם אמונה מאוד חזקה... 

ובאמת אני חושב שאם אנשי ציבור יתאחדו זה יהיה מצוין

אפילו שתי מפלגות שלא הכי מסכימות, שיתמקדו במה שכן מסכימים..

זה יהיה נפלא ובטח ישפיע על אחרים. 

אבל יעשו הסכם בינהם,

יביאו אנשי תקשורת וציבור ויצהירו שעל אף זה שאין בינהם הסכמה הם מתחייבים להתנהג אחד כלפי השני בישרות, באהבה ובשלום, ללא השמצות, ללא שקרים, ללא ירידה לפסים אישיים וכו'.

היה נותן לי יותר הרגשה של אחדות.

אז אם אתם הולכים להוציא מסמך כלשהו שזה מגניב אגב

אולי תוסיפו שגם לא מעירים אלא רק מחזקים?  (כמו שרבינו אומר "מוכיח שאינו ראוי" וזה..)

הצהרה שלא מעירים לזולת?... ומה עם מצוות תוכחה? או שאתה לא מתכוון לזה? 

כי הרי יש דבר כזה מוכיח שאינו ראוי להוכיח (זה גמרא)

ויש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע. ולא כל דבר צריך להעיר עליו...

שמעתי שבדור שלנו עדיף לומר בצורת של לחזק ולא להעיר שהשני לא בסדר.

או שאני טועה וזו לא הבעיה..

יאללה חבר'ה חייבים לעשות סוף לצרות שלנו.  אם חכמים אמרו שזה מונע יסורים מעם ישראל חייבים לחתור לשם

וגם נרוויח חיים טובים יותר

אולי אפשר לעשות כמו שעשו לקשישים וחיברו בן נער לקשיש

אפשר שכל אחד ימלא קצת פרטים

ואז יחברו אותו עם מישהו אחר ששונה ממנו

והם יכירו..

וככה יתרבה החיבור בעם

סתם חשבתי, לא יודעת אם זה מציאותי..

ואהבת לרעך כמוך

והדרת פני זקן

עשיית חסד 

אחדות.

לא התכוונתי לקשישים

זה כמו מה שעשו להם. ששידכו לכל קשיש מישהו שיאמץ אותו.

אני מתכוונת שמישהו ככה רק יקשר בין שני יהודים שרחוקים אחד מהשני
ואז הם יצרו קשר

ויתקרבו וינסו להבין את הצד של השני
ולאט לאט התודעה אצל האדם הפרטי תתהפך כי הוא יבין שהם לא מפחידים והם בסך הכל אחים שלו.

והנה הוא בקשר עם מישהו שגם לו יש נשמה ובסוף כולם רוצים להתחבר..

לא יודעת אם זה מציאותי

ואהבתי... 

ואי הלוואי לעשות את זה עם המגזר החסידי!

נגיד לחבר בין חברה מהמגזר החרדלי למגזר החסידי החרדי... 

זה יכול להיות כזה מתוק

להכיר בשביל לאהוב

בקבוצות בוואצפ, זה יכול להגיע גם לחילונים

וגם לקצת חרדים

אולי אפשר ליצור קבוצות וירטואליות של אנשים שהם מצהירים שהם מעוניינים באהבה ואחדות

או פשוט מסמך כזה שאני חותמת שאני משתדלת לאהוב כל יהודי ואז יהיו מלא חתימות 

ואז זה מעורר את התודעה לזה

זה מזכיר לי שלתמידים של האר"י הקדוש היה כמו הסכם ברית בינהם של אהבה. אבל אני לא מדייקת בפרטים אולי @חסדי הים יעזור... 

כי ממש להכיר באופן פרטני, לא יודעת כמה אנשים יזרמו על זה... זה דורש הרבה אנרגיות... 

הבעיה בקבוצות

- לא לכל עם ישראל יש וואצפ (נגיד לי אין..)

- מה יעשו בהם?

שאנשים יחתמו על מסמך וירטואלי (כמו בסגנון של העצומות)

שהם מקבלים על עצמם את מצוות ואהבת לרעך כמוך, נזהרים בקבלת ושמיעת לשון הרע,

ומשתדלים לחשוב מחשבות חיוביות על הזולת וכו'... 

(וכל המוסיף הרי זה משובח)

ונגיד במסמך כל אחד כותב את הגיל שלו והרקע שלו ההשקפתי/דתי

ושיהיה כמו הסכם כזה עם הקב"ה

אנחנו מראים לך שאנחנו מתאחדים ועכשיו תעשה את שלך  

וואלה זה רעיון מעניין.

אנסה להכין כזה של גוגלפורמס

עם ישראל דורש גאולה!

-בגיל אז לעשות הקלדה ידנית

-אולי להוסיף השתדלות בעין טובה על הזולת בקבלה וגם בחלק של ללמד זכות אז להשתדל ללמד זכות

- המגדר לעשות בהתחלה...

-ולגבי השאלה ההצהרה האחרונה "חשובה לי האחדות"... אולי להוסיף עוד אופציות?

חוץ מזה מושלם ואיזה מהממת את שהוצאת את זה לפועל!  

איזה אופציות?

ותודה.. תוסיפו עוד תיקונים..

חשוב עד מאוד

חשוב באופן סביר

לא מעניין אותי... 

כאילו שאנשים לא ירגישו שמכניסים להם תשובה בפה... 

עם ישראל דורש גאולה!

אבל נראה לך שזה יתפוס?..

(שלושתכם בעצם)

ממש יפה ומרגש❤

ואני חושבת שזה יכול לתפוס אם מפיצים את זה בקבוצות ווצאפ, בפייסבוק וכל מיני רשתות חברתיות עם הרבה עוקבים (לא מבינה בזה).

אם את באמת רצינית אפשר אולי לפנות קודם לאישי ציבור מכמה שיותר מגזרים ואז אחרי שהם יחתמו זה יותר יתפרסם.

אולי אני חיה בסרט, לא יודעת🙈

ננסה לפרסם

אני גם לא מבינה בזה

זה רעיון

אבל לא ידעו שהם חתמו 

כי לא רואים בהתחלה את כל השמות

הגיל אולי אחרי המגדר

ולגבי המוצא, אולי להחליט אם לעשות איפה נולדתי או איפה הורי נולדו...

ואולי השאלה על האחדות לפני אני מקבלת על עצמי.

ואממ צריך כזה איזה מילות הקדמה או פסקה שמסבירה על מטרת הטופס הזה ומה אנחנו שואפים וכו'... (לא שאני אומרת שעכשיו את צריכה לעשות את זה חח אבל כאילו זה בגדול מה שנראלי צריך לעשות)  

נראה לי שצריך משהו יותר פרקטי עם מטרות קטנות יותר.

אתה יכול נניח להגיד מה הצעד הראשון לדעתך?

כי זה תלוי מאד בלב וזה דרגה לא קלה כל כך.

יש לך רעיון להנהגה כלשהי אפילו קטנה מאד שהמעשה ישפיע על הלב?

אולי להחמיא באופן קבוע כדי לשים לב למעלות של השני? 

אולי להשתדל פחות להעיר? (כמו שאמרתי קודם..)

או אולי אם מעירים אז רק עניינית ובשום אופן לא לגופו של אדם?

(אני חושב שעדיף משהו אחד מהרשימה..ככה שיהיה יותר קל לתפוס בזה)

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

שילוב של אוטיזם והלכה (גם אם מחמירה).

בניגוד לבעלי, שגם נוהג כך, הוא עושה את זה פחות בטקט...

אבל כן, יש עניין כזה בהלכה, ואני כאישה מסכימה איתה - לא הייתי רוצה שגבר זר ינעץ בי מבט, גם אם אין לו שום כוונות רעות.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

קבלת חינוך שהופך כל אינטראקציה בין המינים לבעייתית

גם אני קבלתי חינוך כזה 

רק כזאת שהיא מיותרת

בוקר טוב/ שלום לשכן שפוגשים במדרגות

זה בסיס של אנושיות

בעיניי

אני לא אומרת לשכנים הגברים בוקר טוב

גם לאלה שנשותיהם חברות טובות שלי

והם חברים טובים של בעלי

אני יכולה לפנות אליו אם אני צריכה משהו

או להציע עזרה (רואה אותו עם הילד, מציעה לקחת אותו)

אבל בגדול התעניינות או ברכה בין גבר לאישה בעיניי זה ממש לא בסיס

וזה הדדי ב"ה ככה שזו לא בעיה

עיוות של תקשורת בסיסית בין בני אדם

להגיד שלום

זה לא

אבל לבקש דברים

כן

זה אולי מרגיש לך נורמלי כמו כל דבר אחר שכולם מסביבך עושים

(אצלי מדד הנורמה לא עובד ככה)

אני מנסה להלך בין הטיפות בנושא הזה, להתאים את התגובה לאדם בצורה שלא תעליב, אבל עדיין תשמור על העקרונות שלי.

כנ"ל בעלי (רק שלו זה יותר מסובך, כי הוא מצווה על שמירת העיניים).

בכל מקרה גברים פה לא מסתכלים ולא אומרים שלום

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

מאוד קשה לי עם קשר עין, אני נוטה להסתכל בנקודה אקראית ברצפה / שולחן. אני מתאר לעצמי שזה קצת מוזר אבל זה מה שיש.

עם אנשים שקרובים אליי, יותר רגיל.

אם למישהי יש עיניים מאוד יפות, יש סיכוי שאבהה בהן (לדבר הזה יסלח ה' לעבדך).

בניגוד לחלק מארצות האיסלם, חז"ל לא ראו עניין לכסות את פני האישה.

 זה מטריד ולא נעים.

ואגב לא מפריע לי בכלל גברים ששומרים עיניים ולא מסתכלים עלי, אני לא נפגעת מזה או משהו...

במקום ימני וזה מחק לי שעה עבודה של סיפור בפרוזה וכתיבה חופשית

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)