לגבי לימוד ההלכות

לא מסובך- פשוט ללמוד.

אין עניין לחפש ריגוש בכל דבר וגם אם תנסי לחפש ריגוש בהלכה כנראה שתתאכזבי.

זה יכול להיות מאוד כיף אולי, אבל זה לא עכשיו איזה רגשי דביקות.

הלכה זה פשוט היסודות של הבית, ברגע שזה קיים אפשר לרוץ הלאה.

ויש מלא דרכים ללמוד,

יש הלכה יומית שמקבלים למייל או לפלאפון, ספרים, הלכות שבת אפשר ללמוד על השולחן כל שבת כמה הלכות ואז כל כמה זמן מסיימים... 

מה כוללת הסדרה? 

איפה מוצאים?

אשמח לפירוט קצת..

תודה רבה תזכה למצוות!!!

מדהים. המשך כך. עד יבוא גואל, במהרה בימינו אמן!!!

על זה אני בדיוק מדברת.

מחפשת פלטפורמה ללימוד הלכות באופן יסודי - לנשים.

שבת שלום!!

לפי דעתי מה שאת מעלה הוא מאוד פשוט, כמו שאת מתארת.

זה לא 'חידוש' מפוצץ..

בגלל שיש תופעות נגד העולם הפמינסטי אז אנשים נוטים להגזים. אבל אין מה להגזים.

הצורך הבסיסי של הרצון לדעת הלכה מובן לגמרי למי שרוצה להיות קשור לא-להים.

לגבי הדרך לימוד הלכה עם רגש -

הרבה פעמים אני מרגיש שהדחף ללימוד הלכות הוא עצם שאתה מבין מי מדבר אליך

שאתה פותח את השולחן ערוך ואת המשנה ברורה בכבודם ובעצמם ואתה מבין שאתה קורא דברים שאמרו ר' יוסף קארו שהתקבל על כל תפוצות ישראל והחפץ חיים שגם שלט בכל התורה כולה אז גורם לך לרצות מה הם חשבו.

ועוד דבר שקשור לחיבור ללמוד - שהנלמד יהיה בהיר מסודר ולוגי.

אם לומדים ולא יודעים הנחות יסוד בסיסות וממשיכים הלאה בלי להתייחס אליהם כלל אז זה באסה.

אם מתייחסים אליהם, גם אם לא הכל מובן ומבינים מה לא מובן זה הופך את חווית הלימוד ליותר ברורה וממילא יותר מהנה.

(כשלומדים הלכה ברובד הבסיסי זה נראה לי יכול לעזור)

אף אחד לא התכוון לתת פה 'חידוש מפוצץ' כפי דבריך....

אלא דבר שבאמת מאד מעסיק אותי לאחרונה. ואני מחפשת להגיע לכדי פיתרון.

אבל אני כן מסכימה עם התיאור שלך ש 'הרצון לדעת הלכה הוא מובן למי שרוצה להיות קרוב לאלוקים'.

מהם ההלכות יסוד שאתה מתכוון אליהם? אשמח מאד שתפרט לי. כמה שתוכל.

כי בעז"ה בל"נ זה פרוייקט חדש שנכנס לחיים שלי. ומאד חשוב לי.

דבר נוסף שאני בהחלט מסכימה - זה ההבנה של גדולי ישראל שמאחורי המילים בספרים הקדושים....

זה דבר שגם בילדותי חונכתי על הבנה זו מאד.

רק שהיום עם הרוחות שנושבות זה מצריך קצת התחדשות כי זה לא קיים במסגרת הנורמה. לאט לאט לימוד תורה לנשים ב"ה תופס תאוצה והדברים הם עדיין בתהליך שבעז"ה ילך ויגדל.

לא אמרתי הדברים הללו ישירות לדבריך אלא מהרהורי ליבי על הנושא.

לגבי הלימוד עצמו -

אתן לך דוגמא - אני לומד הלכות נשאית כפיים (=ברכת כהנים) וככה רואה כל מיני קרטריונים שהם היסוד להלכות הללו.

בעצם המשמעות של הברכה מופיעה בביטויים שונים בהלכות. 

השו"ע כותב שאם כל הקהל כהנים אז כולם לעלות לברך (חוץ מהחזן שמקריא את המילים של הפסוקים) אז השו"ע שואל אם כך את מי הם מברכים? את העם שבשדות שאנוס ולא יכול להגיע לביה"כ בגלל שהוא צריך לעבוד. מכאן רואים שהברכה היא לא מכוונת רק פיזית למי שנמצא. אלא לכל מי שצריך לברכה (אם מישהו שלא אנוס לא יגיע לביה"כ הוא לא יזכה בברכה בגלל שהוא מראה שוהא לא מעוניין בשבילה כי הוא יכול להגיע. כמו כן לכן הולכים מאוחרי הכנים כדי להראות שהברכה מכוונת אלךיהם ואם אנוסים לעשות כן הברכה עדיין חלה עליהם.

גם במי ראוי לברך ברכה יש כל מיני שיקול - מי שהרג את הנפש אסור וכולי.

ההלכה עצמה אומרת - תעשה ככה וככה והיא לא תמיד מסבירה את היסוד שלה והיסוד הרבה פעמים מופיעים בפרשנים.

השפה היא סוג של שפה וכדי לדעת שפה לא מספיק לדעת את המילים שכלעצמםאלא את כל השיח והמושגים. ככל שלומדים הלכות ברכות כך מעמיקים במשמעות של הברכה כמו כן בהלכות שבת וכולי. 

לא במובן של עד כמה השבת היא דבר גדול אלא מה מכוון אותנו שאנחנו רוציםלנהל את ההתייחסות שלנו כלפי השבת.

זה לימוד תובעני ורק אחרי היקף מסויים ראוים משמעות. לא תמיד רואים ישר את המשמעות מעבר.

ועוד שמהו שניסיתי להגיד לך בהודעה הקודמת וראיתי פסקה בשמונה קבצים שמדברת על זה 

"האדם צריך להרגיל את עצמו, להביט על כל ידיעה רוחנית מעולם הרוחני שמופיעה לפניו, בתאבדעות (=סקרנות, השתוקקות לדעת דבר מה), כאותה התאבדעות של ידיעות מארץ מרחקים נפלאה. ואז יוכל להרגיש את נועם התורה, ואת הרעננות שהיא מכניסה אל הנשמה בכל הופעותיה, ויחוש את הוד הספרות והשירה הפרוש על כל דבר גדול ודבר קטן מהגיונותיה של תורה במדה גדולה כזו, שיוכל לחבבם על כל העולם, על הקרובים ועל הרחוקים. ולעולם יצייר בעצמו, שזה הרעיון המבוטא או המוצג ברוח לפניו, הוא תוכן חי מלא כח יצירה, שבו ספונים כחות רבים לחולל גם הם חדשות ונצורות."

את השלוש שורות הראשונות יותר הבנתי מהשאר :S בכל אופן - ישנו עולם רוח שלם שלאט לאט אפשר לגלות אותו זה מה שבק"ה נותן לנו לכן החקירה שלו תעורר עניין על פי תפיסה כזאת.

שבוע טוב!

פשוט תודה!!

אני רוצה להתעמק בדבריך ולקרוא שוב.

תודה!!!

שמונה קבצים ג קנא-ר – ויקיטקסט

שבת שלום!

לומדות לפי הספר - העיתון בשבע

פשוט כשיש הלכה חדשה שלא ידעתי (במיוחד בנושאים שהם מעשיים עבורי) זה פשוט מרגש אותי. אני פחות לומד את ההלכות שאני לא נתקל בהן ביומיום. אני מסוגל ממש להגיע לפרק בפניני הלכה שלא מעניין אותי, או לסימן בשולחן ערוך שפחות נוהג היום, או לא נוהג בסביבה שלי, ופשוט לדלג עליו.

וככה אני מגיע כל הזמן להלכות חדשות, וזה פשוט כיייף. הדילוגים שווים את זה, כי רק בזכות זה אני מצליח להגיע ללימוד הלכה...

ועוד דבר. כשרוחי טובה עלי (אבל זה בהחלט לא תנאי ללימוד, אחרת לא הייתי לומד כמעט!) אני מסכם לי את ההלכות שהתחדשו לי, או שלפחות נשמעות לי חדשות עבור אנשים אחרים, ואז פשוט אומר אותן בארוחות (אפילו של יום חול) בבית (ובעבר בישיבה). ברגע שזו הלכה קצרה, אני לא מרגיש שאני חופר לאף אחד, לא נופל על אף אחד, ואפילו התגובות תמיד חיוביות! גם כששואלים, יש לך משהו להגיד? מלא פעמים יש לי, וזה פשוט משהו קצר וקולע (גם אם אני צריך להוציא דף מקופל מהכיס, כי אני לא זוכר) ואנשים מאוד אוהבים את זה.

אז גם הרעיון הזה נותן לי המון חיבור וסיפוק בלימוד ההלכה.

פשוט נסי כמה פעמים להגיד הלכה בארוחה (להזהר, שלא יהיה תמיד רק חומרות ), ותראי אם זה נותן לך סיפוק.

היה לי ברור שתגיבי להודעה שלי, אז השתלם לי להגיב. יפה לך שאת כותבת לכל אחד תגובה לדבריו. ככה אתה מרגיש שאתה לא כותב סתם.

אני קוראת כל מילה.

התודה - היא לכם...עם ישראל...בני ובנות מלך העולם.

אתה זה שכתבת על שירים של מייקל?

אם כן - אז לא הגבתי כי חשבתי שכתבת לי בציניות על מייקסל (גקסון..) אני מכירה את הדמות אבל לא את השירים שלו

התכוונת 'על אמת'?

שבשירשור אחר שכתבתי -  שאלתי על התקרבות לבורא עולם.. ושיתפתי ששמעת שירים קדושים ועמוקים שעוררו אצלי רצון עצום זה..

מיודעינו היקר הגיב שם על משהו כאן..

מנגן כשר - ניגון כשר

הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע, אזי קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו, כמו שיתבאר בהמשך.

אורח באתר , כ' בכסלו תשס"ו 21/12/05 17:11

שיתוף

עוד מאותו מחבר ◄

הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע, אזי קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו, כמו שיתבאר בהמשך.

הבריאה כידוע היא דיבור אלוקי ("בעשרה מאמרות..."). דיבור ה' הוא ניגונו, קולנו הוא ניגוננו.

הבעש"ט הקדוש לימדנו רז ש"היכל הניגון סמוך להיכל התשובה", ונינו, רבי נחמן מוסיף חידוש: (ליקוטי מוהר"ן תנינא, ל"א)

"על-ידי הנגינה ניכר אם קיבל עליו עול תורה. אדם שר על מה שהוא מזדהה איתו, ולפי שירו של אדם הוא עצמו מעיד על מידת הזדהותו עם התורה ועל יראת השמים שלו. מכאן: תשובה שלמה עוברת דרך שירה".

ניגון רשע הוא לשם התפארות, ממון או כבוד, מנגן כשר מוליד בי רצונות וכוח מדמה גבוהים יותר, ר"ל: טהרת הצלילים היא שלב הכרחי בהתקרבות לה', לתורה, לנשמה. אצלנו אין "סתם מוזיקה". לנו יש את שורש כל השירים בעולם: שירת הים ושירות בית מקדשנו, שמאז שחרב העולם מנסה לשווא לחקות את עוצמת הרגש העצום שבו ולהרגיש פחות גשמיים. כלומר: שירים אמורים להעלות ברוחניות. השאלה לאיזה כיוון, גם על זה יש בחירה: קדושה = חיבור בין הבורא לבריאה, טומאה = פירוד, ניתוק.

ולכל אחד מאיתנו יש "נקודה חלשה" שבה פועלים עליו צלילים זרים לקדושה. אלו בדיוק הנקודות לעבודת ה' האישית, הקורבנות. "אין קרבן בלא שיר", ו"כל הבהמות יוצאין בשיר...".

צריך לבאר עם מי אנו פועלים ומי פועל בתוכנו: הקורבנות טהורים שהם למעשה נטיות נפשיות שבנפשנו ובעמנו, כבש-שור-עז, ודרכי הקירוב המתאימות לכל אחד (בהתאמה: הקבוצתיות, החרישה בצמדים והעצמאים שקופצים גבוה):

מצד המדריך הרוחני – ומצד המודרך, ולכל סוג "קרבן" יש נטיית נפש. יש דרך עבודה לפי הדרכת התורה: מהו גילויה בצד הטומאה ומה המקבילה בצד הקדושה, ואיך מעוררים את הרצון והנשמה. לפי שיטת הבעש"ט הקדוש: הכנעה – הבדלה – המתקה.

מנגן כשר מתוקן בבריתו ובתשוקותיו ומעבירם לשומעים, להגברת השכל הרוחני האמיתי על הדמיונות הכוזבים והמשלים שמושכים לטומאה, ולהגיע לשם זו עבודת חיינו.

הידיעה להיכן נוטה הנפש מסוגלת בעזרת ה' לטפל בשורשה ולתקן את כל האילן. בלי צלילים ופנימיות התורה אין כלים לבירור.

איש הישראלי ילמד עצמו לשפוט הדברים על פי מהותם וערכם הפנימי ולא על פי הברק החיצוני.

יש התאמה נפלאה בין המקום בנפש ממנו יוצאת הנגינה והשירה, ומקום אחיזת כלי הנגינה – להפעלת איברי הגוף והנפש.

נגינה פנימית היונקת ממקור טהור מרוממת הרוחניות לאהבה ויראה, כפי שבאר הרב קוק זצ"ל את הזוהר הקדוש:

"קדושת ישראל היא שיר-אל" (תיקוני זוהר, י' ).

(בראשית = שי"ר תא"ב, ישראל = שי"ר א"ל).

שי"ר = שכל – יכולת – רצון, והרצון הוא סעיף מעץ החיים כולו.

זה סוד שי"ח: שכל – יכולת – חיים. (אורות הקודש ד', תקנ"ה, ה' – מבוסס על אוה"ק ג', ע"ג).

מסקנה: הרוצה להשפיע, יקדש אוזניו.

בד בבד עם הקריאה למאזינים ולבני התורה ישנה כאן גם קריאה לאחיי בעלי המנגן השואפים להתעלות אמיתית ואוהבים את עמם:

עד שייבנה המקדש במהרה בימינו ומשיח כבר יעזור לנו לברר כיאות, בואו נקדם את הזיכוך אנו. ננגן רק שירים שעברו סינון מרצונות זרים לקדושה, תוך לימוד הנושא עם תלמידי חכמים הבקיאים בפנימיות התורה ובחכמת הניגון ומי שיחפש ברצינות ימצא. שהרי גם נגינה, שירה וריקוד, נכללו במצוות "ולא תלכו בחוקות הגויים", ובטח שב"לא תחנם" - אפשר כבר להחזיר את החן מהגלות . . .

בתפקידנו כמנתבי נשמות, כ"מעצבי פנים", ה' מזכנו להשפעה על עם ישראל המתוק בדור הכי עוצמתי שלו, ובוודאי אנו חייבים להשתלם בפן זה של התורה, כדי לפתח חוש אבחנה דק בין נגינה קדושה – ובין להבדיל מזיקה היונקת השראתה ממקורות לא לנו.

חובה עלינו לחפש את הצרכים הפנימיים האמיתיים, לזהותם, ולטפל בהם ע"י תיעולם, כי בזה תלויה הגאולה, בימים אלו, על תפר של קריסת מערכות, הצפת הארץ בגלי רדידות, תאוותנות ופירוד – ובמקביל עליית ותקומת הנהגה שלא מתביישת לקרוא בשם ה', וכמובן – ללמד את העם לשיר לו.

בברסלב מדובר רבות על "שיר שיתער לעתיד", שמסמן את העבודה והתכלית:

"...כי כשהמדמה מבולבל, נופל האדם לתאוות ולמיני פגמים. אבל כשהמדמה הוא זך ונקי, ניצול מתאוות, מכפירות ומכל מיני טעויות, וזוכה לאמונה בשלמות, אמונת השגחה פרטית, וע"י זה זוכה לשיר שיושר לעתיד, היינו שזוכה לשיר רק ניגונים שעל ידם מתעוררים לה' יתברך, כמו שיהיה לעתיד, שאז יעסקו כל ישראל רק בניגונים שמתעוררים על-ידם להתקרב להשם יתברך".

יהי רצון שנזכה לשטוף את הארץ בצלילים שמחברים אותנו – אל עצמנו ועצמיותנו, אחד אל השני, וכולנו יחד אל אבינו שבשמים.
 

כותב המאמר הוא מחבר הספר "כוח השירים והצלילים. השפעתם על הנפש, על הרצון ועל תיקון אדם והעולם".

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.