לא זום קבוע כמובן אבל למשל היום היה.. עד כמה אני אמורה ל"הלחם" עם ילד על הזום?
ילד גן..
למשל היום. הושבתי אותו
רבע שעה ישב רק עד שהתחילו שם.. אמור להיות תפילה עם המורה ואז הם עובדים על איזה דף(חילקו להם מראש)
אממה.. עד שהם הגיעו לסיום התפילה הילד מתזז ממקום למקום. לא יושב שניה. מעוצבן. אין סבלנות. אני תוך כדי עם השאר שצועקים ורבים בחדר השני (בית קטן) .
ואומרת לעצמי. על מה אני נלחמת פה? הילד שונא את הזום. יושב שם על קוצים. לא שהוא לומד שם לבגרות עכשיו.. כן? הוא בן ארבע.
ולתמרן עם שאר הילדים . (גילאי 5,2 ומישו בבטן)
רק עצבים הביא לי הזום הזה היום. בסוף סגרתי אותו .. בעצבים יש לומר!
שחררתי את הילד לנפשו ללכת לשחק במגנטים.
אבל באמת צריך לעשות??
לעמוד על כך שישתתפו בזומים האלה?
לוותר על הזומים שישחקו להם בנחת בבית?
מה ע ו ש י ם?
(ולסיום סיומת.. אחרי הזום שהוא נגמר, אז חלק אמהות שלחו בקבוצה של הגן ש: תודה רבה למורה, הילד נהנה והיה מרתק הסיפור ופה ושם. ואני רק אומרת לעצמי: מה הילד שלי שונה?? למה שלי לא הגיע לסיפור אפילו ?? מציינת.. שבגן עצמו הוא יושב יפה לומד והכל כשורה. אין תלונות מהצוות)

