א. גיסתי (אשתו של אחי) סיימה תואר במחשבים, והתחילה לעבוד בחברת הייטק ענקית.
החלטתי שאם היא עובדת שם, כנראה זו חברה טובה.
הלכתי לבנק, חתמתי על מסמכים שונים כדי שאוכל להשקיע בשוק ההון דרך הבנק, וקניתי מניות של אותה החברה דרך אתר הבנק - בכמעט כל הכסף שהיה לי בחשבון.
חסדי ה', לא היה לי שם הרבה כסף, ולכן השיעור שקיבלתי לא היה יקר במיוחד. זו הייתה ההשקעה הראשונה שלי. זה היה ההפסד הראשון שלי.
ב. בחור שהיה בשיעור ו', כל היום היה מחובר ללפטופ שלו, קנה ומכר מניות במהירות מסחררת. קנה מניה, חיכה 3 דקות, ומכר אותה. בזמן השיעורים, בזמן הסדרים, בזמן הארוחות, הוא תמיד היה עם הלפטופ.
התחלתי לשאול אותו שאלות כי הנושא ממש עניין אותי. איך אפשר להרוויח מהר תוך זמן קצר וכו'. אחרי כמה שאלות, הוא הציע לי דיל שנראה על פניו חלומי: אני אביא לו את כל הכסף שיש לי, והוא ישקיע את הכסף בשבילי. בתמורה, הוא יקח לעצמו רק 10% מהרווח.
אתם קולטים מה זה אומר? 90% מהרווח ישאר שלי! ממש פלאי פלואים.
שאלתי אותו למה הוא מסתפק ב-10% מהרווח, ולא פשוט משקיע כסף משל עצמו בשביל לקבל 100% מהרווח. אם אתה כל כך בטוח בעצמך, אז תיקח הלוואה מהבנק אם צריך - כי 100% מהרווח זה בטוח יותר מהריבית שתשלם על ההלוואה.
"אני כבר לא יכול לקחת הלוואות, הבנק לא נותן לי. השקעתי גם מאות אלפי שקלים שסבתא שלי הביאה לי במיוחד כדי שאנהל אותם בשבילה, והפסדתי כמעט הכל. אבל עכשיו למדתי מהטעויות שלי בעבר, ואין יותר שום סיכון בלהשקיע דרכי! אם אתה תביא לי 10% ועוד אחד יביא לי וחברים שלך גם כן יביאו לי וכו', אולי אוכל להחזיר לסבתא את הכסף שהיא הביאה לי".
לאחר שהחנקתי צחוק מתגלגל בבטני, השבתי לו:
ובכן, ידידי היקר, אין לנו שקלים למלחמות מיותרות. המלחמה שלך כנגד ההיגיון ויכולת הסקת המסקנות - נראית לי חסרת סיכוי.
אני כנראה אעדיף לתרום את הוני לצבא לבנון החופשי - ובלבד שאגורה אחת מחשבון הבנק שלי לא תנחת בחשבון ההשקעות הקמיקזי שלך.
ג. באחת מהשבתות, הגיע לישיבה אחד מבוגריה. במקרה יצא שהוא התיישב ליידי בסעודת השבת, בלי שהכרתי אותו.
כששאלתי את היהודי למעשיו, הוא סיפר לי שהוא עובד כשכיר אצל צ'יינג' ירושלמי ותיק.
"נו נו, וזה מעניין לעבוד שם"? שאלתי מתוך נימוס.
היהודי סיפר לי שהמעניין זה החלק הלא מעניין. החלק החשוב - זה שהוא מצא דרך להתעשר!
נרגש ונפעם מעוד הזדמנות קלה להתעשר, שאלתי אותו מה הסוד הגדול - ואיך לעזאזל זה קשור לעבודה שלו בתור מחליף מטבעות.
"ובכן", ענה לי הבחור, "קלטתי ששער הדולר כבר זמן מה נמצא מתחת לרף ה-4 ש"ח, ואין שום סיכוי בעולם שזה ישאר ככה! הרי ברור לכולם שהדולר שווה יותר מ-4 ש"ח. אז לקחתי את כל הכסף שיש לי, אפילו קיבלתי הלוואה במיוחד בשביל זה, וקניתי כמה דולרים שרק אפשר! ובגלל שאני עובד בצ'יינג', כמובן גם קיבלתי הנחה של שער ההמרה. תקשיב, אתה רוצה אולי להביא לי גם כן כסף בשביל שארכוש עבורך דולרים? זאת הזדמנות פז, עכשיו שהדולר מתחת ל-4 ש"ח!"
שאלתי את החלפן איך זה שאלפי ריבבות עמך ישראל לא רצים בהמוניהם אל קופות הצ'יינג', והרי זה מופרך מכל מופרך לחשוב שכולם מוותרים על השקעה כזאת מופלאה ובטוחה. הוא ענה לי שפשוט אף אחד לא חשב על זה - כי לא מחשבותיי כמחשבותיכם וכו'.
הסברתי לו שאם זה היה נכון, אז בטוח היו כמה אנשים חכמים שחושבים על זה, ואז הם היו מסתערים על הדולר כאילו אין מחר, מה שכמובן היה גורם לשער הדולר לטפס... הוא ביטל את חששותי בזלזול, ואמר שזה חבל שאני אפסיד את כל הרווח העצום.
אמרתי ליהודי שאני מעדיף לתקוע בגרוני עוד חתיכת חלה יבשה טבולה בחומוס תעשייתי מצהיב, מאשר להמשיך לשמוע את הביטחון העצמי המופרז שלו, משל היה וורן באפט בכבודו ובעצמו.
בעצם, לא אמרתי לו את זה. עשיתי את זה.
ובכן,
הבורסה עלתה מאז ביותר מ-100%.
שער הדולר מעולם לא חצה שוב את רף ה-4 ש"ח, ולמעשה - רק לפני מספר ימים הוא רשם את השער הנמוך ביותר מאז שנת 1996.
לא מחשבותי כמחשבותיכם וכו'.
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.