נאמר בתורה (דברים יז, טו): "שום תשים עליך מלך", ודרשו חכמים (ספרי שם): "מלך ולא מלכה". והרמב"ם (מלכים ה, ה) הרחיב הלכה זו לכל השררות שבישראל, ועל פי זה יש אומרים שאין למנות אישה לחברת כנסת (הרב טיקוצינסקי). וכמה מן הראשונים כתבו שהוראת התורה שלא למנות אישה נוגעת דווקא למלכות, אבל להנהגה אחרת, אם הציבור מקבל על עצמו אישה להנהגה או משפט, אין בכך פגם. וכן מצינו שהציבור קיבל על עצמו את הנהגתה של דבורה הנביאה ששפטה את ישראל (תוס' ורשב"א). וכך כתבו הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל מד) והרב הרצוג, ולדעתם דברי הרמב"ם האוסר מינוי אישה לכל תפקיד של שררה לא התקבלו להלכה. ויש אומרים שנבחרי ציבור במסגרת דמוקרטית אינם נחשבים בעלי שררה (הרב ישראלי, עמוד הימיני יב, ה), ולפי זה גם לדעת הרמב"ם מותר כיום לבחור אישה לחברת כנסת, שרה וראש ממשלה.

נשים בתפקידים ציבוריים | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה
מצד צניעות זה קצת יותר מסובך - ממליץ לקרוא

* דעה לא פופולרית לפניך *

אישית, אני מתחבר לדברי הרמב"ם. הסיבה היא כי חז"ל אסרו זאת להבנתי לא מתוך שוביניזם אלא להפך - מתוך הוכרה לתפקיד ולטבע הנשי בעולם. האיזון הנשי שונה מהאיזון הגברי לעניין רגש מול שכל, ונראה לי שזו הסיבה להלכה הזו, ולנוספות הקשורות לה. אם כך ולפי זה הפגיעה תהיה כפולה, גם באישה עצמה וגם בהחלטות ובהנהגה.

דבר ראשון - העובדה היא שעם ישראל שולט כאן, תרצה או לא, אבל גם ביבי שנוא נפשך הוא יהודי

לגבי אשה בראש המפלגה - יש מספיק רבנים דגולים שהתירו. למרבה צערך העומד בבל ומחפש נבילות בארץ ישראל. 

מפלגת הציונות הדתית של פעם היתה הרבה הרבה פחות דתית מזו של היום, הרבה יותר רחוקה מדרכו של מרן הרב זצ"ל, אנחנו בהתקדמות אדירה. אבל כמובן - אתה תשב לך על סיר הבשר באוסטרליה ותטנף על ארץ ישראל, רבניה, ראשיה ותושביה.

אף אחד לא שמני, פשוט זו היתה המציאות וכך מעידים גדולי הרבנים (אבל כמובן אתה מזלזל בהם ברוב בורותך ויהירותך, כי אתה בטוח שאתה גאון הדור וכל האחרים (בפרט אלו שבארץ ישראל שנואת נפשך) הם רשעים ארורים)

המציאות בארץ ישראל מתקדמת ב"ה מיום ליום, כמות בני התורה הולכת וצומחת, לא כמו אצלך בחו"ל שכולכם מתבוללים, ומי יודע אם הנכדים שלך בכלל יהיו יהודים.

ומי שמדבר מתסכול זה אתה, איך מדיון על רמת דתיות של הנציגים הגעת לזה שביבי בוחש? במה בדיוק זה טופח על פני טענותי? אתה כמו ילד קטן בפעוטון שלא יודע להמשיך שיחה ברצף, ומעביר נושא כל פעם שהוא נתקע. 

הרמב"ם גם קבע עוד כמה דברים, מה, נהיית פתאום בלאדי?

להלכה יש צורה ודרך של השתלשלות, ע"י הרבנים והגדולים.

אבל מה לא תעשה בשביל לטנף את צחנתך על ארץ ישראל ולהשמיץ את רבניה.

ואם כל כך מעניין אותך דעת הרב קוק (ולא מעניין אותך, הרי, אבל נניח) אז תלמד קצת ממשנתו בנוגע לעוד כמה נושאים חשובים ושנואים עליך.

נהדר ממש.

ארץ העמים גאה בך.

אני - ביזיתי אותך - אך לא ביזיתי רבנים.

אתה, שחור על גבי לבן, ביזית רבנים שקטנם עבה מכריסו של אביך, בגלל שחלקו על עמדתך "בשם הרמב"ם"

לטענות שלי, שיש לסמוך על פוסקי הלכה, אתה קורא "שום דבר ענייני", אבל לטינופת שלך על העם היושב בציון אתה כן קורא ענייני?

ובכלל, מצחיק שזקן כמוך עוד לא יודע ש"תמונה של הבבא סאלי על הקיר" זה לא ראיה לכשרות הפלאפל.

וכך גם הבן החבדניק שלך הוא לא ראיה ליראת השמים שלך, שאיננה.  

דעה ממש לא פופלרית לפניך

גם אם לא מצד שום תשים. למרות שזה די פשוט שכך נפסק. מצד הלכות צניעות זה מממש לא ראוי. אני ממש לא מתיימר לחלוק על אף אחד אבל באמת שיש לי קושיה על כל הרבנים בציונות הדתית שהריצו את חגית משה, אין מקומה של אישה יראת שמיים בפוליטיקה כמו שאין מקומה בצבא אין מקומה בפוליטיקה. ואם היה בגד שמייחד את הפוליטיקאים לעניות דעתי לנשים אסור ללבשו משום "לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת ה' אֱ-לֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃" כמו שנשיאת נשק אסורה מדין זה כך גם אם היה אסור לאישה ללבוש בגד שמייחד פוליטקאי.

כנראה יש לך עוד קצת ללמוד.

נדמה לך שזה לא צנוע, החלטת שפסוק פלוני רלוונטי לזה, ומכח כך אתה כבר יוצר בהכרזות על "הפשט בסוגיה" וקושיות על רבנים שקטנם עבה מכריסך? לאט לך ידידי, שב תלמד את הסוגיה בעיון ותחזור יותר מיושב.

כתבתי שאני לא מתיימר אבל בעניין הצניעות לא מצאתי התייחסות כלל רק מצד שום תשים

אם יש לך מאמר על עניין הצניעות אשמח שתפנה אותי אליו @נשמה כללית

מחילה.

לעצם הענין - אין תח"י מאמר נגיש אבל יסוד ההיתר הוא שיש בהלכות צניעות "צווי דינים", האחד - דבר שמוגדר אבסולוטית כצניעות, והוא הלכה וחלק מהתורה ולא ישתנה, והשני - שלא להתנהג באופן הבולט בשינוי ממנהג הנשים.

עניין הבחירה שייך לחלק השני ואל לראושן, ולכן מלכתחילה באמת היה אסור לאפשר ריצת נשים, לא לכנסת ולא לשום תפקיד בולט, אך לאחר שנפרצו הגדירות - כעת המציאות היא שאין זה בולט, והלכך אין זה חורג מגבולות הצניעות.

שוב מחילה על שירדתי עליך שלא כדת.

לגבי נפרצו הגבולות. עד כמה מרחיקים עם הדין הזה?

איני יודע.

אני רק יודע שבנידון דידן התירו

פשוט לא מבין עד כמה נלך עם זה? הרי נפרצו הגבולות בעניין לבישת מכנסיים לנשים אז גם את זה נתיר? ואם כן איזה מכנסיים? וכיסוי ראש לא מלא ואכמ''ל אין אני בא לקטרג על אף אחד. באמת מנסה להבין

לגבי כסר"ש - זה שייך לחלק הראשון שבהלכות צניעות - של דינים אבסולוטיים שאינם תלויים במנהג.

לגבי מכנס - באמת שאלה טובה. 

איני יודע מה הגבולות.

לא נראה לי שיש מקום להתיר לנשים...

אם תראה/תמצא מאמר או שיעור אשמח שתפנה אלי

כי הבעיה שם היא בעיה דווקא לגברים.

בל"נ

גברים אל שיראו את חיתוכי האיברים של האדם לא הבדל בין גבר ואישה. 

מהסוגיא בברכות (לא זוכר היכן בדיוק אחפש בהמשך)שאסור שבזמן התפילה הערווה תיגע בגוף ולכאורה צריך בגלל זה ללכת אם בוקסר צמוד אבל זה כבר ממש נצל''ש ולא ממש שייך לפורום פתוח לכלל הציבור נראה לי

ולא אמרתי ששררה זה כלי גבר אלא שלעניות דעתי זה לא צנוע שאישה תהיה בפוליטיקה

לשלטון יהודי במדינתנו העצמאית. נכון שיש חסרונות קשים, אך בע"ה נלטש עוד את היהלום  עד הגאולה השלמה. הגאולה קמעה קמעה

הבחור שכתב את זה, הוא אדם שהיה מוכן לקרוא לקב"ה בעצמו "לץ", אם הוא היה חושב שזה יקדם את מלחמת הג'יהאד שלו בארץ ישראל. 

אדם ששונא את עמו, שמתעב את ארצו, ושיושב בחו"ל כדי לטנף משם על כל דבר שזז בארץ.

כבר מזמן גמרתי להזעזע ממנו..

אתה לא מרגיש דביל לתפוס צד? להכריז ש"אתה עם הרמב"ם"? לא נראה לך פתטי?

כנראה באוסטרליה יש מנות יתר של יוהרא....

כשהצביעו בזמנו על הנהגת הציבור היהודי בארץ

הדתית..

משיודעת שיש רבנים שיצאו נגד זה ממש..

הרב דוד חי הכהן: תומך ברשימת יהדות התורה

זה לא בגלל נשים, הרב דוד חי תומך כעת ברשימה שתהיה מאוחדת למרותש שיש בה אשה, ותמך בעבר במפלגה עם נשים. גם הוא וגם שאר הרבנים.

זה שהוא תמך בבחירות הקודמות בג' זה מסיבות אחרות. לא קשור לזה שיש אשה ברשימה.

שיש רב שיכול להיות בראש..

ושהסדר עדיפויות שלהם השתנה לדברים שטותיים רק בשביל למשוך קולות ואנערף..

וכן זה גם קשור לאשה שעמדה בראש ממתי אשה צכה להיות בראש מפלגה לאן הגענו..

אין שום הבדל הלכתי, האוסרים אוסרים גם ככה והמתירים מתירים גם ככה.

הסדר עדיפויות זה אכן עניין נפרד, כאמור, שויתרו על ערכים חשובים ולכן הוא עבר לג'. אין לזה שום קשר להלכה של בחירת נשים.

ולא היה שום רב שיכל לעמוד בראש, אם היו שמים את הרב המדובר בראש כבר ממזמן כל המפלגה הזו היתה במחזורית..

ולא הבנתי מה הזעזוע הגדול של "ממתי אשה צכה להיות בראש" ולמה זה בעיניך "לאן הגענו", אולי תסבירי מה הבעיה לדעתך ולמה זה כל כך חמור? עד כדי "לאן הגענו"? את לא חושבת שהגזמת?

לזה שיש לה דעות משובשות והיא לא מקשיבה לרבנים..

ולמה ככה להגיד עם הרב היה עומד בראשה היא לא הייתה קיימת ..?(לא שאני מבינה בפוליטיקה משהו אבל נראה לי לא מכובד להעיף רב ככה מהראש נו היה תסיפור הזה שהרב רפי היה אמור לעמוד בראש המפלגה אבל לאמשנה זה כבר היה..)

את באמת לא מבינה בפוליטיקה, וזה כמובן לא חיסרון.

אבל אם הרב רפי היה עומד בראשותה היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, מה לעשות...

אתה נגד קיומה של מפלגה דתית בכנסת? אתה באמת קוקו עם תעודות.

והכי קטע זה שאתה קורא לעצמך "אוהב א"י" בעוד שאתה אוהב אותה בערך כמו שהיטלר אהב את סטאלין.

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

בבין השמשות בין אהרון ליוסף

הרי כבר שאלת את השאלה הזו בגירסה קצת שונה בשנה שעברה, כאן האם להאשים מישהו זה… - בית המדרש

וכבר אמרת שם את הגיגיך הפוליטיים. מה אתה רוצה עכשיו? כבר הבהרת שם שאתה יודע מה זה אומר, אז בשביל מה לשאול עכשיו?

תגיד ישר מה אתה רוצה

הוא התשובה:

המושג התלמודי "בעיטה בייסורים" (או "המבעט בייסורים") מתאר מצב שבו אדם שבאים עליו קשיים, מכאובים או צרות (ייסורים), מגיב אליהם בכעס, ברטינה, במרדנות או בחוסר קבלת הדין, במקום לקבל אותם באהבה, באמונה או כהזדמנות לחשבון נפש ותשובה.

הביטוי שאוב מעולם החי – כמו שור או חמור שמבעטים באדונם כאשר קשה להם, במקום להבין את המטרה שלשמה מנהיגים אותם.

המקור וההקשר התלמודי

במסכת ברכות (דף ה', עמוד א') ובמקורות נוספים בחז"ל, מודגש הערך של "ייסורים של אהבה" – ייסורים שנועדו לזכך את האדם ולקרב אותו אל הבורא. חז"ל מלמדים כיצד נכון להתמודד עם סבל:

• קבלת ייסורים מאהבה: חז"ל משבחים את מי שמקבל את קשיי העולם הזה בשתיקה ובאמונה, מתוך הבנה שיש להם תכלית רוחנית עמוקה.

• ההפך מבעיטה: מי ש"מבעט" למעשה מפסיד את השכר הרוחני ואת חסד הזיכוך שיכול היה לצמוח מתוך הקושי. במקום שהסבל יביא אותו לצמיחה, הכעס והטרוניה גורמים לו להתרחק עוד יותר.

במדרש ספרי (כי תבא) מובאת השוואה בין דורות שונים, ושם נאמר שמי שמבעט בייסורים מראה קוצר רוח וחוסר הבנה של ההשגחה העליונה, בעוד שגדולי האומה ידעו לבקש ולמצוא את הטוב והתיקון שחבויים בתוך הצרות.

אם תרצה, נוכל להעמיק במקורות המדויקים בגמרא שדנים בייסורים, או לבחון את ההבדל בין ייסורים של אהבה לייסורים של עונש. במה תעדיף להתמקד?

למה? כי מי שמתייסר אך מקבל זאת בהכנעה (יחד עם מה שניתן לשנות), סובל רק מהייסורים. מי שמבעט בייסורים סובל פעמיים, גם מהייסורים וגם המיחס הנפשי הרע שלו והכעס והטרוניא שהם גורמים לו

בא לי לשתות קפה. יהודים יקרים רובם חובשי כפה מקיפים אותי מימין ומשמאל כאילו אני אויר. אני שהתרגלתי בגלות שלעמוד בתור זה למנוע גזל זמן מיהודי (או מכל אדם) עומד ומתייסר. לא בגלל עצמי אלא בגלל אותם יהודים יקרים שעוקפים אותי שביום הדין יראו להם את זה בוידאו. או אותם יהודים שחונים בתחנת אוטובוס ומאלצים אותי ואחרים לרדת לכביש כדי לעלות לאוטובוס.

אז כדי שלא יכפילו יסורי עשיתי חשבון נפש ועשיתי מעשה.

לפני שמטפלים בשלמות ארץ ישראל צריך לטפל בהרבה סוגיות אחרות חשובות לא פחות.

כמו שנאמר "עוון עקבי יסובני".

סליחה על ההטרדה שלי בערב שבת וחג.

שבת שלום ומועדים לשמחה.

הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13

ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו

יכול להיות ש'אוצריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

תוריד בPDF ותסמן על זה

וש"ס גדול בלי התוספות בסוף

אני לא מכיר

אבל מה ההתנגדות לתוספות בסוף? זה בדרך כלל פחות משליש מהמסכת עצמה

מין הסתם זה לא בגלל משקל

כי לא הולכים ברחוב עם ש"ס גדול

אבל יש ש"ס בנוני בלי, יכול להיות שהוא מספיק גדול לך או אולי אפילו הכריכה רכה שהוא אפילו קטן יותר ופרקטי יותר לנשיאה בתיק